שינויי אקלים בישראל

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מפת צבעים של השתנות המשקעים, כאשר משווים חורפים בממוצע בתקופה 1971-2010 לעומת הממוצע בשנים 1902-2010, לפי מחקר של הסוכנות הלאומית לאוקיינוסים ולאטמוספירה של ארצות הברית. אזורים ירוקים מצביעים על יותר משקעים, כל שהירוק יותר כהה כך העלייה גדולה יותר. אזורים צהובים מצביעים על ירידה במשקעים, אזורים כתומים על ירידה גדולה יותר ואזורים אדומים עוד יותר. ניתן לראות, שבאירופה כמות המשקעים גדלה מה שגורם לעתם לשיטפונות ואלו במזרח התיכון כמות המשקעים ירדה מה שגורם לעתם לבצורת

הדף עוסק בהשפעת ההתחממות עולמית ושינוי האקלים על מדינת ישראל בהשפעות של ישראל על התחממות העולמית, בדיון הציבורי בישראל על התחממות עולמית, ובמאמצים שעושה ישראל להקטין את תרומתה להתחממות העולמית ולהתאים את עצמה במידת האפשר לשינויי אקלים.

ההשפעות של ישראל על שינויי האקלים ישראל מדינה קטנה ואפילו אם לכלול פליטות שלא תמיד נספרות כמו מקידוחי הגז בים תרומתה לכמות הפליטות העולמית תהיה קטנה מ-0.5% לפליטות גזי החממה. לאומת זאת הפליטות לנפש בישראל גבוהות יחסית והיא יכולה להשפיע הרבה בזירה הבין לאומית, להשפיע על מדינות הנחשבות כידידים שלה כמו ארצות הברית ועוד.

ההשפעות של שינויי האקלים על ישראל ישראל נמצאת במזרח התיכון - אזור רגיש מאוד לשינויי אקלים, אשר הטמפרטורות בו עולות יותר מפי 2 יותר מהר מהממוצע, חצי ממנה הוא מדבר, ולכן הרגישות שלה לשינויי אקלים גבוהה. ההשפעות העיקריות הן עלייה בעומס החום הפחתה במשקעים ועלייה בזיהום האוויר בגלל סופות חול ואבק. בתסריט עסקים כרגיל כלומר ללא הפחתת פליטות הטמפרטורות הממוצעות של יולי בישראל עד 2100 תהיה כ-40 מעלות טמפרטורה שהיום מאפיינת את מדבר סהרה‏[1]. כמו כן צפוי תזוזת משקעים לכיוון צפון, והגברת האידוי בגלל החום‏[2][3]. מה שיכול להביא למדבור של החלק הלא מדברי של המדינה.

הצעדים שישראל נוקטת כדי להיאבק בשינויי האקלים בינתיים, ישראל לא נקטה בצעדים משמעותיים ברמה הבין לאומית כמו שעושים מדינות אחרות הרגישות לשינויי אקלים כמו מדינות איים באוקיינוס השקט. בתוך המדינה נעשו צעדים מסוימים להפחתת פליטות והסתגלות לשינויי אקלים, למרות שרוב ארגוני הסביבה מסכימים שהצעדים האלה לא מספיקים כדי לפתור את הבעיה והרבה פחות ממה שישראל יכולה לעשות. כדי להשפיע על הממשלה כך שתעשה את הדרוש כדי לעצור את משבר האקלים עושים ארגוני הסביבה פעולות רבות בין היתר מארגנות מצעדי אקלים. ב-2018 מתכננים ארגוני הסביבה לערוך את המצעד ב-27 באפריל ב-10:00 והוא יצא מגן מאיר בתל אביב[4].


התחממות עולמית

תוכן

השפעת ישראל על התחממות העולמית

כמדינה קטנה, ההשפעה הישירה של ישראל על ההתחממות העולמית היא קטנה למדי. אוכלוסיית ישראל מונה כ-8 מיליון בני אדם שהם כפרומיל אחד (עשירית האחוז) מאוכלוסיית העולם. לפי הנתונים שמסרה ישראל לארגון האומות המאוחדות בהתחייבויות שלה בהסכם פריז היא אחראית על כ-0.2% מפליטות גזי החממה בעולם‏[5], זה גם הנתון מ 2010(יש לציין שהנתונים מ 2010 לא כוללים את הפליטות מכריתת יערות וחקלאות)‏[6]. טביעת הרגל הפחמנית לנפש של תושבי ישראל גבוה ביחס לממוצע העולמי ודומה לטביעת רגל של אזרחי מדינות מערביות אחרות. לפי נתוני המכון למשאבי העולם בוושינגטון, פליטות גזי החממה לנפש בישראל ב 2013 היו כ 11.46 באקוויוולנט של טונות פחמן דו חמצני ולכן ישראל הייתה במקום ה 29 בעולם במדד הזה, כאשר הממוצע הוא 6.27 - נתון זה לא כולל פליטות מכריתת יערות וחקלאות ‏[7]. לפי נתוני המשרד להגנת הסביבה בישראל ב 2006 הפליטות לנפש בישראל היו כ 9.15 טון גזי חממה כאשר ספרה זו יחסית גבוהה ביחס למדינות הפולטות הכי הרבה באופן אבסולוטי‏[8]. ב 2014 לפי נתוני המשרד להגנת הסביבה הפליטות לנפש בישראל היו כ 9.3 טון באקוויולנט של טונות פחמן דו חמצני‏[9]. ישראל שונה ממדינות מערביות אחרות בכך שהן טביעת הרגל האישית והן גודל האוכלוסייה עולה. עד כה הממשלה לא נקטה צעדים משמעותיים בהקטנת ההתחממות העולמית (ראו בהמשך).

לישראל יכולות להיות השפעות עקיפות על נושא ההתחממות העולמית במגוון צורות אחרות מלבד השפעתה על התחממות עולמית על ידי הצריכה האנרגטית שלה: על ידי השפעה תרבותית, השפעה פוליטית, והשפעה טכנולוגית. מבחינה טכנולוגית ישראל הייתה בעבר מובילה של קידום אנרגיות מתחדשות, למרות שיש בה עדיין מחקר רב בנושא, מחסור ביישום של הטכנולוגיות פגע בהובלה זו וכיום מחקר רב בנושא מקודם במדינות אחרות. מבחינה תרבותית, פוליטית ותקשורתית לישראל יש נוכחות רבה בתקשורת, והשפעה על יהדות ארצות הברית וקשרים טובים עם ממשלת ארצות הברית. עם זאת ישראל לא ניצלה מעמד זה כדי לקדם קריאה בנושא, למרות שתהליכים כאלה עשויים להחליש מדינות אויבות של ישראל שפרנסתם העיקרית היא מכירת נפט, ישראל גם לא ניצלה את מעמדה לעורר את המודעות בעולם לקשרים בין הפקת נפט לבין אלימות וטרור.

השפעות התחממות עולמית על ישראל כיום

סקירה כללית

בשנת 2008 ערך המשרד להגנת הסביבה סקירה כללית על השפעת שינויי האקלים על ישראל בהווה, בעתיד, ההשלכות שלהן והמלצות ביניים לפעולה. תקציר מסקנותיו הוא:

במהלך המאה ה-21 צפויים שינויים ניכרים באקלים ברחבי העולם, ואף יותר מכך באגן הים התיכון . שינויים אלו עלולים להוביל לפגיעה משמעותית ברווחת האדם ובמערכות הטבעיות. באגן הים התיכון צפויה עליית טמפרטורה ממוצעת של 1.5-2.2 מעלות עד סוף המאה הנוכחית וירידה בכמויות הגשמים בתחום של 27-4 אחוז ,בהשוואה לסוף המאה העשרים. בנוסף, צפויה עלייה בעוצמת אירועי גשם קיצוניים, עליה בטמפרטורת קיץ מרבית וממוצעת ועלייה במספר גלי החום
תצפיות ותחזיות לישראל

מגמות שינויי האקלים שהתרחשו בשנים האחרונות: • התחממות של כ- C°2 בהשוואה לשנות ה 70.• עלייה במשך השכיח של ימים המוגדרים "חמים".• עלייה במספר אירועי חום • הקצנה בגשמים העונתיים והיומיים• עלייה בשכיחות שנים קיצוניות (רטובות/שחונות)• נטייה לימים חמים וקרים יותר• קיץ חם יותר וחורף קר יותר• קצב עליית מפלס בים התיכון: כ-10 " מ מ לשנה.

תחזיות שינויי האקלים (בתלות בתרחישים העתידיים השונים)

• כמויות המשקעים צפויות לרדת ב-10% עד שנת עד 2020 וב-20% עד 2050• הטמפרטורה הממוצעת צפויה לעלות ב -1.5 מעלות צלזיוס עד שנת 2020 בהשוואה לשנים 1990-1960 ולקראת סוף המאה ה-21 ,היא עשויה לעלות ב-5 מעלות צלזיוס • עלייה במספר ובתדירות אירועי אקלים קיצוניים (שנות בצורת חריפה, שיטפונות ואירועי שרב)

השלכות עיקריות של שינויי האקלים בישראל
  • מים: • עלייה בתדירות ובחומרת שיטפונות, •ירידה בהעשרה (Recharge (של מי תהום העלולים לגרום לנזקים כבדים לרכוש ולאדם • אובדן של 3.16 " מלמ ק מים לכל ק "מ לאורך מישור החוף, בעקבות עליית מפלס ים פוטנציאלית של 50 " ס מ .• ירידה של %25 ויותר בזמינות האובדן יוחמר עם העלייה בתדירות שנים שחונות. המים עבור השנים 2099-2070 בהשוואה לשנים 1990-1961 .• שינויים במליחות הכנרת.
  • ים וחופים: • עליית מפלס הים התיכון, צפויה לגרום להשלכות הבאות:• עלייה של 10 ס"מ תוביל לנסיגה של 10-2 מ' של קו החוף ואובדן של 2-4.0 " קמ"ר חוף כל 10 שנים.• פגיעה במושבות האלמוגים במפרץ אילת • פגיעה בתיירות ובפעילות הנופש והקיט בחופים• • פגיעה במבנים חופיים (כגון מזחים ומעגנות,קירור תחנות כוח חופיות) בו אתרים ארכיאולוגיים נסיגת המצוק החופי והרחבת תחום הסיכון של תשתיות הבנויות עליו ב-50-40 מ' מזרחה.• פגיעה במינים ובמערכות אקולוגיות של הסביבה החופית. עלייה בטמפרטורת מי הים התיכון, תוביל לעלייה בחדירה ובקצב ההתבססות של מינים זרים שמקורם מים סוף.
  • בריאות הציבור:• העלייה בטמפרטורות בראשית האביב, תוביל להקדמת מפגעי יתושים וקדחת הנילוס המערבי בבני אדם.• עלייה באירועי גשם קיצוניים יחד עם טמפרטורות גבוהות מהמצב הנוכחי, יכולה להעלות את רמת אוכלוסיות היתושים ולשנות את תפוצתם. • עלייה בעומסי חום תוביל לפגיעה באוכלוסיות קשישים, חולים ועובדים החשופים לחום.• חשש (בהסתברות נמוכה) להתפרצות מחודשת של מחלת המלריה.
  • חקלאות:• נזק ליבול בעקבות ירידה בזמינות מים • עלייה בסיכון לסחף קרקע, עלייה של כ-20% בדרישה למים בהשקיה, ירידה ביבולי פירות וירקות, הופעת מזיקים ופתוגנים חדשים, עלייה בשכיחות מחלות צמחים ובעלי חיים.• עליית הטמפרטורות בחורף תועיל לגידולים מסוימים • ירידה ביצרנות של חיות המשק • מחסור במספוא ועלייה במחירו• קיצוץ חד במים ממקורות טבעיים להשקיה בחקלאות • התקצרות עונת היצרנות של שטחי מרעה • העלייה בריכוז CO2 באטמוספרה עשויה להועיל לצימוח, אך גם עלולה להוביל להפחתה ביבול ולעודד שימוש מוגבר בקוטלי עשבים • פגיעה באוכלוסיות של מיני חרקים מאביקים • פגיעה בערך התזונתי ובזמן המדף של תוצרת חקלאית.
  • מגוון ביולוגי:• מינים שונים של צומח ופרפרי יום נמצאו כבעלי רגישות נמוכה לירידה בכמויות תזוזה מרחבית צפונה בתפוצה של מינים ים תיכוניים,ותפיסת השטח על ידי מערכות • הופעת מיני אצות כחוליות בכנרת, המייצרות רעלנים, ועשויות לפגוע באיכות מי השתייה ולצמצם את המגוון הביולוגי באגם • העלייה בתנאי יובש והתארכות העונה היבשה, יעלו את הסיכון לשריפות יער.
  • אנרגיה:• ביקוש החשמל צפוי לגדול בקצב של 2.3% לשנה, בממוצע ארוך טווח • עלייה בשיא הביקוש לחשמל בזמן עומסי חום וקור.
המלצות ביניים
  • ניטור אקלים: • מתן גישה חופשית לחוקרים לנתונים מתחנות מטאורולוגיות מישראל מים • הכללת השלכות שינויי האקלים (ירידה בזמינות המים, עליית מפלס הים וכו') בתכניות משק המים, לרבות שינויים בתשתיות הפקה והולכה • שינויי האקלים והלחץ על משאבי המים מדגישים את הצורך בחסכון במים ומניעת זיהומם.• שיפור יכולת ההיערכות וההתמודדות של תשתיות המים, הניקוז ( לרבות כבישים וגשרים) והביוב עם הצפות ושיטפונות • מיתון שיטפונות על ידי הפניית נגר עירוני לאזורים מחלחלים, ושמירה על אזורי פשט ההצפה לאורך נחלים
  • ים וחופים: • הכללת שינויי האקלים בתכנון שימושי הקרקע של האזור החופי • הגנה על המצוק החופי באמצעים הכוללים הגנות ימיות (שוברי גלים מנותקים), בשילוב הזנת חול• אכיפה למניעת העברה של מינים ימיים זרים בדרכי סחר ובאופן לא מכוון (כגון מי שיפוליים)• מניעת זיהום ממקורות יבשתיים במפרץ אילת על מנת להקטין את העקה על שוניות האלמוגים
  • חקלאות: • השבחה גנטית ובחירה של צומח וחי , העמידים לעומסי חום , יובש וקור ולעלייה בריכוזי CO2 פיתוח מודלים לחיזוי התפתחות היבול, התוצרת, הופעת מזיקים ופתוגנים וצריכה של מים ודישון. הכנת תוכניות עבודה הנגזרות מהאמור לעיל, בהתאם לשינויי האקלים • הגברת החיסכון במים, על ידי שימוש בשיטות השקיה יעילות, העמקת השימוש במיני גידולים חוסכי מים, הגברה בשימוש במי קולחים ומים• הפחתת סחף, מניעת איבוד קרקע והגברת מליחים • פיתוח שיטות להפחתה ו/ וא החלפה של חידור המים לקרקע מספוא
  • בריאות הציבור: • תכנון עירוני להפחתת אפקט אי החום עירוני, המגביר את עקת החום הסברה על נזקים אפשריים, הכשרת מומחים ומתן חיסונים נגד מחלות חדשות או מתעוררות. • בקרת גבולות למניעת כניסת פתוגנים (כולל אלו הפוגעים בחיות משק וחיות בית, צמחיה).
  • תשתיות ואנרגיה: • תקנות תכנון ובנייה המותאמות להשלכות שינויי אקלים והערכות סיכונים לתשתיות הגברת יעילות אנרגטית בערים (בניה ירוקה, נורות חסכוניות, מכשירי חשמל יעילים) • מדיניות לעידוד אמצעי ניצול יעיל של אנרגיה.
  • מגוון ביולוגי: • ממשק שמורות טבע, הכולל את השלכות שינויי האקלים ומאפשר הגירת מינים. • נטיעת מיני עצים העמידים לתנאי יובש. • דילול יערות הקצאת משאבים ובניית תכנית לניטור המגוון הביולוגי , אשר תבחן גם שינויים אקלימיים שימור מים וקרקע ביערות והגדלת זמינות המים • הגברת פעולות המניעה והטיפול בשריפות • ממשק יערות שיכלול השלכות שינויי אקלים יער והערכת הרגישות והעמידות של מינים חשובים לתנאי עקה"‏[10].

יש לציין שלא כל האמצעים עליהם ממליץ המשרד מקובלים על כולם, כמו, לדוגמה,הנדסה גנטית. כמו כן יש לציין שהטמפרטורה בארץ ירדה עד לשנות ה 70 ואז החלה שוב לעלות עד שהתייצבה על ממוצע גבהה יותר מזה שהיה בהתחלה‏[11]. סך הכל לפי נתוני דוקטור יונתן אייקנבאום, מנהל הקמפיינים של גרינפיס הטמפרטורה הממוצעת באזור עלתה ב 1.5 מעלות מאז התחילו המדידות‏[12]

השפעה על היציבות המדינית באיזור

נכון לשנת 2017 אחת ההשפעות העיקריות של התחממות עולמית על ישראל הוא שינויי האקלים במזרח התיכון והשפעתו על היציבות המדינית והביטחונית באזור. ניהול מים גרוע יחד עם גידול אוכלוסין ותקופת בצורת בשנים 2008-2011 הביאה למשבר חקלאי חמור בסוריה. הדבר גרר גל פליטים מצפון מזרח המדינה, למשבר מזון ולמשבר חברתי וכלכלי שהיו חלק מהסיבות לפרוץ מלחמת האזרחים בסוריה. מלחמה זו השפיעה על סוריה, ירדן, לבנון, טורקיה, יוון וישראל דרך הלחימה עצמה, משבר הפליטים שנוצר בעקבות המלחמה והיחסים עם מדינות אחרות - כולל איראן, טורקיה, סעודיה, רוסיה וארצות הברית.

לפי פרופסור רבינוביץ' הפגיעה ביציבות האזורית יכולה להיות בגלל שהמדינות מסביב לישראל יוכלו לייצר פחות מזון בגלל בצורות וגם בגלל שכאשר יש בצורת המחירים עולים והמדינות האלה יתקשו לייבא אותו.‏[13]

עלייה בטמפרטורות

בדוח שפרסם מרכז הידע הישראלי להערכות לשינויי אקלים מובאים נתונים על השתנות הטמפרטורות בישראל בתווך הארוך מתוך דוח השמ"ט (שינויים אקלימיים בישראל, מדצמבר 2011. הנתונים הנוגעים לממוצע הרב שנתי של הטמפרטורה הממוצעת(הקו השחור באיור 3 בעמוד 16) מראים ירידה של 0.3-0.4 מעלת צלזיוס משנות ה 50 ועד שנות ה 70 ואז עלייה של כ 1.2 מעלה עד שנות ה 2000‏[14].

קיימת גם עלייה בלחות אשר יחד עם העלייה בטמפרטורה מגבירה את עומס החום בקיץ בישראל‏[15].

על פי הדו"ח שמסרה ישראל לאו"ם כאשר נחתם הסכם פריז (עמוד 22 באתר, 23 בדוח עצמו)כאשר משווים את הטמפרטורות בין השנים 1981 ל 2000 עם השנים 1995-2009 רואים עלייה כמעט בכל הערים ב 0.5-0.7 מעלות בינואר ו ב 0.9-1.1 מעלות ביולי‏[16].

על פי הנתונים של מרכז הידע הלאומי להערכת השלכות שינויי האקלים על ישראל, שהביא אבנר פורשפן מהשירות המטאורולוגי, 15 השנים בין 1997 לבין 2012 היו החמות ביותר שידעה ישראל מאז התחלת המדידות.‏[17] יש עלייה גם ברצף השנים החמות במספר הימים החמים במשך השנה, בתדירות גלי החום. בעבר הקיץ הלך והתחמם ואילו בתקופה האחרונה גם החורף בישראל התחמם.

הטמפרטורות בישראל היו גבוהות בשנות ה 50, ירדו עד שנות ה 70, ואז החלו שוב לעלות. קשה לקבל נתונים על הטמפרטורות לפני שנות ה 50. אם משווים את הטמפרטורה בשנים 2002-2017 לטמפרטורה בשנות ה-50 העלייה היא של 0.3 מעלות. בהשוואה לממוצע בשנות 1961-1990 העלייה היא של 1.2 מעלות. בסך הכל העלייה בטמפרטורה השנתית הממוצעת גורמת לעלייה בכמות גלי החום בעונה החמה ויכולה לגרום ליותר בצורות וגם ליותר שיטפונות (כי יש יותר אידוי מהאוקיינוסים, האטמוספרה החמה יותר יכולה להכיל יותר לחות, והקרקע אחרי בצורת פחות קולטת מים). היא יכולה להשפיע על אורח החיים.‏[13].

על פי הדוח של השירות המטאורולוגי מספטמבר 2016 ב 2 העשורים האחרונים יש עלייה משמעותית בכמות גלי החום בארץ- אירועים שבהם הטמפרטורה היומית הממוצעת עולה על הממוצע בשש מעלות צלזיוס במשך שלושה ימים רצופים. עלייה זו בשכיחות גלי החום נמצאת בהתאמה למגמה הכללית של העלייה בטמפרטורה הממוצעת באותה תקופה.

על פי מדידות שנערכו בירושלים, פרקי הזמן בין אירועים כאלו בחודשים יוני־ספטמבר היה שמונה עד תשעה ימים בשנים 1980-1950 והוא ירד לפרקי זמן של שישה עד שישה ימים וחצי בשני העשורים האחרונים. באותו הזמן קיימת עלייה מסוימת בכמות אירועי השלג ה"קטנים"(עובי שכבת שלג כסנטימטר אחד) מה ששוב מדגיש ששינויי האקלים יכולים להביא למזג אוויר "לא נורמלי" וקיצוני בכלל ולא רק להתחממות. הדוח לא מצא עלייה משמעותית בכמות אירועי הגשם והשלג החזקים, למרות שבשנים האחרונות היו לא מעט. אולי זה בגלל שאירוע גשם קיצוני נחשב רק כאשר יש יותר מ-110 מילימטר ביום או יותר מ-200 מילימטר באירוע גשם, כלומר, אם ירדו 100 מילימטר תוך 10 שעות זה עדיין לא יחשב לאירוע קיצוני על פי המתודולוגיה הזו.‏[18][19]

חודש יולי 2017 היה אחד משני חודשי יולי החמים ביותר בישראל מאז החלו מדידות הטמפרטורה בתחילת המאה הקודמת, כך קבע השירות המטאורולוגי. יולי היה חם ביותר גם בהשוואה לחודשי אוגוסט, שהיו חמים יותר רק בשתי הזדמנויות - לפני שבע שנים ושנתיים. הטמפרטורות היו גבוהות מהממוצע (1995-2009)בשעות היום ב 2.0-2.5 מעלות צלסיוס בהרים ובפנים הארץ וב-1.5-2.0 מעלות צלסיוס במישור החוף. בלילה הטמפרטורות היו גבוהות ב- 1-2 מעלות צלסיוס ברוב חלקי הארץ.‏[20][21].

