טביעת רגל מימית
טביעת רגל מימית או מידרך מים (Water Footprint) היא מדד לכמות צריכת המים שנגרמת באופן ישיר או עקיף על ידי מוצר, שירות, תהליך, אדם או מוסד כשלהו.
טביעת הרגל המימית של אדם קהילה או עסק מוגדרת ככמות הכוללת של מים מתוקים שמשמשת לייצור שירותים ומוצרים אותם הוא צורך. השימוש במים נמדד בנפחי המים שנצרכו (התאדו) או זוהמו ביחידת זמן נתונה. ניתן לחשב טביעת רגל מימית לכל קבוצה מוגדרת של צרכנים (כמו אדם בודד, משפחה, כפר, עיר, מדינה) או יצרנים (כמו ארגון ציבורי, פירמה עסקית, סקטור עסקי וכו'). טביעת הרגל המימית היא אינדיקטור תלוי מיקום גאוגרפי, והיא מראה לא רק נפחים של מים שנצרכו או זוהמו אלא גם מיקומים.
לפי חוקרים מאוניברסטת Twente, נכון לשנת 2004, טביעת הרגל המימית העולמית לנפש עמדה על 1,243 קוב מים לשנה. [1] שהם כ-3,400 ליטר ליום לאדם.
מדדים לקיימות
| |
תוכן |
חישוב
מדרך מים כחול, ירוק ואפור
מדרך מים מורכב מ-3 חלקים: מדרך מים כחול, ירוק ואפור. טביעת הרגל המימית הכחולה היא נפח המים המתוקים שהתאדו ממאגרי המים הכחולים העולמיים (מים מתוקים עיליים ומי תהום) כדי לייצר מוצרים ושירותים שנצרכים על ידי הפרט או על ידי קהילה. טביעת הרגל המימית הירוקה היא נפח המים שהתאדו ממאגרי המים הירוקים (מי גשם שנאספו בקרקע ובלחלוחית בקרקע) כדי לייצר שירותים ומוצרים. טביעת הרגל המימית האפורה היא נפח המים המזוהמים שמקושרת עם הייצור של כל המוצרים והשירותים עבור הפרט או הקהילה שעליה מבצעים את הניתוח. טביעת מים זו ניתנת להערכה על ידי נפח המים שנדרש כדי לדלדל את הזיהום לרמה כזו כך שאיכות המים נשארת מעל תקני איכות מים מוסכמים.
תקן בינלאומי לחישוב טביעת רגל מימית
מאז שנת 2009, קיים תקן עולמי לחישוב המדרך המימי, שנקבע על ידי "רשת המדרך המימי" (Water Footprint Network), רשת בינלואמית של ממשלות, תאגידים, ארגונים לא ממשלתיים וגופים בארגון האומות המאוחדות.[2]
השוואה בין מדינות
טביעת הרגל הלאומית הגבוהה ביותר היא של כלל תושבי הודו. טביעת הרגל הגבוהה ביותר לאדם היא של ארצות הברית, עם 2,483 קוב לשנה לאדם או פי 2 מהממוצע העולמי. לאחר ארצות הברית נמצאות מדינות אירופאיות דרומיות כמו יוון, איטליה, וספרד, ולאחר מכן מלאזיה ותאילנד. טביעת רגל לנפש נמוכה יחסית יש לתושבי סין - 700 קוב מים לשנה לנפש. טביעה נמוכה פי 3.5 מטביעת הרגל הממוצעת לאדם בארצות הברית.
תושבי 8 מדינות בעולם צורכים 50% מהמים - הודו, סין, ארצות הברית, רוסיה, אינדונזיה, ניגריה, ברזיל ופקיסטן.[1]
זרמי מים מתוקים בעולם
עיקר טביעת הרגל המימית, היא הוצאות מים הקשורות למזון. ניתן לבדוק אילו איזורים בעולם מייצאים מים לאיזורים אחרים, בהתבסס על מעקב אחר דפוסי יבוא ויצוא של מזון.[2]
- צפון אמריקה - מייצאת מים לאירופה, מזרח-אסיה (סין), מרכז אמריקה, והמזרח התיכון, ומייבאת מים מאוסטרליה. סה"כ היא בעלת מאזן מים חיובי (יצוא)
- מרכז אמריקה - מייבאת מים מצפון אמריקה, - נמצאת במאזן מים שלילי נמוך (יבוא גדול מהיצוא).
