שינויים

פעמים רבות לא ידועות ההשלכות של כניסת טכנולוגיה חדשה, ולפעמים טכנולוגיה שנתפסת כדבר חיובי לטווח הקצר או כאשר היא צעירה, מביאה לתוצאות לא צפויות או אפילו הרסניות. כך השימוש הגדל ב[[רכב פרטי]] הוביל בין היתר להגדלה ניכרת של [[תאונות דרכים]], ול[[פרבור]], ותרם רבות לבעיות כמו [[זיהום אוויר]] קשה בערים, [[דלדול אנרגיה]], [[זיהום מים]], [[קיטוע שטחי מחייה]] (שגורם להכחדת בעלי חיים), [[התחממות עולמית]] והגדלת [[אי השוויון]].  

פעמים רבות לא ידועות ההשלכות של כניסת טכנולוגיה חדשה, ולפעמים טכנולוגיה שנתפסת כדבר חיובי לטווח הקצר או כאשר היא צעירה, מביאה לתוצאות לא צפויות או אפילו הרסניות. כך השימוש הגדל ב[[רכב פרטי]] הוביל בין היתר להגדלה ניכרת של [[תאונות דרכים]], ול[[פרבור]], ותרם רבות לבעיות כמו [[זיהום אוויר]] קשה בערים, [[דלדול אנרגיה]], [[זיהום מים]], [[קיטוע שטחי מחייה]] (שגורם להכחדת בעלי חיים), [[התחממות עולמית]] והגדלת [[אי השוויון]].  

לא תמיד שינוי טכנולוגי הוא דבר מכוון. [[ג'ארד דיימונד]] טוען בספרו [[רובים חיידקים ופלדה]] כי [[המהפכה החקלאית]] התרחשה בצורה שאינה מכוונת- המעבר לחקלאות לא היה תגלית ולא המצאה אלה תהליך. היא לא היתה תגלית שכן לא היו חקלאים שמהם ניתן היה לגלות דבר זה. המעבר לחקלאות גם לא היה המצאה מכוונת שכן הציידים הלקטים לא יכלו לשער מה תהיה השפעת השינויים האיטיים שהם ביצעו בסלקציה של מינים אכילים ובפעילויות נוספות על אופן השגת המזון, ועל השינויים הרבים שדבר זה יבא לאורחות החיים שלהם (השלכות כמו יישובי קבע וחברות ענק, מלחמות, ממשלות ושאר מוסדות חברתיים ושינויים טכנולוגיה שבאו בעקבות החקלאות). תחת זאת המעבר לחקלאות היה תהליך (לפעמים הפיך) שעברו חברות שונות. דיימונד מציין מספר גורמים שגרמו להעדפה הולכת וגוברת מחברות ציידים לקטים לחברות חקלאיות. גורם אחד הוא הכחדת בעלי חיים גדולים על ידי האדם ובכך הקטנת כמות הצייד שעמדה לרשותו. גורם אחר הוא שהגידול בכמות המזון והפסקת הנדידה הובילה לגידול אוכלוסין וחברות גדולות יותר אלה נהנו מיתרון מספרי בקרבות מול ציידים לקטים. כמו כן ההתמחות של חברות החקלאות איפשרה לקיים מעמד של לוחמים מקצועיים, של פקידים ואנשי דת שאיפשרו צבאות לוחמים יעילים יותר. דיימונד וכן אנתרופולוגים ואריכאולוגים טוענים וכי בטווח הקצר היא לאו דווקא שיפרה את מצבם של העמים שעברו אליה ממצב של ציידים לקטים, דוגמה לכך היא טענה בדבר שעות עבודה ארוכות יותר, אורך חיים קצר יותר, מחלות שלא היו ידועות קודם והיבטים חברתיים כמו [[עבדות]] ו[[אי שוויון כלכלי]].

לא תמיד שינוי טכנולוגי הוא דבר מכוון. [[ג'ארד דיימונד]] טוען בספרו [[רובים חיידקים ופלדה]] כי [[המהפכה החקלאית]] התרחשה בצורה שאינה מכוונת- המעבר לחקלאות לא היה תגלית ולא המצאה אלה תהליך. היא לא היתה תגלית שכן לא היו חקלאים שמהם ניתן היה לגלות דבר זה. המעבר לחקלאות גם לא היה המצאה מכוונת שכן הציידים הלקטים לא יכלו לשער מה תהיה השפעת השינויים האיטיים שהם ביצעו בסלקציה של מינים אכילים ובפעילויות נוספות על אופן השגת המזון, ועל השינויים הרבים שדבר זה יבא לאורחות החיים שלהם (השלכות כמו יישובי קבע וחברות ענק, מלחמות, ממשלות ושאר מוסדות חברתיים ושינויים טכנולוגיה שבאו בעקבות החקלאות). תחת זאת המעבר לחקלאות היה תהליך (לפעמים הפיך) שעברו חברות שונות. דיימונד מציין מספר גורמים שגרמו להעדפה הולכת וגוברת מחברות ציידים לקטים לחברות חקלאיות. גורם אחד הוא הכחדת בעלי חיים גדולים על ידי האדם ובכך הקטנת כמות הצייד שעמדה לרשותו. גורם אחר הוא שהגידול בכמות המזון והפסקת הנדידה הובילה לגידול אוכלוסין וחברות גדולות יותר אלה נהנו מיתרון מספרי בקרבות מול ציידים לקטים. כמו כן ההתמחות של חברות החקלאות איפשרה לקיים מעמד של לוחמים מקצועיים, של פקידים ואנשי דת שאיפשרו צבאות לוחמים יעילים יותר. דיימונד וכן אנתרופולוגים וארכיאולוגים טוענים וכי בטווח הקצר היא לאו דווקא שיפרה את מצבם של העמים שעברו אליה ממצב של ציידים לקטים, דוגמה לכך היא טענה בדבר שעות עבודה ארוכות יותר, אורך חיים קצר יותר, מחלות שלא היו ידועות קודם והיבטים חברתיים כמו [[עבדות]] ו[[אי שוויון כלכלי]].

ניתן להתייחס לקליטה של שינוי טכנולוגי כתהליך דומה לכניסה של מין חדש במערכת אקולוגית. לעיתים המין מצליח להקלט, תוך דחיקה של מינים אחרים או ניצול [[גומחה אקולוגית]]. הסתכלות כזו מסתכלת על ה[[נישה]] בהקשר הטכנולוגי - מה התנאים החברתיים שנוצרים כתוצאה מצירוף של תנאי סביבה, מוסדות חברתיים וטכנולוגיות אחרות, שיחד יוצרים "נישה" שתאפשר או תמנע מטכנולוגיה חדשה להקלט.

ניתן להתייחס לקליטה של שינוי טכנולוגי כתהליך דומה לכניסה של מין חדש במערכת אקולוגית. לעיתים המין מצליח להקלט, תוך דחיקה של מינים אחרים או ניצול [[גומחה אקולוגית]]. הסתכלות כזו מסתכלת על ה[[נישה]] בהקשר הטכנולוגי - מה התנאים החברתיים שנוצרים כתוצאה מצירוף של תנאי סביבה, מוסדות חברתיים וטכנולוגיות אחרות, שיחד יוצרים "נישה" שתאפשר או תמנע מטכנולוגיה חדשה להקלט.