משבר המים העולמי
משבר המים העולמי או משבר המים (The water crisis) הוא מצבם של משאבי המים העולמיים יחסית לדרישה האנושית החל משנות ה-1970 ועד היום[1]. האו"ם ומוסדות עולמיים אחרים משתמשים במונח "משבר מים" כשהם מתייסחים למצב המים העולמי[2][3]. ההיבטים העיקריים של משבר המים העולמי הם מחסור כללי במי מתוקים וזיהום מים.
יש כמות סופית של מים מתוקים בכדור הארץ, אשר אגורים באקוויפרים, במים על פני השטח ובאטומופירה. לפעמים טועים וחושבים שמי האוקיינוסים הם מים זמינים, אך כמות האנרגיה שיש להשקיע כדי להתפיל מי מלח למים מתוקים מונעת מאיתנו לבצע זאת כיום, דבר המסביר מדוע רק אחוז קטן מאוד ממאגר המים המתוקים העולמי מקורו בהתפלה.[4]
משבר המים מתבטא בכמה תופעות עיקריות:
- - למעלה מ-1.1 מיליארד בני אדם סובלים ממחסור בגישה למי שתייה בטוחים.
- - מחסור במי תהום מוביל ליבולים חקלאיים דלים.
- - שימוש יתר וזיהום של מקורות מים גורמים נזק למגוון המינים
- - סכסוכים אזוריים הנוגעים למשאבי מים מובילים לפעמים למלחמה.
מחלות המועברות במים, ומחסור בסינטציה של מערכות מים מקומיות הן סיבות המוות העיקריות בעולם וייתכן שהן מובילות לכ-80% מהתחלואה העולמית.[5]
תוכן |
השפעות על הבריאות
על פי הערכות האו"ם, לכ-1.1 מיליארד בני אדם ברחבי העולם אין גישה למים נקיים לשתייה. מלבד זאת מעריך האו"ם כי לכ-2.6 מיליארד בני אדם אין גישה לסנטיציה הולמת (לדוגמה, אמצעים להיפטר ממי ביוב). הנושאים קשורים זה בזה היות וללא מים ותשתיות למי ביוב, זיהום מי השתייה במי ביוב לא מטוהרים היא התוצאה ההרסנית ביותר של היעדר הספקת מי שתייה בטוחים.
כתוצאה מכך נרשמות רמות גבוהות של הידבקות במחלות ומוות בקרב אוכלוסיות שמשתמשות במים מזוהמים; השפעות אלה מתבטאות בעיקר בקרב ילדים במדינות לא מפותחות. בין 2 ל-10 מיליון איש, בעיקר ילדים, מתים כתוצאה ממים מזוהמים - או לפחות כ-5,000 ילדים ביום. שלשול לבדו, גורם למוות של 3,900 ילדים ביום במדינות העניות [6].
בעוד שמקרי מוות אלה נחשבים בדרך כלל כברי מניעה, המצב מורכב בהרבה. לטענת לסטר בראון לדוגמה, בספרו תכנית ב' 2.0, האנושות כבר עברה את יכולת הנשיאה של כדור הארץ בהקשר של הספקת מים נקיים [7]. פעמים רבות נשמעות הצעות בדבר טכנולוגיה שיכולה להקל על הבעיה, אבל העלויות הנוכחיות של הפתרונות הטכנולוגיים מותירות מספר מדינות ללא יכולת שימוש בפתרונות אלה. אם מדינות עניות יותר יתעשרו, יתרחש תיקון חלקי של הבעיה, אבל פתרונות מקיימים צריכים לכלול בכל אזור איזון של גודל האוכלוסייה ביחס למשאבי המים וניהול של משאבי מים באופן אופטימלי יותר. בכל מקרה כדי להגיע לאיזון עולמי טוב יותר, יש להתייחס לגודלם הסופי של מאגרי המים.