את התפלגות הטמפרטורות בישראל, לפי חודשים, בשנים 2009-2018(מתחת לממוצע, ממוצע, מעל לממוצע) אפשר לראות באתר תחזית מזג האוויר בישראל של בועז דיין‏[22].

עלייה בטמפרטורה בגלל שינויי אקלים, מורגשת יותר בערים הגדולות בגלל אי החום העירוני-מחסור בצל, בשטחי אספלט ובטון, העדר רוח, פליטת חום מכלי רכב, מכשירי חשמל. בבאר שבע הטמפרטורה היומית עלתה ב 2.6 מעלות ובסביבה הכפרית שלה רק ב 1.5 מעלת צלזיוס‏[23]. בטמפרטורה של 30 מעלות העומס התרמי בתנאי שמש מלאים יכול להגיע ל 45-55 מעלות. לדוגמה בתל אביב הטמפרטורה הממוצעת היא 22 מעלות. בתנאי שמש מלאים מדד העומס התרמי מגיע ל 45 מעלות. מצד שני צל ורוח בעיר יכולים להוריד את העומס התרמי ב 50-60%. בתל אביב בתנאי צל חלקיים-מדד העומס התרמי הוא 32.1 מעלות. בתנאי צל מלאים-24.1 מעלות. הרוח יכולה להוריד את העומס התרמי בתל אביב עוד יותר-ב 63%.

לכן חלק מתכניות ההסתגלות לשינויי אקלים כוללות פיתוח טבע עירוני בערים. כך לדוגמה, עצים במרחב הציבורי יכולים להקל על הולכי רגל ורוכבי אופניים על ידי הספקה של צל - דבר חשוב במדינות חמות כמו ישראל. העצים יכולים לקלוט את הקרינה הישירה של השמש ורוב הקרינה העקיפה. בנוסף בתהליך הנשימה המים מתאדים מהעלים וזה מקרר את הסביבה(בגלל זה לאדם רטוב קר-המים מתאדים מהעור שלו). נוסף על כך הצמחייה יוצרת רוח באמצעות אפקט שנקרא בריזת הפארקים(Park Breeze Cycle)-האוויר ליד העצים מתחמם פחות האוויר ליד הבטון והאספלט יותר. אוויר חם עולה למעלה ואז למקום אם האוויר הדליל יותר שנצר למטה נכנס האוויר מהמקומות הקרים יותר‏[24]. הצעות נוספות הם תכנון ערים בצורה שתעודד היווצרות רוח וצביעת משטחים בלבן(למרות שצביעה כזו יכולה ליצור סנוור והרשה פסיכולוגית לא נוחה)‏[25].

לעוד פרטים ראו -

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - טבע עירוני

השפעות בריאותיות של גלי חום

אחת ההשלכות של התחממות וגלי חום היא תקופות חום ואובך שיכולות לגרום לבעיות בריאות. בספטמבר 2015 התרחש גל חום חזק בצרוף אירוע אובך, דבר שהוביל לאשפוז של כ-632 איש תוך יום אחד בלבד ‏[26]

לפי הקרן לבריאות וסביבה עלייה של יחידה אחת באי נוחות התרמית(מדד המשלב טמפרטורה ולחות) גורמת לעלייה של כ 3.7% בתמותה בתל אביב ממחלות לב, כלי דם ומערכת הנשימה‏[27]. באופן כללי כאשר עולה הטמפרטורה עולה גם הלחות-לפי משוואת קלאוזיוס קלייפרון עלייה של מעלה אחת בטמפרטורה גורמת לאטמוספירה להכיל 6-7% יותר לחות וגם מעלה את האידוי מהאוקיינוסים מה שמעלה את הלחות באוויר. למרות שידוע כמה אנשים נפטרים מהמחלות המוזכרות לעיל בשנה בישראל‏[28], קשה לחשב את התמותה הנגרמת משינויי האקלים במקרה זה, כי עלייה בטמפרטורה בינואר מ 15 ל 16 מעלות, לדוגמה, לא גורמת לעלייה באי נוחות התרמית. מצד השני העלייה בטמפרטורה בחודשים החמים בהם היא כן גורמת, יכולה להיות גבוהה יותר מהעלייה בממוצע השנתי, כי בישראל שינויי האקלים גורמים לקיץ חם יותר וחורף קר יותר. בנוסף אי החום העירוני מעלה את העומס התרמי וטבע עירוני יכול להפך להוריד אותו(ראה פסקה אחת למעלה). אין כרגע נתונים המאפשרים לומר באופן מדויק מה רמת הפגיעה. לפי הנתונים שיש אפשר רק לשער שהיא משמעותית.

מחקר אחר שנעשה בישראל דיווח על עלייה של 1.47% במספר הפניות לחדר מיון עם כל עלייה של מעלה אחת בטמפרטורת הסביבה בעת גל חום. כמו כן עלייה בטמפרטורות מגדילה את כמות מומי הלב בתינוקות‏[29].

יש לציין שהפטרון של להסתגר בחללים ממוזגים בעצמו מביא לבעיות. ובאמת, התגברות בעומס החום מגבירה את אורח החיים היושבני, כי אנשים לא רוצים לצאת ממקומות ממוזגים החוצה‏[30].

שינוי משטר המשקעים והשפעות על משק המים

הקשר בין שינויי האקלים לבצורות בישראל

יש 4 סיבות קשורות לשינויי אקלים, שיכולות לגרום להפחתת כמות המים בישראל:

1. מזג אוויר חם יותר גורם ליותר אידוי. התהליך קורה גם בקרקע וגם בצמחים, כך שהם מתייבשים יותר.

2. כאשר הקרקע מתייבשת היא יכולה לספוג פחות מים. לכן גם כאשר יש גשם אחרי בצורת ארוכה הקרקע סופגת מעט מים. רק לאחר כמות מסוימת של גשמים היא מחזירה לעצמה את היכולת לספוג מים במלואה.

3. כאשר הצמחייה מתייבשת היא נשרפת ביתר קלות וכאשר יש פחות צמחייה, יש גם פחות גשם(ראה מידע על כך בדף יער).

4. שינויי האקלים משנים את הזרמים באטמוספרה מה שגורם לשינוי במשטר המשקעים. בגלל שינויי האקלים, באוקיינוסים, האזורים הטרופיים מתחממים יותר מהר מהאזורים הממוזגים, תא הדלי מתרחב וזרם הסילון הסובטרופי זז צפונה. כל זה גורם לפחות גשם במזרח התיכון.‏[31][32][33][34]. בנוסף, סופות נוטות לנוע יותר צפונה ודרומה מקו המשווה ככל שהאקלים מתחמם בגלל המבנה שלהם. על כל עלייה של 4 מעלות בטמפרטורה העולמית, מערכות מזג האוויר עם גשם יזוזו 2 מעלות רוחב צפונה בחצי הכדור הצפוני ו 2 מעלות רוחב דרומה בחצי הכדור הדרומי. 2 מעלות רוחב=222 קילומטר.‏[35][36].

בקעת יזהר במדבר יהודה. אחת ההשפעות העיקריות של שינויי האקלים על ישראל היא מדבור

עוד גורם שמזיז את הגשמים צפונה היא המסת הקרח בקטבים, מה שגורם לשינויים בלחצ האטמוספרי וגם זה יכול להפחית את כמות המשקעים בישראל.‏[37]

המסת הקרח בקטבים גורמת גם להחלשות זרם הסילון הקוטבי הנע מסביב לאזור הקוטב. כתוצאה מכך נחלשות הרוחות המערביות הדוחפות את ענני הגשם מהים לכיוון ישראל. אבל דווקא השינוי הזה יכול להביא גם ליותר גשם בישראל, כי אותה הרוח המערבית מסיעה אחר כך את העננים מישראל מזרחה ואם היא תיחלש יכול להיות שמערכות מזג אוויר הכוללות בתוכם הרבה משקעים יישארו בארץ יותר זמן, כך שלא ברור למה האפקט הזה יגרום.‏[38][39][40][41].

לפי הנתונים של בעל החברה "תחזית מזג האוויר בישראל", החזאי בועז דיין, כבר עכשיו, כאשר הטמפרטורה עלתה במעלה אחת, שינויי האקלים גורמים לתזוזת הגשמים צפונה בישראל: במישור החוף בהשפעת הים החם יותר, כמות המשקעים בינתיים לא משתנה עם כי הגשם נוטה להתרכז בכמה אירועי גשם חזקים במקום להתפרס על כל העונה. במרגלות ההרים המערביים הגשמים זזו 18 קילומטר צפונה, בגב ההר הם זזו 36 קילומטר צפונה, ובמרגלות ההרים המזרחיים 55 קילומטר צפונה. ‏[42]. הסכם פריז אמור להגביל את העלייה בטמפרטורה ל 1.5 מעלות אבל בשביל לקיים אותו צריך להפחית פליטות גזי חממה.

התגברות הבצורת וההשלכות שלה

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - משק המים בישראל

לפי הדוח של המשרד להגנת הסביבה משנת 2018(עמוד 9 מההתחלה למרות שבעמודים הראשונים אין מספור), בשנים האחרונות מקורות המים בישראל מאוימים על-ידי שינויים במשטר הגשמים ויובש קיצוני. צפויה ירידה בכמות המשקעים הממוצעת בין 1.1% ל 3.7% לעשור עם ירידה מובהקת בכמות המשקעים בצפון מזרח הארץ של כ-10%, התגברות המדבור בחלק הדרומי של הארץ‏[43]. הפגיעה בצמחייה עלולה ליצור לולאת משוב מחזקת: ככל שיש פחות יערות וצמחייה בכלל מתגברת הבצורת, גלי החום והקור. ראה מידע על כך בדף יער.

בסך הכל המדבר בחצי הכדור הצפוני זז צפונה במהירות של כ 1.5 קילומטר בשנה נכון ל 2011. התזוזה שלו צפונה החלה בסוף שנות ה 80 של המאה ה 20. ‏[44]

יש לציין כי שינויי אקלים אינם מתרחשים בצורה מונוטונית. כלומר אם העולם הולך ומתחמם בממוצע רב-שנתי, אין זה אומר שכל שנה הופכת להיות חמה יותר מהשנה הקודמת. זאת בגלל שיש מספר מחזורי אקלים שיכולים לשנות את הטמפרטורה של האוויר. לדוגמה אירועי אל-ניניו ואל-נינה מזרימים כמות גדולה של חום בין האוקיינוס לבין האטמוספירה, וגורמים לתקופות חמות וקרות יותר מדי כמה שנים. שינויי האקלים עקב התחממות עולמית מתרחשים כתהליך ארוך טווח של התחממות שבה יש מחזורים שונים (כמו קיץ וחורף, אל ניניו ועוד). דבר זה גורם לבלבול בקרב חלק מהאנשים ומנוצל לעיתים קרובות לצורכי הכחשת אקלים.

מאז 1850, שנת תחילת המדידות בישראל, היו אירועים של 3 שנות בצורת רצופות אחת ל-50 שנה. הבצורת הרציפה הארוכה ביותר במאה ה-20 הייתה בצורת בת 6 שנים בשנים 1956-1962. במאה ה-21 שיא זה נשבר עם שמונה שנות בצורת בשנים 2004-2011.‏[45] בשנים 2013-2016 פקדה את צפון ישראל בצורת קשה. ב-90 שנה האחרונות רק בשנה אחת היו פחות משקעים.‏[46] הבצורת בצפון הייתה כה קשה שהביאה לתמותה של עצי חורש ועצי בר זית מיובש בגליל המערבי והתחתון ובכרמל על פי המדען הראשי של הקרן הקיימת לישראל דוקטור עמרי בונה. תופעה זו תרמה רבות לגל השרפות שפקד את ישראל בנובמבר 2016[1]

הירידה בכמות המשקעים וההתאדות הגוברת בגלל החום גרמה להתייבשות הכנרת והנחלים מהם הגיעו רוב מי השתייה עד כה[2]. מה שאילץ להפסיק כמעט לחלוטין את השאיבה מהכינרת[3] ולהזרים לברזים בעיקר מים מותפלים[4]. על פי נתוני חברת "מקורות", כעת, מפעלי ההתפלה מספקים יותר מ-600 מיליון קוב מים בשנה. 75% מהמים המסופקים לבתים - מקורם במי ים מותפלים. אבל לשימוש במים כאלה יש השלכות בריאותיות וסביבתיות. ההשפעות השליליות העיקריות הן:

1. זיהום מי ים בתרכיז מומלח. ישנם פרויקטים של הקמת מתקני התפלה ללא התרכיז אבל בינתיים הם לא מומשו‏[47].
2. עלייה בזיהום האוויר גם בגלל עלייה בייצור החשמל וגם בגלל המתקנים עצמם. נכון לשנת 2015, 4% מהחשמל המופק במדינה שימש להתפלת מים. ישנם מתקני התפלה, כמו זה באשקלון, שנבנתה בעבורם במיוחד תחנת כוח המספקת חשמל רק להם.‏[48]. ישנם הצעות להקים את המתקנים כך שיפעלו על אנרגיה מתחדשת, אבל בינתיים זה לא מומש בישראל. יש לציין שגם לאנרגיה מתחדשת יש מחיר סביבתי מסוים.
3. פגיעה בבריאות בגלל מחסור במינרלים(יוד, סידן, מגנזיום, פלואור) במים המותפלים. ההשפעה הזו מדאיגה בינתיים הכי הרבה את האוכלוסייה בישראל.
4. תפיסת שטחים פתוחים. המתקנים כעת לא תופסים רצועה רחבה מ 20 מטר של חוף אבל תופסים לא מעט שטח בעומק היבשה.‏[49].

ההשפעות הבריאותיות של המחסור במינרלים במים המותפלים הן משמעותיות מאוד. בגלל זה, משרד הבריאות התריע שאם יתפילו 250 מיליון מטר קוב מים לשתייה בשנה, הדבר יגרום לתמותה של 250 איש בשנה. לפי המחקר של יונה אמיתי ומיטל שלזינגר מאוניברסיטת בר-אילן והמרכז הרפואי שיבא, העדר המגנזיום במים האלה נכון ל 2016 גורם לעודף תחלואה ותמותה ממחלות לב ויש השפעות גם על הגידולים החקלאיים המושקים במים אלה. בנוסף העדר המגנזיום גורם לעלייה בתחלואה בסוכרת וסרטן. בעקבות הפרסום קרא ראש הממשלה לקדם החדרת מגנזיום למים המותפלים‏[50][51][52]. נכון למרץ 2018, הפתרון של הוספת המגנזיום למים נתקל במספר קשיים טכניים וכלכליים[5] [6]ולא ייושם.

בתחילת העשור השני של המאה ה-21 התגלה על ידי חוקרים מהאוניברסיטה העברית והמרכז הרפואי אוניברסיטאי "ברזילי", חשד שהעלייה בשימוש במים מותפלים קשורה במחסור יוד‏[53] ולכן בהפרעות כתוצאה ממחסור יוד. ממחקר ישראלי שבוצע ביוזמתו של התזונאי-דיאטן קליני יניב עובדיה, עולה כי חלה עלייה בעשור האחרון בשימוש בתרופות לטיפול בתחלואת בלוטת התריס‏[54] דבר העלול להעיד על עליה בשכיחות של מחסור ביוד‏[55]. עוד נמצא על ידם כי ערכי תירוגלובולין (thyroglobulin - Tg) מוגברים בדם קשורים במחסור יוד בתזונה ובזפקת‏[56].

מנתוני סקר ארצי ראשון שנערך בישראל בשנת 2016 עולה עוד כי בקרב 62 אחוזים מילדים בגיל בית הספר ובקרב 85 אחוזים מהנשים ההרות שנבדקו, רמות היוד שנמצאו היו נמוכות מהמינימום המומלץ על ידי ארגון הבריאות העולמי. התוצאה עלולה להיות ירידה של בין 7 ל-12 נקודות ברמות ה-IQ של האוכלוסייה‏[57]. בשנה שקדמה לעריכת הסקר, כמות המים שהופקה ממתקני ההתפלה היוותה כ-50% מכמות המים השפירים המסופקת לכל הצרכים וכ-80% מכמות המים המסופקת לצרכים הביתיים והתעשייתיים. הסקר נערך ב-229 יישובים ברחבי ישראל וכלל מדגם מייצג של מעל 2,000 משתתפים מכל מגזרי האוכלוסייה העיקריים בישראל (ערבים, יהודים חילונים ויהודים חרדים). בעקבות הסקר, שהיה הראשון מסוגו בישראל ונערך בהובלת פרופ' אהרון טרואן (חוקר), הדוקטורנט יניב עובדיה (תזונאי-דיאטן קליני מוסמך) מהאוניברסיטה העברית וד"ר ג'וני ארבל (רופא-אנדוקרינולוג) ממכבי שירותי בריאות, פרסם משרד הבריאות המלצות חדשות בנושא‏[58] . בדגש על נשים הרות וכאלה המתכננות להרות‏[59].

מכאן ששינויי האקלים מביאים כבר עכשיו, אם כי באופן עקיף לעודף ניכר בתחלואה ובתמותה בישראל. נוסף לבעיות קצרות הטווח התפלה בישראל גורמת לכך שמשק המים יהיה תלוי בהפקת אנרגיה - כאשר רוב האנרגיה הזו מקורה בדלק מחצבי שהוא משאב מתכלה.

מצד שני לא ברור איזו אלטרנטיבה אפשר להציב להתפלה היום. הרבה אנשים משתדלים לעבור למים מינרליים אבל לשתיית המים האלה גם יש השלכות שליליות על הבריאות והסביבה‏[60].

בעבר הציב ארגון אדם טבע ודין מספר אפשרויות כגון מחזור מים, חסכון במים וניקוי בארות מים מזוהמות [7], אבל מאז ההתייבשות של האקוויפרים התקדמה משמעותית. בעבר נדונה האפשרות של ייבוא מים מטורקיה, אבל זה בעייתי בגלל האפשרות של יצירת תלות במדינה זרה לנוכח היחסים המתוחים בין ישראל והעולם המוסלמי[8][9]. בנוסף לא סביר שטורקיה תוכל לספק את כל הצריכה השנתית של המים בישראל, בין היתר כי היא גם במדינות ששינויי האקלים מייבשים אותן. האוכלוסייה האנושית במדינה צורכת יותר משני מיליארד מטר קוב בשנה והטבע-היערות, האגמים הנחלים, זקוקים לעוד 8 מיליארד מטר קוב בשנה.‏[61] אולי אפשר יהיה לייבא מים מאירופה, בה יש מדינות שבעקבות שינויי האקלים סובלים מעודף מים.

בנוסף יש גם את הבעיה של עליית פני הים אשר גורמת להמלחת אקוויפר החוף. בגלל ההמלחה עוד ועוד חלקים מהאקוויפר נהפכים לבלתי ראויים לשתייה. מצד שני שאיבת מי תהום מהאקוויפר גורמת לשקיעת קרקע מה שמגביר את כעליית פני הים ואת ההמלחה של אקוויפר החוף (ראו מידע נוסף בפסקה "עליית פני הים"). במצב זה ייתכן ויצטרכו להתקין בישראל מתקנים לאגירת מי גשמים.

חוף טבריה. בצורת. מפלס הכנרת נמוך. צולם ביולי 2008

באוקטובר 2017, ועדת הכלכלה התכנסה לישיבה דחופה ביוזמת היו"ר איתן כבל, שעסקה במצב משק המים בישראל ובבחינת השפעת הבצורת בארבעה השנים האחרונות על ענף החקלאות ומשקי הבית הפרטיים. צוין כי המצב שנוצר נדיר מאוד רק פעמיים במהלך המאה ה 20 היה מצב כזה ההסתברות היא רק 2%. חברת הכנסת יעל כהן פארן ציינה כי לדעתה מדובר בהשפעה של שינויי אקלים. ההמלצות הועדה: להשתמש ביותר מים מותפלים ולחסוך מים‏[62]

בתחילת 2018 התברר שאם גם שנת 2018 תהיה שנת בצורת לאחר 4 שנות בצורת ברצף לפניה יפגעו קשות מקורות המים בישראל, כולל הכנרת, ואם זה יימשך, תפגע גם אספקת המים לבתים. השר שטייניץ הכריז על מספר צעדים בתגובה לידיעות אלה: החזרת הקמפיין לחסכון במים, עידוד מחזור מים, הקמת עוד 2 מתקני התפלה, טיוב בארות ותמיכה כלכלית בחקלאים‏[63][64][65].


בסוף ינואר ירדו גשמים חזקים במשך מספר ימים. הדבר שיפר את מצב מאגרי המים בישראל. למרות זאת נכון ל 28.01.2018 חסרים עוד 30 ימי גשם משמעותיים רק כדי להגיע לכמות הגשמים שירדה בשנה שעברה שגם היא הייתה צחיחה. למאגרי המים בישראל חסרים מעל למיליארד מטר קוב של מים, והמחסור צפוי לגדול ב 20% במהלך 2018. לטענת חברת מקורות הדבר בין היתר נובע מעלייה בצריכת המים לנפש. היא עלתה ב 16% בהשוואה לשנה שעברה והאוכלוסייה כמובן לא גדלה ב 16% בשנה אחת. יש לציין שהקמפיין לחסכון במים הצליח להוריד את צריכת המים משמעותית בישראל בעבר. ‏[66].

בפברואר 2018 התברר שהמים בכינרת החלו להפוך למלוחים יותר בגלל הירידה במפלס הכינרת‏[67]

בפברואר 2018 שר האנרגיה יובל שטייניץ, הנחה את רשות המים ואת רשות הטבע והגנים לצמצם את השאיבה מהכינרת ולהרחיב את ההתפלה. זאת כי לאחר 4 שנות בצורת מפלס הכינרת ירד מאוד ויש אפשרות שב 2018 הוא יעבור את "הקו השחור" שמתחתיו אן אפשרות לשאוב מים מהכינרת באמצעים הקיימים. גם בשנת 2018 עד סוף פברואר לא ירד הרבה גשם. הבצורת גרמה לנזק לצמחייה באזור הכינרת. כך ש "מתחילים במשרד האנרגיה לחשוש ממצבה הקשה של הכנרת, ובעיקר לכל הטבע שסובב אותה. על פי גורמי מקצוע באזור, מתברר כי המצב של האזור מושפע גם כן מהעניין, שהופך להיות פחות ירוק." וכמו כן "המהלך הגיע לאחר התרעות חוזרות ונשנות על מצב הצמחייה באזור."‏[68].

