שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 69 בתים ,  09:08, 20 באוגוסט 2019
מ
אין תקציר עריכה
שורה 3: שורה 3:  
הגוצנטריות היא חלק מ'''תרבות מכוניות''' שמקודמת על ידי [[חברות מכוניות]] דרך [[חברות יחסי ציבור]], חברות פרסום, עיתונים וגופי תקשורת, פוליטיקאים, מתכנני ערים, ואירועי ספורט  - שכן תרבות זו והוא משרת אינטרסים של חברות אלה. זה חלק מ[[תרבות הצריכה]] שמכוונת היבטים כמו זהות אישית, הצלחה בחיים והסתכלות על סוגיות חברתיות או פוליטיות באופן שנוח לחברות ול[[תאגידים רב-לאומיים]]. זו דוגמה כיצד אינטרס של חברות לגבי מוצר מסויים גורם לשינוי בתרבות ובחשיבה של אנשים, שבתורה משנה את העדפות הצרכנים בשוק, את האפשרויות שיש לאותם צרכנים ואת המציאות הפוליטית.   
 
הגוצנטריות היא חלק מ'''תרבות מכוניות''' שמקודמת על ידי [[חברות מכוניות]] דרך [[חברות יחסי ציבור]], חברות פרסום, עיתונים וגופי תקשורת, פוליטיקאים, מתכנני ערים, ואירועי ספורט  - שכן תרבות זו והוא משרת אינטרסים של חברות אלה. זה חלק מ[[תרבות הצריכה]] שמכוונת היבטים כמו זהות אישית, הצלחה בחיים והסתכלות על סוגיות חברתיות או פוליטיות באופן שנוח לחברות ול[[תאגידים רב-לאומיים]]. זו דוגמה כיצד אינטרס של חברות לגבי מוצר מסויים גורם לשינוי בתרבות ובחשיבה של אנשים, שבתורה משנה את העדפות הצרכנים בשוק, את האפשרויות שיש לאותם צרכנים ואת המציאות הפוליטית.   
   −
הגה-צנרטיות היא הלחם מילים (הגה+צטנרטיות) המזכיר "אגוצנטריות"-  ראיית העולם מנקודת מבטו הבלעדית של המתבונן, ללא התייחסות לנקודות המבט של אנשים אחרים.  
+
הגה-צנטריות היא הלחם מילים (הגה+צנטריות) המזכיר "אגוצנטריות"-  ראיית העולם מנקודת מבטו הבלעדית של המתבונן, ללא התייחסות לנקודות המבט של אנשים אחרים.  
    
==הגוצנטריות בעיתונות ובתקשורת==
 
==הגוצנטריות בעיתונות ובתקשורת==
הגוצנטריות היא דבר נפוץ בעיתונות מסחרית ובתקשורת. לדוגמה פתיחה של כביש חדש תוצג כ"בשורה לנהגים" ולא כדבר שעלול לסכן או להגביל הולכי רגל (כאשר הוא נעשה בעיר) או כדבר שגורם ל[[קיטוע שטחי מחייה]] (ולכן תורם ל[[|הכחדה המונית בימנו|הכחדה בעלי חיים]]) או כחלק ממגמה של [[פרבור]] (ולכן הגדלת פקקי תנועה) כאשר מדובר בדבר מחוץ לעיר. הרחבת כבישים תוצג כדבר חיובי גם אם פרוש הדבר חלק ממנגנון של [[ביקוש מושרה]] שלא פותר פקקים או כאשר הדבר בא על חשבון נוחות ההליכה. מגבלות על חניה על מדרכות מוצגת דרך עיני הנהגים (שמקבלים עונש) ולא דרך עיני הולכי הרגל (שהמדרכה שלהם הופכת להיות פנויה). הוזלה בדלק תוצג תמיד כדבר חיובי תוך התעלמות מכך שהוזלה כזו יכולה להגדיל את הנסועה במכוניות ולכן גם להגדיל היבטים כמו פקקי תנועה, תאונות דרכים, זיהום אוויר או ביקוש לחניות.
+
הגוצנטריות היא דבר נפוץ בעיתונות מסחרית ובתקשורת. לדוגמה פתיחה של כביש חדש תוצג כ"בשורה לנהגים" ולא כדבר שעלול לסכן או להגביל הולכי רגל (כאשר הוא נעשה בעיר) או כדבר שגורם ל[[קיטוע שטחי מחייה]] (ולכן תורם ל[[הכחדה המונית בימינו|הכחדה בעלי חיים]]) או כחלק ממגמה של [[פרבור]] (ולכן הגדלת פקקי תנועה) כאשר מדובר בדבר מחוץ לעיר. הרחבת כבישים תוצג כדבר חיובי גם אם פרוש הדבר חלק ממנגנון של [[ביקוש מושרה]] שלא פותר פקקים או כאשר הדבר בא על חשבון נוחות ההליכה. מגבלות על חניה על מדרכות מוצגת דרך עיני הנהגים (שמקבלים עונש) ולא דרך עיני הולכי הרגל (שהמדרכה שלהם הופכת להיות פנויה). הוזלה בדלק תוצג תמיד כדבר חיובי תוך התעלמות מכך שהוזלה כזו יכולה להגדיל את הנסועה במכוניות ולכן גם להגדיל היבטים כמו פקקי תנועה, תאונות דרכים, זיהום אוויר או ביקוש לחניות.
    