- דרום אמריקה - מייצאת מים למזרח אסיה ולאירופה והיא בעלת מאזן מים חיובי.
- אפריקה הצפונית והמרכזית - מייצאת מים לאירופה והיא בעלת מאזן מים חיובי.
- דרום אפריקה - נמצאת בגרעון מים קל.
- אוסטרליה - מייצאת מים למזרח אסיה,דרום מזרח אסיה, ולצפון אמריקה והיא בעלת מאזן מים חיובי.
- דרום מזרח אסיה (איזור הפילפינים) - מייבאת מים מאוסטרליה, ומייצאת לאירופה המערבית , בעלת מאזן מים חיובי.
- המזרח התיכון - מייבא מים מצפון אמריקה. נמצא במאזן מים שלילי עמוק.
- מזרח אסיה (הודו, סין) - מייבא מים מאוסטרליה, דרום מזרח אסיה, צפון אמריקה, ודרום אמריקה. נמצא במאזן מים שלילי עמוק.
- ברית המועצות לשעבר - נמצאת במאזן מים שלילי נמוך.
- מזרח אירופה - נמצאת במאזן מים שלילי נמוך.
- מערב אירופה- מייבאת מים מדרום וצפון אמריקה, מרכז וצפון אפריקה ודרום מזרח אסיה. נמצאת במאזן מים שלילי עמוק.
טביעת הרגל המימית לפי סוגי צריכה
הממוצע עולמי לנפש הוא 1243 קוב לשנה, מהם 57 צריכה ביתית, 119 במוצרי תעשיה, ו1067 במוצרי חקלאות (מזון, בגדים ועוד).[3]
בחלק מהמדינות הדבר נובע מצריכה גבוה יותר של מוצרים בזבזניים במים - לדוגמה צריכת בשר בקר גבוה בארצות הברית, ובחלק מהמדינות הדבר נובע משיעורי אידוי גבוהים - לדוגמה באיראן. במדינות המערביות חלק מהתרומה לצריכת המים היא צריכת מוצרי תעשייה.
טביעת רגל מימית לפי סוגי מזונות
ערך מורחב - השפעות סביבתיות של מזון מהחי
יש הערכות שונות לגבי טביעת הרגל המימית של מוצרי מזון שונים, אולם בכולם מופיעים מגמות דומות. רוב טביעת הרגל המימית נגרמת על ידי צריכה של מוצרי חקלאות, והיא גבוה בהרבה מאשר טביעת הרגל המימית הישירה. צריכת מזון מהחי גורמת לטביעת רגל מימית גבוהה, במיוחד צריכה של בשר בקר. צמחונות ועוד יותר מכך טבעונות מקטינה מאוד את טביעת הרגל המימית. מגמה זו דומה להשפעות סביבתיות אחרות שגם הן גבוהות יותר במזון מהחי.