עלייה במפלס מי הים

אחת ההשלכות של התחממות עולמית היא עלייה במפלס מי הים. עלייה כזו מתרחשת הן בגלל שהאוקיינוסים מתחממים (ולכן נפחם גדל) והן עקב הפשרת קרחונים יבשתיים וקרחוני מדף יבשת שמעלים את כמות המים בים. עליה כזו אינה בהכרח לינארית. עד כה עלה מפלס המים בעולם ב כ 20 סנטימטרים, המשך התחממות עלול להפשיר כמות גדולה בהרבה של קרחונים ולגרום לעליה גדולה יותר. שירמן ניתח את הנתונים על עליית פני הים בישראל בשנים 1958 - 2000. התוצאה הייתה שהים יורד ועולה בישראל כתוצאה ממחזורים אסטרונומיים אבל בסך הכל מפלס הים עלה בשנים האלה ב 5.9 סנטימטר‏[69]. לפי הנתונים של דב רוזן שמדד את עליית פני הים בחדרה, מפלס הים עלה בישראל ב 13 סנטימטר בשנים 1992-2013 והוא משער שעד 2040 הוא יכול לעלות ב 40 סנטימטר ועד סוף המאה ה 21 במטר אחד. הוא אומר שלנוכח הנתונים האחרונים על המסת הקרחונים יכול להיות שזה יהיה יותר ואומר שזה יכול לגרום בעת סערה חזקה עם רוח מערבים חזקה, להיווצרות שיטפונות דומות לאלו שנגרמו על ידי הוריקן "הרווי" גם ללא הוריקן בגלל ההשפעה המשולבת של עליית פני הים, הזרמים, הגלים, הרוחות, הגשמים וכיסוי שטחים נרחבים באספלט. לטענתו אפשר למנוע את השיטפונות באמצעות , שוברי גלים, ניקוי והעמקת אפיקי נחלים, ויצירת מאגרי מים שאליהם יוזרמו המים בעת שיטפון‏[70]. יש לציין, שגם שוברי גלים יכולים לפגוע ברצועת החוף כך שצריך להתייחס בזהירות לאמצעי הזה.

בין השנים 1992 ל-2003 תחנת ניטור מפלס מי הים של חקר ימים ואגמים לישראל בחדרה מדדה עלייה רב-שנתית ממוצעת של עשרה מ"מ בשנה בגובה פני הים התיכון.‏[71]

עליית גובה פני הים גורמת לנסיגת קו החוף מזרחה, הצרת החופים ועלייה בזמן משכי ההצפה של אזורי חוף רדודים וכן לחדירה של מי ים אל מוצא הנחלים ולהמלחה של אקוויפר החוף. הקטנת שיפוע הזרימה של מוצא נחלים ימיים עקב עליית המפלס תגרום להגברת השקיעה של סדימנטים בפתחי נחלים.‏[71]

בסך הכל, לפי דו"ח של דב ס. רוזן, מנהל המחלקה לגיאולוגיה ימית ותהליכים חופיים, חקר ימים ואגמים לישראל, עלייה של 10 סנטימטרים תוך 10 שנים 1992-2002 גרמה לתזוזת קו החוף 2-10 מטרים מזרחה. מה שאומר: עליית פני הים בסנטימטר אחד=תזוזת קו החוף ב-60 סנטימטר בממוצע. מדי עשור אובד שטח חוף בהיקף של 2-0.4 קילומטרים רבועים.‏[72]

העלייה הזו נצפתה במהלך העשור האחרון של המאה ה 20 אבל הקצב לא קבוע: עד אז הוא היה הרבה הרבה יותר נמוך ולאחר מכן הואט: לפי הנתונים מ-2013 "בתחנת הניטור שבקצה מזח הפחם בחדרה מדדנו עלייה של 12.9 ס"מ ב-21 השנים האחרונות (0.61 ס"מ לשנה בממוצע), קצב גדול מהערך הממוצע העולמי של 0.3 עד 0.4 ס"מ לשנה" ‏[73].

הקצב הממוצע של עליית פני הים בישראל ב 1992-2014 היה כ-6 מילימטרים בשנה. לטענת רוזן הסיבה העיקרית לכך שהעלייה מהירה יותר מהממוצע העולמי היא תעלת סואץ דרכה חודרת לים התיכון כמות גדולה של מים מלוחים וחמים והזרמים בחלק זה של הים התיכון.‏[74] זו אחת הסיבות שכבר כיום קו החוף של ישראל נסוג, עם כי בנסיגה מתונה, והמשך עליית פני הים צפויה להגביר אותו. לדבר זה צפויות להיות השפעות חברתיות כמו הצורך להזיז מבנים שונים.‏[75]

על פי איתמר פורת, מהחברה להגנת הטבע, עלייה של מטר אחד במפלס הים ליד חופי ישראל תגרום לתזוזת קו החוף 50-100 מטר מזרחה בחופים חוליים ומעט פחות בחופים סלעיים. כלומר בחופים חוליים המקדם הוא 75: עלייה של סנטימטר אחד במפלס הים=תזוזה של קו החוף בחופים חוליים 75 סנטימטר מזרחה. יש לציין שכמעט כל החופים החוליים ברוחב של 100 מטר או פחות. קצב הנסיגה של המצוקים הסלעיים ישולש מ-20 סנטימטר בשנה ל-60 סנטימטר‏[76].

קשה למצוא נתונים מדוייקים על כמה עלה מפלס הים בישראל סך הכל וכמה זז קו החוף. קשה גם למצוא נתונים מדוייקים לגבי עלייה עתידית. עם זאת כדי לקבל נתונים כמה שיותר קרובים לאמת, לנוכח הנתונים המצויים בפסקה זו אפשר לערוך את התחשיב הבא:

לפי המחקר של דב רוזן בשנים 1992-2014 הים עלה ב כ 6 מילימטר בשנה.

 6*22 = 132 מילימטר = 13.2 סנטימטר עליית פני הים ב-1992-2014.

לפי אותו מחקר העלייה ב 1992-2002 הייתה כ-100 מילימטר. מה שאומר שהעלייה ב-2003-2014 הייתה 32 מילימטר בתוך 9 שנים. זה תואם פחות או יותר את הקצב העולמי שהתייצב על 3.2 מילימטר לשנה מאז תחילת המאה ה 21 אך בשנת 2016 עלה ל-3.4 מילימטר. מכאן ניתן לשער שהעלייה בשנים 2015-2017 גם תאמה את הקצב ויוצא מזה שסך העלייה בשנים 1992-2017 היא כ 14 סנטימטר.

14*75=1,050 סנטימטר. כלומר ניתן לשער שבגלל עליית פני הים קו החוף זז בחופים חוליים כ 10 מטר מזרחה בשנים 1992-2017.

אם הים עולה בישראל גם עכשיו בהתאמה לקצב העולמי(3.4 מילימטר בשנה) הרי שקו החוף זז נכון ל-2017 ב-3.4*75=255 מילימטר בשנה. כלומר ניתן לשער כי קו המים בחוף הים התיכון זז מזרחה כרבע מטר בשנה.

קשה למצוא נתונים מדויקים על רוחב החופים הממוצע בישראל. חוף זבולון בהרצלייה ברוחב של כ-20 מטר ממנו נילקח שליש.‏[77]. לעומת זאת לפי טענת עיריית ראשון לציון רוחב החוף שם הוא 80 מטר ממנו נלקחה שמינית‏[78].

יש נתונים שונים על עליית פני הים בעתיד. לפי ההפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים הים צפוי לעלות עד מטר אחד עד סוף המאה. הנסן הטוען שהנתונים האלה שמרניים מידי, ושעד עכשיו צדק לרוב בתחזיותיו אומר שהעלייה יכולה להיות עד 3 מטר עד 2065‏[79]. לא ברור עד כמה ישפיעו על ישראל הגורמים המקומיים כמו תעלת סואץ והזרמים.

בסה"כ לפי הנתונים המצויים, בהתחשב בכך שעליית פני הים מתרחשת כבר מהמאה ה 19, ניתן לשער כי עליית פני הים לקחה חלק ניכר מחופי הים של ישראל, מה שכנראה השפיע בצורה משמעותית על בעיית הצפיפות בחופים. אם העלייה תימשך לפי תסריט הפאנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים ישראל עלולה לאבד את רוב החופים שלה עד סוף המאה ה 21. עם העלייה תימשך לפי התרחיש של הנסן מדינת ישראל עלולה להישאר ללא חופים תוך 10-20 שנה.

המלחת אקוויפר החוף פרושה הקטנת כמות המים שעומת לרשות משק המים בישראל. היות וזו האקוויפר הגדול ביותר בישראל פרוש הדבר הורדה של כמות המים השנתית שישראל מסוגלת לאגור בין שנה גשומה אחת לאחרת - כלומר מה גודל החוסן שיש לישראל ביחס לבצורת בישראל. השלכה נוספת עלולה להיות משבר הומניטרי וערעור היציבות המדינית של רצועת עזה שכבר היום נמצאת במצוקת מים עקב המלחת מי תהום, שאיבת יתר וזיהום מי תהום. מצד שני שאיבת מי תהום יכולה לגרום לשקיעת קרקע(כי המים תופסים נפח בתוך הקרקע) וזה יכול להגביר משמעותית את עליית פני הים מה שיגרום לעוד המלחה של אקוויפר החוף‏[80]

עוד השפעה של עליית פני הים היא עלייה בעוצמת ובתדירות השיטפונות הקשורים בגאות, סערות ואירועי גשם חזקים. כאשר הים עולה רוח חזקה מהים אל החוף, גשם חזק, ובמיוחד צרוף 2 הגורמים יחד, יכולים להביא לשיטפון במקום שללא העלייה היה נישאר הרחק מחוץ לאזור המוצף. על פי פרופסור דניאל פלזנשטיין אשר פיתח מערכת אינטראקטיבית לחיזוי תוצאות עליית פני הים בישראל "בפעול, במקומות רבים כמו בעכו, חיפה והקריות או תל-אביב, תספיק עלייה של מטר בשילוב של מצב של גאות גבוהה או סערה, כדי להציף חלקים נרחבים ולגרום לנפגעים"‏[81]. לכניסה למערכת לחצו כאן

שטפונות

שינויי האקלים מגבירים את השיטפונות בישראל במספר דרכים. בין הגורמים העיקריים נמצאים התחזקות הגשמים בגלל העלייה בטמפרטורות(כאשר חם יותר יש יותר אידוי מהאוקיינוסים והאטמוספרה יכולה להכיל יותר לחות)‏[82], עליית פני הים (ראה פסקה בנושא), ריכוז המשקעים בכמה אירועי גשם חזקים שנמשכים כמה ימים במקום ההתפרסות שלהם על פני טווח זמן ארוך יותר באקלים נורמלי, התופעה של התייבשות הקרקע אחרי בצורת, מה שמונע חלחול ויוצר שיטפון כאשר הגשם מגיע. בשנים האחרונות התרבו אירועי הבצורת בישראל מה שיוצר יותר שיטפונות. ‏[83] הנזקים וההרס מהשיטפונות יכולים להיות גדולים מאוד‏[84]

בדצמבר 2016 נרשמו הצפות בכל רחבי הערץ בעקבות אירוע גשם חריג והפעם הם גם גבו חיי אדם. על פי המומחים מקור ההצפות הוא בשינויי האקלים אך גם בהרס השטחים הפתוחים בגלל בנייה ופרבור מה שמונע חלחול. על פי דוקטור רועי אגוזי מהתחנה לחקר הסחף באגף לשימור קרקע וניקוז במשרד החקלאות: " שינויי האקלים הצפויים באזורנו יתבטאו באירועי גשם עוצמתיים יותר, והתגובה של השטחים הבנויים תהיה בהגברת ספיקות השיא והנפחים של מי הנגר מהעיר לסביבתה".‏[85]

השפעות על החקלאות והתזונה

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - חקלאות בישראל

שינויי האקלים פגעו בכמה דרכים בחקלאות בישראל. כך לדוגמה יש יותר שיטפונות בגלל שהגשם יורד בכמויות גדולות בבת אחת, ודבר זה מגביר בעיה שלסחף קרקע. בעיות אחרות כוללות גשם שיורד לא בעונה ופוגע ביבולים, גלי חום, אירועי אובך ובצורות. כל זה גורם לבעיות שונות המשפיעות על היבול. פרוש הדבר גם שלעיתים קרובות יותר נוצר מחסור של ירקות ופירות והדבר גורם לעליות מחירים. [10] [11],

תופעה נוספת היא עלייה בכמות גלי החום התת-קרקעיים כלומר באירועים בהם הקרקע מתחממת יותר מידי. זה עלול לפגוע בצמחים ובבעלי החיים[12]. אחת הדוגמאות לדבר זה הוא המחסור הפתאומי בעגבניות בסתיו 2015. על פי דוקטור נועם צ'כנובסקי, שתופעות אלה עלולות להפוך תכופות יותר, דבר שיעלה את מחירי הירקות והפירות. החשש הוא שיהיו שכבות של אוכלוסיה שלא יוכלו לקנות מוצרים כאלה.‏[86]. בנוסף צריכה נמוכה של ירקות ופירות נחשבת לגורם סיכון בריאותי.

על פי דוקטור עמיר גבעתי ראש מחלקת מים עיליים בשרות ההידרולוגי ברשות המים, הגשם שהגיע בסוף נובמבר ותחילת דצמבר הציל את ישראל מאסון. אחרת פשוט אי אפשר היה לתת מים לחקלאים. הוא אומר גם שאנו זקוקים למים רבים נוספים כדי להגיע למצב נורמלי.‏[87].

בקיץ 2017 גל חום פגע במידה מסוימת ביבול הפירות והירקות‏[88]. כתוצאה מכך נוצר מחסור קודם כל בעגבניות, ועלייה במחירים. זה אפילו גרם לירידה בתפוקת החלב של הפרות 4 ליטר לפרה ביום, למרות שזה לא הביא למחסור.‏[89]. בסתיו 2017 מחיר העגבניה לצרכן - עמד בממוצע על 5.29 שקלים לק"ג, לפי נתוני סטורנקסט לעומת 2.5-2.7 ביולי. המחיר הסיטונאי הגיע ל-7 שקלים לק"ג, לעומת ממוצע שנתי של 3.5-4 שקלים לק"ג‏[90].

לעומת זאת בחורפים בשנים 2015-2017 חלק מגידולי האבוקאדו נפגעו בגלל גלי קור‏[91].

השפעה על זיהום אוויר

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - זיהום אוויר בישראל

בעולם נעשו מספר מחקרים על הקשר בין שינוי האקלים להחמרת זיהום האוויר. מכיון שהתכונות הכימיות של החומרים לא משתנות ממדינה למדינה ניתן להניח שההשפעות יהיו דומות גם בישראל. על פי סוכנות הגנת הסביבה בארה"ב, אשר מפעילה את "התכנית לחקר שינויים גלובליים" שינויי האקלים גורמים לעלייה בזיהום האוויר בדרכים הבאות:‏[92][93].

  • עלייה ברמת האוזון בגובה הקרקע
  • עלייה בזיהום בחומר חלקיקי עקב שריפות יער ושינויים בתנאים המטאורולוגיים כמו יותר ימים עם "אוויר עומד" כלומר פחות רוח.
  • החמרה בזיהום אוויר ביתי ובהשלכות של זיהום האוויר בכלל, בין היתר כי באקלים קיצוני אנשים יישארו יותר בתוך הבית.
  • עלייה בזיהום הגורם לאלרגיה עקב שינוי בזמן ובעוצמת הפריחה של צמחים מסויימים מה שיכול לגרום בין השאר להגברת התחלואה באסתמה.
  • פגיעה חמורה יותר בבריאות של מזהמים, כמו לדוגמה האוזון, בטמפרטורות גבוהות יותר.

על פי מחקר של אוניברסיטת הרווארד שינויי האקלים יקשו על עמידה בתקנים של מזהמים כמו אוזון, כאשר ההשפעה החזקה ביותר תהיה בערים מזוהמות במהלך אירועי זיהום.‏[94] ב-16 לדצמבר 2016 כ-1,100 רופאים ואחיות בארה"ב פנו לטראמפ בבקשה לפעול בדחיפות כנגד שינויי האקלים כאיום בריאותי, כאשר בין ההשלכות במקום הראשון עמדה התגברות זיהום האוויר‏[95]

על פי פרופסור יואב יאיר, בשנים האחרונות שינויי האקלים גרמו לעלייה בעוצמה ובתכיפות של אירועי האובך כדוגמת הסופה שהייתה בספטמבר 2015‏[96] סופה זו גרמה לזיהום אוויר כבד של חומר חלקיקי בכל רחבי הארץ‏[97]. זיהום של חומר חלקיקי נחשב אחד הזיהומים המסוכנים ביותר מבין מזהמי האוויר, עקב תרומה שלו למחלות לב וריאה. השרפות וסופות האבק גורמות לעלייה חדה ופתאומית בכמות החומר החלקיקי באוויר. מה שעלול להיות מסוכן יותר להתפתחות מחלות מסוימות מחשיפה ממושכת‏[98] על פי דוקטור דניאל מדר, סופות האבק והשרפות הקשות שנגרמו בגלל שינויי האקלים בנובמבר 2016, הביאו לזיהום אוויר חמור בחלקיקים בכל הארץ. לפי הערכתו, אם האקלים ימשיך להיהרס תגרם החמרה נוספת ‏[99]

על פי פרופסור ויקטור נובאק ההשפעה המשמעותית ביותר של שינוי אקלים על בריאות הישראלים היא יותר סופות חול המגבירות בין השאר את זיהום האוויר‏[100].

בעיה נוספת היא שמחשש לשריפות יש צמצום של הצמחייה בקרבת ישובים ובתוך יישובים. דבר זה עלול להחמיר את זיהום האוויר כי עצים בקרבת הבית יכולים להפחית זיהום בצורה ניכרת. לדוגמה הפחתה של חצי מהזיהום החלקיקי. ‏[101]. דוגמה להשפעה זו יכולה להיות בבחיפה.

תחלואה

בנוסף למחלות מעודף חום מים מותפלים וזיהום אוויר יש עוד מחלות ששינויי האקלים משפיעים עליהם:.

כלבת:

לפי משרד החקלאות וד"ר רוני קינג, וטרינר רשות הטבע והגנים, האחראי מטעמה על פיזור החיסונים, מסתבר שההתחממות מחלישה את החיסונים נגד הכלבת בבעלי חיים והבצורת גורמת לחיות הבר להיות ביותר מגע עם חיות הבית ולכן יש יותר מקרים גם בבעלי חיים וגם בבני אדם. התופעה קוראת בכמה מקומות בעולם כולל בישראל. יש השערה שההתפרצות קשורה גם למלחמה בסוריה אשר חלקית גם קשורה לשינויי אקלים‏[102].

משרד הבריאות והקרן לבריאות וסביבה אספו נתונים על כמה שינויים בתחלואה הקשורים לשינויי אקלים‏[103][104]. להלן הנתונים העיקריים:

קדחת הנילוס המערבי:

 העלייה בטמפרטורות הביאה לעלייה בכמות היתושים מה שגרם לעלייה במקרי קדחת הנילוס המערבי בישראל. בשנת 2014 דיווחו חוקרים ממשרד הבריאות שלאחר עשורים של התפרצויות מצומצמות וקצרות של קדחת מערב הנילוס בישראל, דווחו קרוב ל-1,400 מקרים של המחלה בשנים 2012-2000. העליות החדות במספר מקרי התחלואה התרחשו במקביל לזיהוי גנוטיפים וירליים חדשים באוכלוסיית היתושים.

ויבריו וולניפיקוס

מחקר אחר שנעשה בישראל מצא קשר בין עליית טמפרטורת המים בברכות דגים בעקבות גל חום לבין עלייה בתחלואה מחיידקי ויבריו וולניפיקוס (Vibrio vulnificus) בישראל.

קמפילובקטר:

בשנים האחרונות חלה בישראל עלייה בתחלואה מחיידק הקמפילובקטר (Campylobacter), חיידק פתוגני לבני אדם הגורם למגוון תסמינים במערכת העיכול. מחקר, שבדק את השפעת הטמפרטורה בישראל על תחלואה מקמפילובקטר בשנים 2010-1999, מלמד שטמפרטורות גבוהות במהלך השנה כולה קשורות לעלייה בתחלואה מהחיידק. באשר לאוכלוסייה הכללית, נמצא כי עלייה של מעלה אחת צלזיוס מתחת לסף של 25 מעלות צלזיוס מעלה את התחלואה מקמפילובקטר ב-3.8%. עלייה של מעלה אחת מעל סף זה מעלה את התחלואה מקמפילובקטר ב-15.4%. המחקר גם מצא שקבוצות גיל שונות מתאפיינות בסף רגישות תרמית שונה לתחלואה מקמפילובקטר, ומסקנת החוקרים הייתה שהממצא הזה שייך להשפעות בריאותיות פוטנציאליות של ההתחממות הגלובלית.

לישמוניאזיס עורי:

בשנים האחרונות חלה עלייה במספר מקרי הלישמניאזיס בכמה אזורים בישראל. טפיל הלישמניה גורם למחלת עור חריפה המתאפיינת בכיבים ובזיהומים. לנוכח העלייה הזאת, ב-2012 החליטה הממשלה על תכנית לאומית להפחתת מפגעי טפיל הלישמניה בישראל. את התכנית מממנים משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה. משרד הבריאות משתמש במערכת הניטור של מחלות זואונוטיות ובמערכת הדיווח של השירות המטאורולוגי כדי ללמוד על הקשר בין תנודות בטמפרטורות, שהן סמן לשינויי אקלים, לבין היארעות של לישמניאזיס עורי. עד כה התמקד המחקר בשלושה אזורים בישראל הנחשבים לבעלי פוטנציאל הדבקה גבוה. מן המחקר עולה כי עלייה במספר המקרים החדשים מתרחשת כ-12 שבועות בממוצע לאחר עלייה ניכרת בטמפרטורות. בהמשך הדרך יתמקד המחקר בניסיון להבין את ההשפעה של לחות מוחלטת על התחלואה.

החמרה בשריפות יער

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים - התחממות עולמית ושריפות יער, שריפות יער בישראל

בישראל, בדומה למדינות רבות אחרות יש בשנים האחרונות החמרה בכמות ובהיקף של שריפות יער. ממחקרים בעולם נראה שכמעט כל שריפות היער נגרמות עקב פעילות אנושית כמו תאונות או הצתה. עם זאת ההחמרה בשריפות היער - הסיכוי שמוקד שריפה קטן יהפוך לשריפת יער גדולה, וכן עוצמת הבעירה, משך הבעירה וכמות השטח שנשרף מושפעת מהתחממות עולמית הן בעולם וגם בישראל, אם כי קשה לכמת היבט זה בדיוק. מחקר שנערך במערב ארצות הברית נראה כי ביחס לשנות ה-80, כמות השריפות היער גדלה פי 4, משך השריפות גדל פי 5 וכמות השטח שנשרף גדל פי 6. [13]

התחממות עולמית תורמת להחמרת השריפות במספר אפיקים. החום והיובש מגדילים את היובש של העצים והצמחייה ומגדיל את הסיכוי להתפשטות האש, היובש יכול לייבש את העצים והיערות בשנים ובחודשים לפני השריפה. היבט חשוב נוסף הוא שהיובש מקשה על העצים ודבר זה מקל על התפשטות של עשבים חד שנתיים שמתפשטים, גדלים במהירות ונותרים יבשים לאחר מכן. דוגמה לשריפה שהיובש והבצורת סייעו לה הייתה השריפה הגדולה בכרמל בשנת 2010 שהתרחשה בחודש דצמבר לאחר תקופת בצורת ממושכת. ‏[105] על פי דוקטור שי לוי מאוניברסיטת חיפה, ביולי 2016 כבר ניתן היה לראות בברור את הקשר בין התגברות השריפות לשינויי האקלים בישראל[14].

