שינויים

'''קשרי הון-שלטון''' הם קשרים ואינטרסים בין עשירים בעלי הון, אנשי עסקים, מנכ"לים של [[תאגידים]], או ראשי [[ארגוני עובדים]] לבין פוליטיקאים, פקידים ומקבלי החלטות במערכת הפוליטית. במסגרת קשרי הון שלטון פוליטיקאים או פקידים עושים שימוש בשררת השלטון כדי להטיב עם אנשי העסקים בתמורה לטובת הנאה מסוימת - כלכלית, תקשורתית או פוליטית. קשרים אלו מתווכים פעמים רבות על ידי [[לובי פוליטי|שדלנים]] או עורכי דין הנשכרים לצורך זה. רבים רואים בקשרים אלה סוג של [[שחיתות פוליטית|שחיתות]], שכן הדבר גורר קבלת החלטות [[פוליטיקה|פוליטיות]] הנוגעות לכלכלה, [[מדיניות חוץ]], מדיניות בטחון, [[סביבה]] ועוד, שנועדו לקדם את האינטרס של קבוצה קטנה של אנשים, ולא דווקא את האינטרס של כלל הציבור.  

'''קשרי הון-שלטון''' הם קשרים ואינטרסים בין עשירים בעלי הון, אנשי עסקים, מנכ"לים של [[תאגידים]], או ראשי [[ארגוני עובדים]] לבין פוליטיקאים, פקידים ומקבלי החלטות במערכת הפוליטית. במסגרת קשרי הון-שלטון פוליטיקאים או פקידים עושים שימוש בשררת השלטון כדי להטיב עם אנשי העסקים בתמורה לטובת הנאה מסוימת - כלכלית, תקשורתית או פוליטית. קשרים אלו מתווכים פעמים רבות על ידי [[לובי פוליטי|שדלנים]] או עורכי דין הנשכרים לצורך זה. רבים רואים בקשרים אלה סוג של [[שחיתות פוליטית|שחיתות]], שכן הדבר גורר קבלת החלטות [[פוליטיקה|פוליטיות]] הנוגעות לכלכלה, [[מדיניות חוץ]], מדיניות בטחון, [[סביבה]] ועוד, שנועדו לקדם את האינטרס של קבוצה קטנה של אנשים, ולא דווקא את האינטרס של כלל הציבור.  

קשרי הון שלטון יכולים לגרור נזקים כבדים מאוד לציבור - בגלל טיפול לא טוב ב[[כשלי שוק]] ואף טיפוח שלהם - כמו שמירה על [[מונופול|מונופולים]], [[הכחשת זיהום|הכחשה והסתרה של זיהום סביבתי]], פגיעה בבריאות הציבור (לדוגמה [[הכחשת נזקי העישון]]), הזנחה של [[מוצר ציבורי|מוצרים ציבוריים]], [[שחיתות]] בכספי ציבור ועוד. הנזק לציבור הוא דרך אפיקים שונים - [[נזק סביבתי]] הפוגע בציבור היום ו[[סכנה לדורות העתיד|מסכן את דורות העתיד]], מדיניות חוץ או בטחון בעייתית המגבירה סיכונים של מלחמה, הגברה של בעיות [[עוני]], [[אי שוויון]], [[גזענות]] ושנאה עקב פגיעה מוגברת בעניים, הסטת אשמה למיעוטים וטכניקות של הסתה, נזקים בריאותיים על ידי הגברה של [[גורם סיכון בריאותי|גורמי סיכון בריאותיים]], ונזקים כלכליים בגלל הוצאות מיותרות לציבור כצרכן וכן ניצול לא מיטבי של תקציב המדינה.  

