מזון אורגני

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תפוח אורגני

מזון אורגני הוא מזון הגדל ללא שימוש בכימיקלים להדברה ובדשן כימי, תרופות (למעט במצבי מחלה קשים), הורמונים והנדסה גנטית. במוצרים סופיים של מזון אורגני לא נעשה שימוש בחומרים משמרים או צבע מאכל.

הדישון האורגני מכיל בעיקר קומפוסט העשוי משאריות מזון צמחי, גזם, זבל של חיות משק (צאן ובקר), ועוד.

בשם מזון אורגני אפשר לכנות מזון אשר כל החוליות בשרשרת שהביאו להיווצרותו הן אורגניות אף הן: השקיית הגידולים החקלאיים ומי השתייה של המשק החי יעדיפו שימוש במי-תהום שנבדקו כי אינם מזוהמים בשאריות הדברה; מזון ודשנים המסופקים לאורך תקופת הגידול יישאו תו תקן אורגני (ראו סעיף פיקוח בהמשך); תוספים בזמן העיבוד יהיו אורגניים בעצמם.

בעלי החיים מהם מופקים מוצרי מזון אורגני מטופלים בשיטות בתנאי מחיה משופרים הכוללים מרחבי מחייה גדולים יותר המאפשרים תנועה ומקטינים את הצפיפות והסיכון להתפשטות מחלות, תזונה אורגנית שמתאימה לצורכיהם, שימוש באמצעים טבעיים כתרופות וחיסונים מונעים. כל אלה מאפשרים גידול בעלי חיים למאכל ללא שימוש בהורמונים ובתרופות (בעיקר אנטיביוטיקה), למעט מקרים בהם התפרצה מחלה שלא ניתן לרפא אותה אחרת.

רקע

יש מספר סיבות לרצון לגדל ולצרוך מזון אורגני. אחת הסיבות הנפוצות היא הרצון של הצרכנים לאכול מזון בטוח - ללא זיהום במזון על ידי שאריות חומרי הדברה או רעלים אחרים כגון מתכות כבדות או דיאוקסינים.

היבט נוסף שמעודד תמיכה במזון אורגני הוא רצון לעודד חקלאות בת קיימא ולשמור על קרקע בריאה, ושמירה על משאבים מתכלים כדי להבטיח בטחון תזונתי גם לדורות הבאים.

גורם נוסף הגורם לתמיכה בחקלאות אורגנית של מזון מהחי הוא תמיכה בזכויות בעלי חיים או לכל הפחות רצון להקטין סבל של בעלי חיים המגודלים באכזריות בשיטות של חקלאות תעשייתית. סיבה נוספת לתמיכה במזון אורגני היא תמיכה בכלכלה דמוקרטית ו/או בכלכלה מקומית יותר ו/או במזון מקומי כדי לספק פרנסה לחקלאים מקומיים.

חשיפה לזיהום בירקות ופירות

יש מספר פירות בעלי קליפה דקה יותר או שטח פנים גדול יותר או שנוטים לספוג יותר חומרי הדברה. אכילה של ירקות ופירות אלה גורמת לחשיפה גבוהה יותר לחומרי הדברה. תחקיר של ה-CNN משנת 2010, הצביע על 12 ירוקות ופירות בעלי רגישות גבוהה לחומרי הדברה [1]:

המזונות האלה הם בעלי רקמה דקה או שטח פנים גדול יותר ונוטים לספוג יותר חומרי הדברה.

הירקות הרגישים כוללים: סלרי, פלפל, תרד, תפוחי אדמה, חסה ועלים ירוקים. הפירות הרגישים כוללים: אפרסק, תות, תפוח, אוכמניות, נקטרינה, דובדבן, וענבים.

צריכה של ירקות ופירות אלה ממקור אורגני משמעותית יותר יחסית לאחרים, בהקשר של הורדת חשיפה למזהמים.