בנובמבר 2016 בעקבות הבצורת המתמשכת והרוח המזרחית היבשה פקד את ישראל והשטחים גל כבד של שריפות. שריפות רבות פרצו גם במדינות השכנות: בדרום לבנון, ירדן, טורקיה, צפון מצרים. על פי המדען הראשי של הקרן הקיימת לישראל, דוקטור עמרי בונה, היובש היה כה גדול שעצים רבים התחילו למות מחוסר מים ברחבי הגליל המערבי, בכרמל והגליל התחתון, כאשר עצים מתים, כלומר יבשים, הם מהווים חומר דליק מאוד. המומחים אומרים שאם לא יעצר ההרס האקלימי, תופעות אלה ימשיכו להתגבר.[15] [16][17][18]

יש לציין כי התגברות השריפות בישראל תואמת את התחזית של הפאנל הבין ממשלתי לשינויי האקלים[19]. עוד ב-2012 פורסם דוח של חוקרים מ-2 אוניברסיטאות לפיו המסת הקרח בקטבים מביאה להחלשות בזרמי האוויר ממערב למזרח וכתוצאה מכך להתגברות הרוחות המזרחיות‏[106]. לפי המרכז המטאורולוגי הישראלי רצף הרוחות המזרחיות בנובמבר 2016 היה חריג‏[107]. בו זמנית נקבע כי נובמבר 2016 היה היבש ביותר מאז התחילו המדידות.

המצב בישראל הוחמר בגלל הסכסוך הישראלי פלסטיני: יש חשד שניסו לנצל את הגל הזה להצתות מצד פלסטינים וערבים ישראלים. רשות הכבאות הכריזה כי רוב השרפות התחילו כתוצאה מהצתות(אשר לא היו מתפתחות לשרפות כה גדולות עם לא היה את החום, היובש והרוח) למרות שיש האומרים כי ההוכחות שהיא הציגה אינן מספיקות לקביעה זו. כל החשודים בהצתות שנעצרו שוחררו כנראה כי לא היו הוכחות מספיקות למשפט‏[108][109][110][111] .למרות זאת גל השרפות גרם גם להרבה גילויים של שיתוף פעולה ועזרה הדדית באזור כאשר 8 כבאיות פלסטיניות וכמה מירדן ומטוסי כיבוי מטורקיה, מצרים השתתפו במאמצי הכיבוי ואילו כוחות צה"ל השתתפו במאמצי הכיבוי בשטחי הרשות. נוסף על כך השתתפו במאמצי הכיבוי מטוסים מהרבה מדינות נוספות. שיתוף פעולה זה סייע רבות להיאבק עם גל השרפות. [20][21][22][23].

בכתבה מסכמת על גל השרפות ב-2016, צוין כי כמות הימים עם סיכון גבוה לשרפות הייתה גדולה פי 5 ב-2016 מאשר בשנים רגילות בגלל יובש, חום ורוחות מזרחיות. נכתב בה גם שהרוחות המזרחיות והשרפות גרמו להרבה נזק מסוגים שונים. הצד האופטימי היה שהשירות המטאורולוגי הצליח לחזות את הסכנה מבעוד מועד, מה שטרם למניעת אסון גדול יותר.‏[112]

שרפות היער הם בעיה חמורה בישראל: באופן ממוצע מתרחשות בישראל כאלף שרפות יער בשנה, בהיקף של 37 אלף דונם. לצורך השוואה, זהו שטח גדול משטח השיפוט של העיר נתניה). שטחי היער בישראל משתרעים על פני כ-1.621 מיליון דונם, מעט יותר מ-7% משטחה הכולל של מדינת-ישראל.‏[113] כך שבממוצע בכל שנה נשרפים כ-2% משטחי היערות. מה שאומר שבקצב כזה אם לא יינטעו יערות חדשים היערות ייעלמו תוך 50 שנה, אבל זה יכול להיות מהר יותר בגלל החום והיובש שנגרמים בגלל שינויי האקלים. יש לציין שהצתות על רקע לאומני הם מעשה טיפשי במיוחד כי העלמות היערות מקטינה את האפשרות לחיות באזור גם לאוכלוסייה היהודית וגם לערבית. העלמות היערות גורמת למדבור, עלייה בטמפרטורות, סופות חול, אובדן קרקע, התייבשות. היא גם מקטינה את הסיכויים להצלחה של אמצעים כמו זריעת עננים שמתבצעת בישראל כבר כמה עשורים‏[114]. היערות מביאים לחות לאוויר, גם בנשימה שלהם וגם בעזרת שינוי לחצים באטמוספרה שגורם להסעת עננים מהים. אם לא תהיה לחות באוויר, זריעת חלקיקים שמסביבם אמורים להיווצר העננים לא תעזור. ראה מידע על כך בערך יער. כנראה שאחד התנאים העיקריים כדי להחדיר למוח האנשים את העובדות האלה, היא הפסקת הסכסוך הישראלי פלסטיני.

השפעת ההתחממות על מערכות אקולוגיות ימיות

דו"ח של המכון לחקר ימים ואגמים משנת 2015 קובע שבמהלך שלושת העשורים האחרונים עלתה הטמפרטורה של המים בים התיכון ב 3 מעלות צלזיוס. טמפרטורת המים בים התיכון מגיעה בשנים האחרונות לשיא של 31.5 מעלות בכל שנה, טמפרטורה שבעבר הייתה נדירה באזור. דבר זה גרם לפגיעה במערכות האקולוגיות בים התיכון וחשוד כגורם חשוב בהכחדת מינים באיזור. ד"ר גיל רילוב, ראש המעבדה לאקולוגיה של חברות ימיות במכון לחקר ימים ואגמים, שהיה שותף לכתיבת הדו"ח, עורך את פעולות הניטור והסקרים האלה על שוניות הים התיכון, וגם חוקר במעבדתו את תופעת היעלמות מינים. לפי הערכתו בשנים האחרונות נעלמו מחופי ישראל עשרות מינים מקומיים ואולי אפילו יותר. אחת הסיבות האפשרויות לכך היא התחממות של הים. לדוגמה, מחקר שערך ארז ירוחם ופורסם במגזין נייצ'ר מצביע על התחממות הים כסיבה סבירה לתמותה והעלמות כמעט מוחלטת של קיפודי ים מסוג Paracentrotus lividus באיזור הים התיכון. [24] לאזור מגיעים מינים שונים מאזורים חמים דרך תעלת סואץ. אלה רגילים למים חמים יותר ולכן דוחקים החוצה את המינים המקומיים ששייכים למערכות האקולוגיות בים התיכון‏[115]

פגיעה נוספת שקיימת בכל העולם וגם באיזור ישראל היא הלבנת אלמוגים - עקב התחממות עולמית נפגעות האצות שחיות בסימביוזה עם האלמוג, האלמוג שניזון מחומרי מזון שהאצות מייצרות גווע ברעב והופך ללבן. האלמוגים מהווים את אחד הבסיסים החשובים לקיומם שם עשרות מיני דגים באיזור ופגיעה בהם פרושה פגיעה במערכת האקולוגית הימית כולה. עם זאת יש אולי תהליך של הסתגלות בקרב חלק מהאצות והאלמוגים לחום.

גלי קור

שינויי האקלים מסוגלים לגרום לקירור של מקומות שונים בעולם. כך, לדוגמה, אחת ההשפעות הצפויות של התחממות עולמית היא החלשת עוצמת זרם הגולף באוקיינוס האטלנטי עקב הירידה בכמות הקרחונים שמזינה אותו. זרם הגולף מביא אוויר ומים חמים לאיזור אנגליה ולכן התוצאה העיקרית של התחממות עולמית על אנגליה והמרחב בסמוך לה (כולל הולנד וכו') היא ירידה של הטמפרטורות.

עוד אפשרות היא השפעת המסת הקרח בארקטיקה. כאשר הקרח נמס הטמפרטורה בארקטיקה עולה. כאשר היא עולה יש פחות הבדל בין הטמפרטורה בארקטיקה לטמפרטורה דרומה מממנה. כאשר יש פחות הבדל נחלש זרם הרוח שנע מסביב לארקטיקה במהירות של יותר מ 400 קמ"ש בגובה של 8 קילומטר מעל הקרקע. כאשר הזרם נחלש, אוויר קר מהאזור הארקטי יכול לחדור לאזורים דרומיים יותר ואוויר חם מהאזורים הדרומיים לאזור הארקטי‏[116].

היבט זה נכון כנראה גם לגבי גלי קור המגיעים לישראל - התחממות עולמית עלולה להחמיר את שיאי הקור. כרגע אין קונצנזוס מדעי איזו מההשלכות של שינויי האקלים גורמת לגלי הקור בישראל אבל ברור שזה קשור לסיבות שגורמות לגלי הקור בעולם. בשנת 2015 נשבר שיא הקור בישראל כאשר התחנה ברמת הגולן רשמה טמפרטורה של 14.2 מעלות צלזיוס מתחת לאפס והשלג הגיע למקומות אליהם הוא לא מגיע בדרך כלל. ב-1950 היה חורף קר במיוחד אבל אז רמת הגולן לא הייתה בידי ישראל ולכן ייתכן הטמפרטורה באזור הזה כבר הגיעה לרמה הזאת באותו זמן. עם זאת ב-35 השנים שהתחנה פעילה לא הייתה טמפרטורה כזאת.‏[117][118]

עקב שינויי האקלים חלה עלייה במספר אירועי הקור החמורים, במיוחד בשנים 2015-2017. הדבר פוגע בין השאר בענף גידול האבוקדו הנזק נאמד בעשרות מיליוני שקלים ומאיים על הענף כולו. החקלאים מפתחים אמצעים שונים להתגוננות אשר הצליחו לצמצם את הנזק ב 50%‏[119].

החודשים דצמבר, ינואר ופברואר בחורף 2016-2016 היו בישראל קרים מהממוצע כאשר בפברואר הטמפרטורה הייתה הנמוכה ב 20 השנים האחרונות. זאת למרות מגמת ההתחממות הכללית בעולם: מבחינה גלובלית, ינואר 2017 היה חם ב-0.88 מעלות צלזיוס מהממוצע של המאה ה-20. מדובר בחודש ינואר השלישי החם ביותר מאז החלו המדידות ב-1880 (ינואר 2016 היה הכי חם, וינואר 2007 השני הכי חם). פברואר 2017 היה חם ב-0.98 מעלות צלזיוס מהממוצע וזה החודש ה-386 ברציפות שבו הטמפרטורה העולמית גבוהה מהממוצע של המאה ה-20‏[120]

פליטים

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - פליטים סביבתיים

שינויי האקלים הם אחד מהגורמים העיקריים למלחמות וסכסוכים באפריקה. המלחמות גורמות לזרם פליטים למדינות שונות כולל ישראל. כמות גדולה של פליטים הגיעה לישראל החל מסוף שנות ה-90 כאשר הרוב הגיעו מסודאן ואריתראה דרך מצרים וסיני לישראל. בהחלטה של מועצת הביטחון של האום מתחיעלת 2018 מצוינות המדינות בהן שינויי האקלים גורמים ליותר מלחמות וסכסוכים באפריקה. מדובר ב 26 מדינות ובהם סודן וארתריאה‏[121]

חלק גדול מהפליטים הגיעו לדרום תל אביב. תופעה זו גרמה למשבר כלכלי וחברתי חמור. יש הטוענים כי הפליטים גרמו לעלייה בפשיעה. יש לציין שפעמים רבות אין לפליטים שום אפשרות אחרת להתקיים חוץ מלגנוב כי לא עוזרים להם. ממשלת ישראל בנתה גדר בין ישראל למצרים כדי למנוע את הגעת הפליטים, הפעילה נוהל "מחדרה עד גדרה", כלומר אסרה על הפליטים להתגורר במרכז וכלאה חלק גדול מהפליטים במתקן הכליאה "חולות". על פי נתוני רשות ההגירה, נכון ליוני 2016 חיים בישראל כ-41,477 מבקשי מקלט, 92 אחוז מהם הם מאריתראה או מסודן ‏[122].

בתחילת 2018 התקבלה החלטה המאפשרת את גרוש הפליטים מאפריקה. בעקבות ההחלטה התחיל קמפיין כדי לא לאפשר את הגרוש. יש לציין שגרוש הפליטים לאפריקה גורם להחרפת המצב במדינות אלה. הדבר גורם לעוד פליטים וגם מקשה על המדינות האלה להתמודד עם בעיית שינויי האקלים אשר מהווה את אחת הסיבות העיקריות לגלי הפליטים. לדוגמה רק כריתת היערות בשטחי הכבול בקונגו תגרום לפליטת פחמן דו חמצני כמו כל הפליטות של הגז הזה בארה"ב במשך 20 שנה. ההחלטה על הכריתה עדיין לא התקבלה והיא תלויה באופן ישיר במצב הכלכלי במדינה - ככל שהמצב הכלכלי יהיה יותר גרוע כך יש יותר סיכוי שקונגו תמכור ראת השטחים לחברות שונות כמו לדוגמה חברות בתעשיית שמן הדקלים‏[123]. פליטות נוספות של פחמן דו חמצני לאטמוספרה פרושן שינויי אקלים חריפים מה שיגרום לעוד פליטים ויסכן גם מדינות עשירות כמו ישראל והמדינות באירופה וצפון אמריקה המגרשות את הפליטים.

הפרעות חשמליות עקב סופות חול

בזמן האחרון החלו להופיע בישראל יותר סופות חול. פרט לבעיה שגורם זיהום האוויר בחלקיקי חול ואבק, הסופות נושאות עימן מטען חשמלי גבוה שגורם לשיבושים במערכת התקשורת ולבעיות בריאותיות כמו כאבי ראש. במצב רגיל המתח החשמלי בגובה פני הקרקע הוא כ-120-130 וולט. בסופות הקיצוניות ב-2015 המתח הגיע ל-8,000 וולט. דבר זה עלול לשבש את התקשורת בין כוחות אוויריים לקרקע ובכך לפגוע בבטיחות התעופה וכן לפגוע בתקשורת הסלולרית‏[124].

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - השפעות בריאותיות של שינויי אקלים

עלייה בכמות הברקים

עלייה של מעלה אחת בטמפרטורה העולמית גורמת לעלייה ב 12% בכמות הברקים‏[125]. ההשפעות העקיפות יכולות להיות יותר אוזון באוויר-שהוא גז חממה ומזהם אוויר, כאשר הוא בגובה קרקע ומצד שני פחות מתאן שהוא גם גז חממה‏[126]. הברקים עלולים לגרום לשרפות יער וגם לשרפות במתקנים כמו מכלי דלק. ב 2015 היתה בישראל סופה עם 17,000 ברקים בעוד שהממוצע השנתי הוא 14,000. ראו בסרטון עם ההרצאה של הפרופסור יואב יאיר דקות 43-44‏[127]

השפעות עתידיות של התחממות עולמית על ישראל

התחזית של הפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים צופה כי ישראל, כמו רוב המזרח התיכון, תסבול משינוי אקלימי בעקבות ההתחממות העולמית. עיקר השינוי הצפוי הוא הגברת אירועי בצורת ועליה של הטמפרטורות ושל היובש. על פי מחקר שערכו חוקרים מאוניברסיטת מקס פלנק, עלייה של 2 מעלות עלולה לגרום לכך שעד שנת 2050 חלקים מהמזרח התיכון יהפכו לבלתי ראויים למגורי אדם. לפי נתוני החוקרים המזרח התיכון יתחמם בקצב מהיר פי 2 ויותר ביחס לממוצע בעולם כאשר רוב ההתחממות תתרחש דווקא בעונה החמה- עונת הקיץ. כתוצאה מכך צופים החוקרים, שאם הטמפרטורה העולמית תעלה ב-2 מעלות הטמפרטורה הממוצעת בעונה החמה במזרח התיכון תגיע ל-46 מעלות צלזיוס. מספר הימים המוגדרים כ"חמים מאוד" יעלה מ-16 ל-80 בשנה ובנוסף יגבר זיהום האוויר בגלל סופות חול.‏[128][129]

על פי הערכות של נאס"א אם פליטות גזי החממה ימשכו בקצב הנוכחי, הטמפרטורה הממוצעת בישראל ביולי תגיע ל-40-45 מעלות צלזיוס, עד סוף המאה, טמפרטורה דומה לזו ששוררת כיום במדבר סהרה‏[130].

בגלל שינויי האקלים, באוקיינוסים, האזורים הטרופיים מתחממים יותר מהר מהאזורים הממוזגים, תא הדלי מתרחב וזרם הסילון הסובטרופי זז צפונה. כל זה גורם לפחות גשם במזרח התיכון.‏[131][132][133][134]. בנוסף סופות נוטות לנוע יותר צפונה ודרומה מקו המשווה ככל שהאקלים מתחמם בגלל המבנה שלהם. על כל עלייה של 4 מעלות בטמפרטורה העולמית, מערכות מזג האוויר עם גשם יזוזו 2 מעלות רוחב צפונה בחצי הכדור הצפוני ו 2 מעלות רוחב דרומה בחצי הכדור הדרומי. 2 מעלות רוחב=222 קילומטר.‏[135][136]. אם כל ההתחייבויות שנקטו על עצמן המדינות נכון לשנת 2017 יקויימו הטמפרטורה תעלה ב 3.4 מעלות. הדבר יגרום לתזוזת הגשמים צפונה ב 194 קילומטר במרגלות ההרים המזרחיים, ב 129 קילומטר בגב ההר, ב 65 קילומטר במרגלות ההרים המערביים, במישור החוף כמות המשקעים לא צפויה להשתנות בעשרות השנים הקרובות אבל יתכנו יותר גשמים בתחילת החורף ופחות בסופו. נוסף על הצפנת הגשמים עלייה של 3.4 מעלות בטמפרטורה העולמית תגרום לעלייה ב 6-7 מעלות בישראל מה שבפועל יגרום להפיכת ישראל למדבר.‏[137]. 
מה שאומר שכדי שהמדינות באזור ימשיכו להתקיים יש להגביל את ההתחממות ל-1.5 מעלות.[25].

השלכות ישירות של התחממות כזו עשויות להיות דרך השפעה על החקלאות וכן השפעה על משק החשמל בישראל דרך הגברת השימוש במזגנים בקיץ והגברת חימום וקירור עקב הגברת הסיכוי לאירועי מזג אוויר קיצוני. כמו כן אירועי מזג אוויר קיצוני כמו אירועי אובך, סופות שלגים, הצפות, סופות ברד ועוד עשויות להזיק לישראל בצורות שונות וכך גם שריפות יער. התחממות עולמית עלולה לגרום לעליית מפלס פני הים התיכון וים אילת. דבר זה עלול לגרור נזק לתיירות. כמו כן עליה כזו עלולה לפגוע במשק המים בישראל עקב המלחת מי תהום, האטת הזרימה בנחלים ובעיית הצפות, וכן איום להצפה של ערי חוף בישראל וכן מתקנים ימיים שעלולים לסבול נזקים שונים.

השפעות עקיפות של התחממות עולמית על ישראל כוללות את ההשפעות של התחממות על המזרח התיכון ואפריקה, השפעות על שווקי היבוא ו הייצוא של ישראל והשפעות של אמנות בינלאומיות על כלכלת ישראל ומעמדה בעולם. ההשפעות של התחממות עולמית על המזרח התיכון אולי החלו כבר עם התרומה שלהם למלחמת האזרחים בסוריה והשפעת הדבר על מצבה של ישראל וכלל היחסים במזרח התיכון בשנים האחרונות. השפעת התחממות העולמית על אפריקה כוללת בעיקר חשש מפני פליטי סביבה שחלקם מגיעים למצרים ולישראל. ההשפעה על מצרים היא ערעור המצב הכלכלי חברתי במדינה. השפעה מסויימת קיימת גם על ישראל בעיקר השפעה על שכונות בדרום תל אביב שקלטו כמות גדולה של מהגרים ממדינות אפריקה.

בעיות של חקלאות ואקלים, עלולות לייקר ולהקשות על ייבוא מזון לישראל כמו גם לפגוע בחקלאות בישראל. השפעות על הייצוא של ישראל של התחממות עולמית כוללות ביקוש לציוד רפואי, למיזמי היי-טק, לייעוץ חקלאי וכן לציוד צבאי. בעיות הצפות, סופות ואסונות טבע אחרים עקב שינויי אקלים עשויים להגביר את הביקוש לציוד רפואי, למיזמי היי-טק וכן למכירת נשק לסכסוכים מקומיים. לישראל יש ניסיון רב בטיפול במים ובחקלאות באקלים מדברי ולדבר זה ייתכן ביקוש גדל במדינות רבות בעולם. אמנות בינלאומיות להקטנת פליטות הפחמן עשויות לייקר את יבוא הדלקים וחומרי גלם אחרים לישראל וכן להקטין את כוחן הפוליטי של שכנותיה של ישראל שמתבססות בעיקר על ייצוא של נפט וגז טבעי.

