מדדים חלופיים לתמ"ג

מדדים חלופיים לתמ"ג הם שורה של מדדים שפותחו במטרה למדוד את ההתפתחות הכלכלית-חברתית באופן מקיף ו"נכון" יותר מזה של התוצר המקומי הגולמי. המדדים האלה מערערים על התפיסה לפי צמיחה כלכלית (גידול בהיקף התמ"ג) פרושה רווחה כלכלית וחברתית גדולה ומציעים מדדים אחרים להתכוונות כזו.

חלק מהמדדים קשורים לדיון סביב קיימות וצמיחה בת קיימא - כלומר לשאלות שעולות סביב הרעיון של צמיחה אינסופית בפלנטה סופית. חלק אחר מהמדדים נוצרו כדי לבחון בצורה טובה יותר מדדים אחרים של רווחה כמו בריאות, תוחלת חיים ובעיקר אושר. חלק מהמדדים מנסים לשלב בין הנושאים השונים.

בעיות בתמ"ג

מוצר או שירות יכולים להתקבל באחת מ-4 דרכים: ייצור או שירות שהטבע מספק (שירותי טבע); מוצר שנוצר בעבודה עצמית (עשה זאת בעצמך); הנאה ממוצר שעשה מישהו אחר בחינם - עבודת התנדבות, מוצר ציבורי או השפעה חיצונית חיובית, או דרך כלכלת מתנות; וחליפין דרך השוק. תוצר מקומי גולמי מודד את הבריאות הכלכלית על פי כמות הכסף שהחליפה ידיים ובעצם מתעלם מ-3 הדרכים הראשונות להשגת שירותים ומוצרים כלכליים. ככל שהחברה עוברת להיות תלויה יותר בשוק, ככל שמצב הטבע גרוע יותר, וככל שיש פחות ידע ועשייה עצמית או עזרה הדדית ויותר חליפין בשוק כך התמ"ג אומר שהחברה בריאה יותר.

בהתאם לכך הרס של מערכות מתפקדות והחלפתן על ידי השוק מצטייר בתמ"ג כדבר חיובי. פעולות שננקטות כדי להתמודד עם פשיעה , משקל יתר או עם זיהום - אשר נגרמים עקב בעיות במערכת הכלכלית - נספרות במדד של התמ"ג כדבר חיובי.

הרעיון שבריאות חברתית ואישית שתלויה בכמות גדלה והולכת של צריכה, הוא דבר שנעוץ ביסודות התאוריה הכלכלית הנאו קלאסית. רעיון זה נתקף על ידי הכלכלן אירווינג פישר שטען שבהנתן כמות מספקת של הון אישי, סמן לרווחה צריכה להיות דווקא צריכה מנימלית. גם דיוויד קורטן טען שאין להסתכל על ההפיכה המואצת של משאבי טבע לזבל כאות לבריאות כלכלית, וכי מה שיש לעשות הוא לנסות להשיג את המירב במסגרת זרם קיים של משאבים.

כדי למדוד את הרווחה הכלכלית של אומה, כלכלנים מנסים לבצע סכימה או צבירה של הערך שמוצרים ושירותים שונים מספקים לאנשים שונים. הם עושים זאת על ידי חיבור של מחירים שונים של מוצרים כדי להעיד על ערכם החברתי. אבל לדברים רבים שחיוניים לתפקוד הכלכלי והחברתי (לדוגמה טיהור מים על ידי הטבע) אין מחיר שוק. לגברי מוצרים ושירותים אחרים למרות שיש מחיר שוק, קיימים כשלי שוק, כך שהמחיר אינו מייצג יעילות פארטו בהקצאה.

מלבד בעיות של הקצאה יעילה קיימות בעיות של חלוקה, ובמיוחד בעיה של הוגנות או שוויון בין דורות שונים. דבר שהוא אחד הבסיסים לשיקולים של קיימות. גם אם היה מתקיימת הקצה יעילה, הדבר לא מבטיח חלוקה הוגנת בין אלו החיים היום לבין הדורות הבאים. הרעיון של צמיחה כלכלית אינו מתייחס לכילוי של משאבים מתכלים ולהרס מערכות אקולגיות כדבר שפוגע בדורות העתיד. במקום להתייחס לדברים אלה כהלוואה הם נחשבים כמענק.

