ילידים

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ילדה משבט האשנינקה בברזיל. השארת היער כרכוש של קהילות ילידים היא השיטה הזולה והאפקטיבית ביותר לשימור יערות.

ילידים (באנגלית: Indigenous peoples) הם קבוצות אתניות שמוגדרות כאוכלוסיות (אנושיות) טבעיות וראשוניות של איזור מסוים, בניגוד לקבוצות שהתיישבו בו מאוחר יותר במסגרת כיבוש, התנחלות או קולוניאליזם מאוחר יותר. יָלִיד הוא בן לקבוצה ילידית. למונח אין משמעות מוגדרת ומוסכמת. באנגלית, first peoples, aboriginal peoples, native peoples.

הכינוי ילידים, שימש במשך זמן רב ככינוי גנאי. כינויי גנאי רבים ויחודיים הומצאו על ידי עמים כובשים לעמים נכבשים. הכיבוש של שטחי עמים אחרים, שעבוד ו/או השמדה שלהם החלו לאחר המהפכה החקלאית והתרחשו במקומות רבים ובתקופות שונות והם מאפיינים אימפריות - מדינות ללא גבול ברור שמנסות להרחיב את תחום השפעתן ושלטונן בכיבוש עמים רבים אחרים. כך לדוגמה עמים מצפון סין התפשטו מצפון מזרח אסיה לחלקים הדרומיים של סין ולכיוון ויאטנם ודחקו או השמידו או הטמיעו עמים אחרים שחיו שם.‏[1], המצרים הקדמונים השתלטו על עמים שונים ברחבי המזרח התיכון וכך גם אימפריות עתיקות אחרות כמו הבבלים, האשורים, הפרסים, האימפריה המוקדנית-הלניסטית, הרומאים וכו'. ילידים הוא גם כינוי במסגרת הקולוניאליזם שניתן על ידי עמים שמשתמשים ביותר טכנולוגיה או שיש להם יותר עוצמה צבאית לעמים שמשתמשים בפחות טכנולוגיה, "פרימטיבים". עד הזמן האחרון העמים עם יותר טכנולוגיה ובמיוחד תומכי השיטה הקפיטליסטית ראו בילידים יצורים נחותים מאנשים ממוצע אתני או תרבותי אירופאי. הם שימשו כעבדים, עובדים זולים ללא זכויות, וסבלו מהשמדות עם, גרושים, אונס המוני, ועוד, במקביל היו גם נסיונות להפוך אותם לעמים עם יותר טכנולוגיה ולהתאים אותם לתרבות האירופאית המתקדמת. תפיסה זו נשנעה תחילה על גזענות ועל ראייה לפיה דתות מונותיאסיות (במיוחד נוצרים ואיסלם) הם עדיפים על פני ברברים "כופרים", בהמשך גיוס המדע לראייה זו בטענה כי אבולוציה חברתית ותרבותית מתקדמת כביכול לכיוון של תרבות אירופאית מתקדמת.

הילידים הפסידו במלחמות בגלל שהייתה להם פחות טכנולוגיה, כסף ויכולות ארגון. הם יכלו לייצר ולקנות פחות נשק והנשק שייצרו השמיד פחות בני אדם. במשך הרבה זמן הם סבלו מהפרת זכויות אדם שיטתית כלפיהם. לעומת זאת היו לא מעט אנשים אשר טענו כי העמים האלה בעלי תרבות שווה ולפעמים עולה על התרבות של העמים שיש להם יותר טכנולוגיה. המפורסם שבהם היה ברטולומאו דה לאס קאסאס אשר נודע כ"מגן האינדיאנים". לאס קאסאס שחי במאות ה-15-16 בין היתר, טען שהתרבות האינדיאנית גבוהה יותר מזו של יוון העתיקה, רומה העתיקה, צרפת ושל "הרבה ספרדים". הוא אף הגן על תזה זו בוויכוח פומבי מפורסם בינו לבין חואן דה ספולבדה, אשר טען כי האינדיאנים הם לא בני אדם אלה סוג של בעלי חיים ( שלאס קאסאס נחשב על ידי האינדיאנים כקדוש, פסלים ומצבות לכבודו הוקמו במקומות שונים באמריקה ובזמן ביקורו של האפיפיור במקסיקו, מאות אלפים בקשו ממנו "פניה לכיוון העניים והפיכת לאס קאסאס לקדוש". תהליך ההכרה בו כקדוש כבר החל בכנסייה הקאתולית אבל בינתיים לא הגיע לסיום)‏[2].

