ליברטריזם כמסווה לגזענות
ליברטריזם כמסווה לגזענות היא ההשקפה לפיה מדיניות ליברטרית, או ליברליזם כלכלי, זכויות קניין, עקרון אי ההתערבות של המדינה בכלכלה, "צמצום" מעורבות המדינה בכלכלה - כמו הורדת מיסים או קיצוץ בקצבאות עלולים להיות לפעמים מסווה למדיניות גזענית כנגד מיעוטים עניים, כנגד עבדים או כנגד עמים תחת כיבוש קולוניאלי או אימפריאליסטי - בעיקר עמים "צהובים", "שחורים", "אדומים" או בני דת אחרת, או מסווה להעדפה של אוכלוסיה מסויימת על חשבון אוכלוסיות אחרות.
הטענה היא שמדיניות של קיצוץ מיסים או של קיצוץ בשירותים חברתיים היא פופולרית בקרב שכבות שונות באוכלוסיה- כולל שכבות עניות של "לבנים" - משום שהיא מאפשרת להוציא לפועל פגיעה בתושבים עניים אחרים שהם בעלי מאפייני "גזע" או תרבות שונים, אשר מאיימים על הפרנסה של השכבה הגזענית או שהפעילות שלהם או הקיום שלהם נתפס כמאיים על השכבה התומכת במדיניות הגזענית.
דוגמאות למקרים בהם נטען כי ליברטריזם שימש כצידוק או מסווה לגזענות:
- צידוקים לעבדות - מבחינה היסטורית, זכויות קניין ועקרון "אי התערבות" של המדינה שימשו צידוקים לעבדות במיוחד על רקע גזענות נגד שחורים. למעשה עוד קודם לכן בניסוח עקרון אי ההתערבות בצרפת, העיקרון נוסח בהקשר של סחר בעבדים - מנסחי העקרון לא ראו כל סתירה בין החלשת כוחה של המדינה לכפות דברים על האזרחים לבין הקיום של העבדות. יש גם הטוענים כי לפחות בחלק מהזמנים והמקומות ליברליזם (ולא רק ליברטריזם) בשילוב עם גזענות סיפק צידוק אידאולוגי וחוקי לעבדות - שכן אם לאזרח יש אוטונומיה לעשות כרצונו - אז הוא גם זכאי לשמור על עבדיו גם אם מחוקקי המדינה חושבים אחרת. למדינה אסור להתערב ולפגוע בזכויות הקניין שהם זכויות חשובות של האזרח. [1][2] ב"פסק דין דרד סקוט נגד סנדפורד" שניתן בשנת 1857 קבעו שופטי בית המשפט העליון בארצות הברית כי שחרור מעבדות מהווה פגיעה בזכויות הקניין של בעלי עבדים. פשרת מיזורי, הייתה חוק שהתקבל בקונגרס ב-1820 כפשרה בין מצדדי העבדות ומתנגדיה, והגביל את העבדות למדינות הדרום. למרות שלא נדרש להחליט בסוגיה, בית המשפט פסק שאין תוקף לחקיקה האוסרת את העבדות בטריטוריות הפדרליות שהיו אז במערב ארצות הברית, מאחר שהיא מפרה את התיקון החמישי לחוקת ארצות הברית הגורס כי אין לגזול מאדם את רכושו. בעקבות הפסיקה מתנגדי העבדות חששו שבמקרה ויגיע מקרה נוסף בפני בית המשפט העליון יקבעו השופטים כי גם חוקי המדינות החופשיות בצפון, האוסרים עבדות בתחומם, הם בלתי חוקתיים ובטלים לאור החוקה. [3] זאת ועוד התנועה לביטול העבדות השתמשה באופן ברור ובוטה בחקיקה ורגולציה כדי למנוע עבדות - התערבות של המדינה בשוק. יותר מכך התנועה אף השתמשה בכוחה של האימפריה הבריטית לכפות את ביטול הסחר בעבדות במרחב הבינלאומי של האוקיינוס, ובכוח האימפריה הבריטית וכן של מדינות צפון ארצות הברית לכפות בכוח הזרוע את ביטול העבדות בדרום ארצות הברית וכן ביטולה בהמשך במדינות אחרות. את הפעולה נגד עבדות אפשר לראות כניצנים ראשונים של התנועה הפרוגרסיבית שהאמינה כי ניתן לנצל לפעמים את כוחה של המדינה כדי לקדם רפורמות כדי להגדיל את החופש (או מטרות חשובות אחרות) של התושבים.