קשרי הון-שלטון יכולים לגרור נזקים כבדים מאוד לציבור - בגלל טיפול לא טוב ב[[כשלי שוק]] ואף טיפוח שלהם - כמו שמירה על [[מונופול|מונופולים]], [[הכחשת זיהום|הכחשה והסתרה של זיהום סביבתי]], פגיעה בבריאות הציבור (לדוגמה [[הכחשת נזקי העישון]]), הזנחה של [[מוצר ציבורי|מוצרים ציבוריים]], [[שחיתות]] בכספי ציבור ועוד. הנזק לציבור הוא דרך אפיקים שונים - [[נזק סביבתי]] הפוגע בציבור היום ו[[סכנה לדורות העתיד|מסכן את דורות העתיד]], מדיניות חוץ או בטחון בעייתית המגבירה סיכונים של מלחמה, הגברה של בעיות [[עוני]], [[אי שוויון]], [[גזענות]] ושנאה עקב פגיעה מוגברת בעניים, הסטת אשמה למיעוטים וטכניקות של הסתה, נזקים בריאותיים על ידי הגברה של [[גורם סיכון בריאותי|גורמי סיכון בריאותיים]], ונזקים כלכליים בגלל הוצאות מיותרות לציבור כצרכן וכן ניצול לא מיטבי של תקציב המדינה.  

==שילוב אינטרסים בין הון לשלטון==

==שילוב אינטרסים בין הון לשלטון==

הימין הכלכלי מתחלק למספר זרמים ביחס שלו להון שלטון.  

הימין הכלכלי מתחלק למספר זרמים ביחס שלו להון שלטון.  

* יש הטוענים כי כלל אין בעיה עם קשרי הון שלטון - כי מה שטוב לחברות הגדולות הוא בדרך כלל [[רווחה חברתית|טוב גם לכלל החברה]]. רונלד רייגן טען לדוגמה  "מה שטוב לג'נרל אלקטריק טוב לארצות הברית". עמדה כזו מנוגדת אפילו ל[[תאוריה נאו-קלאסית|תאוריה הנאו-קלאסית]] השמרנית, שמצביעה על מסר [[כשלי שוק]] שמתקיימים לעיתים קרובות כך שאין [[יעילות פארטו]].  

* יש הטוענים כי כלל אין בעיה עם קשרי הון-שלטון - כי מה שטוב לחברות הגדולות הוא בדרך כלל [[רווחה חברתית|טוב גם לכלל החברה]]. רונלד רייגן טען לדוגמה  "מה שטוב לג'נרל אלקטריק טוב לארצות הברית". עמדה כזו מנוגדת אפילו ל[[תאוריה נאו-קלאסית|תאוריה הנאו-קלאסית]] השמרנית, שמצביעה על מסר [[כשלי שוק]] שמתקיימים לעיתים קרובות כך שאין [[יעילות פארטו]].  

* עמדה דומה לכך היא שב[[קפיטליזם]] או [[שוק חופשי]] [[כסף]] מהווה מעין המשך של [[חופש הביטוי]]. אנשים בוחרים בבחירות ויש להם חופש פוליטי לבחור בדעות ובאנשים שונים. בשוק חופשי אנשים מצביעים באמצעות הכסף - בין אם הם בוחרים בין מוצרים שונים ובין אם הם תומכים במועמדים פוליטיים שונים. עמדה זו סובלת מארבע בעיות מרכזיות - האחת היא שבדמוקרטיה לכל אדם יש קול שווה ואילו בשוק ההשפעה מתקבלת לפי כמות הכסף - לאדם אחד יש מיליארד שקל ולאדם אחר יש אלף שקל - ולכן ההשפעה היא פי מיליון. הבעיה השנייה של טיעון זה היא שבדרך כלל אנשים עשירים שולטים על כסף של אחרים דרך [[חברות פירמידה]] או דרך [[מינוף פיננסי]] וכך השפעתם גבוהה אפילו יותר. בעיה שלישית היא שהשפעה זו יכולה להיות לא לינארית - הפוליטיקאי נפגש עם כמות מסויימת של אנשים ביום ואם יש מפסיק תומכים של קבוצה של עשירים הפוליטיקאי מוקף רוב הזמן באנשים אלה וכמות הזמן שהוא נפגש או מקבל דעות אחרות היא נמוכה בהרבה. אנשים עניים רבים לא בהכרח מודעים לאינטרס הפוליטי שלהם - לדוגמה במניעת [[שיווק סיגריות לילדים]] או מניעת [[נזקי סוכר]] (בעיית מחסור ב[[מידע משותף]]). בעיה אחרונה של טיעון זה היא שחלק גדול מהעושר של העשירים נובע כבר מניצול של קשרי הון שלטון שמאפשר להם לנצל לרעה ולפגוע בציבורים אחרים. לדוגמה [[חברות סיגריות]] מנצלות את הכסף שלהן כדי להשפיע על פוליטיקאים, כדי שיוכלו להמשיך [[שיווק סיגריות לילדים ולנוער|לשווק סיגריות לילדים ונוער]], לבלבל את הציבור לגבי נזקים של נרגילות, וכך להמשיך את הדור הבא של [[מכורים לסיגריות]] שימשיך להזרים להם כסף.  

