יערות בישראל

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
(הופנה מהדף יערות ישראל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
צבי ארץ ישראלי הוא אחד מבעלי החיים אשר זקוקים ליערות בגלל היותם מקור למים, צל ועלים ירוקים המשמשים כמזון בעונת היובש. נכון ל-2015, צבאים כאלה יש בישראל בעיקר בגולן בגליל ובהרי יהודה.[1]

יערות בישראל משתרעים על פני שטח של כ-1.621 מיליון דונם, מעט יותר מ-7% משטחה הכולל של מדינת ישראל.[2] בשנות האלפיים הם בחלקם הגדול מלאכותיים.

יערות הן אחת המערכות האקולוגיות החשובות בעולם. חלק גדול מהיערות בישראל ניטעו על ידי קרן קיימת לישראל, שנטעה עצים החל מהמאה ה-19 וביתר שאת מאז קום המדינה למעלה מ-200 מיליון עצים על פני למעלה מ-900 אלף דונם; יש הטוענים כי רוב היערות שנטעה קק"ל בין המאה ה-20 למאה ה-21 אינם אקולוגיים בכך שהם מהווים שטח יער מדברי רוויי אללופתיה הגורם לדיכוי סוגי צמחים ובעלי חיים, טיהור אוויר מועט, רסס פיטוכימי דל, תסכול של המטיילים בקרבתם, התמעטות משקעים ואולי אף מגביר הסיכון לשריפות יער בישראל ועוד (ראו הערך מדבריות האורן); הטענה הנגדית היא שמיני האורן ניטעו בכוונה תחילה, שכן הם שרדו בתנאים קשים שהיו בעבר בארץ, בהם הצלחת מינים אחרים היתה נמוכה יותר, כך שיערות אלה הם בגדר "יערות חלוץ" שמאפשרים התפתחות של מיני עצים וצמחים אחרים אם כי ניתן לפקפק בטענה שזה מצדיק שתילה חד סוגית או דו סוגית בלבד או בכלל.

היערות בישראל נתונים כיום בסכנות שונות עקב גידול אוכלוסין, ופרבור שגורמים לכריתת יערות, וכן עקב בצורת, ושריפות יער. התחממות עולמית בישראל עלולה לגרום לתזוזת קו המדבר צפונה ולבעיות של עומסי חום שלא יאפשרו קיום יערות בחלק הדרומי של ישראל.

היסטוריה של היערות בארץ ישראל וסביבתה

היערות בישראל השתנו על פני שנים ארוכות - יש תיעוד של היערות עוד מזמן התנ"ך. במשך השנים השתנו - הן האקלים בישראל וסביבתה (האזור הפך יבש יותר) והשתנו גם סוגי העצים והיחס אליהם.

היסטוריה של יערות ישראל

יער השרון היה יער אלוני תבור, אשר השתרע בשרון מאזור הירקון ועד למרגלות הכרמל, באיזורים שכיום בנויים הישובים הרצליה והוד השרון בדרום, קדימה-צורן ואבן יהודה, עד איזור כפר יונה. היער לא היה באיזור הדיוניות בחוף. היער היה מורכב מעצי אלון התבור שצמחו במרחקים גדולים בין עץ לעץ ויצרו צורת צומח המכונה יער פארק. על פי שרידי הצומח באזור פרדס חנה ניראה שיחד עם האלון והחילף צמחו ביער גם אלה אטלנטית, אזוביון דגול, לטם שעיר, לטם מרווני, מתנן שעיר, קדה שעירה, סירה קוצנית, בן-חצב יקינתוני, בן-סירה מיובל, תגית קיצית, גרניון גזור וצברת. היער קיים אלפי שנים, מקור השם השרון הוא במילה האכדית "אֶ ש-שַ רְ נּו", שפירושה יער עבות. היער מוזכר בספרו של סרטאבו גאוגרפיקה משנת 7-23 לספירה. היער נפגע בתקופה הביזנטית עקב התרחבות שטחי העיבוד החקלאי אך הוא שב והשתקם עקב דילדול היישוב במאות השנים לאחר מכן.[3]

