הטרוגניות בכלכלה

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
(הופנה מהדף כלכלה הטרוגנית)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הטרוגניות בכלכלה (באנגלית: Heterogeneity in economics) פירושה הבדלים בין בין היחידות שעליהן מבוצע הניתוח הכלכלי. לדוגמה מודל מאקרו-כלכלי שבו יש הבדלים בין הצרכנים, הוא מודל של סוכנים הטרוגניים (Heterogeneous agents) וזאת לעומת מודל של מודל הסוכן המייצג שבו מניחים שכל הצרכנים זהים זה לזה.

היבטים של הומוגניות בניתוח הכלכלי

רוב המודלים בכלכלה נאו-קלאסית, ובאופן כללי בחקר הכלכלה, הן במיקרו-כלכלה והן במאקרו-כלכלה מניחים קיום של הומוגניות ביחס להיבטים רבים של המודלים הכללים:

הומוגנית בקרב יצרנים
  • כל היצרנים הם בעלי אותו גודל (אותה כמות עובדים, אותה כמות הון תעשייתי, אותה כמות כסף) ויש להם אותו מבנה הוצאות והכנסות.
  • כל היצרנים מסוגלים לשנות מרכיבי התנהגות שלהם כמו לפטר או לשכור עובדים, להעלות מחירים וכו' באותם קבועי זמן.
  • לכל היצרנים בשוק יש אותה גישה להלוואות וכן לגורמים פוליטיים שעשויים להשפיע על חוקי המשחק ועל מכרזים ממשלתיים.
  • כל סוגי המכונות בעולם וכל סוגי הטכנולוגיה משפיעים באותה צורה על השכר, הפריון של העובדים, וכו'. לדוגמה מניחים שכאשר כמות ההון (הכוונה להון תעשייתי) במפעל גדלה פירוש הדבר תמיד הגדלת התוצר השולי של עובד ולכן השכר שלו בהכרח עולה.
  • לכל היצרנים יש אותו ידע, אותם מקורות מידע, אותה יכולת עיבוד של מידע ואותה כמות של זמן לבצע את העיבוד לגבי צרכנים, מוצרים, ספקים ומתחרים.
הומוגנית בקרב עובדים ובתנאי העבודה
  • לכל העובדים בשוק יש אותה השכלה, אותם כישורים וכו'. יוצאי הדופן בנושא זה הן חלק מהמודלים בכלכלת עבודה המתייחסים בהרחבה לנושא של הון אנושי).
  • כל העובדים בשוק הם בעלי אותם מאפיינים אישיים - גיל, מגדר, העדפה מינית, גובה, צבע עור, מוצא אתני. יוצאי הדופן בנושא זה הם מחקרים בתחום כלכלת עבודה ותחומים נוספים שבוחנים הבדלים בין עובדים שונים.
  • לכל האנשים אותו מצב בריאותי (ולכן לדוגמה אין בעלי מגבלות פיזיות או נפשיות שלא מסוגלים לעבוד ונזקקים לסיוע מצד בני משפחה או מצד החברה.
  • כל המתפרנסים בשוק הם בעלי אותה התפלגות הכנסות משכר על עבודה, או הכנסות מנדל"ן והון. לדוגמה אם מחירי הדירות עולים ההנחה היא כי דבר זה משפיע באותה צורה על כלל הצרכנים. הנחה אחרת היא כי צעירים ועניים סובלים מעליית מחירי הדירות ואילו בעלי דירות שהם בדרך כלל אנשים מבוגרים ועשירים יותר נהנים מעליה מהכנסות על הדירות.