עובדה ידוע פחות היא שבזמן הפוגרומים במאה ה-19 באמריקה, הרבה יהודים מצאו מקלט בכפרים אינדיאניים. יש השערות לפיהם זוהי אחת הסיבות לפיהן חלק מהאינדיאנים עברו גיור (כלומר קיבלו על עצמם את הדת היהודית) במיוחד במקסיקו‏[3].

לפי דעתו של הגיאוגרף המוסלמי - נוצרי מהמאה ה-16, אל חאסן איבן מוחמד אל וואזן אל פאסי, הנודע כ-Leo Africanus‏[4] שנחשב לגאוגרף הסמכותי ביותר בכל הקשור לגאוגרפית אפריקה באירופה עד המאה ה-19, הכושים חיו "חיים טובים" ולאדם זר היה יותר בטוח להתארח אצלם מאשר אצל יתר תושבי אפריקה. כמו כן הוא אמר שהם מבלים את זמנם טוב יותר מאשר שאר תושבי אפריקה. לפי תיאורו כמות הטכנולוגיה אצלם הייתה נמוכה יותר מאשר אצל השאר‏[5].

העמים הילידים הם בעלי פחות השפעה סביבתית מזיקה יחסית לעמים עם יותר טכנולוגיה, בממוצע, למרות שהם אינם טבעוניים או צמחוניים ומשתמשים בעצים לחימום, ובנייה. ב-1994 הכריז ארגון האומות המאוחדות על 9 באוגוסט כ "יום הילידים הבין לאומי" בין היתר בגלל התרומה של עמים האלה לפיתוח בר קיימא ושוויוני ושמירה על הסביבה[6][7].

חשיבות העמים הילידים לפתרון הבעיות הסביבתיות במאה ה-21

בתחילת המאה ה-21 התברר שבדיוק בגלל התכונות האלה, הם יכולים להביא תועלת: התברר שכאשר נותנים חלקת יער לעמים האלה, הם יכולים לשמור עליה מהרס וזו השיטה הכי זולה ואפקטיבית לשמור על היערות‏[8]. השמירה על היערות יכולה להביא תועלת מעשית: לדוגמה כריתת יערות היא אחד הגורמים לשינויי האקלים והנזק מאירועי מזג אוויר קיצוני רק בארצות הברית, רק בשנת 2017 היה 306 מיליארד דולר. זהו שיא, קודם לא היו שנים כאלה, לכן אפשר לשער ששינויי האקלים הגבירו משמעותית את הנזק.‏[9]. כמו כן כריתת היערות תרמה לבצורת בברזיל אשר פגעה באזורים נרחבים‏[10]. עלות הנזקים מכריתת יערות הגשם מגיע ל-5,000,000,000,000 דולר בשנה‏[11]. התברר שהילידים שולטים ב-22% מהשטח היבשתי של כדור הארץ אבל בשטח הזה יש 80% ממגוון המינים, מה שאומר שהם כנראה יודעים לשמור עליו יותר טוב מהשאר והמגוון הזה גם הוא חיוני לחקלאות המערבית ולעוד הרבה דברים. בנוסף הם יכולים להסתגל לשינויי אקלים בלי לדרוש לשם כך מיליארדים מממשלות‏[12]. כלומר הם, דווקא בגלל אורח החיים שלהם יכולים לחסוך סכומים אדירים של כסף לכלכלה הקפיטליסטית.

לפי הנתונים של מספר ארגוני סביבה, כ-30% מהפתרון לבעיית שינויי האקלים עד שנת 2030 טמון בשמירה ושיקום יערות, ניהול נכון של הקרקע ומשק המזון. לטענתם אלמנט מפתח בשמירה על היערות הוא שמירה על זכויות הילידים על האדמה שלהם, כי הם יודעים היטב לשמור על היערות‏[13].

לפי דוח ה-1.5 מעלה של הפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים כדי להגביל את ההתחממות ל-1.5 מעלות מעל לרמה הפרה אינדוסטריאלית צריך להגדיל את שטח היערות ב-11 מיליון קילומטר רבוע עד שנת 2050 ביחס לשנת 2018‏[14]

בגלל הקשר שלהם לסביבה וארח חיים בר קיימא הפכו הילידים לאחד מהכוחות המרכזיים למאבק במפגעים סביבתיים שונים כמו מכרות, צינורות נפט כריתת יערות, כאשר כל המפגעים האלה הם גורמים מרכזיים בהווצרות בעיות כמו שינויי אקלים.