כריתת היערות בזמן הטורקים

בזמן הטורקים בוצעה כריתה גדולה של יערות בישראל לצורכי הסקה ושימושים אחרים בעץ. הצורך לכרות עצים החריף במיוחד במהלך המאה ה-19 עקב גידול אוכלוסין חד שהיה בתקופה זו. במשך התקופה הממלוכית, וכך גם בימי העות'מאנים, נע מספרם של תושבי הארץ, לפי האומדנים, בין 160,000 ל- 225,000. הקיפאון הדמוגרפי (שנגרם בשל עוני ותנאים קשים) נמשך עד לשנת 1840. אז, תוך כ- 100 שנה - פרק זמן קצר יחסית, כמעט ששולש מספר התושבים, והגיע עד 700,000. לדבר זה היתה השפעה גדולה על הביקוש לעץ. בארץ ישראל, בה לא מצויים מחצבי פחם אבן ונפט, המשיכו להשתמש בפחמי עץ לצרכים תעשייתיים, כגון עיבוד ברזל או תעשיית זכוכית, עד לסוף המאה ה- 19. משפחה יהודית במושבות הייתה משתמשת בכטונה פחמים בשנה, ולהכנתה של זו נדרשו כשלוש טונות עצי חורש. לאלה, נוסף גם השימוש ב"חטאב" - עצים להסקה, לאפייה, לחימום ולבישול. משפחת פלאחים ערביים, בת חמש-שש נפשות, צרכה, לפי האומדן, כשלוש טונות עצי הסקה לשנה. אומדן אחר "מסתפק" בכ- 150 ק"ג פחם לנפש בשנה באזורים קרים, כלומר כמות של טונה עצים למשפחה ממוצעת בשנה. בכפרים רבים המשיכו להשתמש בעץ לבישול ולאפיית לחם עד לשנות ה-1980, ויש כפריים מעטים המתמידים בכך עד היום. [4]

בראשית המאה ה-20 עסק המדען אהרון אהרונסון בסוגריות יערנות ובניסיונות אקלום למיני עצי יער. ב-1913, הגיש למושל ביירות, את החיבור היערני "חישוף היערות בארץ-ישראל והצעה להתקנת חידושם". בדו"ח מחה אהרונסון כנגד כריתת העצים על ידי השלטון הטורקי. [5] בזמן מלחמת העולם הראשונה היה מחסור בפחם להסקת קטרים והטורקים גדעו עצים מכל הבא ליד - כולל איום על עצי מטע - דבר זה הביא להרס מואץ של יערות רבים בישראל. [4]

בתקופה זו הגיע יער השרון אל קיצו. ייתכן כי חלק מהעצים נכרתו בתקופת תקופת השלטון המצרי על ארץ ישראל, אבל חלקו הגדול של היער נכרת בסוף התקופה העות'מאנית, על מנת לספק את צורכי העץ של המאמץ המלחמתי הטורקי. כמות העצים שנכרתו הייתה כל כך רבה עד שנבנו שתי מסילות רכבת הידועות בשם "רכבת האלונים" כדי להוביל את העצים הכרותים. לאחר מכן ניטעו פרדסים באזור כך שהיער לא יכל להשתקם. שרידי היער בדמות אלונים בודדים פה ושם עדיין קיימים באזור.

נטיעת עצים בישראל

בסוף המאה ה-19 החלה מגמה של ייעור הארץ בעצי אקליפטוס במטרה לייבוש ביצות שהיוו בית גידול ליתושים שגרמו למחלות מסוכנות כמו מלאריה. [4] הטמפלרים היו הראשונים שנטעו עצים במושבותיהם. עם זאת שיקום היערות בישראל החל רק לאחר בשלהי מלחמת העולם הראשונה בעקבות כיבוש ישראל על ידי הצבא הבריטי. באותה תקופה חלקים גדולים מישראל היו חשופים וללא יערות. מחלקת הייעור של ממשלת המנדט הבריטי עסקה בנטיעת יערות. ב-1926 חוקקו הבריטים את "פקודת היערות" האוסרת כריתת עצים ונטילת מוצרי יער ללא אישור ומגדירה שמורות יער. הבריטים הם גם הראשונים שהחלו לנטוע עצים בכמויות גדולות בישראל. [5]

דוגמה ליערות שנטעו הבריטים כוללות את יער שווייץ שמצוי במדרון היורד מרכס פוריה לעבר הכנרת שנטעו הבריטים החל משנת 1927. דבר זה נעשה כדי למנוע הישחקות המדרון, שטפונות ומפולות הבוץ באזור טבריה (בשיטפון בטבריה בשנת 1934, נהרגו 32 תושבים). יער נוסף שנטעו הבריטים הוא יער שקד הוא אזור חורש טבעי בצפון השומרון. היער לא הוכרז כשמורת טבע, אלא הוגדר כשטח חקלאי. בסוף שנות ה-90 כמעט ונכרת היער לטובת הקמת בסיס צה"לי במקומו.

הגלים השונים של העלייה הציונית לישראל תרמו גם הם לנטיעת היערות, בעיקר על ידי קרן קיימת לישראל (קק"ל). עד לשנת 1920 עסקה קק"ל בנטיעת עצי זית, אקליפטוס, קזוארינה, ברוש, ושיטה. התצפיות והניסיון שנרכשו אז בגידול עצי-יער וקליטתם, הביאו את החוקרים למסקנה שיש לתת עדיפות לאורן ירושלים. הסיבות העיקריות לכך היו הצלחה גדולה בריבוי השתילים במשתלות, קליטה מהירה של האורן בקרקע ושרידות גבוה שלו. [5] טיעונים נוספים לטובת האורן היו שהוא גדל בסוגים רבים של קרקע ואקלים, הוא גדל מהר והוא קל לטיפול. בנוסף האורן מפריש שרף המגן עליו מפני מזיקים ומפני מחלות. השרף שוקע ברווחים שבגזע ומונע ריקבון שלו וחדירה של מזיקים לתוך הגזע. גם המחטים, העלים של האורן, מכילות שרף ולכן עזים לא אוכלות אותן. מאמצי היעור הוכתרו בהצלחה - בתוך כמה שנים נקלטו היטב עצי האורן שניטעו, הם צמחו לגובה וכיסו שטחים גדולים ביערות צפופים. [6]

