טביעת רגל אקולוגית

זהו מושג בסיסי בכלכלה בת-קיימא.

טביעת רגל אקולוגית (Ecological Footprint) או מדרך אקולוגי הוא מדד כמותי חד מימדי שנותן הערכה לכמות משאבי הטבע הנדרשים על מנת לספק את הצרכים ולקלוט את חומרי הפסולת של אוכלוסייה בעלת אורח חיים נתון.

סמל של טביעת רגל אקולוגית

כל אדם מנצל שטח מסויים בצורה ישירה כדי לחיות בו. אולם יש צורך בשטחים נוספים כדי לתמוך בדרך חיים של אדם, לדוגמה יש צורך בכך וכך שטחי אדמה כדי לגדל מזון, שטח נוסף כדי לטהר את מי השתייה של האדם, שטח שנדרש לשם הטמעת רעלים שנוצרים על ידי האדם בגלל צריכת מוצרים וכו'. סך השטחים מהווים את טביעת הרגל האקולוגית של האדם.

אנליזה של טביעת רגל אקולוגית

מדדים לקיימות

חוקי דיילי לקיימות גבולות פלנטריים גבולות לצמיחה הצעד הטבעי טביעת רגל אקולוגית טביעת רגל מימית טביעת רגל פחמנית אנרגיה גלומה החזר אנרגיה על השקעת אנרגיה ניתוח מחזור חיים ייצור ראשוני הערכת המילניום של המערכת האקולוגית שרותי המערכת האקולוגית אוכלוסיית העולם מדד הפלנטה המאושרת מד קידמה אמין

ניתוח של טביעת רגל אקולוגית הוא הערכה כמותית של שטח האדמה היצרני מבחינה אקולוגית, אשר נדרש לקיום אדם או קבוצת אנשים (לדוגמה משפחה או עיר). זאת בהתבסס על השימוש הצפוי באנרגיה, מזון, מים, חומרי בנייה ושאר משאבים.

אנליזה זו מבוססת על כך שאפשר למדוד את כמות משאבי הטבע שאדם צורך, ואת כמות הפסולת שהוא מייצר, וכן אפשר לבצע אנליזה של כמות השטח שנדרש כדי לספק שירותי טבע שיספקו את חומרי הגלם או את יבצהו טיהור של הפסולת המיוצרת.

הפרסום האקדמי הראשון אודות טביעת רגל אקולוגית בוצע על ידי וילאם ריס בשנת 1992. המושג של טביעת רגל אקולוגית ושיטת החישוב שלו פותחה במסגרת עבודת הדוקטורט של מתיס ווקרנגל (Mathis Wackernagel) תחת הנחייתו של ריס, ב-University of British Columbia, וונקובר, קנדה בשנים 1990-1994.. בתחילה קראו החורים למדד יכולת נשיאה מותאמת ("appropriated carrying capacity") כדי להפוך את מושג לקליט ומובן יותר ריס הגה את השם "טביעת רגל אקולוגית". בשנת 1996 פסרמו ריס ו-ווקרנגל את הספר "טביעת הרגל האקולוגית: צמצום ההשפעה של בני האדם על כדור הארץ. כיום יש מחקרים רבים המנסים לשכלל את השיטה, לבצע הערכות תקופתיות לשם השוואה בין מדינות ולשם הערכת ביצועים לאורך זמן, וכן וכלים לחישוב עצמי של טביעת הרגל.

בשל קשיי מדידה, קשה להגיע לאומדן מספרי מדוייק של טביעת הרגל האקולוגית ויש בעייתיות מסוימת בהגדרת המושג, אך ניתן להגיע להערכה כמותית מקורבת.

טביעת הרגל האקולוגית היא דרך לקבוע את ההבדלים בדפוסי צריכת משאבים בין אנשים שונים ובין אומות שונות. ארגונים סביבתיים משתמשים במדד כדי לעידוד אנשים לשנות הדרך בהם הם צורכים. ניתן לשלב אותה עם דאגות לגבי פיצוץ אוכלוסין, תוך הצהרה על "מספר כדורי הארץ שהיו נדרשים אם כולם היו חיים בדיוק כמונו".