ניצול הידע של הילידים

בדוח של הפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים להגבלת ההתחממות ל 1.5 מעלה בדוח של IPBES על מצב הטבע נכתב פעמים רבות שיש לנצל את הידע של הילידים בתחומים רבים כדי להפסיק את הפגיעה בטבע וכך לשרוד. זה מעניין כי במשך המאות האחרונות בזרמים רבים ההנחה היתה שלא צריך להתחשב במי שאיננו משכיל כלומר לא מכיר את הטכנולוגיה המודרנית והאנשים המשכילים צריכים לעשות את מה שהם חושבים לנכון בלי לשאטל אותם ולארגן את העושר שלהם גם בניגוד לרצונם. ופה מסתבר שהיותר משכילים צריכים ללמוד מאלה שפחות מאלה שמכירים פחות את הטכנטלוגיה המנודרנית והם צריכים ללמוד איך להשתמש בשיטות שהיו נהוגות כאשר השתמשו בפחות טכנולוגיה.

יש לציין שהאינדיאנים לדוגמה היו צריכים ללמוד דבר או שניים וכדי להפוך לצ'יף עוד יותר. לדוגמה חלק גדול מהתרופות בהם השתמשו בארצות הברית היו ידועים גם לאינדיאנים‏[15]. כלומר היה להם את המדע שלהם. ההבדל הוא באופן השימוש בתרופות אלה וכתוצאה מכך גם בייצור שלהם.

מאבקי סביבה עם מעורבות גדולה של ילידים

במקרים רבים יש מאבקים בין עמים ילידים, שיושבים בדרך כלל בפינות ארץ יותר נידחות אליהם נדחקו, לבין תאגידי כרייה שרוצים להפיק משאבי טבע מהמקום. דבר זה קשור לסוג אחר שמאבקים חברתיים נפוצים והם מאבקים על אדמות. לרוב שאיפות פיתוח של העמים השולטים או צרכים גדלים עקב גידול אוכלוסין של העמים הילידים מובלים להתנגשות על אדמות לחקלאות, דיור וצרכים אחרים. מאבקים אחרים נוגעים לכך שעמים ילידים הם לרוב עניים יותר וסובלים יותר מבעיות של ייקור משאבים בסיסיים כמו מים.

עוד בשנות השבעים יצא שבט השאיין הצפוני במונטנה בארצות הברית, במאבק משפטי על כך שזכותם החוקית ליהנות מדרך החיים המסורתית שלהם כוללת את הזכות לנשום אוויר נקי. בשנת 1977 הרשות האמריקאית לשמירת הסביבה (ה-EPA) העניקה לאזור השמורה של השבט את הסיווג הגבוה ביותר לאיכות האוויר. הישג זה איפשר לשבט לטעון שפרויקטים מזהמים במרחק של מאות קילומטרים מסביבם מפרים את זכויותיהם. אך המאבק של השבט הוא לא רק בתאגידי האנרגיה, אלא גם פנימי. התושבים בשמורה סובלים מאחוז אבטלה גבוה מאוד - לפחות 60%, עוני ובעיות קשות של התמכרות לאלכוהול וסמים. הפיתוי של משרות מכניסות המוצעות על ידי מכרות הפחם הוא חזק ומעורר ויכוח ער בשמורה.

מלחמת המים של קוצ'במבה בבוליביה בשנת 2000 - מאבק נגד הפרטת מערכת המים בעיר שהוביל להבחרות נשיא יליד ראשון ולגל מחאות נגד הפרטה [2]

המאבק המשפטי של עמים ילדים באקוודור נגד חברת הנפט שברון בשנת 2011, העמים טוענים כי הם סובלים מזיהום עקב פיתוח הנפט ביערות שלהם. [3]

הרחבת צינור הנפט Trans Mountain pipeline ההרחבה היתה אמורה כמעט לשלש את כמות הנפט המועבר מחולות הזפת בקנדה לחופי קולומביה הבריטית והגדיל פי 7 את תנועת המיכליות ליד בוררד. באוגוסט 2018 בית המשפט המקומי לא אישר את ההרחבה, בגלל שתסקיר ההשפעה על הסביבה נראה לו מעורפל מידי‏[16]. ‏[17]

הפגנה של שבטים ילידים בקנדה נגד הפרות האמנה איתם עליה חתומה ממשלת קנדה.

