47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 1:
שורה 1: − + − + − + + + + + + + + − + + + + − בשנים האחרונות נעשות פעולות על ידי החברות להקטין את כמות הפליטות. עם זאת כמות הזיהום שהן אחראיות לו הינו גדול. נכון לשנת 2006, 3 מפעלים של רותם אמפרט לבדה, לדוגמה, היו אחראים לכ-44% מהפליטות של זיהום אוויר חלקיקי תעשייתי בישראל. "תרכובות ברום" ברמת חובב מפיקה כשליש מכלל הייצור העולמי של [[מתיל ברומיד]] ופלטה גם כמוית חריגות של חומרים מסרטנים.+ + + + + + + + שורה 26:
שורה 43: +
אין תקציר עריכה
'''כימיקלים לישראל''' ('''כי"ל''') היא חברת בת של [[החברה לישראל]] (הנשלטת על ידי [[האחים עופר]]) וחברת האם של חברות המייצרות אשלג, מגנזיום, כימיקלים ודשנים: [[מפעלי ים המלח]], [[רותם אמפרט]], [[תרכובות ברום]] ו[[פריקלאס]].
'''כימיקלים לישראל''' ('''כי"ל''') היא חברת בת של [[החברה לישראל]] (הנשלטת על ידי [[האחים עופר]]) וחברת האם של חברות המייצרות אשלג, מגנזיום, כימיקלים ודשנים: [[מפעלי ים המלח]], [[רותם אמפרט]], [[תרכובות ברום]] ו[[פריקלאס]].
כימיקלים לישראל הוקמה כחברה ממשלתית ב-1968, ומשנת 1992 החלה בתהליכי הפרטה עת הונפקה באופן חלקי בבורסה לניירות ערך בתל אביב. כיום היא חברה ציבורית רב לאומית בשליטת האחים עופר. במבנה הבעלות הנוכחי (2008) החברה לישראל מחזיקה בכ-50% מהמניות, היתרה מוחזקת על ידי הציבור, גורמים מוסדיים ו-10% נוספים על ידי חברה הנסחרת בבורסת ניו יורק.
כימיקלים לישראל הוקמה כ[[חברה ממשלתית]] ב-1968, ומשנת 1992 החלה בתהליכי [[הפרטה]]] עת הונפקה באופן חלקי בבורסה לניירות ערך בתל אביב. כיום היא [[תאגיד רב לאומי|חברה ציבורית רב לאומית]] בשליטת [[האחים עופר]]. במבנה הבעלות הנוכחי (2008) החברה לישראל מחזיקה בכ-50% מהמניות, היתרה מוחזקת על ידי הציבור, גורמים מוסדיים ו-10% נוספים על ידי חברה הנסחרת בבורסת ניו יורק.
המקור העיקרי לחומרי הגלם של החברה בישראל הוא [[ים המלח]]. כי"ל מחזיקה בזכיונות לכריית מינרלים באיכות גבוהה מים המלח), ומחצבי פוספטים בנגב, אולם לחברה מתקני כריית אשלג גם באנגליה ובספרד וכן ומתקני ייצור מהותיים גם בגרמניה, הולנד, ספרד, אנגליה, ארצות הברית, סין וצרפת. מתקני ייצור משניים נמצאים באוסטריה, בלגיה, טורקיה, ברזיל, ארגנטינה ואוסטרליה. בנוסף מתוכננת הקמת מפעל בהודו.
המקור העיקרי ל[[חומר גלם|חומרי הגלם]] של החברה בישראל הוא [[ים המלח]]. כי"ל מחזיקה בזכיונות לכריית מינרלים ובתוכם [[אשלג]] באיכות גבוהה מים המלח בינהם, ומחצבי [[פוספטים]] בנגב, אולם לחברה מתקני כריית אשלג גם באנגליה ובספרד וכן ומתקני ייצור מהותיים גם בגרמניה, הולנד, ספרד, אנגליה, ארצות הברית, סין וצרפת. מתקני ייצור משניים נמצאים באוסטריה, בלגיה, טורקיה, ברזיל, ארגנטינה ואוסטרליה. בנוסף מתוכננת הקמת מפעל בהודו.
בשנת 2004 מעל 92% ממכירות החברה היו בשווקים בינלאומיים מחוץ לישראל וכ-45% מהייצור היה מחוץ לישראל.
בשנת 2004 מעל 92% ממכירות החברה היו בשווקים בינלאומיים מחוץ לישראל וכ-45% מהייצור היה מחוץ לישראל.
נכון ל-2005 כי"ל היא החברה החמישית בגודלה בעולם בייצור דשנים, השלישית בגודלה בייצור מגנזיום בעולם המערבי, והספקית הגדולה בעולם של ברום אלמנטארי וחומצה זרחתית נקייה.
נכון ל-2005 כי"ל היא החברה החמישית בגודלה בעולם בייצור [[דשן כימי]], השלישית בגודלה בייצור [[מגנזיום]] בעולם המערבי, והספקית הגדולה בעולם של [[ברום אלמנטארי]] ו[[חומצה זרחתית]] נקייה.
