כלכלה ציבורית

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

כלכלה ציבורית (באנגלית: Public economics או Economics of the public sector) הוא המחקר של מדיניות הממשלה דרך נקודת המבט חקר הכלכלה, במיוחד נקודת המבט של כלכלה נאו-קלאסית של יעילות כלכלית ו כלכלי|שוויון.

ברמה הבסיסית ביותר, כלכלה ציבורית מספקת מסגרת ניתוח ומחשבה בשאלה האם הממשלה צריכה להתערב בשוק כלכלי ובאיזו מידה עליה לעשות זאת. כדי לבחון שאלה זו, משתמשים במיקרו-כלכלה כדי להעריך האם סביר שהמגזר הפרטי יספק תוצאה יעילה ללא התערבות ממשלתית. בדרך כלל המחקר עוסק בשאלות של מיסוי ממשלתי ושל הוצאה ממשלתית הקשורות בתחום. תחום זה מכיל שורה של נושאים הכוללים כשל שוק, השפעה חיצונית ויצירה ויישום של מדיניות ממשלתית. כלכלה ציבורית בנויה על סמך התחום של כלכלת רווחה והמטרה הסופית שלה אמורה להיות לשפר את הרווחה החברתית. חלקה הגדול מגיע מתחום הנחות היסוד של כלכלה נאו-קלאסית והנחות היסוד שלה לגבי רווחה, התנהגות צרכנים, יצרנים והדינמיקה של שווקים.

נושאים ומתודות רחבים בתחום כוללים:

  • התאוריה והיישום של מימון ציבורי
  • אנליזה ועיצוב של מדיניות ציבורית.
  • השפעות חלוקתיות של מיסוי ושל הוצאות ממשלתיות.
  • אנליזה של כשלי שוק ושל כשלי ממשל.

לפי טענת הכלכלנים ניתן דגש לשיטות מדעיות ולאנליזה נורמטיבית-אתית, להבדיל מאידאולוגיה. דוגמות לנושאים שמכוסים כוללים נטל מס, מיסוי אופטימלי והתאוריה של מוצרים ציבוריים.

נושאים בכלכלה ציבורית

ביקורת

הניתוח של כלכלה ציבורית מסתיר בתוכו ניתוח נורמטיבי על ידי הנחות היסוד שלו, שמבוססות על כלכלה נאו-קלאסית. לדוגמה מטרה של יעילות כלכלית - יעילות פארטו מניחה כי הרווחה שצריך להתחשב בה היא של כלל השחקנים שמשתתפים במצב נתון בשוק - דבר שנוגד תפיסות אחרות כמו צדק בין דורי וזכויות בעלי חיים. הניתוח של יעילות הוא בדרך כלל במסגרת כלכלה לאומית כך שפגיעה באנשים במדינות אחרות לא נחשבת או שהיא נספרת בצורות בעייתיות (לדוגמה כן מתחשבים ברווחה של משקיע בין לאומי גדול ועשיר אבל לא בעובדים של אותה מדינה). ניתוח נאו-קלאסי של התנהגות צרכנים והעדפות שלהם מניח כמובן מאליו הנחות כמו רציונליות, או שהרווחה של האדם נובעת רק מצריכת מוצרים ומפנאי ולא לדוגמה ממציאת בן זוג, או טיפוח צאצאים - כך שהיבטים כמו רווחה יחסית שאופיינית לדילמות אבולוציוניות נתפסות לדוגמה כקנאה.

התאוריה לא מתחשבת במטרות חברתיות אחרות כמו קיימות או חוסן או דמוקרטיה ומניחה כי דברים אלה הם דברים נתונים מראש או שאינם מושפעים כלל מקיום הכלכלה. כמו כן התאוריה בדרך כלל לא מתחשבת בכלכלה מוסדית, כלכלה התנהגותית וכלכלה אקולוגית.

ראו גם

קישורים חיצוניים