התמודדות ישראל עם התחממות עולמית

הצעדים העיקריים בהם ישראל יכולה לנקוט כדי לפתור את בעיית שינויי האקלים

ארגוני סביבה רבים גבשו והביאו את דעותיהם לגבי הצעדים שצריכה לנקוט מדינת ישראל כדי להיחלץ מהמצב אליה הביאו אותה שינויי האקלים. רובם מוזכרים במסמך ישראל ושינויי האקלים - הצעת מדיניות לממשלת ישראל. הצעדים העיקריים הם אלה:

  • מימוש היעד השאפתני של המשרד להגנת הסביבה: 72 מיליון טון גזי חממה בשנה, 35% אנרגיה מתחדשת עד שנת 2030. לפי הדוח: "בחינת הפוטנציאל להפחתת פליטות גזי חממה והמלצה ליעד לאומי לישראל" בספטמבר 2015‏[138].
  • אי צמצום השטחים הפתוחים מחוץ ליישובים, והגדלת שטחי הטבע העירוני ל תקן האו"ם - 9 מטר רבועים לנפש. במקום בנייה על השטחים הפתוחים קודם כל לבנות במקום חניות וכבישים מיותרים, תוך מעבר לתחבורה ציבורית, לאכלס דירות קירות, לבנות במקום שטחי תעשייה, בסיסי צה"ל נטושים, במקום "קניוני רפאים"(כלומר קניונים שאין בהם קהל בכמות משמעותית), להגביהה בניינים קיימים. זה חשוב גם כי הצמחייה קולטת פחמן דו חמצני, אך גם כי הצמחייה מסייעת במיתון טמפרטורות קיצוניות קליטת זיהום אוויר ועוד פעולות שיכולים לעזור בהסתגלות לשינויי האקלים. יש לציין גם שהטבע גם נפגע בגלל שינויי האקלים ולכן צריך לשמור עליו עוד יותר.
  • מערכת מזון בת קיימא: צמצום צריכת בשר לנורמה המומלצת בתפריט הים תיכוני, עידוד חקלאות אורגנית, יערות מאכל.
  • תעדוף למוצרים מקומיים, בין היתר כדי לחסוך את הפליטות מהסעת המוצרים.
  • פעילות בזירה הבין לאומית: לחץ קבוע להפחית פליטות(כמו שעושות מדינות האיים באוקיינוס השקט), עזרה למדינות שנפגעו קשה משינויי האקלים, לא להתבייש לבקש עזרה בעצמינו, לא לקנות מחברות שפוגעות בסביבה.
  • להחזיר את האקלים לקדמותו באמצעות הפחתת פליטות ולא הנדסת אקלים.
  • מדיניות שימור מים כוללת: של חסכון במים, אגירת מים, טיוב בארות ועוד, ולא רק התפלה.
  • טיפול בבעיית הפליטים לא בגידור וגרוש אלה בעיקר בעצירת משבר האקלים עזרה למדינות בהם הוא מכה קשות, קבלת כמות פליטים שישראל יכולה לקבל והפנית היתר למקומות בהם ירגישו בטוחים עד אשר יתאפשר להם לחזור לארץ מולדתם. פעילות זו תגרום להפסקת משבר הפליטים. לעומת זאת גרוש וגידור יכולים להחמיר את המצב במדינות העניות מה שיגרום ליותר פליטים וליותר שינויי אקלים כי המדינות העניות יתקשו לבצע את הפעולות הנדרשות כדי לעצור אותם כמו לשמור על היערות.
  • נטיעת צמחייה מקומית שאיננה רגישה לשרפות ובצורת, ביערות, בחקלאות, בחצרות.
  • לא לבנות על החופים בין היתר כי הים עולה ובולע אותם: במצב זה צריך להשתדל לשמור על החופים. חוץ מי זה אין טעם לבנות מבנים שהים יציף אותם בקרוב. לשמור על במצוק החופי.
  • שונית האלמוגים באילת בינתיים לא נפגעה משינויי האקלים, לכן כאשר כל כך הרבה שוניות אחרות נהרסו חייבים לשמור על מה שיש ולא להרוס אותה בפרויקטים כמו חוות הדגים באילת.
  • לעשות קמפיין בתקשורת שיסביר לציבור מה הם שינויי אקלים איך להתגונן מהשפעותיו בישראל ואיך להיאבק בו ברמה האישית.
  • להיערך למאבק במחלות השונות שמביאים אתם שינויי אקלים.
  • למגן תשתיות הכרחיות לחברה הישראלית כנגד השפעות שונות של שינויי אקלים.
  • להוציא מקורות זיהום אוויר משמעותיים אל מחוץ לערים הגדולות כי שינויי האקלים ידועים כמגבירי זיהום אוויר.
  • לשאוף לשלום עד כמה שניתן.
  • לצמצם עד כמה שאפשר פערים ושסעים בחברה הישראלית מה שיעזור לצמצם פליטות באפקטיביות ולהסתגל להשפעות השונות של שינויי האקלים.

התחייבויות בין לאומיות

בשנת 1994 נכנסה לתוקף אמנת המסגרת של האו"ם בדבר שינוי האקלים (UNFCCC), במטרה להביא לידי ייצוב ריכוז גזי חממה באטמוספירה לרמה שלא מסכנת את מערכת האקלים העולמית. ישראל אישררה את האמנה בשנת 1996. בשנת 2005 נכנס לתוקף פרוטוקול קיוטו לאמנת האקלים. ישראל אשררה את הפרוטוקול, אך לא הוטלו עליה מחויבויות מעשיות להפחתת פליטות.[139]

בשנת 2009 התקיימה ועידת האקלים בקופנהגן. מדינת ישראל הצהירה במפגש זה כי תעשה את מירב המאמצים להפחית את פליטות גזי החממה בשיעור של 20% מסך הפליטות הצפויות עד שנת 2020 (ביחס לתרחיש "עסקים כרגיל"). בשנת 2010 החליטה ממשלת ישראל על "תכנית לאומית להפחתת פליטות" - (החלטת ממשלה מס' 2,508) שאישרה גיבוש תכנית לאומית להפחתת פליטות גזי חממה, ולצורך יישומה עד 2020 הוקצה תקציב של 2.2 מיליארד ש"ח. התכנית סללה את הדרך להפחתה בצריכת חשמל ובדלקים בסקטורים השונים במשק, בניסיון לעמוד ביעד הלאומי. בשנים 2011-2012 קודמו צעדים להתייעלות אנרגטית במגזרים שונים במשק. הושקעו 106 מיליון ש"ח במענקים ממשלתיים ב-206 פרויקטים וכן מונפו השקעות פרטיות של כ-475 מיליון ש"ח, אשר הביאו לחיסכון כלכלי משמעותי בצריכת חשמל ודלקים עבור הגופים המתייעלים ועבור המשק כולו. עם זאת בשנת 2013 הוקפאו תקציבי התכנית.[139]

במאי 2015 באה לישראל השגרירה המיוחדת של צרפת לקידום הוועידה, בראנג'ר קינסי, בכוונה לצרף את ישראל למאמץ הבינלאומי להפחתת פליטות, כחלק מהמאמצים לקראת ועידת האקלים בפריז [140]

בחודש יולי של 2015 ערכו המשרד להגנת הסביבה ומשרד הכלכלה בשיתוף עם משרד הגנת הסביבה הגרמני, כנס בנושא, בדגש על חדשנות וקיימות.[26]. בספטמבר 2015 ערך המשרד להגנת הסביבה כנס נוסף בנושא הערכות ישראל לשינויי האקלים[27].

בדצמבר 2015 נחתם הסכם פריז למאבק בשינוי האקלים. במסגרת ההסכם כל מדינה קבעה לעצמה יעד להפחתת פליטות. ישראל חתמה על הסכם זה כאשר את ההתחייבויות שלה הציגה הממשלה ב-20 בספטמבר 2015 כ"היעד הלאומי להפחתת פליטות גזי חממה וייעול צריכת האנרגיה במשק: 81 מיליון טון באקוויולנט של פחמן דו חמצני עד 2030. הכמות כמעט זהה לכמות הנפלטת היום, אך למרות שזאת איננה הפחתה אבסולוטית היא מהווה הפחתה ניכרת לעומת תרחיש "עסקים כרגיל" במיוחד לאור הגידול הצפוי באוכלוסייה בישראל. המשמעות היא 7.7 טון פליטות גזי חממה לנפש ב-2030 וזאת לעומת "תרחיש עסקים כרגיל" שהיה אמור להגיע ל-10 טון לנפש. פרוש הדבר הוא הפחתה של כ-25% מפליטות גזי החממה ביחס לתרחיש עסקים כרגיל עד 2030. יעדים נוספים שנקבעו בתוכנית הם 17% התייעלות אנרגטית בצריכת חשמל; יעד של 17% ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות; ויעד של 20% הפחתה בנסועה במכוניות פרטיות עד 2030. התועלת למשק הישראלי אמורה להגיע למעל 100 מיליארד ש"ח. לשם מימוש התוכנית האוצר אמור להקדיש לה חצי מיליארד ש"ח, בתוספת מענקים להשקעות בהתייעלות אנרגטית בסך 300 מיליון ש"ח לארבע שנים.[139]

ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, השתתף בוועידת פריז, וניצל אותה כדי לדבר על הניסיון של ישראל בהסתגלות לשינויי אקלים וגם כדי להיפגש עם מנהיגים שונים ביניהם נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין.[28] [29] ב-14 בנובמבר 2016 אושרר הסכם פריז על ידי הממשלה. [30].

פעילות בפועל של הממשלה

בישראל ננקטו מספר צעדים המפחיתים את כמות פליטות גזי החממה. חלק גדול מהם בוצע לא כחלק מתכנית מסודרת להפחתת פליטות אלה כצעדים במאבק נגד זיהום האוויר, פקקי תנועה, זיהום מזון מחומרי הדברה, זיהום חופים ואוקיינוסים וקרינה. זאת כי שינויי האקלים מהווים סוג של השפעה מצרפית של מפגעים שונים ולכן טיפול בו מביא גם הפחתה בהיקף הפגיעה של מפגעים אלה. הממשלה כמעט ואינה עוסקת בנושא כחלק מסדר היום הציבורי, לכן יש להניח שרוב הפעולות לא היו ננקטות ללא לחץ בינלאומי ופעילות ארגוני הסביבה בישראל. למרות הפגיעה הקשה משינויי אקלים עדיין אין לישראל תכנית לאדפטציה(הסתגלות) לתופעה הזו. המרכז הישראלי לחקר שינויי האקלים שהחל לגבש תכנית כזו הפסיק את פעילותו בשל מחסור במימון ‏[141].

ב 2017 הציגה המשלחת הישראלית בפסגת האקלים בבון, דוח על ההתקדמות של ישראל במימוש התחייבויותיה בהסכם פריז. הדוח טוען שיש התקדמות מסוימת ומפרט את ההישגים‏[142]

אנרגיות מתחדשות וחסכון באנרגיה

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - אנרגיה מתחדשת בישראל

בתחילת שנת 2016 כ-2.6% מהחשמל בישראל הופק ממקורות מתחדשים[31]. לפי ההערכות בישראל יש פוטנציאל להפקת 600-1,200 מגאוואט מאנרגיית רוח. הוקמו מספר מתקנים כאלה בגולן אבל חוששים להרחיבם בין השאר בגלל שטוענים שהם פוגעים בציפורים. המשאב הזמין ביותר בישראל להפקת אנרגיות מתחדשות היא אנרגיה סולארית. בספטמבר 2016 הסתיימה בניית מתקן סולארי בנאות חובב, בעוצמה של 37.5 מגוואט, המסוגל לספק חשמל לכ-40,000 בתי אב[32] ופורסם מכרז לבניית שדות סולאריים ליד דימונה המתוכננים לספק כ-500 מגוואט שהם כ-5% מצריכת החשמל בישראל. באוקטובר פרסמה חברת החשמל מכרז לעוד 1,000 מגוואט, שזה חצי מעוצמת תחנת הכח בחדרה[33][34] ב 2016 החלה הקמת מצרף שדות סולאריים גדול מסביב לאשלים בנגב שאמור לספר כ-250 מגוואט-2.5 אחוז מצריכת החשמל בישראל[35] בנובמבר 2016 אושר החוק לפטור ממס על מתקנים להפקת חשמל מאנרגיה סולארית על גגות הבתים[36]

היבט נוסף שמשרד האנרגיה קידם ההוא התייעלות אנרגטית - חסכון באנרגיה על ידי שיטות שונות - בנייה ירוקה כדי לעודד פחות חימום וקירור מיותר של בתים ובאופן כללי להקטין את צריכה האנרגיה של בתים. בנוסף המשרד סייע על ידי קרן מיוחדת לאנשים להחליף מכשירים ישנים וזוללי חשמל כמו מקררים, מזגנים ישנים וכו'. משרד הגנת הסביבה יזם מעבר לנורות פלורסנט חסכוניות יותר בחשמל.

בינואר 2017 הפקיד משרד התשתיות את התכנית הלאומית להתייעלות אנרגטית, שהיא חלק מההתחייבויות של ישראל בהסכם פריז(17% התייעלות אנרגטית עד 2030). כל אחד יכול לראות את התכנית ולהגיב עד הראשון לפברואר 2017 בלינק כאן[143].

באוגוסט 2017 שתי חברות הגישו הצעות לבניית מתקן טיפול בפסולת עירונית במתחם השפד"ן בראשון לציון, במכרז בהיקף של מאות מיליוני שקלים שהובילו המשרד להגנת הסביבה ומשרד האוצר. המתקן צפוי לייצר 12 מגה-וואט של אנרגיה מתחדשת, לטפל ב 1,000 טון פסולת מידי יום ולייצר דשן אורגנני-קומפוסט‏[144].

בנובמבר 2017 רשות החשמל הקצתה מכסת ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת שתאפשר להקים מתקן סולארי על כל גג בישראל. מדובר ב כ־1,600 מגה־ואט חשמל ירוק, כמות השקולה לכ־12% מכושר הייצור של חברת החשמל נכון להיום ולכ־9% מכושר הייצור של כלל המשק. במונחי מתקנים ביתיים שמותקנים כיום על בניינים מדובר בכ־1.5 מיליון גגות. התוכנית החדשה, שעדיין טעונת אישור המליאה, תציע לבעלי בתים להתקין על הגגות שלהם מתקנים סולאריים בהתאם למגבלות השטח, במודל הישן של תעריף מובטח לבעל המתקן. התעריף ינוע לפי הערכות סביב 40—50 אגורות לקילו־ואט שעה, סכום דומה לזה שלקוחות משלמים היום לחברת החשמל.

המשמעות היא שכל בעל מתקן יוכל להחזיר את התשלום שהוא משלם בכל חודש לחברת החשמל תוך הבטחה שעודפי ייצור יוכלו להימכר לרשת במחיר השוק. עוד מבטיחים ברשות שהתעריף לא ישתנה במשך 25 שנה‏[145].

בדצמבר 2017 הכריז משרד האנרגיה בראשות יובל שטייניץ שהוא מתכוון להיפטר משימוש בנפט ופחם בישראל עד 2030 ולעבור לגז ואנרגיות מתחדשות. הוא הכריז שהוא רוצה לאמץ בישראל את התכנית של הולנד "ללא זיהום אוויר". לפי התכנית שלו, בשנת 2030, 80% מהאנרגיה בישראל צריכה להיות מיוצרת מגז ו 20% מאנרגיות מתחדשות‏[146].

בדצמבר 2017 מנורה מבטחים אנרגיה הגישה בקשה למשרד האנרגיה להקמת שדה סולארי בחבל התענך ובבית שאן. מדובר בשדה הסולארי הגדול בישראל ובהשקעה של מאות מיליוני שקלים. משרד האנרגיה הגיש הצעת מחליטים לאישור הפרויקט, לצד אישור שני פרויקטים נוספים. הפרויקטים הנוספים הם: חברת קסם אנרגיה מבקשת להקים פרויקט ייצור חשמל בגז טבעי בהספק של עד 450 מגה ואט באיזור גבעת השלושה ליד כפר קאסם; חברת דוראל הדרי שאן מעוניינת להקים תכנית לתשתית לאומית לפרויקט לייצור חשמל באנרגיה מתחדשת בטכנולוגיה פוטו וולטאית בהספק של עד 70 מגה ואט.‏[147]

צמצום פליטות גזי חממה מכלי רכב

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים - תחבורה בת קיימא, השפעות חיצוניות של מכוניות, תחבורת אופניים בישראל, תחבורה ציבורית בישראל

אחת מהשיטות להפחתת פליטות גזי החממה היא מעבר מתחבורה המבוססת על כלי רכב פרטיים עם מנועה בעירה פנימי(מכוניות), לתחבורה ציבורית ותחבורת אופניים. ישראל התחייבה בהסכם פריז להפחית את הנסועה הפרטית ב-20% עד שנת 2030[37] ואכן נעשו מספר צעדים בתחום זה ועוד כמה בתהליך ביצוע:

  • ב 2016 נערכה בישראל רפורמת התעריפים בתחבורה הציבורית אשר במהלכה הורדו המחירים לנסיעות ונעשו מספר צעדים כדי להפוך את הנסיעה לנוחה יותר[38].
  • בחיפה והקריות נכון לשנת 2016 היו 3 נתיבי תחבורה ציבורית ובשנה הזאת הוחל בהקמת עוד 7 קוים כאלה. האוטובוסים הנוסעים בקווים האלה הם אוטובוסים עם 2 קרונות-אוטובוס רב קיבולת, BRT) שמאפשר להוריד את את פליטות גזי החממה עוד יותר מאוטובוס רגיל[39].
  • בעשור האחרון כחלק מתכנית החומש של רכבת ישראל הוקמו קווי רכבת נוספים: מסילת תל אביב-בני דרום, מסילת אשקלון-באר שבע, ובסתיו 2016-רכבת העמק[40]. עד יוני 2016 כבר הונחו 23 קילומטר מהקו החדש עכו-כרמיאל שאמור להיפתח ב 2017 ולחבר את הגליל לרשת המסילות הארצית‏[148] יחד עם הורדת המחירים בתחבורה הציבורית(ראה נקודות אחרות על הדברים האלה בסעיף זה) לפי נתוני רכבת ישראל ב 5 השנים האחרונות ( 2012-2017) עלה מספר הנסיעות ברכבת מכ-35 מיליון נוסעים בשנה לכ-60 מיליון נוסעים - גידול של כ 70%. ב 2016ברכבת היו 60 מיליון נסיעות בשנה, 220 אלף נסיעות יומיות ב- 468 רכבות המופעלות מידי יום ב- 12 קווים, היוצאים מ- 61 תחנות נוסעים בפריסה ארצית. בשעות השיא הרכבות מורידות כ 65,000 מכוניות מהכבישים. כל יום 145,000 בני אדם משאירים את הרכב בבית ונוסעים ברכבת.‏[149]. אפשר לראות בפועל שהרבה אנשים נוסעים ברכבת כי כאשר זאת נמצאת בתיקונים וחלק מהקווים לא פועלים יש כל פעם פקקים אדירים ובעיות תחבורה במרכז. יש לציין שכלי התחבורה הציבורי המסיע הכי הרבה נוסעים ליחידת שטח הוא הרכבת וכנראה בגלל זה, נכון ל 2011 פחות מ 1% מגזי החממה שנפלטו בישראל נפלטו מהרכבות‏[150] זאת כאשר סך הפליטות מסקטור התחבורה מהוות 19% מהפליטות בישראל בכלל ו 23% מהפליטות בסקטור האנרגיה‏[151]. יש לציין שלא ברור איזה אחוז מהנסועה בישראל היא הנסועה ברכבות ולכן קשה לדבר בביטחון על המצב בישראל מנקודת מבט זו, אבל באופן כללי רכבת נחשבת לפולטת פחות מכלי רכב אחרים-14 גרם פחמן דו חמצני לנוסע לקילומטר בהשוואה ל 42 גרם ממכונית קטנה ו 55 גרם ממכונית גדולה‏[152].

  • החל מה 1.1.2017 הצטרפה הכרמלית למערך התחבורה הציבורית הישראלי רשמית מה שאומר שכל ההנחות במחירים יחולו גם עליה‏[153]
  • פרויקטים של תחבורת אופניים בישראל, קודמו בהצלחה הכי גדולה, בתל אביב. באמצעות לחץ ציבורי שהביא לפעילות בכיוון מצד העירייה קודמו מספר פרויקטים כמו יצירת שבילי אופניים, השכרת אופניים והעיר הצליחה להגיע להישגים משמעותיים בנושא: בשנת 2014 כ-16% מהעובדים והלומדים בתל אביב-יפו, מעל 28 אלף איש, משתמשים באופניים כאמצעי תחבורה יחיד כדי להגיע למקום העבודה לצבא וללימודים. מספר העובדים המשתמשים באופניים קבוע יחד עם עוד אמצעים(לדוגמה חלק מהדרך עוברים באוטובוס יחד עם האופניים) היה 28,300, כלומר, כ-20% מהעובדים והלומדים. אורך שבילי האופניים הגיע ל 120 קילומטר. מלבד תל אביב ערים רבות החלו לסלול שבילי אופניים כולל הרצליה, פתח תקווה, ירושלים, ראשון לציון, אשדוד, באר שבע ועוד.
  • ישראל הציבה לעצמה יעד גבוה של מעבר לתחליפי דלקים מכלי רכב: 60% דלקים לא מבוססים על נפט עד 2025‏[154]. יש תכניות להגביר ברמה משמעותית מאוד את המס הירוק על הדלקים מהבנזין וגם מהגז‏[155], כלומר לכוון למכוניות חשמליות, תחבורה ציבורית ותחבורת אופניים.
  • בישראל מקודם פרויקט קו רציף-התאמה בין האוטובוסים לרכבות כך שאפשר יהיה לעבור ביניהם בנוחות. זמני ההגעה של קווי האוטובוסים מותאמים לזמני היציאה של הרכבות מקומות ההגעה של האוטובוסים מקורבים למקומות היציאה של הרכבות. נכון לחמישי באפריל 2017 68 קוי אוטובוסים מ 8 חברות שונות הותאמו ל 61 תחנות רכבת‏[156].

לפי נתוני הרשות הארצית לתחבורה ציבורית בשנים 2015-2017 חלה עלייה משמעותית בנסיעות בתחבורה ציבורית.

על פי הנתונים, בחודשים ינואר עד מרץ 2017, נרשם גידול של 14% במספר הנוסעים בתחבורה הציבורית, לעומת התקופה המקבילה של שנת 2015. במספר הנוסעים באוטובוסים חל גידול של 13%, ברכבת נרשם גידול של 25% וברכבת הקלה בירושלים נרשם בתקופה זאת, גידול של 14%.

מהנתונים עולה עוד כי ברבעון הראשון של שנת 2017 נרשמה עלייה של 7% במספר הנוסעים באוטובוסים וברכבת ו-15% ברכבת הקלה בירושלים. זאת, בהשוואה לתקופה המקבילה של שנת 2016.

שר התחבורה ישראל כץ ציין, כי הגידול במספר הנוסעים בתחבורה הציבורית חוסך למשק מאות מיליוני שקלים מידי שנה. על פי דוח ועדת טרכטנברג, כל אחוז גידול בנוסעים בתחבורה הציבורית חוסך למשק כ-400 מיליון שקלים. לטענתו הסיבות לעלייה בשימוש הן הירידה במחירים, הכנסת כרטיס הרו קו, הכנסת קוי הלילה, קווי קו רציף וקווי הזנק.[157].

מיחזור, שימוש חוזר והפחתה במקור

אחת מהשיטות הנפוצות לצמצום פליטות גזי החממה היא צמצום הצריכה של חומרי גלם - כך יש פחות ייצור ופחות פסולת. פעולות הכרייה של משאבי טבע כמו נפט, גז -טבעי פולטת גזי חממה. גם ההפקה של חומרי גלם כמו פלסטיק, זכוכית, סוגי מתכות שונים פולטות גם כמות גדולה של גזי חממה. פסולת גם יכולה להשפיע על האקלים עקב פגיעה בפיטו-פלנקטון (פלנקטון צמחי שחי בים ומבצע פוטוסינתזה וקולט פחמן דו חמצני) או בגלל תכונות כימיות הגורמות למשיכת חום.‏[158][159]

ממשלת ישראל כמעט אינה נוקטת בפעולות לצמצום הצריכה או פשטות מרצון היות ודבר זה נתפס כדבר שפוגע בצמיחה כלכלית. תחת זאת הממשלה מנסה להגדיל את המיחזור, ובצורה מצומצמת יותר לעודד שימוש חוזר והפחתה במקור. רעיונות מתקדמים יותר כמו מעריסה לעריסה לא מקודמים על ידי הממשלה. יש ניסיון מוגבל באחריות יצרן מורחבת בתחום האלקטרוניקה.

