שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסר בית אחד ,  22:52, 26 ביולי 2016
מ
הגהה
שורה 22: שורה 22:  
היבטים אחרים של [[התקדמות טכנולוגית]] מעלים במקצת את כמות הצאצאים שמולדים - והם הורדה ניכרת בתמותה של נשים בגיל הלידה, עליה בתוחלת החיים שלא עקב הצלת תינוקות וילדים (כלומר הגדלת זמן הפריון על ידי מניעת מוות של ההורים), הגדלת משך הפריון של נשים וגברים באמצעים טיפולי פריון והגדלת מספר הילדים בלידה עקב טיפולי הפרייה. שינויים אלה אמנם מובאים לפוטנציאל גדול יותר של הולדת ילדים לכל במשך החיים אבל השפעתם נמוכה יותר לעומת השפעות אחרות. גורמים נוספים שיכולים להוריד את הפריון של נשים הם הפרעות בפריון והפרעות בהתפתחות הילד  עקב גיל לידה מבוגר יותר, עקב [[זיהום]] ובמיוחד על ידי [[חומר טרטוגני]] ו[[משבש אנדוקריני|משבשים אנדוקריניים]].  
 
היבטים אחרים של [[התקדמות טכנולוגית]] מעלים במקצת את כמות הצאצאים שמולדים - והם הורדה ניכרת בתמותה של נשים בגיל הלידה, עליה בתוחלת החיים שלא עקב הצלת תינוקות וילדים (כלומר הגדלת זמן הפריון על ידי מניעת מוות של ההורים), הגדלת משך הפריון של נשים וגברים באמצעים טיפולי פריון והגדלת מספר הילדים בלידה עקב טיפולי הפרייה. שינויים אלה אמנם מובאים לפוטנציאל גדול יותר של הולדת ילדים לכל במשך החיים אבל השפעתם נמוכה יותר לעומת השפעות אחרות. גורמים נוספים שיכולים להוריד את הפריון של נשים הם הפרעות בפריון והפרעות בהתפתחות הילד  עקב גיל לידה מבוגר יותר, עקב [[זיהום]] ובמיוחד על ידי [[חומר טרטוגני]] ו[[משבש אנדוקריני|משבשים אנדוקריניים]].  
   −
יש חשיבות גבוה להיבטים חברתיים בקביעת הנטיה להוליד מספר גדול יותר של ילדים ולהשקיע בכל אחד מהם מעט או בהולדת מספר קטן של ילדים והשקעה מרובה יותר בכל ילד. במדינות עניות, היבטים כמו [[רפואה ציבורית]] טובה, מערכת [[חינוך ציבורי]] טובה מגדילים נטיה של הורים להוליד מספר קטן יותר של ילדים ולהכווין אותם למסלול של חינוך, לעומת אסטרטגיה אחרת של הולדת מספר גדול יותר של ילדים, שחלקם מת במהלך הלידה או הילדות והם מתחילים לסייע לפרנסת המשפחה בגיל צעיר. מערכת של [[פנסיה]] ממלכתית יכולה גם היא להקטין מוטיבציה של הורים להוליד עוד ילדים, שכן בחברות מסורתיות יותר הילדים בגיל מבוגר הם בעצם מערכת הסעד של ההורים.  [[עוני]] ו[[אי שוויון כלכלי]] יכולים להגדיל נטיה לאמץ סלקציה R בכיון גדול יותר, ובמדינות מערביות רבות העניים יותר הם בעלי ילדים רבים יותר עם פחות שנות לימוד של כל ילד. מעמד האישה בתרבות, זכויות נשים, ובמיוחד גישה של נשים לאמצעי מניעה שהן יכולות לקחת בכוחות עצמן (כמו גלולה) הם אחד המשתנים החשובים בהגברת סלקציית K. [[התמחות כלכלית]] שנות לימוד ארוכות ועלייה של גיל הנישואין (בזוגות מערביים רבים בגיל 30 לפחות) מגבירים גם הם נטייה לסלקציית K גם היום.  
+
יש חשיבות גבוהה להיבטים חברתיים בקביעת הנטיה להוליד מספר גדול יותר של ילדים ולהשקיע בכל אחד מהם מעט או בהולדת מספר קטן של ילדים והשקעה מרובה יותר בכל ילד. במדינות עניות, היבטים כמו [[רפואה ציבורית]] טובה, מערכת [[חינוך ציבורי]] טובה מגדילים נטיה של הורים להוליד מספר קטן יותר של ילדים ולהכווין אותם למסלול של חינוך, לעומת אסטרטגיה אחרת של הולדת מספר גדול יותר של ילדים, שחלקם מת במהלך הלידה או הילדות והם מתחילים לסייע לפרנסת המשפחה בגיל צעיר. מערכת של [[פנסיה]] ממלכתית יכולה גם היא להקטין מוטיבציה של הורים להוליד עוד ילדים, שכן בחברות מסורתיות יותר הילדים בגיל מבוגר הם בעצם מערכת הסעד של ההורים.  [[עוני]] ו[[אי שוויון כלכלי]] יכולים להגדיל נטיה לאמץ סלקציה R בכיון גדול יותר, ובמדינות מערביות רבות העניים יותר הם בעלי ילדים רבים יותר עם פחות שנות לימוד של כל ילד. מעמד האישה בתרבות, זכויות נשים, ובמיוחד גישה של נשים לאמצעי מניעה שהן יכולות לקחת בכוחות עצמן (כמו גלולה) הם אחד המשתנים החשובים בהגברת סלקציית K. [[התמחות כלכלית]] שנות לימוד ארוכות ועלייה של גיל הנישואין (בזוגות מערביים רבים בגיל 30 לפחות) מגבירים גם הם נטייה לסלקציית K גם היום.  
   −
היבטים נוסף שקיים בחברות האדם והם כמעט ייחודי בעולם החי (למעט פילים ואולי גם דולפינים וזאבים לדוגמה) הוא סיוע של הדור המבוגר (סבא וסבתא) לצאצאים שעברו את גיל הבגרות המינית וכן להורים. הדבר כולל מבנים כמו שבט או חמולה שבו יש סיוע הדדי של סבים ודודים וקרובים אחרים בגידול ילדים מבנה כזה עשוי לגרום גם להיבט הפוך שבו הורים ואף נכדים מסייעים לזקנים. בחברות מודרניות יותר רואים המשך מגורים של ילדים אצל הורים מעבר לגיל הבגרות המינית (בדרך כלל לפחות עד גיל 18). כמו כן יש סיוע של דור המבוגר הן בהיבטים כמו לימודים באוניברסיטה, מכונית, דיור ועוד עבור צעירים שחלקם כבר עובדים ואף בגיל מבוגר יותר. כמו כן יש סיוע לגידול ילדים על ידי סבים וסבתות הן במתן ידע ונסיון, הן בנושא חינוך הילדים והן בשמירה עליהם. גם בהיבטים אחרים כמו הענקת ידע וסיוע בנושאים אחרים (כמו קניית דירה, בחירת קריירה, יחסים ועוד) ממשיכים הורים לסייע לילדים אנושיים גם כאשר ההורים הם בגיל מבוגר.
+
היבט נוסף שקיים בחברות האדם והם כמעט ייחודי בעולם החי (למעט פילים ואולי גם דולפינים וזאבים לדוגמה) הוא סיוע של הדור המבוגר (סבא וסבתא) לצאצאים שעברו את גיל הבגרות המינית וכן להורים. הדבר כולל מבנים כמו שבט או חמולה שבו יש סיוע הדדי של סבים ודודים וקרובים אחרים בגידול ילדים מבנה כזה עשוי לגרום גם להיבט הפוך שבו הורים ואף נכדים מסייעים לזקנים. בחברות מודרניות יותר רואים המשך מגורים של ילדים אצל הורים מעבר לגיל הבגרות המינית (בדרך כלל לפחות עד גיל 18). כמו כן יש סיוע של דור המבוגר הן בהיבטים כמו לימודים באוניברסיטה, מכונית, דיור ועוד עבור צעירים שחלקם כבר עובדים ואף בגיל מבוגר יותר. כמו כן יש סיוע לגידול ילדים על ידי סבים וסבתות הן במתן ידע ונסיון, הן בנושא חינוך הילדים והן בשמירה עליהם. גם בהיבטים אחרים כמו הענקת ידע וסיוע בנושאים אחרים (כמו קניית דירה, בחירת קריירה, יחסים ועוד) ממשיכים הורים לסייע לילדים אנושיים גם כאשר ההורים הם בגיל מבוגר.
    
