שינויי אקלים בישראל

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

שינויי אקלים בישראל נוגעת להשפעת ההתחממות עולמית ושינוי האקלים על מדינת ישראל וכן נושאים אחרים כמו ההשפעות של ישראל על התחממות העולמית, הדיון הציבורי בישראל על התחממות עולמית, ואת המאמצים שעושה ישראל להקטין את תרומתה להתחממות העולמית וכן להתאים את עצמה במידת האפשר לשינויי אקלים.

התחממות עולמית

השפעת ישראל על התחממות העולמית

כמדינה קטנה, ההשפעה הישירה של ישראל על ההתחממות העולמית היא קטנה למדי. אוכלוסיית ישראל מונה כ-8 מיליון בני אדם שהם כפרומיל אחד (עשירית האחוז) מאוכלוסיית העולם. טביעת הרגל הפחמנית לנפש של תושבי ישראל גבוה ביחס לממוצע העולמי ודומה לטביעת רגל של אזרחי מדינות מערביות אחרות. ישראל שונה ממדינות מערביות אחרות בכך שהן טביעת הרגל האישית והן גודל האוכלוסייה עולה. עד כה הממשלה לא נקטה צעדים משמעותיים בהקטנת ההתחממות העולמית (ראו בהמשך).

לישראל יכולות להיות השפעות עקיפות על נושא ההתחממות העולמית במגוון צורות אחרות מלבד השפעתה על התחממות עולמית על ידי הצריכה האנרגטית שלה: על ידי השפעה תרבותית, השפעה פוליטית, והשפעה טכנולוגית. מבחינה טכנולוגית ישראל הייתה בעבר מובילה של קידום אנרגיות מתחדשות, למרות שיש בה עדיין מחקר רב בנושא, מחסור ביישום של הטכנולוגיות פגע בהובלה זו וכיום מחקר רב בנושא מקודם במדינות אחרות. מבחינה תרבותית, פוליטית ותקשורתית לישראל יש נוכחות רבה בתקשורת, והשפעה על יהדות ארצות הברית וקשרים טובים עם ממשלת ארצות הברית. עם זאת ישראל לא ניצלה מעמד זה כדי לקדם קריאה בנושא, למרות שתהליכים כאלה עשויים להחליש מדינות אויבות של ישראל שפרנסתם העיקרית היא מכירת נפט, ישראל גם לא ניצלה את מעמדה לעורר את המודעות בעולם לקשרים בין הפקת נפט לבין אלימות וטרור.

השפעות התחממות עולמית על ישראל כיום

מפת צבעים של התגברות הבצורת במזרח התיכון, לפי מחקר של הסוכנות הלאומית לאוקיינוסים ולאטמוספירה של ארצות הברית. איזורים אדומים וכתומים מצביעים על חורפים יבשים יותר בממוצע בתקופה 1971-2010 לעומת הממוצע בשנים 1902-2010

סקירה כללית

בשנת 2008 ערך המשרד להגנת הסביבה סקירה כללית על השפעת שינויי האקלים על ישראל בהווה, בעתיד, ההשלכות שלהן והמלצות ביניים לפעולה. תקציר מסקנותיו הוא:

במהלך המאה ה-21 צפויים שינויים ניכרים באקלים ברחבי העולם, ואף יותר מכך באגן הים התיכון . שינויים אלו עלולים להוביל לפגיעה משמעותית ברווחת האדם ובמערכות הטבעיות. באגן הים התיכון צפויה עליית טמפרטורה ממוצעת של 1.5-2.2 מעלות עד סוף המאה הנוכחית וירידה בכמויות הגשמים בתחום של 27-4 אחוז ,בהשוואה לסוף המאה העשרים. בנוסף, צפויה עלייה בעוצמת אירועי גשם קיצוניים, עליה בטמפרטורת קיץ מרבית וממוצעת ועלייה במספר גלי החום
תצפיות ותחזיות לישראל

מגמות שינויי האקלים שהתרחשו בשנים האחרונות: • התחממות של כ- C°2 בהשוואה לשנות ה 70.• עלייה במשך השכיח של ימים המוגדרים "חמים".• עלייה במספר אירועי חום • הקצנה בגשמים העונתיים והיומיים• עלייה בשכיחות שנים קיצוניות (רטובות/שחונות)• נטייה לימים חמים וקרים יותר• קיץ חם יותר וחורף קר יותר• קצב עליית מפלס בים התיכון: כ-10 " מ מ לשנה.

תחזיות שינויי האקלים (בתלות בתרחישים העתידיים השונים)

• כמויות המשקעים צפויות לרדת ב-10% עד שנת עד 2020 וב-20% עד 2050• הטמפרטורה הממוצעת צפויה לעלות ב -1.5 מעלות צלזיוס עד שנת 2020 בהשוואה לשנים 1990-1960 ולקראת סוף המאה ה-21 ,היא עשויה לעלות ב-5 מעלות צלזיוס • עלייה במספר ובתדירות אירועי אקלים קיצוניים (שנות בצורת חריפה, שיטפונות ואירועי שרב)

השלכות עיקריות של שינויי האקלים בישראל
  • מים: • עלייה בתדירות ובחומרת שיטפונות, •ירידה בהעשרה (Recharge (של מי תהום העלולים לגרום לנזקים כבדים לרכוש ולאדם • אובדן של 3.16 " מלמ ק מים לכל ק "מ לאורך מישור החוף, בעקבות עליית מפלס ים פוטנציאלית של 50 " ס מ .• ירידה של %25 ויותר בזמינות האובדן יוחמר עם העלייה בתדירות שנים שחונות. המים עבור השנים 2099-2070 בהשוואה לשנים 1990-1961 .• שינויים במליחות הכנרת.
  • ים וחופים: • עליית מפלס הים התיכון, צפויה לגרום להשלכות הבאות:• עלייה של 10 ס"מ תוביל לנסיגה של 10-2 מ' של קו החוף ואובדן של 2-4.0 " קמ"ר חוף כל 10 שנים.• פגיעה במושבות האלמוגים במפרץ אילת • פגיעה בתיירות ובפעילות הנופש והקיט בחופים• • פגיעה במבנים חופיים (כגון מזחים ומעגנות,קירור תחנות כוח חופיות) בו אתרים ארכיאולוגיים נסיגת המצוק החופי והרחבת תחום הסיכון של תשתיות הבנויות עליו ב-50-40 מ' מזרחה.• פגיעה במינים ובמערכות אקולוגיות של הסביבה החופית. עלייה בטמפרטורת מי הים התיכון, תוביל לעלייה בחדירה ובקצב ההתבססות של מינים זרים שמקורם מים סוף.
  • בריאות הציבור:• העלייה בטמפרטורות בראשית האביב, תוביל להקדמת מפגעי יתושים וקדחת הנילוס המערבי בבני אדם.• עלייה באירועי גשם קיצוניים יחד עם טמפרטורות גבוהות מהמצב הנוכחי, יכולה להעלות את רמת אוכלוסיות היתושים ולשנות את תפוצתם. • עלייה בעומסי חום תוביל לפגיעה באוכלוסיות קשישים, חולים ועובדים החשופים לחום.• חשש (בהסתברות נמוכה) להתפרצות מחודשת של מחלת המלריה.
  • חקלאות:• נזק ליבול בעקבות ירידה בזמינות מים • עלייה בסיכון לסחף קרקע, עלייה של כ-20% בדרישה למים בהשקיה, ירידה ביבולי פירות וירקות, הופעת מזיקים ופתוגנים חדשים, עלייה בשכיחות מחלות צמחים ובעלי חיים.• עליית הטמפרטורות בחורף תועיל לגידולים מסוימים • ירידה ביצרנות של חיות המשק • מחסור במספוא ועלייה במחירו• קיצוץ חד במים ממקורות טבעיים להשקיה בחקלאות • התקצרות עונת היצרנות של שטחי מרעה • העלייה בריכוז CO2 באטמוספרה עשויה להועיל לצימוח, אך גם עלולה להוביל להפחתה ביבול ולעודד שימוש מוגבר בקוטלי עשבים • פגיעה באוכלוסיות של מיני חרקים מאביקים • פגיעה בערך התזונתי ובזמן המדף של תוצרת חקלאית.
  • מגוון ביולוגי:• מינים שונים של צומח ופרפרי יום נמצאו כבעלי רגישות נמוכה לירידה בכמויות תזוזה מרחבית צפונה בתפוצה של מינים ים תיכוניים,ותפיסת השטח על ידי מערכות • הופעת מיני אצות כחוליות בכנרת, המייצרות רעלנים, ועשויות לפגוע באיכות מי השתייה ולצמצם את המגוון הביולוגי באגם • העלייה בתנאי יובש והתארכות העונה היבשה, יעלו את הסיכון לשריפות יער.
  • אנרגיה:• ביקוש החשמל צפוי לגדול בקצב של 2.3% לשנה, בממוצע ארוך טווח • עלייה בשיא הביקוש לחשמל בזמן עומסי חום וקור.
המלצות ביניים
  • ניטור אקלים: • מתן גישה חופשית לחוקרים לנתונים מתחנות מטאורולוגיות מישראל מים • הכללת השלכות שינויי האקלים (ירידה בזמינות המים, עליית מפלס הים וכו') בתכניות משק המים, לרבות שינויים בתשתיות הפקה והולכה • שינויי האקלים והלחץ על משאבי המים מדגישים את הצורך בחסכון במים ומניעת זיהומם.• שיפור יכולת ההיערכות וההתמודדות של תשתיות המים, הניקוז ( לרבות כבישים וגשרים) והביוב עם הצפות ושיטפונות • מיתון שיטפונות על ידי הפניית נגר עירוני לאזורים מחלחלים, ושמירה על אזורי פשט ההצפה לאורך נחלים
  • ים וחופים: • הכללת שינויי האקלים בתכנון שימושי הקרקע של האזור החופי • הגנה על המצוק החופי באמצעים הכוללים הגנות ימיות (שוברי גלים מנותקים), בשילוב הזנת חול• אכיפה למניעת העברה של מינים ימיים זרים בדרכי סחר ובאופן לא מכוון (כגון מי שיפוליים)• מניעת זיהום ממקורות יבשתיים במפרץ אילת על מנת להקטין את העקה על שוניות האלמוגים
  • חקלאות: • השבחה גנטית ובחירה של צומח וחי , העמידים לעומסי חום , יובש וקור ולעלייה בריכוזי CO2 פיתוח מודלים לחיזוי התפתחות היבול, התוצרת, הופעת מזיקים ופתוגנים וצריכה של מים ודישון. הכנת תוכניות עבודה הנגזרות מהאמור לעיל, בהתאם לשינויי האקלים • הגברת החיסכון במים, על ידי שימוש בשיטות השקיה יעילות, העמקת השימוש במיני גידולים חוסכי מים, הגברה בשימוש במי קולחים ומים• הפחתת סחף, מניעת איבוד קרקע והגברת מליחים • פיתוח שיטות להפחתה ו/ וא החלפה של חידור המים לקרקע מספוא
  • בריאות הציבור: • תכנון עירוני להפחתת אפקט אי החום עירוני, המגביר את עקת החום הסברה על נזקים אפשריים, הכשרת מומחים ומתן חיסונים נגד מחלות חדשות או מתעוררות. • בקרת גבולות למניעת כניסת פתוגנים (כולל אלו הפוגעים בחיות משק וחיות בית, צמחיה).
  • תשתיות ואנרגיה: • תקנות תכנון ובנייה המותאמות להשלכות שינויי אקלים והערכות סיכונים לתשתיות הגברת יעילות אנרגטית בערים (בניה ירוקה, נורות חסכוניות, מכשירי חשמל יעילים) • מדיניות לעידוד אמצעי ניצול יעיל של אנרגיה.
  • מגוון ביולוגי: • ממשק שמורות טבע, הכולל את השלכות שינויי האקלים ומאפשר הגירת מינים. • נטיעת מיני עצים העמידים לתנאי יובש. • דילול יערות הקצאת משאבים ובניית תכנית לניטור המגוון הביולוגי , אשר תבחן גם שינויים אקלימיים שימור מים וקרקע ביערות והגדלת זמינות המים • הגברת פעולות המניעה והטיפול בשריפות • ממשק יערות שיכלול השלכות שינויי אקלים יער והערכת הרגישות והעמידות של מינים חשובים לתנאי עקה"‏[1].

יש לציין שלא כל האמצעים עליהם ממליץ המשרד מקובלים על כולם, כמו, לדוגמה,הנדסה גנטית. כמו כן יש לציין שהטמפרטורה בארץ ירדה עד לשנות ה 70 ואז החלה שוב לעלות עד שהתייצבה על ממוצע גבהה יותר מזה שהיה בהתחלה‏[2]. סך הכל לפי נתוני דוקטור יונתן אייקנבאום, מנהל הקמפיינים של גרינפיס הטמפרטורה הממוצעת באזור עלתה ב 1.5 מעלות מאז התחילו המדידות‏[3]

השפעה על היציבות המדינית באיזור

נכון לשנת 2017 אחת ההשפעות העיקריות של התחממות עולמית על ישראל הוא שינויי האקלים במזרח התיכון והשפעתו על היציבות המדינית והביטחונית באזור. ניהול מים גרוע יחד עם גידול אוכלוסין ותקופת בצורת בשנים 2008-2011 הביאה למשבר חקלאי חמור בסוריה. הדבר גרר גל פליטים מצפון מזרח המדינה, למשבר מזון ולמשבר חברתי וכלכלי שהיו חלק מהסיבות לפרוץ מלחמת האזרחים בסוריה. מלחמה זו השפיעה על סוריה, ירדן, לבנון, טורקיה, יוון וישראל דרך הלחימה עצמה, משבר הפליטים שנוצר בעקבות המלחמה והיחסים עם מדינות אחרות - כולל איראן, טורקיה, סעודיה, רוסיה וארצות הברית.

