חקלאות בת קיימא

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

חקלאות בת קיימא (באנגלית: Sustainable agriculture) היא כינוי כולל לעקרונות ולשיטות חקלאות שתומכות בחברות בנות קיימא. חקלאות זו כוללת שיטות מסורתיות שהיו נהוגות בחברות פרה-תעשייתיות במשך אלפי שנים וכן שיטות מודרניות שנועדו לאפשר קיימות תוך שימוש בעקרונות ממדע האקולוגיה- חקר היחסים בין יצורים לבין הסביבה הטבעית שלהם. שיטות מרכזיות לחקלאות בת קיימא מודרנית כוללות פרמקלצ'ר וחקלאות ביו אינטנסיב כמו גם שיטות שכוללות רק היבטים חלקיים של קיימות כגון חקלאות אורגנית. חקלאות בת קיימא עומדת במידה רבה בניגוד לחקלאות תעשייתית המסתמכת על משאבים מתכלים, ומכלה משאבים ביוטים החיוניים לקיומה (כמו קרקע, יערות) וגורמת לזיהום.

רצועות הגנה בין שדות בארצות הברית. אמצעי לשם הקטנה של בעיות של זיהום מים וסחף קרקע

התכונות העיקריות של חקלאות בת קיימא

חקלאות בת קיימא אמורה לשאוף ל:

כל השיטות של חקלאות בת קיימא מתבססות על שילובים של שמירה וניהול של הקרקע כמערכת חיה שכוללת את בעלי החיים, הצמחים והמיקרו-אורגניזמים שבה; עיצוב פיזי של מרחב הגידול; ובתכונות של צמחים ובעלי חיים שונים. בשל הצורך לשמור על הקרקע חיה, וכדי להימנע מזיהום, חקלאות בת קיימא מניבה לרוב מזון אורגני.

דרישות נוספת לייצוב חקלאות בת קיימא מודרנית כוללות יצירת בסיס צרכנים מקומי. דוגמאות נפוצות לכך הן חקלאות נתמכת קהילה או קואופרטיב אורגני. דבר זה מאפשר לחסוך בעלויות אנרגיה של הובלה ובמקרה של חקלאות נתמכת קהילה הדבר יכול לסייע בביטוח החקלאי נגד בעיות בתנובה. כמו כן הדבר מאפשר פיקוח קל והדוק יותר על החקלאים ותמיכה בהם במקרה של בעיה.המודל הזה מתקיים במיוחד לתוצרת טרייה של מזון כמו פירות וירקות, ופחות לייצור דגנים, זרעים ותבלינים או חקלאות למוצרי תעשייה כמו בד, נייר, גומי, וכו'. אפשרות אחרת לחקלאות בת קיימא היא במסגרת יוזמות סחר הוגן.

היסטוריה של החקלאות מנקודת מבט של קיימות

חקלאות בת קיימא בחברות פרה-תעשייתיות: משנת 9000 לפני הספירה (לערך) ועד 1750 לספירה

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים - המהפכה החקלאית, רובים חיידקים ופלדה, התמוטטות

החקלאות לפני המהפכה התעשייתית, הסבה פחות נזק סביבתי וקרובה יותר לחקלאות בת קיימא, מאשר החקלאות אחרי המהפכה התעשייתית. אם זאת, אי אפשר לומר עליה שהיא הייתה מושלמת מבחינה סביבתית.

החקלאות כשלעצמה, גידול בעלי חיים וצמחים היא בעלת יתרונות רבים ויכולה אפילו להועיל לסביבה: פירות גדולים יותר, בכמות גדולה יותר, גם לא בעונת ההבשלה מפחיתם את צריכת הבשר, לדוגמה. רוב הצמחים שאנחנו אוכלים היו הרבה פחות טעימים והרבה יותר קטנים לפני החקלאות, קשה היה להיות שבעים מהם. התלות רק בלקט, הציד והדיג גרמה לרעב כל פעם כאשר בגלל מזג אוויר שונה או הגירה השתנתה משמעותית תפוצת בעלי החיים והצמחים. הצמחים ובעלי החיים גם לא זמינים בכל העונות ולדוגמה באזור יערות הצפון קשה היה להתקיים בלי חקלאות בחורף כאשר רוב בעלי החיים ישנים או עוזבים והנהרות והקרקע מכוסה שלג וקרח. לכן המעבר עצמו לחקלאות הביא ליתרונות רבים. אבל חקלאות שלא מנוהלת בצורה נכונה מסבה נזק רב, וכבר בתקופה הטרום-תעשייתית האנשים גרמו נזק רב בניהול חקלאות באופן לא מקיים.

לפני החקלאות

לפני המעבר לחקלאות בני האדם היו ציידים, לקטים ודייגים במשך מאות אלפי שנים. כלומר, הם צדו בעלי חיים יבשתיים, דגו דגים, ולקטו פירות, ירקות, פטריות, דגנים ושאר מזון צמחוני. הפעילות הזאת הייתה בעלת השפעה יחסית קטנה על הסביבה בהשוואה להרס שחולל האדם אחר כך. עם זאת יש כיום עדויות לציד נרחב בתקופת התפשטות האדם הנבון וככל הנראה התפשטות האדם הובילה להכחדת מיני בעלי חיים גדולים במקומות שונים בגלובוס. כולל לדוגמה הכחדת הפילים מישראל ואולי גם הכחדת הממותה‏[1]. מצד שני השיטות האלה הביאו גם תועלת: איסוף עץ מת למדורות עוזר למנוע סכנת שרפות.

עוד לפני המעבר לחקלאות התפתח איסוף התבואה: האנשים למדו מתי בדיוק מבשילים דגנים או פירות ובאופן מאורגן הלכו ולקטו אותם, בכמות שתספיק עד לפעם הבאה שיבשילו. בפעילות כזאת עסקו לדוגמה אנשי התרבות הנאטופית שחיו באזור ישראל לבנון וסוריה לפני 15,000-11,500 שנים‏[2]. אצלם לראשונה התגלו אבנים שכנראה שמשו כמגל כלומר ייתכן והם קצרו את הדגנים שהיו נפוצים באזור. כבר בשלב זה ניתן להבחין בכמה דרכים לקצור או לאסוף בעלי השפעות שונות: אם לקצור או לאסוף רק חלק מהפרות או הדגנים החלק האחר ייפול על הקרקע ויצמח שוב בשנה הבאה. הצמחים שהיו קודם יספקו לצמחים החדשים הגנה משמש, רוח, סחף, ויהוו דשן טבעי בשבילם. לעומת זאת עם לקחת את כל הפרות והדגנים צמחים חדשים לא יצמחו ובמקרה של צמחים דגניים כמו החיטה הפראית השדה יעלם תוך שנה. במקרה הזה צריך לשתול שוב ולספק לצמחים הגנה מפני השמש, הרוח, הסחף, לדשן את הקרקע. יתכן שאנשי התרבות הנאטופית בחרו בגרסה הראשונה כי לא נמצאו עקבות לפעילות חקלאית אצלם.

