שינויים

'''קשרי הון-שלטון''' הם קשרים אינטרסים בין עשירים בעלי הון, אנשי עסקים, מנכ"לים של [[תאגידים]], או ראשי [[ארגוני עובדים]] לבין פוליטיקאים, פקידים ומקבלי החלטות במערכת הפוליטית. במסגרת קשרי הון שלטון פוליטיקאים עושים שימוש בשררת השלטון כדי להטיב עם אנשי העסקים בתמורה לטובת הנאה מסוימת. קשרים אלו מתווכים פעמים רבות על ידי [[לובי פוליטי|שדלנים]] או עורכי דין הנשכרים לצורך זה. רבים רואים בקשרים אלה סוג של [[שחיתות פוליטית|שחיתות]], שכן הדבר גורר קבלת החלטות [[פוליטיקה|פוליטיות]] הנוגעות לכלכלה, [[מדיניות חוץ]], מדיניות בטחון, [[סביבה]] ועוד, שנועדו לקדם את האינטרס של קבוצה קטנה של אנשים, ולא דווקא את האינטרס של כלל הציבור.

'''קשרי הון-שלטון''' הם קשרים ואינטרסים בין עשירים בעלי הון, אנשי עסקים, מנכ"לים של [[תאגידים]], או ראשי [[ארגוני עובדים]] לבין פוליטיקאים, פקידים ומקבלי החלטות במערכת הפוליטית. במסגרת קשרי הון שלטון פוליטיקאים או פקידים עושים שימוש בשררת השלטון כדי להטיב עם אנשי העסקים בתמורה לטובת הנאה מסוימת - כלכלית, תקשורתית או פוליטית. קשרים אלו מתווכים פעמים רבות על ידי [[לובי פוליטי|שדלנים]] או עורכי דין הנשכרים לצורך זה. רבים רואים בקשרים אלה סוג של [[שחיתות פוליטית|שחיתות]], שכן הדבר גורר קבלת החלטות [[פוליטיקה|פוליטיות]] הנוגעות לכלכלה, [[מדיניות חוץ]], מדיניות בטחון, [[סביבה]] ועוד, שנועדו לקדם את האינטרס של קבוצה קטנה של אנשים, ולא דווקא את האינטרס של כלל הציבור.  

קשרי הון שלטון יכולים לגרור נזקים כבדים מאד לציבור - בגלל טיפול לא טוב ב[[כשלי שוק]] ואף טיפוח שלהם - כמו שמירה על [[מונופל|מונופולים]], [[הכחשת זיהום|הכחשה והסתרה של זיהום סביבתי]], פגיעה בבריאות הציבור (לדוגמה [[הכחשת נזקי העישון]]), הזנחה של [[מוצר ציבורי|מוצרים ציבוריים]], [[שחיתות]] בכספי ציבור ועוד. הנזק לציבור הוא דרך אפיקים שונים - [[נזק סביבתי]] הפוגע בציבור היום ו[[סכנה לדורות העתיד|מסכן את דורות העתיד]], מדיניות חוץ או בטחון בעייתית המגבירה סיכונים של מלחמה, הגברה של בעיות [[עוני]], [[אי שוויון]], [[גזענות]] ושנאה עקב פגיעה מוגברת בעניים, הסטת אשמה למיעוטים וטכניקות של הסתה, נזקים בריאותיים על ידי הגברה של [[גורם סיכון בריאותי|גורמי סיכון בריאותיים]], ונזקים כלכליים בגלל הוצאות מיותרות לציבור כצרכן וכן ניצול לא מיטבי של תקציב המדינה.  