* עמדה דומה לכך היא שב[[קפיטליזם]] או [[שוק חופשי]] [[כסף]] מהווה מעין המשך של [[חופש הביטוי]]. אנשים בוחרים בבחירות ויש להם חופש פוליטי לבחור בדעות ובאנשים שונים. בשוק חופשי אנשים מצביעים באמצעות הכסף - בין אם הם בוחרים בין מוצרים שונים ובין אם הם תומכים במועמדים פוליטיים שונים. עמדה זו סובלת מארבע בעיות מרכזיות - האחת היא שבדמוקרטיה לכל אדם יש קול שווה ואילו בשוק ההשפעה מתקבלת לפי כמות הכסף - לאדם אחד יש מיליארד שקל ולאדם אחר יש אלף שקל - ולכן ההשפעה היא פי מיליון. הבעיה השנייה של טיעון זה היא שבדרך כלל אנשים עשירים שולטים על כסף של אחרים דרך [[חברות פירמידה]] או דרך [[מינוף פיננסי]] וכך השפעתם גבוהה אפילו יותר. בעיה שלישית היא שהשפעה זו יכולה להיות לא לינארית - הפוליטיקאי נפגש עם כמות מסויימת של אנשים ביום ואם יש מפסיק תומכים של קבוצה של עשירים הפוליטיקאי מוקף רוב הזמן באנשים אלה וכמות הזמן שהוא נפגש או מקבל דעות אחרות היא נמוכה בהרבה. אנשים עניים רבים לא בהכרח מודעים לאינטרס הפוליטי שלהם - לדוגמה במניעת [[שיווק סיגריות לילדים]] או מניעת [[נזקי סוכר]] (בעיית מחסור ב[[מידע משותף]]). בעיה אחרונה של טיעון זה היא שחלק גדול מהעושר של העשירים נובע כבר מניצול של קשרי הון-שלטון שמאפשר להם לנצל לרעה ולפגוע בציבורים אחרים. לדוגמה [[חברות סיגריות]] מנצלות את הכסף שלהן כדי להשפיע על פוליטיקאים, כדי שיוכלו להמשיך [[שיווק סיגריות לילדים ולנוער|לשווק סיגריות לילדים ונוער]], לבלבל את הציבור לגבי נזקים של נרגילות, וכך להמשיך את הדור הבא של [[מכורים לסיגריות]] שימשיך להזרים להם כסף.  

