שינויים

* '''מתן תרומות לפוליטיקאים למימון הוצאות פריימריז ולמימון מפלגות'''. בבחירות 2006 נמצא שיש אנשים עסקים שמעדיפים לתרום לתמודדים במפלגות שונות.  איש העסקים שלמה אליהו תרם 40 אלף שקל לח"כ סילבן שלום מהליכוד, ותרם גם 35 אלף שקל בלבד לשר בנימין בן-אליעזר מהעבודה. יוסף חכמי תרם לאהוד ברק, שהתמודד ביוני 2007 בעבודה, 40 אלף שקל. בבחירות על ראשות הליכוד שנערכו באוגוסט 2007 תרם חכמי לבנימין נתניהו 39,900 שקל.[http://www.haaretz.co.il/misc/1.1328284]  

* '''מתן תרומות לפוליטיקאים למימון הוצאות פריימריז ולמימון מפלגות'''. בבחירות 2006 נמצא שיש אנשים עסקים שמעדיפים לתרום לתמודדים במפלגות שונות.  איש העסקים שלמה אליהו תרם 40 אלף שקל לח"כ סילבן שלום מהליכוד, ותרם גם 35 אלף שקל בלבד לשר בנימין בן-אליעזר מהעבודה. יוסף חכמי תרם לאהוד ברק, שהתמודד ביוני 2007 בעבודה, 40 אלף שקל. בבחירות על ראשות הליכוד שנערכו באוגוסט 2007 תרם חכמי לבנימין נתניהו 39,900 שקל.[http://www.haaretz.co.il/misc/1.1328284]  

* '''תרומות לעמותות'''. חוק מימון מפלגות מגביל את התרומות לפריימריז ולמפלגות. בנסיון לעקוף את החוק מבוצעות תרומות לעמותות. העמותות שוכרות אנשים שמקבלים שכר. בזמנם הפנוי אנשי העמותות עובדים לטובת המפלגה. פרשה מפורסמת של עמותות היא "פרשת העמותות" של אהוד ברק. לצורך מימון מסע הבחירות האישי שלו לראשות הממשלה, השתמש מטה ברק במספר עמותות לצורך גיוס תרומות בהיקף של מיליוני שקלים. מקצת מן העמותות הוקמו סמוך למועד הבחירות ופעלו תקופה קצרה בלבד, בעוד עמותות אחרות היו ותיקות יותר וגויסו לצורכי הקמפיין. העמותות מומנו על ידי תרומות מקרנות מחו"ל ומגורמים פרטיים והן נטלו חלק פעיל בקמפיין.  [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA_%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%AA%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%A8%D7%A7]

* '''תרומות לעמותות'''. חוק מימון מפלגות מגביל את התרומות לפריימריז ולמפלגות. בנסיון לעקוף את החוק מבוצעות תרומות לעמותות. העמותות שוכרות אנשים שמקבלים שכר. בזמנם הפנוי אנשי העמותות עובדים לטובת המפלגה. פרשה מפורסמת של עמותות היא "פרשת העמותות" של אהוד ברק. לצורך מימון מסע הבחירות האישי שלו לראשות הממשלה, השתמש מטה ברק במספר עמותות לצורך גיוס תרומות בהיקף של מיליוני שקלים. מקצת מן העמותות הוקמו סמוך למועד הבחירות ופעלו תקופה קצרה בלבד, בעוד עמותות אחרות היו ותיקות יותר וגויסו לצורכי הקמפיין. העמותות מומנו על ידי תרומות מקרנות מחו"ל ומגורמים פרטיים והן נטלו חלק פעיל בקמפיין.  [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA_%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%AA%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%A8%D7%A7]

* '''סיוע בגיוס תרומות מאנשי עסקים מחו"ל''' - על ידי "המלצות" לעמיתים, על ידי ארגון של כנסי תומכים ומתרימים בחו"ל, הרצאות בתמורה לשכר גבוה מאד לפוליטקאי המרצה, וארוחות התרמה בחו"ל.  

