47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 1:
שורה 1: − + שורה 12:
שורה 12: − + + + + + + + + + + + − + − + + +
אין תקציר עריכה
'''עירוניות מתחדשת''' או '''עירוניות חדשה''' ('''New Urbanism''') היא תנועה לתכנון עירוני שמטרתה לבצע שינויים בהיבטים רבים בעיר לכיוון [[קיימות|מקיים]], קהילתי, אנושי ונוח ל[[הולכי רגל]], כחלופה למגמות ה[[פרבור]] ולתכנון עירוני מוטה [[רכב פרטי]]. זוהי תפיסה דומה לזו של [[אקולוגיה עירונית]].
'''עירוניות מתחדשת''' או '''עירוניות חדשה''' ('''New Urbanism''') היא תנועה לתכנון עירוני שמטרתה לבצע שינויים בהיבטים רבים בעיר לכיוון [[קיימות|מקיים]], [[קהילות|קהילתי]], אנושי ונוח ל[[הולכי רגל]] ול[[תחבורה בת קיימא]], כחלופה למגמות ה[[פרבור]] ולתכנון עירוני מוטה [[רכב פרטי]]. זוהי תפיסה דומה לזו של [[אקולוגיה עירונית]].
[[תמונה:Rua-XV.jpg|left|thumb|400px|[[מדרחוב]] ב[[קוריטיבה]]. מרחב ציבורי נוח ל[[הולכי רגל]], [[עירוב שימושי קרקע|המשלב מגורים עם מסחר]] הוא חלק מהתפיסה של עירוניות מתחדשת. ]]
[[תמונה:Rua-XV.jpg|left|thumb|400px|[[מדרחוב]] ב[[קוריטיבה]]. מרחב ציבורי נוח ל[[הולכי רגל]], [[עירוב שימושי קרקע|המשלב מגורים עם מסחר]] הוא חלק מהתפיסה של עירוניות מתחדשת. ]]
לאחר מלחמת העולם השנייה חל זינוק חד ב[[פרבור|בניית פרברים]]. הפרברים הוקמו בעידוד [[ממשלה|הממשלה]] - על ידי [[סבסוד]] פדרלי לתוכניות "בנה ביתך" להספקת דיור זול לחיילים המשוחררים. כמו כן קמה תוכנית לאומית להקמת כבישים מהירים, ו[[תכנון מוטה רכב פרטי|בנייה שמעודדת שימוש ברכב פרטי]]. הפרדת שימושי קרקע (בניגוד ל[[עירוב שימושי קרקע]]) - של מגורים, מסחר, חינוך ועבודה במתחמים או שכונות נפרדות גררו הגדלת כמות הנסיעות הנדרשת ובזבוז שטחים נרחבים. בנוסף לכך חברות המכונית [[נפט|הנפט]] והצמיגים חברו יחד ל[[השתלטות עויינת]], דרדור השירות והרס [[התחבורה הציבורית]] בארצות הברית. התוצאה היא שכיום רוב תושבי ארצות הברית גרים בפרברים.
לאחר מלחמת העולם השנייה חל זינוק חד ב[[פרבור|בניית פרברים]]. הפרברים הוקמו בעידוד [[ממשלה|הממשלה]] - על ידי [[סבסוד]] פדרלי לתוכניות "בנה ביתך" להספקת דיור זול לחיילים המשוחררים. כמו כן קמה תוכנית לאומית להקמת כבישים מהירים, ו[[תכנון מוטה רכב פרטי|בנייה שמעודדת שימוש ברכב פרטי]]. הפרדת שימושי קרקע (בניגוד ל[[עירוב שימושי קרקע]]) - של מגורים, מסחר, חינוך ועבודה במתחמים או שכונות נפרדות גררו הגדלת כמות הנסיעות הנדרשת ובזבוז שטחים נרחבים. בנוסף לכך חברות המכונית [[נפט|הנפט]] והצמיגים חברו יחד ל[[השתלטות עויינת]], דרדור השירות והרס [[התחבורה הציבורית]] בארצות הברית. התוצאה היא שכיום רוב תושבי ארצות הברית גרים בפרברים.