יתרונות וחסרונות של מזון אורגני

  • שמירה על בריאות הקרקע שימוש בחומרי דישון והשקייה גורמים להמלחת קרקעות ולסחף קרקע. קיים ויכוח האם דשן כימי הורס את הקרקע בתחום של המלחת קרקעות. ייתכן כי דשן אורגני כמו קומפוסט המקובל בקרב חלק מהחקלאות אורגנית, מפחית את זיהום הקרקע והמים.
  • האטת עמידות חיידקים לאנטיביוטיקה חשיפה מתמדת לשאריות של תרופות מהמזון, בעיקר אנטיביוטיקה, מסייעת בתהליך פיתוח עמידות לאנטיביוטיקה בקרב חיידקים בכלל וחיידקים גורמי מחלות בפרט. המשמעות היא לגבי יכולת הטיפול במחלות הנגרמות על ידי חיידקים. אם החיידק עמיד לאנטיביוטיקה, הטיפול התרופתי יהיה פחות יעיל, המחלה תהיה חריפה יותר ויהיה צורך להשתמש באנטיביוטיקה חזקה יותר. בחלק מהמקרים המשמעות היא מכלה כרונית, סבל או מוות של החולה. בשנים האחרונות קיימת החרפה משמעותית בעמידות לאנטיביוטיקה ולתוצאותיה. מזון אורגני מקטין את השימוש באנטיביוטיקה ובכך מקטין את העמידות לאנטיביוטיקה.
  • הפחתת זיהום בריאותי של חומרי הדברה. חומרי הדברה (כמו גם כימיקלים מהדשנים הכימיים) חודרים למי התהום, לאגמים ולנחלים וגורם לזיהום מים. חומרי הדברה גם נודדים ברוח ותורמים לתחלואה בסרטן, לפרקינסון וייתכן שגם למחלות נוספות. הפגיעה ברורה בעיקר בקרב עובדים חקלאיים, עובדים חברות הדברה. גם תושבי יישובים חקלאיים שנמצאים "במורד הרוח" או יישובים שמי התהום שלהם זוהמו בחומרי הדברה נמצאים בסיכון מוגבר לתחלואה במחלות אלה.
  • הפחתת זיהום סביבתי אל מערכות אקולוגיותשאריות של חומרי הדברה שמזהמות את מי התהום ואת האדמות הסמוכות לשטחים החקלאיים פוגעות גם בבעלי חיים, מפרות את האיזון האקולוגי ומשבשות את מארג המזון. לדוגמה תופעה הקרויה שרשרת הרעלה מופיעה כתוצאה משימוש בחומרי הדברה. בתופעה זו גוויית בעל חיים כלשהו, כגון עכבר שאכל רעל, נאכלת על ידי טורף, כגון תנשמת או נשר. התנשמת מתה מהרעלה ואז אוכל אותה טורף אחר, כגון שועל, וגם הוא מורעל וכן הלאה.
  • פיקוח נגד רעלים קיים פיקוח על חלק מהמגדלים אורגניים וחלק מהחנויות המוכרות תוצרת אורגנית. הפיקוח עומד בתקן האירופאי המחמיר שאינו סובל כל נוכחות של חומר האסור לשימוש בחקלאות אורגנית (בניגוד לתקן האמריקאי המאפשר נוכחות כימיקלים במידה מוגבלת). על מזון שאינו אורגני לא קיים כל פיקוח מסודר; לצרכן אין כל דרך לדעת האם מזון שאינו אורגני, טופל בהתאם לתקנים הקיימים לגבי שימוש בכימיקלים בחקלאות.


בצד יתרונות אלה למזון אורגני יש 2 חסרונות בולטים יחסית למזון שאינו אורגני:

  • מחיר ישיר גבוהה - פעמים רבות מזון אורגני דורש עבודה רבה יותר, או שטחים רחבים יותר כדי לייצר את אותה כמות של תוצרת חקלאית. כמו כן היות והצרכנים של מזון אורגני מוכנים לשלם רב יותר למוצרים אורגנים יחסית למוצרים עם ריסוס, מחיר המזון האורגני הוא בדרך כלל גבוה יותר. דרך התמודדות אחת להוזלת המחיר היא הקטנת עלויות השיווק, על ידי חקלאות נתמכת קהילה או על ידי קואופרטיב אורגני. היבט אחר הוא שככל שמחיר הנפט, פחם וגז טבעי יעלו עם דלדול המשאבים - לדוגמה בעקבות שיא תפוקת הנפט, יתייקרו המחירים של הדשנים הכימיים, חומרי ההדברה ושל שיטות עיבוד נפוצות בחקלאות מבוססת נפט כמו עיבוד קרקע מסיבי, ומחיר המזון הלא אורגני יתקרב למחירי המזון האורגני. אחת הסיבות לצמיחת הפרמקלצ'ר באוסטרליה לדוגמה, הייתה מחיר גבוה של חומרי הדברה שחקלאים לא יכלו לעמוד בו. דרך אחרת להוזלת מזון אורגני היא צריכה של פחות מזון מהחי ועל ידי כך הוזלת המזון. גם צריכה של מזון איטי ופחות מעובד יכולה להקטין את העלויות של המזון, אם כי הדבר דורש גם השקעת זמן רב יותר בהכנת המזון. יש לשים לב כי למזון שאינו אורגני יש עלויות חיצוניות כמו דלדול משאבים מתכלים, גרימת מחלות, זיהום מים, זיהום קרקע וסחף קרקע וכי עלויות אלה מוטלות על דורות העתיד ועל כלל הציבור. מיסוי פיגוביאני היה יכול להקטין את פערי המחירים בין מזון אורגני לשאינו אורגני.
  • מזון אורגני דורש יותר משאבי שטח - בגלל התוצרת הנמוכה יותר לק"מ רבוע, פרוש הדבר שיש צורך ביותר שטחי חקלאות כדי לגדל את אותה התוצרת. פרוש דבר זה הוא שאם אוכלוסייה גדולה יותר תעבור לצריכת מזון אורגני יהיה צורך בהרס שטחי בר גדול יותר ופגיעה בעוד מערכות אקולוגיות כדי לתמוך באותה כמות מזון. גם בהקשר זה מעבר לתזונה צמחונית יותר, שיש לה יעילות אנרגטית גבוהה יותר יכולה לספק פתרון - חלק מהתבואה כיום מגודלת לשם הספקת מזון לבהמות - לפי החוק השני של התרמודינמיקה כל מערכת שמבצעת עבודה פיזיקלית (כמו עז או פרה לדוגמה) חייבת לבזבז אנרגיה במהלך קיומה. כמו כן יש מערכות כמו יערות מאכל שבהן ניתן לשלב חקלאות אורגנית עם מערכת אקולוגית.

מחקר של החוקר השווייצרי Paul Mäder משנת 2002 השווה שיטות גידול שונות במשך 21 שנה, קבע כי בעוד ששיטות אורגניות הובילו ליבול נמוך ב-20% יחסית לשיטות לא אורגניות, הן גם צרכו פחות אנרגיה ופחות משאבים והובילו לעלייה בפריון הקרקע. כמות החנקן הזרחות, ועוד חומרי הזנה שנוספו לקרקע היו נמוכים ב-34-51 אחוזים במערכות האורגניות (שכללו גם חקלאות ביו-דינמית). האדמות האורגניות היוו מערכת אקולוגית שבה חיו יותר מינים של יצורים חיים, כמו חיידקי קרקע ששולטים במחזור חומרי ההזנה בקרקע, וכן בפטריות שורשים שמסייעות לצמחים לספוג את חומרי ההזנה.[2]

משבר המזון בתחילת המאה ה 21 ודרכים לפתרון

בתחילת המאה ה 21 כל מערכת המזון התעשייתי נקלעה למשבר קשה. בקצרה אפשר לתאר אותו כך: השלכות סביבתיות שונות של המזון התעשייתי יצרו אפשרות שבקרוב אי אפשר יהיה לייצר יותר מזון. חריש עמוק בצרוף עם השימוש בדשן כימי גרמו לאובדן שליש מהקרקע ב 40 השנים האחרונות. אם זה יימשך בקצב הזה בעוד 80 שנה לא תהיה קרקע פורייה כלל. אבל במציאות עם להמשיך בדרך הזו זה יקרה הרבה יותר מהר, כי ככל שפחות קרקע נשארת, כך צריך טיפול יותר אינטנסיבי כדי להוציא את אותה כמות מזון ובו זמנית אוכלוסיית כדור הארץ גדלה. בנוסף שינויי האקלים אשר שליש מהם נגרם על ידי אותה מערכת מזון תעשייתית, גורמים לאיבוד רב של קרקע לטובת מדבריות. אין שאנחנו קרובים לנקודת האל חזור לפי דונקאן קמרון הפרופסור לקרקע וצמחים, מאוניברסיטת שפילד‏[1]

