שינויים

הימין הכלכלי מתחלק למספר זרמים ביחס שלו להון שלטון.  

הימין הכלכלי מתחלק למספר זרמים ביחס שלו להון שלטון.  

* יש הטוענים כי כלל אין בעיה עם קשרי הון שלטון - כי מה שטוב לחברות הגדולות הוא בדרך כלל [[רווחה חברתית|טוב גם לכלל החברה]]. רונלד רייגן טען לדוגמה  "מה שטוב לגנ'רל אלקטריק טוב לארצות הברית". עמדה כזו מנוגדת אפילו ל[[תאוריה נאו קלאסית|תאוריה הנאו קלאסית]] השמרנית, שמצביעה על מסר [[כשלי שוק]] שמתקיימים לעיתים קרובות כך שאין [[יעילות פארטו]].  

* יש הטוענים כי כלל אין בעיה עם קשרי הון שלטון - כי מה שטוב לחברות הגדולות הוא בדרך כלל [[רווחה חברתית|טוב גם לכלל החברה]]. רונלד רייגן טען לדוגמה  "מה שטוב לג'נרל אלקטריק טוב לארצות הברית". עמדה כזו מנוגדת אפילו ל[[תאוריה נאו-קלאסית|תאוריה הנאו-קלאסית]] השמרנית, שמצביעה על מסר [[כשלי שוק]] שמתקיימים לעיתים קרובות כך שאין [[יעילות פארטו]].  

* עמדה דומה לכך היא שב[[קפיטליזם]] או [[שוק חופשי]] [[כסף]] מהווה מעין המשך של [[חופש הביטוי]]. אנשים בוחרים בבחירות ויש להם חופש פוליטי לבחור בדעות ובאנשים שונים. בשוק חופשי אנשים מצביעים באמצעות הכסף - בין אם הם בוחרים בין מוצרים שונים ובין אם הם תומכים במעומדים פוליטיים שונים. עמדה זו סובלת מארבע בעיות מרכזיות - האחת היא שבדמוקרטיה לכל אדם יש קול שווה ואילו בשוק ההשפעה מתקבלת לפי כמות הכסף - לאדם אחד יש מיליארד שקל ולאדם אחר יש אלף שקל - ולכן ההשפעה היא פי מיליון. הבעיה השנייה של טיעון זה היא שבדרך כלל אנשים עשירים שולטים על כסף של אחרים דרך [[חבורת פירמידה]] או דרך [[מינוף פיננסי]] וכך השפעתם גבוה אפילו יותר. בעיה שלישית היא שהשפעה זו יכולה להיות לא לינארית - הפוליטיקאי נפגש עם כמות מסויימת של אנשים ביום ואם יש מפסיק תומכים של קבוצה של עשירים הפוליטיקאי מוקף רוב הזמן באנשים אלה וכמות הזמן שהוא נפגש או מקבל דעות אחרות היא נמוכה בהרבה. אנשים עניים רבים לא בהכרח מודעים לאינטרס הפוליטי שלהם - לדוגמה במניעת [[שיווק סיגריות לילדים]] או מניעת [[נזקי סוכר]] (בעיית מחסור ב[[מידע משותף]]). בעיה אחרונה של טיעון זה היא שחלק גדול מהעושר של העשירים נובע כבר מניצול של קשרי הון שלטון שמאפשר להם לנצל לרעה ולפגוע בציבורים אחרים. לדוגמה [[חברות סיגריות]] מנצלות את הכסף שלהן כדי להשפיע על פוליטיקאים, כדי שיכולו להמשיך [[שיווק סיגריות לילדים ולנוער|לשווק סיגריות לילדים ונוער]], לבלבל את הציבור לגבי נזקים של נרגילות, וכך להמשיך את הדור הבא של [[מכורים לסיגריות]] שימשיך להזרים להם כסף.  

* עמדה דומה לכך היא שב[[קפיטליזם]] או [[שוק חופשי]] [[כסף]] מהווה מעין המשך של [[חופש הביטוי]]. אנשים בוחרים בבחירות ויש להם חופש פוליטי לבחור בדעות ובאנשים שונים. בשוק חופשי אנשים מצביעים באמצעות הכסף - בין אם הם בוחרים בין מוצרים שונים ובין אם הם תומכים במעומדים פוליטיים שונים. עמדה זו סובלת מארבע בעיות מרכזיות - האחת היא שבדמוקרטיה לכל אדם יש קול שווה ואילו בשוק ההשפעה מתקבלת לפי כמות הכסף - לאדם אחד יש מיליארד שקל ולאדם אחר יש אלף שקל - ולכן ההשפעה היא פי מיליון. הבעיה השנייה של טיעון זה היא שבדרך כלל אנשים עשירים שולטים על כסף של אחרים דרך [[חבורת פירמידה]] או דרך [[מינוף פיננסי]] וכך השפעתם גבוה אפילו יותר. בעיה שלישית היא שהשפעה זו יכולה להיות לא לינארית - הפוליטיקאי נפגש עם כמות מסויימת של אנשים ביום ואם יש מפסיק תומכים של קבוצה של עשירים הפוליטיקאי מוקף רוב הזמן באנשים אלה וכמות הזמן שהוא נפגש או מקבל דעות אחרות היא נמוכה בהרבה. אנשים עניים רבים לא בהכרח מודעים לאינטרס הפוליטי שלהם - לדוגמה במניעת [[שיווק סיגריות לילדים]] או מניעת [[נזקי סוכר]] (בעיית מחסור ב[[מידע משותף]]). בעיה אחרונה של טיעון זה היא שחלק גדול מהעושר של העשירים נובע כבר מניצול של קשרי הון שלטון שמאפשר להם לנצל לרעה ולפגוע בציבורים אחרים. לדוגמה [[חברות סיגריות]] מנצלות את הכסף שלהן כדי להשפיע על פוליטיקאים, כדי שיכולו להמשיך [[שיווק סיגריות לילדים ולנוער|לשווק סיגריות לילדים ונוער]], לבלבל את הציבור לגבי נזקים של נרגילות, וכך להמשיך את הדור הבא של [[מכורים לסיגריות]] שימשיך להזרים להם כסף.  

* עמדה שלישית היא שהתרופה לבעיות של הון שלטון היא דרך "הקטנת הממשלה"  - אם הממשלה היא קטנה פרוש הדבר שיש לה תקציב קטן ולכן היא פחות יכולה לבזבז כספי ציבור ופחות יכולה לעוות את השוק. הקושי של טיעון זה הוא שהממשלה משפיע על זכויות קניין ועל התנהלות השוק דרך אפיקים רבים אחרים שאינם קשורים לתקציב - לדוגמה חובת סימון ערים תזונתיים על המזון או איסור מכירת סיגריות לקטינים. יש ליברטרים הטוענים כי גם את החקיקה והרגולציה יש לבטל ככל האפשר וכי [[שוק חופשי]] ללא רגולציה יהיה מנגנון אידאלי. דבר זה מתנגש עם התאוריה הכלכלית הנאו קלאסית ועם [[[חקר הכלכלה|זרמים אחרים בכלכלה]] המצביעים על דרכים רבות שבהן חברות יכולות להפעיל אלימות או לפגוע בציבור גם ללא סיוע מצד ממשלות - לדוגמה מכירת מוצרים ממכרים ומזיקים (כמו אופיום, סיגריות), שכירת צבאות או שכירי חרב (תאגידים ששכרו צבאות, מאפיה, שכירת שכירי חרב במערב הפרוע ועוד), שיחוד של שופטים ובאופן כללי חוסר יכולת של המערכת המשפטית להתמודד לבדה עם הכוח של חברות גדולות.

* עמדה שלישית היא שהתרופה לבעיות של הון שלטון היא דרך "הקטנת הממשלה"  - אם הממשלה היא קטנה פרוש הדבר שיש לה תקציב קטן ולכן היא פחות יכולה לבזבז כספי ציבור ופחות יכולה לעוות את השוק. הקושי של טיעון זה הוא שהממשלה משפיע על זכויות קניין ועל התנהלות השוק דרך אפיקים רבים אחרים שאינם קשורים לתקציב - לדוגמה חובת סימון ערים תזונתיים על המזון או איסור מכירת סיגריות לקטינים. יש ליברטרים הטוענים כי גם את החקיקה והרגולציה יש לבטל ככל האפשר וכי [[שוק חופשי]] ללא רגולציה יהיה מנגנון אידאלי. דבר זה מתנגש עם התאוריה הכלכלית הנאו-קלאסית ועם [[חקר הכלכלה|זרמים אחרים בכלכלה]] המצביעים על דרכים רבות שבהן חברות יכולות להפעיל אלימות או לפגוע בציבור גם ללא סיוע מצד ממשלות - לדוגמה מכירת מוצרים ממכרים ומזיקים (כמו אופיום, סיגריות), שכירת צבאות או שכירי חרב (תאגידים ששכרו צבאות, מאפיה, שכירת שכירי חרב במערב הפרוע ועוד), שיחוד של שופטים ובאופן כללי חוסר יכולת של המערכת המשפטית להתמודד לבדה עם הכוח של חברות גדולות.

==ראו גם==

==ראו גם==