גם אילוף בעלי החיים התחיל לפני המעבר לחקלאות: הכלב אולף הרבה לפני כן אבל הוא שימש בעיקר לציד. אם זאת זה לימד את בני האדם כיצד לאלף בעלי חיים‏[3].

המעבר לחקלאות

מעבר האנושות לחקלאות החל לפני כ-11,000 שנה, אבל אז החקלאים היו מיעוט. בהמשך, מקומות שונים עברו לחקלאות בזמנים שונים. רוב האנושות החלה לעבור לחקלאות לפני כ-5,000-4,000 שנה. דבר זה מכונה המהפכה החקלאית או המהפכה הנאוליתית והוא שינה לגמרי את כל אורחות החיים של בני האדם - לדוגמה מגורים בישובי קבע במקום נדודים, רכוש, מגפות, התפתחות שבטים, כפרים וערים, התפתחות הכסף ומוסדות המלוכה, התמחות כלכלית. משום כך מדובר ב"מהפכה" שכן הדבר שינה לחלוטים את כל אורחות החיים. עם זאת מדובר בתהליך ממושך, שהתקדם לאיטו במשך אלפי שנים.

לפני כ-11,000 שנה אנשים התחילו לעבור לשיטות להשגת מזון שיאפשרו להשיג אותו בצורה בטוחה יותר, קלה יותר, ובכמות גדולה יותר שיטות שאנו היום קוראים להם "חקלאות". השיטות האלה היו בעיקר: עזרה לצמחים האכילים בצמיחה שלהם באמצעות השקיה והוספת דשן טבעי, שתילה עצמאית של צמחים כאלה, בחירת הזרעים של הצמחים שטובים ביותר למאכל לשתילה, כליאת בעלי חיים כדי שימשו מלאי חי של בשר, חלב או צמר, השבחת בעלי חיים (בחירת בעלי החיים המשמשים מקור טוב יותר של הדברים האלה והרבעה שלהם), סילוק צמחים או בעלי חיים שמפריעים לצמחים או לבעלי החיים האכילים. טכניקות אחרות נוספו מאוחר יותר.

כבר השיטות האלה לצד תועלות שונות הסבו נזק רב, שהיה יכול להימנע בניהול צודק יותר ביחס לסביבה. פרוט קצר של הסיבות לתועלת ולנזק:

1. עזרה לצמחים האכילים לצמוח היא אולי השיטה הכי טובה לשפר את התפוקה של הצמחים האלה והכי לא מזיקה. שימוש בהפרשות טבעיות של בני אדם או כלבים כדשן, השקיה במיוחד עם זה ליד נהר איננה משנה את הסביבה באופן שיכול להזיק לה. העברה של קרקע הקרובה יותר לנהר ולכן פוריה יותר תוך עקירת הצמחים שהיו קודם על הקרקע הזו, מזיקה.

2. מבחינת עקרונות הצדק הסביבתי אפשר לשתול צמחים חדשים אם באמת יש בכך צורך כי הצמחים האכילים שישנם אינם מספיקים כדי למנוע רעב ואם משתדלים לא לגרום נזק תוך כדי כך. לעומת זאת אנשים רבים שתלו הרבה יותר ממה שהם צריכים למטרות צבירת עושר ומסחר ומכיוון שרצו לשתול אותם במקומות בהם האדמה הכי פוריה שתלו אותם תוך כריתת ושרפת היערות למרות שאפשר היה לבחור מקום אחר. כמו כן אפשר להעתיק את הצמחים המקוריים במקום בהם רוצים לשתול. השמדת היערות הביאה להרעה כללית במצב המערכת האקולוגית.

3. השיטה של סילוק כל הצמחים משטח מסוים, חריש הקרקע כדי להכין שטח גדול של קרקע לשתילה תוך זמן קצר, שתילת הצמחים האכילים, איסוף מלא של כל הצמח בקציר וחוזר חלילה תוך שנה אחת, הביאה להידלדלות הקרקע תוך כמה שנים. זאת כי בטבע המחזור עובד כך: הצמחים הישנים נובלים, גופם מתפרק בתוך הקרקע ונותן מזון לצמחים בשנה הבאה. את תהליך הפרוק מבצעים חיידקים ופטריות בעזרתם של אורגניזמים גדולים יותר כמו תולעים. בנוסף הצמחים שעוד לא נבלו והתפרקו משמשים כמגן לצמחים החדשים מפני קור חום, סחף, רוח. באותו האופן הם מגנים גם על הקרקע. כך זה עובד במערכת אקולוגית טבעית, לדוגמה ביער. מאחר שבני האדם סלקו את הצמחים הישנים במלואם מהשדה, לא היה לקרקע מאיפה לקבל מזון לצמחים החדשים. החריש העמוק וסילוק הצמחים מהקרקע פגעו בתולעים. בגלל סילוק הצמחים הישנים, לא היה לצמחים החדשים מגן מפני מפגעי מזג אוויר שונים. לאחר שהקרקע הידלדלה ולא יכלה יותר להניב יבול, בני האדם כרתו עוד חלקה של יער ונטעו שם והמעגל חזר על עצמו שוב. בגלל הסיבה הזאת האנשים כרתו לעין ערוך יותר יערות ממה שהיה באמת נחוץ להם כבר בתקופות קדומות.

הבנת התהליך שמתואר בנקודה 3 הוא קריטי להבנת הסיבות לבעייתיות החקלאות המודרנית כי הוא אולי הסיבה מספר 1 לברוא יערות ואחת הסיבות העיקריות לבליית קרקע בתקופה הפרה תעשייתית וממשיך להוות בעיה חמורה גם היום.

התהליך הזה קורא בדרך כלל בגידול צמחים שאת הזרעים שלהם צריך לאסוף כל שנה כמו לדוגמה חיטה. בעקרון ניתן לאסוף בכל שנה חלק מזרעי החיטה, לתת לחלק אחר ליפול ארצה ולצמוח בשנה הבאה או לאסוף רק את הזרעים ולשתול אותם בידיים בין הצמחים הישנים. אבל פטרון כזה לא מקודם כעט, פרט ל ניסיונות לממש אותו באיזו שהיא צורה ביערות מאכל.

4. בחירה של הזרעים הטובים ביותר ושתילתם אינה גורמת נזק. כלומר, אם לקחת מתוך 10 עצי תפוח דווקא את העץ עם הפרות הכי יפים ולשתול את הגרעינים ממנו זה לכשעצמו לא מזיק. מבחינה גנטית, זה לא שונה בהרבה ממה שהטבע עושה. לעומת זאת היברידיזציה (יצירת מינים חדשים באמצעות זיווג מינים שונים) עלולה להוות סיכון מהבחינה הזאת, כי זה משהו שהטבע לא עושה. אחת התכונות של מין בעלי חיים או צמחים היא קבוצה של צמחים או בעלי חיים שיכולים להזדווג ולהעמיד צאצאים בתוך הקבוצה ולא יכולים לעשות את זה בין 2 קבוצות שונות.