* עמדה שלישית היא שהתרופה לבעיות של הון שלטון היא דרך "הקטנת הממשלה"  - אם הממשלה היא קטנה פירוש הדבר שיש לה תקציב קטן ולכן היא פחות יכולה לבזבז כספי ציבור ופחות יכולה לעוות את השוק. הקושי של טיעון זה הוא שהממשלה משפיע על זכויות קניין ועל התנהלות השוק דרך אפיקים רבים אחרים שאינם קשורים לתקציב - לדוגמה חובת סימון ערים תזונתיים על המזון או איסור מכירת סיגריות לקטינים. יש ליברטרים הטוענים כי גם את החקיקה והרגולציה יש לבטל ככל האפשר וכי [[שוק חופשי]] ללא רגולציה יהיה מנגנון אידאלי. דבר זה מתנגש עם התאוריה הכלכלית הנאו-קלאסית ועם [[חקר הכלכלה|זרמים אחרים בכלכלה]] המצביעים על דרכים רבות שבהן חברות יכולות להפעיל אלימות או לפגוע בציבור גם ללא סיוע מצד ממשלות - לדוגמה מכירת מוצרים ממכרים ומזיקים (כמו אופיום, סיגריות), שכירת צבאות או שכירי חרב (תאגידים ששכרו צבאות, מאפיה, שכירת שכירי חרב במערב הפרוע ועוד), שיחוד של שופטים ובאופן כללי חוסר יכולת של המערכת המשפטית להתמודד לבדה עם הכוח של חברות גדולות.

* עמדה שלישית היא שהתרופה לבעיות של הון שלטון היא דרך "הקטנת הממשלה"  - אם הממשלה היא קטנה פירוש הדבר שיש לה תקציב קטן ולכן היא פחות יכולה לבזבז כספי ציבור ופחות יכולה לעוות את השוק. הקושי של טיעון זה הוא שהממשלה משפיע על זכויות קניין ועל התנהלות השוק דרך אפיקים רבים אחרים שאינם קשורים לתקציב - לדוגמה חובת סימון ערים תזונתיים על המזון או איסור מכירת סיגריות לקטינים. יש ליברטרים הטוענים כי גם את החקיקה והרגולציה יש לבטל ככל האפשר וכי [[שוק חופשי]] ללא רגולציה יהיה מנגנון אידאלי. דבר זה מתנגש עם התאוריה הכלכלית הנאו-קלאסית ועם [[חקר הכלכלה|זרמים אחרים בכלכלה]] המצביעים על דרכים רבות שבהן חברות יכולות להפעיל אלימות או לפגוע בציבור גם ללא סיוע מצד ממשלות - לדוגמה מכירת מוצרים ממכרים ומזיקים (כמו אופיום, סיגריות), שכירת צבאות או שכירי חרב (תאגידים ששכרו צבאות, מאפיה, שכירת שכירי חרב במערב הפרוע ועוד), שיחוד של שופטים ובאופן כללי חוסר יכולת של המערכת המשפטית להתמודד לבדה עם הכוח של חברות גדולות.

* [https://www.facebook.com/j14live/#!/הון-שלטון-ותקשורת-255741254465475/?fref=ts הון שלטון תקשורת]{{פייסבוק|דף}}

* [https://www.facebook.com/j14live/#!/הון-שלטון-ותקשורת-255741254465475/?fref=ts הון שלטון תקשורת]{{פייסבוק|דף}}

;קשרי הון שלטון בישראל:

;קשרי הון-שלטון בישראל:

* תגית [http://www.themarker.com/misc/tags/1.600843 הון שלטון] בעיתון דה-מארקר.  

* תגית [http://www.themarker.com/misc/tags/1.600843 הון שלטון] בעיתון דה-מארקר.  

*[http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20100720_1180537&log=true בנק ישראל: עשר משפחות שולטות בשוק הישראלי - יש כאן איום על הדמוקרטיה] 20.7.2010, דה מארקר  

*[http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20100720_1180537&log=true בנק ישראל: עשר משפחות שולטות בשוק הישראלי - יש כאן איום על הדמוקרטיה] 20.7.2010, דה מארקר  

* [http://www.youtube.com/watch?v=20mXNRglfk8&feature=player_embedded דר' ירון זליכה - האם מדינת ישראל מושחתת?] הרצאה ביוטיוב,מרץ 2010, שעה וארבעים