פעילי סביתנות וקיימות משתמשים בטביעת רגל אקולוגית כדי לטעון שאורח החיים המערבי או תרבות הצריכה אינם בני קיימא. מספר אתרי אינטרנט של ארגונים ללא מטרת רווח מאפשרים לגולש להעריך את טביעת הרגל האקולוגית שלו (ראו בהמשך).

נתונים

השוואת טביעת רגל אקולוגית מול מדד הפיתוח האנושי בנתוני 2007. ניתן לראות שיש מתאם בין 2 המדדים, וכן כי יש מדינות מערביות בעלות נתונים גבוהים במדד הפיתוח האנושי, אבל בעלי טביעת רגל אקולוגית צנועה יותר יחסית למדינות מערביות אחרות.

על פי הספר גבולות לצמיחה: עדכון 30 שנה , נכון ל-2004 המין האנושי היה בעל טביעת רגל אקולוגית גדולה ב-20% מהגודל המקיים של טביעת הרגל האקולוגית. נתונים דומים אפשר למצוא בדו"ח מטעם ארגון להגדיר מחדש את הקידמה משנת 2004 [1]. לפי הדו"ח, טביעת הרגל העולמית עמדה בשנת 2000 על 13.4 מילארד הקטר או 34 מילארד אקר, לעומת 27 מיליארד אקר שמייצגים טביעת רגל מקיימת. הגידול השנתי של טביעת הרגל האקולוגית היה 147 מיליון הקטר יחסית לשנת 1999.

בניגוד למגמה של עליה בטביעת הרגל האקולוגית של כלל המין האנושי. טביעת הרגל האקולוגית לנפש ירדה בכחצי הקטר לאדם, החל משנות ה-80' עת היתה 2.7 הקטר ל-2.2 הקטר לאדם בשנת 2000. דבר זה נובע בעיקר מגידול אוכלוסין בעולם השלישי, והקטנה יחסית של אוכלוסיית העולם המערבי. ארצות הברית היא המדינה בעלת טביעת הרגל האקולוגית לנפש הגדולה ביותר מבין מדינות העולם, עם 9.57 הקטר לנפש נכון לשנת 2000. הגרעון בשטח לאדם עמד בשנת 2000 על 1 אקר לאדם.

משבר קיימות דרך משאבים מתחדשים

אחת הטענות שעולות מהגישה של טביעת הרגל האקלוגית היא שבניגוד להנחה רווחת, השימוש של בני האדם במשאבים מתחדשים (כמו שטחי חקלאות) הוא זה שמהווה סיכון אמיתי למשבר קיימות, ולאו דווקא השימוש במשאבים מתכלים (כמו נפט לדוגמה). הטבע יכול לחדש את משאביו בקצב מסוים; אולם באופן עקבי וגדל, בני האדם צורכים חלק ניכר מן המשאבים המתחדשים מהר יותר מהקצב שבו שהטבע מסוגל לחדש אותם, וגם פוגמים בשרותי המערכת האקולוגית המחדשים משאבים אלא.

על פי גישה זו, המצב של עומס אקלוגי עודף מסכן, בסופו של דבר, את המערכות האקולוגיות בכך שלא ניתן להן די זמן כדי לעבור תהליכי שיקום והבראה. בנוסף, בני אדם יכולים בעקרון לחיות ללא משאבים כמו מתכות או דלקים מחצביים. הם חיו כך בעבר הרחוק, ואולי יחיו כך בעתיד. לעומת זאת, בני אדם, כמו כל היצורים החיים תלויים במאגר המשאבים המתחדשים. מספר משברים הקשורים לבריאותן של מערכות טבעיות והביאו לקריסת חברות אנושיות בעבר מתוארים בספר "התמוטטות".