5. מבחינת עקרונות הצדק הסביבתי, לאלף פרה או עז, כלומר להאכיל אותה, להגן עליה מטורפים, מקור וחום ובתמורה כאשר יהיו לה ילדים באופן טבעי, לקחת את אותו חלק מהחלב שיישאר אחרי הילדים שלה למטרות שימוש עצמי איננו מהווה פשע. גם ההשפעה הסביבתית של מהלך כזה יכולה להיות אפילו חיובית עם להאכלת הפרה או העז קוצרים חלק מהעשב היבש שיכול לשמש כמקור לשרפות אחר כך. עד היום אחת השיטות המומלצות להפחתת הסיכון לשרפות יער בישראל היא רעייה של עזים במקום. העזים לא מסוגלות לאכול את העצים ואם לא לרעות אותם יותר מידי, הם גם לא אוכלות יותר מידי את עצים הצעירים כי המזון הנוח ביותר בשבילם, הוא אותו עשב אשר משמש כחומר בעלה לשרפות. יש לציין שבשיטה כזו 2-3 עזים או פרות יכולות להספיק למשפחה ל 20 שנה ואם כל משפחה תגדל אותם לשימוש עצמי לא ייווצרו אדרים גדולים. במקרה כזה היער או ערבת העשב בה הם ירעו לא תהרס-לא יהיה עומס של הרבה מאוד בעלי חיים על שטח מצומצם.

לעומת זאת כליאה של בעלי חיים בכוח, הרבעה בכוח כדי שיתנו יותר חלב הרג הילדים שלהם כדי שיותר חלב יישאר, כליאת בעלי חיים כמלאי חי לבשר רק כי מתעצלים לרוץ אחרי הטרף ולצוד אותו, הרבעה בכוח של בעלי חיים כדי שיהיה יותר בשר ושומן בגוף שלהם, איננו צודק וגם ההשלכות הסביבתיות של פרקטיקה כזאת הם מזיקות מאוד. בדרך כלל השיטות האלה התפתחו כאשר החלו להשתמש בבעלי החיים לא רק כמקור מזון עצמי אלה למסחר, כמקור צבירת עושר. לזמן מסוים בעלי החיים האלה אפילו שמשו כיחידת חליפין במסחר, לפני הופעת הכסף. בגלל שמספר בעלי החיים האלה גדל מאוד, הרבה מאוד בעלי חיים התרכזו על שטח קטן והם גם אכלו יותר(כי הם ייצרו יותר חלב והיו אמורים לצבור יותר בשר בגוף שלהם) הם אכלו את רוב הצמחים הקטנים בשטח בו הם רעו אותם-עשבים שיחים ועצים צעירים, מה שהביא להתחלת העלמות היערות, להתחלת ההעלמות וההידרדרות של הערבות מכוסות העשב(כריתה מכוונת של יערות כדי לפנות מקום לעשב, כמקור מזון לבעלי החיים, החלה, בממדים גדולים, מאוחר יותר).

כבר לפני 4,000 שנה החלו להופיע עמים נוודים באזורים בהם הפעילות העיקרית של בני האדם הייתה גידול בעלי חיים(גידול מקנה, בקר). האזורים האלה היו בעיקר ערבות מכוסות עשב, המתאים יותר לגידול מקנה, כי כמו שכבר נאמר, אז עוד לא כרתו שטחים גדולים של יער כדי לפנות מקום לעשבים, כדי להאכיל בעלי חיים. לכן גידול המקנה היה נפוץ יותר בערבות מאשר ביערות. המעבר לחיי נדודים נעשה בין השאר בגלל שבעלי החיים אכלו את כל העשב במקום מסוים והיה צריך לעבור למקום אחר. זה הוביל להידרדרות של המערכות האקולוגיות במקומות האלה, מה שהוביל למדבור.

7. סילוק בעלי חיים וצמחים מזיקים לבעלי החיים והצמחים האכילים עם נעשה נכון יכול להיעשות ללא נזק לסביבה. לדוגמה כיסוי עצים ברשת בזמן הבשלת הפרות, גדר או תעלת מים המונעת ממכרסמים לחדור, העתקה של הצמחים המתחרים למקום אחר. לעומת זאת השמדת כל הצמחים ובעלי החיים אשר מפריעים לצבירת כמה שיותר צמחים ובעלי חיים אכילים גרמה לבעיות גדולות. כאשר מונעים מחרק מסוים לגשת לפרי מסוים יש סיכוי שילמד לאכול פרי אחר. אלה שילמדו יעמידו יותר צאצאים והתכונה תעבור אליהם. לעומת זאת כאשר משמידים חרק כזה אלה שישרדו יהיו החרקים שיודעים הכי טוב להסתתר, המתרבים בקצב הכי גדול, הפחות רגישים לאמצעי הדברה. למעשה בשיטה הזו נוצרו מזיקים כמו לדוגמה חיפושית הקולורדו המפורסמת - החיפושית הזאת ודם הייתה פשוט חיפושית שאכלה צמחים כמו תפוחי אדמה, וכאשר שתלו הרבה מאוד תפוחי אדמה היא החלה לאכול אותם. אחרי שהחלו להיאבק בה באמצעות רעל וכד' היא החלה להעמיד צאצאים רבים יותר פתחה מנגנוני התגוננות מרעלים וכך הלאה(המקרה של החיפושית מקולורדו קרה כבר מאוחר יותר בתקופה התעשייתית. אבל גם יתר המזיקים התפתחו בשיטה דומה).

נוסף על כך אותם החרקים שקוראים להם מזיקים במערכת אקולוגית טבעית כמו יער, מדשנים את האדמה בהפרשות שלהם עוזרים לאוורר את הקרקע בחפירת מחילות וזה עוזר ליצירת קרקע חדשה. אותם העשבים שקוראים להם מזיקים גם עושים זאת. לכן חשוב לפחות לאחר איסוף התבואה לאפשר להם לשגשג חופשי.

אפשר לומר שלחקלאות עם מנהלים אותה בצורה בת קיימא, יש לא מעט יתרונות: באמצעותה אפשר להפוך את הצמחים לטעימים יותר, לקבל כמויות גדולות יותר של מזון, להיות פחות תלוי במפגעי מזג האוויר. אפשר גם לנוח בעונות מסוימות: הלקטים היו צריכים ללקט כל יום ובאזורי הצפון לדוגמה, בחורף החקלאים לא עבדו את האדמה כלל בגלל השלג-הם אכלו את היבול שקצרו‏[4]. החקלאות לפני המצאת המחרשה חזקה את הקהילות כי אם להשתמש במעדר או בעת כדי להשיג יבול סביר צריך שיתוף פעולה רחב. עד המהפכה התעשייתית כל האיכרים חיו בקהילות-לכן עד 1750 90% מהאוכלוסייה חיה בקהילות. באמצעות עזרה הדדית אפשר למנוע עבודה קשה מידי לפרטים בודדים, לגוון את התפריט באמצעות שתילת צמחים שונים לפי תכנית מסויימת, לשמור על סביבה נקייה יחסית מה שימנע התפשטות מגפות. אבל כבר בתקופה הפרה-תעשייתית נטו הרבה אנשים לנהל את החקלאות בצורה לא בת קיימא והדבר הביא מהר מאוד לא רק לבעיות סביבתיות אלה גם לבעיות חברתיות.

