שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 36 בתים ,  01:07, 18 באוקטובר 2015
מ
החלפת טקסט – "ארה"ב" ב־"ארצות הברית"
שורה 23: שורה 23:  
ב[[כלכלה נאו קלאסית]] מקובל להניח כי [[שוק חופשי|שוק חופשי]] מעודד תחרות עזה בין פירמות שונות. הפירמות מנסות להשיג יתרון תחרותי על פני ירובתיהן ולכן משקיעות במחקר ופיתוח.  
 
ב[[כלכלה נאו קלאסית]] מקובל להניח כי [[שוק חופשי|שוק חופשי]] מעודד תחרות עזה בין פירמות שונות. הפירמות מנסות להשיג יתרון תחרותי על פני ירובתיהן ולכן משקיעות במחקר ופיתוח.  
   −
מי שערער על הנחה זו היה [[יוזף שומפטר]] שפיתח את תורת ה[[תחרות שומפטריאנית|תחרות השומפטריאנית]]. לפי שומפטר, בתנאי תחרות עזה עם יצרנים רבים, הרווח של החברות נשחק והן עסוקות בשרידה בלבד. אין להם עודפים להשקעה במחקר ובפיתוח. לכן לפי שומפטר מי שמוביל את החדשנות בתחומים רבים הן חברות ו[[תאגיד|תאגידים]] גדולים בתנאים של [[אוליגופול]] - תחרות בין מעטים. במצב זה יש להם מספיק מוטיבציה לבצע פיתוח טכנולוגי כדי להגדיל את נתח השוק שלהם, ומצד שני יש להם מספיק משאבים וזמן כדי לממן מחקר ופיתוח - במיוחד מחקר יישומי. התאוריה של שומפטר מודגמת בשוק הצמיגים בארה"ב. השוק שהיה בעבר בן מאות חברות עבר ריכוזיות לכיוון של 4 חברות גדולות שמספקות את רוב החידושים הטכנולוגיים בענף, כגון צמיג רכב ללא פנימית.  
+
מי שערער על הנחה זו היה [[יוזף שומפטר]] שפיתח את תורת ה[[תחרות שומפטריאנית|תחרות השומפטריאנית]]. לפי שומפטר, בתנאי תחרות עזה עם יצרנים רבים, הרווח של החברות נשחק והן עסוקות בשרידה בלבד. אין להם עודפים להשקעה במחקר ובפיתוח. לכן לפי שומפטר מי שמוביל את החדשנות בתחומים רבים הן חברות ו[[תאגיד|תאגידים]] גדולים בתנאים של [[אוליגופול]] - תחרות בין מעטים. במצב זה יש להם מספיק מוטיבציה לבצע פיתוח טכנולוגי כדי להגדיל את נתח השוק שלהם, ומצד שני יש להם מספיק משאבים וזמן כדי לממן מחקר ופיתוח - במיוחד מחקר יישומי. התאוריה של שומפטר מודגמת בשוק הצמיגים בארצות הברית. השוק שהיה בעבר בן מאות חברות עבר ריכוזיות לכיוון של 4 חברות גדולות שמספקות את רוב החידושים הטכנולוגיים בענף, כגון צמיג רכב ללא פנימית.  
    
מריאנה מצוקאטו (Mazzucato), פרופסורית לכלכלה מאוניברסיטת סאסקס בבריטניה שמתמחה במדע וטכנולוגיה, טוענת בספר  "[[המדינה היזמית]]" (The Entrepreneurial State) כי המודלים הכלכליים הנפוצים אינם נכונים וכי מי שלוקח את רוב הסיכונים בעת מחקר ופיתוח, הן במימון והן בקיום של מחקר ישיר היא דווקא [[הממשלה]] וגופים ציבוריים ולא חברות פרטיות. על פי מצוקאטו, המחקר הציבורי הוא זה שמבצע את רוב המחקר כאשר עיקר הפעילות של החברות הוא בעטיפה, שיווק והנגשה של טכנולוגיות שפותחו כבר קודם, ו"גזירת קופון" על המחקר הציבורי. [http://www.globes.co.il/serve/globes/printwindow.asp?did=1000868667]
 