שק רב פעמי מבד. מעבר משקיות פלסטיק חד פעמיות, לשקיות רב פעמיות, מחומרים טבעיים, מהווה את אחת השיטות למאבק בשינויי אקלים. על כל אונקיה של פוליאתילן(החומר ממנו עשויים שקיות הפלסטיק) נפלטים 4 אונקיות של פחמן דו חמצני

אחת השיטות בהן נקטה הממשלה כדי לצמצם פליטות היא מיחזור. המיחזור מאפשר חסכון בצריכת חומרי גלם מאפשר הפחתת פסולת וזיהום-וגם הפחתת פליטות גזי חממה‏[160]. מיחזור של בקבוק זכוכית אחד יכול לחסוך אנרגיה בתהליך ייצור הזכוכית, השווה בכמותה לאנרגיה הנדרשת לנורה בהספק 100 וואט להאיר במשך ארבע שעות‏[161]. נכון לראשית העשור השני של המאה ה-21, בישראל ממחזרים 15%-25% מהפסולת, וכ-90% מהמים. ‏[162]. אבל יש לציין כי למחזור חסרונות רבים כולל פגיעה משמעותית בסביבה- ראו מידע נוסף בערך מיחזור.

באוגוסט 2017 שתי חברות הגישו הצעות לבניית מתקן טיפול בפסולת עירונית במתחם השפד"ן בראשון לציון, במכרז בהיקף של מאות מיליוני שקלים שהובילו המשרד להגנת הסביבה ומשרד האוצר. המתקן צפוי לייצר 12 מגה-וואט של אנרגיה מתחדשת, לטפל ב 1,000 טון פסולת מידי יום ולייצר דשן אורגנני-קומפוסט‏[163]


שיטה הנחשבת כיעילה יותר היא שימוש חוזר. בישראל המשרד להגנת הסביבה מקדם שימוש חוזר במגוון מוצרים החל מבקבוקי בירה ועד מחסניות דיו‏[164].

השיטה הנחשבת ליעילה ביותר היא הפחתה במקור[165], כלומר לצרוך רק את מה שאנחנו באמת צריכים. עד עכשיו נקטה הממשלה רק בצעד אחד בכיוון: הטלת היטל על שקיות הפלסטיק החד פעמיות.

על פי הנתונים של הקואליציה העולמית למאבק בפסולת פלסטיק כ-8% מהנפט בעולם הולך לפלסטיק, כאשר במהלך ההפקה נפלטים גזי חממה חזקים כמו מתאן. על כל אונקיה של פוליאתילן-החומר ממנו מופקים שקיות הפלסטיק החד פעמיות נפלטים 5 אונקיות של פחמן דו חמצני. ‏[166].

על פי נתוני המשרד להגנת הסביבה בישראל משתמשים בכל שנה בכ-5,000,000,000 שקיות פלסטיק, כאשר מדובר במספר גבוה מאוד ביחס למדינות אירופה. מתוכם כ-2.7 מיליארד שקיות גופיה, כלומר שקיות עם ידיות המחולקות בקופות. שקיות הגופיה בלבד מהוות כ-10% ממשקל הפסולת הביתית ו-25% מנפחה, מה שמאלץ לעשות יותר נסיעות של משאיות זבל למזבלה או לאתר המיחזור תוך פליטת גזי חממה‏[167].

ב-2016 הועבר החוק לצמצום השימוש בשקיות הפלסטיק החד פעמיות. החוק אוסר על מכירה או מסירה של שקיות בעובי של פחות מ-20 מקרון מחייב את החנויות הגדולות לגבות היטל של 10 אגורת לשקיות העבות מ-20 מיקרון ולעשות את השקיות הבאות במגע עם מזון ללא ידיות (כדי שלא ישתמשו בהם כשקיות חד פעמיות) הוא מחייב גם לדווח האם באמת יש ירידה בצריכת השקיות‏[168]. שקיות הפלסטיק תורמות לשינויי האקלים בדרכים רבות, בייצור, בהובלה, בהטמנה במיחזור ועוד‏[169]. עד כדי כך שצרפת הכריזה על מאבק בפלסטיק החד פעמי כחלק מהתחייבויותיה הבין לאומיות למאבק בשינויי האקלים[42][43]

החוק נחל הצלחה גדולה: לפי הדיווחים של הרשתות ברבעון האחרון של 2016 חולקו כ 280 מיליון שקיות מסוג גופיה בקופות ואילו אחרי שהחוק נכנס לפועל ברבעון הראשון של 2017-רק 55 מיליון. כלומר ירידה של יותר מ 80%. רוב הרשתות דיווחו על הפחתה של 80-90% ורק 2 על הפחתה של 55%. השר להגנת הסביבה אמר שהוא גאה במשרדו ובעם ישראל על ביצוע הפחתה במקור שבמידה מסוימת עוקפת את אירופה - שם את היעד של הפחתה ב 80%, אמורים להשיג תוך 5 שנים. בכך הוא קובע בעצם שהפחתת צריכה במקרים מסוימים יכולה להיות חיובית וזה חשוב.‏[170].

צמצום פליטות גזי חממה עקב שימוש במחשוב

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - מחשוב ירוק

לפי הנתונים מ 2016 עד 2028 מכשירים כמו מחשבים וטלפונים סלולריים יהיו אחראיים על 3.5% מפליטות גזי החממה בעולם. עד 2040 החלק שלהם יעלה ל 14% והסקטור הזה יצרוך 20% מהחשמל בעולם. הסיבה העיקרית היא שחוות השרתים צריכים להכיל יותר ויותר מידע‏[171].

על פי דו"ח גרינפיס מ-2011 אם האינטרנט היה מדינה הוא היה הפולט החמישי בעולם, בין רוסיה ליפן. לפי הדוח צריכת האנרגיה של הסקטור הזה גדלה ב-12% בשנה‏[172]

פעולות להפחתת הפליטות ממחשבים וציוד אלקטרוני כוללות שני אפיקי פעולה - האחד הוא מחשוב ירוק והפחתת הפליטות והוצאות האנרגיה והזיהום הנגרמים עקב ייצור ושימוש ממחשבים. האפיק השני הוא הקטנת השימוש במחשבים. על כן הפעולות הבאות אף שהם נעשו למטרה אחרת יכולות להשפיע על כמות הפליטות הארצית.

בספטמבר 2016 לאחר פניות ותביעות רבות של הורים שהתלוננו על מפגעי הקרינה הוציא משרד החינוך הנחיות חדשות שעל פי הן: 1. על בתי הספר יאסר להנחות לרכישת טאבלטים ומחשבים ללא הסכמת 70%-100% מההורים. 2. בכיתות א'-ג' יוגבל משך השימוש באמצעים ממוחשבים לעד 20% מזמן הלמידה באותו יום, ובכיתות ד'-ו' עד 30% מזמן הלמידה באותו היום. בכיתות הגבוהות ביסודי אפשר יהיה להרחיב את הזמן ל-40% במקרים מיוחדים עם אישור של משרד החינוך. 3 התחיל פיילוט של בתי ספר ללא סמארטפונים. 4. המשרד הנחה גם את בתי הספר העל יסודיים "לשמור על איזון בין למידה מתוקשבת ללמידה בחומרים פיזיים״.

עוד באפריל 2015 הנחה משרד לחינוך לא לאפשר שימוש בסמארטפונים על ידי התלמידים במהלך השיעור.‏[173]

יש לציין שהשימוש במחברות וספרים מנייר, לא בהכרח צריך להביא לכריתת עצים כי נייר אפשר לייצר גם מבגדים ישנים. ראה מידע בערך נייר.

מאבק בבצורת

באקלים נורמלי, כלומר, ללא שינויי אקלים אמורה מדינת ישראל לקבל כ 10 מיליארד מטר קוב מים, בגשם, כל שנה. הכמות השנתית שניתנת באופן תיאורטי לניצול אינה עולה בהרבה על 1.8 מיליארד קוב לשנה, כי חלק מהגשם מתאדה וחלק חייבים להשאיר בטבע כדי לא להפוך למדבר. כלומר מים המופקים באופן טבעי - מהכינרת מהנחלים, ממי התהום אפשר לקבל לא יותר מ 1.8 מיליארד מטר קוב בשנה. כל מטר קוב מים שווה ל 1,000 ליטר מים‏[174]. כאשר בעקבות שינויי האקלים יש פחות גשם ויותר אידוי בגלל עלייה בטמפרטורות הכמות הזו קטנה.

ב 2016 נצרכו בישראל 2,345 מיליוני מטר קוב מים על ידי האוכלוסייה. מהם 1,252 מיליוני מטר קוב לחקלאות, 123 מיליוני מטר קוב לתעשייה, 809 מיליוני מטר קוב לצריכה ביתית ואחרת(כמו השקיה בפארקים, או מזרקות), 29 מיליון מטר קוב הועברו לטבע ו 131 מיליון מטר קוב הועברו לרשות הפלסטינית וירדן. הצרכנים העיקריים הם החקלאות והצריכה הביתית והאחרת.

ניתן לראות שכמות זו גדולה בהרבה מכמות המים שאפשר להפיק באופן טבעי מבלי לפגוע בטבע, אפילו אם כמות הגשמים בשנה היא נורמלית. בגלל זה ומכיון שבערך מתחילת המאה ה 21 שנות הבצורת החלו לקראת יותר ויותר עקב שינויי האקלים, ננקטו צעדים שונים כדי להפיק מים בשיטות אחרות‏[175].

צמצום צריכת מים

אחד האמצעים למאבק בבצורת הוא צמצום צריכת מים. ובאמת, השימוש במים בתקופות היסטוריות היה בערך 7 מ"ק לנפש לשנה. ב 1967 ביהודה ושומרון, השתמשה האוכלוסייה הפלשתינאית ב-15 מ"ק מים בשנה. בשנת 1991 הגיעה כמות המים ביהודה ושומרון ל-35 מ"ק לנפש לשנה. זאת משום שישראל דאגה להביא ל-250 כפרים מים זורמים בצנרת. בישראל באותה עת השתמשו לצרכים ביתיים ועירוניים במעט מעל 100 מ"ק מים לנפש לשנה, ובסה"כ לכל השימושים, כולל שימוש תעשייתי וחקלאי בין 360 ל-380 מ"ק לנפש לשנה. כמות המים שנשאבה עלתה על הכמות המותרת כבר החל מאמצע שנות ה-70, כלומר מאז שאבו יותר מים ממה שהיה אפשר בלי לפגוע בטבע‏[176]. לכן אחד הפטרונות הוא פשוט בצמצום צריכת המים. בעשור הראשון של המאה ה 21, הקמפיין התקשורתי "ישראל מתייבשת"‏[177] גרם לירידה בצריכה של כ 14%‏[178].

בשנת 2017 לאחר כמה שנות בצורת בצפון, החליטו לחדש את הקמפיין לחסכון במים‏[179][180][181].

מחזור מים

מתוך 2,345 מיליוני קוב מים שנצרכו בישראל בשנת 2016 מאות מיליוני מטר קוב הם מים ממוחזרים, כלומר מים שהשתמשו בהם במקלחת, בכיור, בשרותים ואחר כך ניקו אותם.

במים הממוחזרים לא משתמשים לשתייה אלה לצרכים אחרים: חקלאות ועוד.‏[182].

התפלת מים

מתוך 2,345 מיליון מטר קוב מים שנצרכו בשנת 2016 בישראל כ 542 מיליון מטר קוב הם מים מותפלים, כלומר מי ים מלוחים שהפכו אותם למים מתוקים.‏[183]. את פטרון ההתפלה מקדמים מאוד בישראל כנראה כי זהו פטרון טכנולוגי בלבד, כלומר לא מחייב שינוי אורח חיים, אינו מחייב שיתוף פעולה בין לאומי כמו בייבוא מים ונותן הרבה רווחים לבעלי מתקני ההתפלה. לטענת התומכים בפטרון זה, כך אפשר לפתור את בעיית המים, להעלות את יכותם, ולחסוך כסף כי המחיר שלהם אומנם גבוהה יותר ממחיר המים הרגילים אבל נמוך יותר ממחיר התייבשות מקורות המים שיקרה אם לא יתפילו מים. לעומת זאת קיימת ביקורת על התפלת מים. לטענת המבקרים, קיימות השפעות שליליות להתפלה: זיהום מי ים בתרכיז מומלח, עלייה בזיהום האוויר גם בגלל עלייה בייצור החשמל וגם בגלל המתקנים עצמם, פגיעה בבריאות בגלל מחסור במינרלים(יוד, סידן, מגנזיום, פלואור) במים המותפלים, ותפיסת שטחים פתוחים‏[184].

אגירת מים

מתוך 2,345 מיליוני קוב מים שנצרכו בישראל בשנת 2016, 36 מיליוני מטר קוב מים הגיעו ממאגרים וקליטת מי שיטפון. מכאן אפשר לראות שפטרון זה לא מקודם באופן משמעותי בישראל. ‏[185].
לפני מספר שנים וועדת היגוי המורכבת מנציגי משרדי ממשלה וגופים הקרובים לנושא המים ואיכות הסביבה וגיבשה מסמך עקרונות והנחיות לגבי נושאים של"בנייה משמרת נגר עילי" ובנייה מישמרת מים באופן כללי.

כוונת הגורמים הממשלתיים התומכים בנושא היא לשמור עד כמה שאפשר את מי הגשם בסביבה בה הם נפלו, לגרום להם לחדור אל הקרקע ובכך להעשיר את מי התהום ולהקטין את כמות מי הגשם המתבזבזים בזרימה לים. ברמה הפרטית, כגון לגבי בית פרטי או בית משותף, המליצה וועדת ההיגוי לבנות בור חילחול בכל ביתמשותף ובית פרטי. בהסתמך על המלצות וועדת ההיגוי ועפ"י תקנות שהוצאו לצורך כך, החל משרדהשיכון, בשיתוף המשרד להגנת הסביבה, לחייב את המתכננים תיכנון עירוני לתכנן כך שהבנייהתהיה עם אמצעים לאיסוף מי גשם. עפ"י הנחיות משרד השיכון, יש לבנות בבנייה משמרת מיםמי גשם) בכל בנייה חדשה.

עפ"י הנוהל והתקנות, מחוייבת כל בנייה חדשה בהתקנת 'בור חילחול'. לעומת זאת, בבנייה ישנה הנוהל עדיין (שנת 2008) אינו מיושם במלואו. אולם, כפי הנראה, מתכוננים משרדי הממשלה בעתיד לחייב בהדרגה את אזרחי ארץ ישראל להזרים את מי הגשם הנופלים בחצרם ישירות אל בורות חילחול ואל מי התהום. אין עדיין תקנה המחייבת בתים ישנים, קיימים, להפנות את המים בפועל לתהום‏[186].

יבוא מים

זריעת עננים

חקלאות

ב 2008 נוצר בישראל מנגנון חוקתי המאפשר לקיים חקלאות אורגנית כך שהצרכנים יוכלו לקנות מוצרים אורגניים אם הם רוצים. לפי החוק האורגני נוצר גוף הנקרא: "השירותים להגנת הצומח ולביקורת" אשר מפקח שהמוצר המיוצר בישראל ואשר רוצה להיקרא אורגני, הוא באמת אורגני ורק אם הוא כזה מציב על המוצר את הסימן שלו‏[187].

באוגוסט 2017 שתי חברות הגישו הצעות לבניית מתקן טיפול בפסולת עירונית במתחם השפד"ן בראשון לציון, במכרז בהיקף של מאות מיליוני שקלים שהובילו המשרד להגנת הסביבה ומשרד האוצר. המתקן צפוי לייצר 12 מגה-וואט של אנרגיה מתחדשת, לטפל ב 1,000 טון פסולת מידי יום ולייצר דשן אורגנני-קומפוסט‏[188]

דוגמה למדיניות שיכולה לעזור במידת מה, למרות שהתקבלה מסיבות אחרות היא המדיניות להפסיק את ריסוס העשבים ב חומרי הדברה במטעים שבזמן האחרון נהפכה לנפוצה בישראל. לא רק שזה מונע את הפליטות מייצור חומרי ההדברה ההחלטה להשאיר את העשב ולא להשמיד אותו, תגרום לכך שהעשב יקלוט פחמן דו חמצני וימנע שחיקת קרקעות מה שיעזור לעצור את שינויי האקלים‏[189]

שמירה והרחבה של הטבע העירוני

חלק מתכניות ההתאמה לשינויי אקלים כוללות פיתוח טבע עירוני בערים: נטיעת עצים וכדומה. זה מרכך את גלי החום בקיץ ואת גלי הקור החורף, עוזר לחסוך בחשמל באמצעות צמצום עבודת המזגנים, מפחית זיהום אוויר, מגן מפני שיטפונות ועוד.

טבע עירוני בחיפה. בחיפה היערות נכנסים לעתים קרובות לתוך העיר, כחלק מתכנון מכוון מימי המנדט הבריטי. טבע עירוני מסייע להורדת הטמפרטורות בעיר, למניעת שטפונות, להפחתת זיהום האוויר ועוד.

כך לדוגמה, עצים במרחב הציבורי יכולים להקל על הולכי רגל ורוכבי אופניים על ידי הספקה של צל - דבר חשוב במדינות חמות כמו ישראל. העצים יכולים לקלוט את הקרינה הישירה של השמש ורוב הקרינה העקיפה. בנוסף בתהליך הנשימה המים מתאדים מהעלים וזה מקרר את הסביבה(בגלל זה לאדם רטוב קר-המים מתאדים מהעור שלו). נוסף על כך הצמחייה יוצרת רוח באמצעות אפקט שנקרא בריזת הפארקים(Park Breeze Cycle)-האוויר ליד העצים מתחמם פחות האוויר ליד הבטון והאספלט יותר. אוויר חם עולה למעלה ואז למקום אם האוויר הדליל יותר שנצר למטה נכנס האוויר מהמקומות הקרים יותר‏[190].

לאפקט הזה יש משמעות גדולה מאוד היום כי עלייה בטמפרטורה בגלל שינויי אקלים, מוחמרת על ידי אי החום העירוני. מצד שני צל ורוח יכולים להוריד את העומס התרמי ב 50-60%. לדוגמה בתל אביב בתנאי שמש מלאים מדד העמוס התרמי מגיע ל 45 מעלות. בתנאי צל חלקיים-32.1 מעלות. בתנאי צל מלאים-24.1 מעלות. הרוח יכולה להוריד את העומס התרמי בתל אביב עוד יותר-ב 63%. דבר נוסף שיכול לעזור הוא תכנון "מעודד רוח". כך לדוגמה בישראל הרוח היא לרוב מערבית - צפון מערבית ובניית רחובות בכיוון הזה יחד עם אי יצרת מחסומים לרוח לאורך הרחובות האלה יכולה לשפר את מצב הרוח בערים בישראל‏[191].

בישראל מצבו של הטבע עירוני הוא גרוע. בעיר יש מעט מעוד שטחים ירוקים. הם נהרסים ומצטמצמים כל הזמן בעיקר בגלל בנייה(למרות שיש הרבה מקום לבנות בלי לפגוע בו) הפיכת חצרות לחניות, כחלק מהעלויות החיצוניות של הרכב הפרטי וגינון אינטנסיבי. המודעות לחשיבותו של הטבע העירוני בישראל היא נמוכה מאוד. למרות זאת ננקטו על ידי המשרד להגנת הסביבה ומספר רשויות מקומיות מספר צעדים לשמירה על הטבע העירוני: השטחים הבלתי מרוססים בתל אביב, הקמת מספר פרקים לשימור טבע עירוני במקומות שונים בארץ, הקמת יערות מאכל למען שיקום שטחים פתוחים פרטיים(שפ"פים).

בדצמבר 2017 החליט משרד החקלאות לערוך תחרות בין הערים מי מביניהן שומרת יותר על העצים. הערים יקבלו ציונים בין 70 ל 100. התחרות צריכה לדרבן אותם לשמור יותר על העצים. המשרד טוען שבעוד שההשקעה הדרושה כדי לתחזק עץ היא 300 שקל בשנה בפועל משקיעים רק 100.‏[192] יש לציין שלפעמים העצים סובלים לא מזה שמפקירים אותם אלה דווקא מזה שמטפלים בהם באמצעות גיזום וכיוצא בזה. הגישה כלפי הטבע אמורה להיות לא להנדס אותו אלה לתת לו לצמוח חופשי ולהפריע כמה שפחות זה גם חוסך בכסף. בנוסף יש לציין ש 100 עצים העומדים בנפרד מביאים פחות תועלת מאשר כאשר הם עומדים ביחד ויוצרים חורשה יחד עם השיחים והעשב שגם עליהם יש לשמור.

ראה מידע מורחב ב -


Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - טבע עירוני

פעילות אזרחית בנושא האקלים

מספר ארגוני סביבה פעלו במשך השנים כדי להעלות את המודעות לנושא התחממות עולמית וכדי לקדם צעדי שינוי מצד הממשלה. ארגונים אלה כוללים את גרינפיס - הים התיכון, אדם טבע ודין, הפורום הישראלי לאנרגיה, החברה להגנת הטבע, מגמה ירוקה, ידידי כדור הארץ, העמותה לכלכלה בת קיימא, ישראל בשביל האופניים וארגונים נוספים. בשנים האחרונות קיים מאמץ רב ארגוני בקואליציית דרכים לקיימות, שמרכז ארגון חיים וסביבה. ארגונים אלה פעלו ופועלים ישירות בנושא שינויי אקלים או שהם מתייחסים לנושא במסגרת פעילות אחרת שלהם בתחומים אחרים כמו תחבורה בת קיימא, אנרגיה מתחדשת, בנייה ירוקה ועוד.

קואליציית "דרכים לקיימות" היא קואליציה של ארגוני חברה וסביבה הפועלים משנת 2002 לקידום פיתוח בר קיימא שמרוכזת על ידי ארגון חיים וסביבה. משנת 2007 מתרכזת הקואליציה בנושא התמודדות עם משבר האקלים.

ב-23 ביוני 2015, ביום הסביבה בכנסת, השיקה קואליציית "דרכים לקיימות" את המסמך "ישראל ושינויי אקלים 2015" שהוא מסמך מדיניות מטעם ארגוני סביבה בנושאים שונים כגון שינויים במשק החשמל ומעבר לאנרגיות מתחדשות, שינויים בתחבורה בישראל, בנושא בנייה ירוקה ועוד. המסמך הוגש לשר להגנת הסביבה, אבי גבאי, וכן ליו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה בדיון מיוחד של ועדת הפנים והגנת הסביבה בכנסת שהוקדש לנושא "היערכות ישראל לשינויי האקלים". [44]

בשנת 2015 הוציאו הארגונים את מסמך המדיניות ישראל ושינויי האקלים - הצעת מדיניות לממשלת ישראל. המסמך מתווה "מפת דרכים" למקבלי ההחלטות בישראל, וקורא לאימוץ מיידי של מדיניות רב-תחומית משולבת שתציב את ישראל בקו אחד עם מדינות ה-OECD, בפעולה לנוכח שינויי האקלים. המסמך הוגש לשר להגנת הסביבה, אבי גבאי, וכן ליו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה בדיון מיוחד של ועדת הפנים והגנת הסביבה בכנסת שהוקדש לנושא "היערכות ישראל לשינויי האקלים". בשנים 2015 ו 2017 מגמה ירוקה גרינפיס, העמותה לכלכלה בת קיימא ועוד ארגונים ארגנו את את החלק הישראלי של מצעד האקלים העולמי. במאי 2017 מגמה ירוקה ערכה מספר פעילויות לקראת ביקורו של הנשיא טראמפ, כאשר היא קראה לו ולממשלת ישראל לקיים את הסכם פריז[193]

ב-2017 פרופסור יואב יאיר מהמרכז הבין תחומי בהרצליה אמר לפני פתיחת כנס בנושא היציבות במזרח התיכון, שמדיניות טראמפ בנושא האקלים מסכנת את ישראל וכי יש לארגן שיתוף פעולה בין מדינות במזרח התיכון כדי למנוע אסון‏[194]

בתחילת שנת 2018 פנו ארגוני הסביבה לראש הממשלה והשר להגנת הסביבה בדרישה להפסיק את גירוש הפליטים הם ציינו שהפליטים בישראל הם בחלק גדול פליטי אקלים ואמרו שלא כך צריך לפתור את הבעיה אלה בשיתוף פעולה‏[195].

מספר ארגוני סביבה כמו מגמה ירוקה ופעולה ירוקה פעלו בתחומים של תרבות הצריכה והגברת פשטות מרצון.

הכחשת אקלים בישראל

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - הכחשת אקלים

בדומה למדינות אחרות בעולם, גורמים הקשורים לימין כלכלי, לימין השמרני ולליברטריזם בישראל עוסקים בהכחשת אקלים כלומר בהפצת דעות לפיהן אין התחממות עולמית, או שהתחממות זו אינה נובעת מפעילות אנושית, או שעדיף לא לעשות דבר מול התחממות זו שכן הנזקים שלה יהיו משניים. וכן בדעה לפיה מדעני אקלים רבים וגופי מדע מרכזיים סבורים אחרת עקב תאוריית קשר של מדענים אלה במטרה להגזים בסכנות של התחממות עולמית כדי לזכות במענקי מחקר.

בועז ארד, ממקימי התנועה הליברלית החדשה ותומך התאוריה של איין ראנד, באתר "אנוכי" טוען במאמר משנת 2007 כי התחממות זו היא "עלילה בקנה מידה גלובלי, המוזנת בדלק האנטי-גלובליזציה, אנטי-רציונליות, אנטי-חומרנות ואנטי-קפיטליזם המשולב בפילוסופיות ששורשיהן יונקים מנבואות קץ-הימים מבקשת להחזיר אותנו לימי טרום המהפכה התעשייתית." ‏[196].

ד"ר גבי אביטל, הוא דוקטור להנדסת אווירונאוטיקה, וחבר מרכז ליכוד. בנובמבר 2009 מונה אביטל ידי שר החינוך גדעון סער לתפקיד המדען הראשי של משרד החינוך. בתחילת 2010 התפרסמו בעיתונות התבטאויות (חלקן נאמרו לפני כניסתו לתפקיד) המתנגדות להוראת תורת האבולוציה בלי שיוצגו לתלמידים במקביל גם ההתנגדויות לתורת האבולוציה, ונגד התאוריה שלפיה התחממות עולמית היא תוצאת פעילותם של בני האדם. בין היתר אמר אביטל: "כל הסממנים של דת פנאטית נמצאים שם (בארגוני ירוקים) - קנאות והרבה רוע. הירוקים אומרים ש'יישרף העולם - רק שיהיה ירוק'". בתשובה לשאלה האם הוא נוהג למחזר, השיב: "אני מתאמץ לשים את הפלסטיק בפח אשפה רגיל. כדור הארץ לא הולך להיות מושמד. הקב"ה הבטיח לנו...וההשפעה של האדם היא זניחה". חלק גדול מהציטוטים המוקדמים של ד"ר אביטל הופיעו בבלוג "הפרפר השחור", המוקדש להתחממות העולמית. במכתב לסער, כתב מחבר הבלוג, איל מורג, כי אביטל "לא מבין מהו מדע ולכן צריך להרחיק אותו מכל תפקיד שקשור למדע". פעילים בארגוני סביבה, כמו ד"ר שחר דולב מהפורום הישראלי לאנרגיה וד"ר ליה אטינגר ממרכז השל קראו לפטרו. ‏[197], השר גדעון סער התנער מדבריו‏[198]. בעקבות דבריו נשלח מכתב צד חתני פרס ישראל ונובל וכן מדענים נספים הדורש לפטר את אביטל, בין היתר על ידי שני חתני פרס נובל בכימיה, הפרופסורים אברהם הרשקו ואהרן צ'חנובר. ‏[199]. אביטל חזר על דבריו ברעיון לעיתון מעריב, באוגוסט 2010. ‏[200]. באוקטובר 2010 הוא פוטר על ידי מתפקידו על ידי גדעון סער.‏[201].

"ישראל היום" פרסם בשנת 2014 מאמר לא חתום בעל הכותרת "צר לי להודיע: העולם לא מתחמם". ‏[202]

אתר "מידה" מארח תדיר מאמרים שיוצאים שמנסים להכחיש קיום של התחממות עולמית או רעיונות דומים - לדוגמה הלל גרשוני (בעל תואר בתלמוד), או ד"ר אמיר שני (מרצה לתיירות, אתיקה וסביבה באוניברסיטת בן–גוריון וחבר הפורום הרעיוני של התנועה הליברלית החדשה), [45]

הטיעונים של הכחשת אקלים בישראל אינם שונים במהותם מטיעוני הכחשת אקלים ברחבי העולם. וכוללים את הטענות הבאות:

  • אין בעצם התחממות מאז שנת 1998. (לדוגמה גבי אביטל, אתר מידה 2013). הדבר מתעלם מכך שתהליך שינוי האקלים אינו מונוטוני - הוא אינו מתרחש בקצב אחיד על פני זמן. חלק גדול מההתחממות היא חימום של האוקיינוסים, וזרימה של חום אל ומתוך האוקיינוסים, כמו גם מחזורי אקלים אחרים כמו שונות מחזורית בקרינת השמש גורמים לכך שהתחממות אינה מונוטונית. כך או כך, גם מאז 1998 הייתה התחממות הן בשנת 2015 ולאחר מכן שנת 2016 הוכרזה על ידי נאס"א כשנה החמה ביותר בהיסטוריה מאז החלו המדידות.
  • התחממות עולמית היא קונספירציה של ארגוני סביבה, או של מדעני אקלים שרוצים תקציבי מחקר. הדבר מתעלם מכך שארגוני סביבה אינם מעורבים בפעילות של גופי מחקר אקלים, וכי האינטרס של מדעני אקלים שרוצים לזכות בתקציבי מחקר גדולים הוא לשמור על עמימות בתחום או לצאת בהצהרות מפתיעות - ולא לחזק את הקונצנזוס המדעי. יש עשרות קבוצות מחקר שונות ברחבי העולם ומאות מדעני אקלים שיש להם אינטרס לזכות בפרסום, אם יהיו להן תוצאות מפתיעות. פרשיות כמו "אקלים גייט" מעידות שמדענים הן בני אדם וכי חשיפת אלפי מכתבים של מדעני אקלים לא חושפת שום ראיה לקונספירציה מצד המדענים.
  • מדעי אקלים הזהירו אותנו בעבר מפני התקררות עולמית, זו הייתה טעות ולכן הם טועים בכל דבר אחר. (לדוגמה בועז ארד, 2007) למעשה התקררות עולמית הייתה תאוריה אקלימית שנויה במחלוקת בשנות ה-60 וה-70 שזכתה לחשיפה צעקנית מצד עיתונים מסחריים. בעיתונות המקצועית של מדעני האקלים היה באותו זמן ויכוח בשאלה איזו תאוריה נכונה יותר - אין שום שינוי באקלים, התחממות עולמית או התקררות עולמית. עקב הוויכוח הזה נעשו עוד מחקרים רבים מאד, הן בתחום חקר האקלים והן בתחומים אחרים. עם הזמן הצטברו ראיות בעד התאוריה של התחממות עולמית עקב פליטת גזי חממה, ותאוריות אחרות כמו התקררות עולמית, או שינוי אקלים בגלל שינויים בשמש, נזנחו.

ראו גם

שינויי אקלים והתחממות עולמית

רקע מדעי להתחממות עולמית: קלימטולוגיה - מחזור הפחמן - שיווי משקל - שוק האנרגיה העולמי - דלק מחצבי - תהליך ארוך טווח - תהליך בלתי הפיך - התחממות עולמית - שינויי אקלים - אפקט החממה - גזי חממה - גרף מקל ההוקי - החמצת אוקיינוסים - עמעום עולמי - מודל אקלימי - הפתעה אקלימית - התקררות עולמית - טביעת רגל פחמנית - פוטנציאל התחממות עולמית

התחממות עולמית

השפעות של שינויי אקלים: השפעות כלכליות של התחממות עולמית - שינוי אקלים וחקלאות - פליטים סביבתיים - ההתיישבות הנורווגית בגרינלנד - השערת מדיאה -השפעות ההתחממות העולמית על המזרח התיכון - רקע סביבתי חברתי למלחמת האזרחים בסוריה - שינויי אקלים בישראל - הנה זה בא (ספר)

מדיניות אקלים: המחלוקת על התחממות עולמית - הפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים - פרוטוקול קיוטו - דו"ח שטרן - ועידת האקלים בפריז - אמת מטרידה (סרט) - הכחשת שינויי האקלים - התרמית הגדולה של ההתחממות העולמית (סרט) - התחממות העולמית - מורה נבוכים

טכנולוגיה, כלים, ותחומי התמודדות: אנרגיה מתחדשת - חסכון אנרגטי - התייעלות אנרגטית - תחבורה בת קיימא - עירוניות מתחדשת - בנייה ירוקה - השפעות סביבתיות של מזון מהחי - שימושי קרקע - חקלאות בת קיימא - צמיחה כלכלית - I=PAT - פשטות מרצון - גידול אוכלוסין - כלכלה בת קיימא - זה משנה הכל


קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ירון דרוקמן ישראל 2100: 40-45 מעלות בממוצע ביולי 16.06.2015, ויינט
  2. ^ מכון ויצמן מחקר: התחממות כדור הארץ תגביר את תנועת סופות הגשם לעבר הקטבים 13.11.2017, ויינט
  3. ^ בועז דיין שינויי האקלים יגבירו את תנועת סופות הגשם לעבר הקטבים וישראל תתייבש 28.11.2017, IsraelWeather , תחזית מזג האוויר בישראל מאת בועז דיין
  4. ^ מצעד האקלים 2018 People's Climate March מצעד האקלים 2018
  5. ^ מדינת ישראל ISRAEL'S INTENDED NATIONALLY DETERMINED CONTRIBUTION (INDC) 29.09.2015, interim NDC Registry
  6. ^ ויקיפדיה List of countries by greenhouse gas emissions
  7. ^ ויקיפדיה List of countries by greenhouse gas emissions per capita
  8. ^ המשרד להגנת הסביבה [http://www.sviva.gov.il/InfoServices/ReservoirInfo/DocLib2/Publications/P0501-P0600/P0519.pdf פליטות גזי חממה בישראל סקירת המצב הקיים ובחינת אמצעים להפחתה] ינואר 2009
  9. ^ המשרד להגנת הסביבה [http://www.sviva.gov.il/infoservices/reservoirinfo/doclib2/publications/p0801-p0900/p0856.pdf הפחתת פליטות גזי חממה בישראל] מאי 2017
  10. ^ עירית גולן-אנגלקו וישעיהו בראור היערכות ישראל לשינויי אקלים גלובליים פרק א -' השלכות שינויי האקלים על ישראל והמלצות ביניים. יולי 2008, מדינת ישראל המשרד להגנת הסביבה לשכת המדען הראשי
  11. ^ מדינת ישראל משרד התחבורה השרות המטאורולוגי שינויים אקלימיים בישראל ממצאי השירות המטאורולוגי מרץ 2015
  12. ^ גרינפיס ישראל טראמפ וביבי, אל תשימו אותנו במוזיאון של ההיסטוריה האנושית 25.05.2017, גרינפיס ישראל
  13. ^ 13.0 13.1 שחר סמוחה, אסונות טבע, רעב ומלחמות: דוח האקלים החדש מטריד במיוחד 19.08.2017, גלובס
  14. ^ מרכז הידע הישראלי להערכות לשינויי אקלים דו"ח מס' 2, המלצות מדיניות בתחומי מרכז הידע, שיווק בינלאומי של תוצרי מרכז הידע אוגוסט 2012
  15. ^ פרופסור פנחס אלפרט, דוקטור עודד פוצ'טר, בית הספר ללימודי הסביבה על שם פורטר, אוניברסיטת תל אביב ההשפעה המשולבת של שינויי האקלים ואי החום העירוני על מגמת עומס החום בישובים עירוניים - מגמות נוכחיות ותחזית לעתיד המשרד לאיכות הסביבה
  16. ^ המשרד להגנת הסביבה [http://www.sviva.gov.il/infoservices/reservoirinfo/doclib2/publications/p0801-p0900/p0826.pdf ISRAEL’S FIRST BIENNIAL UPDATE REPORT] דצמבר 2015
  17. ^ אבי בליזובסקי, "התקופה של 15 השנים האחרונות בישראל היא התקופה החמה ביותר משנת 1951", הידען, 1 במרץ 2012
  18. ^ מדינת ישראל, משרד התחבורה, השירות המטאורולוגי [http://www.ims.gov.il/NR/rdonlyres/F68A0D64-A40E-4A7E-8405-89F6E7F0CE06/0/ExtremetrendsoverIsrael_.pdf יוסף, י., חלפון, נ., פורת, ע., אוסטינסקי-צדקי, א. ופורשפן, א. 2016 :מגמות באירועי מזג אוויר קיצוניים בישראל. דו"ח מחקר מס' 21921416 ,השירות המטאורולוגי] 21.09.2016
  19. ^ צפריר רינת דו"ח: עלייה משמעותית בגלי החום בארץ בעשורים האחרונים הארץ, 25.9.2016
  20. ^ צפריר רינת החודש שעבר: אחד משני חודשי יולי החמים ביותר שנמדדו אי פעם בישראל01.08.2017, הארץ
  21. ^ מדינת ישראל, משרד התחבורה, השירות המטאורולוגיסיכום חודשי של מזג אויר – יולי 2017 01.08.2017
  22. ^ בועז דיין שינויי אקלים בישראל 2009-2018 אתר מזג האוויר בישראל
  23. ^ פרופסור פנחס אלפרט, דוקטור עודד פוצ'טר, בית הספר ללימודי הסביבה על שם פורטר, אוניברסיטת תל אביב ההשפעה המשולבת של שינויי האקלים ואי החום העירוני על מגמת עומס החום בישובים עירוניים - מגמות נוכחיות ותחזית לעתיד המשרד לאיכות הסביבה
  24. ^ American Planning Association Climate Change Management 2007
  25. ^ אלינה ארביטמן עומס תרמי כבד 22.09.2017, זווית-סוכנות ידיעות למדע ולסביבה
  26. ^ רוויטל בלומפלד, מנזקי האובך: עלייה של עשרות אחוזים בפניות למד"א, 632 איש טופלו, וואלה, 9 בספטמבר 2015
  27. ^ משרד הבריאות, הקרן לבריאות וסביבה [https://www.health.gov.il/PublicationsFiles/BSV_sviva2014H.pdf בריאות וסביבה בישראל 2014] שנת 2014
  28. ^ חזי שטרנליכט סרטן – גורם המוות הראשון בארץ, אך שיעור התמותה ממנו נמוך ביחס ל-OECD ישראל היום, 14.11.2016
  29. ^ משרד הבריאות, הקרן לבריאות וסביבה [https://www.health.gov.il/PublicationsFiles/BSV_sviva2014H.pdf בריאות וסביבה בישראל 2014] שנת 2014
  30. ^ Sarah Berry How climate change could affect the way we exercise 26.04.2017, The Sidney Morning Herald
  31. ^ דוקטור אסף רוזנטל התרחבות האיזור המשווני כתוצאה מהתחממות כדור הארץ תגרום לאסונות 8.12.2007, הידען
  32. ^ אייל מורג [http://the-black-butterfly-effect.blogspot.co.il/2006/06/blog-post_114945575595540726.html?m=1 זירמי הסילון זוחלים לכיוון הקטבים] 04.06.2006, אפקט הפרפר השחור
  33. ^ Martin Hoerling NOAA study: Human-caused climate change a major factor in more frequent Mediterranean droughts 27.10.2011 National Oceanic and Atmospheric Administration, United States Department of Commerce
  34. ^ ערוץ מזג האוויר בישראל קו המדבר נע צפונה במהירות של כ 1.5 קילומטר בשנה 14.12.2011, Israel Weather.co.il
  35. ^ מכון ויצמן מחקר: התחממות כדור הארץ תגביר את תנועת סופות הגשם לעבר הקטבים 13.11.2017, ויינט
  36. ^ יובל בגנו בשל ההתחממות הגלובלית: "ישראל עלולה להפוך לצחיחה כמו הנגב" 15.11.2017 מעריב
  37. ^ בועז דיין המסת הקרח בקוטב גורמת להתייבשות ישראל? 13.12.2017, Israel Weather תחזית מזג האוויר בישראל מאת בועז דיין
  38. ^ Damian Carrington Arctic ice melt 'already affecting weather patterns where you live right now' 19.12.2016 גארדיאן
  39. ^ CHRIS MOONEY Global warming’s effect on jet stream could mean longer periods of extreme weather 27.03.2017
  40. ^ Jennifer Francis of Rutgers University and Stephen Vavrus of the University of Wisconsin-MadisonArctic Warming is Altering Weather Patterns, Study Shows Climate Central 30.9.2012
  41. ^ ערוץ מזג האוויר Weather2day שיבוש זרם הסילון משגע את מזג האוויר 26.09.2015
  42. ^ בועז דיין שינויי האקלים יגבירו את תנועת סופות הגשם לעבר הקטבים וישראל תתייבש 28.11.2017, IsraelWeather , תחזית מזג האוויר בישראל מאת בועז דיין
  43. ^ המשרד להגנת הסביבה דוח מצב הסביבה בישראל נתונים / מדדים / מגמות דצמבר 2017
  44. ^ ערוץ מזג האוויר בישראל קו המדבר נע צפונה במהירות של כ 1.5 קילומטר בשנה 14.12.2011, Israel Weather.co.il
  45. ^ נתונים אקלימיים - שנות בצורת בישראל, אתר israelweather תחזית מזג האוויר מאת בועז דיין
  46. ^ יאיר קראוס, שנה שלישית ברציפות: הצפון סובל ממחסור בגשם, nrg, 4.2.2016
  47. ^ הויקיפדיה האנגלית Environmental
  48. ^ טל גולדרט סוף התפלה במחשבה תחילה 10.11.2015, זווית, סוכנות הידיעות למדע וסביבה
  49. ^ ויקיפדיה התפלה
  50. ^ Gideon Koren, Meital Shlezinger, Rachel Katz, Varda Shalev, Yona Amitai Seawater desalination and serum magnesium concentrations in Israel 08.12.2016, Journal of Water and Health
  51. ^ אסף בן נריה שתיית מים מותפלים מגבירה את הסיכון למוות ממחלות לב 05.04.2016, זווית, סוכנות הידיעות למדע וסביבה.
  52. ^ חיים רבלין מחקר חדש חושף: שתיית מים מותפלים מגבירה סיכוי למוות ממחלות לב 05.04.2016, מאקו
  53. ^ Ovadia YS, Troen AM, Gefel D. Barzilai Medical Center, Ashkelon and School of Nutrition Science, The Hebrew University, Jerusalem, Israel. [http://www.ign.org/newsletter/idd_aug13_israel_1.pdf Seawater desalination and iodine deficiency: is there a link? ] אוגוסט 2013, IDD NEWSLETTER, ISRAEL
  54. ^ עידן אפרתי צפריר רינת, חוקרים: השימוש במים מותפלים בישראל עלול להגביר את התחלואה בבלוטת התריס 14.09.2016, הארץ
  55. ^ Yaniv S Ovadia Dov Gefel Dorit Aharoni Svetlana Turkot Shlomo Fytlovich Aron M Troen Can desalinated seawater contribute to iodine-deficiency disorders? An observation and hypothesis אוקטובר 2016, Cambridge Core
  56. ^ Yaniv S. Ovadia, Dov Gefel, Svetlana Turkot, Dorit Aharoni, Shlomo Fytlovich, and Aron M. Troen. Elevated Serum Thyroglobulin and Low Iodine Intake Are Associated with Nontoxic Nodular Goiter among Adults Living near the Eastern Mediterranean Coast 2014, Journal of Thyroid Research Volume 2014 (2014), Article ID 913672, 6 pages
  57. ^ קרין לויט פרידריך מחקר ישראלי: מחסור מסוכן ביוד בקרב נשים הרות וילדים 28.03.2017, ויינט
  58. ^ משרד הבריאות יוד
  59. ^ משרד הבריאות תזונה בריאה בהריון
  60. ^ Nathaniel Berman Why You Should Never Drink Bottled Water Again 15.08.2016, Ecowatch
  61. ^ פרופסור דן זסלבסקי [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1197 משק המים בישראל] 1998, המרכז לטכנולוגיה חינוכית
  62. ^ מערכת הפורטל לחקלאות טבע וסביבה מחדל המים: הגענו למשבר עמוק - ישראל צועדת לקראת אסון 31.10.2017 הפורטל הישראלי לחקלאות טבע וסביבה
  63. ^ אדריאן פילוט ברשות המים התריעו בפני שטייניץ: "מחסור חסר תקדים במים בשנה הבאה"16.01.2018, כלכליסט
  64. ^ אורה קורן כשהמים בברזים שלנו יפסיקו לזרום: "היו שני אסונות כאלה ב-100 שנה - אנחנו בדרך לפעם השלישית"17.01.2018, דה מרקר
  65. ^ סוניה גורודיסקי שטייניץ: משק המים במצב חירום, נקדם הקמת מתקני התפלה" 16.01.2018, גלובס
  66. ^ סוניה גורודיסקי "חסרים מעל 30 ימי גשם כדי להבין את עומק המחסור במים" 28.01.2018, גלובס
  67. ^ עמיר בן-דוד ופייגי שטרן בדקנו: האם מי הכינרת בברז הפכו למלוחים? 05.02.2018, ויינט
  68. ^ מעריב אונליין תוכנית חדשה במשרד האנרגיה: תופסק שאיבת המים מהכינרת
  69. ^ דב צביאלי [http://cgate.co.il/archeology/pnei_haiam.pdf פני הים - לאן? ] המכון ללימודי ים ע"ש ליאון רקנאטי, אוניברסיטת חיפה
  70. ^ סרג'יו דב רוזן איך אומרים "הארווי" בעברית? 08.09.2017, מאקו (שותף מ"זווית")
  71. ^ 71.0 71.1 שלומית פז, אורן קידר, שינויי אקלים, השלכות חזויות ותופעות נצפות: רקע גלובלי ומבט ישראלי. קתדרת חייקין לגאואסטרטגיה, אוניברסיטת חיפה. אפריל 2007
  72. ^ צפריר רינת הארץ, וואלה קו החוף זז מזרחה בגלל עלייה במפלס הים התיכון הידען, 09.04.2004
  73. ^ גלוב בלוג עלייה לצורך עלייה גלוב בלוג
  74. ^ נשיונל ג'אוגרפיק מפלס ים תיכוני פברואר 2015
  75. ^ דב ס. רוזן, מנהל המחלקה לגיאולוגיה ימית ותהליכים חופיים, חקר ימים ואגמים לישראל, שינוי מפלס הים ובחינת ההשלכות על מצב חופי הים התיכון של ישראל, חקר ימים ואגמים לישראל
  76. ^ איתמר פורת, עליית מפלס פני הים התיכון, החברה להגנת הטבע
  77. ^ מצילים את חוף זבולון אז מהו רוחב החוף? 7.8.2012
  78. ^ עיריית ראשון לציוןחוף הים
  79. ^ ויינטמדען האקלים המוביל בעולם: "גובה פני הים יעלה ב-3 מטרים עד 2065"26.07.2015
  80. ^ Svetlana Jevrejevaa,1, Luke P. Jacksona,b, Riccardo E. M. Rivac,d, Aslak Grinstede, and John C. Mooref,g,1 Author Affiliations Coastal sea level rise with warming above 2 °C 03.10.2016 Proceedings of the National Academy of Sciences of the United States of America
  81. ^ בילי פרנקל עליית מפלס הים: האם הבית שלכם בסכנת הצפה? ויינט 21.7.2013
  82. ^ שחר סמוחה אסונות טבע, רעב ומלחמות: דוח האקלים החדש מטריד במיוחד 19.08.2017, גלובס
  83. ^ עירית גולן-אנגלקו וישעיהו בראור היערכות ישראל לשינויי אקלים גלובליים, פרק א - השלכות שינויי האקלים על ישראל והמלצות ביניים. מדינת ישראל, המשרד להגנת הסביבה, לשכת המדען הראשי, יולי 2008
  84. ^ אילנית אדלר גשם, הצפות ופקקים - והשיא לפנינו חדשות ערוץ 2 13.12.2016
  85. ^ אטילה שומפלבי ואסף בן נריה, זווית כך נצליח למנוע את ההצפה הבאה ויינט 17.12.2016
  86. ^ דוקטור נועם צ'כנובסקי חקלאות במבחן זווית, 20.12.2015
  87. ^ ירון דרוקמן סערה אחרי נובמבר בלי גשם: "היבש ביותר זה 100 שנה" ויינט 1.12.2016
  88. ^ מירב קריסטל מה יקרה לסלט? פגיעה במלפפונים בעקבות גל החום 04.07.2017, ויינט
  89. ^ אורה קורן עונת המלפפונים: משרד החקלאות מתריע מפני מחסור בעגבניות בחגים 30.08.2017, מאקו
  90. ^ שני מוזס מחסור בעגבניות ברשתות השיווק: המחיר לצרכן עלה ב-12% 19.10.2017, גלובס
  91. ^ ערוץ 7 הצלחה בהצלת מטעי אבוקדו מנזקי הקרה13.03.2017
  92. ^ EPAClimate Impacts on Human Health EPA
  93. ^ U.S global change research programAir Quality Impacts U.S. global change research program
  94. ^ Jacob, Daniel J., and Darrel A. Winner[https://dash.harvard.edu/bitstream/handle/1/3553961/Jacob_EffectClimate.pdf?sequence=2 Effect of climate change on air quality.] The Harward Community, 2009
  95. ^ Climate and Health Letter with Names Environment America 16,12,2016
  96. ^ פרופסור יואב יאיר בגלל התחממות כדור הארץ התכיפות של אובך וסופות אבק כמו זו המתרחשת כעת תגדל הידען 10.9.2015
  97. ^ המשרד להגנת הסביבה בתוך שנה בישראל: שני סופות אבק חסרות תקדים המשרד להגנת הסביבה, 13.9.2015
  98. ^ שחר שלוחחשיפה קצרה, סכנה גדולה זווית, סוכנות ידיעות למדע ולסביבה, 13.12.2016.
  99. ^ דוקטור דניאל מדרתתחילו להתרגל לאירועים חריגים סוכנות הידיעות למדע ולסביבה זווית, 17.12.2016
  100. ^ ד"ר איתי גל דו"ח: אלו המחלות הנגרמות משינויי האקלים בעולם 19.03.2017 ויינט
  101. ^ Michael Graham Richard[http://www.treehugger.com/natural-sciences/trees-are-awesome-study-shows-tree-leaves-can-capture-50-particulate-matter-pollution.html Trees are awesome: Study shows tree leaves can capture 50%+ of particulate matter pollution ] TreeHugger, 2.12.2013
  102. ^ מאיה פלח, זווית מומחים: זו הסיבה להתפרצות הכלבת בצפון הארץ 02.01.2018, ויינט
  103. ^ משרד הבריאות, הקרן לבריאות וסביבהבריאות וסביבה בישראל 2014 שנת 2014
  104. ^ הקרן לבריאות וסביבה שינויי אקלים 2017
  105. ^ ד"ר איתן ישראלי, על הקשר בין ההתחממות הגלובלית ושריפות יער, globeblog, 24 בדצמבר 2013
  106. ^ Jennifer Francis of Rutgers University and Stephen Vavrus of the University of Wisconsin-MadisonArctic Warming is Altering Weather Patterns, Study Shows Climate Central 30.9.2012
  107. ^ מדינת ישראל, משרד התחבורה, השרות המטאורולוגי יובש ורוחות מזרחיות חזקות נובמבר 2016 – סקירה ראשונית מדינת ישראל, משרד התחבורה השירות המטאורולוגי 24.11.2016
  108. ^ מערכת גלצ נציב הכבאות הראשי: "רוב הדלקות בנובמבר - הצתות" 04.05.2017, גלי צה"ל
  109. ^ ג'קי חורי, ניר חסון תושב אום אל-פחם שהואשם בהצתה בגל השרפות שוחרר לאחר חודש וחצי 12.01.2017 הארץ
  110. ^ יוסי מזרחיגל השרפות: מה נשאר מההצהרות? 03.12.2016, מאקו
  111. ^ ניר חסון עשן בלי אש בדוח הכבאות על גל השרפות, אין ראיות להצתות המוניות19.01.2017, הארץ
  112. ^ דוקטור דניאל מדרתתחילו להתרגל לאירועים חריגים סוכנות הידיעות למדע ולסביבה זווית, 17.12.2016.
  113. ^ נצ"מ ד"ר בשורה רגב, שי עמרם, אביגיל עמית, מערכת חיזוי שרפות - מת"ש, כתב העת 'בטחון פנים' של המשרד לביטחון הפנים, גיליון מס' 1 - יוני 2012
  114. ^ בועז דיין זריעת עננים בישראל ושינויי האקלים
  115. ^ מאיה פלח, ים חם, זווית, 4 באוגוסט, 2015
  116. ^ Damian Carrington Arctic ice melt 'already affecting weather patterns where you live right now'19.12.2016 הגארדיאן
  117. ^ מטאו טק, נחום מליק במהלך הסופה נשבר שיא הקור שנמדד בישראל-מינוס 14.2 מעלות Ynet 12.1.2015
  118. ^ דליה מזורי הסופה שהייתה: הטמפרטורה הנמוכה ב-35 שנים NRG 11.1.2015
  119. ^ ערוץ 7 הצלחה בהצלת מטעי אבוקדו מנזקי הקרה13.03.2017
  120. ^ דוקטור דניאל מדר למרות הלילות הקרים, העולם עדיין מתחמם 06.04.2017, זווית, מאקו
  121. ^ Climate Home Climate change affecting stability across West Africa and Sahel: UN security council 31.01.2018
  122. ^ ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט בישראל מבקשי מקלט בישראל
  123. ^ Carbon Brief Climate Change and Deforestation Threaten World’s Largest Tropical Peatland 26.01.2018, Ecowatch
  124. ^ מאיה פלחישראל מתחשמלת זווית- סוכנות הידיעות למדע וסביבה, מתוך אתר "הידען" 27.7.2016
  125. ^ David M. Romps1,, Jacob T. Seeley, David Vollaro, John Molinari Projected increase in lightning strikes in the United States due to global warming 14.11.2014, Science
  126. ^ Jane J. Lee Climate Change May Spark More Lightning Strikes, Igniting Wildfires 15.11.2014, National Geographic
  127. ^ יואב יאיר שינויים אקלימיים במזרח התיכון" עם פרופ' יואב יאיר 23.03.2017, אקדמיה ברשת
  128. ^ Jos Lelieveld, Yiannis Proestos, Panos Hadjinicolaou, Meryem Tanarhte, Evangelos Tyrlis und Georgios Zittis Klaus Klingmüller, Andrea Pozzer, Swen Metzger, Georgiy L. Stenchikov und Jos Lelieveld Climate-exodus expected in the Middle East and North Africa Max Plank Gesellshaft 2.5.2016
  129. ^ מחקר: בקרוב לא יוכלו לגור בחלקים במזה"ת ynet 13.5.2016
  130. ^ ירטון דרוקמן ישראל 2100: 40-45 מעלות בממוצע ביולי ynet, כלכלה ירוקה וקיימות 16.6.2015
  131. ^ דוקטור אסף רוזנטל התרחבות האיזור המשווני כתוצאה מהתחממות כדור הארץ תגרום לאסונות 8.12.2007, הידען
  132. ^ אייל מורג [http://the-black-butterfly-effect.blogspot.co.il/2006/06/blog-post_114945575595540726.html?m=1 זירמי הסילון זוחלים לכיוון הקטבים] 04.06.2006, אפקט הפרפר השחור
  133. ^ Martin Hoerling NOAA study: Human-caused climate change a major factor in more frequent Mediterranean droughts 27.10.2011 National Oceanic and Atmospheric Administration, United States Department of Commerce
  134. ^ ערוץ מזג האוויר בישראל קו המדבר נע צפונה במהירות של כ 1.5 קילומטר בשנה 14.12.2011, Israel Weather.co.il
  135. ^ מכון ויצמן מחקר: התחממות כדור הארץ תגביר את תנועת סופות הגשם לעבר הקטבים 13.11.2017, ויינט
  136. ^ יובל בגנו בשל ההתחממות הגלובלית: "ישראל עלולה להפוך לצחיחה כמו הנגב" 15.11.2017 מעריב
  137. ^ בועז דיין שינויי האקלים יגבירו את תנועת סופות הגשם לעבר הקטבים וישראל תתייבש 28.11.2017, IsraelWeather , תחזית מזג האוויר בישראל מאת בועז דיין
  138. ^ ד"ר גיל פרואקטור עומר תמיר, רון קמרה רפאל )רפי( סילוק, אלי טרדבורקס, James Harries, Dr. John Watterson, David Birchby, Iain Morrow, Theo Breuer-Weil, Craig Dun, Richard Hodges, Philip Wright, Judith Bates, בחינת הפוטנציאל להפחתת פליטות גזי חממה והמלצה ליעד לאומי לישראל ספטמבר 2015, המשרד להגנת הסביבה
  139. ^ 139.0 139.1 139.2 לקראת ועידת האקלים בפריז 2015 המשרד להגנת הסביבה
  140. ^ לקראת ועידת האקלים בפריז: 36 מדינות התחייבו להפחתת גזי החממה, צפריר רינת, הארץ 19.05.2015
  141. ^ מערכת "תשתיות" עד האסון הבא: לישראל אין תכנית פעילה להתמודדות עם אסונות כתוצאה משינויי האקלים מערכת תשתיות, 27.12.2016
  142. ^ המשרד להגנת הסביבה משלחת ישראלית הציגה במפגש אמנת האקלים בבון את דוח התקדמות ישראל ביישום הסכם פריז 16.05.2017
  143. ^ משרד התשתיות [http://energy.gov.il/abouttheoffice/newsandupdates/documents/energyefficiency20162030.pdf התכנית הלאומית להתייעלות אנרגטית להתייחסות עמדות הציבור]
  144. ^ המשרד להגנת הסביבה אנרגיה מפסולת - המהפכה מתחילה: שתי חברות הגישו הצעות לבניית מתקן טיפול בפסולת עירונית במתחם השפד"ן בראשון לציון, במכרז בהיקף של מאות מיליוני שקלים שהובילו המשרד להגנת הסביבה ומשרד האוצר 14.08.2017
  145. ^ ליאור גוטמן מתקני חשמל סולארי בדרך לגגות כל המבנים בישראל 26.11.2017, כלכליסט
  146. ^ אורה קורן שטייניץ: "נתוני זיהום האוויר מדאיגים. עד 2030 יופסק השימוש בדלקים מזהמים" 04.12.2017, דה מרקר
  147. ^ אורה קורן מנורה תקים שדה סולארי בחבל התענך בהשקעה של מאות מיליוני שקלים 04.12.2017, דה מרקר
  148. ^ פורט 2 פורט הנחת 18 ק"מ של מסילת ברזל כפולהפורט 2 פורט 27.6.2016
  149. ^ רכבת ישראל אודות רכבת ישראל
  150. ^ דוקטור הנריק מלוך סקר על פליטות מזהמי אוויר וגזי חממה מרכבות בישראל יוני 2012, מחלקת איכות אוויר, מטאו-טק שירותים מטאורולוגיים בע"מ, המשרד להגנת הסביבה
  151. ^ חברת א. חפץ ושות' – ייעוץ כלכלי, השקעות וגיוס הון בע"מ TM חברת MED DHV בע"מ [http://www.sviva.gov.il/InfoServices/ReservoirInfo/DocLib2/Publications/P0501-P0600/P0519.pdf פליטות גזי חממה בישראל סקירת המצב הקיים ובחינת אמצעים להפחתה] ינואר 2009, המשרד להגנת הסביבה, צוות היגוי בין משרדי
  152. ^ ויקיפדיה Environmental impact of transport
  153. ^ כרמלית חיפה הנוסעים כרמלית חיפה
  154. ^ משרד ראש הממשלה התכנית הלאומית לתחליפי דלקים
  155. ^ ליאור גוטמן ועמרי מילמן, "כלכליסט" האוצר יעודד שימוש בגז אך יעלה את המס עליו פי 135 ויינט 11.01.2017
  156. ^ משרד התחבורה שתהיה לכם נסיעה חלקה
  157. ^ הרשות הארצית לתחבורה ציבורית גידול של 7% במספר הנוסעים בתחבורה ציבורית בישראל
  158. ^ Anand BodhPlastic waste may trigger water bombs in Himalayas Times of India 28.8.2014
  159. ^ Chi-Shuo Chen,#1 Jesse M. Anaya,#1 Saijin Zhang,2,4 Jessica Spurgin,2,4 Chia-Ying Chuang,2,4 Chen Xu,2,4 Ai-Jun Miao,5 Eric Y-T. Chen,1 Kathleen A. Schwehr,2,4 Yuelu Jiang,2,4 Antonietta Quigg,2,3,4 Peter H. Santschi,2,4 and Wei-Chun Chin1,*Effects of Engineered Nanoparticles on the Assembly of Exopolymeric Substances from PhytoplanktonPubMed Central® (PMC) - National Institutes of Health's National Library of Medicine (NIH/NLM 21.7.2011.
  160. ^ רועי קוצר פליטת גזי חממה מטיפול בפסולתמצגת של "אדם טבע ודין" בכנס המחזור השני 3.6.2010
  161. ^ "מי עדן" כדור נגד התחממות האתר הרשמי של חברת "מי עדן"
  162. ^ ויקיפדיה מיחזורויקיפדיה
  163. ^ המשרד להגנת הסביבה אנרגיה מפסולת - המהפכה מתחילה: שתי חברות הגישו הצעות לבניית מתקן טיפול בפסולת עירונית במתחם השפד"ן בראשון לציון, במכרז בהיקף של מאות מיליוני שקלים שהובילו המשרד להגנת הסביבה ומשרד האוצר 14.08.2017
  164. ^ ויקיפדיה שימוש חוזרויקיפדיה
  165. ^ ויקיפדיה הפחתה במקורויקיפדיה
  166. ^ Elizabeth Glazner, [http://www.plasticpollutioncoalition.org/pft/2015/11/17/plastic-pollution-and-climate-changePlastic Pollution and Climate Change [Plastic Pollution Coalition 10.12.2015
  167. ^ המשרד להגנת הסביבהשקיות הפלסטיק - מפגע לאדם ולסביבה המשרד להגנת הסביבה 2.1.2017
  168. ^ המשרד להגנת הסביבה צמצום השימוש בשקיות פלסטיקהמשרד להגנת הסביבה 6.9.2016
  169. ^ אלכסנדר סעודה שקיות הפלסטיק והנזק שהן גורמותצלול
  170. ^ מיכל רז-חיימוביץ' ירידה של כ-80% במכירת שקיות פלסטיק חד-פעמיות ברבעון 24.05.2017, גלובס
  171. ^ World Economic Forum WHY YOUR SMARTPHONE IS CONTRIBUTING TO CLIMATE CHANGE 18.12.2018, Eyewithness News,
  172. ^ greenpeace New Greenpeace report digs up the dirt on Internet data centres Greenpeace 21.4.2011
  173. ^ ליאור דטל משרד החינוך הכריע: יוגבל השימוש בטאבלטים בבתי הספר דה מרקר 6.9.2016
  174. ^ פרופסור דן זסלבסקי משק המים בישראל 1998, המרכז לטכנולוגיה חינוכית
  175. ^ רשות המים, מדינת ישראל צריכת המים הכללית בשנת 2016 לפי מטרות צריכה (באלפי מ"ק) 30.11.2017.
  176. ^ פרופסור דן זסלבסקי משק המים בישראל 1998, המרכז לטכנולוגיה חינוכית
  177. ^ לפמ - לשכת הפרסום הממשלתית קמפיין ישראל מתייבשת- מים כטיפות יהלומים Yutube
  178. ^ יובל ארבל ודניאל בן יהודה השפעתם של מסע ההסברה והיטל הבצורת על ביקושי מים בישראל 2009-2007 אוקטובר 2010 אקולוגיה וסביבה, גיליון 3
  179. ^ אדריאן פילוט ברשות המים התריעו בפני שטייניץ: "מחסור חסר תקדים במים בשנה הבאה"16.01.2018, כלכליסט
  180. ^ גיא ורון מחדל המים: בקרוב כולנו נתבקש לסגור את הברז15.10.2017, מאקו
  181. ^ לפמ - לשכת הפרסום הממשלתית קמפיין ישראל מתייבשת- מים כטיפות יהלומים Yutube
  182. ^ רשות המים, מדינת ישראל צריכת המים הכללית בשנת 2016 לפי מטרות צריכה (באלפי מ"ק) 30.11.2017.
  183. ^ רשות המים, מדינת ישראל צריכת המים הכללית בשנת 2016 לפי מטרות צריכה (באלפי מ"ק) 30.11.2017.
  184. ^ ויקיפדיה התפלה
  185. ^ רשות המים, מדינת ישראל צריכת המים הכללית בשנת 2016 לפי מטרות צריכה (באלפי מ"ק) 30.11.2017.
  186. ^ המטהר איסוף מי גשם
  187. ^ משרד החקלאות ופיתוח הכפר חקלאות אורגנית
  188. ^ המשרד להגנת הסביבה אנרגיה מפסולת - המהפכה מתחילה: שתי חברות הגישו הצעות לבניית מתקן טיפול בפסולת עירונית במתחם השפד"ן בראשון לציון, במכרז בהיקף של מאות מיליוני שקלים שהובילו המשרד להגנת הסביבה ומשרד האוצר 14.08.2017
  189. ^ מאיה פלח - זווית, סוכנות ידיעות למדע ולסביבה הסכם שלום עם העשבים: הדרך המפתיעה להפחתת חומרי הדברה 12.08.2017, הפורטל הישראלי לחקלאות טבע וסביבה
  190. ^ American Planning Association Climate Change Management 2007
  191. ^ אלינה ארביטמן עומס תרמי כבד 22.09.2017, זווית-סוכנות ידיעות למדע ולסביבה
  192. ^ אילנה קוריאל תחרות: מי העיר שדואגת הכי הרבה לעצים? 04.12.2017, ויינט
  193. ^ מעריב אונליין מפגינים קראו לטראמפ לחזור בו ממדיניותו האנטי סביבתית 18.05.2017 מעריב אונליין
  194. ^ יובל בגנו האקדמיה נגד הנשיא: "מדיניות טראמפ ביחס לאקלים - סכנה לישראל 20.06.2017, מעריב
  195. ^ אנשי ונשות הסביבה אנשי ונשות הסביבה נגד גירוש מבקשי המקלט 29.01.2018
  196. ^ בועז ארד, התחממות גלובלית והגיון קר, באתר "אנוכי", 10 בינואר 2007
  197. ^ צפריר רינת, אור קשתי, המדען הראשי במשרד החינוך, ד"ר גבי אביטל: בני האדם אינם האחראים להתחממות כדור הארץ, בעיתון הארץ, 21 בפברואר 2010
  198. ^ אור קשתי, שר החינוך גדעון סער מסתייג מהתבטאויות המדען הראשי במשרדו על תורת האבולוציה, בעיתון הארץ, 24 בפברואר 2010
  199. ^ אור קשתי, חתני פרס ישראל ונובל: לפטר המדען הראשי של משרד החינוך, בעיתון הארץ, 28 בפברואר 2010
  200. ^ שלום ירושלמי, המדען הראשי פותח את שנת הלימודים, nrg, 28/8/2010
  201. ^ אפרת זמר-ברונפמן, המדען של סער פוטר בגלל דבריו למעריב, מעריב, 4 באוקטובר 2010
  202. ^ "צר לי להודיע: העולם לא מתחמם", 24.01.2014