לפי פרופסור רבינוביץ' הפגיעה ביציבות האזורית יכולה להיות בגלל שהמדינות מסביב לישראל יוכלו לייצר פחות מזון בגלל בצורות וגם בגלל שכאשר יש בצורת המחירים עולים והמדינות האלה יתקשו לייבא אותו.‏[4]

עלייה בטמפרטורות

על פי הדו"ח שמסרה ישראל לאו"ם כאשר נחתם הסכם פריז (עמוד 22 באתר, 23 בדוח עצמו)כאשר משווים את הטמפרטורות בין השנים 1981 ל 2000 עם השנים 1995-2009 רואים עלייה כמעט בכל הערים ב 0.5-0.7 מעלות בינואר ו ב 0.9-1.1 מעלות ביולי‏[5].

על פי הנתונים של מרכז הידע הלאומי להערכת השלכות שינויי האקלים על ישראל, שהביא אבנר פורשפן מהשירות המטאורולוגי, 15 השנים בין 1997 לבין 2012 היו החמות ביותר שידעה ישראל מאז התחלת המדידות.‏[6] יש עלייה גם ברצף השנים החמות במספר הימים החמים במשך השנה, בתדירות גלי החום. בעבר הקיץ הלך והתחמם ואילו בתקופה האחרונה גם החורף בישראל התחמם.

הטמפרטורות בישראל היו גבוהות בשנות ה 50 ירדו עד שנות ה 70 ואז החלו שוב לעלות. קשה לקבל נתונים על הטמפרטורות לפני שנות ה 50. אם משווים את הטמפרטורה בשנים 2002-2017 לטמפרטורה בשנות ה-50 העלייה היא של 0.3 מעלות. בהשוואה לממוצע בשנות 1961-1990 העלייה היא של 1.2 מעלות. בסך הכל העלייה בטמפרטורה השנתית הממוצעת גורמת לעלייה בכמות גלי החום בעונה החמה ויכולה לגרום ליותר בצורות וגם ליותר שיטפונות (כי יש יותר אידוי מהאוקיינוסים, האטמוספרה החמה יותר יכולה להכיל יותר לחות, והקרקע אחרי בצורת פחות קולטת מים). היא יכולה להשפיע על אורח החיים.‏[4].

על פי הדוח של השירות המטאורולוגי מספטמבר 2016 ב 2 העשורים האחרונים יש עלייה משמעותית בכמות גלי החום בארץ- אירועים שבהם הטמפרטורה היומית הממוצעת עולה על הממוצע בשש מעלות צלזיוס במשך שלושה ימים רצופים. עלייה זו בשכיחות גלי החום נמצאת בהתאמה למגמה הכללית של העלייה בטמפרטורה הממוצעת באותה תקופה.

על פי מדידות שנערכו בירושלים, פרקי הזמן בין אירועים כאלו בחודשים יוני־ספטמבר היה שמונה עד תשעה ימים בשנים 1980-1950 והוא ירד לפרקי זמן של שישה עד שישה ימים וחצי בשני העשורים האחרונים. באותו הזמן קיימת עלייה מסוימת בכמות אירועי השלג ה"קטנים"(עובי שכבת שלג כסנטימטר אחד) מה ששוב מדגיש ששינויי האקלים יכולים להביא למזג אוויר "לא נורמלי" וקיצוני בכלל ולא רק להתחממות. הדוח לא מצא עלייה משמעותית בכמות אירועי הגשם והשלג החזקים, למרות שבשנים האחרונות היו לא מעט. כנראה שזה בגלל שנמדדה רק מגמה ארוכת טווח- כלומר לאורך מספר רב של שנים רך גם בגלל שאירוע גשם קיצוני נחשב רק כאשר יש יותר מ-110 מילימטר ביום או יותר מ-200 מילימטר באירוע גשם, כלומר, אם ירדו 100 מילימטר תוך 10 שעות זה עדיין לא יחשב לאירוע קיצוני על פי המתודולוגיה הזו.‏[7]

חודש יולי 2017 היה אחד משני חודשי יולי החמים ביותר בישראל מאז החלו מדידות הטמפרטורה בתחילת המאה הקודמת, כך קבע השירות המטאורולוגי. יולי היה חם ביותר גם בהשוואה לחודשי אוגוסט, שהיו חמים יותר רק בשתי הזדמנויות - לפני שבע שנים ושנתיים. הטמפרטורות היו גבוהות מהממוצע (1995-2009)בשעות היום ב 2.0-2.5 מעלות צלסיוס בהרים ובפנים הארץ וב-1.5-2.0 מעלות צלסיוס במישור החוף. בלילה הטמפרטורות היו גבוהות ב- 1-2 מעלות צלסיוס ברוב חלקי הארץ.‏[8][9].

שינוי משטר המשקעים והשפעות על משק המים

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - משק המים בישראל

עד עתה, ניתן לציין שתי השפעות בולטות ומסוכנות של התחממות עולמית לישראל והן העלייה בטמפרטורה והירידה במשקעים שנעשו לבולטות החל מתחילת המאה ה-21.

יש לציין כי שינויי אקלים אינם מתרחשים בצורה מונוטונית. כלומר אם העולם הולך ומתחמם בממוצע רב-שנתי, אין זה אומר שכל שנה הופכת להיות חמה יותר מהשנה הקודמת. זאת בגלל שיש מספר מחזורי אקלים שיכולים לשנות את הטמפרטורה של האוויר. לדוגמה אירועי אל-ניניו ואל-נינה מזרימים כמות גדולה של חום בין האוקיינוס לבין האטמוספירה, וגורמים לתקופות חמות וקרות יותר מדי כמה שנים. שינויי האקלים עקב התחממות עולמית מתרחשים כתהליך ארוך טווח של התחממות שבה יש מחזורים שונים (כמו קיץ וחורף, אל ניניו ועוד). דבר זה גורם לבלבול בקרב חלק מהאנשים ומנוצל לעיתים קרובות לצורכי הכחשת אקלים.

מאז 1850, שנת תחילת המדידות בישראל, היו אירועים של 3 שנות בצורת רצופות אחת ל-50 שנה. הבצורת הרציפה הארוכה ביותר במאה ה-20 הייתה בצורת בת 6 שנים בשנים 1956-1962. במאה ה-21 שיא זה נשבר עם שמונה שנות בצורת בשנים 2004-2011.‏[10] בשנים 2013-2016 פקדה את צפון ישראל בצורת קשה. ב-90 שנה האחרונות רק בשנה אחת היו פחות משקעים.‏[11] הבצורת בצפון הייתה כה קשה שהביאה לתמותה של עצי חורש ועצי בר זית מיובש בגליל המערבי והתחתון ובכרמל על פי המדען הראשי של הקרן הקיימת לישראל דוקטור עמרי בונה. תופעה זו תרמה רבות לגל השרפות שפקד את ישראל בנובמבר 2016[1]

הירידה בכמות המשקעים וההתאדות הגוברת בגלל החום גרמה להתייבשות הכנרת והנחלים מהם הגיעו רוב מי השתייה עד כה[2]. מה שאילץ להפסיק כמעט לחלוטין את השאיבה מהכינרת[3] ולהזרים לברזים בעיקר מים מותפלים[4]. על פי נתוני חברת "מקורות", כעת, מפעלי ההתפלה מספקים יותר מ-600 מיליון קוב מים בשנה. 75% מהמים המסופקים לבתים - מקורם במי ים מותפלים. על פי המחקר של יונה אמיתי ומיטל שלזינגר מאוניברסיטת בר-אילן ונתוני משרד הבריאות העדר מגנזיום במים האלה גורם לתמותה מוגברת ממחלות לכ-650 איש בשנה ויש השפעות גם על הגידולים החקלאיים המושקים במים אלה. [5][6]. בנוסף העדר המגנזיום גורם למחלות נוספות כמו סוכרת וסרטן[7]. הפתרון של הוספת המגנזיום למים נתקל עד עכשיו במספר קשיים טכניים [8] [9]ועד עכשיו לא ייושם. נוסף על המגנזיום חסרים במים המותפלים גם יוד, סידן, ופלואור [10] כאשר על פי המחקרים האחרונים של מספר חוקרים ישראליים העלייה בתחלואה בגלל חוסר יוד כבר ניכרת [11]. מכאן ששינויי האקלים מביאים כבר עכשיו, אם כי באופן עקיף לעודף ניכר בתחלואה ובתמותה בישראל. נוסף לבעיות קצרות הטווח התפלה בישראל גורמת לכך שמשק המים יהיה תלוי בהפקת אנרגיה - כאשר רוב האנרגיה הזו מקורה בדלק מחצבי שהוא משאב מתכלה.

מצד שני לא ברור איזו אלטרנטיבה אפשר להציב להתפלה היום. בעבר הציב ארגון אדם טבע ודין מספר אפשרויות כגון מחזור מים, חסכון במים וניקוי בארות מים מזוהמות [12], אבל מאז ההתייבשות של האקוויפרים התקדמה משמעותית. בעבר נדונה האפשרות של ייבוא מים מטורקיה, אבל זה בעייתי בגלל האפשרות של יצירת תלות במדינה זרה לנוכח היחסים המתוחים בין ישראל והעולם המוסלמי[13][14]. בנוסף לא סביר שטורקיה תוכל לספק את כל הצריכה השנתית של המים בישראל. האוכלוסייה האנושית במדינה צורכת יותר ממיליארד מטר קוב בשנה אבל הטבע-היערות, האגמים הנחלים, זקוקים לעוד 9 מיליארד מטר קוב בשנה.‏[12]

בנוסף יש גם את הבעיה של עליית פני הים אשר גורמת להמלחת אקוויפר החוף. בגלל ההמלחה עוד ועוד חלקים מהאקוויפר נהפכים לבלתי ראויים לשתייה. מצד שני שאיבת מי תהום מהאקוויפר גורמת לשקיעת קרקע מה שמגביר את כעליית פני הים ואת ההמלחה של אקוויפר החוף (ראו מידע נוסף בפסקה "עליית פני הים"). במצב זה ייתכן ויצטרכו להתקין בישראל מתקנים לאגירת מי גשמים.

עלייה במפלס מי הים

אחת ההשלכות של התחממות עולמית היא עלייה במפלס מי הים. עלייה כזו מתרחשת הן בגלל שהאוקיינוסים מתחממים (ולכן נפחם גדל) והן עקב הפשרת קרחונים יבשתיים וקרחוני מדף יבשת שמעלים את כמות המים בים. עליה כזו אינה בהכרח לינארית. עד כה עלה מפלס המים בעולם ב כ 20 סנטימטרים, המשך התחממות עלול להפשיר כמות גדולה בהרבה של קרחונים ולגרום לעליה גדולה יותר.

בין השנים 1992 ל-2003 תחנת ניטור מפלס מי הים של חקר ימים ואגמים לישראל בחדרה מדדה עלייה רב-שנתית ממוצעת של עשרה מ"מ בשנה בגובה פני הים התיכון.‏[13]

עליית גובה פני הים גורמת לנסיגת קו החוף מזרחה, הצרת החופים ועלייה בזמן משכי ההצפה של אזורי חוף רדודים וכן לחדירה של מי ים אל מוצא הנחלים ולהמלחה של אקוויפר החוף. הקטנת שיפוע הזרימה של מוצא נחלים ימיים עקב עליית המפלס תגרום להגברת השקיעה של סדימנטים בפתחי נחלים.‏[13]

בסך הכל, לפי דו"ח של דב ס. רוזן, מנהל המחלקה לגיאולוגיה ימית ותהליכים חופיים, חקר ימים ואגמים לישראל, עלייה של 10 סנטימטרים תוך 10 שנים 1992-2002 גרמה לתזוזת קו החוף 2-10 מטרים מזרחה. מה שאומר: עליית פני הים בסנטימטר אחד=תזוזת קו החוף ב-60 סנטימטר בממוצע. מדי עשור אובד שטח חוף בהיקף של 2-0.4 קילומטרים רבועים.‏[14]

העלייה הזו נצפתה במהלך העשור האחרון של המאה ה 20 אבל הקצב לא קבוע: עד אז הוא היה הרבה הרבה יותר נמוך ולאחר מכן הואט: לפי הנתונים מ-2013 "בתחנת הניטור שבקצה מזח הפחם בחדרה מדדנו עלייה של 12.9 ס"מ ב-21 השנים האחרונות (0.61 ס"מ לשנה בממוצע), קצב גדול מהערך הממוצע העולמי של 0.3 עד 0.4 ס"מ לשנה" ‏[15].

הקצב הממוצע של עליית פני הים בישראל ב 1992-2014 היה כ-6 מילימטרים בשנה. לטענת רוזן הסיבה העיקרית לכך שהעלייה מהירה יותר מהממוצע העולמי היא תעלת סואץ דרכה חודרת לים התיכון כמות גדולה של מים מלוחים וחמים והזרמים בחלק זה של הים התיכון.‏[16] זו אחת הסיבות שכבר כיום קו החוף של ישראל נסוג, עם כי בנסיגה מתונה, והמשך עליית פני הים צפויה להגביר אותו. לדבר זה צפויות להיות השפעות חברתיות כמו הצורך להזיז מבנים שונים.‏[17]

על פי איתמר פורת, מהחברה להגנת הטבע, עלייה של מטר אחד במפלס הים ליד חופי ישראל תגרום לתזוזת קו החוף 50-100 מטר מזרחה בחופים חוליים ומעט פחות בחופים סלעיים. כלומר בחופים חוליים המקדם הוא 75: עלייה של סנטימטר אחד במפלס הים=תזוזה של קו החוף בחופים חוליים 75 סנטימטר מזרחה. יש לציין שכמעט כל החופים החוליים ברוחב של 100 מטר או פחות. קצב הנסיגה של המצוקים הסלעיים ישולש מ-20 סנטימטר בשנה ל-60 סנטימטר‏[18].