מבחינתו של איש העסקים, מנכ"ל או בעל מניות גדול ב[[תאגיד]], קשרים עם אנשי השלטון עשויים להניב [[רגולציה]] נוחה לבעל ההון, כגון חקיקה המקלה עם פעילותו העסקית, [[הפרטה]] המאפשרת לו לרכוש נכסי מדינה, הטיית מכרזים של חברות ציבוריות וגופים ממשלתיים כמו הצבא [[מערכת החינוך]] או [[מערכת הבריאות]], השתלטות על [[משאבי טבע]] כמו [[גז טבעי]], [[הפרטת קרקעות ישראל|קרקע]] או [[אשלג]], השפעה על [[מדיניות חוץ]] ו[[הסכמי סחר]] וחשיפה לייבוא ותנאי ייצוא, הקלות במיסים, קבלת סובסידיה, וכן הטיה של המדיניות לפי השקפת עולמו, גם בתחומים שבהם לא צומחת לו תועלת עסקית.

מבחינתו של הפוליטיקאי או הפקיד, קשרים עם אנשי עסקים חשובים כדי לקבל מימון בפריימריז, לקבל סיקור אוהד בעיתונות, למנוע תחקירים מביכים בעיתונות, כדי לקבל טובות הנאה ושוחד בדרכים חוקיות או בלתי חוקיות, לזכות ב"פנסיה" בדירקטוריונים של בעלי העסקים ועוד.  

מבחינתו של איש העסקים, מנכ"ל או בעל מניות גדול ב[[תאגיד]], קשרים עם אנשי השלטון עשויים להניב [[רגולציה]] נוחה לבעל ההון, כגון חקיקה המקלה עם פעילותו העסקית, [[הפרטה]] המאפשרת לו לרכוש נכסי מדינה, הטיית מכרזים או פטור ממכרזים של חברות ציבוריות וגופים ממשלתיים כמו הצבא [[מערכת החינוך]] או [[מערכת הבריאות]], השתלטות על [[משאבי טבע]] כמו [[גז טבעי]], [[הפרטת קרקעות ישראל|קרקע]] או [[אשלג]], השפעה על [[מדיניות חוץ]] ו[[הסכמי סחר]] וחשיפה לייבוא ותנאי ייצוא, הקלות במיסים, קבלת סובסידיה, וכן הטיה של המדיניות לפי השקפת עולמו, גם בתחומים שבהם לא צומחת לו תועלת עסקית. לממשלה יש השפעה גבוה על עסקים לא רק דרך ההוצאות הכספיות שלה אלה גם דרך התערבות או אי התערבות שלה במצבים של [[כשל שוק|כשלי שוק]] שבהם הפרימה העסקית עשויה להנות מרווחים על חשבון הכסף, הבריאות או החיים של ציבורים אחרים כמו עובדים, לקוחות, ספקים, שכנים ועוד.  

פוליטיקאים ב[[דמוקרטיה]] נמצאים בעמדה רגישה, בשל הצורך לקבל חשיפה תקשורתית והצורך לחזר אחר תרומות כספיות עבור מסעי הבחירות שלהם בבחירות מקדימות. יש מדינות, כמו ארצות הברית,שבהם תאגידים עסקיים גדולים נוהגים לתמוך בכל המפלגות או המתמודדים העיקריים, לעתים תוך מתן יחס מועדף לאחד על פני השאר. בישראל אסור לתאגידים לתמוך במועמדים בכסף.

 

פוליטיקאים ב[[דמוקרטיה]] נמצאים בעמדה רגישה, בשל הצורך לקבל חשיפה תקשורתית והצורך לחזר אחר תרומות כספיות עבור מסעי הבחירות שלהם בבחירות מקדימות. גם המפלגה צריכה סיוע כספי לבחירות. היבט נוסף הוא השקעות של פירמות באיזורים שונים - כמו הקמת מפעל - באיזורים שנוחים לפוליטיקאי. יש מדינות, כמו ארצות הברית, שבהם תאגידים עסקיים גדולים נוהגים לתמוך בכל המפלגות או המתמודדים העיקריים, לעתים תוך מתן יחס מועדף לאחד על פני השאר. בישראל אסור לתאגידים לתמוך במועמדים בכסף.