אתר להערכת טביעת רגל מימית של אוניברסיטת Twente בשיתוף עם המוסד לחינוך מים של UNESCO-IHE, מציג הערכות עולמיות של טביעת הרגל המימית של מספר מוצרי מזון. [4]
המידות מציינות את מספר הליטרים של מים שהושקעו בייצור ק"ג אחד (או בליטר אחד):
- תפוזים 500
- תפוחי עץ 700
- תירס או תפוחי אדמה 900
- חלב 1,000
- שעורה או חיטה 1,300
- סויה 1,800
- ביצים 3,300 (ביצה אחת: כ-200 ליטרים)
- בשר עוף 3,900
- גבינה 5,000
- בשר בקר 15,500
ג'ון רובינס, בספרו מהפכת המזון The Food Revolution, מביא נתונים מאוניברסיטת קליפורניה לגבי כמות המים הנדרשת לייצור מוצרים בקליפורניה (ליטר מים לק"ג מזון):
- חסה / עגבניות 191
- תפוחי אדמה 200
- חיטה 202
- גזרים 275
- תפוחים 408
- בשר עוף 6,787
- בשר בקר 43,422
רובינס ערך חישובים לפי נתונים אלה. בהנחה שאדם מתקלח מדי יום במשך שבע דקות, אכילת ק"ג אחד של בשר בקר צורכת מים בערך כמו מקלחות במשך שנה שלמה.[3]
ההבדלים בין הערכות נובעות בין היתר מהיקף החישוב - לדוגמה איזה תהליכים לוקחים בחשבון כאשר מחשבים את טביעת הרגל המימית של תפוח. האם לדוגמה מחשבים את זיהום המים הנגרם במהלך ייצור הדשן או רק את זיהום המים הנגרם מפיזור הדשן במטע. למרות ההבדלים בין המספרים המוחלטים ניתן להשתמש במחקרים שונים כדי לבצע השוואה בין השפעה יחסית של מזונות שונים.
טביעת רגל מימית בישראל
- ערך מורחב - משק המים בישראל
טביעת הרגל הממוצעת לנפש בישראל עמדה על 1,391 קוב מים לשנה (3,800 ליטר ליום) ואילו טביעת הרגל המימית של אזרח ממוצע בארה"ב עמדה על 2,483 קוב מים לשנה.[1]
תושבי מדינת ישראל צורכים ומזהמים כמות כוללת של 8.58 מיליארד קוב של מים בשנה. כמות זו גדולה פי 4 מהספקת משק המים המקומי (כ-2 מיליארד קוב לשנה), שמקורה העיקרי הוא בגשמים באגני ההיקוות שלה.
מתוך כמות זו, 4.28 מיליארד קוב מיובאים דרך מוצרי יבוא חקלאות (בשר, אורז, חיטה, תירס, סויה וכו'), עוד 2.09 מיליארד קוב מיובאים על ידי יבוא מוצרי תעשייה (מוצרים כמו פלסטיק, זכוכית, פלדה, בטון, מתכות אחרות, נייר, עץ וכו').[1]
ישראל מייצאת 0.2 מיליארד קוב מים בשנה במוצרי חקלאות.[1]
ראו גם
קישורים חיצוניים
External links
אתרי טביעת רגל מימית
מחשבונים
מידע כללי
- מידרך מים ד"ר אסף רוזנטל, אתר "הידען", 21.12.2009
- טביעת רגל מימית בויקיפידה האנגלית
- מים וירטואלים בויקיפידה האנגלית
- טביעת רגל מימית של אומות , 2004 (מסמך PDF)
- טביעת רגל מימית University of Twente , כולל השוואת בין אומות ומחשבון טביעת אישי.
- משבר המים ותעשיות המזון באתר אנונימוס
- האם העולם מתייבש? על הספר הצמא הגדול,פרוספור שיזף רפאלי, כלכליסט, 21.04.11
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 Water footprints of nations A.K. Chapagain, A.Y. Hoekstra, University of Twente & UNESCO-IHE, November 2004, p55-57
- ^ Water Footprint Manual
- ^ John Robbins, The Food Revolution: How Your Diet Can Help Save Your Life and Our World, (Berkeley, CA: Conari Press, 2001), pp. 235-40.
| מים |
|
מושגים: משבר המים העולמי, טביעת רגל מימית, משק המים בישראל, מים אפורים |
|
זיהום מים: זיהום מים בישראל - מתכות כבדות - תרכובות אורגניות נדיפות - PCB - סחף קרקע - חומרי הדברה - גשם חומצי - כספית - עופרת - קדמיום - זיהום קרקע - הפלרת מי-שתייה |
