שינויים

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

התאוריה של הסנטימנט המוסרי

הוסרו 3 בתים, 11 אפריל
מ
אין תקציר עריכה
באופן כללי, סמית הלך בעקבות דעותיו של מורו, פרנסיס האצ'סון (Francis Hutcheson‏) שחילק את פילוסופיית המוסר לארבעה חלקים: אתיקה ומעלות טובות; זכויות פרטיות וחרות טבעית; זכויות משפחתיות (מכונה כלכלה) וזכויות הפרט והמדינה (פוליטיקה). האצ'סון חשב שיש "חוש שישי" של מוסר או "חוש מוסר", רעיון דומה בוטה על ידי [[דייוויד יום]] (מסה של טבע האדם) טען שהאדם מרוצה מ"תועלת". סמית דחה את הרעיון של האצ'סון. משנת 1741, סמית דגל בשיטת הניסוי של יום (הפונה לניסיון האנושי) להחליף את "חוש המוסר" בגישה פלורליסטית למוסר, המבוססת על מניעים פסיכולוגיים רבים.
יש הוגים הרואים בספר זה חלק יותר "הומניסטי" ומתחשב בעניים לעומת "עושר העמים" שנוקט בעמדה יותר קפיטליסטית. לדוגמה ריקי שיו, טוענת כי ניתן לראות במשנתו של הכלכלן [[אמרטיה סן]] כממשיך למשנתו של סמית, באמצעות המושג של "סימפתיה" ולכן ניתן לראות במשנתו הפילוספוית של סמית כמובילה לכלכלת רווחה או משטר סוציאל -דמוקרטי. [https://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=8059]
==חלק א ': תקינות הפעולה==
סמית פותח בתת-חלק בשם "תחושת ההגינות".
הפרק בחלק זה עוסק ב[[אמפתיה]] (סמית כותב סימפתיה, אבל משמעות המילה השתנתה כך שהיא עוסקת באמפתיה - רגש חמלה לאחרים).
==קישורים חיצוניים==
* [https://en.wikipedia.org/wiki/The_Theory_of_Moral_Sentiments התאוריה של הסנטימנט המוסרי] בוויקיפדיה האנגלית
* [https://en.wikisource.org/wiki/The_Theory_of_Moral_Sentiments/Part_I הספר (באנגלית)], ויקיטקסט.
* ריקי שיו, [https://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=8059 מאדם סמית לאמרטיה סן : סימפתיה כמושג מפתח בפילוסופית רווחה], [[חברה (כתב עת)|חברה: כתב עת סוציאליסטי לענייני חברה, כלכלה פוליטיקה ותרבות]], יולי 2003, גיליון 8
* [[איציק ספורטא]], [http://www.haokets.org/2004/06/19/%D7%90%D7%93%D7%9D-%D7%A1%D7%9E%D7%99%D7%AA-%D7%9C%D7%9E%D7%AA%D7%A7%D7%93%D7%9E%D7%99%D7%9D/ אדם סמית למתקדמים], אתר [[העוקץ]], 19.06.2004

תפריט ניווט