שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 2 בתים ,  17:50, 13 באוקטובר 2015
מ
החלפת טקסט – "מגנון" ב־"מנגנון"
שורה 50: שורה 50:  
* מקרה אחד של נסיגה טכנולוגית הוא '''חזרה מטכנולוגיה של חקלאות אל חברות [[ציידים לקטים]]''', במהלך ה[[המהפכה הנאוליתית]]. דבר זה יכול לנבוע לדוגמה בגלל [[שינויי אקלים]] ושינויים אחרים הגורמים לכך שעם הזמן יש מקומות שהחקלאות בהן פחות מתאימה.  
 
* מקרה אחד של נסיגה טכנולוגית הוא '''חזרה מטכנולוגיה של חקלאות אל חברות [[ציידים לקטים]]''', במהלך ה[[המהפכה הנאוליתית]]. דבר זה יכול לנבוע לדוגמה בגלל [[שינויי אקלים]] ושינויים אחרים הגורמים לכך שעם הזמן יש מקומות שהחקלאות בהן פחות מתאימה.  
 
* מקרה ברור יותר של נסיגה טכנולוגית הוא '''הפסקת השימוש ברובים ביפן הפאודלית'''. היפנים הכירו את הרובה , השתמשו בהם בלחימה ואף ייצרו רובים. אבל הרובים איימו על מעמד הסמוארים ששלט ביפן, שכן בניגוד ללוחמי חרב הרכובים על סוסים, אימון של רובאים יכול להתבצע על ידי אנשים עניים יותר בתקופה קצרה בהרבה (תהליכים דומים הנוגעים לקשת הארוכה ולרובים עזרו לקעקע את מעמד האבירים והאצילים באירופה). מסיבה זו השוגונים היפנים (השליטים האבסולוטיים של יפן) החלו להצר את הייצור והשימוש ברובים, בטענה שהם טכנולוגיה נוצרית. עד להפסקת השימוש בהם כליל. דיימונד מציין שיפן יכלה לבצע דבר כזה היות והיא היתה אי מבודד שלא חשש מפלישה של שכנים. לעומת זאת מדינות אירופה לא יכלו להרשות לעצמן דבר דומה - כל מדינה שהיתה מבצעת צעד דומה היתה מאבדת יתרון צבאי חשוב מול שכנותיה.  
 
* מקרה ברור יותר של נסיגה טכנולוגית הוא '''הפסקת השימוש ברובים ביפן הפאודלית'''. היפנים הכירו את הרובה , השתמשו בהם בלחימה ואף ייצרו רובים. אבל הרובים איימו על מעמד הסמוארים ששלט ביפן, שכן בניגוד ללוחמי חרב הרכובים על סוסים, אימון של רובאים יכול להתבצע על ידי אנשים עניים יותר בתקופה קצרה בהרבה (תהליכים דומים הנוגעים לקשת הארוכה ולרובים עזרו לקעקע את מעמד האבירים והאצילים באירופה). מסיבה זו השוגונים היפנים (השליטים האבסולוטיים של יפן) החלו להצר את הייצור והשימוש ברובים, בטענה שהם טכנולוגיה נוצרית. עד להפסקת השימוש בהם כליל. דיימונד מציין שיפן יכלה לבצע דבר כזה היות והיא היתה אי מבודד שלא חשש מפלישה של שכנים. לעומת זאת מדינות אירופה לא יכלו להרשות לעצמן דבר דומה - כל מדינה שהיתה מבצעת צעד דומה היתה מאבדת יתרון צבאי חשוב מול שכנותיה.  
* דיסקוס פטייטוס הוא דוגמה של נסיגה טכנולוגית בהקשר של דפוס. זו דוגמה לכך שנסיגה טכנולוגית יכולה להתרחש בדומה למגנון של הכחדת מין ביולוגי עקב אובדן של [[נישה]] חברתית וטכנולוגית מתאימה שתוכל לתמוך בו.  
+
* דיסקוס פטייטוס הוא דוגמה של נסיגה טכנולוגית בהקשר של דפוס. זו דוגמה לכך שנסיגה טכנולוגית יכולה להתרחש בדומה למנגנון של הכחדת מין ביולוגי עקב אובדן של [[נישה]] חברתית וטכנולוגית מתאימה שתוכל לתמוך בו.  
 
