מינוף פיננסי

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מינוף פיננסי (באנגלית: Financial Leverage), הוא מונח מתחום המימון והכספים, המתייחס לכלל השיטות להכפלת רווחים והפסדים. הדרך הנפוצה להשגת מינוף היא על ידי נטילת הלוואות לצרכי הגדלת הרווחים מעסקה כלכלית כמו השקעה בנכס מוחשי ושימוש בנגזרות פיננסיות.

למינוף פיננסי יש השלכות נרחבות בשנים האחרונות בשל התרומה שלו לצמיחה של חברות גדולות מול חברות קטנות (יתרון לגודל), והיכולת של בעלי הון גדולים ושל חברות גדולות להשתמש במינוף פיננסי כדי להטיל על הציבור עלויות ולזכות ברווחים (עלויות ציבוריות ורווחים פרטיים) ובכך להגביר את אי השוויון הכלכלי. חוקרי מערכות פיננסיות ומערכות מורכבות טוענים כיום כי למינוף הפיננסי היבטים נוספים כמו הגדלת אי היציבות של המערכת הכלכלית העולמית על ידי הגדלת הריכוזיות שלה.

דוגמה

לשם המחשה ניקח משווק של מוצרים שאין לו מינוף, שיש לו לדוגמה 10,000 ש"ח. בכסף זה הוא קונה מוצר אחד, ומוכר אותו ב-11,000 ש"ח. נותר לו רווח של 1,000 ש"ח שהם שיעור רווח של 10% מסך ההשקעה שלו.

בהנחה שיש לאותו משווק יכולות מינוף ושהוא רוצה להשקיע 10,000 ש"ח מההון שלו, הוא הולך לבנק ומקבל הלוואה של 990,000 ש"ח כך שיש לו כעת סה"כ מיליון ש"ח להשקעה. בתרחיש האופטימי מבחינתו, הוא קונה 1,000 מוצרים ומוכר אותם בסכום של 1.1 מיליון דולר. כעת הוא מחזיר את ההלוואה המקורית - 990,000 ש"ח, יחד עם עוד החזרי ריבית בסך 10,000 ש"ח. כך שנותר לו רווח נקי של 90,000 ש"ח. שהם 900% רווח מסך ההשקעה הישירה שלו.

במקרה בו המינוף מקנה לבעלים שלו רווחים גדולים יותר מדובר ב"מינוף חיובי". מובן שתהליך המינוף עלול להיכשל - בגלל קשיים במכירה לדוגמה. במקרה זה הגוף שלקח את המינוף יצטרך לשלם את ההלוואה המקורית + את הריבית עליה. במצב זה המינוף הגדיל את ההפסדים למבצע המינוף ודבר זה מכונה "מינוף שלילי". יש לשים לב שהמינוף החיובי אינו בהכרח בעל השפעות חיוביות לחברה - יתכן שמדובר בלקיחת הלוואות לשם הגדלת מפעל נשק או מפעל מזהם, המינוף מכונה חיובי משם שכך הוא מנקודת המבט של לוקח הלוואה.

תנאים למינוף פיננסי

ביצוע של מינוף קל יותר עבור גופים פיננסים גדולים יותר כמו בנקים, קרנות השקעה או קרנות פנסיה, חברות ביטוח, ופירמות גדולות. הוא קל יותר גם עבור בעלי הון יחסית לשאר האזרחים בחברה. כמו כן, ביצוע של מינוף הוא דבר קל יותר ככל ששער הריבית נמוך יותר, וכשיש עודף היצע של כסף בשווקים הפיננסים שבעליו מחפשים הזדמנויות למתן הלוואות.

מינוף הוא צורה של יתרון לגודל. המינוף קל יותר עבור גופים פיננסים עשירים יותר ועבור בעלי הון גדולים, שכן יותר קל להם לקבל הלוואות כדי לבצע מינוף פיננסי. ההלוואות ניתנות לגופים אלה בצורה קלה יותר משום שיש להם לכאורה נכסים שישמשו כערבונות עבור ההלוואות. כמו כן, בשל גודלם, הריבית שגופים אלה מצליחים להשיג טובה יותר (נמוכה יותר) יחסית לריבית שניתנת לגופים קטנים יותר, שיש להם פחות נכסים וערבונות ושיש להם פחות כושר מיקוח. היבט חשוב אחר הוא הקשרים העסקיים והתדמיתיים של הטייקונים ושל פירמות גדולות שמקלים עליהם לקבל הלוואות בתנאים נוחים יותר, לדומה לספק אגרות חוב או מניות במקום לשלם במזומן.