ההשלכות החברתיות השליליות של חקלאות שאיננה בת קיימא

ההשלכות החברתיות השליליות של חקלאות שאיננה בת קיימא נבעו קודם כל מ-2 מהמאפיינים שלה: התפשטות הדעה שצריך לצבור כמה שיותר רכוש אפילו אם זה עולה בהרג וסבל מיותר של בעלי החיים וצמצום המערכות האקולוגיות שנתנו חיים לבני האדם.

ובאמת אנשים שהחליטו שהם רוצים לצבור שמה שיותר רכוש החלו לקחת אותו בכוח מאחרים. כאשר הקרקע הידלדלה וכבר לא היה מספיק מקום עם קרקע פורייה בתוך השטח שתפש עם מסוים הוא התחיל להתנפל על עם אחר. זה קרה גם אצל אלה שעסקו בעיקר בגידול צמחים וגם אצל הנוודים שעסקו בעיקר בגידול בעלי חיים. מלחמות עם עמים אחרים הובילו בדרך כלל גם לדיכוי של העם בתוך המדינה. כאשר חלק גדול מהתבואה נלקחה מהעם על ידי בעלי עבדים, פאודלים וכדומה, הדבר הביא לכמעט רעב כרוני, ולרעב אמתי בשנות בצורת, שיטפון או מפגעי טבע אחרים כי החקלאים לא היו יכולים לעשות מלאי לשעת חירום. זה הביא גם לכך שהחקלאים היו צריכים לעבוד הרבה יותר קשה, כדי להאכיל גם את הפאודלים ובעלי העבדים. מכיון שאת החקלאים המשועבדים או החצי משועבדים החזיקו בתנאים ירודים מבחנה הגיינית(כלומר הם חיו בסביבה מטונפת) ובצפיפות גדולה, למגפות היה קל יותר להתפשט.

המעבר לחקלאות היה בדרך כלל תהליך בלתי הפיך. בתחילה חוקרים מודרניים חשבו כי חייהם של החקלאים היו טובים בהרבה מחייהם של הציידים לקטים. הם העריכו כי החקלאים נהנו מחיים קלים יותר, עם בתים, רכוש וכו'. מחקרים מאוחרים יותר בתחומי ארכיאולוגיה ואנתרופולוגיה חשפו כי בהרבה מקרים החקלאות גררה הרעה באיכות החיים של בני האדם - הם סבלו ומתו מהרבה יותר מחלות, היה עליהם להיאבק בצורה נואשת יותר על מקורות המזון שלהם, להשתעבד לעבודה קשה ורפפרטיבית במשך רוב שעות היממה וחלק ניכר מהמזון עבר לשודדים, מלכים ועריצים שונים. הגידול בתבואה הוביל גם לגידול אוכלוסין, כך שהשיפור בפריון המזון לדונם לא הוביל להגדלת כמות התזונה לנפש. מבחינה אבולוציונית החקלאים היו בעלי יתרונות שונים כמו חברות גדולות יותר וחברות שיכלו לתמוך בלוחמים מומחים - לכן חברות אלה בדרך כלל הביסו, דחקו והכחידו חברות של ציידים לקטים. אם זאת הלוחמים המומחים בשונה מהצבא שכלל את כל הגברים החמושים שהיה לפני כן, נטה לדכא את האוכלוסייה העובדת באותה החברה ולשמש ככלי בידם של מלכים ועריצים שונים. כמו כן שיטות שונות של חקלאות בת קיימא היו עשויות לשפר את הקיימות ארוכת הטווח של השבט או הממלכה בטווח הארוך, אבל כמות גדולה יותר של מזון הייתה לפעמים צו-השעה כדי לתמוך באוכלוסיה גדולה, כדי לנצח אויבים שונים.

דוגמה מפורסמת המראה את ההבדלים בין חקלאות בת קיימא לחקלאות שאינה כזאת היא רומא העתיקה. ב 400 השנים הראשונות של קיומה רומא לא כבשה אזורים נרחבים ולרוב ניהלה להפך מלחמות מגן. החקלאות בתוכה בתקופה הזאת התבססה בעיקר על עבודת איכרים שעבדו בחלקות קטנות וייצרו מזון בעיקר לצריכה עצמית. רוב האוכלוסייה של רומא בתקופה הזאת היו איכרים כאלה כולל אפילו סנטורים(אצולה). המסחר אז לא היה מפותח ברומא. מספר העבדים היה קטן וכן גם מספר הרעבים. האווירה החברתית היתה ברוח השאיפה ליותר שוויון: הפלבס הצליח להשיג יותר ויותר זכויות עד שהשתווה לפחות בזכויות הפוליטיות לאצולה(בסוף תקופה זו אחד מ 2 הקונסולים נבחר מהפלבס. גודל החלקות הוגבל ל 500 יוגר. בתקופה מאוחרת יותר בערך מ 340 לפני הספירה והלאה רומא החלה לכבוש שטחים נרחבים ולהיהפך לאימפריה. האיכרים החלו לפשוט רגל בגלל המלחמות שהרחיקו אותם מהחלקות ומנעו לעסוק בחקלאות , בגלל שמחיר הלחם שיוצר על ידי עבדים בחלקות של בעלי החוות הגדולות יותר היה זול יותר. בגלל זה ובגלל הנטייה לצבור כמה שיותר רכוש בעלי החוות הגדולות גרשו את האיכרים מאדמתם וסיפחו אותה לחוות שלהם כך שהם נהפכו לחוות ענקיות(לטיפונדיות). מכיוון שהיה רווחי יותר לגדל ענבים או בקר מאשר לחם שטחים גדולים בלטיפונדיות הוסבו למרעה או יקבים ואפילו פארקים. כתוצאה מכך את מזון הבסיס רומא החלה לקבל קודם מצפון איטליה ואחר כך מסיציליה, צפון אפריקה. כך זה גרם להתקוממות של האיכרים מה שהביא לביטול זכות ההצבעה שלהם ולביטול הרפובליקה ברומא. לאיכרים שהתרוששו וברחו לערים לא היה כסף לקנות אוכל כך שבמאה הראשונה לפני הספירה 433 אלף מתוך 463 אלף תושבי רומא חיו בתנאי חצי רעב. הם התקיימו לרוב מקצבאות, כך היה גם מאוחר יותר. בסך הכל הלטיפונדיות הביאו לשפל גדול בחקלאות ברומא לפי דעת חוקרים שונים ברומא העתיקה כמו פליניוס, קולומלה. לטענתם חוות גדולות המבוססות על עבודת עבדים הביאה לתופעה זו בדרכים שונות כולל אובדן קרקע.

אחת ההגדרות של קיימות היא שיטת חיים המאפשרת את המשכם באופן בו הם מתקיימים. לא כל החברות הפרה-תעשייתית החקלאיות היו חברות בנות קיימא. חברות חקלאיות רבות התמוטטו כעבור מאות שנים, עקב ניהול לקוי של משאבי החקלאות שלהן. המשבר החקלאי לווה תמיד במשבר במזון שעודד משברים חברתיים. כך לדוגמה אימפריית שומר התמוטטה עקב המלחת קרקע, ובאי הפסחא התושבים סבלו מרעב וממלחמות עקב בירוא יערות וציד שהובילו להכחדת מיני בעלי חיים שיספקו בשר ציד, אובדן היכולת לדוג בגלל אובדן עצים וכן דלדול קרקעות. בני המאיה והאנסאזי התמוטטו עקב משברים הקשורים למחסור במים ולאקלים. התיישבות הנורדים בגרינלנד מספקת דוגמה לשילוב של מספר גורמים - חברתיים וסביבתיים.