בשנים האחרונות הופיע בישראל הביטוי "[[מצוקת חניה]]" (זו גם השלמה נפוצה של גוגל למילה "מצוקת"). המונח המקורי של מצוקה הוא "הרגשת מתח וחוסר אונים; מועקה" פרושים אחרים למילה מצוקה הם "מצב חירום". הביטוי הזה מסתיר את הנקודה שקשה להגדיל את מצאי החניה בערים צפופות וכי מחסור זה נובע למרות מלאי עצום של חניות שהוכשרו ברחובות רבים במרחב הציבורי - וניתנים לתושבי העיר בחינם. למעשה מומחים בתחום ה[[חנייה]] (כמו דונלאד שופ) ממליצים על ייקור החניה ועל צמצומה כדי לעודד אנשים להגיע באמצעים אחרים או לשלם על חניה פרטית, בלי לבזבז זמן בחיפוש אחר חניה. בד בבד אין ביטוי דומה כמו "מצוקת נוסעי התחבורה הציבורית" (בגלל קווי אוטובוס שמאחרים או תחנות אוטובוס בלי [[צל במרחב הציבורי|צל]]) או "מצוקת הולכי הרגל" (בגלל המתנה ברמזורים או רוכבי אופניים על המדרכות) או "מצוקת רוכבי האופניים" (בגלל העדר [[תשתיות אופניים]]).  
 
בשנים האחרונות הופיע בישראל הביטוי "[[מצוקת חניה]]" (זו גם השלמה נפוצה של גוגל למילה "מצוקת"). המונח המקורי של מצוקה הוא "הרגשת מתח וחוסר אונים; מועקה" פרושים אחרים למילה מצוקה הם "מצב חירום". הביטוי הזה מסתיר את הנקודה שקשה להגדיל את מצאי החניה בערים צפופות וכי מחסור זה נובע למרות מלאי עצום של חניות שהוכשרו ברחובות רבים במרחב הציבורי - וניתנים לתושבי העיר בחינם. למעשה מומחים בתחום ה[[חנייה]] (כמו דונלאד שופ) ממליצים על ייקור החניה ועל צמצומה כדי לעודד אנשים להגיע באמצעים אחרים או לשלם על חניה פרטית, בלי לבזבז זמן בחיפוש אחר חניה. בד בבד אין ביטוי דומה כמו "מצוקת נוסעי התחבורה הציבורית" (בגלל קווי אוטובוס שמאחרים או תחנות אוטובוס בלי [[צל במרחב הציבורי|צל]]) או "מצוקת הולכי הרגל" (בגלל המתנה ברמזורים או רוכבי אופניים על המדרכות) או "מצוקת רוכבי האופניים" (בגלל העדר [[תשתיות אופניים]]).  
   −
דוגמה לכותרות ודיווחים הגהצטריות:
+
דוגמה לכותרות ודיווחים הגוצנטריות:
 
* "מהיום: חנייה על מדרכות תל אביב - בלי קנסות ... בשורה טובה לנהגים: מהיום ועד להודעה חדשה לא יירשמו דו"חות חנייה בגין חנייה על המדרכות בתל אביב." (ynet 1991) - אין שום התייחסות לכך שמדובר בבשורה פחות טובה להולכי הרגל. {{הערה|יוסי יהושעו, [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-1268428,00.html מהיום: חנייה על מדרכות תל אביב - בלי קנסות], ynet, 02.11.01}}
 