  • תנאי העבודה של כל העובדים הם זהים ואינם משפיעים בשום צורה על הרווחה החברתית, על השכלת העובדים, בריאותם וכו'.
הומוגנית של מוצרים ושירותים
  • כל המוצרים הנמכרים בשוק מסויים (לדוגמה שוק הברגים או המחשבים) הם בעלי אותה איכות והם נמכרים באותו מחיר בדיוק. להבדיל מהנחה זו חלק מהמודלים בכלכלה עירונית מניחים שיש הטרוגניות בין מוצרים וכי צרכנים יעדיפו לקנות מוצר יותר יקר או פחות איכותי כאשר מוצר זה הוא קרוב יותר לביתם - לכן חנויות מכולת לדוגמה מוכרות יותר ביוקר או עם פחות מגוון לעומת סופרים.
  • כל המוצרים יכולים להיווצר בלי תלות של אחד בשני - לדוגמה ניתן לייצר חיטה וניתן לייצר לחם בלי תלות אחד בשני. ניתן לייצר את כלל המוצרים בשוק בלי קשר לכמות חומרי גלם ולכמות האנרגיה שאותה ניתן להפיק. הנחות אלה מתנגשות הן עם הכימיה והן הפיזיקה, כלכלנים אקולוגיים מצביעים על כך שאנרגיה היא תנאי בסיסי לייצור של כל מוצר או שירות על פי חוקי התרמודינמיקה.
  • גמישות הביקוש של כל המוצרים היא זהה. הנחה הפוכה היא כי יש מוצרים בעלי ביקוש קשיח (כמו מזון, ובמיוחד מזון לא מעובד בקרב עניים) לעומת מוצרים בעלי גמישות עם גמישות ביקוש גבוהה כמו קוויאר או טיסות לחופשה בחו"ל.
  • ניתן לברר את איכות המוצרים באותה קלות. הנחה אחרת היא כי יש מוצרים שקשה לברר את האיכות שלהם - לדוגמה קשה לדעת את איכות הניתוח או הטיפול הרפואי - ייתכן שהחולה מת למרות טיפול מוצלח וייתכן גם ריפוי למרות העדר טיפול או טיפול לקוי.
  • הומוגניות ביחס לתרומת המוצרים לרווחה - הן ניתוח מציל חיים והן מוצרים אחרים כמו מנת קוקאין או מוצרי מותרות כמו שמלה מפוארת נחשבים כתורמים לרווחה רק על סמך המחיר שלהם בשוק. בניגוד לכן מנפרד מקס-ניף מניח קיום של מוצרים שתורמים לרווחה בצורה הוליסטית לעומת כאלה שמספקים מענה בתחום אחד ובמקביל מייצרים בעיות אחרות.
  • הומוגניות של בעלות וצריכה של מוצרים - רוב הניתוח הכלכלי מתייחס למוצרים פרטיים - מוצרים שניתן למנוע גישה למוצר אם לא שילמת עליו (מוצר בלבדי) ואם צרכן צורך מוצר הוא לא זמין לצרכנים אחרים (מוצר יריבי). לעומת הנחה זו כלכלנים מבחינים בין מוצר בלבדי למוצר שאינו כזה - לדוגמה אם אני רואה זיקוקים זה לא מפריע לאדם אחר להנות מהם. מידע וידע הם מוצרים לא בלבדיים וכך גם בטחון ועוד. בנוסף יש מוצרים שקשה למנוע ממי שלא שילם עליהם להנות מהם לדוגמה מוזיקה באינטרנט או בטחון לאומי, חיסונים וכו', מוצרים שהם גם לא בלבדיים וגם קשה למנוע גישה אליהם הם מוצר ציבורי.
הומוגנית של צרכנים
  • לכל הצרכנים יש אותן העדפות לגבי איכות המוצרים, והעדפות אלה נוצרו כאשר הצרכנים נולדו.