- רעב תפוחי האדמה באירלנד באמצע המאה ה-19. - האנגלים שלטו באירלנד ומנעו כל סיוע וכל חקיקה או צעד ממשלתי בטענה תמידית כי בעצם הצעד לא יועיל אלא יחריף את המצב (טענה של פרופ' מיכאל הרסגור). טיעונים של ליברלים כלכליים נגד כל פעילות סיוע לאירים, הוצגה בצורה סטירית ונלעגת ב"הצעה צנועה" של ג'ונתן סוויפט בו הוא הציע שהאירים העניים ימכרו את ילדיהם כמאכל יוקרה לעשירים ובכך יפתחו מנגנון כלכלי שימנע רעב.
- גזענות נגד שחורים בארצות הברית. הטענה כי מדיניות של קיצוץ בקצבאות רווחה וצעדים רבים נוספים מצד לבנים עניים ו/או גזענים שחלקם הגדול נמצא בדרום ובמרכז המדינה, לפי הטענה התמיכה בקיצוץ במיסים לא נתמכת בעיקר בגלל אמונה עמוקה בליברטריזם בפני עצמו, אלא בגלל שהיא מסווה לגזענות או יחס מפלה נגד שחורים, שכן הדבר מאפשר תחושה של "דפקנו אותם". טענה זו מופיעה בסרט התיקון ה-13 (סרט) שבה יועץ פוליטי טוען כי המחנה הרפובליקני הבין כי דרך מסרים ניטרליים לכאורה כמו "קיצוץ מיסים" הוא יכול למצוא תמיכה בקרב מתנגדי השוויון לשחורים בדרום. תמיכה נוספת לטיעון זה היא התמיכה בטרמפ ובגזענות שלו נגד מקסיקנים ונגד מדיניות הגירה חופשית מצד עובדי "צווארון כחול" לבנים שמרגישים אולי שמהגרי עבודה אלה מתחרים על המשרות שלהם - למרות שדבר זה מנוגד לרעיונות ליברטרים.
- אימפריאליזם של ארצות הברית - קולוניאליזם ואימפריאליזם של שליטים ושכבות בארצות הברית שתומכים לכאורה בזכויות אדם, דמוקרטיה וזכויות רכוש - אבל כאשר האלימות מופנית כלפי לא לבנים - בבית (שחורים, אינדיאנים, יהודים) או מחוץ לארץ (מול אינדיאנים בתוך ארצות הברית בתחילה ובהמשך במקומות שונים בדרום ומרכז אמריקה - רפובליקת בננות) אותם אנשים ותנועות לא מתנגדים לאלימות ואף תומכים בה. כיבוד זכויות הקניין מותנה בצבע העור. דוגמה מפורסמת לדבר זה היא התמיכה בשלטון פינושה בצ'ילה על ידי כלכלנים נאו-קלאסיים וכלכלנים שהטיפו בעד אי מעורבות של הממשלה.