הפרבור גרם לבעיות סביבתיות חברתיות וכלכליות רבות - הצפיפות הנמוכה פרושה זלילה של שטח רב עידוד השימוש ברכב פרטי, התייקרות שירותי רשת (כמו ביוב, דואר, שיטור, חשמל). בגלל פריסה הרחבה של הדיור ובניית השכונות כמרחבים סגורים, הפעלת תחבורה ציבורית הפכה להיות יקרה, איטית ובלתי אמינה. היות ובפרבר קשה להגיע ליעדים ברגל יש פחות [[הולכי רגל]] בשכונה ופחות עסקים מקומיים (שכן אין מספיק קונים בשכונה) דבר הקטין את האפשרויות ליצירת מרחב ציבורי ואזרחי, פגיעה בחיי ה[[קהילה]], פגע ב[[הון חברתי|הון החברתי]]. מרחקי ההליכה הארוכים שגם נקטעים על ידי כבישים מהירים, יצרו שכונות מנותקות זו מזו, שהובילו ל[[אי שוויון תחבורתי]] שפגע באוכלוסיות חלשות יותר כמו [[עוני|עניים]], זקנים, ילדים, ולפעמים נשים. אי שוויון כזה מתפקד כ[[מלכודת עוני]] שמקטינה את הגישה של האזרחים העניים יותר לחינוך ולתעסוקה וגם פוגע בעסקים קטנים ובכלכלה המקומית. היבט דומה הוא [[אפקט הבייגלה]] - הרס מרכז העיר ועסקים מקומיים. מלבד הבזבוז הרב שנוצר עקב הפרבור, הוא גם גורם ל[[זיהום אוויר]] רב ול[[טביעת רגל אקולוגית]] גדולה בגלל השימוש הרב ב[[רכב פרטי]]. בלל היבטים של [[ביקוש מושרה]] בתחבורה, לעיתים קרובות בניית הכבישים אינה מספיקה ותושבי הפרברים מבלים שעות רבות ב[[פקקי תנועה]] כאשר הם נוסעים אל העיר ולעיתים גם ביציאה מהשכונה.
הפרבור גרם ל[[השפעות סביבתיות|בעיות סביבתיות]] חברתיות וכלכליות רבות - הצפיפות הנמוכה פרושה זלילה של שטח רב ועידוד השימוש ב[[מכונית|מכונית פרטית]], התייקרות שירותי רשת (כמו ביוב, דואר, שיטור, חשמל). בגלל פריסה הרחבה של הדיור ובניית השכונות כמרחבים סגורים, הפעלת [[תחבורה ציבורית]] בפרבר וממנו למקומות אחרים הפכה להיות יקרה, איטית ובלתי אמינה. היות ובפרבר קשה להגיע ליעדים ברגל יש פחות [[הולכי רגל]] ופחות [[תחבורת אופניים]] בשכונה ופחות עסקים מקומיים (שכן אין מספיק קונים בשכונה כדי להצדיק קיום של חנות) הדבר הקטין את האפשרויות ליצירת מרחב ציבורי ואזרחי, פגיעה בחיי ה[[קהילה]], פגע ב[[הון חברתי|הון החברתי]]. מרחקי ההליכה הארוכים שגם נקטעים על ידי כבישים מהירים, יצרו שכונות מנותקות זו מזו, שהובילו ל[[אי שוויון תחבורתי]] שפגע באוכלוסיות חלשות יותר כמו [[עוני|עניים]], זקנים, ילדים, ולפעמים נשים. אי שוויון כזה מתפקד כ[[מלכודת עוני]] שמקטינה את הגישה של האזרחים העניים יותר לחינוך ולתעסוקה וגם פוגע בעסקים קטנים ובכלכלה המקומית. היבט דומה הוא [[אפקט הבייגלה]] - הרס מרכז העיר ועסקים מקומיים. מלבד הבזבוז הרב שנוצר עקב הפרבור, הוא גם גורם ל[[זיהום אוויר]] רב ול[[טביעת רגל אקולוגית]] גדולה בגלל השימוש הרב ב[[רכב פרטי]]. בלל היבטים של [[ביקוש מושרה]] בתחבורה, לעיתים קרובות בניית הכבישים אינה מספיקה ותושבי הפרברים מבלים שעות רבות ב[[פקקי תנועה]] כאשר הם נוסעים אל העיר ולעיתים גם ביציאה מהשכונה.
===תכנון מוטה רכב פרטי===
{{הפניה לערך מורחב|תכנון מוטה רכב פרטי}}
עם הזמן גם במקומות שבהם אין פרבור משתרע של בתים צמודי קרקע, שונו כך שיהיו נוחים לשימוש למכוניות פרטיות. [[תכנו מוטה רכב פרטי]]. הדבר כולל שינוי של ערים וותיקות כך שיהיו נוחות (ככל האפשר) למכוניות, הקמת כבישים מהירים בין ערים (והרחבה מתמדת של כבישים אלה), הקמת מחלפים והתאמה של תשתיות נוספות למכוניות. דבר זה בוצע על חשבון משתמשי דרך אחרים, המרחב העירוני ועם [[השפעות בריאותיות של מכוניות|השלכות שונות של המכוניות על הבריאות]] ועל הסביבה והחברה.