  • לכל הצרכנים יש אותה הכנסה כספית - אין אי שוויון כלכלי.
  • צרכנים בעלי הכנסה כספית שונה יעדיפו את אותם סלי מוצרים, כך שהתייקרות של נניח כלל מוצרי המזון או של מזון מעובד או של קוויאר תשפיע על כל בעלי ההכנסות באותה מידה. (הנחה זו באה לידי ביטוי לדוגמה במדד המחירים לצרכן).
  • כל הצרכנים הם באותו גיל, הם באותו מגדר, אין הבדל בין העדפות של אנשים מרקע תרבותי שונה.
  • כל הצרכנים הם בעלי אותו ידע, אותם מקורות מידע, אותה יכולת עיבוד ואותה כמות של זמן כדי לעבד את המידע ולהסיק ממנו החלטות לגבי מחירים, איכות של מוצרים ואיכות של יצרנים.
  • כל הצרכנים הם בעלי אותה העדפה לחסכון, בטחון, חוסן וכו'. לדוגמה כולם יחסכו אותו אחוז מסך ההכנסות שלהם. הנחה יותר משוכללת היא שאנשים עשירים יותר יחסכו אחוז גבוה יותר מסך ההכנסות שלהם, והם בעלי מוכנות גדולה יותר לבצע השקעות מסוכנות.
הומוגנית בהיבטים נוספים
  • לכל הסוכנים במשק בכל רמות ההכנסה וללא הבדל בין השתייכות למשרות בכירות בפירמות יש אותה גישה לקבלת החלטות בפוליטיקה. הנחה אחרת היא שסוכנים עשירים יותר וסוכנים שנמצאים בחברות גדולות וחשובות יותר הם בעלי השפעה גדולה יותר על תהליכים פוליטיים.
  • כל הסוכנים במשק, ללא תלות בגילם, או בתפקיד אותו הם ממלאים, או בהכנסה שלהם רואים את אותה הריבית, ויש להם אותם שיקולים ביחס להיוון.
  • לכל הסוכנים במשק יש אותה גישה לקבלת הלוואות. תמורת כל שקל שהם מקבלים מבנקים או מלווים אחרים הם צריכים לשלם אותה ריבית והם מקבלים את ההלוואות תמורת בטחונות דומים.
  • כל האנשים והסוכנים הם ישרים באותה המידה, ויגיבו באותו אופן לתמריצים שונים כמו הגדלת הענישה על עבירות, הגדלת הסיכוי לתפיסה והגדלת הפיתוי של עשיית העבירה.
  • לכל הסוכנים אותה כמות של ילדים - לכן הם מושפעים באופו דומה מהתייקרות החינוך, הביגוד והמזון. דוגמה להבדל היא גם ביחס לרכוש - אם למשפחה יש 2 דירות אבל יש לה ילד אחד או 10 ילדים כמות הרכוש לילד היא שונה. אין התחשבות באסטרטגיות השקעה שונות בילדים (סלקציה ל-r/K)
  • הומוגניות של סביבה טבעית - ההנחה היא בדרך כלל שהסביבה הטבעית ממילא אינה תורמת לתהליך הייצור ואינה משפיעה גם על הרווחה החברתית או על הצרכנים ולכן סביבה זו היא הומוגנית. אין הבדלים בין איכות האוויר עבור צרכנים שונים או עבור ישובים שונים, אין הבדלים בין מדינות שונות ביחס לאקלים ולכן לדוגמה ההנחה היא כי עניים בהודו ועניים בקנדה שישנים בחוץ הם במצב דומה, אין הבדלים בין מדינות בעלות צפיפות אוכלוסין שונות וכו'.