==מנגנוני השפעה של ההון על השלטון==

==מנגנוני השפעה של ההון על השלטון==

נגיד [[בנק ישראל]] לשעבר, [[סטנלי פישר]], טען כי ב[[כלכלת ישראל|מדינת ישראל]] כמו במדינות קטנות אחרות בעולם, מספר מצומצם של משפחות שולטות בכלכלה באמצעות [[חברת פירמידה|חברות פירמידה]]. פישר מצטט מאמר מהירחון "Journal of Economic Literature ספטמבר 2005 [http://finance.walla.co.il/?w=//1500968]:

נגיד [[בנק ישראל]] לשעבר, [[סטנלי פישר]], טען כי ב[[כלכלת ישראל|מדינת ישראל]] כמו במדינות קטנות אחרות בעולם, [[משפחות הון בישראל|מספר מצומצם של משפחות]] שולטות בכלכלה באמצעות [[חברת פירמידה|חברות פירמידה]]. פישר מצטט מאמר מהירחון "Journal of Economic Literature ספטמבר 2005 [http://finance.walla.co.il/?w=//1500968]:

{{ציטוט|תוכן=למעט בארצות הברית ובבריטניה, רוב החברות הגדולות בעולם נשלטות על ידי משפחות, שמצליחות לשלוט בכלכלות שלמות באמצעות מבני שליטה דמויי פירמידה. זה מאפשר להן לשלוט בחברות מבלי להשקיע מההון האישי שלהן. באמצעות מבני הפירמידה, שולטת חברת אחזקות משפחתית בכמה חברות ציבוריות, ששולטות אף הן בתורן בחברות ציבוריות נוספות וכן הלאה. חברי המשפחה ממונים לרוב לתפקידים בכירים בארגון. המבנה מאפשר לכמה משפחות עשירות לשלוט בחלק גדול מהמגזר הפרטי במדינות.

{{ציטוט|תוכן=למעט בארצות הברית ובבריטניה, רוב החברות הגדולות בעולם נשלטות על ידי משפחות, שמצליחות לשלוט בכלכלות שלמות באמצעות מבני שליטה דמויי פירמידה. זה מאפשר להן לשלוט בחברות מבלי להשקיע מההון האישי שלהן. באמצעות מבני הפירמידה, שולטת חברת אחזקות משפחתית בכמה חברות ציבוריות, ששולטות אף הן בתורן בחברות ציבוריות נוספות וכן הלאה. חברי המשפחה ממונים לרוב לתפקידים בכירים בארגון. המבנה מאפשר לכמה משפחות עשירות לשלוט בחלק גדול מהמגזר הפרטי במדינות.

ההשפעה של בעלי ההון על הפוליטיקאים ומקבלי החלטות כוללת מספר דרכי פעולה:

ההשפעה של בעלי ההון על הפוליטיקאים ומקבלי החלטות כוללת מספר דרכי פעולה:

===סיוע כספי===

===סיוע כספי ישיר===

* '''מתן תרומות לפוליטיקאים למימון הוצאות פריימריז ולמימון מפלגות'''. בבחירות 2006 נמצא שיש אנשים עסקים שמעדיפים לתרום למתמודדים במפלגות שונות. איש העסקים שלמה אליהו תרם 40 אלף שקל לח"כ סילבן שלום מהליכוד, ותרם גם 35 אלף שקל בלבד לשר בנימין בן-אליעזר מהעבודה. יוסף חכמי תרם לאהוד ברק, שהתמודד ביוני 2007 בעבודה, 40 אלף שקל. בבחירות על ראשות הליכוד שנערכו באוגוסט 2007 תרם חכמי לבנימין נתניהו 39,900 שקל.[http://www.haaretz.co.il/misc/1.1328284]  

* '''מתן תרומות לפוליטיקאים למימון הוצאות פריימריז ולמימון מפלגות'''. בבחירות 2006 נמצא שיש אנשים עסקים שמעדיפים לתרום למתמודדים במפלגות שונות. איש העסקים [[שלמה אליהו]] לדוגמה תרם 40 אלף שקל לח"כ [[סילבן שלום]] מהליכוד, ותרם גם 35 אלף שקל לשר [[בנימין בן-אליעזר]] מהעבודה. [[יוסף חכמי]] תרם ל[[אהוד ברק]], שהתמודד ביוני 2007 בעבודה, 40 אלף שקל. בבחירות על ראשות הליכוד שנערכו באוגוסט 2007 תרם חכמי ל[[בנימין נתניהו]] 39,900 שקל.[http://www.haaretz.co.il/misc/1.1328284]  

* '''תרומות לעמותות'''. חוק מימון מפלגות מגביל את התרומות לפריימריז ולמפלגות. בניסיון לעקוף את החוק מבוצעות תרומות לעמותות. העמותות שוכרות אנשים שמקבלים שכר. בזמנם הפנוי אנשי העמותות עובדים לטובת המפלגה. פרשה מפורסמת של עמותות היא "פרשת העמותות" של אהוד ברק. לצורך מימון מסע הבחירות האישי שלו לראשות הממשלה, השתמש מטה ברק במספר עמותות לצורך גיוס תרומות בהיקף של מיליוני שקלים. מקצת מן העמותות הוקמו סמוך למועד הבחירות ופעלו תקופה קצרה בלבד, בעוד עמותות אחרות היו ותיקות יותר וגויסו לצורכי הקמפיין. העמותות מומנו על ידי תרומות מקרנות מחו"ל ומגורמים פרטיים והן נטלו חלק פעיל בקמפיין. [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA_%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%AA%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%A8%D7%A7]

* '''תרומות לעמותות'''. חוק מימון מפלגות מגביל את התרומות לפריימריז ולמפלגות. בניסיון לעקוף את החוק מבוצעות תרומות לעמותות. העמותות שוכרות אנשים שמקבלים שכר. בזמנם הפנוי אנשי העמותות עובדים לטובת המפלגה. פרשה מפורסמת של עמותות היא "פרשת העמותות" של אהוד ברק. לצורך מימון מסע הבחירות האישי שלו לראשות הממשלה, השתמש מטה ברק במספר עמותות לצורך גיוס תרומות בהיקף של מיליוני שקלים. מקצת מן העמותות הוקמו סמוך למועד הבחירות ופעלו תקופה קצרה בלבד, בעוד עמותות אחרות היו ותיקות יותר וגויסו לצורכי הקמפיין. העמותות מומנו על ידי תרומות מקרנות מחו"ל ומגורמים פרטיים והן נטלו חלק פעיל בקמפיין. [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA_%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%AA%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%A8%D7%A7]

* '''סיוע בגיוס תרומות מאנשי עסקים מחו"ל''' - על ידי "המלצות" לעמיתים, על ידי ארגון של כנסי תומכים ומתרימים בחו"ל, הרצאות בתמורה לשכר גבוה מאד לפוליטיקאי המרצה, וארוחות התרמה בחו"ל.  

* '''סיוע בגיוס תרומות מאנשי עסקים מחו"ל''' - על ידי "המלצות" לעמיתים, על ידי ארגון של כנסי תומכים ומתרימים בחו"ל, הרצאות בתמורה לשכר גבוה מאד לפוליטיקאי המרצה, וארוחות התרמה בחו"ל.  

* '''שכירת פוליטיקאים שפרשו מהפוליטיקה''' כספקים של שירותי ייעוץ. לעיתים הפוליטיקאים חוזרים בחזרה למערכת הפוליטית.  

* '''שכירת פוליטיקאים שפרשו מהפוליטיקה''' כספקים של "שירותי ייעוץ". לעיתים הפוליטיקאים חוזרים בחזרה למערכת הפוליטית.  

* '''חובות לבנקים''' המפלגות חייבות לבנקים מאות מיליוני שקלים. ב-2008 מפלגת העבודה הייתה חייבת לבנקים מעל 118 מיליון ש"ח וסך החובות במפלגות הגיעו ל-200 מיליון ש"ח, ונגעו לכל המפלגות מלבד מפלגת הגימלאים. [http://www.haaretz.co.il/misc/1.1328284] ב-2009 הסתכמו חובות המפלגות לבנקים מעל 200 מיליון ש"ח: מפלגת העבודה עם חובות של מעל 80 מיליון ש"ח, לליכוד חובות של מעל 35 מיליון ש"ח, למרצ חוב של 12 מיליון ש"ח, לש"ס חובות של כ-8 מיליון ש"ח, ולקדימה חוב של מעל 5 מיליון ש"ח.[http://www.nrg.co.il/online/16/ART1/906/674.html]. לפי דו"ח מבקר המדינה הסתכמה יתרת חובות המפלגות בסוף 2010 בסך כולל של 165 מיליון שקל: לעבודה חוב של 54 מיליון שקל, לקדימה חוב של 34 מיליון שקל. לליכוד חובות של כ-29 מיליון שקל. לישראל ביתנו חובות של כ-2 מיליון שקל ולש"ס רק כ-300 אלף שקל. למרץ חוב של 6 מיליון ש"ח. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4290995,00.html]. מספר משפחות מצומם שולט ב[[בנקאות בישראל]], הבנקים שולטים על מדיניות החזרת החובות, הפוליטיקאים שולטים על רגולציה מול הבנקים.

* '''חובות לבנקים''' המפלגות חייבות ל[[בנקים בישראל|בנקים]] מאות מיליוני שקלים. ב-2008 מפלגת העבודה הייתה חייבת לבנקים מעל 118 מיליון ש"ח וסך החובות במפלגות הגיעו ל-200 מיליון ש"ח, ונגעו לכל המפלגות מלבד מפלגת הגימלאים. [http://www.haaretz.co.il/misc/1.1328284] ב-2009 הסתכמו חובות המפלגות לבנקים מעל 200 מיליון ש"ח: מפלגת העבודה עם חובות של מעל 80 מיליון ש"ח, ליכוד עם חובות של מעל 35 מיליון ש"ח, למרצ חוב של 12 מיליון ש"ח, לש"ס חובות של כ-8 מיליון ש"ח, ולקדימה חוב של מעל 5 מיליון ש"ח.[http://www.nrg.co.il/online/16/ART1/906/674.html]. לפי דו"ח מבקר המדינה הסתכמה יתרת חובות המפלגות בסוף 2010 בסך כולל של 165 מיליון שקל: לעבודה חוב של 54 מיליון שקל, לקדימה חוב של 34 מיליון שקל. לליכוד חובות של כ-29 מיליון שקל. לישראל ביתנו חובות של כ-2 מיליון שקל ולש"ס רק כ-300 אלף שקל. למרץ חוב של 6 מיליון ש"ח. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4290995,00.html]. מספר משפחות מצומם שולט ב[[בנקאות בישראל]], הבנקים שולטים על מדיניות החזרת החובות, הפוליטיקאים שולטים על רגולציה מול הבנקים.

===קידום אינטרסים בכנסת ובממשלה===

===קידום אינטרסים בכנסת ובממשלה===

* '''לובי פוליטי בכנסת''' שימוש ב[[לובי פוליטי|לוביסטים]] כדי להשפיע על חברי כנסת ושרים. הלוביסטים שייכים לפעמים לחברות לובי מקצועיות, מקורבים או פעילים במפלגות אשר מקבלים שכר מבעלי ההון כדי לקדם יוזמות ממשלתיות או חוקים הנוחים להם וכדי לבלום יוזמות חקיקה שאינן נוחות.

* '''לובי פוליטי''' שימוש ב[[לובי פוליטי|לוביסטים]] כדי להשפיע על חברי כנסת ושרים. הלוביסטים שייכים לפעמים לחברות לובי מקצועיות, מקורבים או פעילים במפלגות אשר מקבלים שכר מבעלי ההון כדי לקדם יוזמות ממשלתיות או חוקים הנוחים להם וכדי לבלום יוזמות חקיקה שאינן נוחות. לובי פוליטי רב מבוצע באפיקים לא רשמיים - דרך פגישות של מנהלים בפירמות עם פוליטיקאים וכן דרך פגישות עם חברי מפלגה, עוזרים ויוצרים שמקיפים את הפוליטיקאי.  

* '''שימוש בעורכי דין בכירים'''. עורכי הדין הבכירים מקורבים לשרים, ראשי ממשלה, חברי כנסת ואנשים בכירים במפלגות. עורכי הדין מעורבים מאוד בנושאים רבים הקשורים לענייני מדינה: סגירת עסקאות [[הפרטה בישראל|הפרטה]] של עסקים מול פקידי המדינה (לדוגמה [[עסקת השקשוקה]] להפרטת "צים" לאחים עופר, תיווך בין מפלגות שונות או פוליטיקאים שונים (לדוגמה בזמן הרכבת הקואליציה), ייצוג אינטרסים של העסקים מול המדינה, מתן ייעוץ משפטי לשרים שונים, מתן חוות דעת לחברות ממשלתיות ועוד.  

* '''שימוש בעורכי דין בכירים'''. עורכי הדין הבכירים מקורבים לשרים, ראשי ממשלה, חברי כנסת ואנשים בכירים במפלגות. עורכי הדין מעורבים מאוד בנושאים רבים הקשורים לענייני מדינה: סגירת עסקאות [[הפרטה בישראל|הפרטה]] של עסקים מול פקידי המדינה (לדוגמה [[עסקת השקשוקה]] להפרטת "צים" ל[[משפחת עופר|אחים עופר]], תיווך בין מפלגות שונות או פוליטיקאים שונים (לדוגמה בזמן הרכבת הקואליציה), ייצוג אינטרסים של העסקים מול המדינה, מתן ייעוץ משפטי לשרים שונים, מתן חוות דעת לחברות ממשלתיות ועוד.  

* '''השפעת הפירמות על מצב המשק'''. תאגידים גדולים יכולים לקבל החלטות על פתיחת מפעלים בארץ ועל צעדים שונים שיסייעו לכלכלה המקומית וישפיעו על מצב ה[[אבטלה]]. דבר זה נכון לכלל המדינה ובמיוחד בהקשר של מפעלים באיזורים מרוחקים יותר מהמרכז כמו מפעלים בנגב ובצפון הארץ. לפי הכלכלן [[אלחנן הלפמן]] (חוקר בתחום כלכלה פוליטית) עיקר ההשפעה הפוליטית בארצות הברית לדוגמה, היא על ידי סיוע כספי וכלכלי לאחר הבחירות ולא לפני הבחירות.

* '''השפעת הפירמות על מצב המשק'''. תאגידים גדולים יכולים לקבל החלטות על פתיחת מפעלים בארץ ועל צעדים שונים שיסייעו לכלכלה המקומית וישפיעו על מצב ה[[אבטלה]]. דבר זה נכון לכלל המדינה ובמיוחד בהקשר של מפעלים באיזורים מרוחקים יותר מהמרכז כמו מפעלים בנגב ובצפון הארץ. לפי הכלכלן [[אלחנן הלפמן]] (חוקר בתחום כלכלה פוליטית) עיקר ההשפעה הפוליטית בארצות הברית לדוגמה, היא על ידי סיוע כספי וכלכלי לאחר הבחירות ולא לפני הבחירות.

===השפעה דרך משרות וטובות הנאה===

===השפעה דרך משרות וטובות הנאה===

* '''העסקת פוליטיקאים ופקידים בכירים לשעבר בתפקידים בכירים''' - הדבר כולל העסקת פוליטיקאים לשעבר לתפקידי ניהול, ייעוץ או כדירקטורים בחברות בבעלות בעלי ההון. דוגמה לכך היא כהונת בייגה שוחט, מי שהיה שר האוצר ב[[החברה לישראל|חברה לישראל]]. דבר זה מהווה תמריץ עבור הפוליטיקאים לנקוט בגישה אוהדת כלפי בעלי ההון. אם ינקטו גישה אוהדת לחברות, יוכלו לאחר תום הקריירה הפוליטית להתברג למשרות שיבטיחו להם עתיד כלכלי מפתה.  

* '''העסקת פוליטיקאים ופקידים בכירים לשעבר בתפקידים בכירים''' - הדבר כולל העסקת פוליטיקאים לשעבר לתפקידי ניהול, ייעוץ או כדירקטורים בחברות בבעלות בעלי ההון. דוגמה לכך היא כהונת בייגה שוחט, מי שהיה שר האוצר ב[[החברה לישראל|חברה לישראל]]. דבר זה מהווה תמריץ עבור הפוליטיקאים לנקוט בגישה אוהדת כלפי בעלי ההון. אם ינקטו גישה אוהדת לחברות, יוכלו לאחר תום הקריירה הפוליטית להתברג למשרות שיבטיחו להם עתיד כלכלי מפתה.  

* '''העסקה של בני משפחה ומקורבים של פוליטיקאים במשרות בכירות בארגונים עסקיים שונים'''. העסקה יכולה להיות בחברה ציבורית של בעלי ההון, או בחברה שמספקת שירותים לבעלי ההון. לדוגמה התמחות של בני משפחה של פוליטיקאים בחברות יוקרתיות של עורכי דין שמספקות שירותים לחברות הגדולות במשק, או כהונה של בני משפחה בדירקטוריונים של החברות.   

* '''העסקה של בני משפחה ומקורבים של פוליטיקאים במשרות בכירות בארגונים עסקיים שונים'''. העסקה יכולה להיות בחברה ציבורית של בעלי ההון, או בחברה שמספקת שירותים לבעלי ההון. לדוגמה התמחות של בני משפחה של פוליטיקאים בחברות יוקרתיות של עורכי דין שמספקות שירותים לחברות הגדולות במשק, או כהונה של בני משפחה בדירקטוריונים של החברות.   

* '''העסקת בנקאים לשעבר''' שוב, הדבר רומז ליתר הבנקאים כי אם יהיו נחמדים לאילי ההון - גם הם יקבלו אצלם ג'ובים לאחר שיפרשו.  

* '''העסקת בנקאים לשעבר''' שוב, הדבר רומז ליתר הבנקאים כי אם יהיו נחמדים לאילי ההון - גם הם יקבלו אצלם ג'ובים לאחר שיפרשו.  

* '''שכירת בכירים לשעבר בשירות הציבורי''' בעיקר מקרב המגזר הביטחוני (כמו הרמטכ"ל דן חלוץ, מפקד חיל האוויר עזר וויצמן או הרמטכ"ל משה וחצי) בין היתר משום שאלה בעלי קשרים בתוך המנגנון הציבורי ובקרב פוליטיקאים.

* '''שכירת בכירים לשעבר בשירות הציבורי''' בעיקר מקרב המגזר הביטחוני (כמו הרמטכ"ל דן חלוץ, מפקד חיל האוויר עזר וויצמן או הרמטכ"ל משה וחצי) בין היתר משום שאלה בעלי קשרים בתוך המנגנון הציבורי ובקרב פוליטיקאים.

==מנגנוני השפעה של וועדים גדולים==

==מנגנוני השפעה של וועדים גדולים==

וועדים גדולים, כמו עובדים בעיריות יכולים לספק סיוע לוגיסטי בזמן הבחירות הכלכליות ובזמן הבחירות לפריימריז, וכן הם יכולים להתפקד למפלגות כדי להשפיע על תוצאות הפריימריז. דבר זה מתחזק על ידי "דילים" - מועמד אחד שיש לו "חיילים" סוגר דיל עם מועמד אחר, כך שהפקודים של מועמד אחד מצביעים גם למועמד השני. כך מועמד עם "מתפקדי ברזל" שהשפעתו עליהם בטוחה יכול לסגור דילים עם 5-6 מועמדים אחרים ולמנף את כוחו במידה רבה.  