מדדים של תמ"ג משוקלל

בתחילת שנות ה-70, פיתחו ויליאם נורדהוס (william Nordhaus) ג'יימס טובין מדד אלטרנטיבי לצמיחה כלכלית. בשם MEW- Measured Economic Welfare המדד הראה קורלציה גבוהה עם התל"ג.

בסוף שנות ה80 הרמן דיילי וקוב פיתחו את ה מדד רווחה כלכלית מקיימת - ISEW- Index of Sustainble Economic Welfare ולצורך כך הם נעזרו ב-MEW אבל מסקנותיהם היו שונות. הם הראו חוסר התאמה בין ISEW לבין התמ"ג.

מאוחר יותר פיתחו קוב וחוקרים אחרים את ה מד קידמה אמין GPI.

מדדים של הערכה סביבתית

בשנות ה-80 פיתח הכלכלן רוברט רפטו (Robert Repetto ) יחד עם World Resources Institute את ההבנה כי יש צורך בחשבונאות סביבתית. (מערכת לחשבונאות כלכלה וסביבה) SEEA שפותחה בשנת 1993 היתה מענה לכך. SEEA הוערכה מחדש בשנת 2003 ומכילה 3 קטגוריות של חשבונאות:

1. חשבונאות של זרמים פיזיים ומעורבים.
2. חשבונאות של הגנה וניהול על הסביבה.
3. חשבונאות נכסים במונחים פיסייים וכספיים.

בתחילת הדרך החזון של חשבונאות סביבתית היה של "תמ"ג ירוק" אבל הבעיות המתודולגיות היו קשות, בעיקר בהקשר של מתן ערכים כספיים לשירותי המערכת האקולוגית. וכיום הכיוון שונה במקצת ומנסה לתת נתונים משלימים שיסייעו להערכת מדדים אחרים.

מדדים לא כספיים

מיק קומון Mick Common מציע למדוד את הביצועים הכלכליים של מדינות שלא באמצעות הערכה מוניטרית של צבירה חברתית כלשהי כלומר ללא מחירים.

קומון מצביע על הבעיות של שימוש במחירים כדי לבצע סכימה של הערך הכלכלי בגלל מחירים חסרים, מחירים בשווקים בעלי כשלי שוק, וצדק בין דורי.

לטענתו הכלכלה היא המחקר של הדרך בה אנשים מספקים את הצרכים והתאוות שלהם. היות והמערכת הכלכלית נמצאת בתוך המערכת הסביבתית, הרי ניתן לסכם את המערכת הכלכלית כך: זו מערכת שלוקחת מהסביבה שלה חומרים ואנרגיה, משתמשת בהם יחד עם עבודה והון כדי ליצור אמצעים לסיפוק הצרכים והרצונות של אנשים, ומחזירה חזרה לסביבה כמות שווה של מאסה בצורת פסולת. הסביבה מספקת גם זרם של שירותים לכלכלה על ידי אפשרות לקליטה הרחקה וטיהור של הפסולת.

שקומון מציע מדד ליעילות כלכלית סביבתית - והוא היחס בין זרם התפוקה של הסיפוק, לבין זרם התשומה הסביבתי

E=S/I  כאשר E היא היעילות, S היא הסיפוק המופק, ו-I הוא סך התשומות מהטבע (חומרים , אנרגיה, ושירותים). 

קומון מעיר שזה לא מדד יחיד, אבל מדד חשוב. כיום הסביבה הטבעית היא משאב במחסור, כך שיש עניין בשאלה באיזו יעילות מנצלים משאב זה. כדי למדוד את הפריון לעובד או את יעילות העבודה במדינה מסויימת, ניתן להשתמש במדד של תמ"ג לנפש כדי לקבל הערכה גסה (שיש לה בעיות שונות כמו אי התחשבות בפנאי). קומון טוען שיש צורך בכלי נוסף של יעילות סביבתית, דבר שיעזור להבין את הפעילות הכלכלית ויסייע בנסיון להגיע לפיתוח מקיים.

קיימת בעיה למדוד, הן את הסיפוק והן את התשומות הטבעיות. קומון מציע להשתמש בסקרי הערכה עצמית של שביעות רצון לשם השגת מטרה זו. הוא מציע 3 שיטות שונות להערכת התשומה הסביבתית, ומעיר כי מדד היעילות E המתקבל למדינות שונות הוא דומה ב-3 השיטות.