מריאנה מצוקאטו (Mazzucato), פרופסורית לכלכלה מאוניברסיטת סאסקס בבריטניה שמתמחה במדע וטכנולוגיה, טוענת בספר  "[[המדינה היזמית]]" (The Entrepreneurial State) כי המודלים הכלכליים הנפוצים אינם נכונים וכי מי שלוקח את רוב הסיכונים בעת מחקר ופיתוח, הן במימון והן בקיום של מחקר ישיר היא דווקא [[הממשלה]] וגופים ציבוריים ולא חברות פרטיות. על פי מצוקאטו, המחקר הציבורי הוא זה שמבצע את רוב המחקר כאשר עיקר הפעילות של החברות הוא בעטיפה, שיווק והנגשה של טכנולוגיות שפותחו כבר קודם, ו"גזירת קופון" על המחקר הציבורי. [http://www.globes.co.il/serve/globes/printwindow.asp?did=1000868667]
   −
על פי מצוקאטו 75% מהישויות המולקולריות החדשות שאושרו על ידי ה-FDA האמריקאי בשנים 1993-2004 פותחו במחקר שמומן על ידי הציבור, במעבדות של המכונים הלאומיים לבריאות (NIH) בארה"ב. מועצת המחקר הרפואי בבריטניה גילתה את הנוגדנים המולקולריים, שהם הבסיס של האנטיביוטיקה.  הגילויים הללו מגיעים לאחר מכן בזול לחברות פרטיות, שגורפות רווחי עתק. [http://www.globes.co.il/serve/globes/printwindow.asp?did=1000868667]
+
על פי מצוקאטו 75% מהישויות המולקולריות החדשות שאושרו על ידי ה-FDA האמריקאי בשנים 1993-2004 פותחו במחקר שמומן על ידי הציבור, במעבדות של המכונים הלאומיים לבריאות (NIH) בארצות הברית. מועצת המחקר הרפואי בבריטניה גילתה את הנוגדנים המולקולריים, שהם הבסיס של האנטיביוטיקה.  הגילויים הללו מגיעים לאחר מכן בזול לחברות פרטיות, שגורפות רווחי עתק. [http://www.globes.co.il/serve/globes/printwindow.asp?did=1000868667]
   −
ההחלטה של הממשל בארה"ב להטיס אדם לירח יצרה את תעשיית החלל. האינטרנט הומצא ונבנה בגרסאותיו הראשונות על ידי סוכנות של הצבא האמריקאי, שביקשה לייצר רשת מחשבים שתמשיך לתפקד גם במקרה של מתקפה גרעינית.[http://www.themarker.com/wallstreet/moneytime/1.2095364] מכון המדע הלאומי האמריקאי מימן את פיתוח האלגוריתם שמניע את מנוע החיפוש של גוגל. המימון המוקדם של אפל הגיע מתוכנית המחקר והחדשנות לעסקים קטנים של הממשל האמריקאי. מצוקאטו טוענת שכל הטכנולוגיות שהופכות את האייפון ל'חכם' מומנו על ידי המדינה - האינטרנט, רשתות הסלולר, ה-GPS, מיקרו-אלקטרוניקה, מסך מגע והפעלת המחשב בקול - SIRI. אפל שילבה את כולם, בצורה מבריקה, אבל היא בסך הכול קטפה את פירות שבעה עשורים של חדשנות בתמיכת המדינה. [http://www.globes.co.il/serve/globes/printwindow.asp?did=1000868667]
+
ההחלטה של הממשל בארצות הברית להטיס אדם לירח יצרה את תעשיית החלל. האינטרנט הומצא ונבנה בגרסאותיו הראשונות על ידי סוכנות של הצבא האמריקאי, שביקשה לייצר רשת מחשבים שתמשיך לתפקד גם במקרה של מתקפה גרעינית.[http://www.themarker.com/wallstreet/moneytime/1.2095364] מכון המדע הלאומי האמריקאי מימן את פיתוח האלגוריתם שמניע את מנוע החיפוש של גוגל. המימון המוקדם של אפל הגיע מתוכנית המחקר והחדשנות לעסקים קטנים של הממשל האמריקאי. מצוקאטו טוענת שכל הטכנולוגיות שהופכות את האייפון ל'חכם' מומנו על ידי המדינה - האינטרנט, רשתות הסלולר, ה-GPS, מיקרו-אלקטרוניקה, מסך מגע והפעלת המחשב בקול - SIRI. אפל שילבה את כולם, בצורה מבריקה, אבל היא בסך הכול קטפה את פירות שבעה עשורים של חדשנות בתמיכת המדינה. [http://www.globes.co.il/serve/globes/printwindow.asp?did=1000868667]
    
דבר זה מתקיים גם עבור ישראל - הקופקסון, התרופה המקורית הגדולה של חברת טבע, היא המצאה של צוות חוקרים במכון וייצמן. היכולות של החברות הישראליות בתחומים כמו עיבוד אותות יצאו מהצבא. צ'ק פוינט והפיירוול המגן על רשתות ואתרי אינטרנט הם תוצר של פיתוח ביחידת המודיעין 8200. התעשייה הצבאית המתקדמת של ישראל, היא תוצר של המצאות או תקציבים ביטחוניים. המצלמה הרפואית הזעירה של גיוון אימג'ינג היא המצאה של רפא"ל.[http://www.themarker.com/wallstreet/moneytime/1.2095364]
 
דבר זה מתקיים גם עבור ישראל - הקופקסון, התרופה המקורית הגדולה של חברת טבע, היא המצאה של צוות חוקרים במכון וייצמן. היכולות של החברות הישראליות בתחומים כמו עיבוד אותות יצאו מהצבא. צ'ק פוינט והפיירוול המגן על רשתות ואתרי אינטרנט הם תוצר של פיתוח ביחידת המודיעין 8200. התעשייה הצבאית המתקדמת של ישראל, היא תוצר של המצאות או תקציבים ביטחוניים. המצלמה הרפואית הזעירה של גיוון אימג'ינג היא המצאה של רפא"ל.[http://www.themarker.com/wallstreet/moneytime/1.2095364]

תפריט ניווט