סיבות סביבתיות להתמוטטות חברות חקלאיות כללו סחף קרקע, המלחת קרקע, ריקון הקרקע מחומרי הזנה, בעיות בצורת, ושינויי אקלים. חלק גדול מבעיות אלה קשור לכריתת יערות ולניהול לא נכון של משק המים והקרקע. בעיות אלה קשורות גם לנושאים אחרים כמו גידול אוכלוסין שמהווה פקטור הן בביקוש למזון והן בחוזקן של השפעות סביבתיות שונות כמו כריתת יערות שמובילה לסחף קרקע לדוגמה.

הביולוג ג'ארד דיימונד מפרט את התפתחות החקלאות בספר רובים חיידקים ופלדה. וכן הדברים מפורטים בספר קיצור תולדות האנושות של יובל נוח הררי. בעיות בחקלאות של חברות עתיקות מופיעות בספר התמוטטות של ג'ארד דיימונד.

דוגמאות לחקלאות בת קיימא בתקופה הפרה-תעשייתית

במהלך הזמן האנשים שמו לב לאובדן פוריות הקרקע ולשאר האפקטים השליליים של החקלאות וניסו לעשות משהו בנידון. השיטה הכי נפוצה הייתה שמיטה, כלומר לתת לקרקע לנוח לזמן מה. בתנך ציוו לתת לאדמה לנוח פעם ב 7 שנים. דרך אחרת לממש שיטה זו הייתה שיטת "שלוש השדות", כלומר שליש מהשדות זורעים בחיטה שליש בצמח אחר כמו כוסמת ושליש משאירים במנוחה. החלק שמשאירים במנוחה מתכסה בעשב שמשמש כדשן טבעי לשנה הבאה ומגן על הקרקע. בשנה הבאה מחליפים את החלקות: החלקה שנחה בשנה שעברה נזרעת וחלקה אחרת נחה. שיטה זו בו זמנית נותנת לאדמה איזה שהוא מגוון מינים כלומר כל פעם נשתל צמח אחר בשונה מהמונוקולטורה‏[5].

הספר התמוטטות מביא גם את סיפורן של חברות חקלאיות בנות קיימא: ניהול החקלאות בגינאה החדשה, חקלאות באי טיקופיה, וביפן לפני שנת 1860. בכל החברות הללו יש חשיבות לייצוב האוכלוסייה, לשמירה על עצים ועל טיפוחם, לשמירת פוריות הקרקע והתחשבות בכמות המשקעים והמים.

כדוגמה לחקלאות בת קיימא בתקופה הטרום תעשייתית אפשר להביא את האינדיאנים של האיטי לפני הכיבוש הספרדי ברתולומאו דה לאס קאסאס אחד החוקרים הכי גדולים של חיי האינדיאנים ואחד מהמגנים הכי גדולים שלהם, כתב בספרו המפורסם "היסטוריית האינדיות"(HISTORIA DE LAS INDIAS) בכרך 2, פרק 10, שהאינדיאנים חיו ביישובים בהם עסקו בין השאר בחקלאות, קצרו תבואה והוא בעצמו אכל את הלחם שייצרו ואת שאר פרות עבודתם. הוא טען שהם חיו ביישובים גדולים, מאורגנים, עם שלטון, והייתה להם אפילו משטרה קהילתית, מה שאופייני לעמים העוסקים בחקלאות כבר זמן רב. לטענתו הגרסה שאינדיאנים גרו "במערות" שקרית, במציאות הם הסתתרו שם כאשר הספרדים הגיעו, מה שנתן אפשרות להמציא אותה‏[6]. בספרו האחר "תאור קצר של הרס האינדיות" בעמוד 9,10 הוא מתאר את האינדיאנים כעם הרחוק ביותר ממלחמה שהוא מכיר‏[7] והוא חוזר על טענה זו במקומות רבים אחרים בספריו. הדבר מרמז על כך שחקלאות לא תמיד מביאה למלחמות. ייתכן והסיבה לכך היא שהאינדיאנים בדרך כלל צרכו רק את מה שהיו באמת צריכים-תרבות הצריכה לא הייתה מוכרת להם. את זה הוא מציין באותו הספר והעמוד שהוזכרו קודם ובמקומות אחרים בספריו.

דוגמה אחרת היא שומר בתחילת דרכה. באימפריה השומרית הפריון החקלאי ירד לקראת שנת 2100 לפני הספירה. אבל לפני זה בשנת 3,000 לפני הספירה היבול החקלאי שם היה פי 5-6 מהיבול היום להקטאר לפי מה שאומר שמואל נח קרמר בספרו "ההיסטוריה מתחילה בשומר". הסיבה הייתה העדר חריש עמוק, והשארת כל החלק הנותר של צמח החיטה והשעורה, חוץ מהזרעים, על השדה כך שהוא שימש כדשן טבעי לשנה הבאה, הגן מפני סחף, חום וקור‏[8].

גידול איטי של הפריון ושל האוכלוסייה

במשך אלפי שנים החקלאות עברה שכלול איטי. עוד ועוד זני צמחים ובעלי חיים בויתו. זנים שנים עברו השבחה, ומיני צמחים ובעלי חיים נדדו בין ארצות ויבשות. דוגמה לכך היא המעבר של פרות בין אירופה לאסיה. דוגמה איטית יותר היא הנדידה וההשבחה של תירס ושל שעועית בדרום ומרכז אמריקה. דוגמה נוספת ומאוחרת יותר היא העברה של גידולים כמו תפוחי אדמה, עגבניות, טבק מאמריקה לאירופה. שכלול נוסף היו מחזורי הזרעים שאפשרו לגדל כמות גדולה יותר של יבול כאשר הצמחים השונים מדשנים את הקרקע ומוסיפים לה יסודות הנדרשים לצמחים אחרים. הגידול האיטי בשטחי חקלאות ובפריון החקלאי הובילו לגידול אוכלוסיה איטי. גידול זה הופרע על ידי מלחמות, עוני, הפיכות, ובעיקר מגפות.

מגפות היו חלק בלתי נפרד מחקלאות בשל הקיום של ישובי קבע, ובשל הביות של בעלי חיים שספגו מחלות מבעלי חיים אחרים והעבירו את הנגיפים או החיידקים לבני האדם. דוגמה מפורסמת לתהליך כזה הוא נגיף השפעת שמקיים מחזור הדבקה בין אווזים, חזירים ובני אדם. קיומן של ערים ומסחר ביניהן אפשר למגפות לנדוד בצורה גאוגרפית ולחזור לאותה עיר כעבור כמה עשרות שנים.