* '''סיוע בגיוס תרומות מאנשי עסקים מחו"ל''' - על ידי "המלצות" לעמיתים, על ידי ארגון של כנסי תומכים ומתרימים בחו"ל, הרצאות בתמורה לשכר גבוה מאד לפוליטיקאי המרצה, וארוחות התרמה בחו"ל.  

* '''שכירת פוליטיקאים שפרשו מהפוליטיקה''' כספקים של שירותי ייעוץ. לעיתים הפוליטיקאים חוזרים בחזרה למערכת הפוליטית.  

* '''שכירת פוליטיקאים שפרשו מהפוליטיקה''' כספקים של שירותי ייעוץ. לעיתים הפוליטיקאים חוזרים בחזרה למערכת הפוליטית.  

* '''חובות לבנקים''' המפלגות חייבות לבנקים מאות מיליוני שקלים. ב-2008 מפלגת העבודה היתה חייבת לבנקים מעל 118 מיליון ש"ח  וסך החובות במפלגות הגיעו ל-200 מיליון ש"ח, ונגעו לכל המפלגות מלבד מפלגת הגימלאים. [http://www.haaretz.co.il/misc/1.1328284] ב-2009 הסתכמו חובות המפלגות לבנקים מעל 200 מיליון ש"ח:  מפלגת העבודה עם חובות של מעל 80 מיליון ש"ח, לליכוד חובות של מעל 35 מיליון ש"ח, למרצ חוב של 12 מיליון ש"ח, לש"ס חובות של כ-8 מיליון ש"ח, ולקדימה חוב של מעל 5 מיליון ש"ח.[http://www.nrg.co.il/online/16/ART1/906/674.html]. לפי דו"ח מבקר המדינה הסתכמה יתרת חובות המפלגות בסוף 2010 בסך כולל של 165 מיליון שקל: לעבודה חוב של 54 מיליון שקל, לקדימה חוב של 34 מיליון שקל. לליכוד חובות של כ-29 מיליון שקל. לישראל ביתנו חובות של כ-2 מיליון שקל ולש"ס רק כ-300 אלף שקל. למרץ חוב של 6 מיליון ש"ח. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4290995,00.html]. מספר משפחות מצומם שולט ב[[בנקאות בישראל]], הבנקים שולטים על מדיניות החזרת החובות, הפוליטיקאים שולטים על רגולציה מול הבנקים.

* '''חובות לבנקים''' המפלגות חייבות לבנקים מאות מיליוני שקלים. ב-2008 מפלגת העבודה היתה חייבת לבנקים מעל 118 מיליון ש"ח  וסך החובות במפלגות הגיעו ל-200 מיליון ש"ח, ונגעו לכל המפלגות מלבד מפלגת הגימלאים. [http://www.haaretz.co.il/misc/1.1328284] ב-2009 הסתכמו חובות המפלגות לבנקים מעל 200 מיליון ש"ח:  מפלגת העבודה עם חובות של מעל 80 מיליון ש"ח, לליכוד חובות של מעל 35 מיליון ש"ח, למרצ חוב של 12 מיליון ש"ח, לש"ס חובות של כ-8 מיליון ש"ח, ולקדימה חוב של מעל 5 מיליון ש"ח.[http://www.nrg.co.il/online/16/ART1/906/674.html]. לפי דו"ח מבקר המדינה הסתכמה יתרת חובות המפלגות בסוף 2010 בסך כולל של 165 מיליון שקל: לעבודה חוב של 54 מיליון שקל, לקדימה חוב של 34 מיליון שקל. לליכוד חובות של כ-29 מיליון שקל. לישראל ביתנו חובות של כ-2 מיליון שקל ולש"ס רק כ-300 אלף שקל. למרץ חוב של 6 מיליון ש"ח. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4290995,00.html]. מספר משפחות מצומם שולט ב[[בנקאות בישראל]], הבנקים שולטים על מדיניות החזרת החובות, הפוליטיקאים שולטים על רגולציה מול הבנקים.