בעבר היו ויכוחים אם האורן הירושלמי הוא מין מקומי. מספר מחקרים, פליאונטולוגים (מציאת גרגירי אבקה של אורן ירושלים בחפירות ארכיאולוגיות) ובעיקר גנטיים, מצביעים על כך שאורן ירושלים הוא מין-מקומי והאוכלוסיות המקומיות נבדלות מאוכלוסיותיו באזורים אחרים סביב הים התיכון.[5]

באותן שנים לא ניטע אורן הקפריסאי (אורן ברוטיה), משום שהוא נחשב אקוטיפ של אורן ירושלים ולא מין נפרד. מאוחר יותר התגלו יתרונות רבים של אורן קפריסאי על פני אורן ירושלים. בשנות ה-40 של המאה ה-20 החלו לטעת אותו, אבל נטיעות נרחבות שלו החלו רק בשנות ה-90 של המאה ה-20. עד לשנות ה-70 של המאה ה-20 עיקר הנטיעות היו של אורן ירושלמי, אך מאז נטיעות מין זה פחות מאוד בגלל פגיעותו לכנימה "המצוקוקוס הארץ ישראלי" Matsucoccus josepHi.[5]

נטיעת מעט מינים של אורנים נתקלת בביקורת על כך שהיא גורמת בעיות שונות (ראו בהמשך), בין היתר בגלל שהדבר יוצר לכאורה "מדבריות אורן" עם מיעוט מינים אחרים. דבר זה משתנה אולי עם הזמן עקב שינויים שונים בהתפתחות העצים. בתחילת המאה ה-21 החלה הקרן הקיימת לישראל לשתול יותר יערות המתאימים לאקלים המקומי ולמשק המים בישראל.

סוגי היערות בישראל

האזור המתאים באופן טבעי לגדילת יערות בישראל הוא, באופן גס, כל האזור ההררי צפונית לחברון. דרומית לקו הזה שטח מתאים יותר לערבה או מדבר. במישורים צפונית לקו זה השטחים מתאימים יותר לביצות.

בישראל היערות תופסים חלק גדול משטחי הטבע במדינה. היערות הטבעיים בישראל הם מסוג היערות הנשירים, כלומר יערות בהם רוב העצים הם עצים עם עלים, אשר נושרים בסתיו, ולא עם מחטים. היערות האלה נקראים גם "היערות הממוזגים" כי הם גדלים באקלים ממוזג, כלומר אקלים לא חם ולא קר. היערות הממוזגים מתחלקים להרבה קטגוריות, היערות בישראל שייכים לקטגוריית היערות הסוב-טרופיים. גם הקטגוריה הזאת מתחלקת להרבה תת-קטגוריות, היערות בישראל שייכים לתת קטגוריה שנקראת: חורש ים תיכוני.

איפיונו העיקרי והבסיסי של החורש הים-תיכוני הוא סבך של עצים ירוקי עד, בעלי עלים נוקשים (סקלרופיליים), עם שיחים, מטפסים, ועשבוניים חד שנתיים ורב שנתיים. חברות הצומח מתפתחות בתהליך הדרגתי המכונה סוּקְצֶסְיָה. בתהליך זה חברת צמחים משנה את תנאי בית הגידול באופן המאפשר את כניסתה של החברה הבאה.