מינוף פיננסי בכלכלה העולמית

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - תאגיד רב-לאומי

מחקר שביצעו ג'יימס ב' גלאטפלדר ועמיתיו משנת 2011 נועד לבדוק את מידת הריכוזיות והשליטה בכלכלה העולמית על ידי בדיקת הבעלויות והשליטה במניות מצד אנשים, מוסדות ופירמות, זאת על ידי מודל זרימה של רשתות. במודל זה קודקוד הוא אדם, פירמה או מוסד פיננסי, וקו המחבר בין שני קודקודים הוא יחס בעלות. הם בחנו בסיס מידע עם 13 מיליון יחסי בעלות משנת 2007. החוקרים התמקדו בתאגידים רב לאומיים וגילו 43,000 תאגידים כאלה. רשת הבעלות של התאגידים כללה 600 אלף קודקודים, ומיליון קשתות. נמצא כי יש "מרכז" המכיל 75% מהשחקנים (קודקודים) עם 460 אלף קודקודים שבניהם יש יותר קשרים. בתוך המרכז יש ליבה שבה יש 1,300 קודקודים בלבד שכוללת פירמות עם קישוריות רבה בכל המערכת. 36% מהתאגידים הרב לאומיים נמצאים בליבה, אבל הם מייצגים 95% מסך ההכנסה התפעולית של כל התאגידים הרב לאומיים. [1]

בהמשך בדקו החוקרים כמה שליטה יש לכל בעל מניות על החברות. השליטה הזאת היא באמצעות אחוז מניות שיש לכל אחד, אבל המבנה של הבעלות משנה מאד. באמצעות מינוף פיננסי יכול איטלקי בשם טורנצ'טי פרובורה להחזיק בעלות ושליטה על חברה קטנה, שהחזיקה בשליטה על חברה גדולה יותר וכך הלאה. בסופו של דבר הוא בעל השליטה ב"טלקום איטליה" עם יכולת מינוף פיננסי של פי 26, כלומר כל יורו שהוא משקיע מניע 26 יורו של ערך שוק לאורך שרשרת יחסי הבעלות.[1]

במחקר בדקו החוקרים את כמות השליטה בערך של תאגידים רב לאומיים (כאשר ערך זה מחושב על פי ההכנסות התפעוליות). הרעיון דומה לרעיון של מקס וובר על כוח פוטנציאלי. שהוא מידת הסבירות שאדם אחד יכול לאכוף את רצונותיו חרף ההתנגדות של אנשים אחרים. מניתוח החוקרים עלה ש-737 בעלי המניות הגדולים מחזיקים ביכולות מינוף שמניק להם השפעה על 80% מערך התאגידים הרב לאומיים. אותם 737 הם פחות מ-0.1 אחוזים מכלל הקודקודים במודל. אלו הם בעיקר מוסדות פיננסיים הממוקמים בארצות הברית ובבריטניה. בליבה יש 146 שחקנים, ויחד יש להם פוטנציאל שליטה ב-40% מהערך של התאגידים הרב לאומיים. [1]

על פני ניתוחים של כלכלת רשתות של מערכות מורכבות כמות קישוריות גבוהה של מערכת גוררת עליה בחוסר היציבות שלה, שכן זעזוע במערכת גורר תגובה בכל המערכת, כמו התפשטות מהירה יותר של מגיפה במערכת בעלת קשרים רבים יותר.[1]

השפעות של מינוף פיננסי

ריכוזיות כלכלית

מינוף גבוה עבור חברות גדולות עלול ליצור בעיות שונות. אם הגופים הגדולים יותר והשכבה העשירה יותר הם בעלי שיעור רווח גבוהים יותר יחסית למתחרים הקטנים יותר הדבר עלול להגדיל את אי השוויון הכלכלי ואת הריכוזיות במשק. גופים גדולים יכולים להוזיל מחירים יחסית למתחרים קטנים יותר ובכך לדחוק אותם החוצה מהשוק. נושא זה אינו מסתכם בבעיה עבור העסקים הקטנים, שכן מצב זה מעודד יצירה של אוליגופול - מעט מוכרים שיכולים להעלות את המחירים ולחסום כניסה של מתחרים נוספים. דבר זה נחשב לכשל שוק הפוגע ברווחה.

סיכון מוסרי

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - סיכון מוסרי

מינוף עלול לאפשר עלויות ציבוריות ורווחים פרטיים עבור פירמות גדולות, משקיעים גדולים, בנקים וגופי השקעות (כמו חברות ביטוח) יחסית לשאר החברה, זאת באמצעות משחק פונזי או סיכון מוסרי. המינוף הפיננסי מאשר לפירמות גדולות ולבנקים להגדיל את הרווחים שלהם, תוך הגדלת הסיכון לכלל הפירמה ולמשקיעים ולפעמים לגופים נוספים (לדוגמה חוסכים בבנקים, ממשלות, גופי פנסיה שקנו אג"ח תאגידי ועוד). כאשר הרווחים של פירמות ובנקים גדלים, העובדים הבכירים בהם והמשקיעים בהם, בעיקר המשקיעים הגדולים, גורפים רווחים גבוהים יותר. אבל כאשר יש בעיה למכור את הסחורה והמינוף גורם להפסדים כבדים למשקיעים הגדולים, הם עלול לגלגל את ההפסד על הבנק או על הציבור.