מצד שני האנושות מייצרת הרבה יותר מזון ממה שהיא זקוקה לו-שליש מהמזון נזרק כאשר רק השליש הזה היה מספיק להאכיל את כל הרעבים 4 פעמים לפחות‏[2][3] ועוד חלק גדול מביא להשמנה בקרב חלק גדול מהאוכלוסייה העשירה. אם לחלק את המזון באופן צודק אפשר יהיה גם להאכיל את הרעבים וגם להפחית את הלחץ על הקרקע מה שבצרוף עם מעבר לחקלאות בת קיימא, יכול להתחיל תהליך של שיקום קרקע. היום כבר ברור שאפשר להאכיל את העולם עם חקלאות אורגנית‏[4] בנוסף, חלוקה צודקת של מזון ומים תביא לעלייה בתוחלת החיים, מה שיביא לירידה בגידול האוכלוסין וזה יקל את התהליך‏[5][6]

חקלאות אורגנית ומזון אורגני בישראל

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - חקלאות בישראל

בישראל מוסדרת החקלאות האורגנית על ידי "חוק להסדרת תוצרת אורגנית, התשס"ה 2005" שמוכר גם על ידי האיחוד האירופאי וארצות הברית. "מנהלת השירותים להגנת הצומח ולביקורת" במשרד החקלאות ופיתוח הכפר אמונה על אכיפת החוק.

לפי משרד החקלאות בשנת 2013 פעלו בישראל 335 מגדלים אורגניים, על שטח של 68 אלף דונם. רוב התוצרת האורגנית מיועדת לייצוא, והיקף הייצוא האורגני עומד על 68 אלף טון של פירות, ירקות, גידולי שדה. כמו כן יוצאו עוד 4.5 אלף טון של תוצרים אורגניים מעובדים כגון טחינה, רכז פירות ועוד. יצוא הירקות האורגנים היווה 10% מהשווי הכספי של ייצוא הירקות של ישראל. ההיקף בטונות עומד על 64 טונות וכולל בעיקר גזרים, תפוחי אדמה ופלפלים וכן מעט עגבניות ובטטות. היקף הייצוא של פירות אורגניים עומד על כ-3 אלפי טונות וכולל בעיקר אבוקדו ותמרים, וכן מעט מנגו ורימונים. [3] לעומת הערכה זו מעריך הלמ"ס את השטחים האורגניים בשנת 2013 רק ב-47 אלף דונם ומעריך את כמות הייצוא של תבואה אורגנית ב-88 אלף טונות. בשנת 2014 השטחים האורגניים היו 41 אלף דונם, שהיו כ-1.4 אחוז מכלל שטחי החקלאות, והם ייצאו 58 אלף טונות תוצרת, שהיו 6% מכלל הייצוא, כל הנתונים האלה מהווים ירידה לעומת שנת 2013. [4]

על מנת להבטיח לצרכן כי מזון המסומן כאורגני הינו אכן כזה, קיימות ברחבי העולם חברות פיקוח שמטביעות חותמת על מוצרי המזון עליו הן מפקחות. בישראל פועלות שלוש חברות פיקוח: אגריאור המוסמכת על ידי הפדרציה הבינ"ל של התנועה לחקלאות אורגנית (IFOAM), טוּ‏‏‏ב השדה, וסְקאל ישראל (המשרד הישראלי של skal International). החברות ממומנות על ידי החקלאים, המשווקים, ובעלי החנויות המעוניינים להיות מפוקחים.

דוגמה לגידול אורגני פופולרי בישראל הוא ביו-תות. בתות שדה רגיל יש בעיה חמורה של חשיפה לחומרי הדברה בגלל רגישות הפרי מחד והמרקם הבשרני שלו מאידך שקולט את חומרי ההדברה. תות אורגני גדל לעיתים בארוגות באוויר שנשתלות בתוך קליפת אגוז קוקוס טחונה דבר שמונע חשיפה של הפרי למזיקים שקיימים בקרקע. אמצעי נוסף הוא הדברה ביולוגית של כנימות על ידי חיפושיות.

ראו גם


לקריאה נוספת

  • שירי כץ ואביב לביא, המדריך הישראלי לאוכל אורגני, הוצאת כנרת, 2007.