דוגמאות להשלכות של ניתוח הטרוגני

קיימות השלכות רבות לניתוח כלכלי הטרוגני לעומת ניתוח כלכלי הומוגני.

ניתוח התנהגות של פירמות בשוק

מודלים כלכלים נאו-קלאסיים מניחים בדרך כלל הנחות שדוחקות החוצה אילוצים של העולם האמיתי - על ידי ההנחה שמוצרים הם הומוגניים (זהים במראה, בתפקוד), שצרכנים אדישים בין התוצרת של פירמות שונות ומחליטים על הקניות שלהם רק על בסיס המחיר של המוצר (שכן אין הבדלים באיכות), שאין הוצאות תחבורה, וכו'. בעולם כזה, איש לא זקוק לשיווק היות והצרכנים כבר יודעים הכל, ורק המחיר(שאותו הצרכנים כבר יודעים) מבדיל בין תפוקה של פירמה אחת לאחרת. דבר זה מוביל כלכלנים נאו-קלאסיים לניתוח של רווח שולי שכביכול מכתיב את כמות הייצור והתנהגות הפירמות בשוק תחרותי.

לפי הכלכלן פיירו סראפה הנחות יסוד אלה הן היוצא מהכלל. ברוב התעשיות, המוצרים הם הטרוגניים, צרכנים לא יודעים הכל, והם מחשיבים היבטים נוספים של המוצר מלבד המחיר. אפילו כאשר המוצרים הם הומוגניים, עלויות תחבורה יכולות לפעול כדי לתת לפירמה אחת מונופול מקומי. כתוצאה מכך, אפילו הקונספט של שוק תחרותי – שבו כל הפירמות רואות את המחיר כנתון הוא לא ברור מאליו. תחת זאת, רוב הפירמות פועלות כמו מונופולים – אשר, על פי התאוריה הכלכלית, ניצבים בפני עקומת ביקוש יורדת.

לכל פירמה יש מוצר שיכול להתאים לאיזושהי קטגוריה רחבה – לדוגמא, מכוניות נוסעים – אבל הינו נבדל מהיריבים שלו בצורה איכותית באופן שחשוב מספיק לתת-קבוצה מסויימת של קונים. הפירמה מנסה לבצע מניפולציות על הביקוש למוצר שלה, אבל ניצבת בפני עלויות המונעות ממנה לחסל את היריבים וכך להשתלט על כל התעשייה.

לא רק שעל הפירמה לשכנע נישת שוק מסויימת לקנות את המוצר שלה – לדוגמא, לשכנע קונים לקנות מכוניות וולוו – עליה גם לשכנע משקיעים ובנקים שההוצאה של בניית מפעל גדול מספיק בכדי לייצר למען שתי נישות השוק שווה את הסיכון. לפיכך, עם הקושי של שיווק מעבר לנישה של המוצר שלך הולכת גם הבעיה של גיוס כספים. האשראי המוגבל של פירמות רבות, פירושו שפירמה יכולה לגייס כמות מוגבלת של הון ברמה הנוכחית של הריבית. לפי קין המגבלה בגיוס ההון לפירמה כלשהי היא לרוב התוצאה הישירה מכך שידוע שפירמה מסויימת לא מסוגלת להגדיל את מכירותיה מחוץ לשוק המסויים שלה ללא הגדלה משמעותית של הוצאות הפרסום. (סראפה 1926).

ניתן לחשוב שניתן להציל את התאוריה הכלכלית גם על ידי הוספת עלויות השיווק לעלויות הייצור, ועל ידי וכך יצירה של עקומת עלות שולית עולה. סראפה מציין כי יש לפחות 3 פגמים בכך. ראשית, מדובר בעיוות של האמת – שיווק אינו עלות של ייצור, אלא עלות של הפצה. שנית, הדבר אינו עקבי עם הנחת היסוד בכלכלה נאו-קלאסית, שהעלות השולית עולה בגלל תפוקה שולית פוחתת. שלישית, זה לא סביר לעשות כן, בהקשר של התאוריה הכלכלית של הפירמה. אין טעם "לשמור" את הקונספט של עקומת עלות-שולית עולה על ידי הכנסת עלויות שיווק, היות והדבר מצריך הכרה בכך שהמוצר של פירמה אחת שונה ממוצר אחר. אם המוצרים שונים בין פירמה לפירמה, אזי המוצרים כבר אינם הומוגניים, דבר הוא הנחה הכרחית לתאוריה של תחרות משוכללת. הרבה יותר לגיטימי להתייחס לשיווק כעלות של שיווק, שמטרתה היא לשנות את הביקוש שניצב בפני פירמה בודדת.

לפי סטיב קין, אם סראפה צודק, אזי הדימוי הפופולרי והנפוץ ביותר של התאוריה הכלכלית, עקומת ביקוש יורדת ועקומת היצע עולה המצטלבות יחדיו לקביעת שיווי משקל של מחירים, הוא אשליה. במקום פירמות המייצרות בנקודה בה העלות השולית שווה להכנסה השולית, ההכנסה השולית של היחידה האחרונה שנמכרת תהיה בדרך כלל גבוהה בצורה משמעותית מהעלות השולית של ייצור היחידה, והתפוקה תרוסן, לא על ידי העלות השולית, אלא על ידי העלות והקושי של הרחבת המכירות על חשבון מכירות של מתחרים.