==ראו גם==
 
==ראו גם==
שורה 40: שורה 40:  
* [http://info.smkb.ac.il/home/home.exe/2494/2728 מילון מונחים באקולוגיה]
 
* [http://info.smkb.ac.il/home/home.exe/2494/2728 מילון מונחים באקולוגיה]
 
* [http://graphs.gapminder.org גאפ-מיינדר] נתונים על אוכלוסיית העולם בצורה גרפית
 
* [http://graphs.gapminder.org גאפ-מיינדר] נתונים על אוכלוסיית העולם בצורה גרפית
* [http://www.ted.com/talks/hans_rosling_shows_the_best_stats_you_ve_ever_seen.html על פערים מצטמצמים בין מדינות העולם השלישי למדינות העשירות] ועל מעבר דמוגרפי, הרצאתו של [[האנס רוסלינג]],2006, TED
+
* [http://www.ted.com/talks/hans_rosling_shows_the_best_stats_you_ve_ever_seen.html על פערים מצטמצמים בין מדינות העולם השלישי למדינות העשירות] ועל מעבר דמוגרפי, הרצאתו של [[האנס רוסלינג]], 2006, TED
 
* [http://www.youtube.com/watch?v=fTznEIZRkLg אוכלוסיית העולם - הסבר בקופסאות] פרופסור האנס רוסלינג, הרצאת טד, 2010.  
 
* [http://www.youtube.com/watch?v=fTznEIZRkLg אוכלוסיית העולם - הסבר בקופסאות] פרופסור האנס רוסלינג, הרצאת טד, 2010.  
  

תפריט ניווט