שינויים

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

התאוריה של הסנטימנט המוסרי

נוספו 4,376 בתים, 19:19, 10 בפברואר 2019
אין תקציר עריכה
'''התיאוריה של הסנטימנט המוסרי''' (The Theory of Moral Sentiments) הוא ספר עיון מאת [[חקר הכלכלה|הכלכלן]] [[אדם סמית]] שיצא לאור בשנת 1759. הספר מספק את היסודות המוסריים, הפילוסופיים והמתודולוגיים להגותו של סמית, כולל ספרו הידוע [[עושר האומות]] (1776). זהו חיבור שעוסק במידה רבה ב[[פסיכולוגיה]] ובהשפעה על כלכלה, וניתן לראות בו חיבור מוקדם ב[[כלכלה התנהגותית]].
באופן כללי, סמית הלך בעקבות דעותיו הספר מחולק ל-7 חלקים: תקינות הפעולה; תפקידם של מורועונשים ופרסים; יסודות השיפוט שלנו בנוגע לרגשות וההתנהגות שלנו, פרנסיס האצ'סון (Francis Hutcheson‏) שחילק את פילוסופיית ועל תחושת החובה; השפעות התועלת על רגש ההסכמה; השפעת הנוהג והאופנה על רגשות המוסר לארבעה חלקים: אתיקה ומעלות טובות; זכויות פרטיות וחרות טבעיתאופין של המעלות הטובות; זכויות משפחתיות (מכונה כלכלה) וזכויות הפרט והמדינה (פוליטיקה)ועל מערכות של פילוסופיית מוסר.
באופן כללי, סמית הלך בעקבות דעותיו של מורו, פרנסיס האצ'סון (Francis Hutcheson‏) שחילק את פילוסופיית המוסר לארבעה חלקים: אתיקה ומעלות טובות; זכויות פרטיות וחרות טבעית; זכויות משפחתיות (מכונה כלכלה) וזכויות הפרט והמדינה (פוליטיקה). האצ'סון חשב שיש "חוש שישי" של מוסר או "חוש מוסר", רעיון דומה בוטה על ידי [[דייוויד יום]] (מסה של טבע האדם) טען שהאדם מרוצה מ"תועלת". סמית דחה את הרעיון של האצ'סון. משנת 1741, סמית דגל בשיטת הניסוי של יום (הפונה לניסיון האנושי) להחליף את "חוש המוסר" בגישה פלורליסטית למוסר, המבוססת על מניעים פסיכולוגיים רבים.
התיאוריה ==חלק א ': תקינות הפעולה== סמית פותח בתת-חלק בשם "תחושת ההגינות". הפרק בחלק זה עוסק בסימפתיה.  "גם אם נניח כי האדם הוא אנוכי ביותר, עדיין ברור כי קיימים עקרונות כלשהם בנפשו, הגורמים לו להתעניין בגורלם של אחרים והופכים את אושרם של האחרים לחיוני עבורו, אף שאותו אושר אינו מביא לו שום תועלת לבד מעצם ההנאה לנוכח קיומו. אחד מאלה הוא הוא הרחמים או החמלה, הרגש שאנו מרגישים בגלל סבלם של הסנטימנט המוסרי מתחיל בפסקה הבאה:אחרים, כאשר אנו רואים אותו, או נאלצים להבינו בצורה מוחשית. העובדה שלעתים קרובות אנו שואבים צער מצערם של אחרים, היא עובדה ברורה מכדי לדרוש כל מקרה שיוכיח זאת; שכן רגש זה, כמו כל התשוקות המקוריות האחרות של הטבע האנושי, אינו מוגבל בשום אופן לצדיקים או להומניים, אם כי אולי הם מרגישים אותו ברגישות המופלאה ביותר. הפושע הגדול ביותר, המפר הקשוח ביותר של חוקי החברה, לא נמצא לגמרי בלעדיו. " הפרק השני בספר עוסק בעונג שבסימפתיה הדדית - הסולידריות"לא משנה מה היא הסיבה לאמפתיה, אין הרבה דברים שמשמחים אותנו יותר מלראות באדם אחר את הזדהותו איתנו. האדם, שמודע לחולשתו, ולצורך שיש לו בעזרתם של אחרים, שמח כשהוא רואה אחרים מזדהים עם רגשותיו, יודע ובטוח בתמיכתם. ועצוב, כשההפך קורה כמה שמחים הסובלים על שיש להם מישהו לחלוק איתו את תחושת הצער שלהם".  " הנטייה להעריץ, וכמעט אפילו לסגוד לעשירים ולחזקים, ולתעב או אפילו להזניח את העניים, היא הסיבה האוניברסלית להשחתה של רגשותינו המוסריים. העושר זוכה לכבוד והערצה שהיו ראויים רק לחכמים ולבעלי המידות הטובות. נגד הזלזול והבוז לעניים יצאו אנשי המוסר לאורך כל ההיסטוריה… קל יותר להעריץ את העשיר כי עושרו נראה לעין" התת-חלק השני עוסק ב"מעלות של תשוקות שונות שעולות בקנה אחד עם תקינות".  תת החלק השלישי עוסק בהשפעות שונות על השיפוט האנושי של המוסר.  פרק השלישי בתת-פרק זה עוסק בנטיה להעריץ אנשים עשירים ובעלי-שררה וכיצד הדבר משחית את רגשות המוסר שלנו.  " הנטייה להעריץ, וכמעט אפילו לסגוד לעשירים ולחזקים, ולתעב או לפחות להזניח את העניים, למרות שהיא חיונית לקיום של מעמד וסדר בחבר, היא בו בזמן, הסיבה העיקרית והאוניברסלית להשחתה של רגשותינו המוסריים. העושר זוכה לכבוד והערצה שהיו ראויים רק לחכמים ולבעלי המידות הטובות. נגד הזלזול והבוז לעניים יצאו אנשי המוסר לאורך כל ההיסטוריה... קל יותר להעריץ את העשיר כי עושרו נראה לעין" הנטייה שלנו להעריץ, וכתוצאה מכך לחקות, את העשירים והגדולים, הם אלו המאפשרים להגדיר, או להוביל את מה שקרוי אופנה.
"עד כמה שנראה כי האדם הוא כה אנוכי, יש בעליל כמה עקרונות בטבעו, שגורמים לו לגלות עניין בגורלם של אחרים, והופכים את אושרם הכרחי לו, אם כי אין הוא שואב ממנו דבר, פרט לעונג לראותו. אחד מאלה הוא הוא הרחמים או החמלה, הרגש שאנו מרגישים בגלל סבלם של אחרים, כאשר אנו רואים אותו, או נאלצים להבינו בצורה מוחשית. העובדה שלעתים קרובות אנו שואבים צער מצערם של אחרים, היא עובדה ברורה מכדי לדרוש כל מקרה שיוכיח זאת; שכן רגש זה, כמו כל התשוקות המקוריות האחרות של הטבע האנושי, אינו מוגבל בשום אופן לצדיקים או להומניים, אם כי אולי הם מרגישים אותו ברגישות המופלאה ביותר. הפושע הגדול ביותר, המפר הקשוח ביותר של חוקי החברה, לא נמצא לגמרי בלעדיו. "
==ראו גם==
==קישורים חיצוניים==
* [https://en.wikipedia.org/wiki/The_Theory_of_Moral_Sentiments התיאוריה של הסנטימנט המוסרי] בויקיפדיה האנגלית
* [https://en.wikisource.org/wiki/The_Theory_of_Moral_Sentiments/Part_I הספר (באנגלית)], ויקיטקסט.
* ריקי שיו, [https://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=8059 מאדם סמית לאמרטיה סן : סימפתיה כמושג מפתח בפילוסופית רווחה], [[חברה (כתב עת)|חברה: כתב עת סוציאליסטי לענייני חברה, כלכלה פוליטיקה ותרבות]], יולי 2003 , גליון 8
* איציק ספורטא, [http://www.haokets.org/2004/06/19/%D7%90%D7%93%D7%9D-%D7%A1%D7%9E%D7%99%D7%AA-%D7%9C%D7%9E%D7%AA%D7%A7%D7%93%D7%9E%D7%99%D7%9D/ אדם סמית למתקדמים], אתר [[העוקץ]], 19.06.04
* נתן שצרקי, [http://www.haokets.org/2010/04/25/%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%A9%D7%A8-%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%99%D7%AA%D7%99-%E2%80%93-%D7%9B%D7%99%D7%A6%D7%93-%D7%9C%D7%94%D7%A4%D7%95%D7%9A-%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%A4%D7%94-%D7%9C%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%AA/ העושר האמיתי – כיצד להפוך מצופה למשתתף], אתר [[העוקץ]], 25.04.10
* [http://shnaton.huji.ac.il/index.php/NewSyl/56989/1/2018/ קפיטליזם ומוסר: הפילוסופיה של אדם סמית׳] קורס מאת ד״ר יפתח אלעזר, האוניברסיטה העברית
{{קצרמר}}
[[קטגוריה:כלכלה]]
[[קטגוריה:פסיכולוגיה]]
[[קטגוריה:כלכלה התנהוגתית]]

תפריט ניווט