* "מהיום: חנייה על מדרכות תל אביב - בלי קנסות ... בשורה טובה לנהגים: מהיום ועד להודעה חדשה לא יירשמו דו"חות חנייה בגין חנייה על המדרכות בתל אביב." (ynet 1991) - אין שום התייחסות לכך שמדובר בבשורה פחות טובה להולכי הרגל. {{הערה|יוסי יהושעו, [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-1268428,00.html מהיום: חנייה על מדרכות תל אביב - בלי קנסות], ynet, 02.11.01}}
 
* "מצוקת החניה בת"א מחריפה: "הסידור הסודי בלילה" מבוטל" (גלובס, אוגוסט 2019)- כתיאור של הפסקת העלמת עין של העיירה מנהגים שנהגו להחנות את המכוניות על המדרכות או באדום לבן בניגוד לחוק. הכתבה מראיינת רק נהגים שמוחים על ביטול החניה ולא מראיית כלל הולכי רגל. {{הערה|1= [https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001296081 מצוקת החניה בת"א מחריפה: "הסידור הסודי בלילה" מבוטל], גלובס 2019}}
 
* "מצוקת החניה בת"א מחריפה: "הסידור הסודי בלילה" מבוטל" (גלובס, אוגוסט 2019)- כתיאור של הפסקת העלמת עין של העיירה מנהגים שנהגו להחנות את המכוניות על המדרכות או באדום לבן בניגוד לחוק. הכתבה מראיינת רק נהגים שמוחים על ביטול החניה ולא מראיית כלל הולכי רגל. {{הערה|1= [https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001296081 מצוקת החניה בת"א מחריפה: "הסידור הסודי בלילה" מבוטל], גלובס 2019}}
שורה 16: שורה 16:  
* "בשורה לנהגים: מחיר הבנזין יוזל במוצ"ש ב-14 אגורות לליטר" - אלו בשורות טובות לנהגים, פחות טובות מבחינת [[זיהום אוויר מתחבורה]]. (ynet, מאי 2019) {{הערה|[https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5517845,00.html בשורה לנהגים: מחיר הבנזין יוזל במוצ"ש ב-14 אגורות לליטר], מאי 2019}}
 
* "בשורה לנהגים: מחיר הבנזין יוזל במוצ"ש ב-14 אגורות לליטר" - אלו בשורות טובות לנהגים, פחות טובות מבחינת [[זיהום אוויר מתחבורה]]. (ynet, מאי 2019) {{הערה|[https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5517845,00.html בשורה לנהגים: מחיר הבנזין יוזל במוצ"ש ב-14 אגורות לליטר], מאי 2019}}
   −
כאשר מקישים בגוגל "America's love affair with" תוכנת השלמה של גוגל משלימה את המשפט ל"עם מכוניות" (או "עם רובים"). לפי  הספר [[נלחמים בתנועה]] של היסטריון פיטר נורטון, דבר זה אינו מקרי, אלא תוצר של מדיניות ו[[תעמולה]] מצד [[חברות מכוניות]]. {{הערה|1=[https://www.youtube.com/watch?v=IdYcx3n4Xq8 CNU 20 - Why Did We Stop Walking & How Do We Start Again?],הרצאה על הספר [[נלחמים בתנועה]] מאת פיטר נורטון, Congress for the New Urbanism, May 30, 2012}}
+
כאשר מקישים בגוגל "America's love affair with" תוכנת השלמה של גוגל משלימה את המשפט ל"עם מכוניות" (או "עם רובים"). לפי  הספר [[נלחמים בתנועה]] של היסטוריון פיטר נורטון, דבר זה אינו מקרי, אלא תוצר של מדיניות ו[[תעמולה]] מצד [[חברות מכוניות]]. {{הערה|1=[https://www.youtube.com/watch?v=IdYcx3n4Xq8 CNU 20 - Why Did We Stop Walking & How Do We Start Again?],הרצאה על הספר [[נלחמים בתנועה]] מאת פיטר נורטון, Congress for the New Urbanism, May 30, 2012}}
    
==הסטת האשמה בתאונות דרכים אל הולכי הרגל==
 
==הסטת האשמה בתאונות דרכים אל הולכי הרגל==
שורה 22: שורה 22:     
[[קובץ:Sacrifices to the Modern Moloch.jpg|ממוזער|200px|"קורבן למולך המודרני" – קריקטורה של העלאת קורבנות אדם למכוניות, ניו יורק טיימס, 1922]]
 