  • בָּתָה היא צורה בה שולטים בשטח בני שיח, שגובהם אינו עולה על 50 ס"מ, בשילוב עם צמחים עשבוניים. החברות העיקריות השולטות בבתה הים-תיכונית הן: חברת הסירה הקוצנית, חברת הקורנית המקורקפת וחברת הלוטמית הדביקה. בגולן נפוצה חברת החלבלוב המגובשש.
  • גָּרִיגָה היא צורה בה שולטים שיחים שגובהם כמטר - מטר וחצי. השיחים העיקריים השולטים בגריגה הם שלהבית דביקה, לוטם, מרווה משולשת, קידה שעירה ואשחר ארצישראלי. הגריגה היא לעיתים חברת שיא, בעיקר באזורים הסמוכים לספר, ספר המדבר או ספר האזור ההררי בחרמון. במקומות בהם ממשיכה חברת הצומח להתפתח, מתחילים להתפתח עצי החורש, כבר בשלב הגריגה, עם מעבר הדרגתי לחורש.
  • חורש הוא צורה בה שולטים עצים, שביניהם צומחים שיחים, בני שיח, וצמחים מטפסים. בצורה זו, לא ניכר הבדל ברור בין שכבות הצומח - כולן מעורבות זו בזו. רוב הצמחים בעלי עלים קוצניים וקשים. החברה השולטת בתצורה זו ברוב אזורי הארץ היא חברת אלון מצוי ואלה ארצישראלית.
  • יער פתוח. בתצורה זו גדלים העצים הגדולים ברווחים ניכרים, כשביניהם צמחים עשבוניים. לתצורה זו אופייניות חברת האשחר ארצישראלי והעוזרר הקוצני, סמוך לספר המדבר, וחברת הערער בספר האזור ההררי של החרמון. במקומות אלו מהווה היער הפתוח את חברת השיא. לעיתים יבוא היער הפתוח באזורים אחרים כשלב מקדים לחורש, שם שולטות חברת שיזף מצוי ושיזף קוצני, חברת חרוב ואלת המסטיק וחברת אלון התולע והלבנה הרפואי.
  • יער הוא תצורה בה שולטים עצים בעלי גזע אחד ראשי. ביער פחות שיחים מאשר בחורש, ושכבתיות הצומח ברורה. החברות האופייניות ליער הן: יער אלון מצוי ברוב האזור הים-תיכוני, יער אלון התולע וער אציל בצפון ישראל, יער אורן ירושלים בצפון הארץ ובהרי יהודה בקרקעות רנדזינה בהירה ויער אלון התבור ולבנה רפואי בצפון הארץ. מקומו של היער בטור הסוקצסיוני של היער שנוי במחלוקת. השאלה אם יערות מסוגלים להתקיים ללא טיפוח ואיזה מינים יהיו ביערות אלה. לגבי יער האורן הירושלמי, רבות הדעות כי זוהי חברת הקלימקס האדפי האופיינית לקרקעות הרנדזינה הבהירה, על אף שהאקלים מאפשר התפתחות לחורש ים-תיכוני, או ליער אלון המצוי באותם אזורים.

יערות גדולים בישראל

יער ביריה הוא יער בגליל העליון, מצפון לצפת, המשתרע על פני 20,000 דונם. רוב היער ניטע בשנות ה-50 של המאה ה-20 בעבודות ייעור של הקרן הקיימת לישראל. היער מורכב ברובו מעצי אורן שונים, ובמיוחד אורן ירושלים, אך נטועים בו גם עצי ארז, ברוש ואלת הבֻּטנה. יש כוונה לגוון את העצים ביער בזה בעצים שאינם אורנים.

יער אודם נמצא בשמורת יער אודם שעל מורדות הר אודם בגובה של כ-1000 מטר מעל פני הים, שהיא שמורת היער הגדולה בגולן. היער הנוכחי הוא שריד מיער רצוף, שכיסה את הגולן העליון כולו עד לפני כמאה עשרים שנה. היער נפגע על ידי הצ'רקסים שבראו חלקות מרובעות בתוך היער. כיום מתאושש היער באיטיות ומתפשט על פני השטחים שבוראו. היער מורכב מארבעה גושים מבודדים. ביער עצים רבים ובהם אלון תולע, אלון מצוי, אלה ארצישראלית, ליבנה רפואי, עוזרר חד גלעיני. על העצים מטפסים רבים ובהם אספרג החורש, זלזלת הקנוקנות, יערה איטלקית, ספלול החרש, פואה מצויה, פטל לביד וקיסוסית קוצנית.

הר מירון הוא מרכזה של שמורת הרי מירון שמשתרעת על פני שטח של כ-100,000 דונם. שמורה זו היא מהגדולות והוותיקות בשמורות הטבע בארץ ישראל. היא הוכרזה כשמורת יער עוד על ידי השלטון הבריטי בשנת 1942. ההר מכוסה בחורש ים תיכוני שכולל עצי אלון רבים וזהו אחד המקומות הגשומים ביותר בישראל. בנוסף לכך יש באזור יערות אחרים - יער מירון, יער ברעם, יער אלקוש.

יער ברעם הוא יער אלונים טבעי משולב עם יער מעורב נטוע המשתרע על פני שטח של כ-10,000 דונם בגליל העליון.