* שימוש בתקציבי הפרסום הגדולים של החברות שבשליטתם כדי "לחנך" את כלי התקשורת הניזונים מתקציבים אלה. חלק משמעותי מתקציב כלי התקשורת הוא הכנסות ממודעות פרסומת, ועל ידי רמיזות קלות יכולים בעלי העיתון או העורכים להבין איזה כתבות אסור להם לפרסם, ובאיזה טון כדאי לנקוט. הדבר יכול להתייחס למדיניות כלכלית, למידע על עסקים מסויימים או לגבי פוליטיקאים שהם "בעלי ברית" או "אתרוגים" (שעליהם אסור למתוח ביקורת).   

* שימוש בתקציבי הפרסום הגדולים של החברות שבשליטתם כדי "לחנך" את כלי התקשורת הניזונים מתקציבים אלה. חלק משמעותי מתקציב כלי התקשורת הוא הכנסות ממודעות פרסומת, ועל ידי רמיזות קלות יכולים בעלי העיתון או העורכים להבין איזה כתבות אסור להם לפרסם, ובאיזה טון כדאי לנקוט. הדבר יכול להתייחס למדיניות כלכלית, למידע על עסקים מסויימים או לגבי פוליטיקאים שהם "בעלי ברית" או "אתרוגים" (שעליהם אסור למתוח ביקורת).   

* רכישת אחזקות בכלי תקשורת או שליטה ישירה בחברות תקשורת.  

* רכישת אחזקות בכלי תקשורת או שליטה ישירה בחברות תקשורת.  

* הפעלת לחץ לחצים על פוליטקאים ופקידים ברשויות הפיקוח על התקשורת לשם מינוי אנשים שנוחים להם.   

* הפעלת לחץ לחצים על פוליטיקאים ופקידים ברשויות הפיקוח על התקשורת לשם מינוי אנשים שנוחים להם.   

* הכנת תכנים לעיתונות - העיתונים ניזונים במידה רבה ובאופן גובר והולך על ידי קומינקטים של משרדי יחסי ציבור של החברות ושל משרדי ממשלה, והכתבים הצעירים מגוייסים לאחר מספר שנים בעיתונות למשרדי יחסי הציבור האלה, כשהם עובדים עם עמיתיהם לשעבר. לכתבים בעיתונות יש אינטרס לשתף פעולה עם משרדים אלה ולעבוד בעתיד בהם או לעיתים נדירות בעסקים עצמם עליהם הם מדווחים.  

* הכנת תכנים לעיתונות - העיתונים ניזונים במידה רבה ובאופן גובר והולך על ידי קומינקטים של משרדי יחסי ציבור של החברות ושל משרדי ממשלה, והכתבים הצעירים מגוייסים לאחר מספר שנים בעיתונות למשרדי יחסי הציבור האלה, כשהם עובדים עם עמיתיהם לשעבר. לכתבים בעיתונות יש אינטרס לשתף פעולה עם משרדים אלה ולעבוד בעתיד בהם או לעיתים נדירות בעסקים עצמם עליהם הם מדווחים.  

* מנגנון נוסף הוא גיוס של אנשי תקשורת בכירים להובלת קמפיינים פרסומאים עבור חברות גדולות (כמו לדוגמה יאיר לפיד עבור בנק הפועלים), דבר זה מהווה תמריץ עבור העיתונאים שלא לפגוע בחברות אלה.

* מנגנון נוסף הוא גיוס של אנשי תקשורת בכירים להובלת קמפיינים פרסומאים עבור חברות גדולות (כמו לדוגמה יאיר לפיד עבור בנק הפועלים), דבר זה מהווה תמריץ עבור העיתונאים שלא לפגוע בחברות אלה.