[[קובץ:Sacrifices to the Modern Moloch.jpg|ממוזער|200px|"קורבן למולך המודרני" – קריקטורה של העלאת קורבנות אדם למכוניות, ניו יורק טיימס, 1922]]
עם התרחבות השימוש במכוניות, מספר הרוגים ב[[תאונות דרכים]] בארצות הברית עלה בצורה דרמטית. מספר הרוגים בתאונות הכפיל את עצמו בכל כמה שנים - כ-500 הרוגים בשנת 1907, 1,000 הרוגים בשנת 1909, 9,000 הרוגים בשנת 1917, וכמעט 16 אלף הרוגים בשנת 1923.[https://youtu.be/IdYcx3n4Xq8?t=1082] כשלושה רבעים מתוך ההרוגים היו הולכי רגל, שרבים מתוכם לא נהגו בכלל. [https://youtu.be/IdYcx3n4Xq8?t=1110] בנתונים של עיריית פילדלפיה משנת 1928, ניתן לראות כי רבים מתוך ההרוגים היו ילדים בגיל 4-8. [https://youtu.be/IdYcx3n4Xq8?t=1121 ]  
+
עם התרחבות השימוש במכוניות, מספר הרוגים ב[[תאונות דרכים]] בארצות הברית עלה בצורה דרמטית. מספר הרוגים בתאונות הכפיל את עצמו בכל כמה שנים - כ-500 הרוגים בשנת 1907, 1,000 הרוגים בשנת 1909, 9,000 הרוגים בשנת 1917, וכמעט 16 אלף הרוגים בשנת 1923.[https://youtu.be/IdYcx3n4Xq8?t=1082] כשלושה רבעים מתוך ההרוגים היו הולכי רגל, שרבים מתוכם לא נהגו בכלל. [https://youtu.be/IdYcx3n4Xq8?t=1110] בנתונים של עיריית פילדלפיה משנת 1928, ניתן לראות כי רבים מתוך ההרוגים היו ילדים בגיל 4-8. [https://youtu.be/IdYcx3n4Xq8?t=1121 ]  
    
בתקופה זו החלה מחאה ציבורית. בתחילה העיתונות יצאה נגד נהגי המכוניות והנהיגה המהירה בעיר - קריקטורות משנות ה-20 של המאה ה-20 מתארות את המכוניות כמלאכי מוות ש"קוצרים" ילדים, או תאור של הגשת ילדים כקורבן למכוניות - בדומה לקורבנות המועלים לעל הקדום מולך. [https://youtu.be/IdYcx3n4Xq8?t=1148] לזכר הילדים שנהרגו ברחוב הוקמו אנדרטאות - לדוגמה בעיר בולטימור ובסנט לואיס. ילדים שנהרגו ברחוב נתפסו כבעיה פרטית אלא כ[[בעיה ציבורית]], בצורה דומה לדרך שבה אנחנו חושבים על משפחות שאיבדו חיילים במלחמה. [https://youtu.be/IdYcx3n4Xq8?t=1269] כתוצאה מכך נוצרה זעקה ציבורית גדולה, כולל הפגנות ומאמרים שדרשו להגביל את מהירות המכוניות בעיר. חברות המכוניות פחדו מהגבלה כזו ונקטו שורה של צעדים ובראשו כולל הסטת האשמה בתאונות להולכי רגל לא זהירים.  
 
בתקופה זו החלה מחאה ציבורית. בתחילה העיתונות יצאה נגד נהגי המכוניות והנהיגה המהירה בעיר - קריקטורות משנות ה-20 של המאה ה-20 מתארות את המכוניות כמלאכי מוות ש"קוצרים" ילדים, או תאור של הגשת ילדים כקורבן למכוניות - בדומה לקורבנות המועלים לעל הקדום מולך. [https://youtu.be/IdYcx3n4Xq8?t=1148] לזכר הילדים שנהרגו ברחוב הוקמו אנדרטאות - לדוגמה בעיר בולטימור ובסנט לואיס. ילדים שנהרגו ברחוב נתפסו כבעיה פרטית אלא כ[[בעיה ציבורית]], בצורה דומה לדרך שבה אנחנו חושבים על משפחות שאיבדו חיילים במלחמה. [https://youtu.be/IdYcx3n4Xq8?t=1269] כתוצאה מכך נוצרה זעקה ציבורית גדולה, כולל הפגנות ומאמרים שדרשו להגביל את מהירות המכוניות בעיר. חברות המכוניות פחדו מהגבלה כזו ונקטו שורה של צעדים ובראשו כולל הסטת האשמה בתאונות להולכי רגל לא זהירים.  
שורה 33: שורה 33:  
ד"ר אסף שרון, [https://www.gov.il/BlobFolder/reports/injury_to_pedestrians_in_israel/he/injury_to_pedestrians_in_israel.pdf היפגעות הולכי רגל בישראל, רקע מדעי והמלצות על דרכי פעולה, כחלק מגיבוש תכנית העבודה לשנת 2017, תקציר מנהלים], הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, יוני 2017}}
 
