מונדרגון

מונדרגון (MCC Mondragon Corporation Cooperative) היא קבוצה של חברות לייצור לקמעונאות בספרד. זהו אחד הקואופרטיבים הגדולים בעולם, ואחת הדוגמאות החשובות לניהול עסק בידי העובדים.

הקואופרטיב קיים מזה מספר עשורים, והחל לפעול בחבל הבסקים ומשם התפשט לאיזורים אחרים בספרד. הוא מנהל תאגיד, מפעלים, בתי ספר, אוניברסיטאות, בנקים ועוד התארגנויות ציבוריות באופן קאופרטיבי שיתופי.

היסטוריה

פסלו של הכומר דון-חוזה מריה אריזמנדי באוניברסיטת מודנרגון.

הכומר דון-חוזה מריה אריזמנדיארייטה (או אריזמנדי Arizmendi) הקים את מונדרגון בעיירה Arrasate שבאזור Gipuzkoa שבחבל הבסקים, שם העיירה בספרדית הוא מונדרגון (Mondragón ). העיירה היתה במצב קשה בעקבות מלחמת האזרחים הספרד, והיתה בה אבטלה נרחבת. אריזמנדי הגיע ככומר צעיר בשנת 1941, והחליט להתמקד בפן הכלכלי של העיר, באמצעות הקמת קואופרטיבים. חבל הבאסקים היה בעל מסורת ארוכה של קואופרטיבים ושל ארגוני עזרה עצמית, אבל מסורת זו נגדעה עם המלחמה.

בשנת 1943 הקים אריזמנדי בית ספר פוליטיכני בניהול דמוקרטי. בית הספר היה מרכיב מרכזי בהקמה ובפיתוח של תנועת הקאופרטיבים. בשנת 1956 חמישה בוגרים צעירים של בית הספר הקימו את היוזמה העסקית הקואופרטיבית הראשונה, שנקראה אז ULGOR (כיום Fagor Electrodomésticos) שהיתה ראשי תיבות של שמם. בשנים הראשונות עסקה החברה בתנורים המבוססים על דלק.

בשנת 1959 הם הקימו בנק בשם "בנק הפועלים העממי" (Caja Laboral Popular) שהוא בנק קואופרטיבי (credit union) שאיפשר גישה לשירותים פיננסים לעובדים, ואיפשר גם מימון ראשוני ליוזמות קואופרטביות חדשות. חברות חדשות צצו בשנים שלאחר מכן כולל Fagor Electrónica, Fagor Ederlan ו-Danobat.

הקואופטריב התרחב באמצעות הזמנות הצטרפות שנשלחו לקואופרטיבים אחרים, וכן על ידי הענקת מימון או סיוע לחברות שכשלו בתנאי שאלו יעברו תהליך של הפיכה לקואופרטיב.

בשנות ה-80, עמק Deba, שבו ממקומת הקבוצה, נהנה מרמות נמוכות של אבטלה, בניגוד לחבלי ארץ תעשייתים אחרים בבאסקים שסבלו ממשבר הפלדה העולמי בתקופה זו. בשנת 20002 קבוצת מונדרגון תרמה 3.7% מהתמ"ג הכולל של חבל הבאסקים ו-7.6% מהתתמ"ג התעשייתי שלו.

בעלות, שכר וניהול

המשרדים הראשיים של "בנק הפועלים העממי" - בנק קואופרטבי ששייך לקבוצה

הקואופרטיב של מונדרגון הוא קואופרטיב שבו לכל חבר יש מניה אחת, שמעניקה לו קול אחת בהצבעות האסיפה הכללית.

השכר אינו שוויוני ויש עובדים המשתכרים יותר מאחרים. בעבר היה נהוג פער שכר של 1:3 אולם בשנים האחרונות, כדי לשמור על עובדים מוכשרים בתוך הקואופרטיב, עלה הפער ל-1:11. פער זה נבע מהגידול בפערי השכר בחברה מחוץ לקואופרטיב, ועדיין פועלי "צווארון כחול" מקבלים שכר גבוה יותר ומנהלים מקבלים שכר נמוך יותר בשהוואה לאנשים בתפקידים דומים בפירמות עסקיות מקבילות.

הגוף הריבוני בקואופרטיב הוא קונגרס בן 650 חברים, שהנציגים אליו נבחרים מבין הקואופרטיבים השונים. האסיפה הכללית השנתית בוחרת מועצה מושלת שלה יש אחריות לניהול יומיומי, וכן ממונים חברי צוות בכירים.

יש גם מועצת פועלים עבור כל עסק נפרד שחבר בקבוצה, הנשיא הנבחר של מוצעה כזו מסייע למנהל הפירמה בניהולה מטעם העובדים.