הגישה של טביעת רגל אקולוגית משתלבת עם המושג של טעינת משאב והקצב שבו אנו משתמשים במשאבים כגורמי מפתח לחברות אנושיות בנות-קיימא. גורם הזמן הזה מסייע לחידוד נקודה שאין מדובר רק במה אנו משתמשים, או אפילו בכמה אנו משתמשים - אלא באיזה קצב, ולאורך איזו תקופת זמן.

נתוני טביעת רגל לאומות

נכון לנתונים משנת 2003, טביעת הרגל העולמית האנושית הממוצעת היתה 22 דונם לאדם (או 2.2 הקטר, הקטר = עשרה דונם), לעומת 18 דונם לאדם שהיו זמינים. טביעת הרגל האקולוגית יכולה להיות גדולה יותר מהשטח האקולוגי הזמין לאנשים למשך זמן מוגבל. הדבר אפשרי תודות למערכות טבעיות המתפקדות כמאגרים המספקים שירותים אקולוגיים. מאגרים אלה, בדומה לחשבון בנק של אדם שמושך יותר כסף ממה שהוא מכניס, הולכים ומתכלים.

טביעת הרגל של אזרחי המדינות שיש בהן הכנסה גבוהה, עמדה בממוצע על 64 דונם, בהשוואה ל-33 דונם שעמדו לרשותם. אזרחי המדינות בעלות הכנסה בינונית היו בעלי טביעת רגל של 19 דונם לאדם לעומת 21 דונם שעמדו לרשותם. אזרחי המדינות העניות היו בעלי טביעת רגל אקולוגית של 8 דונם בלבד, אך עמד לרשותם "שטח" של 7 דונם לאדם בלבד.

נתוני טביעת רגל ממוצעת של אזרחי אומות שונות בדונמים (בסוגריים - כמה "שטח" עומד לרשותם)).

אפריקה

• קונגו 6 (78),
• מצרים 14 (5),
• מדגסקר 7 (29),

אסיה

• סין 16 (8),
• הודו 8 (4),
• יפן 44 (7),
• אינדונזיה 11 (10),

המזרח התיכון

• ישראל 46 (4),
• איחוד האמיריות 119 (8),
• טורקיה 21 (14),

דרום אמריקה

• מקסיקו 26 (17),
• קוסטרה ריקה 20 (15),
• פרו 9 (38),
• ברזיל 22 (99),
• צ'ילה 23 (54),
• ארגנטינה 23 (59),
• קובה 15 (9),

אוקיאניה

• אוסטרליה 66 (124),

צפון אמריקה

• קנדה 76 (145),
• ארצות הברית 96 (47),

אירופה

• אוסטריה 49 (34),
• דנמרק 58 (35),
• צרפת 56 (30),
• גרמניה 45 (17),
• אנגליה 56 (16),
• שוודיה 61 (96),
• הולנד 44 (8),
• פולין 33 (18),
• רוסיה 44 (69).

שימוש פוליטי וחינוכי

תפיסה זו משתלבת בתנועות אחרות הקוראות לפשטות מרצון האטת הצריכה של מוצרים, ליציאה מתרבות הצריכה ולסיוע לאנשים להתנתק מההאצה במגמות הצריכה ומעבודה מרובה מידי.

השימוש בניתוח של טביעת הרגל האקולוגית נחשב למדד 'מדריך', ולא כאמת מידה מדוייקת, של קיימות. לדוגמא, רוב המודלים של טביעת רגל אקולוגית לא כוללים את השימוש במים מתוקים או מלוחים (ראו הרחבה בטביעת רגל מימית. מהיותו מדריך יש חשיבות גדולה לשאלה אם טביעת הרגל האקולוגית גדלה או קטנה, ולא רק למספר המדוייק.

