כלכלת זהויות

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

כלכלת זהויות (באנגלית: Identity economics) היא רעיון בחקר הכלכלה לפיו החלטות כלכליות של אנשים מושפעת מתחושה של זהות עצמית, שייכות והקשר חברתי.{{הערה|ראיון עם Rachel Kranton} עיקרי הנושא נוסחו על ידי הכלכלנית Rachel Kranton וג'ורג' אקלרוף במספר מאמרים שסוכמו בספר "כלכלת זהויות" בשנת 2010.

בשנת 1995 כתבה הכלכלנית Rachel Kranton למי שעתיד להיות זוכה פרס נובל בכלכלה ג'ורג' אקרלוף. קרנטון טענה כי המאמר האחרון של אקלרוף מוטעה שכן אנשים מושפעים לא רק עקב תמריצים כלכליים אלא גם בגלל תחושת הזהות שלהם. תחושה זו תגרור או תמנע פעולות כלכליות שונות בזירות שונות כמו בקניות, השקעות, בבית הספר או בעבודה.[1] הם פרסמו מאמר ראשון בנושא בשנת 2000. המאמר מספק מסגרת לשילוב זהות חברתית בתוך מודלים סטנדרטיים של כלכלה נאו-קלאסית. ותאר את "פונקציית הרווחה" כך שתכלול הן תועלת כספית והן תועלת של זהות. זוג החוקרים הדגימו את חשיבות הזהות העצמית ואת ההקשר החברתי בכלכלה כשהם מראים כיצד תחזיות קלאסיות של בעיות מנהל-סוכן משתנות כאשר מכניסים פנימה את הנושא של זהות הסוכן.[1] השניים פרסמו מספר מאמרים נוספים בנושא עד לפרסום הספר "כלכלת זהויות" בשנת 2010 אשר מיועד לקהל הרחב.[2]

בניתוח כלכלי רגיל (כלכלה נאו-קלאסית, מניחים כי לצרכנים או לסוכנים יש טעמים שונים או העדפות שונות. מניחים כי אנשים אוהבים בננות או תפוחים ולכן קונים כמויות שונות ממוצרים שונים. כלכלת זהות מניחה כי אנשים מקבלים החלטות כלכליות גם בהתבסס על החשיבה שלנו לגבי הזהות שלנו - כיצד אנחנו מזהים את עצמנו בהקשר של שייכות לחלק מן החברה. לכן אנו שואלים את עצמנו לא רק מה הן הטעמים שלנו, אלא גם "מה נכון לעשות" בהינתן הזהות שלנו. לדוגמה יש רשימה ארוכה של דברים שאנשים חושבים שהם יאים לגבר או יאים לאשה לעשות אבל לאו דווקא מדובר באותם דברים. מה נחשב נכון לגברים או לנשים בחברה מסויימת יהיה בעל השלכה גדולה באשר להחלטות כלכליות שאנשים יקחו. לכן כלכלת זהויות מביאה את הקשר החברתי, את הנורמות חברתיות למודלים של החלטות כלכליות כמו מה לקנות, איפה לגור, כמה כסף לחסוך. [3] לדוגמה בהקשר של גברים ונשים - אם החברה משדרת לנשים כי אחד התפקידים המרכזיים שלה הוא להיות אמהות אז זה יהיה חלק חשוב בהחלטות שלהן לגבי קריירה - לדוגמה עניין גדול יותר בשאלה איך לשלב עבודה וגידול ילדים. באופן דומה אם החברה משדרת לגברים שלהיות אבא זה לא רק להביא כסף למשפחה אלא גם להיות שם עבור הילד, אז גברים ינטו יותר להתחשב בכך בבחירות שלהם בקידום מקצועי בעבודה. דבר שמתרחש בעשורים האחרונים [4] חלק מהנושא של כלכלת זהויות נוגעת לכך שנורמות וזהויות עשויות להשתנות עם הזמן. [5] הדיון הציבורי על הנורמות האלה יכול לגרום לשינוי בקרב אנשים, וכן הוא יכול להיתרגם לפעמים לחוקים - לדוגמה לחוקים נגד אפליית נשים במקומות עבודה. השאלה "מי אני" ו"כיצד נכון להתנהג" משתנה עם הזמן.