ד"ר אסף שרון, [https://www.gov.il/BlobFolder/reports/injury_to_pedestrians_in_israel/he/injury_to_pedestrians_in_israel.pdf היפגעות הולכי רגל בישראל, רקע מדעי והמלצות על דרכי פעולה, כחלק מגיבוש תכנית העבודה לשנת 2017, תקציר מנהלים], הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, יוני 2017}}
   −
לפי גישת [[חזון אפס]] לבטיחות בדרכים, עיקר האחריות על היפגעות הולכי רגל בתאונות דרכים הוא מדיניות ותכנון עירוני שבהן חיי אדם הם לא שיקול מוביל, ויש שיקולים אחרים כמו נוחות או מהירות של נהגים שהם חשובים יותר. תכנון של [[מעבר חצייה בטוח|מעבר חצייה בטוח]] או [[אזור מיתון תנועה]] מדגימים כיצד ניתן לשפר את בטיחות הולכי הרגל באופן משמעותי. כך במדינות שקידמו גישה זו, כמו הולנד או שוודיה החפגעות קטלנית הולכי הרגל נמוכה במאות אחוזים לעומת מדינות כמו ישראל או ארצות הברית. {{הערה|ראו [[בטיחות הולכי רגל בישראל]]}}
+
לפי גישת [[חזון אפס]] לבטיחות בדרכים, עיקר האחריות על היפגעות הולכי רגל בתאונות דרכים הוא מדיניות ותכנון עירוני שבהן חיי אדם הם לא שיקול מוביל, ויש שיקולים אחרים כמו נוחות או מהירות של נהגים שהם חשובים יותר. תכנון של [[מעבר חצייה בטוח|מעבר חצייה בטוח]] או [[אזור מיתון תנועה]] מדגימים כיצד ניתן לשפר את בטיחות הולכי הרגל באופן משמעותי. כך במדינות שקידמו גישה זו, כמו הולנד או שוודיה היפגעות קטלנית של הולכי הרגל נמוכה במאות אחוזים לעומת מדינות כמו ישראל או ארצות הברית. {{הערה|ראו [[בטיחות הולכי רגל בישראל]]}}
    
==המכונית כסמל סטטוס, והשפעתה על התפיסה העצמית==
 
==המכונית כסמל סטטוס, והשפעתה על התפיסה העצמית==
 
[[קובץ:Affluenza2.png|פרסומת למכונית בשנות ה-50, מתוך הסרט [[מחלת השפע]] שעוסק ב[[תרבות הצריכה]].|ממוזער|300px]]
 
[[קובץ:Affluenza2.png|פרסומת למכונית בשנות ה-50, מתוך הסרט [[מחלת השפע]] שעוסק ב[[תרבות הצריכה]].|ממוזער|300px]]
המכונית היא סמל סטטוס שנועד לסמל לאחרים כמה האדם הוא מוצלח, עשיר וכו', היא אביזר גדול ובולט שאפשר לקחת למקומות שונים ולהפגין בו לפני זרים ומכרים (בניגוד לבית). דבר זה גורם לאנשים רבים להשקיע במכוניות יקרה יותר או בניקיון המכונית.  
+
המכונית היא סמל סטטוס שנועד לסמל לאחרים כמה האדם הוא מוצלח, עשיר וכו', היא אביזר גדול ובולט שאפשר לקחת למקומות שונים ולהפגין בו לפני זרים ומכרים (בניגוד לבית). דבר זה גורם לאנשים רבים להשקיע במכוניות יקרה יותר או בניקיון המכונית.  
    