פארק הכרמל הוא כינוי לרצף של גנים לאומיים ושמורות טבע על הר הכרמל הגבוה, המשתרע מגבולותיהן הדרומיים של הערים חיפה ונשר בצפון, ועד אזור נחל מערות ועמק מהר"ל בדרום; שלושה יישובים על רכס הכרמל מהווים מובלעות בתוך רצף שטחי הפארק - עספיא, דלית אל כרמל ובית אורן. נכון לשנת 2010 הגן הלאומי משתרע על שטח של 64,250 דונם, ושטח שמורת הר כרמל הוא 59,864 דונם. סך הכל גודל פארק הכרמל הוא 124,114 דונם. חלקו של הפארק מורכב משיחים וחלקו מחורשות ויערות. מאז הכרזת השטחים לשימור, אירעו בפארק הכרמל מספר רב של שריפות שנגרמו בשל הצתות בידי אדם, חלקן מכוונות וחלקן בשוגג. מחקירות רבות שנוהלו על ידי מכבי האש ומשטרת ישראל נמצא ששריפות רבות נגרמות בשל הצתות מכוונות, בעיקר של בעלי אינטרסים המנסים בדרך זו להוריד את רמת ערכי הטבע באזורים הנשרפים, ובכך לזרז מתן של היתרי בנייה ופיתוח.

יער הזורע נמצא מדרום ליקנעם ומשתרע על שטח של כ-30,000 דונם והוא מהווה חלק מפארק רמות מנשה. מספר העצים ביער נאמד בעשרים מיליון. בתחילה נטעה הקרן הקיימת לישראל ביער עצים מחטניים כמו אורנים. משנות השמונים של המאה העשרים החלה לטעת עצים רחבי עלים בין עצי האורן.

יער בן שמן משתרע על פני כ–21,000 דונם ממזרח לעיר לוד ומצפון מערב למודיעין-מכבים-רעות, ומכיל ברובו אורנים וברושים. בל"ג בעומר, 23 במאי 2019, פרצה ביער שריפה שכילתה כ-30% ממנו וגם גרמה נזק לבתים ביישובים השוכנים ביער.

יער עמינדב הקרוי גם יער שלמון הוא יער נטוע על ידי קק"ל ממערב לירושלים ולמושבים אורה ועמינדב. שטח היער כ-7,000 דונם, והוא מכסה כמעט את כל שטחי מדרונות הרכס הבולט (רכס שורק) שבין שני הוואדיות הגדולים בהרי ירושלים – נחל שורק ונחל רפאים.

יער ירושלים הוא יער אורנים וברושים השוכן בהרי ירושלים בתחום העיר ירושלים. בשיאו השתרע היער על פני כארבעת אלפים דונמים, אך במהלך השנים הצטמצם בעקבות התרחבות השכונות סביבו וכיום שטחו כאלף ומאתיים דונמים.

יער חרובית הוא יער נטוע של קק"ל, הקרוי על שם עצי החרוב שבו. היער נמצא דרומית לכביש 383 בין כפר מנחם לגפן בחבל עדולם, שטחו כ-8,000 דונם, והוא משתרע בין גבהים של 110 עד 180 מטרים מעל פני הים. קצהו הדרומי של היער גובל בנחל האלה ומעבר לו נמצא תל צפית, שיש המשערים שהוא גת הקדומה. ביער עצי אורן, אקליפטוס, שקד וחרוב.

יער המלאכים או שחריה הוא יער נטוע אורנים שננטע על ידי קק"ל והנמצא באחזקתה. שטחו משתרע על 7,000 דונם וחלק ממנו משתרע בשטחם של היישובים חרבת א-ראעי וחרבת כרוע, ששכנו על גבולו המזרחי של כיס פלוג'ה במלחמת העצמאות. היער נמצא בחבל לכיש מזרחית לקריית גת ולמושב שדה משה.

יער יתיר הוא היער הנטוע הגדול בישראל, והיער הגדול בעולם שניטע על ידי אדם באזור מדברי למחצה - חבל יתיר בדרום הר חברון , מדרום לקו הירוק ומצפון למדבר. [1] היער ממוקם באזור גבוה יחסית (בין 400 ל-850 מטרים מעל גובה פני הים), באזור ספר המדבר בארץ ישראל, בו ממוצע הגשמים הרב שנתי עומד על כ-250 מ"מ. שטחו של היער הוא כ-40,000 דונם, והעצים הראשונים בו ניטעו על ידי יערני הקרן הקיימת לישראל בשנת 1964. היער כולל יותר מארבעה מיליון עצים, רובם עצי מחט - אורן ירושלמי וברוש מצוי. יש בו מגוון בעלי חיים כולל תן זהוב, שועל מצוי , צבי ארצישראלי, קרקל ועוד.

היחס ליערות בישראל

יער בישראל, בחיפה, מסוג היערות הממוזגים. בחיפה היערות נכנסים לעתים קרובות לתוך העיר

מטרות הנטיעה והיערות השתנו ומשתנות בהתאם לתקופה. חלק מנטיעת היערות נובע מתפיסה אירופאית של הציונות שהגיע לארץ מאירופה והתרגלה לנופים שהיו שם. בחלק מהיערות בעבר, נטיעת היערות באה לענות על צרכים מיידיים כמו הגנה על שטחי קרקע נרחבים ושימור הקרקע. כיום, ליערות תפקידים מגוונים נוספים כמו שיפור הסביבה ("ריאות ירוקות"), סיפוק צורכי נופש ובילוי, הספקת עצה והשבחת מרעה. יש טענות על ידי ערבים וארגוני זכויות אדם כי חלק מהיערות, בעיקר באיזור הגליל משמשים לשם הגבלת הבנייה של ערים וכפרים ערביים.