דוגמה נוספת לכלכלת זהות היא כיצד מקומות עבודה משפיעים על תחושת הזהות. לדוגמה עבודה בצבא לעומת עבודה במקום אזרחי. [6] יש הבדלים משמעותיים בדרך שבה אנשים בצבא מאומנים ובתמריצים שיש להם לבצע עבודה טובה לעומת מקום עבודה אזרחי. השאלה היא לדוגמה מה אנשים לומדים כאשר הם במקומות כמו "ווסט-פוינט" - ניתוח כלכלי רגיל יגיד שההכשרה שאנשים עוברים במקום כזה היא הכשרה של ידע מעשי - לדוגמה כיצד לירות ברובה או טקטיקה צבאית. לפי Kranton נלמדים שם הרבה דברים אחרים - מהם הנורמות והאידאלים עבור התנהגות של קצין בצבא ארצות הברית. באופן דומה גם במקום עבודה אזרחי יש שיקולים של זהות-עצמית ונורמות [7] מקומות עבודה רבים, ובמיוחד פירמות מצליחות מעודדים תחושה של הזדהות בין העובדים לבין המעבידים או למקומות העבודה. דבר זה מעודד מחויבות גדולה יותר כלפי הפירמה ופריון עבודה גבוה יותר.

מחוץ לתחום הכלכלה ותחום האקדמיה, כתבו אנשים נוספים על התחום של זהות וכיצד היא משפיעה על החלטות כלכליות בעיקר בתחומי ניתוח של תרבות הצריכה. לדוגמה בספר נו לוגו נעמי קליין ניתחה כיצד חברות שונות השתמשו בפרסומות כדי להשפיע על תחושת הזהות של אנשים כדי לגרום להן נאמנות למותגים. דוגמה אחת היא מתחום של פרסום בגדים. לטענת קליין אנשים לבנים רבים בארה"ב מחכים התנהגות של שחורים שנתפסת כקולית ואותנטית. לעומת זאת שחורים רבים חיכו טרנדים של לבנים עשירים או מובילי דעה אצלם. חברת הבגדים פרסמה ראשית תדמית זו בקהילות שחרות ועודדה שחורים לאמץ את הבגדים שלה. לאחר שדבר זה הצליח השתמשה החברה בתדמית זו כדי לפרסם את הבגדים שלה בקרב לבנים.

יש קשר בין כלכלה של זהויות וכלכלה התנהגותית. בשני התחומים יש ניסיון להרחיב את המודל הכלכלי הסטנדרטי, את האדם הכלכלי המתואר בכלכלה נאו-קלאסית, תמונה של אדם רציונלי ואינדיבידואלי למודל ראליסטי יותר. [8] דבר זה יכול להתחבר טוב יותר לממצאים מתחומי מדע אחרים כמו פסיכולוגיה, סוציולוגיה וביולוגיה. כלכלה התנהגותית עוסקת הרבה בהטיות קוגניטיביות וסטיות של אנשים בהקשר של קבלת החלטות כלכליות מהתנהגות רציונלית. אנשים מבצעים "טעויות" קוגניטיביות בצורה שיטתית שניתן לחזות ולתאר אותה. כלכלת זהות דומה לכך אבל היא נובעת מפסיכולוגיה חברתית [9] כיצד האדם נמצא בתוך הקשר חברתי וכיצד החלטות שלו נובעות גם משיקולים חברתיים או משיקולים חברתיים-פסיכולוגיים.

אחת הביקורות על כלכלה התנהגותית היא שהיא אמנם מראה כי אנשים סוטים מהמודל של אדם רציונלי, אבל לאו דווקא מסבירה מדוע סטיה כזו מתרחשת. [10] ביקורת זו אינה מדוייקת. כלכלה התנהגותית מסבירה לפעמים את הסיבות להבדלי ההתנהגות. גם כלכלת זהויות יכולה להסביר חלק מההבדלים בין מודל רציונלי של התנהגות לבין התנהגות בפועל. בשלב זה של המחקר מבצעים הכללות לגבי התנהגות של אנשים שיש להם כביכול זהות מסויימת. השאלה מדוע אנשים מתנהגים כך מחייבת כנראה העמקה גדולה יותר - לתוך שאלות כמו ביולוגיה, מדעי המוח ואבולוציה של בני אדם. [11]