חקלאות במהלך המהפכה התעשייתית

המהפכה התעשייתית החלה את דרכה במיכון החקלאות. מכונות כמו מכונות קיטוף כותנה, קומבאיין, טרקטור ועוד הקדימו לפעמים את השימוש במכונות בתעשייה והובילו לשינויים גדולים בחקלאות. היבטים אלה גרמו ליתרון לגודל כך שמשקים קטנים יותר נסגרו לטובת משקים גדולים יותר. מאות אלפי איכרים ועובדי חקלאות נותרו מחוסרי עבודה ונאלצו לנדוד לערים או למדינות אחרות ולחפש בהן את מזלן. בארצות הברית מיכון החקלאות גרר מתח בין הצפון לדרום בסוגיית העבדות - מכונות קיטוף כותנה גרמו לכך שלא היה עוד צורך באלפי עבדים לשם כך.

הגידול בפריון החקלאי, יחד עם הגידול בכמות האנרגיה לנפש עקב הפקת הפחם הובילו לגידול אוכלוסין נוסף. דבר זה יחד עם שינויים חברתיים רבים הובילו למעמד גדול של עניים בערים. היבטים אלה גררו עוני, רעב ופשע בערים ויצרו מתח חברתי. כלכלנים כמו תומס מלתוס הביעו חשש כי גידול האוכלוסין יהיה מהיר יותר מהגידול בפריון החקלאי דבר שיוביל למשברים כלכליים וחברתיים גדולים יותר - פיצוץ אוכלוסין. דוגמה למשבר חקלאי בתקופה זו היה רעב תפוחי האדמה באירלנד באמצע המאה ה-19. הדבר מהווה דוגמה לבעיה של נעילה טכנולוגית המייצרת קושי של חוסן - היות והחקלאים באירלנד עברו לגידול פורה יותר - זן של תפוחי אדמה, החקלאות המשפחתיות קטנו. כאשר חלה מחלה בתפוחי האדמה לא ניתן היה לחזור לגדל שעורה או חיטה שכן אלו לא סיפקו כמות מספקת של מזון.

המהפכה החקלאית המשיכה להתקדם עם מכונות טובות יותר וחומרי דישון, מחקרים בביולוגיה (לדגומה המחקרים של לואי פסטר) שמנעו מחלות חקלאיות ואובדן מזון. דבר זה, יחד עם התפשטות החקלאות המתועשת למדינות חקלאיות גדולות כמו הודו, ארצות הברית ואירופה הובילו לגידול בפריון החקלאי שתמך בגידול אוכלוסין נוסף.

חקלאות במהלך המאה ה-20

המהפכה הירוקה הוא כינוי לתהליך של שינוי פני החקלאות במהלך המאה ה-20 תוך שימוש במיכון, תיעוש, דשנים כימיים, וחומרי הדברה מחקלאות מסורתית לחקלאות תעשייתית. תהליך זה החל את דרכו בין השנים 1940 ל-1960, כתוצאה מתוכניות של מחקר חקלאי, ובניית תשתיות שמומנו על ידי קרן רוקפלר יחד עם קרן פורד וסוכנויות גדולות אחרות.[9] [10]

תהליך זה הוביל לעליה משמעותית ביבולים וכתוצאה מכך לגידול אוכלוסין כלל עולמי. מצד שני הדבר הפך את החקלאות לתלויה במשאבים מתכלים (במיוחד גז טבעי, זרחן ואשלג), להרס טיב הקרקע, לסחף קרקע כמו גם לפגיעה בשונות הגנטית של הגידולים ולבעיות סביבתיות וחברתיות נוספות.

דרור העצים האירופאי-אסייתי. הוא היה המטרה העיקרית של הקמפיין בסין ב 1958-1960. לאחר מכן, היה צריך לייבא דרורים בדחיפות ממדינות אחרות כדי למנוע רעב.

אחד המקרים המפורסמים של הדברת מזיקים שהובילה לתוצאות הרסניות היה הדברת הדרורים בסין. בשנים 1958-1961 שרר רעב המוני קשה בסין. לפי הנתונים הרשמיים של ממשלת סין מתו מהרעב כ 15 מיליון בני אדם. לפי הערכות של ארגונים אחרים מספר הנספים ברעב גבוה יותר 20 מילון ועד 45 מיליון. הסיבות לרעב היו צעדים במסגרת "הקפיצה הגדולה" בסין - הכרזה על תיעוש טוטאלי שבמסגרתה הממשלה מכרה לחם תמורת מכונות. חוקרים רבים סבורים כיום כי אחת הסיבות המרכזיות לרעב הייתה השמדת הדרורים. השמדת הדרורים החלה ברמה המקומית עוד בסוף 1955. לאחר תחילת הקמפיין התחיל ויכוח בעיתונות ובין המדענים, כאשר חלק מהמדענים יצאו נגד הקמפיין. ב 1957 העיתון הראשי בסין ג'נמין ג'יבאו אמר שלא צריך להשמיד את הדרורים ביערות ובערים. אבל ב 1958 הממשלה הסינית הכריזה על קמפיין- מלחמה ב 4 המזיקים: חולדות, יתושים, זבובים ודרורים. הדרורים נכנסו לרשימה כי הם אכלו חלק מהזרעים שנטעו האיכרים-כל דרור אכל 4.5 קילוגרם לשנה. ב 18 למרץ 1958 קרא מאו דזה-דונג להשמיד את 4 המזיקים. הקמפיין מול הדרורים זכה להרבה יותר הצלחה מהקמפיין נגד שלושת המזיקים האחרים, כי היה קל יותר לצוד אותם. הסינים החלו להשמיד את הדרורים בכל הארץ כאשר הנלהבים ביותר השמידו גם את שאר הציפורים הקטנות. לאחר כשנה מספרם של הדרורים פחת דראסטית, היבול גדל במידת מה והמפלגה הקומינסטית הסינית דיווחה על הישגים. אבל, מלבד הזרעים אכלו הדרורים גם חרקים כמו ארבה- הם סיפקו שרות אקולוגי חינמי של הדברה ביולוגית. כאשר פחת מספרם של הדרורים בצורה משמעותית גדלה אוכלוסיית הארבה בצורה דראסטית ולאחר עוד שנה היבול החל להיעלם ובמדינה החל רעב המוני, קשה מאוד. הארבה אכל את האורז הרבה הרבה יותר משאכלו אותו הדרורים והותיר את האיכרים בסין ללא מזון.

לאחר שנתיים בדיוק ב 18 למרץ 1960, מאו דזה דונג הכריז על סיום הקמפיין נגד הדרורים, והסינים החלו באופן דחוף לייבא דרורים חיים מקנדה ורוסיה. בתחילת המאה 21 הסינים פתחו בקמפיין להגנת הדרורים. ‏[11][12][13].