השיתוף במונדרגון בא לידי ביטוי בבעלות המשותפת ובהשתתפות הפעילה בתהליכי היצור, הפיתוח והניהול. בניגוד לחברות אחרות, ההון נשלט על ידי העובדים ולא שולט בהם.

בשנים האחרונות, בשל אילוצי תחרות מצד הגלובליזציה, החל הקואפרטיב להכניס מספר מצומצם של עובדים ומנהלים שאינם חברים בקואופרטיב. יש הרואים בכך סכנה לקיום הקואופרטיב, אך חברי מונדרגון מקווים שיש בידם כלים כדי לבלום סכנה זו.

היבטים כלכליים וחברתיים

הפירמות בקבוצה מעניקות עדיפות לקואופרטיבים אחרים בקבוצה. העובדים בקואופרטיב מתשמשים בבנק הקואופרטיבי, יש להם ביטוחי בריאות וקרנות פנסיה ב-Lagun Aro ויש להם הנחות בקנייה בחנויות בבעלות הקואופרטיב (Eroski markets, Fagor appliances). חלק מהחניות מקבלות הספקה באמצעות משאיות של הקואופרטיב. חברי הקואופרטיב יכולים ללמוד בבית הספר ובאוניברסטיה של הקואופרטיב.

כאשר קואופרטיב בקבוצה נקלע לקשיים כלכליים, העדיפו העובדים לקצץ בשכרם על פני פיטורים. אם המצב מתדרדר בצורה חמורה, פועלים מיותרים יוכלים לקבל משרות בפירמות אחרות בקואופרטיב.

הקואופרטיב עצמו, בניגוד לדוגמא לקיבוצים בישראל, אינו קהילת מחייה, אלא רק מקום עבודה משותף. הפירמה אמורה לעודד מעורבות, השתתפות, יכולת מקצועית, יכולת ניהול, עבודת צוות וחתירה להישגים. הקופארטיב מספק תמיכה וערבות הדדית המושתתת על קרנות מסודרות ומבוססות. הקואופרטיב לא עוסק בנושאים כמו חיי התרבות, הפעילות חברתית והתנהלות משקי-הבית של החברים.

בצד זה הקואופרטיב מחזיק גם בית ספר קואופרטיבי, המנוהל במשותף על ידי מורים, עובדים, הורים ואנשי ציבור. וכן אוניברסיטה קואופרטיבית שבה שותפים בניהול גם הסטודנטים. אך מוסדות אלה פתוחים ללימוד בפני כל מי שרוצה ללמוד בהם.

קיימת טענה כי נקודת כוח נוספת של הקואופרטיב, הוא המוסדות הפיננסים שלו - במיוחד הבנק השיתופי - שמקנים לו עמידות פיננסית, זאת בניגוד לקיבוצים שהסתבכו בחובות לבנקים בשנות ה-80. הבדל נוסף בהשוואה לקיבוצים הוא המחוייבות של מונדרגון לתעשייה, וזאת בניגודים לקיבוצים שבמשך שנים רבות התמקדו בתחום החקלאות.

ציטוטים

של הכומר דון-חוזה

• "לבני אדם יש לא רק קיבה וכמה צרכים חומריים, אלא גם מודעות הולכת וגוברת לכבודם העצמי."
• "עלינו לפעול עם הלב, אך להשאיר את ראשנו במקומו."
• "יתרון חברתי ייבחן לפי התועלת שהוא מביא לכלכלה, באותו אופן שיתרון כלכלי יבחן על פי התועלת שהוא מביא לחברה"
• "נאמר כי היצור האנושי הזקוק לאדון אינו אלא חיה. ככל שהוא או היא נעשים בני אנוש, הצורך באדון נעלם"
• "חברה בניהול עצמי היא זו שבה כולנו עם החינוך שקבלנו ועם הרצון שלנו להשתתף, נוכל לממש הישגים."
• "הקואופרטיב פותר כמה וכמה בעיות, לא את כל הבעיות. הבה נעריך את הקואופרטיבים על פי הבעיות שהם, אכן, פותרים וגם לפי הפוטנציאל שיש בהם ושמאפשר להתמודד בעתיד עם בעיות רבות ואף עמוקות יותר."
• "את הקואופרטיביזם יש לתפוס כיסוד אוונגרדי בתנועת הפועלים. כל הפועלים אמורים להפיק תועלת מפעילות הקואופרטיבים ומנסיון הניהול הקואופרטיבי, המאפשר לימוד ובה בעת גם ביטוי טוב יותר של בעיותיהם."
• "כוונותינו בעסק הקואופרטיבי אינה אלא יצירת ארגון פורמאלי בעל אוריינטציה סולידארית אשר נוצר על ידי עובדים בסביבה של חרות וצדק."

קישורים חיצוניים

• מונדרגון – לא מעבר לאופק... מאת עמיקם אסם, 2004
• מונדרגון בוויקיפדיה האנגלית