צעדי תכנון לטובת המכוניות הפרטיות כולל צעדים שונים שמבוצעים גם בלב ערים וותיקות שנבנו לפני עידן המכוניות (לדוגמה גבעתיים, ניו יורק , ירושלים, או תל אביב) - הצעדים כוללים כמו צמצום מדרכות, הרחבת כבישים, מדיניות [[חניה]] למכוניות "חינם" בצידי הכביש, היתר חניה על מדרכות, בניית חניונים בעיר בכספי מיסים, בניית כבישים מהירים ומחלפים בצורה שמנתקת שכונות מבחינת הליכה ברגל, איסור של חציית כבישים ובניית גדרות, הזרמת ה"תנועה" (של מכוניות) על חשבון תנועת הולכי הרגל, הקמת מתחמי מסחר נפרדים (אליהם חייבים לנסוע) ועוד. גם בשכונות חדשות הכוללות [[מגדלי מגורים]] לעיתים קרובות משולבים בתכנון מוטה רכב פרטי שכן סביב המגדלים נבנים שטחים גדולים של פארקים וחניות הגורמים לכך שסך הצפיפות העירונית היא נמוכה, אין הצדקה כלכלית למסחר עירוני, ויש צורך לנסוע ממקום למקום במכונית.
תכנון מוטה מכוניות פרטיות נוגע לכל היבטי התכנון - לדוגמה גם אם בונים תחנות רכבת - בונים אותן כך שההגעה אליהן תהיה נוחה במכוניות ולאו דווקא באמצעי תחבורה אחרים. לדוגמה בישראל תחנות רכבת חדשות רבות הוקמו מחוץ לערים ואף היו תחנות שהורחקו מהעיר (כמו ראש העין), והוקמו בסמוך אליהן חניוני ענק תחת הכותרת "חנה וסע". תחנת הרכבת ברחובות, נתניה , ותל אביב שנמצאות בתוך העיר אינן נוחות להגעה ברגל ולא מחוברות לעיר באמצעות [[שבילי אופניים]]. הדבר יוצר מצב שבו כדי להגדיל את השימוש ברכבת על ידי אנשים יש צורך בשטח רב יותר לחניית מכוניות ודבר זה יוצר עלויות וקשיים לשימוש ברכבת. לדוגמה באופן זה כדי להגיע ליעד של [[פיצול נסיעות]] של 10% מהמשתמשים שיגיעו לעבודה ברכבת יש צורך לבנות מקומות חניה ל-10% ממשתמשי המכוניות - כלומר בישראל כ 250 אלף מקומות חניה.
תכנון מוטה מכוניות פרטיות אינו מוגבל למדיניות תכנון ממשלתית, היא כוללת גם צעדים של עיריות (כמו הענקת חניה חינם לתושבי העיר, התנגדות העיריה לצמצם חניות לטובת שבילי אופניים או תחבורה ציבורית). כן היא כוללת צעדי מדיניות שאינם תכנון פיזי - כמו חוקי המיסוי ביחס לרכבי ליסינג, החזרי הוצאות רכב. אפילו בתחום המדידה יש מדינות (כמו ישראל) שאינן מודדות בצורה עקבית ומדי שנה מתשמשים בתחבורה ציבורית, אופניים ורגל אלא רק מתייחסות לתנועה במכונית כאל "תחבורה". גם החינוך וההסברה מוכוונים להתאמת הציבור לנוכחות המכוניות בעיר (לדוגמה ילד עד גיל תשע לא הולך לבד) במקום להתאמת התחבורה בעיר לבטיחות ולצרכים של בני האדם.
===עליית העירוניות המתחדשת===
===עליית העירוניות המתחדשת===
{{תבנית:תחבורה בישראל}}
{{תבנית:תחבורה בישראל}}
התנועה של עירוניות מתחדשת היא תגובה ל[[פרבור]] ומבוססת על עקרונות [[תכנון עירוני]] וארכיטקטורה שעובדים יחד לייצר [[קהילות]] בסדר גודל אנושי ובר-הליכה.
התנועה של עירוניות מתחדשת היא תגובה ל[[פרבור]] ולתכנון מוטה מכוניות, ומבוססת על עקרונות [[תכנון עירוני]] וארכיטקטורה שעובדים יחד לייצר [[קהילות]] בסדר גודל אנושי ובר-הליכה.
הפילוסוף החברתי וההיסטוריון [[לואיס ממפורד]] ביקר את הפיתוח ה"אנטי עירוני" של ארצות הברית לאחר מלחמת העולם השנייה. בתחילת שנות ה-60 כתבה העיתונאית [[ג'יין ג'ייקובס]] את הספר [[מותן וחייהן של ערים אמריקאיות גדולות (ספר)|מותן וחייהן של ערים אמריקאיות גדולות]] שקרא למתכננים לשקול מחדש את הנורמות החדשות - פרוייקטים של שימוש קרקע יחיד (למגורים או תעשייה), איזורים תלויי רכב פרטי, ואיזורי מסחר נפרדים.