מדד טביעת הרגל האקולוגית משמש לא רק למחקר אלא בעיקר ככלי עזר להבהרת נושא מורכב, התלוי בפרמרטים רבים. זהו כלי עזר שעוזר לחינוך לקיימות - לעורר אנשים, בעיקר אלו החיים בחברות המתועשות יותר, להיות ערים לשימוש הנרחב שהם עושים במשאבים לפגיעה בסביבה ולעלוית החיצוניות הנובעות מכך - הוספת פרטים נוספים או דיוק רב יותר עלולים להפריע למטרת לימוד זו.

טביעת רגל של מוצרים

במאמר מפברואר 2008 בכלכלה אקולוגית (כתב עת) בחנו המחברים את טביעת הרגל האקולוגית 2630 של מוצרים ושירותים שנצרכים בחברה המערבית על סמך ניתוח מחזור חיים שלהם. הנתונים כללו צריכת אנרגיה, חומרי גלם, תובלה, טיפול בפסולת ותהליכי תשתית. לפי החוקרים, טביעת הרגל של רוב המוצרים הושפעה בעיקר מצריכת האנרגיה הבלתי מתחדשת שלהם. יוצאים מהכלל הם אנרגיית ביו-מאסה, אנרגיה הידרו אלקטרית, נייר וקרטון וכן מוצרים חקלאיים שדורשים יחסית קרקע רבה.

החוקרים השוו גם את טביעת הרגל האקלוגית לשיטה מקובלת של ניתוח מחזור חיים Ecoindicator 99 (EI) - רוב המוצרים היו בעלי יחס קבוע של EF/EI בסביבות 30 m2-eq עם שונות נמוכה. החוקרים מסיקים שהשונות הנמוכה נובעת מכך שהשימוש בדלק מחצבי ושימוש ישיר בקרקע הם גורמים חזקים בהשפעה הסביבתית. עם זאת החוקרים טוענים כי טביעת רגל אקולוגית כמדד הערכה סביבתית מוגבל עבור מוצרים שמחזור החיים שלהם מכיל צריכה גבוה יחסית של מינרלים או תהליכים הפולטים כמות גבוה של מתכות ואבק (עבור מוצרים אלה יש שונות גבוהה מהשונות הממוצעת בין יחס של שני המדדים).

ביקורת

קיימת ביקורת על מושג טביעת הרגל האקולוגית שבאות ממספר כיוונים.

אי התחשבות בגידול אוכלוסין

ערכים מורחבים - גידול אוכלוסין, I=PAT

טביעת רגל אקולוגית נותנת משקל נמוך מידי לבעיה של פיצוץ אוכלוסין וגידול אוכלוסין. ברמת משק הבית, המודל מוטה לטובת בתים עם יותר ילדים ולרעת משקי בית של אדם אחד. המודל מחשב רק על הצריכה של משק הבית ברגע נתון בהווה, ומתעלם מכך שסביר שכל צאצא יקיים משק-בית בעל צריכה משלו בעתיד. בית גדול עם עשרה ילדים יכול להיות עם טביעת רגל "קטנה יותר", יחסית לבית הקטן ממנו בחצי ובו רק אדם אחד. בחלק מההשפעות הסביבתיות, היבטים של צריכה לנפש חשובים, לדוגמה בהקשר של זיהום אוויר או זיהום מים, עם זאת, הנוסחה הכללית עבור השפעות סביבתיות היא I=PAT כלומר צריכה לנפש בדולרים* השפעה של כל דולר בצריכה על הסביבה*כמות האוכלוסיה. במשוואה זובה שינויים באכולוסיה (P) יכולים להיות קריטייים.

לדוגמה בעוד שבארצות הברית יש צריכת אנרגיה גבוהה לנפש, של כ-8 TOE לאדם, מאז שנת 1975 צריכה זו לא עלתה או ירדה באופן משמעותי. עם זאת, צריכת האנרגיה הכוללת של ארה"ב ב-1975 היתה 1653 מיליוני TOE. ב-2007, צריכת האנרגיה הכוללת של ארה"ב עמדה כבר על 2339 מיליוני TOE, זהו גידול של 41% בתוך 32 שנה, וחלקו העיקרי נגרם מגידול אוכלוסין. בהשפעות כמו צריכה אנושית מסך הייצור הראשוני, גודל האוכלוסיה הוא מרכיב הדומיננטי, ולא כמות הצריכה לנפש. יש חשד שגם בהיבטים של חלק מההשפעות החקלאיות גם בהיבטים של חלק מההשפעות חקלאיות כמו צריכת מים, או סחף קרקע גודל האוכלוסיה חשוב, במיוחד כאשר דנים במדינות מפותחות.