יוקר המחייה ומדד המחירים לצרכן

בניתוח כלכלי רגיל מניחים כי סל המוצרים הוא זהה לצרכנים עשירים ועניים. מכאן מגיעים למושגים כמו מדד המחירים לצרכן. אבל ניתוח של הוצאות צרכנים עניים ועשירים ביחס לסוגי תצרוכת שונים מצביע על הבדלים - צרכן עני יותר מוציא אחוז גבוה יותר על צריכת מזון ודיור ביחס לצרכן עשיר. יש מוצרים שמחירם כלל אינו מופיע בסל המוצרים של הצרכן העני, כמו קוויאר, יאכטות, בתי מלון של 5 כוכבים, מגורי במגדלי יוקרה, מכוניות יוקרה ועוד ולכן התייקרות של מוצרים אלה לא תשפיע עליו. בספר עולם מלא, צלחות ריקות טוען לסטר בראון כי התייקרות המזון משפיעה באופן שונה על בני אדם במדינות שונות (וניתוח כזה חל גם על עניים ועשירים בתוך אותה מדינה). מתוך כלל הכסף שתושבי ארצות הברית מוציאים על מזון, רק 14% מגיעים לחקלאים, שאר הכסף הולך למימון של הובלת המזון, עיבוד המזון ושיווק המזון. כך שאם מחירי גרעיני התבואה כמו חיטה, תירס או אורז גדלו פי 2 מאז שנת 2000 (ראו בטחון תזונתי, הצרכנים מערביים רואים רק התייקרות קטנה יחסית במחירי המזון. לעומת זאת תושבים עניים בהודו לדוגמה, שקונים גרעיני חיטה גולמיים כדי לטחון אותם בבית, רואים התייקרות של פי 2 בעלויות המזון שלהם.

כלכלה עירונית

הניתוח של ג'יין ג'ייקובס ביחס לדינמיקה של כלכלה עירונית (כחלק מעירוניות מתחדשת) מדגיש את ההשלכות הרבות של הטרוגניות של תושבי העיר לאיכות החיים בעיר. לדוגמה גילאים שונים של אנשים, אנשים מתרבויות שונות ואנשים עם רמות הכנסה שונות שנמצאים באותה שכונה. כמו כן היא מדגישה חשיבות של ערבוב של עסקים עם דירות מגורים (עירוב שימושי קרקע) וחשיבות של ערבוב דירות חדשות ומטופחות יחד עם דירות ישנות ומוזנחות יותר.

באופן מסורתי מקובל להניח בכלכלה כי אין קשר בין אי שוויון לבין עוני. הטרוגניות של מוצרים והכנסות יכולה להסביר חלק מהקשר בין שני הדברים. לדוגמה צרכן עני שגר בשכונה עניה רגיל ללכת ברגל לחנויות באיזור מגוריו. כניסה של צרכנים עשירים יותר לשכונה מעלה את הביקוש ולכן מעל מעודדת עליה של המחירים בחנויות. בנוסף מוכרים כעת רואים ביקושים למוצרי יקרים ואיכותיים יותר נוצרים ביקושים לחנויות חדשות שמספקות מוצרים בעיקר לצרכנים עשירים יותר. לדוגמה יותר חנויות שוקולד, חנויות תכשיטים, ביגוד והנעלה יקרים ועוד. דבר זה הוא חלק ממנגנון של ג'נטריפיקציה שדוחק עניים החוצה מתוך השכונה ועד אז מייקר את ההוצאות של התושבים העניים של השכונה בגלל צורך למצוא חנויות זולות ומרוחקות יותר.

מחירי הדיור

הטרוגניות ביחס לבעלות על דיור מצביעה על אינטרסים שונים ביחס למחירי הדיור בין שכבות שונות באוכלוסיה. תושבים עשירים, מבוגרים ובעלי מספר קטן של ילדים שברשותם דירות רבות הם בעלי אינטרס לשמור על מחירים גבוהים של דירות. וזאת לעומת תושבים עניים, צעירים ובעלי משפחות גדולות.