הגוצנטריות יכולה להשפיע על היבטים כמו הערכה עצמית וזהות עצמית. לדוגמה אנשים שמנסים לבטא את עצמם דרך סוג הרכב שהם קונים, אביזרים שהם קונים למכוניות ורמת הניקיון והתחזוקה של המכונית. חלק מהאנשים עשויים להשקיע במכונית מאמץ גדול יותר ממה שהם ישקיעו בגוף שלהם עצמם. בנוסף שימוש יומיומי במכונית גורם לאנשים להרגיש שהמכונית היא המשך של הגוף שלהם ודבר זה יוצר תחושת הזדהות עם המכונית. כך אנשים אומרים "אני פונה" כאשר הם מתכוונים שהמכונית בה הם נוהגים תפנה. פגיעה במכונית בכוונה או בטעות עלולה לגרור התנהגות אלימה כאילו האדם עצמו נתקף.  
 
הגוצנטריות יכולה להשפיע על היבטים כמו הערכה עצמית וזהות עצמית. לדוגמה אנשים שמנסים לבטא את עצמם דרך סוג הרכב שהם קונים, אביזרים שהם קונים למכוניות ורמת הניקיון והתחזוקה של המכונית. חלק מהאנשים עשויים להשקיע במכונית מאמץ גדול יותר ממה שהם ישקיעו בגוף שלהם עצמם. בנוסף שימוש יומיומי במכונית גורם לאנשים להרגיש שהמכונית היא המשך של הגוף שלהם ודבר זה יוצר תחושת הזדהות עם המכונית. כך אנשים אומרים "אני פונה" כאשר הם מתכוונים שהמכונית בה הם נוהגים תפנה. פגיעה במכונית בכוונה או בטעות עלולה לגרור התנהגות אלימה כאילו האדם עצמו נתקף.  
שורה 58: שורה 58:     
==ביקורת והתנגדות==
 
==ביקורת והתנגדות==
היו מבקרים של תרבות המכוניות עוד בתחילתה. בשנות 1920 הולכי רגל והורים ארגנו מחאות נגד השתלטות של המכוניות על המרחב הציבורי ועל סיכון חיי הולכי רגל בכלל וילדים בפרט.  
+
היו מבקרים של תרבות המכוניות עוד בתחילתה. בשנות ה-20 של המאה ה-20 הולכי רגל והורים ארגנו מחאות נגד השתלטות של המכוניות על המרחב הציבורי ועל סיכון חיי הולכי רגל בכלל וילדים בפרט.  
   −
בשנות ה-50 היתה התחזקות של תרבות המכוניות הן באירופה והן בארצות הברית. בארצות הברית החלה עליה תלולה בבניית פרברים צמודי קרקע, ויציאה של המשפחות הצעירות מתוך הערים. משפחות שחיו בפרברים היו צריכות לפחות מכונית אחת ובדרך כלל שתי מכוניות, בגלל הקושי לקיים תחבורה ציבורית בעיר לא צפופה ובגלל שחנויות ומקומות עבודה לא נמצאים במרחק הליכה (גם בגלל [[הפרדת שימושי קרקע]]). באירופה החל גל דומה של פרבור ועליה ניכרת במכירות מכוניות אם כי רוב ערי אירופה עדיין היו בנויות סביב תחנות רכבת ובצורה צפופה שהקלה על הליכה.  
+
בשנות ה-50 הייתה התחזקות של תרבות המכוניות הן באירופה והן בארצות הברית. בארצות הברית החלה עליה תלולה בבניית פרברים צמודי קרקע, ויציאה של המשפחות הצעירות מתוך הערים. משפחות שחיו בפרברים היו צריכות לפחות מכונית אחת ובדרך כלל שתי מכוניות, בגלל הקושי לקיים תחבורה ציבורית בעיר לא צפופה ובגלל שחנויות ומקומות עבודה לא נמצאים במרחק הליכה (גם בגלל [[הפרדת שימושי קרקע]]). באירופה החל גל דומה של פרבור ועליה ניכרת במכירות מכוניות אם כי רוב ערי אירופה עדיין היו בנויות סביב תחנות רכבת ובצורה צפופה שהקלה על הליכה.  
    