הפילוסוף החברתי וההיסטוריון [[לואיס ממפורד]] ביקר את הפיתוח ה"אנטי עירוני" של ארצות הברית לאחר מלחמת העולם השנייה. בתחילת שנות ה-60 כתבה העיתונאית [[ג'יין ג'ייקובס]] את הספר [[מותן וחייהן של ערים אמריקאיות גדולות (ספר)|מותן וחייהן של ערים אמריקאיות גדולות]] שקרא למתכננים לשקול מחדש את [[נורמה חברתית|הנורמות החדשות]] - פרוייקטים של שימוש קרקע יחיד (למגורים או תעשייה), איזורים תלויי רכב פרטי, ואיזורי מסחר נפרדים.
בשנות ה-70 , החל האדריכל [[ז'יימה לרנר]] לכהן כראש עיריית [[קוריטיבה]] ולהכניס בה שינויים לטובת שימוש ב[[תחבורה ציבורית]] ו[[הולכי רגל|הליכה ברגל]], נגד פרבור והחייאת המרחב העירוני. הצעדים כללו פיתוח [[תחבורת מעברים]] נוחה וזולה תוך שימוש ב[[BRT]], הפיכת הרחוב הראשי ורחובות נוספים ל[[מדרחוב]], [[עירוב שימושי קרקע]], [[תמהיל דיור]] ושינויים רבים נוספים.
בשנות ה-70 , החל האדריכל [[ז'יימה לרנר]] לכהן כראש עיריית [[קוריטיבה]] ולהכניס בה שינויים לטובת שימוש ב[[תחבורה ציבורית]] ו[[הולכי רגל|הליכה ברגל]], נגד פרבור והחייאת המרחב העירוני. הצעדים כללו פיתוח [[תחבורת מעברים]] נוחה וזולה תוך שימוש ב[[BRT]], הפיכת הרחוב הראשי ורחובות נוספים ל[[מדרחוב]], [[עירוב שימושי קרקע]], [[תמהיל דיור]] ושינויים רבים נוספים.
דבר נוסף שהתרחש בשנות ה-70 היה [[משבר הנפט]]. דבר זה השפיע במיוחד על מדינות אירופה שלא היה להן אז [[נפט|מקור נפט]] משלהן ונאלצו להתסמך על יבוא נפט ממדינות ערב. דבר זה השפיע במיוחד על [[הולנד]]. באותה עת התקיימה בהולנד תנועת מחאה "להפסיק את רצח הילדים" בתביעה לסגור רחובות לתנועת מכוניות, להקים [[איזורי מיתון תנועה]] בעיר ו[[רחובות משחק]] שיאפשרו לילדים לשחק בעיר בבטחה וכן להקים ולשפר [[שבילי אופניים]]. הולנד היא מדינה [[צפיפות אוכלוסין|צפופה]] עם משאבי קרקע יקרים שבה רוב הערים הן עתיקות ואין מקום רב למכוניות ול[[חניה]]. העליה המהירה בשימוש במכוניות בהולנד לאחר תום מלחמת העולם השנייה, הובילה להרחבת כבישים, הקמת חניונים על כיכרות. בגלל הרחובות הצרים היה צריך להרוס בלוקים שלמים של בתים ודבר זה ייקר והאט את הרחבת הכבישים בערים. בו בזמן השימוש במכוניות בעיר גרם לזינוק ב[[תאונות דרכים]] , כולל תאונות שפגעו ב[[רוכבי אופניים]] כולל רוכבים ילדים. הדברים האלה יצרו בעיות תנועה ועירוניות בהולנד מוקדם יותר ביחס למקומות אחרים בעולם וגם עוררו שיח ציבורי ומחאה נגד המכוניות. כתוצאה מכך החלו רשויות בהולנד באמצע שנות ה-70 בצעדים שונים - כולל הקמת [[שבילי אופניים]], [[מדרחוב|מדרחובים]], "רחובות הולנדים" ועוד.
בשנות ה-70 וה-80 העירוניות המתחדשת התפתחה עם חזונות ומודלים תאורטיים לבנייה מחדש של ערים "אירופאיות" שהוצאו על ידי הארכיטקט לאון קריאר (Leon Krier,) ועל ידי "שפת הדפוסים" שהוצאה על ידי [[כריסטופר אלכסנדר]] (Christopher Alexander). הדבר הוביל להתגבשות קבוצה מוגדרת בשנות ה-90.
בשנות ה-70 וה-80 העירוניות המתחדשת התפתחה עם חזונות ומודלים תאורטיים לבנייה מחדש של ערים "אירופאיות" שהוצאו על ידי הארכיטקט לאון קריאר (Leon Krier,) ועל ידי "שפת הדפוסים" שהוצאה על ידי [[כריסטופר אלכסנדר]] (Christopher Alexander). הדבר הוביל להתגבשות קבוצה מוגדרת בשנות ה-90.