גם היום היחס ליערות הוא דו-ערכי - מצד אחד אנשים רבים רוצים לטייל ביערות, ומצד שני גידול אוכלוסיית ישראל ותהליכי פרבור בישראל והגדלת הבנייה בכלל פירושם איומים ופגיעות שונות ביערות. אהבת היערות בעיקר מסתמכת על יסודות רומנטיים או אידאולוגיים (יעור הארץ כמטרה בפני עצמה) ופחות מתוך התחשבות ביערות - בעצים בצמחים, בבעלי החיים ובפטריות וכן פחות מתוך התחשבות בכלל המערכת האקולוגית בישראל - לדוגמה מפני איומים של שריפות, בצורת, זיהום מים ועוד.

היערות בראייה משפטית ותכנונית

היערות בישראל מוגדרים ומוגנים על ידי תמ"א 22, תוכנית מתאר ארצית ליער ויעור, שהתקבלה בשנת 1995.

חשיבות היער בפיתוח הארץ במקביל לבנייה הוכרה על ידי בית המשפט העליון כמצדיקה, ואף מחייבת, שימוש בחלק מקרקע, שהופקעה לצורך בנייה ציבורית, לצורך "שטח ירוק" ובין השאר יער.

השופט דב לוין כתב:[7] "אפשר אפילו לומר, שלא היה הדבר סביר אם לצד שטח בנוי כה נרחב לא היה הגוף המיישב מייעד גם שטח 'ירוק' דהיינו: גנים או פארק או חורשות או יער, העומדים לשמושו של הציבור". השופט אליעזר ריבלין ציין בהחלטתו שהצורך הציבורי בנטיעת יער גובר על זכות הקניין על פי חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו[8]. בהתייחס להפקעה שנעשתה עבור התיישבות ופיתוח כתב השופט יצחק דנציגר: "ייעוד של ייעור עולה בקנה אחד עם צרכים של התיישבות ופיתוח, וזאת כאשר לוקחים בחשבון כי קיומם של שטחים ירוקים תורם לרווחת הכלל ומהוה חלק מפיתוח האזור בכללותו". השופט אליקים רובינשטיין אף הוסיף והרחיב על כך ש"נושא הייעור במקום ששמם או היה עזוב לפני כן, תפס מקום מרכזי באתוס שבכנפיו קמה מדינת ישראל"[9].

עם זאת היחס ליער הוא פחות כאל מערכת אקולוגית שיש לה זכות קיום בזכות עצמה, או כזו המספקת שירותי המערכת האקולוגית לאדם ומספקת לתרבות האנושית תכונות של קיימות וחוסן ומקום מחייה למינים אחרים אלא מתוך תפיסה של היער כמקום נופש ויער כמיתוס חיובי שצריך לטפח - כלומר חלק מתוך תפיסה אנטרופוצנטית שגם אינה רואה ביער ובבני האדם חלק ממכלול שלם.

ביקורת על נטיעות אורנים ביערות

יש מבקרים הטוענים כי עצי המחט - אורן וברוש אלו הם עצי מחט שמתאימים יותר לאיזורים צפוניים יותר -יערות הצפון. יש טענה שזה קרה מפני שהגיעו הרבה עולים מארצות אירופה שהתגעגעו ליערות האלה אשר גדלים בחלק הצפוני של אירופה. ביקורת אחרת היא על "מדבריות אורן" - יערות שבהן סוג אחד או שניים של עצים שיוצרים מערכת אקולוגית בעלת מגוון אקולוגי נמוך של עצים, שיחים ובעלי חיים, שמספקת שירותים אקולוגיים באיכות נמוכה וירודה. טענה נוספת נגד יערות אלה היא שיערות מחטניים כאלה תורמים להתפשטות של שריפות יער בישראל עקב מאפיינים אקולוגיים של יערות אורן. ביקורת נוספת היא שיערות אלה "לא מעניינים" והם פחות יפים מחורש טבעי ועשיר יותר במינים. דבר זה עלול לפגוע הן בחוויה של מטיילים מישראל והן בנושא של תיירות בישראל.