משבר המזון בתחילת המאה ה-21 ודרכים לפתרון

בתחילת המאה ה 21 מערכת המזון התעשייתי מצויה על סף משבר. ההשלכות סביבתיות שונות של החקלאות התעשייתית יצרו אפשרות שבקרוב אי אפשר יהיה לייצר יותר מזון. חריש עמוק יחד עם סיבות אחרות כמו השימוש בדשן כימי גרמו לכך שבעשורים האחרונים שליש מכל הקרקעות הפוריות עברו אובדן קרקע - סחף קרקע או אובדן אחר של פוריות חקלאית. אם אובדן זה יימשך באותו קצב בעוד 80 שנה עלולה להיגמר הקרקע פורייה כלל. אבל במציאות המשך דרך זו עלול להוביל למשבר הקרקע הרבה יותר מהר. נמשך גידול האוכלוסייה בכדור הארץ. שינויי האקלים, אשר חלק משמעותי מהם נגרם על ידי אותה מערכת מזון תעשייתית, גורם למדבור - איבוד רב של קרקע לטובת מדבריות. ככל שפחות קרקע נשארת ויש יותר אנשים, כך צריך טיפול יותר אינטנסיבי כדי להוציא את כמות המזון הנחוצה. דבר שמוביל למלכוד של יותר דשן כימי, יותר אובדן קרקע. לפי דונקאן קמרון, פרופסור לקרקע וצמחים, מאוניברסיטת שפילד אנחנו קרובים לנקודת האל חזור[14]

מצד שני האנושות מייצרת הרבה יותר מזון ממה שהיא זקוקה לו- שליש מהמזון נזרק כאשר רק השליש הזה היה מספיק להאכיל את כל הרעבים 4 פעמים לפחות‏[15][16] ועוד חלק גדול מביא להשמנה בקרב חלק גדול מהאוכלוסייה העשירה. אם המזון יחולק באופן שוויוני יותר אפשר יהיה גם להאכיל את הרעבים וגם להפחית את הלחץ על הקרקע מה שבצרוף עם מעבר לחקלאות בת קיימא, יכול להתחיל תהליך של שיקום קרקע. חלק מהמומחים טוענים שאפשר להאכיל את העולם עם חקלאות אורגנית[17] בנוסף, חלוקה צודקת או שוויונית יותר של מזון ומים תביא לעלייה בתוחלת החיים, מה שיביא לירידה בגידול האוכלוסין וזה יקל את התהליך‏[18][19]

במרץ 2017 יצא דו"ח של האו"ם אשר לא רק מדגיש שקוטלי החרקים בעלי השפעות קטסטרופליות על בריאות האנושות ועל הסביבה אלה גם קובע שכדי להאכיל את האנושות אין כל צורך בהם-כדי להאכיל את האנושות צריך רק לחלק את המזון בדרך שוויונית[20].

סיבות נוספות של תומכים בכלכלה מאורגנת כדי לפתור את המשבר: 1. בכלכלה קפיטליסטית לא מייצרים לפי הצורך אלה כל חקלאי משתדל לגדל בחלקה שלו כמה שיותר, תוך כמה שפחות זמן, כמה שיותר בזול, כדי לגבור על יריבו. בצורה כזו אין פלא שמשתמשים בדשן כימי וכך הלאה. בכלכלה מאורגנת אם ייצרו לפי הצורך בצורה הכי פחות פוגענית ולא רק כדי לגרוף רווח מקסימלי לא יהיה בכך צורך. 2. זה יעזור למנוע תחרות על משאבים כמו מים וקרקע פורייה יותר. 3. אחת השיטות לשיקום קרקע היא לתת לה מנוחה לפחות לשנה (כמו שנת שמיטה). בשביל זה צריך שלחקלאי יהיה מאגר מזון ממנו הוא יוכל להתקיים בשנה הזו מה שמצריך סיפוק מזון מאזורים אחרים או לפחות חלוקת משאבים צודקת יותר כדי שהחקלאים במדינות העניות לא יחיו בעוני מרוד אלה יוכלו לאגור מזון.

המאבק למען מעבר לחקלאות בת קיימא

אחד הפרויקטים הגדולים לחקלאות בת קיימא נקרא REGENERATION INTERNATIONAL. מקימי הפרויקט טוענים שהם מעודדים חקלאות רגנרטיבית, כלומר מתחדשת. הם טוענים שמימוש הפרויקט בכל קרקעות העולם יאפשר קליטה של כל הפחמן הדו חמצני העודף הנמצא כעת באטמוספרת כדור הארץ כלומר ירידה לרמה של 350 חלקיקים למיליון, ללא צורך בהנדסת אקלים בתנאי שהאנושות תפסיק לפלוט עוד מתעשיות הגז הפחם והנפט. יש לציין שהם מדברים על פחמן דו חמצני ויש עוד גזי חממה שאותם יהיה קשה יותר לסלק מהאטמוספרה)‏[21][22][23]

בישראל ניתן לציין לשבח את הארגון "לקט ישראל" אשר הציל 2,110,198 ארוחות שעמדו להיזרק בשנת תשע"ז בלבד‏[24] אבל אין בישראל חוק המחייב מניעת זריקת מזון כמו בצרפת‏[25] ואיטליה‏[26]

נכון ל 2017 חקלאים בישראל החלו בפיילוט של השארת חלק מהעשב בתוך המטעים כדי שיכפה על הקרקע וכך יגן עליה מפני קרינת יתר, חום, יובש, סחף. הדבר מקודם גם במדינות מערביות אחרות. כמו כן יש בישראל ובאירופה פרויקטים לאסור מאות חומרי הדברה כמזיקים לבריאות ולסביבה. לפני כמה שנים משרד החקלאות כבר אסר על השימוש ב כ 40% מחומרי ההדברה שהשתמשו בהם עד אז מאותה סיבה‏[27]

בישראל מקודם סוג חקלאות פחות מזיק הנקרא "עיבוד משמר"‏[28]. חלק מסוים של חקלאי ישראל עוסק בחקלאות פחות מזיק מהחקלאות התעשייתית הרגילה הנקרא חקלאות אורגנית. יש גם גידולים חקלאיים בשיטת יערות מאכל ופרמהקלצ'ר אבל כמות המזון המיוצרת בהם זניחה יחסית לכמות הכוללת.