ניתן לראות כלכלת זהות במוצרים שונים שבהם המוצר הוא כביכול המשך של האדם ומגדיר אותו. דבר זה משתנה בקרב גברים ונשים והוא משתנה גם בתרבויות שונות. דוגמה בולטת לנושא זה היו "סיגריות החירות" שקודמו על ידי חברות טבק משנת 1918 ואשר נועדו לחזק כביכול את הזהות הפמיניסטית בקרב נשים, ולקשר בין דבר זה לבין עישון. נושאי זהות הם קריטיים בכלל בהקשר של עישון טבק שכן חלק מהותי משכנוע בני נוער להתחיל לעשן הוא הרעיון כי היבט מהותי בשייכות לקבוצת המבוגרים הוא עישון. עישון נוגע להיבטים רבים בזהות לדוגמה הרעיון כי המעשן הוא מתוחכם, מרדן, ספורטיבי (בעבר) או סקסי. דוגמה נוספת למוצר זהות הוא השימוש במכוניות בארצות הברית וכן בקרב גברים במדינות שונות. המכונית מספקת הרגשת אינטימיות לאנשים ותחושה של המשך הגוף והיא כביכול חלק מהאדם ולכן היחס אליה בקרב חלק מהחברות הוא כאל מוצר זהות. היבט זה קיים בצורה חלשה יותר בחברות אירופאיות ובמיוחד בערים עם תחבורה ציבורית מוצלחת ונרחבת או בקרב רוכבי אופניים. היא חזקה גם בקרב מעמדות נמוכים שעבורם המכונית היא גם סמל סטטוס. דוגמה נוספת למוצר שמגדיר זהות ומושפע ממנה הם בגדים ונעליים, בעיקר בקרב חלק מהנשים. היבט זה נכון לגבי כלל האוכלוסייה - לדוגמה אנשים מגדירים את הזהות שלהם דרך ביגוד - לדוגמה הבדלה דרך טאבו דתי ודרך מוסכמות חברתיות לגבי מהו הביגוד המתאים לגברים ולנשים, והגדרות נוספות הקשורות לביגוד - כמו מהו הביגוד המתאים להגעה לעבודה (בעיקר במקצועות שונים כמו עורכי דין, רופאים, מנהלים וכו'), מהו הביגוד המתאים למסיבה או ליציאה חשובה (לאופרה, ובעבר - לבית קולנוע). מוצר זהות חשוב נוסף הוא תסרוקות, איפור וכן ניתוחים קוסמטיים. מוצרים זהות נוספים יכולים להיות סוגי מזון שונים או הימנעות מסוגי מזון (כמו צמחונות, אכילת אוכל כשר, ובאופן כללי יותר טקסים הנוגעים למזון כמו ארוחות ברביקיו, ארוחות חג, מאכלים מסורתיים, היבטים של מזון מהיר). קיום חופשה על ידי טיסה או נסיעה באוניה למדינה אחרת היא חלק מזהות מודרנית (קוסמופוליטית) שבה נסיעה כזו נחשבת כנופש והתרגעות ואימוץ זמני של זהות של "תייר".

באופן כללי מוקדשת תשומת לב מועטה בדיונים כלכליים לקשר בין זהות-אישית לבין כלכלה, וזאת לעומת תשומת לב רבה שמוקדשת בעשורים האחרונים ל"פוליטיקה של זהויות" - הבחנה, שהחלה בעיקר בקרב חלק מהזרמים בשמאל בדבר הבדלים בזכויות פוליטיות, כלכליות וחברתיות בין גברים ונשים, בין לבנים לשחורים, בין סטרייטים ולהט"בים ובין עשירים ועניים. דבר זה הצטרף לפוליטיקת זהויות וותיקה יותר של קיבוץ אנשים לפי זהויות אחרות כמו דתות, מוצא אתני ולאומים שמקובלת יותר בקרב זרמי הימין הפוליטי. בשנים האחרונות התחזקה המגמה של פוליטיקה של זהויות, במיוחד מאז ימי קלינטון. מפלגות מדברות פחות ופחות על אידאולוגיות ועל צעדי מדיניות שהן הולכות לנקוט ושמו דגש רב הרבה יותר על מגוון מגדרי, בין-צבעי והיבטים אחרים של ייצוג סימבולי של נציגות לכלל מגזרי החברה. דבר זה יכול לבוא לפעמים על חשבון התייחסות לסוגיות עומק ולניתוחים של מוסדות ותהליכים שגורמים להחרפת מצבן של קבוצות חלשות יותר (לדוגמה מלכודת עוני - ככל שאדם עני יותר הוא בעמדת נחיתות לקבלת הכנסה או השכלה לעומת מי שנולד במשפחה עשירה יותר - גם אם יש לו אותם נתונים כמו השכלה או כשרון.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Akerlof, G. and R. Kranton, "Economics and Identity," Quarterly Journal of Economics CVX (3), August 2000, pp. 715–753.