חקלאות בת קיימא

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

חקלאות בת קיימא (באנגלית: Sustainable agriculture) היא כינוי כולל לעקרונות ולשיטות חקלאות שתומכות בחברות בנות קיימא. חקלאות זו כוללת שיטות מסורתיות שהיו נהוגות בחברות פרה-תעשייתיות במשך אלפי שנים וכן שיטות מודרניות שנועדו לאפשר קיימות תוך שימוש בעקרונות ממדע האקולוגיה- חקר היחסים בין יצורים לבין הסביבה הטבעית שלהם. שיטות מרכזיות לחקלאות בת קיימא מודרנית כוללות פרמקלצ'ר וחקלאות ביו אינטנסיב כמו גם שיטות שכוללות רק היבטים חלקיים של קיימות כגון חקלאות אורגנית. חקלאות בת קיימא עומדת במידה רבה בניגוד לחקלאות תעשייתית המסתמכת על משאבים מתכלים, ומכלה משאבים ביוטים החיוניים לקיומה (כמו קרקע, יערות) וגורמת לזיהום.

רצועות הגנה בין שדות בארצות הברית. אמצעי לשם הקטנה של בעיות של זיהום מים וסחף קרקע

התכונות העיקריות של חקלאות בת קיימא

חקלאות בת קיימא אמורה לשאוף ל:

כל השיטות של חקלאות בת קיימא מתבססות על שילובים של שמירה וניהול של הקרקע כמערכת חיה שכוללת את בעלי החיים, הצמחים והמיקרו-אורגניזמים שבה; עיצוב פיזי של מרחב הגידול; ובתכונות של צמחים ובעלי חיים שונים. בשל הצורך לשמור על הקרקע חיה, וכדי להימנע מזיהום, חקלאות בת קיימא מניבה לרוב מזון אורגני.

דרישות נוספת לייצוב חקלאות בת קיימא מודרנית כוללות יצירת בסיס צרכנים מקומי. דוגמאות נפוצות לכך הן חקלאות נתמכת קהילה או קואופרטיב אורגני. דבר זה מאפשר לחסוך בעלויות אנרגיה של הובלה ובמקרה של חקלאות נתמכת קהילה הדבר יכול לסייע בביטוח החקלאי נגד בעיות בתנובה. כמו כן הדבר מאפשר פיקוח קל והדוק יותר על החקלאים ותמיכה בהם במקרה של בעיה.המודל הזה מתקיים במיוחד לתוצרת טרייה של מזון כמו פירות וירקות, ופחות לייצור דגנים, זרעים ותבלינים או חקלאות למוצרי תעשייה כמו בד, נייר, גומי, וכו'. אפשרות אחרת לחקלאות בת קיימא היא במסגרת יוזמות סחר הוגן.

שיטות נפוצות בחקלאות בת קיימא

הצעדים העיקריים כדי להגיע לחקלאות בת קיימא לפי הסדר הכרונולוגי של תהליך ייצור המזון נראים כך:

1. לבחור כמה מזון לייצר: אחד הצעדים החשובים ביותר שאותו הרבה פעמים שוכחים. נכון ל 2018 שליש עד חצי מהמזון המיוצר נזרק, בין היתר, בגלל תכונות מסוימות של השיטה הקפיטליסטית. נוטעים יותר ממה שצריך, זורקים חלק, לדוגמא, כדי שהמחיר לא ירד ואנשים ממשיכים לרעוב.

2. לבחור איזה מזון לייצר: מזון טבעוני פוגע בסביבה פחות מבשר תעשייתי. לא כולם מסכימים על תפריט טבעוני בלבד אבל כולם מסכימים שבמזרח התיכון לדוגמה עדיף לאכול בשר עוף פעם בשבוע ובשר בקר פעם בחודש(המידע הזה שמגיע ממשרד הבריאות אפילו כתוב על לחם דוידוביץ').

3. לבחור איפה לייצר: חשוב שהייצור יהיה קרוב כמה שניתן לצרכן כדי לא לפלוט גזי חממה וזיהום אוויר במהלך התעבורה - ייצור מקומי. כמו כן, חשוב לייצר במקום שפחות פוגע בסביבה. אם היו מגדלים את הבקר במקומות בהם הפגיעה בסביבה היא מעטה יחסית, לדוגמה, בטקסס במקום על חשבון יערות הגשם בברזיל, הרבה פגיעה היתה נמנעת. אם החקלאים בברזיל היו נוטעים רחוק מיערות הגשם גם. ואפילו עם מישהו היה נוטע על קרחת יער במקום תוך כריתת עצים זה היה עוזר. אבל לא עושים אתזה מטעמי רווח כלכלי.

