שינויים

הראשון שערער על הנחה זו היה [[יוזף שומפטר]] שפיתח את תורת התחרות השומפטריאנית. לפי שומפטר, בתנאי תחרות עזה עם יצרנים רבים, הרווח של החברות נשחק והן עסוקות בשרידה בלבד. אין להם עודפים להשקעה במחקר ובפיתוח. לכן לפי שומפטר מי שמוביל את החדשנות בתחומים רבים הן חברות ו[[תאגיד|תאגידים]] גדולים אשר יש להם מספיק "מרווח נשימה" והם נמצאים בתנאים של [[אוליגופול]] שבהם יש להם מספיק מוטיבציה לבצע פיתוח טכנולוגי כדי להגדיל את נתח השוק שלהם, ומצד שני יש להם מספיק משאבים וזמן כדי לממן מחקר ופיתוח. התאוריה של שופטר מודגמת לדגומה בשוק הצמיגים בארה"ב. השוק שהיה בעבר בן מאות חברות עבר ריכוזיות לכיוון של 4 חברות שמספקות את רוב החידושים הטכנולוגיים כמו לדוגמה צמיג רכב ללא פנימית.  

הראשון שערער על הנחה זו היה [[יוזף שומפטר]] שפיתח את תורת התחרות השומפטריאנית. לפי שומפטר, בתנאי תחרות עזה עם יצרנים רבים, הרווח של החברות נשחק והן עסוקות בשרידה בלבד. אין להם עודפים להשקעה במחקר ובפיתוח. לכן לפי שומפטר מי שמוביל את החדשנות בתחומים רבים הן חברות ו[[תאגיד|תאגידים]] גדולים אשר יש להם מספיק "מרווח נשימה" והם נמצאים בתנאים של [[אוליגופול]] שבהם יש להם מספיק מוטיבציה לבצע פיתוח טכנולוגי כדי להגדיל את נתח השוק שלהם, ומצד שני יש להם מספיק משאבים וזמן כדי לממן מחקר ופיתוח. התאוריה של שופטר מודגמת לדגומה בשוק הצמיגים בארה"ב. השוק שהיה בעבר בן מאות חברות עבר ריכוזיות לכיוון של 4 חברות שמספקות את רוב החידושים הטכנולוגיים כמו לדוגמה צמיג רכב ללא פנימית.  

מריאנה מצוקאטו(Mazzucato), פרופסורית לכלכלה מאוניברסיטת סאסקס בבריטניה שמתמחה במדע וטכנולוגיה, טוענת בספר  "[[המדינה היזמית]]" (The Entrepreneurial State) כי המודלים הכלכליים אינם נכונים וכי מי שלוקח את רוב הסיכונים בעת מחקר ופיתוח, הן במימון והן בקיום של מחקר ישיר היא דווקא המדינה וגופים ציבוריים ולא חברות פרטיות. על פי מצוקאטו, המחקר הציבורי הוא זה שמבצע את רוב המחקר כאשר עיקר הפעילות של החברות הוא בעטיפה, שיווק והנגשה של טכנולוגיות שפותחו כבר קודם, ו"גזירת קופון" על המחקר הציבורי. [http://www.globes.co.il/serve/globes/printwindow.asp?did=1000868667]

מריאנה מצוקאטו (Mazzucato), פרופסורית לכלכלה מאוניברסיטת סאסקס בבריטניה שמתמחה במדע וטכנולוגיה, טוענת בספר  "[[המדינה היזמית]]" (The Entrepreneurial State) כי המודלים הכלכליים אינם נכונים וכי מי שלוקח את רוב הסיכונים בעת מחקר ופיתוח, הן במימון והן בקיום של מחקר ישיר היא דווקא המדינה וגופים ציבוריים ולא חברות פרטיות. על פי מצוקאטו, המחקר הציבורי הוא זה שמבצע את רוב המחקר כאשר עיקר הפעילות של החברות הוא בעטיפה, שיווק והנגשה של טכנולוגיות שפותחו כבר קודם, ו"גזירת קופון" על המחקר הציבורי. [http://www.globes.co.il/serve/globes/printwindow.asp?did=1000868667]

על פי מצוקאטו 75% מהישויות המולקולריות החדשות שאושרו על ידי ה-FDA האמריקאי בשנים 1993-2004 פותחו במחקר שמומן על ידי הציבור, במעבדות של המכונים הלאומיים לבריאות (NIH) בארה"ב. מועצת המחקר הרפואי בבריטניה גילתה את הנוגדנים המולקולריים, שהם הבסיס של האנטיביוטיקה.  הגילויים הללו מגיעים לאחר מכן בזול לחברות פרטיות, שגורפות רווחי עתק. [http://www.globes.co.il/serve/globes/printwindow.asp?did=1000868667]

על פי מצוקאטו 75% מהישויות המולקולריות החדשות שאושרו על ידי ה-FDA האמריקאי בשנים 1993-2004 פותחו במחקר שמומן על ידי הציבור, במעבדות של המכונים הלאומיים לבריאות (NIH) בארה"ב. מועצת המחקר הרפואי בבריטניה גילתה את הנוגדנים המולקולריים, שהם הבסיס של האנטיביוטיקה.  הגילויים הללו מגיעים לאחר מכן בזול לחברות פרטיות, שגורפות רווחי עתק. [http://www.globes.co.il/serve/globes/printwindow.asp?did=1000868667]