שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 2 בתים ,  12:24, 18 באוקטובר 2015
מ
החלפת טקסט – "גיאו" ב־"גאו"
שורה 14: שורה 14:  
עתודות ה[[אשלג בישראל|אשלג של ישראל]] עמדו על 40 מיליוני טונות נכון לשנת 2010, והיא כורה 2-2.5 מיליוני טונות אשלג בשנה, כך שגמר עתודות האשלג של ישראל, ללא גידול בתפוקה, יתרחש עד שנת 2030. .<ref name="Jasinski">Stephen M. Jasinski [http://minerals.usgs.gov/minerals/pubs/commodity/potash/mcs-2011-potas.pdf Potash], USGS Mineral Commodity Summary 2011</ref>  
 
עתודות ה[[אשלג בישראל|אשלג של ישראל]] עמדו על 40 מיליוני טונות נכון לשנת 2010, והיא כורה 2-2.5 מיליוני טונות אשלג בשנה, כך שגמר עתודות האשלג של ישראל, ללא גידול בתפוקה, יתרחש עד שנת 2030. .<ref name="Jasinski">Stephen M. Jasinski [http://minerals.usgs.gov/minerals/pubs/commodity/potash/mcs-2011-potas.pdf Potash], USGS Mineral Commodity Summary 2011</ref>  
   −
לישראל יש עתודות [[פוספט|פוספטים]] של 1.5-2 מיליארד טונות, שמהוות 1% מעתודות הפוספט בעולם. בכל שנה כורה ישראל כמות של 7 מיליון טונות סלע פוספט ומופקים מהם 3.5 מיליון טונות של פוספט מועשר. התפוקה העולמית השנתית עמדה על 145 מיליון טונות פוספט בשנת 2005 וישראל מפיקה 2% מהתפוקה העולמית. על פי מגמות אלה, ישראל תחסל כמעט לגמרי את עתודות הפוספט שלה בתוך 25 שנה, עד 2037. קיימים שדות נוספים כמו [[שדה בריר]] ליד ערד שיכולים להמשיך את הכרייה למשך עוד מספר שנים עד 10 שנים, כלומר ישראל תכלה את עתודות הפוספט שלה עד 2047. <ref name="sudri2007">[http://www.nobarir.com/geo/files/GnT.pdf סלעי הפוספט, עבר גיאולוגי, הווה כלכלי, ועתיד לא ברור], דוד סודרי, גליליאו, מרץ 2007</ref>
+
לישראל יש עתודות [[פוספט|פוספטים]] של 1.5-2 מיליארד טונות, שמהוות 1% מעתודות הפוספט בעולם. בכל שנה כורה ישראל כמות של 7 מיליון טונות סלע פוספט ומופקים מהם 3.5 מיליון טונות של פוספט מועשר. התפוקה העולמית השנתית עמדה על 145 מיליון טונות פוספט בשנת 2005 וישראל מפיקה 2% מהתפוקה העולמית. על פי מגמות אלה, ישראל תחסל כמעט לגמרי את עתודות הפוספט שלה בתוך 25 שנה, עד 2037. קיימים שדות נוספים כמו [[שדה בריר]] ליד ערד שיכולים להמשיך את הכרייה למשך עוד מספר שנים עד 10 שנים, כלומר ישראל תכלה את עתודות הפוספט שלה עד 2047. <ref name="sudri2007">[http://www.nobarir.com/geo/files/GnT.pdf סלעי הפוספט, עבר גאולוגי, הווה כלכלי, ועתיד לא ברור], דוד סודרי, גליליאו, מרץ 2007</ref>
 
   
 
   
 
כל זאת במקביל ל[[גידול אוכלוסין בישראל|גידול האוכלוסייה בישראל]] והגדלת ההסתמכות על [[דלק מחצבי]] וייבוא של מזון.
 
כל זאת במקביל ל[[גידול אוכלוסין בישראל|גידול האוכלוסייה בישראל]] והגדלת ההסתמכות על [[דלק מחצבי]] וייבוא של מזון.

תפריט ניווט