טיעוני הנגד של קק"ל היא שמיני האורן ניטעו בכוונה - לא בגלל נוסטלגיה, אלא בגלל התאמה שלהם לנסיבות שהיו בישראל בתחילה ואמצע המאה ה-20. העצים שרדו בתנאים קשים שבהם הצלחת מינים אחרים היתה נמוכה יותר, כך שיערות אלה הם בגדר "יערות חלוץ" שמאפשרים התפתחות של מיני עצים וצמחים אחרים. [5]

לטענת אנשי קק"ל בתוך יערות האורן מתפתח יש התפתחות של תת-יער עשיר ומגוון, שכולל מינים נוספים כמו אלות, אלונים, לבנה, חרוב ועוד, וזאת תודות לסיוע שהאורנים מספקים להתפתחות העצים האחרים. דבר זה כולל מספר היבטים - העצים רחבי העלים זקוקים לחצי-צל כדי להתפתח בצורה טובה, בניגוד לאורנים שהם אוהבי שמש. יערות אורן בוגרים מספקים תנאים טובים יותר מבחינה זו לעצים רחבי העלים. בנוסף העצים משפרים את איכות הקרקע - הקרקע המקורית בה ניטעו האורנים היתה דלה וחשופה, והעצים העשירו את הקרקע בחומר אורגני. השורשים מונעים גם סחף קרקע. בנוסף נטען כי יערות אורן, של קק"ל לפחות, מוגנים יותר משריפות וכי קיום של רעייה מבוקרת ביערות אלה מועילה בפיתוח היער וצמחים עשבוניים. כמו כן יש היבט של הפצת זרעים – היער מהווה מקום ריבוי לזרעים רבים שהובאו מבחוץ. בעיקר ע"י בעלי חיים וציפורים, חזירים ומכרסמים שהיער מהווה להם מקום מסתור ומחייה. [5]

סכנות ליערות בישראל

כריתת יערות לשם הרחבת ישובים ותשתיות

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – גידול אוכלוסיית ישראל, פרבור בישראל

בישראל קיים תהליך של גידול אוכלוסין מהיר. ישראל שהיא כבר מדינה בעלת צפיפות אוכלוסין גבוה, היא בעלת פריון ילודה גבוה ופריון זה לא יורד עם השנים. בנוסף לכך קיימת מגמה של פרבור בישראל ותכנון מוטה מכוניות דברים שמקשים על הגדלת צפיפות המגורים בערים קיימות. התוצאה של שני התהליכים הללו הוא בניית שכונות וערים חדשות על חשבון שטחים אחרים, בין היתר על חשבון שטחי יער.

ניתן להפחית בעיה זו על ידי האטת קצב גידול האוכלוסייה ואף ייצוב אוכלוסין, דבר זה עלול לקחת שנים רבות בגלל מומנטום אוכלוסין - האוכלוסייה ממשיכה לגדול במשך עשרות שנים גם אם כל הזוגות מתחילים כבר היום להוליד רק שני ילדים. פתרונות אחרים נוגעים להגדלת צפיפות האוכלוסין בישובים קיימים כולל אכלוס דירות ריקות, בנייה מרקמית במקום בתים נמוכים, בניה במקום חניות וכבישים תוך מעבר לתחבורה בת קיימא ובנייה במקום שטחים של צה"ל או שטחי תעשייה ומסחר שננטשו.

למרות שהאמצעים האלה, לעתים קרובות בישראל מעדיפים לבנות על השטחים הפתוחים. דוגמה לכך היא תכנית "רמת גוראל" המעמידה בסכנה את כל יערות חיפה, שהם כרגע במרחק הליכה לחיפאים רבים. במקרים רבים קיים מימד אירוני בשיווק של דירות חדשות בשכונות אלה- המצג לקונים הוא בניה בית בחיק הטבע אבל פגיעה ביערות מרחיקה את הנגישות עליהם.

פגיעה ביערות בעקבות התחממות ובצורות

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – בצורת בישראל, שינויי אקלים בישראל

ב-2016 בעקבות בצורת של 4 שנים ברצף החלה תמותת עצים נרחבת בגליל ובכרמל[10]. הבצורת כנראה נגרמה בגלל שינויי אקלים. אם השינויים ימשיכו באותו הקצב היערות בישראל יעמדו מול סיכון משמעותי והיעלמותם יכולה לגרום למדבור נרחב בחלק הצפוני של ישראל שכרגע איננו מדברי: זאת בגלל שהיערות שומרים על הקרקע מהתחממות יתר, גורמים ללחות באוויר וכדומה.

התגברות שרפות יער בישראל

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – שריפות יער בישראל

שריפות יער בישראל, הן בעיה גדלה והולכת. שריפות יער יכולות לגרום לנזקים גדולים - למערכות האקולוגיות, לחקלאות, לתיירות ונופש, ועוד. כמו כן, שריפות אלה יכולות להגיע לישובים ובתים ולגרום נזק גדול ברכוש ואף בחיי אדם. בישראל יש בממוצע כ-1,000 שריפות יער בשנה או כ-3 שריפות יער בממוצע ביום. רוב השריפות הן שריפות קטנות שנכבות מהר. אבל חלק מהשריפות הן גדולות מאוד. השטח השנתי הממוצע של כלל שריפות יער בשנה הוא 37 אלף דונם. לצורך השוואה, זהו שטח גדול משטח השיפוט של העיר נתניה. שטחי היער בישראל משתרעים על פני כ-1.621 מיליון דונם, מעט יותר מ-7% משטחה הכולל של מדינת-ישראל.[2] כך שבממוצע בכל שנה נשרפים כ-2% משטחי היערות.