משאבים מתכלים

בעייה נוספת של טביעת רגל אקולוגית היא שהמדד לא מודד כילוי של משאבי טבע מתכלים כמו דלקים מחצביים או מתכות, לכן נושאים כמו שיא תפוקת הנפט אינם באים לידי ביטוי במסגרת מדד זה.

היבט זה חמור במיוחד לנוכח הראיות סביב שיא תפוקת הנפט ושיאי תפוקה אחרים, והן לנוכח המעקב אחר הנתונים של מודל הספר גבולות לצמיחה ב-30 השנים שמאז כתיבת הספר. תרחיש "עסקים כרגיל" של הספר הוא המתאים ביותר לנתונים שהצטברו מאז, ולפי תרחיש זה המשבר הראשון בו ניתקל הוא מחסור באנרגיה ובחומרי גלם מתכלים.

אי דיוקים וחישובים כפולים

גורמים רבים בחישובים מבוססים על הערכות גסות ויש ספק האם המספרים מתאימים גם למקומות אחרים (השיטה מוטה לטובת אורח החיים של המדינות העשירות). עם כי טענה זו קיימת גם לגבי מדדים אחרים, וניתן לשפר את הדיוק על ידי מחקרים נוספים.

המודל בדרך כלל אינו סופר שימושים כפולים של אדמה: יער משמש כקולט פחמן דו חמצני מהאטמוספירה, ואותו השטח אינו נחשב לצורך ייצור מזון.

בתגובה לטענות אלה תומכי המודלים של טביעת הרגל האקולוגית טוענים כי המודלים נמצאים בתהליך מתמיד של שיכלול ועידון.

מדד יחיד

בעיה בולטת אחרת היא שלא יכולת לכמת את הנזקים הסביבתיים ואיומי קיימות לכדי מדד כמותי יחיד, היות וכדי לתפקד, מערכות צריכות לקבל שירותים מכלל המערכות התומכות שלהן, ותפקוד מצויין של מערכת אחת, לא יכול לסייע לאי תפקוד של מערכות אחרות. היבט זה נותר חבוי על ידי השימוש במדד אחד של "שטח" - אלא שמחסור בשטחי יערות לדוגמה ובתפקודים האקולוגיים שהם מספקים לא יכול לקבל מענה באמצעות שירותי טבע אחרים, גם אם הם נמצאים בעודף. התגובה לכך היא שטביעת רגל אקולוגית היא אמת מידה וכלי חינוכי, ויש להתשמש בכלים מורכבים יותר בשאלות של מחקר וקביעת מדיניות.

מאמרים

• Ecological footprint accounting in the life cycle assessment of products - כלכלה אקולוגית (כתב עת) Volume 64, Issue 4, 1 February 2008, Pages 798-807

ראו גם

• טביעת רגל מימית
• אנרגיה גלומה
• ניתוח מחזור חיים
• צפיפות אוכלוסין פיזיולוגית

קישורים חיצוניים

• טביעת רגל אקולוגית בוויקיפדיה האנגלית
• רשת טביעת הרגל העולמית - התארגנות להגברת מודעות למושג ולקיימות
• העריכו את טביעת הרגל האקולוגית שלכם
• טביעת רגל של אומות
• מאמר טביעת הרגל האקולוגית ד"ר ליה אטינגר, באתר הפיל הירוק (מתוך אתר מרכז השל).
• Place oriented ecological footprint analysis -- The case of Israel's grain supply Meidad Kissinger, Dan Gottlieb, Ecological Economics, v69, june 2010