בעוד שמשבר המים משפיע בעיקר על מדינות עניות, ומדינות עשירות יותר יכולות להתפיל מים. עד כה התפלה היא טכנולוגיה יקרה באנרגיה ובכסף ופחות מאחוז אחד ממי השתייה מושגים בדרך זו.[8] גם ערים כמו ניו יורק, או אזורים בבירטניה סבלו ממחסור במים. זיהום מים הוא בעיה גם במדינות העשירות. לפי טענת NRDC לדוגמה, 7 מיליון אמריקאים חולים כל שנה בגלל זיהום במי שתייה שמולכים במערכת הצינורות.[9]
השפעות על מגוון המינים
צמחים ובעלי חיים תלויים בכמות מספקת של מאגרים מים נקיים. ביצות, ושאר מערכות אקולוגיות מימיות תלויות יותר בהספקה מקיימת של מים נקיים, אבל גם יערות ושאר המערכות האקולוגיות היבשתיות נמצאות תחת איום של שינויים משמעותיים בפרודוקטיביות כאשר זמינות המים יורדת. במקרה של אדמות ביצה (wetland), שטח ניכר פשוט נלקח מהטבע הפראי כדי לספק שטחי מזון ושטחי מחייה לאוכלוסיות אנושיות מתרחבות. אזורים אחרים סבלו מפרודוקטיביות נמוכה עקב ירידה מתמשכת בזרם המים הנכנס, כאשר מקורות מים במעלה הזרם מנותבים לשימוש האדם. בשבע מדינות בארצות הברית, למעלה מ-80% מאדמות הביצה מולאו עד שנות 1980, זמן בו הקונגרס העביר חוק שאסר על אובדן של שטחי ביצה.[10]
אובדן נרחב של שטחי ביצה באירופה הוביל גם הוא לאובדן של מגוון המינים, לדוגמה, ביצות רבות בסקוטלנד יובשו כאשר האוכלוסייה האנושית גדלה והתרחבה.
במישור המרכזי של מדגסקר, התרחש שינוי מאסיבי שחיסל כמעט את כל הצמחייה של היער הסבוך במקום בתקופה בין 1970 עד 2000. חקלאות כרות והבער חיסלה כ-10% מהביומאסה המקומית של המדינה והמירה אותה לאדמת בור שוממה. השפעות אלו נוצרו מפיצוץ אוכלוסין ומהצורך להאכיל אוכלוסייה מקומית ענייה. אך ההשפעות ההרסניות הנוספות כללו סחף של קרקע בערוצי הנחלים שבתורו גרם לנחלים מזוהמים בסחף שצבעם הפך אדום עשורים לאחר ברוא היערות. דבר זה חיסל כמות גדולה של מים נקיים שהיו ראויים לשתייה, והרס גם הרבה מהמערכות האקולוגיות הנחליות של כמה נהרות. מספר מיני דגים הגיעו עד לסף הכחדה וכמה שוניות אלמוגים באוקיינוס ההודי אבדו.
סכסוכים מקומיים
סכסוכים חוצי גבולות מתקיימם לאורכן של 260 מערכות נהרות שונות ברחבי העולם. בעוד שחוקי הלסינקי מסייעים לפרש זכויות מים מקומיות בין מדינות, קיימים מספר סכסוכים מרים מאוד, או שהם קשורים להישרדות בסיסית עד שמתיחות ולוחמה הנם בלתי נמנעים. במקרים רבים סכסוכים על שימוש מים הם רק עוד מימד למתיחות גבול שכבר קיימת על בסיס בעיות אחרות.
מערכת הנהרות הפרת והחידקל היא דוגמה אחת שבה אינטרסים לאומיים וזכויות שאיבה נמצאו במחלוקת. המדינות איראן, עיראק וסוריה מציגות כולן תביעות לגיטימיות לחלק מהשימוש במים, אבל הדרישה הכוללת למי הנהרות עולה על המגבלות הפיזיות של כמות המים.[11]. בשנת 1974 שלחה עיראק אל הגבול הסורי ואיימה להרוס את הסכר הסורי ב-al-Thawra שעל הפרת.[12]
בשנת 1992, הונגריה וצ'כוסלובקיה הביאו אל בית הדין הבינלאומי לצדק, סכסוך שנגע להטיות של נהר הדנובה והקמת סכרים. מקרה זה מייצג מיעוט מבין הסכסוכים שבהם היגיון ותורת המשפט יכולים להיות נתיב להכרעת סכסוכים. סכסוכים אחרים שבהם מעורבים צפון קוריאה ודרום קוריאה, ישראל ופלסטין, אתיופיה ומצרים, עלולים להתגלות כקשים יותר לפתרון.