הסיבות העיקריות לפרוץ שריפות יער הן- הצתות בזדון, פעילות כלכלית (שריפת אשפה ופסולת) ופעילות צבאית, המתגברות במהלך סוף השבוע, וכן חוסר זהירותם של מטיילים, הפוקדים את היערות ואת הגנים בסופי השבוע.[2] יש לציין שהצתות ופגיעה ביערות פוגעת בכל הלאומים הנמצאים קרוב ליער ומצמצמת את היכולת שלהם להתקיים בכבוד בשטח זה.

הבעיה הגדלה של שריפות יער בישראל קשורה לא רק להתגברות תופעה של הצתות אלא גם לתופעה כלל עולמית - החמרה של שריפות יער עקב התחממות עולמית. דבר זה נוגע להיבטים כמו מה הסיכוי ששריפה קטנה תהפוך לשריפת יער ענקית שמתפשטת ללא שליטה. היבטים של עוצמת השריפה כוללים את חום הלהבות בשריפה, מספר מוקדי השריפה, היכולת של האש לדלג מעל מחסומים, קצב התקדמות השריפה, משך השריפה, והשטח הכולל שנשרף בסופו של דבר. בדומה למדינות רבות אחרות יש בשנים האחרונות החמרה בכמות ובהיקף של שריפות יער.

גורמים המשפיעים על גודל השריפה כוללים את ניהול היערות בישראל (כולל משטר הנטיעות של עצים, היבטים של רעייה), יכולת גילוי מוקדם, התחממות עולמית. לבסוף ישנן שאלות לגבי היכולות של צוותי איתור וכיבוי של שריפות, הכוללות מאמצים של מכבי האש בישראל ושל כוחות אחרים להשתלט על שריפות גדולות.

שמירה על היערות ושיקום יערות בישראל

במקום זה, במורדות המזרחיים של הרי נצרת, ממערב מצפון ומדרום לקיבוץ בית קשת, מקימים שמורת טבע של עצי אלון התבור המשתרעת על פני שטח של 5,054 דונם, כדי להגן על הטבע בכלל, ועל היערות בפרט.

יש מספר ארגונים אשר שומרים על היערות ומשקמים אותם: החברה להגנת הטבע, מגמה ירוקה, ירוק בלב, הקרן הקיימת לישראל ועוד. הקרן הקיימת לישראל נטעה כ-240 מיליון עצים לפי נתוניה.

ב-2018 עטלף הפירות נכנס לרשימת המינים המוגנים, כניסה שאמורה לעזור למערכות האקולוגיות בישראל ובפרט ליערות: העטלפים עוזרים להפיץ זרעי עצים רבים ומדשנים היטב את הקרקע. טווח הטיסה שלהם גדול יותר מהרבה מינים של ציפורים[11].

ראו גם

תהליכים ומערכות המשפיעים על יערות בישראל:

יערות בישראל

קישורים חיצוניים

מידע מפורט על יערות בישראל ניתן למצוא באתר יערות בישראל באתר הקרן הקיימת לישראל.

יערות מאכל בישראל

הערות שוליים

  1. ^ ויקיפדיה צבי ארץ ישראלי
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 נצ"מ ד"ר בשורה רגב, שי עמרם, אביגיל עמית, מערכת חיזוי שריפות - מת"ש, כתב העת 'בטחון פנים' של המשרד לביטחון הפנים, גיליון מס' 1 - יוני 2012
  3. ^ https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%A2%D7%A8_%D7%94%D7%A9%D7%A8%D7%95%D7%9F יער השרון]], ויקיפדיה בעברית
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 ד"ר עוזי פז, ד"ר מחמוד זחאלקההיה היה יער: על אזור רמת מנשה, הספרייה הוירטואלית של מט"ח
  5. ^ 5.0 5.1 5.2 5.3 5.4 5.5 5.6 כליל אדר, מעלות טובות לנטיעת אורנים ביער ובגינון, אתר קק"ל לצעירים
  6. ^ מאמר בשם "מדבריות האורנים" , מעובד על פי המאמר של אמוץ דפני (1987), "אורן ירושלים", עלון למורי הביולוגיה, חוברת ד, עמ' 110
  7. ^ בג"ץ 704/85 עטון נ' משרד האוצר
  8. ^ בג"ץ 7579/07, סעיפים 15-16
  9. ^ ע"א 4067/07
  10. ^ עדי חשמונאי מומחי אקלים: "אלה בדיוק התנאים הנדירים שהיו לפני אסון הכרמל"23.11.2016, וואלה
  11. ^ צפריר רינת עטלף הפירות נכנס לרשימת המינים המוגנים, והמערכת האקולוגית תרוויח מזה 17.10.2018, הארץ