דבר זה נפוץ בתרחישים של גאות פיננסית, בזמן שבטחונות שניתנים על הלוואות תלויים למעשה בהמשך הגאות, שכן ערכם של הביטחונות תלוי בעסקאות אחרות שגם הן ממונפות. כאשר השוק נקלע להאטה או למיתון, הגוף הממנף נקלע למינוף שלילי, ויכול לפשוט את הרגל. עם זאת, חלק גדול מההפסדים שלו יכול להיות מוטל על כתפי הציבור בצורה ישירה או על ידי הטלת החוב על הבנקים או גופי השקעה או על ממשלות.

דבר זה מוכר בשם "כשאתה לא יכול להחזיר חוב קטן לבנק, אתה בבעיה גדולה, כאשר אתה לא יכול להחזיר חוב גדול לבנק, הבנק בבעיה גדולה". לדוגמה בעשור שבין 2005 ועד 2015 הפסידו בנק הפועלים ובנק לאומי 1.7 ו-1.4 מיליארד ש"ח בהתאמה מאשראי שלא הוחזר מעסקים קטנים. סכומים אלה קטנים יותר לעומת החובות שהותיר להם אליעזר פישמן עקב אשראי עסקי שלקח מהם בשנים האחרונות בסך של 2 מיליארד ש"ח מכל בנק, שאת רובו אינו יכול להחזיר בצורה ישירה או על ידי מכירת נכסים.[1]

סיכון מוסרי הוא סוג של כשל שוק, שיכול לגרור פשיטות רגל של חבורת או ריצה על הבנק. בהיקפים גדולים יותר הוא עלול לגרום לערעור מערכת כלכלית של מדינה שלמה או אפילו להשפיע על הכלכלה העולמית, בדומה למשבר הכלכלי של שנת 2008.

השפעות סביבתיות

מינוף פיננסי מעודד אווירה של התנהלות כלכלית שיכולה להזיק לנושאי סביבה וקיימות. היבט אחד הוא שמינוף פיננסי מגביר את הלחץ של הלווים לקיים רווח מהיר, גם על חשבון פגיעה בעתיד. המינוף "מסתיר" ממבצע המינוף נזקים כלכליים עתידיים ומעודד אותו לבצע פעילות כלכלית רווחית בהווה, להחזיר את ההלוואה ולמשש את המינוף הפיננסי. באופן זה, מינוף מגביר את ההיוון של העתיד וגורם לפגיעה בדורות העתיד.

היבט אחר הוא שהמינוף מהווה יתרון לגודל ומגביר את הריכוזיות כלכלית ולכן מעודד פעילות של תאגידים רב-לאומיים והשקעות של מוסדות פיננסים במקומות מרוחקים, ללא שיש להשפעות סביבתיות או לרווחה של תושבי המקום נגיעה כלשהי למי שמבצע את ההחלטה על ההשקעות. כך כריתת יערות בברזיל יכולה להתקיים על ידי תאגיד יפני, שהשפעות חיצוניות, אובדן פרנסה של תושבים מקומיים או סכנת סחף קרקע אינה נוגעת לו כלל.

היבט נוסף הוא שהמינוף הפיננסי מעודד צמיחה כלכלית מהירה וביצוע השקעות שממוקדות בהוזלת המחיר לצרכן על ידי ייצור במסות גדולות, ודבר זה פירושו כילוי מהיר של משאבי טבע מתכלים ומתחדשים.

מינוף פיננסי במשבר הסאב-פריים

במשבר הסאב-פריים בשנת 2008 בארצות הברית, בנקי השקעות בוול-סטריט יצרו חבילות של משכנתאות שנקנו מנותני הלוואות. הם השתמשו במינוף כדי ללוות כסף מגופי השקעות (כמו קרנות פנסיה) כדי לקנות אלפי משכנתאות ולהכניס אותן לתוך חבילה שנקראה "Collateralized debt obligation". הם מיינו את המשכנתאות לפי דרגת הסיכון שלהם כדי לאפשר לגופי ההשקעות לסחור בחבילות אלה כמו שסוחרים במניות או אגרות חוב.

