שינויים

'''[[כלכלה ביופיזית]]''' (Biophysical economics) היא מסגרת חשיבה כלכלית שאינה מבוססת על [[כסף]] אלא על חוקי המרות של [[אנרגיה]] ושל חומר ועל הערכות אמפיריות של המרות אלה והקשר שלהן לכסף. כלכלה ביופיזית מתאפיינת במגוון רחב של שיטות ניתוח שנובעות מתחומים מגוונים אשר משתמשים בעקרונות [[תרמודינמיקה|תרמודינמיים]] ו[[אקולוגיה|אקולוגיים]] כדי לבצע ניתוח של התהליך הכלכלי. שורשי הכלכלה הביופיזית במאה ה-18, אבל רוב הכלכלנים מיעטו לעסוק בה, והיא פותחה לאיטה לאורך המאה ה-20 בעיקר בידי פיזיקאים, כימאים וביולוגים. יש קשר בינה לבין כלכלה אבולוציונית וכלכלה אקולוגית.  

'''[[כלכלה ביופיזית]]''' (Biophysical economics) היא מסגרת חשיבה כלכלית שאינה מבוססת על [[כסף]] אלא על חוקי המרות של [[אנרגיה]] ושל חומר ועל הערכות אמפיריות של המרות אלה והקשר שלהן לכסף. כלכלה ביופיזית מתאפיינת במגוון רחב של שיטות ניתוח שנובעות מתחומים מגוונים אשר משתמשים בעקרונות [[תרמודינמיקה|תרמודינמיים]] ו[[אקולוגיה|אקולוגיים]] כדי לבצע ניתוח של התהליך הכלכלי. שורשי הכלכלה הביופיזית במאה ה-18, אבל רוב הכלכלנים מיעטו לעסוק בה, והיא פותחה לאיטה לאורך המאה ה-20 בעיקר בידי פיזיקאים, כימאים וביולוגים. יש קשר בינה לבין כלכלה אבולוציונית וכלכלה אקולוגית.  

'''[[האסכולה האוסטרית]]''' (Austrian School) היא זרם אידאולוגי וניתוחי בחקר הכלכלה. עקרונותיה המרכזיים של האסכולה האוסטרית הם העדפת גישה מונחת הגות ושימוש בהגיון (המכונה פרקסאולוגיה) על פני מחקר אמפירי ומתמטי ככלי להסבר תופעות כלכליות. על פי רוב האסכולה האוסטרית מאמצת את עקרונות הליברליזם הקלאסי ומתנגדת בתקיפות לתאוריה [[הקיינסיאנית]] ולמדיניות של התערבות הממשלה בשוק ולמדיניות [[סוציאליזם|סוציאליסטית]]. כלכלנים בולטים באסכולה זו הם [[קרל מנגר]], [[אויגן פון בוהם-באוורק]], [[לודוויג פון מיזס]], [[פרידריך האייק]], מארי רות'בארד וישראל מאיר קירזנר. מקורה של האסכולה בקרל מנגר בסוף המאה ה-19, היא נמצאת ברקע ויכוחים אידאולוגיים בנוגע ל[[שוק חופשי]] וממשלה לכל אורך המאה ה-20 ומאומצת לרוב על ידי הימין הכלכלי.  

'''[[האסכולה האוסטרית]]''' (Austrian School) היא זרם אידאולוגי וניתוחי בחקר הכלכלה. עקרונותיה המרכזיים של האסכולה האוסטרית הם העדפת גישה מונחת הגות ושימוש בהגיון (המכונה פרקסאולוגיה) על פני מחקר אמפירי ומתמטי ככלי להסבר תופעות כלכליות. על פי רוב האסכולה האוסטרית מאמצת את עקרונות הליברליזם הקלאסי ומתנגדת בתקיפות לתאוריה [[כלכלה קיינסיאנית|הקיינסיאנית]] ולמדיניות של התערבות הממשלה בשוק ולמדיניות [[סוציאליזם|סוציאליסטית]]. כלכלנים בולטים באסכולה זו הם [[קרל מנגר]], [[אויגן פון בוהם-באוורק]], [[לודוויג פון מיזס]], [[פרידריך האייק]], מארי רות'בארד וישראל מאיר קירזנר. מקורה של האסכולה בקרל מנגר בסוף המאה ה-19, היא נמצאת ברקע ויכוחים אידאולוגיים בנוגע ל[[שוק חופשי]] וממשלה לכל אורך המאה ה-20 ומאומצת לרוב על ידי הימין הכלכלי.  

'''[[כלכלה מוסדית]]''' (Institutional economics) הינו זרם [[כלכלה|כלכלי]] אפיקורסי, שהמיקוד שלו הינו מעבר להתמקדות הכלכלית הרגילה ב[[שוק|שווקים]] וההזנחה של כל [[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]] אחרים. תחת זאת, כלכלה מוסדית מתבוננת מקרוב יותר ב[[מוסדות]] מעשה ידי אדם, ורואה בשווקים תוצאה של אינטראקציות בין המוסדות השונים הללו (לדוגמה פרטים, [[פירמות]],[[מדינה|מדינות]], [[נורמות חברתיות]] וכו'). ראשיתה של הכלכלה המוסדית היא בעיקר בסוף המאה ה-19. האסכולה הזאת נזנחה למשך שנים רבות עד שזכתה לעדנה לקראת סוף המאה ה-20.  

'''[[כלכלה מוסדית]]''' (Institutional economics) הינו זרם [[כלכלה|כלכלי]] אפיקורסי, שהמיקוד שלו הינו מעבר להתמקדות הכלכלית הרגילה ב[[שוק|שווקים]] וההזנחה של כל [[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]] אחרים. תחת זאת, כלכלה מוסדית מתבוננת מקרוב יותר ב[[מוסדות]] מעשה ידי אדם, ורואה בשווקים תוצאה של אינטראקציות בין המוסדות השונים הללו (לדוגמה פרטים, [[פירמות]],[[מדינה|מדינות]], [[נורמות חברתיות]] וכו'). ראשיתה של הכלכלה המוסדית היא בעיקר בסוף המאה ה-19. האסכולה הזאת נזנחה למשך שנים רבות עד שזכתה לעדנה לקראת סוף המאה ה-20.