בחודש מאי 2007 הגיע שווי השוק של החברה ל-40 מיליארד שקל לעומת שווי שוק של 4 מיליארד בחודש במרץ 1997, בו מכרה המדינה לחברה לישראל 17% ממניות החברה. בשנת 2007 רשמה החברה רווח נקי בסך 2 מיליארד ש"ח.
בחודש מאי 2007 הגיע שווי השוק של החברה ל-40 מיליארד שקל לעומת שווי שוק של 4 מיליארד בחודש במרץ 1997, בו מכרה המדינה לחברה לישראל 17% ממניות החברה. בשנת 2007 רשמה החברה רווח נקי בסך 2 מיליארד ש"ח.
==דלדול משאבים==
עתודות ה[[אשלג]] של ישראל הן 40 מיליוני טונות נכון לשנת 2010, והיא כורה 2-2.5 מיליוני טונות אשלג בשנה, כך שגמר עתודות האשלג של ישראל, ללא גידול בתפוקה, יתרחש עד שנת 2030. .<ref name="Jasinski">Stephen M. Jasinski [http://minerals.usgs.gov/minerals/pubs/commodity/potash/mcs-2011-potas.pdf Potash], USGS Mineral Commodity Summary 2011</ref>
לישראל יש עתודות [[פוספט|פוספטים]] של 1.5-2 מיליארד טונות, שמהוות 1% מעתודות הפוספט בעולם. בכל שנה כורה ישראל כמות של 7 מיליון טונות סלע פוספט ומופקים מהם 3.5 מיליון טונות של פופסט מועשר. התפוקה העולמית השנתית עמדה על 145 מיליון טונות פוספט בשנת 2005 וישראל מפיקה 2% מהתפוקה העולמית. על פי מגמות אלה, ישראל תחסל כמעט לגמרי את עתודות הפוספט שלה בתוך 25 שנה, עד 2037. קיימים שדות נוספים כמו [[שדה בריר]] ליד ערד שיכולים להמשיך את הכרייה למשך עוד מספר שנים עד 10 שנים, כלומר ישראל תכלה את עתודות הפוספט שלה עד 2047. <ref name="sudri2007">[http://www.nobarir.com/geo/files/GnT.pdf סלעי הפוספט, עבר גיאולוגי, הווה כלכלי, ועתיד לא ברור], דוד סודרי, גליליאו, מרץ 2007</ref>
כל זאת במקביל ל[[גידול אוכלוסין בישראל|גידול האוכלוסיה בישראל]] והגדלת ההסתמכות על [[דלק מחבצי]] וייבוא של מזון.
==זיהום אוויר==
==זיהום אוויר==
חברות רבות בבעלות החברה קשורות לפעילות המייצרת כמות גדולה של [[זיהום אוויר]] תעשייתי. בינן חברות המחזיקות מפעלים לייצור חומרי גלם אנ-אורגניים: [[מפעלי ים המלח]], [[רותם אמפרט]], [[פריקלאס]] (המסווגים כמפעלים בעלי פוטנציאל זיהום מסוג א' על ידי המשרד להגנת הסביבה). וכן הפירמה [[תרכובות ברום]]. לחברות אלה קיימת היסטוריה מתמשכת של זיהום אוויר ושל אי עמידה בתקנים בתחום.
{{הפניה לערך מורחב|זיהום אוויר בישראל}}
חברות רבות בבעלות החברה קשורות לפעילות המייצרת כמות גדולה של [[זיהום אוויר תעשייתי]]. בינן חברות המחזיקות מפעלים לייצור חומרי גלם אנ-אורגניים: [[מפעלי ים המלח]], [[רותם אמפרט]], [[פריקלאס]] (המסווגים כמפעלים בעלי פוטנציאל זיהום מסוג א' על ידי [[המשרד להגנת הסביבה]]). וכן הפירמה [[תרכובות ברום]]. לחברות אלה קיימת היסטוריה מתמשכת של [[זיהום אוויר]] ושל אי עמידה בתקנים בתחום.
בשנים האחרונות נעשות פעולות על ידי החברות להקטין את כמות הפליטות. עם זאת כמות הזיהום שהן אחראיות לו נשאר גדול. נכון לשנת 2006, 3 מפעלים של רותם אמפרט לבדה, לדוגמה, היו אחראים לכ-44% מהפליטות של [[זיהום אוויר בישראל| זיהום אוויר]] [[חומר חלקיקי|חלקיקי]] תעשייתי בישראל. "תרכובות ברום" ברמת חובב מפיקה כשליש מכלל הייצור העולמי של [[מתיל ברומיד]] ופלטה גם כמוית חריגות של חומרים מסרטנים.
==ראו גם==
* [[שיא תפוקת הפוספט]]
* [[אשלג]]
* [[גז טבעי בישראל]]
* [[כלכלת ישראל]]
* [[חקלאות בישראל]]
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
* [http://tase.co.il/TASE/General/Company/companyDetails.htm?CompanyID=000281 באתר הבורסה]
* [http://tase.co.il/TASE/General/Company/companyDetails.htm?CompanyID=000281 באתר הבורסה]
[[קטגוריה:זיהום בישראל]]
[[קטגוריה:זיהום בישראל]]
[[קטגוריה:חברות חקלאות]]
[[קטגוריה:חברות חקלאות]]
[[קטגוריה:מחצבים]]