ידע הוא כוח

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
"ידע הוא כוח" תבנית:רו הוא שמו של מגזין מדעי שיצא ברוסיה וברית המועצות.

ידע הוא כוח (בלטינית: Scientia potentia est[1]) הוא אפוריזם לטיני. הוא מיוחס לרוב לפרנסיס בייקון, אף שאינו מופיע בכתביו. הביטוי הדומה "ipsa scientia potestas est" ("הידע עצמו הוא כוח") מופיע בספרו "Meditationes Sacrae"‏ (1597). בצורתו "scientia potentia est" הוא מופיע לראשונה בגרסה משנת 1668 של הספר "לווייתן" מאת תומאס הובס, שבצעירותו היה מזכירו של בייקון.‏[2]

מקבילות

המופע המתועד הראשון של הביטוי, בשפה כלשהי, הוא אצל עלי בן אבי טאלב, כפי שתועד בספר "נהג' אל-בלאע'ה" (نهج البلاغة) מן המאה העשירית, קובץ האמירות המיוחסות לאימאם עלי (דרשה 146). מופע נוסף הוא באפוס הפואטי "שאהנאמה" מאת המשורר הפרסי פירדוסי. הוא אומר (בתרגום חופשי לעברית): "בעל היכולת הוא החכם" (בפרסית: توانا بود هر که دانا بود).‏[3] ניתן לתרגם צלע זו גם כ"ידע הוא כוח" או כ"האדם החכם הוא בעל הכוח". ניתן למצוא דמיון גם לביטוי המופיע בספר משלי: "גֶּבֶר חָכָם בַּעוֹז וְאִישׁ דַּעַת מְאַמֶּץ כֹּחַ"‏[4].

ברומן הדיסטופי "1984", מאת ג'ורג' אורוול מופיעה הגרסה המנוגדת לביטוי זה, "בערות היא כוח".

בספר הפנטזיה ג'ינקס" מופיעה האמרה "ידע הוא כוח" כסוג של קסם חזק. הכוח הזה נשמר בידי אליטה קטנה שמנצלת את הכוח כדי לשלוט בשאר האוכלוסיה. כמו כן קוסמי "ידע הוא כוח" רואים ביערות אוסף של עצים שיש לכרות אותם כדי להפיק מהם כמה שיותר כסף.

דיון

לעיתים מצטטים את האמרה בצורה מבלבלת - עם הטענה "מידע הוא כוח" , במיוחד על רקע השימוש הגובר באינטרנט. דבר מתעלם מההבדל בין ידע לבין מידע ומבעיות של הצפת מידע - מידע רב אבל בעל חשיבות שולית שמקשה על התמקדות במידע חושב יותר או בהבנת העולם.

בעקבות המהפכה המדעית שבייקון היה ממבשריה המוקדמים (בתקופה המודרנית), הוכחה שוב ושוב החשיבות של הטענה כי "ידע הוא כוח". דוגמה חשובה לכך היא המהפכה המיקרוביולוגית וגילויים רבים נוספים בזכות החקירה המדעית.

השימוש במונח "ידע הוא כוח" הוא חלק ממיתוס הקדמה ושינוי החשיבה של המהפכה המדעית - לפיו ניתן להשתמש במדע כדי להגיע לטכנולוגיות חדשות, לצבור עוד כוח ומשאבים, לממן עוד מחקרים ועל ידי כך לשפר את המציאות אפילו יותר. דוגמאות חשובה לכך היא הערכת תוחלת החיים, הפחתה דרסטית של תמותת תינוקות וילדים, מניעת נכות או מתן מענה לה, פיתוח התחבורה, פיתוח החשמל, כימיה, צמיחה כלכלית ועוד. תפיסות אלה הביאו לפריחתו של המודרניזם בסוף המאה ה-19.

עם זאת לכוח שהידע מביא יש גם צדדים אפלים. בעיה אחת היא שלעיתים ניתן להשתמש בכוח כדי להביא אומללות ולא רק דברים טובים. דוגמאות לכך הן פיתוח כלי נשק חדישים יותר שהרגו אנשים בצורה יעילה הרבה יותר. דבר זה הוביל לאכזבה והפניית עורף למדע ולמודרניזם בעקבות אירועי מלחמת העולם הראשונה, וחיפוש תשובות במקומות אחרים. במלחמת העולם השנייה בעיה זו התחדדה אפילו יותר בעקבות פיתוח הנשק האטומי - האדם פיתח נשקים שמאפשרות לאנושות לחסל את עצמה.

בעיה דומה היא שידע והכוח שהוא מביא הם דברים בעייתיים כאשר הוא נמצא בידי קבוצה קטנה, שמשתמשת בכוח כדי לשלוט באנשים אחרים. דוגמה חשובה לכך היא אימפריאליזם, קולוניאליזם ודיכוי או גרוש או השמדת שבטים ועמים שלמים, בסיוע טכנולוגיות שפותחו תודות למהפכה המדעית. דוגמאות נוספות לכך הם שימוש בידע - ידע צבאי או ידע בתקשורת ותעמולה כדי לתמוך בשלטון דיקטטורי, לעודד שנאה ואלימות או כדי לבצע הכחשת אלימות כמו הכחשת זיהום.

בעיה נוספת היא שכמעט תמיד לכוח שנובע מהמידע החדש יש השפעות לוואי שגורמות לנזק ולא רק לברכה. דוגמה מרכזית לכך היא זיהום תעשייתי שנבע מהמהפכה התעשייתית וקיים עד היום. לעיתים קרובות מוצאים פתרונות לתופעות הלוואי , אבל לעיתים מתברר שפתרונות אלה הן בעצמם בעלי השפעות לוואי חדשות. בעיה זו מובאת ביתר שאת בעקבות בעיות בתחום של סביבתנות וקיימות- שבהן דווקא הצלחת האדם וגידול אוכלוסין וכן צמיחה כלכלית (שהוביל להגדלת טביעת רגל אקולוגית של כל אדם), מהוות בעיה גדלה והולכת. הבעיה היא בין היתר בגלל הסיבוך הרב של המערכת האקולוגית והקושי הגדול שלנו כחברה להבחין בהשפעות סביבתיות של פעולות שלנו וגם בקושי לפעול מול בעיות אלה שחלקן נוגעות לבעיית הפעולה הקולקטיבית ולתחזוקה של מוצר ציבורי.

ראו גם

הערות שוליים

  1. ^ גם scientia est potentia ו-scientia potestas est
  2. ^ Duncan, Stewart, "Thomas Hobbes", The Stanford Encyclopedia of Philosophy (Summer 2013 Edition), Edward N. Zalta (ed
  3. ^ תרגום מן האנגלית, מופיע באתר shahnameh.net:‏ "Capable is he who is wise"
  4. ^ התנ"ך, משלי, כד, ה