* [http://www.youtube.com/watch?v=20mXNRglfk8&feature=player_embedded דר' ירון זליכה - האם מדינת ישראל מושחתת?] הרצאה ביוטיוב,מרץ 2010, שעה וארבעים

* [http://www.themarker.com/law/1.1633031 "הצרה היא לא השלטון אלא בעלי ההון - זה גרוע יותר משוחד"] ראיון עם ד"ר דורון נבות, בעקבות ספרו "שחיתות פוליטית בישראל", דה מרקר, 03.02.2012

* [http://www.themarker.com/law/1.1633031 "הצרה היא לא השלטון אלא בעלי ההון - זה גרוע יותר משוחד"] ראיון עם ד"ר דורון נבות, בעקבות ספרו "שחיתות פוליטית בישראל", דה מרקר, 03.02.2012

* [http://www.haaretz.co.il/magazine/1.1688031 בעתיד המאוד לא רחוק יכניסו אנשים לכלא על דברים שאני עשיתי] ראיון עם אלדד יניב על תפקידו בקשרי הון שלטון בישראל, גידי וייץ, 18.04.2012

* [http://www.haaretz.co.il/magazine/1.1688031 בעתיד המאוד לא רחוק יכניסו אנשים לכלא על דברים שאני עשיתי] ראיון עם אלדד יניב על תפקידו בקשרי הון-שלטון בישראל, גידי וייץ, 18.04.2012

* [http://www.haaretz.co.il/magazine/1.1736637 הון, שלטון והפרטות. כך זה נראה מבפנים, ראיון עם ירון יעקובס, מנכ"ל רשות החברות הממשלתיות בעברו], גידי וייץ, הארץ, 22.06.2012

* [http://www.haaretz.co.il/magazine/1.1736637 הון, שלטון והפרטות. כך זה נראה מבפנים, ראיון עם ירון יעקובס, מנכ"ל רשות החברות הממשלתיות בעברו], גידי וייץ, הארץ, 22.06.2012

* [http://www.themarker.com/markets/marketmoney/1.1882072 מי יעמיד לדין 12 אלף עובדי ציבור?] על מלחמתה של הונג קונג בשחיתות, איתן אבריאל, דה מרקר, 08.12.2012

* [http://www.themarker.com/markets/marketmoney/1.1882072 מי יעמיד לדין 12 אלף עובדי ציבור?] על מלחמתה של הונג קונג בשחיתות, איתן אבריאל, דה מרקר, 08.12.2012

* [http://www.themarker.com/law/1.2346485 עתירה לבג"ץ: "נבחרת הדירקטורים מקצינה את הקשר בין הון לשלטון"] אבי בר-אלי, דה מרקר 12.06.2014  

* [http://www.themarker.com/law/1.2346485 עתירה לבג"ץ: "נבחרת הדירקטורים מקצינה את הקשר בין הון לשלטון"] אבי בר-אלי, דה מרקר 12.06.2014  

;קשרי הון שלטון וקשרים לתקשורת:

;קשרי הון-שלטון וקשרים לתקשורת:

* [http://www.youtube.com/watch?v=_v5SGlf9q6E הכוחות הנסתרים שמניעים את עולם התקשורת הישראלי] נופר סיני, דה מארקר, 2011

* [http://www.youtube.com/watch?v=_v5SGlf9q6E הכוחות הנסתרים שמניעים את עולם התקשורת הישראלי] נופר סיני, דה מארקר, 2011

* [http://www.themarker.com/advertising/1.657457 ריכוזיות ותחרות: מדוע הטייקונים נכנסים לעיתונות], אופיר בר-זהר, אמיר טייג, TheMarker, 19.06.2011

* [http://www.themarker.com/advertising/1.657457 ריכוזיות ותחרות: מדוע הטייקונים נכנסים לעיתונות], אופיר בר-זהר, אמיר טייג, TheMarker, 19.06.2011