ראו גם

קישורים חיצוניים

חקלאות בת קיימא בנגב

הערות שוליים

  1. ^ ויקיפדיה Mammoth Extinction
  2. ^ ויקיפדיה התרבות הנאטופית
  3. ^ ויקיפדיה כלב הבית
  4. ^ Боханов А.Н., Горинов М.М История России с древнейших времен до конца XX века
  5. ^ "מעדון לחקלאות טבעית" ברוסיתВысокие урожаи, минимум затрат, никакой «химии» — это органическое земледелие 31.05.2012
  6. ^ ברתולומאו דה לאס קאסאס [http://www.vostlit.info/Texts/rus13/Las_Kasas/text21.phtml?id=799 ИСТОРИЯ ИНДИЙ HISTORIA DE LAS INDIAS КНИГА ВТОРАЯ]Востлит
  7. ^ ברתולומה דה לאס קאסאס A SHORT ACCOUNT OF THE DESTRUCTION OF THE INDIES 1992, Translation and notes © Nigel Griffin, 1992. Introduction © Anthony Pagden, 1992. Published by the Penguin Group, London & New York,
  8. ^ "מעדון לחקלאות טבעית" ברוסיתВысокие урожаи, минимум затрат, никакой «химии» — это органическое земледелие 31.05.2012
  9. ^ Defining the Green Revolution
  10. ^ New Hope for African Farmers-The Gates Foundation
  11. ^ שחר שלוח כשההתערבות בטבע יוצאת משליטה 20.05.2017, זווית סוכנות הידיעות למדע וסביבה
  12. ^ ויקיפדיההרעב הגדול בסין
  13. ^ ויקיפדיהУничтожение воробьёв
  14. ^ Oliver Milman Earth has lost a third of arable land in past 40 years, scientists say גארדיאן, 02.12.2015
  15. ^ Food and Agriculture Organization of the United Nations [ http://www.fao.org/save-food/resources/keyfindings/en/ Key facts on food loss and waste you should know!]
  16. ^ UN World Food Programme Hunger Statistics
  17. ^ Tom Bawden Organic farming can feed the world if done right, scientists claim Independent, 10.12.2014
  18. ^ NANA NANITASHVILI EDITOR: KENNETH HOWSE Infant Mortality and Fertility Population Horizons Factsheet No.5, קיץ 2014
  19. ^ Jenna Nobles Elizabeth Frankenberg Duncan Thomas [http://www.nber.org/papers/w20448.pdf THE EFFECTS OF MORTALITY ON FERTILITY: POPULATION DYNAMICS AFTER A NATURAL DISASTER] NATIONAL BUREAU OF ECONOMIC RESEARCH ספטמבר 2014
  20. ^ המרכז למגוון ביולוגי Pesticides Cause 'Catastrophic' Harm to People and Planet, UN Report Says 9.3.2017אקו-וואטצ'
  21. ^ Regeneration International REGENERATION INTERNATIONAL
  22. ^ Ronnie Cummins and Regeneration International Regeneration: The Next Stage of Organic Food and Farming—And Civilization 31.05.2017, Regeneration International
  23. ^ Jack Kittredge, policy director, NOFA/Mass [http://www.nofamass.org/sites/default/files/2015_White_Paper_web.pdf Soil Carbon Restoration: Can Biology do the Job?] 14.08.2015, Northeast Organic Farming Association/Massachusetts Chapter
  24. ^ לקט ישראל שלוש שנים מוצלחות של הצלת ארוחות מבושלות ומזינות למאות אלפי נתמכים בכל הארץ לקט ישראל 18.09.2016
  25. ^ Angelique Chrisafis French law forbids food waste by supermarkets4.2.2016, גארדיאן
  26. ^ Stephanie Kirchgaessner Italy tackles food waste with law encouraging firms to donate food 3.8..2016, גארדיאן
  27. ^ מאיה פלח [http://www.zavit.org.il/%D7%94%D7%93%D7%A8%D7%9A-%D7%94%D7%9E%D7%A4%D7%AA%D7%99%D7%A2%D7%94-%D7%9C%D7%94%D7%A4%D7%97%D7%AA%D7%AA-%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%94-%D7%91%D7%9E%D7%96%D7%95%D7%9F/ הדרך המפתיעה להפחתת חומרי הדברה] 01.08.2017, זווית
  28. ^ ויקיפדיה עיבוד משמר
חקלאות

רקע: ייצור ראשוני - מחזור הזרחן - מחזור החנקן - קרקע - ציידים לקטים - המהפכה החקלאית - המהפכה הירוקה - חקלאות תעשייתית - פריון חקלאי - שימושי קרקע - דשן - הומוס - צפיפות אוכלוסין פיזיולוגית - חקלאות בישראל

Contour buffer strips NRCS.jpg

אתגרי קיימות בחקלאות: בליית קרקע - מדבור - משבר המים העולמי - התחממות עולמית - חומרי הדברה - דשן כימי - שיא תפוקת הנפט - שיא תפוקת הזרחן - חקלאות כרות והבער - הנדסה גנטית - השפעות סביבתיות של מזון מהחי - ביטחון תזונתי - נעילה טכנולוגית

חקלאות בת קיימא: חקלאות בת קיימא - אגרואקולוגיה - פרמקלצ'ר - ביו אינטנסיב - טכנולוגיה נאותה - קומפוסט - שמירת זרעים - גידולים משולבים - סיעוף - יערנות חקלאית - קציר מי נגר - מזון אורגני - מזון מקומי - גינה קהילתית - חקלאות נתמכת קהילה - הקרן לביטחון תזונתי - תוכנית אב לחקלאות בת קיימא

ספרים וסרטים: התמוטטות - רובים חיידקים ופלדה - גבולות לצמיחה - תכנית ב' - עולם מלא, צלחות ריקות - מהפיכת הקנה הבודד - הסיוט של דרווין - מלך התירס - עתיד המזון - כוחה של קהילה


זיהום

רקע וסוגי זיהום: זיהוםזיהום אווירהצטברות ביולוגיתהשפעות בריאותיות של זיהום אווירזיהום מיםזיהום קרקעזיהום במזוןזיהום אורזיהום אוויר מתחבורהזיהום תעשייתיחומרי הדברהמתכות כבדותדיאוקסיןכרייהדלק מחצביפחםהתחממות עולמיתגורם מסרטןטרטוגןמשבש אנדוקריניהשפעה חיצוניתחוק קואסהכחשת זיהום

זיהום בישראל: זיהום אוויר בישראלזיהום מים בישראלזיהום נחלים בישראלזיהום קרקע בישראלזיהום מזון בישראלתעשיות אלקטרוכימיותזיהום אוויר במפרץ חיפהרמת חובבזיהום האוויר בגוש דןהמשרד להגנת הסביבהאזרחים למען הסביבההקואליציה לבריאות הציבוראדם טבע ודיןצלולמגמה ירוקה

הקטנה ומניעת זיהום: אנרגיה מתחדשתגז טבעי בישראלתחבורה בת קיימאתחבורת אופנייםעירוניות מתחדשתתעשייה בת קיימאמעריסה לעריסהחקלאות בת קיימאמס פיגוכלכלה בת קיימאנתונים פתוחים

קיימות

תחומי מחקר ויישום: אקולוגיה - תרבות מקיימת - כלכלה בת קיימא - כלכלה אקולוגית - חקלאות בת קיימא - פרמקלצ'ר - אנרגיה מתחדשת - עיצוב מקיים - כימיה ירוקה - אקולוגיה תעשייתית - אקולוגיה עירונית - תחבורה בת קיימא - עירוניות מתחדשת - בנייה ירוקה - תעשייה בת קיימא - ייצוב אוכלוסין

The Earth seen from Apollo 17.jpg

מושגים: השפעות סביבתיות - אקסרגיה - I=PAT - מחזור ביוגאוכימי - התפוצצות אוכלוסין - גבולות מקיימים לתפוקת חומר ואנרגיה - משאבים מתכלים - טביעת רגל אקולוגית - מערכת אקולוגית - שיא תפוקת הנפט - עקרון הזהירות המונעת - הכחדה המונית - זיהום - התחממות עולמית - בליית קרקע - דייג יתר - עמידות - סביבתנות - כלכלת מצב יציב

ספרים וסרטים: גבולות לצמיחה - התמוטטות - אנרגיה בת קיימא - ללא האוויר החם - מעריסה לעריסה - קורס בהתרסקות - סיפורם של הדברים - האיש שנטע עצים