* '''שימוש ברכב פרטי בהולנד ובאירופה.''' בשנות ה-20 וה-30 [[תחבורת אופניים בהולנד|השימוש באופניים בהולנד]] ו[[תחבורת אופניים באירופה|בערים אירופאיות]] נוספות עמד על כ-70-90% מסך הנסיעות לעבודה. עם הוזלת הייצור של מכוניות וצמיחה כלכלית בהולנד, לאחר מלחמת העולם השנייה, החליפו המכוניות את [[תחבורה ציבורית|התחבורה הציבורית]] והאופניים. דבר זה לווה במהרה בקשיים ניכרים - הולנד היא מדינה צפופה והערים ההולנדיות הן ערים עתיקות שלא היה בהן מקום לכבישים רחבים ולחניות. כדי לאפשר תחבורת רכב פרטי ההולנדים נאצלו לפנות מקום על ידי הריסת בלוקים שלמים של בתים לאורך רחובות. אלה שצעד כזה הוא יקר ואיטי ובינתיים כמות המכוניות גדלה. לכן הולנד סבלה כבר בשנות ה-70 מבעיות קשות של [[פקקי תנועה]] ו[[חנייה|מצוקת חנייה]]. בנוסף לכך נגרמו מקרים רבים של [[תאונות דרכים]] שבהן מתו מאות ילדים. חרם הנפט הערבי בשנות ה-70 הוביל לייקור הדלק למכוניות. כל הגורמים האלה הובילו את ההולנדים להכרה בכך שאין להמשיך ולעודד [[פיתוח מוטה רכב פרטי]] ויש לנקוט בצעדים כמו [[עירוב שימושי קרקע]], [[תכנון מוטה תחבורה ציבורית]] והקמת [[שבילי אופניים]] כדי לעודד אנשים להשתמש באמצעים אחרים. עם הזמן, בשנות ה-90 וביתר שאת לאחר מכן, חלה נסיגה בכמות המכירות והנסיעות במכוניות הפרטית ועליה בשימוש באופניים. חשש מפני [[התחממות עולמית]], [[שיא תפוקת הנפט|עליית מחירי הנפט]] ומודעות טובה יותר ליתרונות האופניים לכלכלה עירונית ולחסרונות ה[[פרבור]] גרמו לערים ולמדינות נוספות לאמץ צעדים אלה החל משנת -2000.  
 
* '''שימוש ברכב פרטי בהולנד ובאירופה.''' בשנות ה-20 וה-30 [[תחבורת אופניים בהולנד|השימוש באופניים בהולנד]] ו[[תחבורת אופניים באירופה|בערים אירופאיות]] נוספות עמד על כ-70-90% מסך הנסיעות לעבודה. עם הוזלת הייצור של מכוניות וצמיחה כלכלית בהולנד, לאחר מלחמת העולם השנייה, החליפו המכוניות את [[תחבורה ציבורית|התחבורה הציבורית]] והאופניים. דבר זה לווה במהרה בקשיים ניכרים - הולנד היא מדינה צפופה והערים ההולנדיות הן ערים עתיקות שלא היה בהן מקום לכבישים רחבים ולחניות. כדי לאפשר תחבורת רכב פרטי ההולנדים נאצלו לפנות מקום על ידי הריסת בלוקים שלמים של בתים לאורך רחובות. אלה שצעד כזה הוא יקר ואיטי ובינתיים כמות המכוניות גדלה. לכן הולנד סבלה כבר בשנות ה-70 מבעיות קשות של [[פקקי תנועה]] ו[[חנייה|מצוקת חנייה]]. בנוסף לכך נגרמו מקרים רבים של [[תאונות דרכים]] שבהן מתו מאות ילדים. חרם הנפט הערבי בשנות ה-70 הוביל לייקור הדלק למכוניות. כל הגורמים האלה הובילו את ההולנדים להכרה בכך שאין להמשיך ולעודד [[פיתוח מוטה רכב פרטי]] ויש לנקוט בצעדים כמו [[עירוב שימושי קרקע]], [[תכנון מוטה תחבורה ציבורית]] והקמת [[שבילי אופניים]] כדי לעודד אנשים להשתמש באמצעים אחרים. עם הזמן, בשנות ה-90 וביתר שאת לאחר מכן, חלה נסיגה בכמות המכירות והנסיעות במכוניות הפרטית ועליה בשימוש באופניים. חשש מפני [[התחממות עולמית]], [[שיא תפוקת הנפט|עליית מחירי הנפט]] ומודעות טובה יותר ליתרונות האופניים לכלכלה עירונית ולחסרונות ה[[פרבור]] גרמו לערים ולמדינות נוספות לאמץ צעדים אלה החל משנת -2000.  
 
* [[פרמקלצ'ר]] ושיטות נוספות ב[[חקלאות בת קיימא]] הן בחלקן נסיגה טכנולוגית מפני [[חקלאות תעשייתית]]. אחת הסיבות לפיתוח הפרמקלצ'ר באוסטרליה, היתה מחירים גבוהים של [[חומרי הדברה]] שחקלאים לא יכלו לעמוד בהן.
 
* [[פרמקלצ'ר]] ושיטות נוספות ב[[חקלאות בת קיימא]] הן בחלקן נסיגה טכנולוגית מפני [[חקלאות תעשייתית]]. אחת הסיבות לפיתוח הפרמקלצ'ר באוסטרליה, היתה מחירים גבוהים של [[חומרי הדברה]] שחקלאים לא יכלו לעמוד בהן.

תפריט ניווט