אימוץ מדדים חלופיים על ידי מוסדות

בשנים האחרונה החל עניין ציבורי מחודש בנושא, ארגון הOECD, הניצבות האירופאית והפרלמנט האירופי, יחד עם SERI ו-WWF לדוגמה, אירגנו כנס בנובמבר 2007, בשם 'מעבר לתמ"ג, מדידה של הקידמה, עושר אמיתי, ורווחה של אומות'.

ארגון ה-OECD

ארגון ה-OECD, גם מתכנן להוציא מדד משלו למדידה אמיתית יותר של הרווחה החברתית והכלכלית. ניתן לראות רשימה של מדדים שונים הנשקלים לצורך העניין. כרגע ניראה שהכף נוטה לכיוון המדד הקנדי לרווחה.

ביוני 2007 נערך כנס עולמי באיסטנבול תחת הכותרת 'מדידה וטיפוח של קידמה חברתית'. בסוף הכנס נחתמה 'הצהרת איסטנבול' על ידי נציגי ה-OECD, 'הועדה האיסלאמית', האום, והבנק העולמי. ההצהרה מכירה בכך שהתמ"ג אינו מספיק לתיאור מורכבות החברה ויש למצוא חלופה, חלופה שתיצג את ההתפתחות הכלכלית, הסביבתית והחברתית. עוד על הכנס כאן.

22-11-08 ועדת האיחוד האירופי לכלכלה וחברה מאמצת את מסקנות ארגון "מעבר לתמ"ג".

הוועדה למדידת הביצועים הכלכליים וההתקדמות החברתית

בפברואר 2008 מינה נשיא צרפת, ניקולה סרקוזי, את "הוועדה למדידת הביצועים הכלכליים וההתקדמות החברתית" (Commission on the Measurement of Economic Performance and Social Progress), בראש הוועדה עמדו שני כלכלנים חתני פרס "נובל" בכלכלה, ג'וזף סטיגליץ ואמרטיה סן, בנוסף כלללה הוועדה עוד פרוספורים לכלכלה מאירופה וארצות הברית כולל זוכה פרס ה"נובל" לכלכלה קנת ארוו, והוא הגוף הבולט ביותר מבחינה אקדמית שעסק בנושא זה. הוועדה מנסה לאמוד את התפקוד הכלכלי וכן את הרווחה החברתית. ההמלצות הן מעבר משיטת מדידה הממוקדת בייצור למדידה המרוכזת בתחושת רווחה וכן בקיימות של אותה רווחה.

דו"ח הוועדה התפרסם בשנת 2009, והוא מצביע על הכשלים השונים של התמ"ג כמדד חברתי וכלכלי. הזנחת הכלכלה הלא-כספית, הזנחת דורות העתיד והתפקוד של מערכות אקולוגייות וכן היות התמ"ג מדד של זרמים ולא של מאגרים. דו"ח הוועדה (292 עמודים)

רשימת מדדים לאינדיקציה כלכלית

• טביעת רגל אקולוגית
• מדד הפיתוח האנושי (HDI) פותח על ידי האו"ם
• מדד העוני האנושי (HPI) פותח על ידי האו"ם
• מד קידמה אמין (GPI)
• מדד חברה מקיימת (SSI)
• מדד רווחה כלכלית מקיימת (ISEW)
• המדד הקנדי לרווחה (CIW)
• מדד הפלנטה המאושרת
• מדד הון טבעי
• מד קידמה מקומית פותח על ידי פרופסור של הקרן לכלכלה חדשה

עוד מדדים אפשר למצוא כאן

קישורים חיצוניים

• SEEA המדד באתר האו"ם.
• תמצית החוויה האמריקנית שלי על הסגידה למדדים. שלמה וגנר, 08.02.08 ארץ אחרת בYnet
• צמיחה שלילית? אמור מעתה, מיתון חיובי! סימונה סרמונטה, אתר העוקץ, 6.10.2008
• מדוע פוליטיקאים אינה מעיזים להגביל את הצמיחה הכלכלית new scientist אוקטובר 2008
• Interview: Champion for green growth ראיון - מדוע ערכים קפיטליסטים מונעים כניסה של ערכים ירוקים לפוליטיקה בארה"ב
• the folly of growth גיליון נושא בעיתון new scientist אוקטובר 2008 (יש צורך להרשם לעיתון)