4. לבחור באמצעות איזו אנרגיה לעבד את הקרקע: מיכון מסוים חיוני כדי שהחקלאות תתקיים, אבל מיכון יתר יכול להביא לפליטות גזי חממה, זיהום אוויר ואורח חיים יושבני. אנרגיה סולארית נחשבת למזהמת פחות מנפט שממנו מופק הבנזין בטרקטורים אם כי גם לה יש השלכות סביבתיות מסוימות.

5. לשתול בצורה נכונה: כאשר מפנים שטח לגידולים חקלאיים, להעתיק צמחייה מקומית במקום לכרות, לדוגמה. לשתול כך שהצמחים יעזרו אחד לשני באמצעות הצללה חיזוק קרקע - זה אחד מהעקרונות של יערות מאכל.

6. להשקות נכון: להשקות כך שהמים לא יתזבזו אלא יגיעו לצמח, ליישם אמצעים שונים לחסכון במים, כמו לדוגמה טראסות המונעות זרימת מים במורד ההר. ישראל משתמשת בהרבה אמצעים כאלה וגם מייצאת אותם.

7. לדשן באמצעים טבעיים: לדשן באנמצעות דשן אורגני ולא דשן כימי.

8. להרחיק מתחרים באמצעים הנכונים: להרחיק בעלי חיים שרוצים לאכול את הגידולים או צמחים הרוצים לצמוח במקום, רצוי, ללא פגיעה בהם: באמצעת רשתות והעתקת צמחים, לדוגמה. אם זה לא מצליח אז באמצעות טורפים טבעיים. יש לציין שהשמדת מצחריעם גורמת לכך שהם מתרבים יותר ונעשים לא רגישים לרעלים - כך בעצם נוצרים המזיקים. הרחקת מתחרים יכטלה להביא לכך שהם ילמדו לאכול משהו אחר או לצמוח לא במקום בו צומחים גידולים שנוטע האדם ויעבירו את התכונה לצאצאיהם.

9. לקצור נכון: השארת חלק מהצמח בשדה לשנה הבאה (גבעול, שורשים), יכולה לעודד את מחזור התחדשות הקרקע, מגן על הקרקע מסחף, התייבשות (באמצעות הצללה).

10. לצרוך נכון: להשתדל שמזון לא יזרק (ראה נקודה 1), להשתמש בו בצורה היעילה ביותר לצורכי האנשים, בעלי החיים ולדשן, ליבול הבא.

היסטורית החקלאות מנקודת מבט של קיימות

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים - היסטוריה סביבתית המהפכה החקלאית, רובים חיידקים ופלדה, התמוטטות

החקלאות לפני המהפכה התעשייתית, הסבה פחות נזק סביבתי וקרובה יותר לחקלאות בת קיימא, מאשר החקלאות אחרי המהפכה התעשייתית. אם זאת, אי אפשר לומר עליה שהיא הייתה מושלמת מבחינה סביבתית.

החקלאות כשלעצמה, גידול בעלי חיים וצמחים היא בעלת יתרונות רבים ויכולה אפילו להועיל לסביבה: פירות גדולים יותר, בכמות גדולה יותר, גם לא בעונת ההבשלה מפחיתם את צריכת הבשר, לדוגמה. רוב הצמחים שאנחנו אוכלים היו הרבה פחות טעימים והרבה יותר קטנים לפני החקלאות, קשה היה להיות שבעים מהם. התלות רק בלקט, הציד והדיג גרמה לרעב כל פעם כאשר בגלל מזג אוויר שונה או הגירה השתנתה משמעותית תפוצת בעלי החיים והצמחים. הצמחים ובעלי החיים גם לא זמינים בכל העונות ולדוגמה באזור יערות הצפון קשה היה להתקיים בלי חקלאות בחורף כאשר רוב בעלי החיים ישנים או עוזבים והנהרות והקרקע מכוסה שלג וקרח. לכן המעבר עצמו לחקלאות הביא ליתרונות רבים. אבל חקלאות שלא מנוהלת בצורה נכונה מסבה נזק רב, וכבר בתקופה הטרום-תעשייתית האנשים גרמו נזק רב בניהול חקלאות באופן לא מקיים.

