מונוקולטורה

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
(הופנה מהדף מונוקלצ'ר)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מונוקולטורה (נקרא גם מונוקלצ'ר) הוא הנוהג של גידול יחיד על פני שטח רחב. באופן זה ניתן לתת לכל הצמחים בשדה תנאים אחידים וטיפול אחיד כגון סוג הקרקע, דישון, השקייה, ריסוס נגד מזיקים, שעות אור ועוד. גם החקלאי יכול להתמחות בסוג אחד ויחיד של גידול. מאז המהפכה התעשייתית וביתר שאת מאז המהפכה הירוקה מונוקולטורה מאפשר להגדיל את הפריון החקלאי במונחים של כמות התבואה ליחידת שטח בזמן נתון על ידי שימוש במכונות תעשייתיות וכן בחומרים יעודיים ותנאים יעודיים לצמחים מסויימים.

יש ביקורת רבה על שיטות הבעיות שמונוקולטורה יוצר. בספר קפיטליזם טבעי טוענים פול הוקן ומחקרים אחרים כי המנטליות של גידול-יחיד מתעלמת מהנטייה של הטבע לעודד מגוון ובנוסף לכך היא מחריפה את בעיית המאבק בין בני האדם לבין המזיקים לחקלאות. גידול יחיד בתא-שטח נתון הוא נדיר בטבע, הן בגלל הקושי לקבל בצורה זו מערכת אקולוגית מתפקדת ולהימנע מדלדול משאבים של הקרקע (שכן לכל הצמחים יש אותן דרישות לאותם משאבים), והן בגלל שדבר זה מעודד התפשטות של מחלות צמחים, חרקים ומכרסמים שמתרבים במהירות נוכח זמינת רבה של המזון החביב עליהם. Janine Benyus מתארת דבר זה כהספקה של מפתחות לפורץ לכל הבתים בשכונה. או כמו מסעדת "אכול כפי יכולתך" עבור מזיקים. לפי טענת מחברי "קפיטליזם טבעי" מחלות הורסות 13% מיבולי העולם, חרקים 12% ועשבים רעים 12% נוספים - כך שסה"כ 40% מהיבולים נהרסים בשדות. בעיות נוספות (כמו פגיעה ביבולים לאחר שנקצרו) גורמת לכך שכמעט מחצית מהמזון שמגדלים בעולם לא מגיע לצלחות.[1]

התשובה המקובלת לבעיות אלה היא שימוש בחומרי הדברה, אבל לטענת פול הוקן וחבריו, שימוש בטכנולוגיה כדי להלחם בתהליכים טבעיים נכשל. בשנת 1948 בתחילת העידן של חומרי הדברה תעשייתיים, החקלאים בארצות הברית השתמשו ב-50 מיליון פאונד של חומרי הדברה בשנה ואיבדו 7% מהיבולים לחרקים לפני שלב הקציר, נכון לשנת 1999, השתמשו בכמות גדולה פי 20 של חומרי הדברה - כמעט מיליארד פאונד בשנה, כמות גדולה ב-40% יחסית לשנת 1962 שבה פרסה רייצ'ל קרסון את ספרה אביב דומם, אבל החרקים הורסים 13% מהיבול, ואובדן היבול גדול ב-20% יחסית ליבול שאבד לפני התחלת השימוש בחומרי הדברה. [2] התהליך הטבעי שעליו מדברים בקפיטליזם טבעי הוא ככל הנראה אבולוציה ביולוגית של חרקים וגורמי מחלה שמגבירים את העמידות שלהם כלפי חומרי הדברה, באופן דומה לעמידות לאנטיביוטיקה.

למרות הגידול בבזבוז, הגידול היחיד מאפשר את המשך הגדלת הפריון החקלאי בארצות הברית כמו גם במדינות רבות אחרות. עם זאת יש לשים לב כי דבר זה קיים במספר תהליכי-משנה. תהליך אחד הוא ירידה בגידול של הפריון השולי של הגידולים. בעבר הגידול בפריון החקלאי היה גבוה בהרבה יחסית לגידול בעשורים האחרונים. אם מגמה זו נכונה הדבר יכול להצביע על מה שמכונה תפוקה שולית יורדת לטכנולוגיה כלומר בתחילה טכנולוגיה חדשה מאפשרת שינוי מהותי ומהיר, אבל לאחר מכך ההתקדמות שהיא מאפשרת היא איטית יותר. מבחינה אנרגטית ניתן לבחון את הנושא לפי עקרון ההספק המקסימלי - כלומר שמערכת טבעית רוצה למקסם את הספק האנרגיה שלה על פני זמן, והגדלה של הספק כזה בתהליך נתון מחייבת התרחקות מנקודות יעילות אנרגטית. החקלאות התעשייתית ממקסמת את הפריון החקלאי במונחים של תפוקה לזמן לשטח נתון, אבל במונחים של קבלת תפוקות לעומת תשומות היא מגדילה את התפוקה תוך כדי הקטנת היעילות של התשומות.

ראו גם

חקלאות

רקע: ייצור ראשוני - מחזור הזרחן - מחזור החנקן - קרקע - ציידים לקטים - המהפכה החקלאית - המהפכה הירוקה - חקלאות תעשייתית - פריון חקלאי - שימושי קרקע - דשן - הומוס - צפיפות אוכלוסין פיזיולוגית - חקלאות בישראל

Contour buffer strips NRCS.jpg

אתגרי קיימות בחקלאות: בליית קרקע - מדבור - משבר המים העולמי - התחממות עולמית - חומרי הדברה - דשן כימי - שיא תפוקת הנפט - שיא תפוקת הזרחן - חקלאות כרות והבער - הנדסה גנטית - השפעות סביבתיות של מזון מהחי - ביטחון תזונתי - נעילה טכנולוגית

חקלאות בת קיימא: חקלאות בת קיימא - אגרואקולוגיה - פרמקלצ'ר - ביו אינטנסיב - טכנולוגיה נאותה - קומפוסט - שמירת זרעים - גידולים משולבים - סיעוף - יערנות חקלאית - קציר מי נגר - מזון אורגני - מזון מקומי - גינה קהילתית - חקלאות נתמכת קהילה - הקרן לביטחון תזונתי - תוכנית אב לחקלאות בת קיימא

ספרים וסרטים: התמוטטות - רובים חיידקים ופלדה - גבולות לצמיחה - תכנית ב' - עולם מלא, צלחות ריקות - מהפיכת הקנה הבודד - הסיוט של דרווין - מלך התירס - עתיד המזון - כוחה של קהילה