הקונפליקט עם מכוניות היה משמעותי יותר במדינות שבהן היתה מסורת ארוכה של [[תחבורת אופניים]] ובערים צפופות. בשנות ה-60 וה-70 החלו מחאות נגד מכוניות בהולנד. תנועת [[פרובו (תנועה)|פרובו]] דרשה יותר תחבורת אופניים. דבר זה הפך בשנות ה-70 למחאה עממית [[עצרו את רצח הילדים]] עקב הגידול המתמיד בילדים שנהרגו בתאונות דרכים כהולכי רגל וכרוכבי אופניים. בנוסף לכך בערים הצפופות של הולנד היה קשה לייצר מספיק מקומות חניה והיו כבר בעיות גדולות של פקקי תנועה. בנוסף לכך משבר הנפט של שנות ה-70 ערער את כלכלת המכוניות והעלאה שאלות האם היא רצויה. דבר זה גרם לשינוי מדיניות בהולנד במדיניות כמו "החזק שומר על החלש" בתכנון עירוני ובקידום תשתיות אופניים.  
 
הקונפליקט עם מכוניות היה משמעותי יותר במדינות שבהן היתה מסורת ארוכה של [[תחבורת אופניים]] ובערים צפופות. בשנות ה-60 וה-70 החלו מחאות נגד מכוניות בהולנד. תנועת [[פרובו (תנועה)|פרובו]] דרשה יותר תחבורת אופניים. דבר זה הפך בשנות ה-70 למחאה עממית [[עצרו את רצח הילדים]] עקב הגידול המתמיד בילדים שנהרגו בתאונות דרכים כהולכי רגל וכרוכבי אופניים. בנוסף לכך בערים הצפופות של הולנד היה קשה לייצר מספיק מקומות חניה והיו כבר בעיות גדולות של פקקי תנועה. בנוסף לכך משבר הנפט של שנות ה-70 ערער את כלכלת המכוניות והעלאה שאלות האם היא רצויה. דבר זה גרם לשינוי מדיניות בהולנד במדיניות כמו "החזק שומר על החלש" בתכנון עירוני ובקידום תשתיות אופניים.  
שורה 66: שורה 66:  
באותה תקופה החלה תנועה של [[עירוניות מתחדשת]] שביקרה את השפעות ה[[פרבור]] בעקבות כתביה של [[ג'יין ג'ייקובס]] ובמיוחד ספרה [[מותן וחייהן של ערים אמריקאיות גדולות]]. תומכי העירוניות הנגידו בין העיר לבין הפרברים והצביעו על בעיות שונות שהפרברים החריפו כמו [[זיהום אוויר]], [[פקקי תנועה]], [[ניכור]], [[בדידות]] ו[[תלות ברכב פרטי]]. הם קראו לתכנון שיתחשב יותר בצרכים של הולכי הרגל וקידמו רעיונות כמו [[עירוב שימושי קרקע]] ו[[תכנון מוטה תחבורה ציבורית]] ו[[הליכתיות]]. כמו כן החלו מחקרים על [[השפעות חיצוניות של מכוניות]] כמו עלויות של פקקים, של חניה, זיהום, תאונות עוד.  
 
באותה תקופה החלה תנועה של [[עירוניות מתחדשת]] שביקרה את השפעות ה[[פרבור]] בעקבות כתביה של [[ג'יין ג'ייקובס]] ובמיוחד ספרה [[מותן וחייהן של ערים אמריקאיות גדולות]]. תומכי העירוניות הנגידו בין העיר לבין הפרברים והצביעו על בעיות שונות שהפרברים החריפו כמו [[זיהום אוויר]], [[פקקי תנועה]], [[ניכור]], [[בדידות]] ו[[תלות ברכב פרטי]]. הם קראו לתכנון שיתחשב יותר בצרכים של הולכי הרגל וקידמו רעיונות כמו [[עירוב שימושי קרקע]] ו[[תכנון מוטה תחבורה ציבורית]] ו[[הליכתיות]]. כמו כן החלו מחקרים על [[השפעות חיצוניות של מכוניות]] כמו עלויות של פקקים, של חניה, זיהום, תאונות עוד.  
   −
בשנות ה-80 החלו מחאות נגד כבישים מהירים באנגליה. באותו זמן החלו להתפרסם מחקרים שערערו על הרעיון לפניו כבישים מהירים מהווים פתרון טוב לבעיות גודש בגלל היבטים כמו [[ביקוש מושרה]] בתחום התחבורה. התוצאה היתה שינוי מדיניות ו[[ביטול כבישים מהירים]].  
+
בשנות ה-80 של המאה ה-20 החלו מחאות נגד כבישים מהירים באנגליה. באותו זמן החלו להתפרסם מחקרים שערערו על הרעיון לפניו כבישים מהירים מהווים פתרון טוב לבעיות גודש בגלל היבטים כמו [[ביקוש מושרה]] בתחום התחבורה. התוצאה הייתה שינוי מדיניות ו[[ביטול כבישים מהירים]].  
    