משבר המזון בתחילת המאה ה-21 ודרכים לפתרון

בתחילת המאה ה 21 מערכת המזון התעשייתי מצויה על סף משבר. ההשלכות סביבתיות שונות של החקלאות התעשייתית יצרו אפשרות שבקרוב אי אפשר יהיה לייצר יותר מזון. חריש עמוק יחד עם סיבות אחרות כמו השימוש בדשן כימי גרמו לכך שבעשורים האחרונים שליש מכל הקרקעות הפוריות עברו אובדן קרקע - סחף קרקע או אובדן אחר של פוריות חקלאית. אם אובדן זה יימשך באותו קצב בעוד 80 שנה עלולה להיגמר הקרקע פורייה כלל. אבל במציאות המשך דרך זו עלול להוביל למשבר הקרקע הרבה יותר מהר. נמשך גידול האוכלוסייה בכדור הארץ. שינויי האקלים, אשר חלק משמעותי מהם נגרם על ידי אותה מערכת מזון תעשייתית, גורם למדבור - איבוד רב של קרקע לטובת מדבריות. ככל שפחות קרקע נשארת ויש יותר אנשים, כך צריך טיפול יותר אינטנסיבי כדי להוציא את כמות המזון הנחוצה. דבר שמוביל למלכוד של יותר דשן כימי, יותר אובדן קרקע. לפי דונקאן קמרון, פרופסור לקרקע וצמחים, מאוניברסיטת שפילד אנחנו קרובים לנקודת האל חזור[1]

מצד שני האנושות מייצרת הרבה יותר מזון ממה שהיא זקוקה לו - שליש מהמזון נזרק כאשר רק השליש הזה היה מספיק להאכיל את כל הרעבים 4 פעמים לפחות‏[2][3] ועוד חלק גדול מביא להשמנה בקרב חלק גדול מהאוכלוסייה העשירה. אם המזון יחולק באופן שוויוני יותר אפשר יהיה גם להאכיל את הרעבים וגם להפחית את הלחץ על הקרקע מה שבצרוף עם מעבר לחקלאות בת קיימא, יכול להתחיל תהליך של שיקום קרקע. חלק מהמומחים טוענים שאפשר להאכיל את העולם עם חקלאות אורגנית[4] בנוסף, חלוקה צודקת או שוויונית יותר של מזון ומים תביא לעלייה בתוחלת החיים, מה שיביא לירידה בגידול האוכלוסין וזה יקל את התהליך‏[5][6]

במרץ 2017 יצא דו"ח של האו"ם אשר לא רק מדגיש שקוטלי החרקים בעלי השפעות קטסטרופליות על בריאות האנושות ועל הסביבה אלה גם קובע שכדי להאכיל את האנושות אין כל צורך בהם-כדי להאכיל את האנושות צריך רק לחלק את המזון בדרך שוויונית[7].

סיבות נוספות לתמיכה בכלכלה מאורגנת כדי לפתור את המשבר: 1. בכלכלה קפיטליסטית לא מייצרים לפי הצורך אלה כל חקלאי משתדל לגדל בחלקה שלו כמה שיותר, תוך כמה שפחות זמן, כמה שיותר בזול, כדי לגבור על יריבו. בצורה כזו אין פלא שמשתמשים בדשן כימי וכך הלאה. בכלכלה מאורגנת אם ייצרו לפי הצורך בצורה הכי פחות פוגענית ולא רק כדי לגרוף רווח מקסימלי לא יהיה בכך צורך. 2. זה יעזור למנוע תחרות על משאבים כמו מים וקרקע פורייה יותר. 3. אחת השיטות לשיקום קרקע היא לתת לה מנוחה לפחות לשנה (כמו שנת שמיטה). בשביל זה צריך שלחקלאי יהיה מאגר מזון ממנו הוא יוכל להתקיים בשנה הזו מה שמצריך סיפוק מזון מאזורים אחרים או לפחות חלוקת משאבים צודקת יותר כדי שהחקלאים במדינות העניות לא יחיו בעוני מרוד אלה יוכלו לאגור מזון.