אי שוויון פוליטי ויעילות של רגולציה

אי שוויון כלכלי גדל יחד עם קפיטליזם למקורבים, שחיתות משפיעים בצורה רחבה יותר על אי שוויון פוליטי בארצות הברית. היבטים אלה מעקרים את הדמוקרטיה והופך אותה למשחק שבו השפעת רוב התושבים היא חלשה מאוד לעומת השפעת קבוצות כוח קטנות ובמיוחד תאגידים ואנשים עשירים מאוד. בדמוקרטיה אפשר לצפות למתאם מסויים בין מה שהציבור רוצה וכמה תמיכה יש לזה לבין הסיכוי שחוקים יעברו. אם יש תמיכה של 30% לנושא מסויים ו-90% לנושא שני נצפה שהסיכוי לחקיקה בנושא השני יהיה גבוה יותר. פרופסור Martin Gilens מאוניברסיטת פרינסטון ופרופסור Benjamin I. Page מאוניברסיטת Northwestern בחנו במשך 20 שנה את השאלה עד כמה הממשלה מייצגת את הציבור. הם בחנו כ-2,000 משאלי דעת קהל והשוו אותם למדיניות שהפכה בסופו של דבר לחוק. הם השוו מה הציבור רצה לעומת מה הממשל עשה. הם מצאו כי עבור 90% מאזרחי ארצות הברית שהכנסתם מתחת לעשירון העשירי ההשפעה על מדיניות הייתה אפסית. לא משנה מה רמת התמיכה בנושא 0% או 100%, הסיכוי שלו לעבור היה כ-30%. לעומת זאת עבור 10% העשירים היה קשר ברור בין רמת התמיכה שלהם בנושאים שונים לבין החקיקה שבוצעה בתמיכה של 20% הסיכוי למעבר חוק הוא כ-15% בתמיכה של 90% הסיכוי הוא 50%.[1] [1]

גישה לשוק ההון

העיתונאי גיא רולניק מציין את ההבדלים הניכרים בין גישה להון, הלוואות ובטחונות בין כלל תושבי ישראל לבין כמה משפחות הון גדולות שמקבלים אשראי ללא בטחונות מספקים מהבנקים. (סיכון מוסרי).

אי שוויון בריאותי וניתוח של מגמות חסכון

חלק ממנגנון של אי שוויון בריאותי נובע מבעיות של תזונה בריאה והרגלי בריאות נוספים בין ענים לעשירים. לדוגמה במדינות מערביות רווח יותר בין עניים ובין לא משכילים. ונפוצה יותר צריכה של משקאות ממותקים ומוצרים נוספים המכילים סוכר דבר הגורם לבעיות בריאותיות הנגרמות מסוכר כמו סוכרת או מחלות לב. פירוש הדבר מבחינת הניתוח הכלכלי הוא שבחינת ההוצאות על מזון לדוגמה לא לוקחת בחשבון מנגנון של "אנטי-חסכון" או כלכלת אוברדרפט שקיימת בקרב עניים בדמות צריכת מזון לא בריא והוצאות על עישון.

בעיות קיימות

בספר התמוטטות מצביע הביולוג ג'ארד דיימונד על קושי של התמודדות עם אתגרי קיימות של חברות בשל אי שוויון חברתי-כלכלי-פוליטי. כאשר מגיע משבר הוא משפיע קודם כל על העניים. לדוגמה התושבים הנורווגים בגרינלנד הגיעו למשבר חקלאי בגלל שילוב של שינויי אקלים, בירוא יערות וקשיי מסחר. הראשונים שחשו בכך הם התושבים העניים של המושבה ואילו התושבים העשירים יותר היו עסוקים עדיין במשחקי כוחות פוליטיים זה מול זה, במשך תקופה עד שהמשבר הגיע גם אליהם. באופן דומה המעמד השליט של בני המאיה היה עסוק במלחמות פנימיות מכדי לשים לב לסימנים מוקדמים של הרס סביבתי.

קשיים לבצע ניתוח הטרוגני

ניתוח הטרוגני הוא קשה לביצוע בגלל שהוא דורש קיום של סוכנים רבים או של משתנים רבים שמתנהגים בצורה שונה זה מזה. לכן ניתוחים הומוגניים הם נפוצים הרבה יותר בכלכלה. כמו כן גם כאשר מבוצע ניתוח הטרוגני בתחום אחד, מניחים הומוגניות של כל שאר התחומים. ניתוח כזה הוא קשה במיוחד לביצוע בכלים של גזירת משוואת בניגוד למודל ממוחשב.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים