שינויים

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

התאוריה של הסנטימנט המוסרי

נוספו 607 בתים, 19:28, 10 בפברואר 2019
אין תקציר עריכה
באופן כללי, סמית הלך בעקבות דעותיו של מורו, פרנסיס האצ'סון (Francis Hutcheson‏) שחילק את פילוסופיית המוסר לארבעה חלקים: אתיקה ומעלות טובות; זכויות פרטיות וחרות טבעית; זכויות משפחתיות (מכונה כלכלה) וזכויות הפרט והמדינה (פוליטיקה). האצ'סון חשב שיש "חוש שישי" של מוסר או "חוש מוסר", רעיון דומה בוטה על ידי [[דייוויד יום]] (מסה של טבע האדם) טען שהאדם מרוצה מ"תועלת". סמית דחה את הרעיון של האצ'סון. משנת 1741, סמית דגל בשיטת הניסוי של יום (הפונה לניסיון האנושי) להחליף את "חוש המוסר" בגישה פלורליסטית למוסר, המבוססת על מניעים פסיכולוגיים רבים.
 
יש הוגים הרואים בספר זה חלק יותר "הומניסטי" ומתחשב בעניים לעומת "עושר העמים" שנוקט בעמדה יותר קפיטליטסית. לדגומה ריקי שיו, טוענת כי ניתן לראות במשנתו של הכלכלן [[אמרתיה סן]] כממשיך למשנתו של סמית, באמצעות המושג של "סימפתיה" ולכן ניתן לראות במשנתו הפילוספוית של סמית כמובילה לכלכלת רווחה או משטר סוציאל דמוקרטי. [https://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=8059]
==חלק א ': תקינות הפעולה==
[[קטגוריה:כלכלה]]
[[קטגוריה:פסיכולוגיה]]
[[קטגוריה:כלכלה התנהוגתיתהתנהגותית]]

תפריט ניווט