- תמיכה בכיבוש ושלילת זכויות אזרח וזכויות אדם מפלסטינים בדואים וערבים באופן כללי על ידי מפלגות ופוליטיקאים שתומכים ב"שוק חופשי" ובליברטריזם. המדיניות מול הפלסטינים ביהודה ושומרון היא דוגמה אחת לחוסר עקביות ליברלי או ליברטרי אשר רואה בכל אדם שווה זכויות. דוגמה אחרת היה הפליה בתחומים שונים נגד ערבים - כולל נגד ערבים המשרתים בצה"ל כמו בדואים. במקביל מדיניות של תקציבים ליהודה ושומרון והפליה לטובת דתיים (או לטובת דתיים לאומיים) מאפשרת סבסוד ממשלתי סלקטיבי. באופן דומה מדיניות של גירוש פליטים או מהגרי עבודה (בניגוד לקו מסורתי של "חופש התנועה" הליברטרי) כביטוי לגזענות נגד שחורים מאפריקה.
- הפרת זכויות אדם במדינות אחרות במסגרת הכלכלה העולמית - יש אנשים הטוענים כי בשם האוטונומיה שיש למדינות שונות, אין להתערב בזכויות אדם, זכויות קניין, זכויות עובדים, מניעת זיהום וכו' במדינות אחרות. דבר זה נכון גם כאשר הפרה כזו של זכויות מבוצעת לטובת תאגידים רב לאומיים או מסחר בינלאומי, באופן שמוזיל עלויות של מוצרים או שירותים שנמכרים במדינות עשירות או מדינות שבהן הפרה כזו אינה נחשבת חוקית. במילים אחרות - הסחר הבינלאומי וגלובליזציה עלולים בתנאים מסויימים להוביל לכך שכסף ממדינה אחת מחזק או משמר מצב פוליטי או כלכלי-פוליטי דכאני במדינה אחרת. דוגמה למצב זה היא סחר הטרנס אטלנטי בעבדים שבו עבדות בברזיל ובדרום ארצות הברית יצרה סחורות זולות ובשפע ליבוא של טבק, כותנה וקנה סוכר לשימוש למוצרי צריכה באנגליה. דוגמה אחרת היא רפובליקת בננות שבהן חברת הפירות המאוחדת בארצות הברית השתמשה בכסף ובכוח שלה כדי לפגוע בזכויות אדם, זכויות קניין וזכויות עובדים של תושבים ממרכז אמריקה. אם יש טענה לפיה אסור למדינה להתערב במסחר ובהשקעות מעבר לים, אזי אין למדינות העשירות יכולת להתערב נגד זה.
עם זאת יש לשים לב כי לא כל הליברטרים או הליברליזם הכלכלי מכוון למטרות גזעניות. יש רבים המתנגדים לגזענות ותומכים בעמדות אלה בלי שהן בהכרח מכוונים לפגוע באנשים מגזע מסויים, או מתוך מחשבה אמיתית כי מדיניות זו תוביל לשיפור מצבם של כולם - כולל מצבם של העניים. כמו כן קיימת גזענות גם בזרמים אחרים שאינם דוגלים בהכרח בליברטריזם, לדוגמה בקרב שמרנים לא ליברטנים או בקרב לאומנים. עצם זה שהמדינה גובה מיסים או מתערבת בכלכלה אין פירוש הדבר שהיא בהכרח פועלת למען העניים. כמו כן תיתכן התערבות לטובת העניים בצורה גזענית - סיוע רק לציבור מסויים אבל לא לציבור אחר. לדוגמה על ידי סבסוד של זרם מסויים בחינוך ותת השקעה בזרמים אחרים.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- הצעה צנועה, ג'ונתן סוויפט, 1729, תרגם יואב איתמר, הארץ, 10.06.2004 - סאטירה נגד המדיניות המרקנטיליסטית והאכזריות של האנגלים מול העוני האירי.
- יונתן לוי, בבית היהודי מדברים על שוק חופשי, אבל מתנהגים כמו קומוניסטים, הארץ, 13.12.2017
- נמרוד פלשנברג, טא־נהסי קואטס דורש מאמריקה הלבנה לשלם על פשעיה נגד השחורים, הארץ, 03.01.2018
- CHRIS LEHMANN, The White-Supremacist Roots of America’s Libertarian Right 24.07.2017