כלכלה נאו קלאסית

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

כלכלה נאו קלאסית (Neoclassical economics) הוא כינוי להתייחסות כללית אל התחום הכלכלי המתמקדת בבחירות של יחיד או קבוצה בהתבסס על יחס של העדפות. דבר זה כרוך בדרך כלל במיקסום של תועלת ראציונלית או רווח כספי תוך שימוש במידע קיים. הזרם המרכזי בכלכלה כיום הינו בעיקר נאו קלאסי בהנחות שלו, לפחות ברמת המיקרו כלכלה. יש מבקרים רבים לכלכלה נאו קלאסית, ופעמים רבים ביקורות אלו משולבות אל תוך גרסאות חדישות יותר של התאוריה כאשר הנסיבות השתנו. כלכלה נאו קלאסית מכונה לעיתים קרובות גם האסכולה השולית (marginalist school) בגלל ההתבססות הנרחבת שלה על ניתוח שולי ועל תורת הערך השולית. את המונח "כלכלה נאו-קלסית" טבע לראשונה הכלכלן האמריקאי תורסטן ובלן.

תוכן

היסטוריה

התורה שלומדים בבתי הספר בכלכלה כיום היא התורה הנאו קלאסית. היא פותחה על ידי לאון וואלרס, ויליאם סטנלי ג'בונס וקרל מנגר בשנות ה-70 של המאה ה-19, וקיבלה פרסום והכרה על ידי אלפרד מרשל בשנות ה-90 של מאה זו.

הנאו קלאסיים ממשיכים את הקו אותו התווה אבי התורה הקלאסית הוא כלכלן הסקוטי אדם סמית שב-1776 הוציא את ספרו המפורסם עושר העמים. סמית התווה מודל שבו הממשלה לא אמורה להתערב (עקרון אי ההתערבות) והוא התכוון בעיקר למדיניות המרקטליסטית שהיתה בזמנו, שבה הממשלה היתה מעורכת בכל תחומי הכלכלה. הנאו קלאסיים המשיכו את הקו של סמית תוך הסתמכות על תאוריה מעט שונה מהתאוריה הקלאסית.

הכלכלה הנאו-קלאסית ביססה את מעמדה האקדמי בשנות ה-40-50 של המאה ה-20', בעיקר על ידי הכלכלנים מילטון פרידמן ופרדריק הייק. המודל העיקרי שלה שורטט על ידי קנת ארוו. התאוריה מכונה גם תורת שיווי המשקל הכללי General Equilibrium Theory - GET. התאוריה הנאו-קלאסית כבסיס למדיניות עלתה רק בשנות ה 70' וה-80' יחד עם המוניטריזם של מילטון פרידמן, ומשטרי רונלד רייגן ומרגרט תאצ'ר.

תאור קצר של התאוריה הנאו קלאסית

אדם סמית טען ששווקים יכולים לעבוד לבד בלי התערבות ממשלתית והשווקים יתנכו לבד - כלומר שהמחיר והכמות יוסדרו לבד בין מוכרים לקונים. קנת ארוו הציג זאת באופן מתמטי - ווקטור מחירים שמנכה את השווקים (אין עודף היצע או ביקוש). יחידת הניתוח הבסיסית במודל היא המוצר.

התאוריה הנאו קלאסית מתייחסת ל:

  1. העדפות preferences
  2. מקורות Endoments
  3. טכנולוגיית ייצור Technology

אלו הם גורמים אקסוגניים שמהם מתחיל המודל (אקסוגני- חיצוני, גורמים אלו נקבעים מחוץ למודל, בניגוד לגורמים אנדוגניים- כלומר פנימיים - שנקבעים בתוך המודל). הפרט ממקסם את תוחלת התועלת שלו בצורה אינדיבידואלית, ללא קשר לפרטים אחרים, וכתוצאה מכך יש שיווי משקל שמתבטא בווקטור מחירים כלשהו.

שלושת הרכיבים שהוזכרו מוגדרים בתאוריה הנאו קלאסית כפונקציה של המוצר ונותנים לנו את המחירים שיהיו בעת שיווי המשקל. שיווי המשקל נקבע על ידי חיתוך עקומת ההיצע (של היצרנים) עם עקומת הביקוש (של הצרכנים). עקומות היצע וביקוש מתארות כיצד משתנה המחיר המבוקש כפונקציה של המחיר (או להפך). שיווי המשקל נותן הן ניכוי של השווקים, והן את תאוריית הרווחה במובן פארטו (בשיווי משקל פארטו, איש אינו יכול לשפר את מצבו ללא פגיעה באחרים).

דינמיקה במודל הנאו קלאסי - המודל הבסיסי הוא מודל הצמיחה של סולו Solow Growth model של צמיחה כלכלית. מדובר על כך שבהינתן שהטכנולוגיה אינה משתנה, הצמיחה לנפש -גידול כמות התוצר לנפש - היא פונקציה של כמות ההון לנפש.