קשה למצוא נתונים מדוייקים על כמה עלה מפלס הים בישראל סך הכל וכמה זז קו החוף. קשה גם למצוא נתונים מדוייקים לגבי עלייה עתידית. עם זאת כדי לקבל נתונים כמה שיותר קרובים לאמת, לנוכח הנתונים המצויים בפסקה זו אפשר לערוך את התחשיב הבא:

לפי המחקר של דב רוזן בשנים 1992-2014 הים עלה ב כ 6 מילימטר בשנה.

 6*22 = 132 מילימטר = 13.2 סנטימטר עליית פני הים ב-1992-2014.

לפי אותו מחקר העלייה ב 1992-2002 הייתה כ-100 מילימטר. מה שאומר שהעלייה ב-2003-2014 הייתה 32 מילימטר בתוך 9 שנים. זה תואם פחות או יותר את הקצב העולמי שהתייצב על 3.2 מילימטר לשנה מאז תחילת המאה ה 21 אך בשנת 2016 עלה ל-3.4 מילימטר. מכאן ניתן לשער שהעלייה בשנים 2015-2017 גם תאמה את הקצב ויוצא מזה שסך העלייה בשנים 1992-2017 היא כ 14 סנטימטר.

14*75=1,050 סנטימטר. כלומר ניתן לשער שבגלל עליית פני הים קו החוף זז בחופים חוליים כ 10 מטר מזרחה בשנים 1992-2017.

אם הים עולה בישראל גם עכשיו בהתאמה לקצב העולמי(3.4 מילימטר בשנה) הרי שקו החוף זז נכון ל-2017 ב-3.4*75=255 מילימטר בשנה. כלומר כ רבע מטר בשנה.

קשה למצוא נתונים מדויקים על רוחב החופים הממוצע בישראל. חוף זבולון בהרצלייה ברוחב של כ-20 מטר ממנו נילקח שליש.‏[19]. לעומת זאת לפי טענת עיריית ראשון לציון רוחב החוף שם הוא 80 מטר ממנו נלקחה שמינית‏[20].

יש נתונים שונים על עליית פני הים בעתיד. לפי ההפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים הים צפוי לעלות עד מטר אחד עד סוף המאה. הנסן הטוען שהנתונים האלה שמרניים מידי, ושעד עכשיו צדק לרוב בתחזיותיו אומר שהעלייה יכולה להיות עד 3 מטר עד 2065‏[21]. לא ברור עד כמה ישפיעו על ישראל הגורמים המקומיים כמו תעלת סואץ והזרמים.

בסה"כ לפי הנתונים המצויים, בהתחשב בכך שעליית פני הים מתרחשת כבר מהמאה ה 19, ניתן לשער כי עליית פני הים לקחה חלק ניכר מחופי הים של ישראל, מה שכנראה השפיע בצורה משמעותית על בעיית הצפיפות בחופים. אם העלייה תימשך לפי תסריט הפאנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים ישראל עלולה לאבד את רוב החופים שלה עד סוף המאה ה 21. עם העלייה תימשך לפי התרחיש של הנסן מדינת ישראל עלולה להישאר ללא חופים תוך 10-20 שנה.

המלחת אקוויפר החוף פרושה הקטנת כמות המים שעומת לרשות משק המים בישראל. היות וזו האקוויפר הגדול ביותר בישראל פרוש הדבר הורדה של כמות המים השנתית שישראל מסוגלת לאגור בין שנה גשומה אחת לאחרת - כלומר מה גודל החוסן שיש לישראל ביחס לבצורת בישראל. השלכה נוספת עלולה להיות משבר הומניטרי וערעור היציבות המדינית של רצועת עזה שכבר היום נמצאת במצוקת מים עקב המלחת מי תהום, שאיבת יתר וזיהום מי תהום. מצד שני שאיבת מי תהום יכולה לגרום לשקיעת קרקע(כי המים תופסים נפח בתוך הקרקע) וזה יכול להגביר משמעותית את עליית פני הים מה שיגרום לעוד המלחה של אקוויפר החוף‏[22]

עוד השפעה של עליית פני הים היא עלייה בעוצמת ובתדירות השיטפונות הקשורים בגאות, סערות ואירועי גשם חזקים. כאשר הים עולה רוח חזקה מהים אל החוף, גשם חזק, ובמיוחד צרוף 2 הגורמים יחד, יכולים להביא לשיטפון במקום שללא העלייה היה נישאר הרחק מחוץ לאזור המוצף. על פי פרופסור דניאל פלזנשטיין אשר פיתח מערכת אינטראקטיבית לחיזוי תוצאות עליית פני הים בישראל "בפעול, במקומות רבים כמו בעכו, חיפה והקריות או תל-אביב, תספיק עלייה של מטר בשילוב של מצב של גאות גבוהה או סערה, כדי להציף חלקים נרחבים ולגרום לנפגעים"‏[23]. לכניסה למערכת לחצו כאן

שטפונות

שינויי האקלים מגבירים את השיטפונות בישראל במספר דרכים. בין הגורמים העיקריים נמצאים התחזקות הגשמים בגלל העלייה בטמפרטורות(כאשר חם יותר יש יותר אידוי מהאוקיינוסים והאטמוספרה יכולה להכיל יותר לחות)‏[24], עליית פני הים (ראה פסקה בנושא), ריכוז המשקעים בכמה אירועי גשם חזקים שנמשכים כמה ימים במקום ההתפרסות שלהם על פני טווח זמן ארוך יותר באקלים נורמלי, התופעה של התייבשות הקרקע אחרי בצורת, מה שמונע חלחול ויוצר שיטפון כאשר הגשם מגיע. בשנים האחרונות התרבו אירועי הבצורת בישראל מה שיוצר יותר שיטפונות. ‏[25] הנזקים וההרס מהשיטפונות יכולים להיות גדולים מאוד‏[26]

בדצמבר 2016 נרשמו הצפות בכל רחבי הערץ בעקבות אירוע גשם חריג והפעם הם גם גבו חיי אדם. על פי המומחים מקור ההצפות הוא בשינויי האקלים אך גם בהרס השטחים הפתוחים בגלל בנייה ופרבור מה שמונע חלחול. על פי דוקטור רועי אגוזי מהתחנה לחקר הסחף באגף לשימור קרקע וניקוז במשרד החקלאות: " שינויי האקלים הצפויים באזורנו יתבטאו באירועי גשם עוצמתיים יותר, והתגובה של השטחים הבנויים תהיה בהגברת ספיקות השיא והנפחים של מי הנגר מהעיר לסביבתה".‏[27]

השפעות על החקלאות והתזונה

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - חקלאות בישראל

שינויי האקלים פגעו בכמה דרכים בחקלאות בישראל. כך לדוגמה יש יותר שיטפונות בגלל שהגשם יורד בכמויות גדולות בבת אחת, ודבר זה מגביר בעיה שלסחף קרקע. בעיות אחרות כוללות גשם שיורד לא בעונה ופוגע ביבולים, גלי חום, אירועי אובך ובצורות. כל זה גורם לבעיות שונות המשפיעות על היבול. פרוש הדבר גם שלעיתים קרובות יותר נוצר מחסור של ירקות ופירות והדבר גורם לעליות מחירים. [15] [16],

תופעה נוספת היא עלייה בכמות גלי החום התת-קרקעיים כלומר באירועים בהם הקרקע מתחממת יותר מידי. זה עלול לפגוע בצמחים ובבעלי החיים[17]. אחת הדוגמאות לדבר זה הוא המחסור הפתאומי בעגבניות בסתיו 2015. על פי דוקטור נועם צ'כנובסקי, שתופעות אלה עלולות להפוך תכופות יותר, דבר שיעלה את מחירי הירקות והפירות. החשש הוא שיהיו שכבות של אוכלוסיה שלא יוכלו לקנות מוצרים כאלה.‏[28]. בנוסף צריכה נמוכה של ירקות ופירות נחשבת לגורם סיכון בריאותי.

על פי דוקטור עמיר גבעתי ראש מחלקת מים עיליים בשרות ההידרולוגי ברשות המים, הגשם שהגיע בסוף נובמבר ותחילת דצמבר הציל את ישראל מאסון. אחרת פשוט אי אפשר היה לתת מים לחקלאים. הוא אומר גם שאנו זקוקים למים רבים נוספים כדי להגיע למצב נורמלי.‏[29].

בקיץ 2017 גל חום פגע במידה מסוימת ביבול הפירות והירקות‏[30].

לעומת זאת בחורפים בשנים 2015-2017 חלק מגידולי האבוקאדו נפגעו בגלל גלי קור‏[31]

השפעה על זיהום אוויר

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - זיהום אוויר בישראל

בעולם נעשו מספר מחקרים על הקשר בין שינוי האקלים להחמרת זיהום האוויר. מכיון שהתכונות הכימיות של החומרים לא משתנות ממדינה למדינה ניתן להניח שההשפעות יהיו דומות גם בישראל. על פי סוכנות הגנת הסביבה בארה"ב, אשר מפעילה את "התכנית לחקר שינויים גלובליים" שינויי האקלים גורמים לעלייה בזיהום האוויר בדרכים הבאות:‏[32][33].

  • עלייה ברמת האוזון בגובה הקרקע
  • עלייה בזיהום בחומר חלקיקי עקב שריפות יער ושינויים בתנאים המטאורולוגיים כמו יותר ימים עם "אוויר עומד" כלומר פחות רוח.
  • החמרה בזיהום אוויר ביתי ובהשלכות של זיהום האוויר בכלל, בין היתר כי באקלים קיצוני אנשים יישארו יותר בתוך הבית.
  • עלייה בזיהום הגורם לאלרגיה עקב שינוי בזמן ובעוצמת הפריחה של צמחים מסויימים מה שיכול לגרום בין השאר להגברת התחלואה באסתמה.
  • פגיעה חמורה יותר בבריאות של מזהמים, כמו לדוגמה האוזון, בטמפרטורות גבוהות יותר.

על פי מחקר של אוניברסיטת הרווארד שינויי האקלים יקשו על עמידה בתקנים של מזהמים כמו אוזון, כאשר ההשפעה החזקה ביותר תהיה בערים מזוהמות במהלך אירועי זיהום.‏[34] ב-16 לדצמבר 2016 כ-1,100 רופאים ואחיות בארה"ב פנו לטראמפ בבקשה לפעול בדחיפות כנגד שינויי האקלים כאיום בריאותי, כאשר בין ההשלכות במקום הראשון עמדה התגברות זיהום האוויר‏[35]

על פי פרופסור יואב יאיר, בשנים האחרונות שינויי האקלים גרמו לעלייה בעוצמה ובתכיפות של אירועי האובך כדוגמת הסופה שהייתה בספטמבר 2015‏[36] סופה זו גרמה לזיהום אוויר כבד של חומר חלקיקי בכל רחבי הארץ‏[37]. זיהום של חומר חלקיקי נחשב אחד הזיהומים המסוכנים ביותר מבין מזהמי האוויר, עקב תרומה שלו למחלות לב וריאה. השרפות וסופות האבק גורמות לעלייה חדה ופתאומית בכמות החומר החלקיקי באוויר. מה שעלול להיות מסוכן יותר להתפתחות מחלות מסוימות מחשיפה ממושכת‏[38] על פי דוקטור דניאל מדר, סופות האבק והשרפות הקשות שנגרמו בגלל שינויי האקלים בנובמבר 2016, הביאו לזיהום אוויר חמור בחלקיקים בכל הארץ. לפי הערכתו, אם האקלים ימשיך להיהרס תגרם החמרה נוספת ‏[39]

על פי פרופסור ויקטור נובאק ההשפעה המשמעותית ביותר של שינוי אקלים על בריאות הישראלים היא יותר סופות חול המגבירות בין השאר את זיהום האוויר‏[40].

בעיה נוספת היא שמחשש לשריפות יש צמצום של הצמחייה בקרבת ישובים ובתוך יישובים. דבר זה עלול להחמיר את זיהום האוויר כי עצים בקרבת הבית יכולים להפחית זיהום בצורה ניכרת. לדוגמה הפחתה של חצי מהזיהום החלקיקי. ‏[41]. דוגמה להשפעה זו יכולה להיות בבחיפה.

השפעות בריאותיות של גלי חום

אחת ההשלכות של התחממות וגלי חום היא תקופות חום ואובך שיכולות לגרום לבעיות בריאות. בספטמבר 2015 התרחש גל חום חזק בצרוף אירוע אובך, דבר שהוביל לאשפוז של כ-632 איש תוך יום אחד בלבד ‏[42]

לפי הקרן לבריאות וסביבה עלייה של יחידה אחת באי נוחות התרמית(מדד המשלב טמפרטורה ולחות) גורמת לעלייה של כ 3.7% בתמותה בתל אביב ממחלות לב, כלי דם ומערכת הנשימה. באופן כללי כאשר עולה הטמפרטורה עולה גם הלחות. אם מסתכלים לפי התמותה הכללית במדינת ישראל ומניחים שההשפעה זהה בכל חלקי הארץ אז עלייה במעלה אחת באי נוחות הטרמית בממוצע השנתי תגרום לעלייה בתמותה של 444 בני אדם בישראל לפי הנתונים האחרונים מ 2014‏[43]. יש לציין שבמציאות זה מסובך יותר לחישוב, כי עלייה בטמפרטורה בינואר מ 15 ל 16 מעלות, לדוגמה, לא גורמת לעלייה באי נוחות הטרמית. מצד השני העלייה בטמפרטורה בחודשים החמים בהם היא כן גורמת, יכולה להיות גבוהה יותר מהעלייה בממוצע השנתי. אין כרגע נתונים המאפשרים לומר באופן מדויק מה רמת הפגיעה. לפי הנתונים שיש אפשר רק לשער מהי משמעותית.