עם הזמן גדל הביקוש לחבילות אלה והבנקים ובנקי המשכנתאות החלו להוריד את תנאי הרכישה של המשכנתאות, ממשכנתה נורמלית (פריים) למשכנתא סאב-נורמלית (פריים) שניתנה לאנשים עניים יותר ללא ערבונות וללא יכולת החזר כספי נאותה. בנקי השקעות, גופים פרטיים שונים ומספר בעלי הון עשו כסף רב תודות למינוף של שוק המשכנתאות. בסופו של דבר יותר ויותר אנשים התקשו לשלם משכנתא, והם נאלצו להעביר את הבית שלהם לבנקי ההשקעות.

הבנקים נקלעו למשבר שכן במקום הכנסה חודשית קבועה הם החלו להיות בעלים של יותר ויותר בתים, וערכם של אלה החל לרדת. המשבר פרץ כאשר בנקי השקעות, בנקי משכנתאות וגופי השקעה נתקעו עם מיליוני משכנתאות ובתים שאיש אינו רוצה לקנות. דבר זה הוביל לפשיטת רגל של בנקי ההשקעות הגדולים כמו מורגן סטנלי. ממשלת ארצות הברית נחלצה לעזרת המערכת הבנקאית כדי למנוע פשיטות רגל של עוד ועוד בנקים וגופים פיננסים. דבר זה יצר מצב בו המינוף ששימש כדי לצבור רווחים עצומים, איפשר למשתמשים בו להטיל את חלק גדול מההפסדים על הציבור.

ראו גם


קישורים חיצוניים

הערות שוליים

כסף

רקע: בנקאות ברזרבה חלקית - כסף פיאט - אינפלציה - מס אינפלציה - אשליית הכסף - מדד המחירים לצרכן - הסתערות משיכות - מינוף פיננסי - סיכון מוסרי

1914 Sydney Half Sovereign - St. George.jpg

כלים לשינוי: מטבע משלים - מטבע קהילתי - טרה (מטבע) - תוכנית שיקגו - בנקאות ברזרבה מלאה - בנק חברתי - איגוד אשראי - פנסיה ירוקה - כלכלה שיתופית - מכפיל מקומי 3 - מס טובין

אישים וארגונים: ברנארד לייטר - ג'ון קנת גלבריית - מייקל רובות'אם - ריצ'ארד דות'וויט - מוחמד יונוס - כסף חיובי

ספרים מאמרים וסרטים: כסף כחוב - מטבע קהילתי- כלי חדש למאה ה-21 - קורס בהתרסקות - האקולוגיה של הכסף - סופו של הליברליזם המפסידני - היסטוריה קצרה של אופוריה פיננסית

ביזור וריכוזיות

רקע: שוק חופשי - שוק תחרותי - כשל שוק - מונופול - אוליגופול - מונופסון - תאגיד - תאגיד רב-לאומי - יתרונות לגודל - מינוף פיננסי - חברת פירמידה - סיכון מוסרי - מונופול טבעי - קשרי הון שלטון - קפיטליזם של מקורבים‏ - שחיתות - לובי פוליטי - תעמולה - הפרטת המחקר - תרבות הצריכה - גלובליזציה - תביעת השתקה - התיישנות מכוונת - עוני - אי שוויון כלכלי - מלכודת עוני - ניידות חברתית

Movie poster the corporation.jpg

דוגמאות: שוק הרכב העולמי - חברות הטבק - משפחות ההון בישראל - בנקאות בישראל - פנסיה בישראל - איי.די.בי. - האחים עופר - מונסנטו - נסטלה - משפט מקלייבל - חוק ההסדרים - גז טבעי בישראל

כלים לשינוי: הגבלים עסקיים - כלכלה דמוקרטית - כלכלה מקומית מקיימת - קואופרטיב - בנק שיתופי - מטבע משלים - מטבע קהילתי - כלכלה שיתופית - מכפיל מקומי 3 - מס טובין - פשטות מרצון - נתונים פתוחים - כנסת פתוחה - קוד פתוח - חומרה פתוחה

אישים וארגונים: אדם סמית - ארנסט פרידריך שומכר - יוזף שומפטר - ג'ון קנת גלבריית - אמרטיה סן - הא-ג'ון צ'אנג - דייוויד קורטן - ג'ושוע קארלינר - ונדנה שיווה - לואיג'י זינגלס - החלום האמריקאי החדש - SourceWatch

ספרים וסרטים: קטן זה יפה - הדינמיקה של הקפיטליזם - כשתאגידים שולטים בעולם - סופו של הליברליזם המפסידני - אומת המזון המהיר - מכונת הארגון (ספר) - הלוגיקה של פעולה קבוצתית - נו לוגו - בולו'בולו - התאגיד - הפרסומת והאגו - סיפורם של הדברים