מאפיינים בסיסיים של התאוריה

  1. תאוריה רדוקטיבית - מהכלל אל הפרט. אפשר ליישם אותה בכל מקום וזמן, כשצריך לדעת רק מהם 3 הפרמטרים (העדפות, מקורות, טכנולוגיית ייצור) וכל השאר נקבע מאליו.
  2. הפרטים ממקסמים תועלת. הדבר מניח כי הפרטים מתנהגים בצורה רציונאליות מבחינה אבסולוטית (שאינה מותנית בהעדפות של צרכנים אחרים), וכי הם ממקסמים את "פונקציית התועלת" שלהם שהיא דבר שנתון מראש למודל ואינו משתנה במסגרתו. בתחום תורת המשחקים קיימת ההנחה כי הפרטים עצמם הם ראציונליים והם מאמינים שפרטים אחרים פועלים באותה צורה. וובר לעומת זאת סבר שרציונאליות היא לא תכונה מולדת אלא מובנת על ידי החברה.
  3. מודל פוזיטבי (איך נראית המציאות ) - לא נורמטיבי (מה צריך להיות). על פי הנאו קאלסיים אין לתאוריה זו היבט אידאולוגי, ותפקידה הוא לכאורה לספק הסבר או ניבוי על רמות התוצר והמחירים בהנתן הנתונים האקסוגניים. בכך הכלכלה הנאו-קלאסית מנסה להתנתק מהכלכלה הפוליטית שהיתה לב ליבה של הכלכלה הקלאסית.
  4. העדר מעמדות - כל השחקנים שווים, ואין בעלי אדמות, בעלי מפעלים ופועלים לדוגמה, או עשירים ועניים.
  5. הקצאה יעילה - הקצאת המשאבים במודל היא יעילה פארטו או דנה בסטיות מיעילות זו (כשל שוק), כלומר לא ניתן למצוא חלוקה אחרת שבה התועלת של מישהו גבוהה יותר מבלי לפגוע בלפחות מישהו אחר אחד. התאוריה אינה דנה באופי החלוקות עצמן כל עוד הן מקיימות תנאי זה, או בהשלכות כלכליות אפשריות של חלוקות כאלה.
  6. התאוריה היא רציפה (ולא בדידה). ההנחה היא שהפונקציות המתארות את ההתנהגויות הרלוונטיות הן רציפות (חלקות), ולכן ניתן לדון בנגזרותיהן כדי לדבר על מגמות נקודתיות. בדרך כלל יש הנחה נוספת של לינאריות של הפונקציות (אין שינויים גדולים בקשר בין המשתנים בעקבות שינוי של אחדים מהם)
  7. תאוריה סטטית - תאוריה של שיווי משקל (ש"מ), לא שואלים איך מגיעים לשיווי המשקל אלא מה קורה בש"מ עצמו. התאורייה הקינסיינית לעומת זאת, היא תאוריה של אי-שיווי משקל.
  8. תאוריה א- היסטורית. כלומר הש"מ הצפוי בכל נקודת זמן אינו פונקציה של העבר אלא של המשתנים האקסוגנים שהוזכרו. זאת בניגוד לחלק מהמערכות מורכבות שיש בהן החשל.
  9. תאוריה אגרגטיבית (אגרגציה - צבירה) – מתארים התנהגות פרט אחד ואז סוכמים לקבלת את התנהגות כלל הפרטים. צורת ניתוח זו שונה מתאוריות מאקרו כמו התאורייה הקיינסינית (שמנסות למצוא דפוסים בהתנהגות המאקרו, מתוך הנחה שיש דפוסי מאקרו שיהיו שונים מהמיקרו), וכן היע עומדת בניגוד לרעיון ההגחה במערכות מורכבות.
  10. אין מוסדות. המוסדות החברתיים (בנקים, ממשלה, משטרה, בתי ספר, תרבות וכו') אינם משחקים תפקיד בתאוריה. זאת, למרות שקיימות הנחות מוסוות חזקות על קיום המוסדות בתאוריה - יש מסחר חופשי, אין עלויות עסקה (אין גנבים) אין עלויות למידע. צריך להניח שיש זכויות קניין מוגדרות. יש הנחה שכל עסקה בשוק היא רצונית, אין עבדות.
  11. תאוריה אידאלית הכלכלן הרמן דיילי מציין כי למרות שהכלכלה היא כיבכול מדע שעוסק במטריאליזם, אין בה שום נוכחות למגבלות פיזקליות כמו החוק הראשון של התרמודינמיקה או החוק השני של התרמודינמיקה. ביקורת דומה מובעת מצד כלכלנים אחרים בזרם הכלכלה אקולוגית בכך שהכלכלה מהווה המעגל הסגור של עובדים שמייצרים מוצרים ללא נוכחות של אנרגיה וחומר.
  12. תאוריה של מערכת מבודדת - הנחה שכל הערך שנוצרת במסגרת הכלכלה הוא תוצר של פעילות השחקנים בה, ובעיקר של הפעילות המסחרית שלהם בשוק. זאת בלי שמערכות אחרות מספקות תועלת למשתתפים (לדוגמה שירותי המערכת האקולוגית), בלי תרומה של מערכות לא שווקיות (עבודות התנדבות, הורות). בהיות המערכת מבודדת אין לה גם כל יחסי גומלין עם הסביבה (כמו קבלת אנרגיה) או השפעה עליה (זיהום).
  13. תאוריה פאסיבית השחקנים היחידים במערכת הם בני האדם, וכל שאר הדברים הם חפצים דוממים ללא התנהוגות עצמאית. בהיות המערכת סטטית ומבודדת לא יכולים להתקיים בה דברים כמו התמד, או שינויי התנהגות של מערכות אקולוגיות, וירוסים, מערכות חברתיות וכו'.

הביקורת

כלים אישיים

גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
תוכן
ניווט
ערכת כלים