מחקר אחר שנעשה בישראל דיווח על עלייה של 1.47% במספר הפניות לחדר מיון עם כל עלייה של מעלה אחת בטמפרטורת הסביבה בעת גל חום. כמו כן עלייה בטמפרטורות מגדילה את כמות מומי הלב בתינוקות‏[44].

החמרה בשריפות יער

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים - התחממות עולמית ושריפות יער, שריפות יער בישראל

בישראל, בדומה למדינות רבות אחרות יש בשנים האחרונות החמרה בכמות ובהיקף של שריפות יער. ממחקרים בעולם נראה שכמעט כל שריפות היער נגרמות עקב פעילות אנושית כמו תאונות או הצתה. עם זאת ההחמרה בשריפות היער - הסיכוי שמוקד שריפה קטן יהפוך לשריפת יער גדולה, וכן עוצמת הבערה, משך הבערה וכמות השטח שנשרף מושפעת מהתחממות עולמית הן בעולם וגם בישראל, אם כי קשה לכמת היבט זה בדיוק. מחקר שנערך במערב ארצות הברית נראה כי ביחס לשנות ה-80, כמות השריפות היער גדלה פי 4, משך השריפות גדל פי 5 וכמות השטח שנשרף גדל פי 6. [18]

התחממות עולמית תורמת להחמרת השריפות במספר אפיקים. החום והיובש מגדילים את היובש של העצים והצמחייה ומגדיל את הסיכוי להתפשטות האש, היובש יכול לייבש את העצים והיערות בשנים ובחודשים לפני השריפה. היבט חשוב נוסף הוא שהיובש מקשה על העצים ודבר זה מקל על התפשטות של עשבים חד שנתיים שמתפשטים, גדלים במהירות ונותרים יבשים לאחר מכן. דוגמה לשריפה שהיובש והבצורת סייעו לה הייתה השריפה הגדולה בכרמל בשנת 2010 שהתרחשה בחודש דצמבר לאחר תקופת בצורת ממושכת. ‏[45] על פי דוקטור שי לוי מאוניברסיטת חיפה, ביולי 2016 כבר ניתן היה לראות בברור את הקשר בין התגברות השריפות לשינויי האקלים בישראל[19].

בנובמבר 2016 בעקבות הבצורת המתמשכת והרוח המזרחית היבשה פקד את ישראל והשטחים גל כבד של שריפות. שריפות רבות פרצו גם במדינות השכנות: בדרום לבנון, ירדן, טורקיה, צפון מצרים. על פי המדען הראשי של הקרן הקיימת לישראל, דוקטור עמרי בונה, היובש היה כה גדול שעצים רבים התחילו למות מחוסר מים ברחבי הגליל המערבי, בכרמל והגליל התחתון, כאשר עצים מתים, כלומר יבשים, הם מהווים חומר דליק מאוד. המומחים אומרים שאם לא יעצר ההרס האקלימי, תופעות אלה ימשיכו להתגבר.[20] [21][22][23]

יש לציין כי התגברות השריפות בישראל תואמת את התחזית של הפאנל הבין ממשלתי לשינויי האקלים[24]. עוד ב-2012 פורסם דוח של חוקרים מ-2 אוניברסיטאות לפיו המסת הקרח בקטבים מביאה להחלשות בזרמי האוויר ממערב למזרח וכתוצאה מכך להתגברות הרוחות המזרחיות‏[46]. לפי המרכז המטאורולוגי הישראלי רצף הרוחות המזרחיות בנובמבר 2016 היה חריג‏[47]. בו זמנית נקבע כי נובמבר 2016 היה היבש ביותר מאז התחילו המדידות.

המצב בישראל הוחמר בגלל הסכסוך הישראלי פלסטיני: יש חשד שניסו לנצל את הגל הזה להצתות מצד פלסטינים וערבים ישראלים. רשות הכבאות הכריזה כי רוב השרפות התחילו כתוצאה מהצתות(אשר לא היו מתפתחות לשרפות כה גדולות עם לא היה את החום, היובש והרוח) למרות שיש האומרים כי ההוכחות שהיא הציגה אינן מספיקות לקביעה זו. כל החשודים בהצתות שנעצרו שוחררו כנראה כי לא היו הוכחות מספיקות למשפט‏[48][49][50][51] .למרות זאת גל השרפות גרם גם להרבה גילויים של שיתוף פעולה ועזרה הדדית באזור כאשר 8 כבאיות פלסטיניות וכמה מירדן ומטוסי כיבוי מטורקיה, מצרים השתתפו במאמצי הכיבוי ואילו כוחות צה"ל השתתפו במאמצי הכיבוי בשטחי הרשות. נוסף על כך השתתפו במאמצי הכיבוי מטוסים מהרבה מדינות נוספות. שיתוף פעולה זה סייע רבות להיאבק עם גל השרפות. [25][26][27][28].

בכתבה מסכמת על גל השרפות ב-2016, צוין כי כמות הימים עם סיכון גבוה לשרפות הייתה גדולה פי 5 ב-2016 מאשר בימים רגילים בגלל יובש, חום ורוחות מזרחיות. נכתב בה גם שהרוחות המזרחיות והשרפות גרמו להרבה נזק מסוגים שונים. הצד האופטימי היה שהשירות המטאורולוגי הצליח לחזות את הסכנה מבעוד מועד, מה שטרם למניעת אסון גדול יותר.‏[52]

השפעת ההתחממות על מערכות אקולוגיות ימיות

דו"ח של המכון לחקר ימים ואגמים משנת 2015 קובע שבמהלך שלושת העשורים האחרונים עלתה הטמפרטורה של המים בים התיכון ב 3 מעלות צלזיוס. טמפרטורת המים בים התיכון מגיעה בשנים האחרונות לשיא של 31.5 מעלות בכל שנה, טמפרטורה שבעבר הייתה נדירה באזור. דבר זה גרם לפגיעה במערכות האקולוגיות בים התיכון וחשוד כגורם חשוב בהכחדת מינים באיזור. ד"ר גיל רילוב, ראש המעבדה לאקולוגיה של חברות ימיות במכון לחקר ימים ואגמים, שהיה שותף לכתיבת הדו"ח, עורך את פעולות הניטור והסקרים האלה על שוניות הים התיכון, וגם חוקר במעבדתו את תופעת היעלמות מינים. לפי הערכתו בשנים האחרונות נעלמו מחופי ישראל עשרות מינים מקומיים ואולי אפילו יותר. אחת הסיבות האפשרויות לכך היא התחממות של הים. לדוגמה, מחקר שערך ארז ירוחם ופורסם במגזין נייצ'ר מצביע על התחממות הים כסיבה סבירה לתמותה והעלמות כמעט מוחלטת של קיפודי ים מסוג Paracentrotus lividus באיזור הים התיכון. [29] לאזור מגיעים מינים שונים מאזורים חמים דרך תעלת סואץ. אלה רגילים למים חמים יותר ולכן דוחקים החוצה את המינים המקומיים ששייכים למערכות האקולוגיות בים התיכון‏[53]

פגיעה נוספת שקיימת בכל העולם וגם באיזור ישראל היא הלבנת אלמוגים - עקב התחממות עולמית נפגעות האצות שחיות בסימביוזה עם האלמוג, האלמוג שניזון מחומרי מזון שהאצות מייצרות גווע ברעב והופך ללבן. האלמוגים מהווים את אחד הבסיסים החשובים לקיומם שם עשרות מיני דגים באיזור ופגיעה בהם פרושה פגיעה במערכת האקולוגית הימית כולה. עם זאת יש אולי תהליך של הסתגלות בקרב חלק מהאצות והאלמוגים לחום.

גלי קור

שינויי האקלים מסוגלים לגרום לקירור של מקומות שונים בעולם. כך, לדוגמה, אחת ההשפעות הצפויות של התחממות עולמית היא החלשת עוצמת זרם הגולף באוקיינוס האטלנטי עקב הירידה בכמות הקרחונים שמזינה אותו. זרם הגולף מביא אוויר ומים חמים לאיזור אנגליה ולכן התוצאה העיקרית של התחממות עולמית על אנגליה והמרחב בסמוך לה (כולל הולנד וכו') היא ירידה של הטמפרטורות.

עוד אפשרות היא השפעת המסת הקרח בארקטיקה. כאשר הקרח נמס הטמפרטורה בארקטיקה עולה. כאשר היא עולה יש פחות הבדל בין הטמפרטורה בארקטיקה לטמפרטורה דרומה מממנה. כאשר יש פחות הבדל נחלש זרם הרוח שנע מסביב לארקטיקה במהירות של יותר מ 400 קמ"ש בגובה של 8 קילומטר מעל הקרקע. כאשר הזרם נחלש, אוויר קר מהאזור הארקטי יכול לחדור לאזורים דרומיים יותר ואוויר חם מהאזורים הדרומיים לאזור הארקטי‏[54].

היבט זה נכון כנראה גם לגבי גלי קור המגיעים לישראל - התחממות עולמית עלולה להחמיר את שיאי הקור. כרגע אין קונצנזוס מדעי איזו מההשלכות של שינויי האקלים גורמת לגלי הקור בישראל אבל ברור שזה קשור לסיבות שגורמות לגלי הקור בעולם. בשנת 2015 נשבר שיא הקור בישראל כאשר התחנה ברמת הגולן רשמה טמפרטורה של 14.2 מעלות צלזיוס מתחת לאפס והשלג הגיע למקומות אליהם הוא לא מגיע בדרך כלל. ב-1950 היה חורף קר במיוחד אבל אז רמת הגולן לא הייתה בידי ישראל ולכן ייתכן הטמפרטורה באזור הזה כבר הגיעה לרמה הזאת באותו זמן. עם זאת ב-35 השנים שהתחנה פעילה לא הייתה טמפרטורה כזאת.‏[55][56]

עקב שינויי האקלים חלה עלייה במספר אירועי הקור החמורים, במיוחד בשנים 2015-2017. הדבר פוגע בין השאר בענף גידול האבוקדו הנזק נאמד בעשרות מיליוני שקלים ומאיים על הענף כולו. החקלאים מפתחים אמצעים שונים להתגוננות אשר הצליחו לצמצם את הנזק ב 50%‏[57].

החודשים דצמבר, ינואר ופברואר בחורף 2016-2016 היו בישראל קרים מהממוצע כאשר בפברואר הטמפרטורה הייתה הנמוכה ב 20 השנים האחרונות. זאת למרות מגמת ההתחממות הכללית בעולם: מבחינה גלובלית, ינואר 2017 היה חם ב-0.88 מעלות צלזיוס מהממוצע של המאה ה-20. מדובר בחודש ינואר השלישי החם ביותר מאז החלו המדידות ב-1880 (ינואר 2016 היה הכי חם, וינואר 2007 השני הכי חם). פברואר 2017 היה חם ב- 0.98 מעלות צלזיוס מהממוצע וזה החודש ה-386 ברציפות שבו הטמפרטורה העולמית גבוהה מהממוצע של המאה ה-20‏[58]

פליטים

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - פליטים סביבתיים

שינויי האקלים הם אחד מהגורמים העיקריים למלחמות וסכסוכים באפריקה. המלחמות גורמות לזרם פליטים למדינות שונות כולל מצרים וישראל. כמות גדולה של פליטים הגיעה לישראל החל מסוף שנות ה-90 כאשר הרוב הגיעו מסודאן ואריתראה דרך מצרים וסיני לישראל. חלק גדול מהפליטים הגיעו לדרום תל אביב. תופעה זו גרמה למשבר כלכלי וחברתי חמור. יש הטוענים כי הפליטים גרמו לעלייה בפשיעה. יש לציין שפעמים רבות אין לפליטים שום אפשרות אחרת להתקיים חוץ מלגנוב כי לא עוזרים להם. ממשלת ישראל בנתה גדר בין ישראל למצרים כדי למנוע את הגעת הפליטים, הפעילה נוהל "מחדרה עד גדרה", כלומר אסרה על הפליטים להתגורר במרכז וכלאה חלק גדול מהפליטים במתקן הכליאה "חולות". על פי נתוני רשות ההגירה, נכון ליוני 2016 חיים בישראל כ-41,477 מבקשי מקלט, 92 אחוז מהם הם מאריתראה או מסודן ‏[59].

הפרעות חשמליות עקב סופות חול

בזמן האחרון החלו להופיע בישראל יותר סופות חול. פרט לבעיה שגורם זיהום האוויר בחלקיקי חול ואבק, הסופות נושאות עימן מטען חשמלי גבוה שגורם לשיבושים במערכת התקשורת ולבעיות בריאותיות כמו כאבי ראש. במצב רגיל המתח החשמלי בגובה פני הקרקע הוא כ-120-130 וולט. בסופות הקיצוניות ב-2015 המתח הגיע ל-8,000 וולט. דבר זה עלול לשבש את התקשורת בין כוחות אוויריים לקרקע ובכך לפגוע בבטיחות התעופה וכן לפגוע בתקשורת הסלולרית‏[60].

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - השפעות בריאותיות של שינויי אקלים

השפעות עתידיות של התחממות עולמית על ישראל

התחזית של הפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים צופה כי ישראל, כמו רוב המזרח התיכון, תסבול משינוי אקלימי בעקבות ההתחממות העולמית. עיקר השינוי הצפוי הוא הגברת אירועי בצורת ועליה של הטמפרטורות ושל היובש. על פי מחקר שערכו חוקרים מאוניברסיטת מקס פלנק, עלייה של 2 מעלות עלולה לגרום לכך שעד שנת 2050 חלקים מהמזרח התיכון יהפכו לבלתי ראויים למגורי אדם. לפי נתוני החוקרים המזרח התיכון יתחמם בקצב מהיר פי 2 ויותר ביחס לממוצע בעולם כאשר רוב ההתחממות תתרחש דווקא בעונה החמה- עונת הקיץ. כתוצאה מכך צופים החוקרים, שאם הטמפרטורה העולמית תעלה ב-2 מעלות הטמפרטורה הממוצעת בעונה החמה במזרח התיכון תגיע ל-46 מעלות צלזיוס. מספר הימים המוגדרים כ"חמים מאוד" יעלה מ-16 ל-80 בשנה ובנוסף יגבר זיהום האוויר בגלל סופות חול.‏[61][62]

על פי הערכות של נאס"א אם פליטות גזי החממה ימשכו בקצב הנוכחי, הטמפרטורה הממוצעת בישראל ביולי תגיע ל-40-45 מעלות צלזיוס, עד סוף המאה, טמפרטורה דומה לזו ששוררת כיום במדבר סהרה‏[63]. מה שאומר שכדי שהמדינות באזור ימשיכו להתקיים יש להגביל את ההתחממות ל-1.5 מעלות.[30].

השלכות ישירות של התחממות כזו עשויות להיות דרך השפעה על החקלאות וכן השפעה על משק החשמל בישראל דרך הגברת השימוש במזגנים בקיץ והגברת חימום וקירור עקב הגברת הסיכוי לאירועי מזג אוויר קיצוני. כמו כן אירועי מזג אוויר קיצוני כמו אירועי אובך, סופות שלגים, הצפות, סופות ברד ועוד עשויות להזיק לישראל בצורות שונות וכך גם שריפות יער. התחממות עולמית עלולה לגרום לעליית מפלס פני הים התיכון וים אילת. דבר זה עלול לגרור נזק לתיירות. כמו כן עליה כזו עלולה לפגוע במשק המים בישראל עקב המלחת מי תהום, האטת הזרימה בנחלים ובעיית הצפות, וכן איום להצפה של ערי חוף בישראל וכן מתקנים ימיים שעלולים לסבול נזקים שונים.

השפעות עקיפות של התחממות עולמית על ישראל כוללות את ההשפעות של התחממות על המזרח התיכון ואפריקה, השפעות על שווקי היבוא ו הייצוא של ישראל והשפעות של אמנות בינלאומיות על כלכלת ישראל ומעמדה בעולם. ההשפעות של התחממות עולמית על המזרח התיכון אולי החלו כבר עם התרומה שלהם למלחמת האזרחים בסוריה והשפעת הדבר על מצבה של ישראל וכלל היחסים במזרח התיכון בשנים האחרונות. השפעת התחממות העולמית על אפריקה כוללת בעיקר חשש מפני פליטי סביבה שחלקם מגיעים למצרים ולישראל. ההשפעה על מצרים היא ערעור המצב הכלכלי חברתי במדינה. השפעה מסויימת קיימת גם על ישראל בעיקר השפעה על שכונות בדרום תל אביב שקלטו כמות גדולה של מהגרים ממדינות אפריקה.

בעיות של חקלאות ואקלים, עלולות לייקר ולהקשות על ייבוא מזון לישראל כמו גם לפגוע בחקלאות בישראל. השפעות על הייצוא של ישראל של התחממות עולמית כוללות ביקוש לציוד רפואי, למיזמי היי-טק, לייעוץ חקלאי וכן לציוד צבאי. בעיות הצפות, סופות ואסונות טבע אחרים עקב שינויי אקלים עשויים להגביר את הביקוש לציוד רפואי, למיזמי היי-טק וכן למכירת נשק לסכסוכים מקומיים. לישראל יש ניסיון רב בטיפול במים ובחקלאות באקלים מדברי ולדבר זה ייתכן ביקוש גדל במדינות רבות בעולם. אמנות בינלאומיות להקטנת פליטות הפחמן עשויות לייקר את יבוא הדלקים וחומרי גלם אחרים לישראל וכן להקטין את כוחן הפוליטי של שכנותיה של ישראל שמתבססות בעיקר על ייצוא של נפט וגז טבעי.

התמודדות ישראל עם התחממות עולמית

התחייבויות בין לאומיות

בשנת 1994 נכנסה לתוקף אמנת המסגרת של האו"ם בדבר שינוי האקלים (UNFCCC), במטרה להביא לידי ייצוב ריכוז גזי חממה באטמוספירה לרמה שלא מסכנת את מערכת האקלים העולמית. ישראל אישררה את האמנה בשנת 1996. בשנת 2005 נכנס לתוקף פרוטוקול קיוטו לאמנת האקלים. ישראל אשררה את הפרוטוקול, אך לא הוטלו עליה מחויבויות מעשיות להפחתת פליטות.[64]

בשנת 2009 התקיימה ועידת האקלים בקופנהגן. מדינת ישראל הצהירה במפגש זה כי תעשה את מירב המאמצים להפחית את פליטות גזי החממה בשיעור של 20% מסך הפליטות הצפויות עד שנת 2020 (ביחס לתרחיש "עסקים כרגיל"). בשנת 2010 החליטה ממשלת ישראל על "תכנית לאומית להפחתת פליטות" - (החלטת ממשלה מס' 2,508) שאישרה גיבוש תכנית לאומית להפחתת פליטות גזי חממה, ולצורך יישומה עד 2020 הוקצה תקציב של 2.2 מיליארד ש"ח. התכנית סללה את הדרך להפחתה בצריכת חשמל ובדלקים בסקטורים השונים במשק, בניסיון לעמוד ביעד הלאומי. בשנים 2011-2012 קודמו צעדים להתייעלות אנרגטית במגזרים שונים במשק. הושקעו 106 מיליון ש"ח במענקים ממשלתיים ב-206 פרויקטים וכן מונפו השקעות פרטיות של כ-475 מיליון ש"ח, אשר הביאו לחיסכון כלכלי משמעותי בצריכת חשמל ודלקים עבור הגופים המתייעלים ועבור המשק כולו. עם זאת בשנת 2013 הוקפאו תקציבי התכנית.[64]

במאי 2015 באה לישראל השגרירה המיוחדת של צרפת לקידום הוועידה, בראנג'ר קינסי, בכוונה לצרף את ישראל למאמץ הבינלאומי להפחתת פליטות, כחלק מהמאמצים לקראת ועידת האקלים בפריז [65]

בחודש יולי של 2015 ערכו המשרד להגנת הסביבה ומשרד הכלכלה בשיתוף עם משרד הגנת הסביבה הגרמני, כנס בנושא, בדגש על חדשנות וקיימות.[31]. בספטמבר 2015 ערך המשרד להגנת הסביבה כנס נוסף בנושא הערכות ישראל לשינויי האקלים[32].

בדצמבר 2015 נחתם הסכם פריז למאבק בשינוי האקלים. במסגרת ההסכם כל מדינה קבעה לעצמה יעד להפחתת פליטות. ישראל חתמה על הסכם זה כאשר את ההתחייבויות שלה הציגה הממשלה ב-20 בספטמבר 2015 כ"היעד הלאומי להפחתת פליטות גזי חממה וייעול צריכת האנרגיה במשק: 81 מיליון טון באקוויולנט של פחמן דו חמצני עד 2030. הכמות כמעט זהה לכמות הנפלטת היום, אך למרות שזאת איננה הפחתה אבסולוטית היא מהווה הפחתה ניכרת לעומת תרחיש "עסקים כרגיל במיוחד לאור הגידול הצפוי באוכלוסייה בישראל. המשמעות היא 7.7 טון פליטות גזי חממה לנפש ב-2030 וזאת לעומת "תרחיש עסקים כרגיל" שהיה אמור להגיע ל-10 טון לנפש. פרוש הדבר הוא הפחתה של כ-25% מפליטות גזי החממה ביחס לתרחיש עסקים כרגיל עד 2030. יעדים נוספים שנקבעו בתוכנית הם 17% התייעלות אנרגטית בצריכת חשמל; יעד של 17% ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות; ויעד של 20% הפחתה בנסועה במכוניות פרטיות. התועלת למשק הישראלי אמורה להגיע למעל 100 מיליארד ש"ח. לשם מימוש התוכנית האוצר אמור להקדיש לה חצי מיליארד ש"ח, בתוספת מענקים להשקעות בהתייעלות אנרגטית בסך 300 מיליון ש"ח לארבע שנים.[64]

ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, השתתף בוועידת פריז, וניצל אותה כדי לדבר על הניסיון של ישראל בהסתגלות לשינויי אקלים וגם כדי להיפגש עם מנהיגים שונים ביניהם נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין.[33] [34] ב-14 בנובמבר 2016 אושרר הסכם פריז על ידי הממשלה. [35].


פעילות בפועל של הממשלה

בישראל ננקטו מספר צעדים המפחיתים את כמות פליטות גזי החממה. חלק גדול מהם בוצע לא כחלק מתכנית מסודרת להפחתת פליטות אלה כצעדים במאבק נגד זיהום האוויר, פקקי תנועה, זיהום מזון מחומרי הדברה,זיהום חופים ואוקיינוסים וקרינה. זאת כי שינויי האקלים מהווים סוג של השפעה מצרפית של מפגעים שונים ולכן טיפול בו מביא גם הפחתה בהיקף הפגיעה של מפגעים אלה. הממשלה כמעט ואינה עוסקת בנושא כחלק מסדר היום הציבורי, לכן יש להניח שרוב הפעולות לא היו ננקטות ללא לחץ בינלאומי ופעילות ארגוני הסביבה בישראל. למרות הפגיעה הקשה משינויי אקלים עדיין אין לישראל תכנית לאדפטציה(הסתגלות) לתופעה הזו. המרכז הישראלי לחקר שינויי האקלים שהחל לגבש תכנית כזו הפסיק את פעילותו בשל מחסור במימון ‏[66].

ב 2017 הציגה המשלחת הישראלית בפסגת האקלים בבון, דוח על ההתקדמות של ישראל במימוש התחייבויותיה בהסכם פריז. הדוח טוען שיש התקדמות מסוימת ומפרט את ההישגים‏[67]

אנרגיות מתחדשות וחסכון באנרגיה

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - אנרגיה מתחדשת בישראל

בתחילת שנת 2016 כ-2.6% מהחשמל בישראל הופק ממקורות מתחדשים[36]. לפי ההערכות בישראל יש פוטנציאל להפקת 600-1,200 מגאוואט מאנרגיית רוח. הוקמו מספר מתקנים כאלה בגולן אבל חוששים להרחיבם בין השאר בגלל שטוענים שהם פוגעים בציפורים. המשאב הזמין ביותר בישראל להפקת אנרגיות מתחדשות היא אנרגיה סולארית. בספטמבר 2016 הסתיימה בניית מתקן סולארי בנאות חובב, בעוצמה של 37.5 מגוואט, המסוגל לספק חשמל לכ-40,000 בתי אב[37] ופורסם מכרז לבניית שדות סולאריים ליד דימונה המתוכננים לספק כ-500 מגוואט שהם כ-5% מצריכת החשמל בישראל. באוקטובר פרסמה חברת החשמל מכרז לעוד 1,000 מגוואט, שזה חצי מעוצמת תחנת הכח בחדרה[38][39] ב 2016 החלה הקמת מצרף שדות סולאריים גדול מסביב לאשלים בנגב שאמור לספר כ-250 מגוואט-2.5 אחוז מצריכת החשמל בישראל[40] בנובמבר 2016 אושר החוק לפטור ממס על מתקנים להפקת חשמל מאנרגיה סולארית על גגות הבתים[41]

היבט נוסף שמשרד האנרגיה קידם ההוא התייעלות אנרגטית - חסכון באנרגיה על ידי שיטות שונות - בנייה ירוקה כדי לעודד פחות חימום וקירור מיותר של בתים ובאופן כללי להקטין את צריכה האנרגיה של בתים. בנוסף המשרד סייע על ידי קרן מיוחדת לאנשים להחליף מכשירים ישנים וזוללי חשמל כמו מקררים, מזגנים ישנים וכו'. משרד הגנת הסביבה יזם מעבר לנורות פלורסנט חסכוניות יותר בחשמל.

בינואר 2017 הפקיד משרד התשתיות את התכנית הלאומית להתייעלות אנרגטית, שהיא חלק מההתחייבויות של ישראל בהסכם פריז(17% התייעלות אנרגטית עד 2030). כל אחד יכול לראות את התכנית ולהגיב עד הראשון לפברואר 2017 בלינק כאן[68].

באוגוסט 2017 שתי חברות הגישו הצעות לבניית מתקן טיפול בפסולת עירונית במתחם השפד"ן בראשון לציון, במכרז בהיקף של מאות מיליוני שקלים שהובילו המשרד להגנת הסביבה ומשרד האוצר. המתקן צפוי לייצר 12 מגה-וואט של אנרגיה מתחדשת, לטפל ב 1,000 טון פסולת מידי יום ולייצר דשן אורגנני-קומפוסט‏[69]

צמצום פליטות גזי חממה מכלי רכב

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים - תחבורה בת קיימא, השפעות חיצוניות של מכוניות, תחבורת אופניים בישראל, תחבורה ציבורית בישראל

אחת מהשיטות להפחתת פליטות גזי החממה היא מעבר מתחבורה המבוססת על כלי רכב פרטיים עם מנועה בערה פנימי(מכוניות), לתחבורה ציבורית ותחבורת אופניים. ישראל התחייבה בהסכם פריז להפחית את הנסועה הפרטית ב-20% עד שנת 2030[42] ואכן נעשו מספר צעדים בתחום זה ועוד כמה בתהליך ביצוע:

  • ב 2016 נערכה בישראל רפורמת התעריפים בתחבורה הציבורית אשר במהלכה הורדו המחירים לנסיעות ונעשו מספר צעדים כדי להפוך את הנסיעה לנוחה יותר[43].
  • בחיפה והקריות נכון לשנת 2016 היו 3 נתיבי תחבורה ציבורית ובשנה הזאת הוחל בהקמת עוד 7 קוים כאלה. האוטובוסים הנוסעים בקווים האלה הם אוטובוסים עם 2 קרונות-אוטובוס רב קיבולת, BRT) שמאפשר להוריד את את פליטות גזי החממה עוד יותר מאוטובוס רגיל[44].
  • בעשור האחרון כחלק מתכנית החומש של רכבת ישראל הוקמו קווי רכבת נוספים: מסילת תל אביב-בני דרום, מסילת אשקלון-באר שבע, ובסתיו 2016-רכבת העמק[45]. עד יוני 2016 כבר הונחו 23 קילומטר מהקו החדש עכו-כרמיאל שאמור להיפתח ב 2017 ולחבר את הגליל לרשת המסילות הארצית‏[70]
  • החל מה 1.1.2017 הצטרפה הכרמלית למערך התחבורה הציבורית הישראלי רשמית מה שאומר שכל ההנחות במחירים יחולו גם עליה‏[71]
  • פרויקטים של תחבורת אופניים בישראל, קודמו בהצלחה הכי גדולה, בתל אביב. באמצעות לחץ ציבורי שהביא לפעילות בכיוון מצד העירייה קודמו מספר פרויקטים כמו יצירת שבילי אופניים, השכרת אופניים והעיר הצליחה להגיע להישגים משמעותיים בנושא: בשנת 2014 כ-16% מהעובדים והלומדים בתל אביב-יפו, מעל 28 אלף איש, משתמשים באופניים כאמצעי תחבורה יחיד כדי להגיע למקום העבודה לצבא וללימודים. מספר העובדים המשתמשים באופניים קבוע יחד עם עוד אמצעים(לדוגמה חלק מהדרך עוברים באוטובוס יחד עם האופניים) היה 28,300, כלומר, כ-20% מהעובדים והלומדים. אורך שבילי האופניים הגיע ל 120 קילומטר. מלבד תל אביב ערים רבות החלו לסלול שבילי אופניים כולל הרצליה, פתח תקווה, ירושלים, ראשון לציון, אשדוד, באר שבע ועוד.
  • ישראל הציבה לעצמה יעד גבוה של מעבר לתחליפי דלקים מכלי רכב: 60% דלקים לא מבוססים על נפט עד 2025‏[72]. יש תכניות להגביר ברמה משמעותית מאוד את המס הירוק על הדלקים מהבנזין וגם מהגז‏[73], כלומר לכוון למכוניות חשמליות, תחבורה ציבורית ותחבורת אופניים.
  • בישראל מקודם פרויקט קו רציף-התאמה בין האוטובוסים לרכבות כך שאפשר יהיה לעבור ביניהם בנוחות. זמני ההגעה של קווי האוטובוסים מותאמים לזמני היציאה של הרכבות מקומות ההגעה של האטובוסים מקורבים למקומות היציאה של הרכבות. נכון לחמישי באפריל 2017 68 קוי אוטובוסים מ 8 חברות שונות הותאמו ל 61 תחנות רכבת‏[74].

מיחזור, שימוש חוזר והפחתה במקור

אחת מהשיטות הנפוצות לצמצום פליטות גזי החממה היא צמצום הצריכה של חומרי גלם - כך יש פחות ייצור ופחות פסולת. פעולות הכרייה של משאבי טבע כמו נפט, גז -טבעי פולטת גזי חממה. גם ההפקה של חומרי גלם כמו פלסטיק, זכוכית, סוגי מתכות שונים פולטות גם כמות גדולה של גזי חממה. פסולת גם יכולה להשפיע על האקלים עקב פגיעה בפיטו-פלנקטון (פלנקטון צמחי שחי בים ומבצע פוטוסינתזה וקולט פחמן דו חמצני) או בגלל תכונות כימיות הגורמות למשיכת חום.‏[75][76]

ממשלת ישראל כמעט אינה נוקטת בפעולות לצמצום הצריכה או פשטות מרצון היות ודבר זה נתפס כדבר שפוגע בצמיחה כלכלית. תחת זאת הממשלה מנסה להגדיל את המיחזור, ובצורה מצומצמת יותר לעודד שימוש חוזר והפחתה במקור. רעיונות מתקדמים יותר כמו מעריסה לעריסה לא מקודמים על ידי הממשלה. יש ניסיון מוגבל באחריות יצרן מורחבת בתחום האלקטרוניקה.

אחת השיטות בהן נקטה הממשלה כדי לצמצם פליטות היא מיחזור. המיחזור מאפשר חסכון בצריכת חומרי גלם מאפשר הפחתת פסולת וזיהום-וגם הפחתת פליטות גזי חממה‏[77]. מיחזור של בקבוק זכוכית אחד יכול לחסוך אנרגיה בתהליך ייצור הזכוכית, השווה בכמותה לאנרגיה הנדרשת לנורה בהספק 100 וואט להאיר במשך ארבע שעות‏[78]. נכון לראשית העשור השני של המאה ה-21, בישראל ממחזרים 15%-25% מהפסולת, וכ-90% מהמים. ‏[79]. אבל יש לציין כי למחזור חסרונות רבים כולל פגיעה משמעותית בסביבה- ראו מידע נוסף בערך מיחזור.

באוגוסט 2017 שתי חברות הגישו הצעות לבניית מתקן טיפול בפסולת עירונית במתחם השפד"ן בראשון לציון, במכרז בהיקף של מאות מיליוני שקלים שהובילו המשרד להגנת הסביבה ומשרד האוצר. המתקן צפוי לייצר 12 מגה-וואט של אנרגיה מתחדשת, לטפל ב 1,000 טון פסולת מידי יום ולייצר דשן אורגנני-קומפוסט‏[80]


שיטה הנחשבת כיעילה יותר היא שימוש חוזר. בישראל המשרד להגנת הסביבה מקדם שימוש חוזר במגוון מוצרים החל מבקבוקי בירה ועד מחסניות דיו‏[81].

השיטה הנחשבת ליעילה ביותר היא הפחתה במקור[82], כלומר לצרוך רק את מה שאנחנו באמת צריכים. עד עכשיו נקטה הממשלה רק בצעד אחד בכיוון: הטלת היטל על שקיות הפלסטיק החד פעמיות.

על פי הנתונים של הקואליציה העולמית למאבק בפסולת פלסטיק כ-8% מהנפט בעולם הולך לפלסטיק, כאשר במהלך ההפקה נפלטים גזי חממה חזקים כמו מתאן. על כל אונקיה של פוליאתילן-החומר ממנו מופקים שקיות הפלסטיק החד פעמיות נפלטים 5 אונקיות של פחמן דו חמצני. ‏[83].

על פי נתוני המשרד להגנת הסביבה בישראל משתמשים בכל שנה בכ-5,000,000,000 שקיות פלסטיק, כאשר מדובר במספר גבוה מאוד ביחס למדינות אירופה. מתוכם כ-2.7 מיליארד שקיות גופיה, כלומר שקיות עם ידיות המחולקות בקופות. שקיות הגופיה בלבד מהוות כ-10% ממשקל הפסולת הביתית ו-25% מנפחה, מה שמאלץ לעשות יותר נסיעות של משאיות זבל למזבלה או לאתר המיחזור תוך פליטת גזי חממה‏[84].

ב-2016 הועבר החוק לצמצום השימוש בשקיות הפלסטיק החד פעמיות. החוק אוסר על מכירה או מסירה של שקיות בעובי של פחות מ-20 מקרון מחייב את החנויות הגדולות לגבות היטל של 10 אגורת לשקיות העבות מ-20 מיקרון ולעשות את השקיות הבאות במגע עם מזון ללא ידיות (כדי שלא ישתמשו בהם כשקיות חד פעמיות) הוא מחייב גם לדווח האם באמת יש ירידה בצריכת השקיות‏[85]. שקיות הפלסטיק תורמות לשינויי האקלים בדרכים רבות, בייצור, בהובלה, בהטמנה במיחזור ועוד‏[86]. עד כדי כך שצרפת הכריזה על מאבק בפלסטיק החד פעמי כחלק מהתחייבויותיה הבין לאומיות למאבק בשינויי האקלים[47][48]

החוק נחל הצלחה גדולה: לפי הדיווחים של הרשתות ברבעון האחרון של 2016 חולקו כ 280 מיליון שקיות מסוג גופיה בקופות ואילו אחרי שהחוק נכנס לפועל ברבעון הראשון של 2017-רק 55 מיליון. כלומר ירידה של יותר מ 80%. רוב הרשתות דיווחו על הפחתה של 80-90% ורק 2 על הפחתה של 55%. השר להגנת הסביבה אמר שהוא גאה במשרדו ובעם ישראל על ביצוע הפחתה במקור שבמידה מסוימת עוקפת את אירופה - שם את היעד של הפחתה ב 80%, אמורים להשיג תוך 5 שנים. בכך הוא קובע בעצם שהפחתת צריכה במקרים מסוימים יכולה להיות חיובית וזה חשוב.‏[87].

צמצום פליטות גזי חממה עקב שימוש במחשוב

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - מחשוב ירוק

כמות הפליטות של גזי חממה עקב ייצור ושימוש במחשבים, טאבלטים, סמארטפונים היא גבוהה. על פי דו"ח גרינפיס מ-2011 אם האינטרנט היה מדינה הוא היה הפולט החמישי בעולם, בין רוסיה ליפן. לפי הדוח צריכת האנרגיה של הסקטור הזה גדלה ב-12% בשנה‏[88]

פעולות להפחתת הפליטות ממחשבים וציוד אלקטרוני כוללות שני אפיקי פעולה - האחד הוא מחשוב ירוק והפחתת הפליטות והוצאות האנרגיה והזיהום הנגרמים עקב ייצור ושימוש ממחשבים. האפיק השני הוא הקטנת השימוש במחשבים. על כן הפעולות הבאות אף שהם נעשו למטרה אחרת יכולות להשפיע על כמות הפליטות הארצית.

בספטמבר 2016 לאחר פניות ותביעות רבות של הורים שהתלוננו על מפגעי הקרינה הוציא משרד החינוך הנחיות חדשות שעל פי הן: 1. על בתי הספר יאסר להנחות לרכישת טאבלטים ומחשבים ללא הסכמת 70%-100% מההורים. 2. בכיתות א'-ג' יוגבל משך השימוש באמצעים ממוחשבים לעד 20% מזמן הלמידה באותו יום, ובכיתות ד'-ו' עד 30% מזמן הלמידה באותו היום. בכיתות הגבוהות ביסודי אפשר יהיה להרחיב את הזמן ל-40% במקרים מיוחדים עם אישור של משרד החינוך. 3 התחיל פיילוט של בתי ספר ללא סמארטפונים. 4. המשרד הנחה גם את בתי הספר העל יסודיים "לשמור על איזון בין למידה מתוקשבת ללמידה בחומרים פיזיים״.

עוד באפריל 2015 הנחה משרד לחינוך לא לאפשר שימוש בסמארטפונים על ידי התלמידים במהלך השיעור.‏[89]

חקלאות

ב 2008 נוצר בישראל מנגנון חוקתי המאפשר לקיים חקלאות אורגנית כך שהצרכנים יוכלו לקנות מוצרים אורגניים אם הם רוצים. לפי החוק האורגני נוצר גוף הנקרא: "השירותים להגנת הצומח ולביקורת" אשר מפקח שהמוצר המיוצר בישראל ואשר רוצה להיקרא אורגני, הוא באמת אורגני ורק אם הוא כזה מציב על המוצר את הסימן שלו‏[90].

באוגוסט 2017 שתי חברות הגישו הצעות לבניית מתקן טיפול בפסולת עירונית במתחם השפד"ן בראשון לציון, במכרז בהיקף של מאות מיליוני שקלים שהובילו המשרד להגנת הסביבה ומשרד האוצר. המתקן צפוי לייצר 12 מגה-וואט של אנרגיה מתחדשת, לטפל ב 1,000 טון פסולת מידי יום ולייצר דשן אורגנני-קומפוסט‏[91]


דוגמה למדיניות שיכולה לעזור במידת מה, למרות שהתקבלה מסיבות אחרות היא המדיניות להפסיק את ריסוס העשבים ב חומרי הדברה במטעים שבזמן האחרון נהפכה לנפוצה בישראל. לא רק שזה מונע את הפליטות מייצור חומרי ההדברה ההחלטה להשאיר את העשב ולא להשמיד אותו, תגרום לכך שהעשב יקלוט פחמן דו חמצני וימנע שחיקת קרקעות מה שיעזור לעצור את שינויי האקלים‏[92]

פעילות אזרחית בנושא האקלים

מספר ארגוני סביבה פעלו במשך השנים כדי להעלות את המודעות לנושא התחממות עולמית וכדי לקדם צעדי שינוי מצד הממשלה. ארגונים אלה כוללים את גרינפיס - הים התיכון, אדם טבע ודין, הפורום הישראלי לאנרגיה, החברה להגנת הטבע, מגמה ירוקה, ידידי כדור הארץ, העמותה לכלכלה בת קיימא, ישראל בשביל האופניים וארגונים נוספים. בשנים האחרונות קיים מאמץ רב ארגוני בקואליציית דרכים לקיימות, שמרכז ארגון חיים וסביבה. ארגונים אלה פעלו ופועלים ישירות בנושא שינויי אקלים או שהם מתייחסים לנושא במסגרת פעילות אחרת שלהם בתחומים אחרים כמו תחבורה בת קיימא, אנרגיה מתחדשת, בנייה ירוקה ועוד.

קואליציית "דרכים לקיימות" היא קואליציה של ארגוני חברה וסביבה הפועלים משנת 2002 לקידום פיתוח בר קיימא שמרוכזת על ידי ארגון חיים וסביבה. משנת 2007 מתרכזת הקואליציה בנושא התמודדות עם משבר האקלים.