המאבק למען מעבר לחקלאות בת קיימא

אחד הפרויקטים הגדולים לחקלאות בת קיימא נקרא REGENERATION INTERNATIONAL. מקימי הפרויקט טוענים שהם מעודדים חקלאות רגנרטיבית, כלומר מתחדשת. הם טוענים שמימוש הפרויקט בכל קרקעות העולם יאפשר קליטה של כל הפחמן הדו חמצני העודף הנמצא כעת באטמוספרת כדור הארץ כלומר ירידה לרמה של 350 חלקיקים למיליון, ללא צורך בהנדסת אקלים בתנאי שהאנושות תפסיק לפלוט עוד מתעשיות הגז הפחם והנפט. יש לציין שהם מדברים על פחמן דו חמצני ויש עוד גזי חממה שאותם יהיה קשה יותר לסלק מהאטמוספרה)‏[8][9][10]

בישראל ניתן לציין לשבח את הארגון "לקט ישראל" אשר הציל 2,110,198 ארוחות שעמדו להיזרק בשנת תשע"ז בלבד‏[11] אבל אין בישראל חוק המחייב מניעת זריקת מזון כמו בצרפת‏[12] ואיטליה‏[13]

נכון ל 2017 חקלאים בישראל החלו בפיילוט של השארת חלק מהעשב בתוך המטעים כדי שיכפה על הקרקע וכך יגן עליה מפני קרינת יתר, חום, יובש, סחף. הדבר מקודם גם במדינות מערביות אחרות. כמו כן יש בישראל ובאירופה פרויקטים לאסור מאות חומרי הדברה כמזיקים לבריאות ולסביבה. לפני כמה שנים משרד החקלאות כבר אסר על השימוש ב כ 40% מחומרי ההדברה שהשתמשו בהם עד אז מאותה סיבה‏[14]

בישראל מקודם סוג חקלאות פחות מזיק הנקרא "עיבוד משמר"‏[15]. חלק מסוים של חקלאי ישראל עוסק בחקלאות פחות מזיק מהחקלאות התעשייתית הרגילה הנקרא חקלאות אורגנית. יש גם גידולים חקלאיים בשיטת יערות מאכל ופרמהקלצ'ר אבל כמות המזון המיוצרת בהם זניחה יחסית לכמות הכוללת.

ראו גם

קישורים חיצוניים

חקלאות בת קיימא בנגב

הערות שוליים

  1. ^ Oliver Milman Earth has lost a third of arable land in past 40 years, scientists say גארדיאן, 02.12.2015
  2. ^ Food and Agriculture Organization of the United Nations [ http://www.fao.org/save-food/resources/keyfindings/en/ Key facts on food loss and waste you should know!]
  3. ^ UN World Food Programme Hunger Statistics
  4. ^ Tom Bawden Organic farming can feed the world if done right, scientists claim Independent, 10.12.2014
  5. ^ NANA NANITASHVILI EDITOR: KENNETH HOWSE Infant Mortality and Fertility Population Horizons Factsheet No.5, קיץ 2014
  6. ^ Jenna Nobles Elizabeth Frankenberg Duncan Thomas [http://www.nber.org/papers/w20448.pdf THE EFFECTS OF MORTALITY ON FERTILITY: POPULATION DYNAMICS AFTER A NATURAL DISASTER] NATIONAL BUREAU OF ECONOMIC RESEARCH ספטמבר 2014
  7. ^ המרכז למגוון ביולוגי Pesticides Cause 'Catastrophic' Harm to People and Planet, UN Report Says 9.3.2017אקו-וואטצ'
  8. ^ Regeneration International REGENERATION INTERNATIONAL
  9. ^ Ronnie Cummins and Regeneration International Regeneration: The Next Stage of Organic Food and Farming—And Civilization 31.05.2017, Regeneration International
  10. ^ Jack Kittredge, policy director, NOFA/Mass [http://www.nofamass.org/sites/default/files/2015_White_Paper_web.pdf Soil Carbon Restoration: Can Biology do the Job?] 14.08.2015, Northeast Organic Farming Association/Massachusetts Chapter
  11. ^ לקט ישראל שלוש שנים מוצלחות של הצלת ארוחות מבושלות ומזינות למאות אלפי נתמכים בכל הארץ לקט ישראל 18.09.2016
  12. ^ Angelique Chrisafis French law forbids food waste by supermarkets4.2.2016, גארדיאן
  13. ^ Stephanie Kirchgaessner Italy tackles food waste with law encouraging firms to donate food 3.8..2016, גארדיאן
  14. ^ מאיה פלח [http://www.zavit.org.il/%D7%94%D7%93%D7%A8%D7%9A-%D7%94%D7%9E%D7%A4%D7%AA%D7%99%D7%A2%D7%94-%D7%9C%D7%94%D7%A4%D7%97%D7%AA%D7%AA-%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%94-%D7%91%D7%9E%D7%96%D7%95%D7%9F/ הדרך המפתיעה להפחתת חומרי הדברה] 01.08.2017, זווית
  15. ^ ויקיפדיה עיבוד משמר
חקלאות

רקע: ייצור ראשוני - מחזור הזרחן - מחזור החנקן - קרקע - ציידים לקטים - המהפכה החקלאית - המהפכה הירוקה - חקלאות תעשייתית - פריון חקלאי - שימושי קרקע - דשן - הומוס - צפיפות אוכלוסין פיזיולוגית - חקלאות בישראל

Contour buffer strips NRCS.jpg

אתגרי קיימות בחקלאות: בליית קרקע - מדבור - משבר המים העולמי - התחממות עולמית - חומרי הדברה - דשן כימי - שיא תפוקת הנפט - שיא תפוקת הזרחן - חקלאות כרות והבער - הנדסה גנטית - השפעות סביבתיות של מזון מהחי - ביטחון תזונתי - נעילה טכנולוגית

חקלאות בת קיימא: חקלאות בת קיימא - אגרואקולוגיה - פרמקלצ'ר - ביו אינטנסיב - טכנולוגיה נאותה - קומפוסט - שמירת זרעים - גידולים משולבים - סיעוף - יערנות חקלאית - קציר מי נגר - מזון אורגני - מזון מקומי - גינה קהילתית - חקלאות נתמכת קהילה - הקרן לביטחון תזונתי - תוכנית אב לחקלאות בת קיימא

ספרים וסרטים: התמוטטות - רובים חיידקים ופלדה - גבולות לצמיחה - תכנית ב' - עולם מלא, צלחות ריקות - מהפיכת הקנה הבודד - הסיוט של דרווין - מלך התירס - עתיד המזון - כוחה של קהילה


זיהום

רקע וסוגי זיהום: זיהוםזיהום אווירהצטברות ביולוגיתהשפעות בריאותיות של זיהום אווירזיהום מיםזיהום קרקעזיהום במזוןזיהום רעשזיהום אורזיהום אוויר מתחבורהזיהום תעשייתיעישון פסיביחומרי הדברהמתכות כבדותדיאוקסיןכרייהדלק מחצביפחםהתחממות עולמיתגורם מסרטןטרטוגןמשבש אנדוקריניהשפעה חיצוניתחוק קואסהכחשת זיהום

זיהום בישראל: זיהום אוויר בישראלזיהום מים בישראלזיהום נחלים בישראלזיהום קרקע בישראלזיהום מזון בישראלתעשיות אלקטרוכימיותזיהום אוויר במפרץ חיפהרמת חובבזיהום האוויר בגוש דןהמשרד להגנת הסביבהאזרחים למען הסביבההקואליציה לבריאות הציבוראדם טבע ודיןצלולמגמה ירוקה

מניעת והקטנת זיהום: אנרגיה מתחדשתגז טבעי בישראלתחבורה בת קיימאתחבורה רכהעירוניות מתחדשתטבע עירוניתעשייה בת קיימאמעריסה לעריסהחקלאות בת קיימאמס פיגוכלכלה בת קיימאנתונים פתוחים

קיימות

תחומי מחקר ויישום: אקולוגיה - תרבות מקיימת - כלכלה בת קיימא - כלכלה אקולוגית - חקלאות בת קיימא - פרמקלצ'ר - אנרגיה מתחדשת - עיצוב מקיים - כימיה ירוקה - אקולוגיה תעשייתית - אקולוגיה עירונית - תחבורה בת קיימא - עירוניות מתחדשת - בנייה ירוקה - תעשייה בת קיימא - ייצוב אוכלוסין

The Earth seen from Apollo 17.jpg

מושגים: השפעות סביבתיות - אקסרגיה - I=PAT - מחזור ביוגאוכימי - התפוצצות אוכלוסין - גבולות מקיימים לתפוקת חומר ואנרגיה - משאבים מתכלים - טביעת רגל אקולוגית - מערכת אקולוגית - שיא תפוקת הנפט - עקרון הזהירות המונעת - הכחדה המונית - זיהום - התחממות עולמית - בליית קרקע - דייג יתר - עמידות - סביבתנות - כלכלת מצב יציב

ספרים וסרטים: גבולות לצמיחה - התמוטטות - אנרגיה בת קיימא - ללא האוויר החם - מעריסה לעריסה - קורס בהתרסקות - סיפורם של הדברים - האיש שנטע עצים