אחד הפרקים בספר של נעמי קליין, זה משנה הכל עוסק בהרחבה במאבק המשפטי והפוליטי בקנדה על זכויותיהם של הילידים על אדמותיהם המסורתיות במערב המדינה. קנדה חתומה על אמנה השומרת בידי העמים הילידים את הזכות לדוג, לצוד ולחפש מזון בחופשיות באדמות בהן חיו עד שהגיעו האירופאים. אמנה זו היא כלי חשוב במאבק בתאגידי אנרגיה מחצבית מזהמת , המשתלטים על שטחים נרחבים והופכים אותם לבלתי ראויים לציד ודייג, ומעמידים שטחים נרחבים הרבה יותר בסכנה עקב דליפות הרסניות.

הגנת יערות הצפון

לדה בלבוש מסורתי ביום העמים הילידים ביקוטסק באוגוסט 2018. יקוטסק היא הבירה של רפובליקת "סאחא" הנקראת גם יקוטיה, סוג של אוטונומיה לעם הסאחא, שהרוסים קוראים לו "יאקוטים". האוטונומיה נמצאת חלקית, בשטחה הדרומי והמרכזי, ביערות הצפון

עמים רבים המוגדרים כילידים חיים ביערות הצפון, ורבים מהם מנסים להגן עליהם מפני כריתה, שרפות וזיהום מצינורות נפט. ב-2018 ממשלת פינלנד החליטה על בניית מסילת רכבת דרך יערות הצפון בשטחה לאוקיינוס הקרח הצפוני, כי המסת הקרח מאפשרת ניצול כלכלי גדול יותר של האוקיינוס הזה והשטחים לידו. עמים ילידים באזורים האלה מתנגדים לבניית המסילה וארגון גרינפיס פתח בקמפיין כדי לעזור להם‏[18]

צינור הנפט Keystone XL

צינור הנפט North Dakota Pipeline

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ראו הפרק האחרון של רובים חיידקים ופלדה
  2. ^ ויקיפדיה Bartolomé de las Casas
  3. ^ ויקיפדיה Индейцы
  4. ^ ויקיפדיה Leo Africanus
  5. ^ Leo Africanus [http://www.vostlit.info/Texts/rus10/Lev_Afrik/frametext12.htm ОПИСАНИЕ АФРИКИ И ДОСТОПРИМЕЧАТЕЛЬНОСТЕЙ, КОТОРЫЕ В НЕЙ ЕСТЬ] Восточная Литература]
  6. ^ ויקיפדיה International Day of the World's Indigenous Peoples
  7. ^ ארגון האומות המאוחדות [http://www.un.org/esa/socdev/unpfii/documents/DRIPS_en.pdf United Nations Declaration on the Rights of Indigenous Peoples] מרץ 2008
  8. ^ David Leestma Indigenous Communities Gain Environmental Victory at COP23 16.11.2017, Ecowatch
  9. ^ Lorraine Chow 2017 Weather and Climate Disasters Cost U.S. Record $306 Billion 09.01.2018, Ecowatch
  10. ^ LOUIS VERCHOTThe science is clear: Forest loss behind Brazil’s drought 29.01.2015, FORESTS NEWS
  11. ^ Ben Kentish Tropical forests are now emitting more carbon than oxygen, alarming new study finds 30.09.2017, The Independent
  12. ^ United Nations Framework Convention on Climate Change [http://unfccc.int/adaptation/knowledge_resources/publications/items/5854.php Local communities and indigenous peoples: Leadership for a resilient future UNFCCC Adaptation Calendar 2018] 2018
  13. ^ World Wildlife Fund Better Use of Forests, Food and Land Can Deliver 30 Percent of Climate Solutions by 2030 11.06.2018
  14. ^ הפאנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים [http://report.ipcc.ch/sr15/pdf/sr15_spm_final.pdf GLOBAL WARMING OF 1.5 °C an IPCC special report on the impacts of global warming of 1.5 °C above pre-industrial levels and related global greenhouse gas emission pathways, in the context of strengthening the global response to the threat of climate change, sustainable development, and efforts to eradicate poverty Summary for Policymakers] 6 לאוקטובר 2018,
  15. ^ fogel. Virgil J.American Indian Influence on the American Pharmacopeia. 24 לפברואר 1976
  16. ^ Lorraine Chow Stunning Victory for Indigenous Nations as Canada Halts Trans Mountain Pipeline Expansion 30 לאוגוסט 2018
  17. ^ עוד פרטים [1]
  18. ^ גרינפיס [https://act.greenpeace.org/page/29695/petition/1?utm_campaign=forests&utm_source=facebook.com&utm_medium=post&utm_content=video&utm_term=yes Protect forests. Protect life.] 2018