ב-23 ביוני 2015, ביום הסביבה בכנסת, השיקה קואליציית "דרכים לקיימות" את המסמך "ישראל ושינויי אקלים 2015" שהוא מסמך מדיניות מטעם ארגוני סביבה בנושאים שונים כגון שינויים במשק החשמל ומעבר לאנרגיות מתחדשות, שינויים בתחבורה בישראל, בנושא בנייה ירוקה ועוד. המסמך הוגש לשר להגנת הסביבה, אבי גבאי, וכן ליו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה בדיון מיוחד של ועדת הפנים והגנת הסביבה בכנסת שהוקדש לנושא "היערכות ישראל לשינויי האקלים". [49]

בשנת 2015 הוציאו הארגונים את מסמך המדיניות ישראל ושינויי האקלים - הצעת מדיניות לממשלת ישראל. המסמך מתווה "מפת דרכים" למקבלי ההחלטות בישראל, וקורא לאימוץ מיידי של מדיניות רב-תחומית משולבת שתציב את ישראל בקו אחד עם מדינות ה-OECD, בפעולה לנוכח שינויי האקלים. המסמך הוגש לשר להגנת הסביבה, אבי גבאי, וכן ליו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה בדיון מיוחד של ועדת הפנים והגנת הסביבה בכנסת שהוקדש לנושא "היערכות ישראל לשינויי האקלים". בשנים 2015 ו 2017 מגמה ירוקה גרינפיס, העמותה לכלכלה בת קיימא ועוד ארגונים ארגנו את את החלק הישראלי של מצעד האקלים העולמי. במאי 2017 מגמה ירוקה ערכה מספר פעילויות לקראת ביקורו של הנשיא טראמפ, כאשר היא קראה לו ולממשלת ישראל לקיים את הסכם פריז[93]

ב 2017 פרופסור יואב יאיר מהמרכז הבין תחומי בהרצליה אמר לפני פתיחת כנס בנושא היציבות במזרח התיכון, שמדיניות טראמפ בנושא האקלים מסכנת את ישראל וכי יש לארגן שיתוף פעולה בין מדינות במזרח התיכון כדי למנוע אסון‏[94]

מספר ארגוני סביבה כמו מגמה ירוקה ופעולה ירוקה פעלו בתחומים של תרבות הצריכה והגברת פשטות מרצון.

הכחשת אקלים בישראל

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - הכחשת אקלים

בדומה למדינות אחרות בעולם, גורמים הקשורים לימין כלכלי, לימין השמרני ולליברטריזם בישראל עוסקים בהכחשת אקלים כלומר בהפצת דעות לפיהן אין התחממות עולמית, או שהתחממות זו אינה נובעת מפעילות אנושית, או שעדיף לא לעשות דבר מול התחממות זו שכן הנזקים שלה יהיו משניים. וכן בדעה לפיה מדעני אקלים רבים וגופי מדע מרכזיים סבורים אחרת עקב תאוריית קשר של מדענים אלה במטרה להגזים בסכנות של התחממות עולמית כדי לזכות במענקי מחקר.

בועז ארד, ממקימי התנועה הליברלית החדשה ותומך התאוריה של איין ראנד, באתר "אנוכי" טוען במאמר משנת 2007 כי התחממות זו היא "עלילה בקנה מידה גלובלי, המוזנת בדלק האנטי-גלובליזציה, אנטי-רציונליות, אנטי-חומרנות ואנטי-קפיטליזם המשולב בפילוסופיות ששורשיהן יונקים מנבואות קץ-הימים מבקשת להחזיר אותנו לימי טרום המהפכה התעשייתית." ‏[95].

ד"ר גבי אביטל, הוא דוקטור להנדסת אווירונאוטיקה, וחבר מרכז ליכוד. בנובמבר 2009 מונה אביטל ידי שר החינוך גדעון סער לתפקיד המדען הראשי של משרד החינוך. בתחילת 2010 התפרסמו בעיתונות התבטאויות (חלקן נאמרו לפני כניסתו לתפקיד) המתנגדות להוראת תורת האבולוציה בלי שיוצגו לתלמידים במקביל גם ההתנגדויות לתורת האבולוציה, ונגד התאוריה שלפיה התחממות עולמית היא תוצאת פעילותם של בני האדם. בין היתר אמר אביטל: "כל הסממנים של דת פנאטית נמצאים שם (בארגוני ירוקים) - קנאות והרבה רוע. הירוקים אומרים ש'יישרף העולם - רק שיהיה ירוק'". בתשובה לשאלה האם הוא נוהג למחזר, השיב: "אני מתאמץ לשים את הפלסטיק בפח אשפה רגיל. כדור הארץ לא הולך להיות מושמד. הקב"ה הבטיח לנו...וההשפעה של האדם היא זניחה". חלק גדול מהציטוטים המוקדמים של ד"ר אביטל הופיעו בבלוג "הפרפר השחור", המוקדש להתחממות העולמית. במכתב לסער, כתב מחבר הבלוג, איל מורג, כי אביטל "לא מבין מהו מדע ולכן צריך להרחיק אותו מכל תפקיד שקשור למדע". פעילים בארגוני סביבה, כמו ד"ר שחר דולב מהפורום הישראלי לאנרגיה וד"ר ליה אטינגר ממרכז השל קראו לפטרו. ‏[96], השר גדעון סער התנער מדבריו‏[97]. בעקבות דבריו נשלח מכתב צד חתני פרס ישראל ונובל וכן מדענים נספים הדורש לפטר את אביטל, בין היתר על ידי שני חתני פרס נובל בכימיה, הפרופסורים אברהם הרשקו ואהרן צ'חנובר. ‏[98]. אביטל חזר על דבריו ברעיון לעיתון מעריב, באוגוסט 2010. ‏[99]. באוקטובר 2010 הוא פוטר על ידי מתפקידו על ידי גדעון סער.‏[100].

"ישראל היום" פרסם בשנת 2014 מאמר לא חתום בעל הכותרת "צר לי להודיע: העולם לא מתחמם". ‏[101]

אתר "מידה" מארח תדיר מאמרים שיוצאים שמנסים להכחיש קיום של התחממות עולמית או רעיונות דומית - לדוגמה הלל גרשוני (בעל תואר בתלמוד), או ד"ר אמיר שני (מרצה לתיירות, אתיקה וסביבה באוניברסיטת בן–גוריון וחבר הפורום הרעיוני של התנועה הליברלית החדשה), [50]

הטיעונים של הכחשת אקלים בישראל אינם שונים במהותם מטיעוני הכחשת אקלים ברחבי העולם. וכוללים את הטענות הבאות:

  • אין בעצם התחממות מאז שנת 1998. (לדוגמה גבי אביטל, אתר מידה 2013). הדבר מתעלם מכך שתהליך שינוי האקלים אינו מונוטוני - הוא אינו מתרחש בקצב אחיד על פני זמן. חלק גדול מההתחממות היא חימום של האוקיינוסים, וזרימה של חום אל ומתוך האוקיינוסים, כמו גם מחזורי אקלים אחרים כמו שונות מחזורית בקרינת השמש גורמים לכך שהתחממות אינה מונוטונית. כך או כך, גם מאז 1998 הייתה התחממות הן בשנת 2015 ולאחר מכן שנת 2016 הוכרזה על ידי נאס"א כשנה החמה ביותר בהיסטוריה מאז החלו המדידות.
  • התחממות עולמית היא קונספירציה של ארגוני סביבה, או של מדעני אקלים שרוצים תקציבי מחקר. הדבר מתעלם מכך שארגוני סביבה אינם מעורבים בפעילות של גופי מחקר אקלים, וכי האינטרס של מדעני אקלים שרוצים לזכות בתקציבי מחקר גדולים הוא לשמור על עמימות בתחום או לצאת בהצהרות מפתיעות - ולא לחזק את הקונצנזוס המדעי. יש עשרות קבוצות מחקר שונות ברחבי העולם ומאות מדעני אקלים שיש להם אינטרס לזכות בפרסום, אם יהיו להן תוצאות מפתיעות. פרשיות כמו "אקלים גייט" מעידות שמדענים הן בני אדם וכי חשיפת אלפי מכתבים של מדעני אקלים לא חושפת שום ראיה לקונספירציה מצד המדענים.
  • מדעי אקלים הזהירו אותנו בעבר מפני התקררות עולמית, זו הייתה טעות ולכן הם טועים בכל דבר אחר. (לדוגמה בועז ארד, 2007) למעשה התקררות עולמית הייתה תאוריה אקלימית שנויה במחלוקת בשנות ה-60 וה-70 שזכתה לחשיפה צעקנית מצד עיתונים מסחריים. בעיתונות המקצועית של מדעני האקלים היה באותו זמן ויכוח בשאלה איזו תאוריה נכונה יותר - אין שום שינוי באקלים, התחממות עולמית או התקררות עולמית. עקב הוויכוח הזה נעשו עוד מחקרים רבים מאד, הן בתחום חקר האקלים והן בתחומים אחרים. עם הזמן הצטברו ראיות בעד התאוריה של התחממות עולמית עקב פליטת גזי חממה, ותאוריות אחרות כמו התקררות עולמית, או שינוי אקלים בגלל שינויים בשמש, נזנחו.

ראו גם

שינויי אקלים והתחממות עולמית

רקע מדעי להתחממות עולמית: קלימטולוגיה - מחזור הפחמן - שיווי משקל - שוק האנרגיה העולמי - דלק מחצבי - תהליך ארוך טווח - תהליך בלתי הפיך - התחממות עולמית - שינויי אקלים - אפקט החממה - גזי חממה - גרף מקל ההוקי - החמצת אוקיינוסים - עמעום עולמי - מודל אקלימי - הפתעה אקלימית - התקררות עולמית - טביעת רגל פחמנית - פוטנציאל התחממות עולמית

התחממות עולמית

השפעות של שינויי אקלים: השפעות כלכליות של התחממות עולמית - שינוי אקלים וחקלאות - פליטים סביבתיים - ההתיישבות הנורווגית בגרינלנד - השערת מדיאה -השפעות ההתחממות העולמית על המזרח התיכון - רקע סביבתי חברתי למלחמת האזרחים בסוריה - שינויי אקלים בישראל - הנה זה בא (ספר)

מדיניות אקלים: המחלוקת על התחממות עולמית - הפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים - פרוטוקול קיוטו - דו"ח שטרן - ועידת האקלים בפריז - אמת מטרידה (סרט) - הכחשת שינויי האקלים - התרמית הגדולה של ההתחממות העולמית (סרט) - התחממות העולמית - מורה נבוכים

טכנולוגיה, כלים, ותחומי התמודדות: אנרגיה מתחדשת - חסכון אנרגטי - התייעלות אנרגטית - תחבורה בת קיימא - עירוניות מתחדשת - בנייה ירוקה - השפעות סביבתיות של מזון מהחי - שימושי קרקע - חקלאות בת קיימא - צמיחה כלכלית - I=PAT - פשטות מרצון - גידול אוכלוסין - כלכלה בת קיימא - זה משנה הכל


קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ עירית גולן-אנגלקו וישעיהו בראור היערכות ישראל לשינויי אקלים גלובליים פרק א -' השלכות שינויי האקלים על ישראל והמלצות ביניים. יולי 2008, מדינת ישראל המשרד להגנת הסביבה לשכת המדען הראשי
  2. ^ מדינת ישראל משרד התחבורה השרות המטאורולוגי שינויים אקלימיים בישראל ממצאי השירות המטאורולוגי מרץ 2015
  3. ^ גרינפיס ישראל טראמפ וביבי, אל תשימו אותנו במוזיאון של ההיסטוריה האנושית 25.05.2017, גרינפיס ישראל
  4. ^ 4.0 4.1 שחר סמוחה, אסונות טבע, רעב ומלחמות: דוח האקלים החדש מטריד במיוחד 19.08.2017, גלובס
  5. ^ המשרד להגנת הסביבה [http://www.sviva.gov.il/infoservices/reservoirinfo/doclib2/publications/p0801-p0900/p0826.pdf ISRAEL’S FIRST BIENNIAL UPDATE REPORT] דצמבר 2015
  6. ^ אבי בליזובסקי, "התקופה של 15 השנים האחרונות בישראל היא התקופה החמה ביותר משנת 1951", הידען, 1 במרץ 2012
  7. ^ צפריר רינת דו"ח: עלייה משמעותית בגלי החום בארץ בעשורים האחרונים הארץ, 25.9.2016
  8. ^ צפריר רינת החודש שעבר: אחד משני חודשי יולי החמים ביותר שנמדדו אי פעם בישראל01.08.2017, הארץ
  9. ^ מדינת ישראל, משרד התחבורה, השירות המטאורולוגיסיכום חודשי של מזג אויר – יולי 2017 01.08.2017
  10. ^ נתונים אקלימיים - שנות בצורת בישראל, אתר israelweather תחזית מזג האוויר מאת בועז דיין
  11. ^ יאיר קראוס, שנה שלישית ברציפות: הצפון סובל ממחסור בגשם, nrg, 4.2.2016
  12. ^ פרופסור דן זסלבסקי [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1197 משק המים בישראל] 1998, המרכז לטכנולוגיה חינוכית
  13. ^ 13.0 13.1 שלומית פז, אורן קידר, שינויי אקלים, השלכות חזויות ותופעות נצפות: רקע גלובלי ומבט ישראלי. קתדרת חייקין לגאואסטרטגיה, אוניברסיטת חיפה. אפריל 2007
  14. ^ צפריר רינת הארץ, וואלה קו החוף זז מזרחה בגלל עלייה במפלס הים התיכון הידען, 09.04.2004
  15. ^ גלוב בלוג עלייה לצורך עלייה גלוב בלוג
  16. ^ נשיונל ג'אוגרפיק מפלס ים תיכוני פברואר 2015
  17. ^ דב ס. רוזן, מנהל המחלקה לגיאולוגיה ימית ותהליכים חופיים, חקר ימים ואגמים לישראל, שינוי מפלס הים ובחינת ההשלכות על מצב חופי הים התיכון של ישראל, חקר ימים ואגמים לישראל
  18. ^ איתמר פורת, עליית מפלס פני הים התיכון, החברה להגנת הטבע
  19. ^ מצילים את חוף זבולון אז מהו רוחב החוף? 7.8.2012
  20. ^ עיריית ראשון לציוןחוף הים
  21. ^ ויינטמדען האקלים המוביל בעולם: "גובה פני הים יעלה ב-3 מטרים עד 2065"26.07.2015
  22. ^ Svetlana Jevrejevaa,1, Luke P. Jacksona,b, Riccardo E. M. Rivac,d, Aslak Grinstede, and John C. Mooref,g,1 Author Affiliations Coastal sea level rise with warming above 2 °C 03.10.2016 Proceedings of the National Academy of Sciences of the United States of America
  23. ^ בילי פרנקל עליית מפלס הים: האם הבית שלכם בסכנת הצפה? ויינט 21.7.2013
  24. ^ שחר סמוחה אסונות טבע, רעב ומלחמות: דוח האקלים החדש מטריד במיוחד 19.08.2017, גלובס
  25. ^ עירית גולן-אנגלקו וישעיהו בראור היערכות ישראל לשינויי אקלים גלובליים, פרק א - השלכות שינויי האקלים על ישראל והמלצות ביניים. מדינת ישראל, המשרד להגנת הסביבה, לשכת המדען הראשי, יולי 2008
  26. ^ אילנית אדלר גשם, הצפות ופקקים - והשיא לפנינו חדשות ערוץ 2 13.12.2016
  27. ^ אטילה שומפלבי ואסף בן נריה, זווית כך נצליח למנוע את ההצפה הבאה ויינט 17.12.2016
  28. ^ דוקטור נועם צ'כנובסקי חקלאות במבחן זווית, 20.12.2015
  29. ^ ירון דרוקמן סערה אחרי נובמבר בלי גשם: "היבש ביותר זה 100 שנה" ויינט 1.12.2016
  30. ^ מירב קריסטל מה יקרה לסלט? פגיעה במלפפונים בעקבות גל החום 04.07.2017, ויינט
  31. ^ ערוץ 7 הצלחה בהצלת מטעי אבוקדו מנזקי הקרה13.03.2017
  32. ^ EPAClimate Impacts on Human Health EPA
  33. ^ U.S global change research programAir Quality Impacts U.S. global change research program
  34. ^ Jacob, Daniel J., and Darrel A. Winner[https://dash.harvard.edu/bitstream/handle/1/3553961/Jacob_EffectClimate.pdf?sequence=2 Effect of climate change on air quality.] The Harward Community, 2009
  35. ^ Climate and Health Letter with Names Environment America 16,12,2016
  36. ^ פרופסור יואב יאיר בגלל התחממות כדור הארץ התכיפות של אובך וסופות אבק כמו זו המתרחשת כעת תגדל הידען 10.9.2015
  37. ^ המשרד להגנת הסביבה בתוך שנה בישראל: שני סופות אבק חסרות תקדים המשרד להגנת הסביבה, 13.9.2015
  38. ^ שחר שלוחחשיפה קצרה, סכנה גדולה זווית, סוכנות ידיעות למדע ולסביבה, 13.12.2016.
  39. ^ דוקטור דניאל מדרתתחילו להתרגל לאירועים חריגים סוכנות הידיעות למדע ולסביבה זווית, 17.12.2016
  40. ^ ד"ר איתי גל דו"ח: אלו המחלות הנגרמות משינויי האקלים בעולם 19.03.2017 ויינט
  41. ^ Michael Graham Richard[http://www.treehugger.com/natural-sciences/trees-are-awesome-study-shows-tree-leaves-can-capture-50-particulate-matter-pollution.html Trees are awesome: Study shows tree leaves can capture 50%+ of particulate matter pollution ] TreeHugger, 2.12.2013
  42. ^ רוויטל בלומפלד, מנזקי האובך: עלייה של עשרות אחוזים בפניות למד"א, 632 איש טופלו, וואלה, 9 בספטמבר 2015
  43. ^ חזי שטרנליכט סרטן – גורם המוות הראשון בארץ, אך שיעור התמותה ממנו נמוך ביחס ל-OECD ישראל היום, 14.11.2016
  44. ^ הקרן לבריאות וסביבה שינויי אקלים
  45. ^ ד"ר איתן ישראלי, על הקשר בין ההתחממות הגלובלית ושריפות יער, globeblog, 24 בדצמבר 2013
  46. ^ Jennifer Francis of Rutgers University and Stephen Vavrus of the University of Wisconsin-MadisonArctic Warming is Altering Weather Patterns, Study Shows Climate Central 30.9.2012
  47. ^ מדינת ישראל, משרד התחבורה, השרות המטאורולוגי יובש ורוחות מזרחיות חזקות נובמבר 2016 – סקירה ראשונית מדינת ישראל, משרד התחבורה השירות המטאורולוגי 24.11.2016
  48. ^ מערכת גלצ נציב הכבאות הראשי: "רוב הדלקות בנובמבר - הצתות" 04.05.2017, גלי צה"ל
  49. ^ ג'קי חורי, ניר חסון תושב אום אל-פחם שהואשם בהצתה בגל השרפות שוחרר לאחר חודש וחצי 12.01.2017 הארץ
  50. ^ יוסי מזרחיגל השרפות: מה נשאר מההצהרות? 03.12.2016, מאקו
  51. ^ ניר חסון עשן בלי אש בדוח הכבאות על גל השרפות, אין ראיות להצתות המוניות19.01.2017, הארץ
  52. ^ דוקטור דניאל מדרתתחילו להתרגל לאירועים חריגים סוכנות הידיעות למדע ולסביבה זווית, 17.12.2016.
  53. ^ מאיה פלח, ים חם, זווית, 4 באוגוסט, 2015
  54. ^ Damian Carrington Arctic ice melt 'already affecting weather patterns where you live right now'19.12.2016 הגארדיאן
  55. ^ מטאו טק, נחום מליק במהלך הסופה נשבר שיא הקור שנמדד בישראל-מינוס 14.2 מעלות Ynet 12.1.2015
  56. ^ דליה מזורי הסופה שהייתה: הטמפרטורה הנמוכה ב-35 שנים NRG 11.1.2015
  57. ^ ערוץ 7 הצלחה בהצלת מטעי אבוקדו מנזקי הקרה13.03.2017
  58. ^ דוקטור דניאל מדר למרות הלילות הקרים, העולם עדיין מתחמם 06.04.2017, זווית, מאקו
  59. ^ ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט בישראל מבקשי מקלט בישראל
  60. ^ מאיה פלחישראל מתחשמלת זווית- סוכנות הידיעות למדע וסביבה, מתוך אתר "הידען" 27.7.2016
  61. ^ Jos Lelieveld, Yiannis Proestos, Panos Hadjinicolaou, Meryem Tanarhte, Evangelos Tyrlis und Georgios Zittis Klaus Klingmüller, Andrea Pozzer, Swen Metzger, Georgiy L. Stenchikov und Jos Lelieveld Climate-exodus expected in the Middle East and North Africa Max Plank Gesellshaft 2.5.2016
  62. ^ מחקר: בקרוב לא יוכלו לגור בחלקים במזה"ת ynet 13.5.2016
  63. ^ ירטון דרוקמן ישראל 2100: 40-45 מעלות בממוצע ביולי ynet, כלכלה ירוקה וקיימות 16.6.2015
  64. ^ 64.0 64.1 64.2 לקראת ועידת האקלים בפריז 2015 המשרד להגנת הסביבה
  65. ^ לקראת ועידת האקלים בפריז: 36 מדינות התחייבו להפחתת גזי החממה, צפריר רינת, הארץ 19.05.2015
  66. ^ מערכת "תשתיות" עד האסון הבא: לישראל אין תכנית פעילה להתמודדות עם אסונות כתוצאה משינויי האקלים מערכת תשתיות, 27.12.2016
  67. ^ המשרד להגנת הסביבה משלחת ישראלית הציגה במפגש אמנת האקלים בבון את דוח התקדמות ישראל ביישום הסכם פריז 16.05.2017
  68. ^ משרד התשתיות [http://energy.gov.il/abouttheoffice/newsandupdates/documents/energyefficiency20162030.pdf התכנית הלאומית להתייעלות אנרגטית להתייחסות עמדות הציבור]
  69. ^ המשרד להגנת הסביבה אנרגיה מפסולת - המהפכה מתחילה: שתי חברות הגישו הצעות לבניית מתקן טיפול בפסולת עירונית במתחם השפד"ן בראשון לציון, במכרז בהיקף של מאות מיליוני שקלים שהובילו המשרד להגנת הסביבה ומשרד האוצר 14.08.2017
  70. ^ פורט 2 פורט הנחת 18 ק"מ של מסילת ברזל כפולהפורט 2 פורט 27.6.2016
  71. ^ כרמלית חיפה הנוסעים כרמלית חיפה
  72. ^ משרד ראש הממשלה התכנית הלאומית לתחליפי דלקים
  73. ^ ליאור גוטמן ועמרי מילמן, "כלכליסט" האוצר יעודד שימוש בגז אך יעלה את המס עליו פי 135 ויינט 11.01.2017
  74. ^ משרד התחבורה שתהיה לכם נסיעה חלקה
  75. ^ Anand BodhPlastic waste may trigger water bombs in Himalayas Times of India 28.8.2014
  76. ^ Chi-Shuo Chen,#1 Jesse M. Anaya,#1 Saijin Zhang,2,4 Jessica Spurgin,2,4 Chia-Ying Chuang,2,4 Chen Xu,2,4 Ai-Jun Miao,5 Eric Y-T. Chen,1 Kathleen A. Schwehr,2,4 Yuelu Jiang,2,4 Antonietta Quigg,2,3,4 Peter H. Santschi,2,4 and Wei-Chun Chin1,*Effects of Engineered Nanoparticles on the Assembly of Exopolymeric Substances from PhytoplanktonPubMed Central® (PMC) - National Institutes of Health's National Library of Medicine (NIH/NLM 21.7.2011.
  77. ^ רועי קוצר פליטת גזי חממה מטיפול בפסולתמצגת של "אדם טבע ודין" בכנס המחזור השני 3.6.2010
  78. ^ "מי עדן" כדור נגד התחממות האתר הרשמי של חברת "מי עדן"
  79. ^ ויקיפדיה מיחזורויקיפדיה
  80. ^ המשרד להגנת הסביבה אנרגיה מפסולת - המהפכה מתחילה: שתי חברות הגישו הצעות לבניית מתקן טיפול בפסולת עירונית במתחם השפד"ן בראשון לציון, במכרז בהיקף של מאות מיליוני שקלים שהובילו המשרד להגנת הסביבה ומשרד האוצר 14.08.2017
  81. ^ ויקיפדיה שימוש חוזרויקיפדיה
  82. ^ ויקיפדיה הפחתה במקורויקיפדיה
  83. ^ Elizabeth Glazner, [http://www.plasticpollutioncoalition.org/pft/2015/11/17/plastic-pollution-and-climate-changePlastic Pollution and Climate Change [Plastic Pollution Coalition 10.12.2015
  84. ^ המשרד להגנת הסביבהשקיות הפלסטיק - מפגע לאדם ולסביבה המשרד להגנת הסביבה 2.1.2017
  85. ^ המשרד להגנת הסביבה צמצום השימוש בשקיות פלסטיקהמשרד להגנת הסביבה 6.9.2016
  86. ^ אלכסנדר סעודה שקיות הפלסטיק והנזק שהן גורמותצלול
  87. ^ מיכל רז-חיימוביץ' ירידה של כ-80% במכירת שקיות פלסטיק חד-פעמיות ברבעון 24.05.2017, גלובס
  88. ^ greenpeace New Greenpeace report digs up the dirt on Internet data centres Greenpeace 21.4.2011
  89. ^ ליאור דטל משרד החינוך הכריע: יוגבל השימוש בטאבלטים בבתי הספר דה מרקר 6.9.2016
  90. ^ משרד החקלאות ופיתוח הכפר חקלאות אורגנית
  91. ^ המשרד להגנת הסביבה אנרגיה מפסולת - המהפכה מתחילה: שתי חברות הגישו הצעות לבניית מתקן טיפול בפסולת עירונית במתחם השפד"ן בראשון לציון, במכרז בהיקף של מאות מיליוני שקלים שהובילו המשרד להגנת הסביבה ומשרד האוצר 14.08.2017
  92. ^ מאיה פלח - זווית, סוכנות ידיעות למדע ולסביבה הסכם שלום עם העשבים: הדרך המפתיעה להפחתת חומרי הדברה 12.08.2017, הפורטל הישראלי לחקלאות טבע וסביבה
  93. ^ מעריב אונליין מפגינים קראו לטראמפ לחזור בו ממדיניותו האנטי סביבתית 18/05/2017 מעריב אונליין
  94. ^ יובל בגנו האקדמיה נגד הנשיא: "מדיניות טראמפ ביחס לאקלים - סכנה לישראל 20.06.2017, מעריב
  95. ^ בועז ארד, התחממות גלובלית והגיון קר, באתר "אנוכי", 10 בינואר 2007
  96. ^ צפריר רינת, אור קשתי, המדען הראשי במשרד החינוך, ד"ר גבי אביטל: בני האדם אינם האחראים להתחממות כדור הארץ, בעיתון הארץ, 21 בפברואר 2010
  97. ^ אור קשתי, שר החינוך גדעון סער מסתייג מהתבטאויות המדען הראשי במשרדו על תורת האבולוציה, בעיתון הארץ, 24 בפברואר 2010
  98. ^ אור קשתי, חתני פרס ישראל ונובל: לפטר המדען הראשי של משרד החינוך, בעיתון הארץ, 28 בפברואר 2010
  99. ^ שלום ירושלמי, המדען הראשי פותח את שנת הלימודים, nrg, 28/8/2010
  100. ^ אפרת זמר-ברונפמן, המדען של סער פוטר בגלל דבריו למעריב, מעריב, 4 באוקטובר 2010
  101. ^ "צר לי להודיע: העולם לא מתחמם", 24.01.2014