מספר חוקרי בריאות החלו לשים לב ל[[השפעות בריאותיות של מכוניות]] – מלבד [[תאונות דרכים]] ו[[זיהום אוויר מתחבורה]] חוקרים החלו לחקור היבטים נוספים כמו [[אורח חיים יושבני]] או השפעות של נהיגה על [[מתח נפשי]]. ארגוני למען [[בריאות הציבור]] כמו  [[ארגון הבריאות העולמי]] החלו לתמוך ב[[אורח חיים פעיל]] ובקידום [[תחבורה פעילה]].  
 
מספר חוקרי בריאות החלו לשים לב ל[[השפעות בריאותיות של מכוניות]] – מלבד [[תאונות דרכים]] ו[[זיהום אוויר מתחבורה]] חוקרים החלו לחקור היבטים נוספים כמו [[אורח חיים יושבני]] או השפעות של נהיגה על [[מתח נפשי]]. ארגוני למען [[בריאות הציבור]] כמו  [[ארגון הבריאות העולמי]] החלו לתמוך ב[[אורח חיים פעיל]] ובקידום [[תחבורה פעילה]].  
   −
בעשורים האחרונים יש ביקורת תרבותית נגד ראייה מרוכזת במכוניות. ביקורת זו מגיעה מצד תנועות סביבתיות, מצד מתנגדים לתרבות הצריכה, פעילים נגד שינויי אקלים, רוכבי אופניים והולכי רגל. דוגמה אחת לכך היא איורים של [[אדבסטרס]] בהקשר של מכוניות. הסרט [[מחלת השפע]] שעסק בתרבות הצריכה הדגים כיצד נעשה שיווק של חיי פרברים בשנות ה-50 כדי לשכנע אנשים לעבור לשם.  
+
בעשורים האחרונים יש ביקורת תרבותית נגד ראייה מרוכזת במכוניות. ביקורת זו מגיעה מצד תנועות סביבתיות, מצד מתנגדים לתרבות הצריכה, פעילים נגד שינויי אקלים, רוכבי אופניים והולכי רגל. דוגמה אחת לכך היא איורים של [[אדבסטרס]] בהקשר של מכוניות. הסרט [[מחלת השפע]] שעסק בתרבות הצריכה הדגים כיצד נעשה שיווק של חיי פרברים בשנות ה-50 של המאה ה-20 כדי לשכנע אנשים לעבור לשם.  
    
המאייר [[אנדי סינגר]] צייר קריקטורות רבות המדגימות היבטים של תרבות מרוכזת בנהגים כמו נהגים שמתנגדים לסלילת שבילי אופניים, או נהגים שתקועים בפקקים, וכועסים על שאר הנהגים שהם לא נוסעים בתחבורה ציבורית.
 
המאייר [[אנדי סינגר]] צייר קריקטורות רבות המדגימות היבטים של תרבות מרוכזת בנהגים כמו נהגים שמתנגדים לסלילת שבילי אופניים, או נהגים שתקועים בפקקים, וכועסים על שאר הנהגים שהם לא נוסעים בתחבורה ציבורית.
שורה 105: שורה 105:  
עבודות רבות מאת [[אנדי סינגר]]
 
עבודות רבות מאת [[אנדי סינגר]]
 
* [http://www.andysinger.com/bikesample9.html "אם יהיה לכם שביל אופניים איפה אחנה את המכונית שלי?"]
 
* [http://www.andysinger.com/bikesample9.html "אם יהיה לכם שביל אופניים איפה אחנה את המכונית שלי?"]
* [http://www.andysinger.com/bikesample10.html רוכבי האופנניים מקבלים מסלולים מפותלים]
+
* [http://www.andysinger.com/bikesample10.html רוכבי האופניים מקבלים מסלולים מפותלים]
 
* [http://www.andysinger.com/bikesample12.html השוואת השימוש במכונית לעישון - הפרדה בין איזור למכוניות לאיזור ללא מכונית]
 
* [http://www.andysinger.com/bikesample12.html השוואת השימוש במכונית לעישון - הפרדה בין איזור למכוניות לאיזור ללא מכונית]
 
* [http://www.andysinger.com/bikesample14.html פסל ללוחם האופניים]
 
* [http://www.andysinger.com/bikesample14.html פסל ללוחם האופניים]

תפריט ניווט