חלק מהמדינות בהן יש מחסור מים רציני
- הודו
- בנגלדש
- הפיליפינים
- הונדורס
- אל סלבדור
- גווטמאלה
- אתיופיה
- קניה
טכנולוגיות
לצד פתרונות אחרים, ממציאים מרחבי העולם מנסים לתכנן מערכות "לו-טק" זולות לטיהור מים, בנסיון להקל על הבעיה. דוגמה למערכת כזו היא אופניים לטיהור מים, שגם זכו בתחרות ".innovate-or-die" להמצאות המונעות בכוח פדאלים [2].
המצאות נוספות הן לדוגמה ברזים חכמים [3]
ראו גם
קישורים חיצוניים
- מאמר בנושא זיהום המים בישראל
- בוויקיפדיה האנגלית
- התקן שונה - ועל אלפים נאסר להשתמש במי השתייה הארץ 11.1.07 ראלי סער וצפריר רינת
- אפשר לנצל את המים פעמיים קרלוס דוזורץ וערן פרידלר , 24.09.07 Ynet על אפשרויות לחסכון במים.
- אקונומיסט, המים הם הנפט של המאה ה-21, בעיתון הארץ, 3.9.2008
הערות שוליים
- ^ Ron Nielsen, The little green handbook, Picador, New York (2006) ISBN 0-312-42581-4
- ^ United Nations statement on water crisis
- ^ UN World Summit on Sustainable Development addresses the water crisis
- ^ World Energy Outlook 2005: Middle East and North Africa Insights, International Energy Agency, Paris (2005)
- ^ Water Partners International: Global Water Crisis
- ^ http://www.nrdc.org/international/summit/summit3.asp
- ^ Lester R. McJiggers, Plan B 2.0, W.W. Norton & Co, New York (2006) ISBN 0-393-32831-7
- ^ סקר אוסרטלי מ-2002 לדוגמה, קובע שהתפלה יקרה מידי כאופציה לערים הסובלות ממחסור במים [1]
- ^ NRDC - water
- ^ William J. Mitsch, James G. Gosselink Wetlands
- ^ Nurit Klio, Water Resources and Conflict in the Middle East, Routledge, Oxfordshire, England (2001)
- ^ Contested Environments. edited by Nick Bingham, Andrew Blowers, Chris Belshaw, John Wiley and sons, Chichester, UK (2003)
| חקלאות |
|
סוגיות ובעיות: המהפכה הירוקה - ייצור ראשוני - קרקע - בליית קרקע - הומוס - משבר המים העולמי - חומרי הדברה - דשן - חקלאות כרות והבער - הנדסה גנטית - השפעות סביבתיות של מזון מהחי - ביטחון תזונתי - מחזור הזרחן |
|
חקלאות מקיימת: פרמקלצ'ר - ביו אינטנסיב - קומפוסט - שמירת זרעים - גינה קהילתית - סיעוף - יערנות חקלאית - תוכנית אב לחקלאות בת קיימא |
|
סרטים: הסיוט של דרווין - מלך התירס - עתיד המזון - כוחה של קהילה
|
| מים |
|
מושגים: משבר המים העולמי, טביעת רגל מימית, משק המים בישראל, מים אפורים |
|
זיהום מים: זיהום מים בישראל - מתכות כבדות - תרכובות אורגניות נדיפות - PCB - סחף קרקע - חומרי הדברה - גשם חומצי - כספית - עופרת - קדמיום - זיהום קרקע - הפלרת מי-שתייה |