קישורים חיצוניים

חקלאות

רקע: ייצור ראשוני - מחזור הזרחן - מחזור החנקן - קרקע - ציידים לקטים - המהפכה החקלאית - המהפכה הירוקה - חקלאות תעשייתית - פריון חקלאי - שימושי קרקע - דשן - הומוס - צפיפות אוכלוסין פיזיולוגית - חקלאות בישראל

Contour buffer strips NRCS.jpg

אתגרי קיימות בחקלאות: בליית קרקע - מדבור - משבר המים העולמי - התחממות עולמית - חומרי הדברה - דשן כימי - שיא תפוקת הנפט - שיא תפוקת הזרחן - חקלאות כרות והבער - הנדסה גנטית - השפעות סביבתיות של מזון מהחי - ביטחון תזונתי - נעילה טכנולוגית

חקלאות בת קיימא: חקלאות בת קיימא - אגרואקולוגיה - פרמקלצ'ר - ביו אינטנסיב - טכנולוגיה נאותה - קומפוסט - שמירת זרעים - גידולים משולבים - סיעוף - יערנות חקלאית - קציר מי נגר - מזון אורגני - מזון מקומי - גינה קהילתית - חקלאות נתמכת קהילה - הקרן לביטחון תזונתי - תוכנית אב לחקלאות בת קיימא

ספרים וסרטים: התמוטטות - רובים חיידקים ופלדה - גבולות לצמיחה - תכנית ב' - עולם מלא, צלחות ריקות - מהפיכת הקנה הבודד - הסיוט של דרווין - מלך התירס - עתיד המזון - כוחה של קהילה


רפואה מונעת
תזונה והרגלי אכילה: השמנת יתר - סוכרת - כלכלת השמנה - עיצוב להרזיה - מזון מהיר ותעשייתי - סוכר - משקאות ממותקים - בשר מעובד - מלח - מזון אורגני - דגנים מלאים
נורמות והרגלי חיים: עישון - מניעת עישון - גמילה מעישון - אורח חיים יושבני - השלכות בריאותיות של טלוויזיה - אורח חיים פעיל - פעילות גופנית
בטיחות בתחבורה: השפעות בריאותיות של מכוניות - זהירות בדרכים - תחבורה פעילה - איזור ידידותי להולכי רגל - מיתון תנועה - תחבורת אופניים - כיצד להימנע מפגיעת מכוניות
זיהום וסיכונים לשיבוש מערכות: גורמים מסרטנים - זיהום - זיהום אוויר - זיהום מים - זיהום במזון - חומרי הדברה - מתכות כבדות - ניקיון ידידותי לסביבה - משבש אנדוקריני - טרטוגן - עמידות לאנטיביוטיקה
רווחה נפשית וחברתית: פסיכולוגיה חיובית - מתח נפשי - דיכאון - התמכרות למשחקי מחשב - חמש דרכים לרווחה - הון חברתי - גורמים חברתיים המשפיעים על הבריאות
עקרונות ונושאים מערכתיים: הוליזם - גורם סיכון בריאותי - נטל תחלואה - נכות - אזורים כחולים - טכנולוגיה נאותה - חשיבה מערכתית - רפואה משתתפת - חברות התרופות - עקרון הזהירות המונעת - עירוניות מתחדשת - אי שוויון בריאותי - אי שוויון בריאותי בישראל - סיבות מוות בישראל
  1. ^ Oliver Milman Earth has lost a third of arable land in past 40 years, scientists say גארדיאן, 02.12.2015
  2. ^ Food and Agriculture Organization of the United Nations [ http://www.fao.org/save-food/resources/keyfindings/en/ Key facts on food loss and waste you should know!]
  3. ^ UN World Food Programme Hunger Statistics
  4. ^ Tom Bawden Organic farming can feed the world if done right, scientists claim Independent, 10.12.2014
  5. ^ NANA NANITASHVILI EDITOR: KENNETH HOWSE Infant Mortality and Fertility Population Horizons Factsheet No.5, קיץ 2014
  6. ^ Jenna Nobles Elizabeth Frankenberg Duncan Thomas [http://www.nber.org/papers/w20448.pdf THE EFFECTS OF MORTALITY ON FERTILITY: POPULATION DYNAMICS AFTER A NATURAL DISASTER] NATIONAL BUREAU OF ECONOMIC RESEARCH ספטמבר 2014