וועדים גדולים, וכן עובדים בעיריות יכולים לספק סיוע לוגיסטי בזמן הבחירות הכלכליות ובזמן הבחירות לפריימריז, וכן הם יכולים להתפקד למפלגות כדי להשפיע על תוצאות הפריימריז. דבר זה מתחזק על ידי "דילים" - מועמד אחד שיש לו "חיילים" סוגר דיל עם מועמד אחר, כך שהפקודים של מועמד אחד מצביעים גם למועמד השני. כך מועמד עם "מתפקדי ברזל" שהשפעתו עליהם בטוחה יכול לסגור דילים עם 5-6 מועמדים אחרים ולמנף את כוחו במידה רבה.  

הסיוע הלוגיסטי חשוב למועמדים גם בהכנות לפריימריז (לדוגמה תליית כרוזים)וגם ביום הבחירות לפריימריז וביום הבחירות לכנסת. אז חשוב להתקשר לרשימות תומכים ידועים ולעודד אותם ללכת ולהצביע.

הסיוע הלוגיסטי חשוב למועמדים גם בהכנות לפריימריז (לדוגמה תליית כרוזים, שיחות עם בוחרים) ובבחירות לכנסת, הסיוע חשוב במיוחד ביום הבחירות לפריימריז וביום הבחירות לכנסת. אז חשוב להתקשר לרשימות תומכים ידועים ולעודד אותם ללכת ולהצביע.

==הון שלטון עיתון==

==הון שלטון עיתון==

בישראל קיימים גם קשרי הון-שלטון עיתון. בקשרים אלה עיתונים שייכים לבעלי הון גדולים במשק, שמכתיבים לעיתון את קו המערכת. בנוסף גם מפרסמים גדולים, ומשפחות הון שקשורות לבעל העיתון משפיעים על העיתון. העיתון או ערוץ הטלוויזיה ימנע מלתקוף פוליטיקאים שנמצאים בקשרים עם בעלי העיתון ובכל מקרה לא יחשוף קשרים בין עיתונות או בעלי הון לבין פוליטיקאים. היבט אחר הוא "קבירה" של תחקירים על פוליטיקאים על ידי שתדלנים של הפוליטיקאים, אם על ידי איום על העיתון ואם על ידי קשרים עם בעלי הון שיש להם השפעה על העיתון. מהצד השני, תחקירים כאלה מהווים לחץ על פוליטיקאים שיפעלו לפי האינטרס של בעלי ההון הגדולים.  

קיימים גם קשרי הון-שלטון עיתון. בקשרים אלה עיתונים שייכים לבעלי הון גדולים במשק, ואלו מכתיבים לעיתון את קו המערכת. בנוסף גם מפרסמים גדולים, ומשפחות הון שקשורות לבעל העיתון משפיעים על העיתון. העיתון או ערוץ הטלוויזיה ימנע מלתקוף פוליטיקאים שנמצאים בקשרים עם בעלי העיתון ובכל מקרה לא יחשוף קשרים בין עיתונות או בעלי הון לבין פוליטיקאים. היבט אחר הוא "קבירה" של תחקירים על פוליטיקאים על ידי שתדלנים של הפוליטיקאים, אם על ידי איום על העיתון ואם על ידי קשרים עם בעלי הון שיש להם השפעה על העיתון. מהצד השני, תחקירים כאלה מהווים לחץ על פוליטיקאים שיפעלו לפי האינטרס של בעלי ההון הגדולים.  

המשבר של השנים האחרונות בשוק התקשורת גורר מצב שבו ערוצי טלוויזיה הופכים יותר ויותר תלויים בסיוע ממשלתי ודבר זה גורר השפעה חזקה יותר של הממשלה על התקשורת ומניעת סיקור הוגן וחופשי.

המשבר של השנים האחרונות בשוק התקשורת גורר מצב שבו ערוצי טלוויזיה הופכים יותר ויותר תלויים בסיוע ממשלתי ודבר זה גורר השפעה חזקה יותר של הממשלה על התקשורת ומניעת סיקור הוגן וחופשי.