מס פיגוביאני

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
(הופנה מהדף מס פיגו)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מס פיגוביאני (באנגלית: Pigovian tax) או מס פיגו הוא מס שמוטל על פעילות מסחר שמייצרת עלויות חיצוניות. המס מיועד לתקן כשל שוק מסוג השפעה חיצונית שלילית. במקרה של עלות חיצונית, העלות של פעילות המסחר אינה מתורגמת לעלויות פרטיות של הפעילות, לדוגמה במקרה של זיהום שבו לא בעל הפירמה המזהמת ולא הצרכנים של הפירמה משלמים על העלויות הכלכליות הנגרמות מזיהום זה. במקרה כזה, תוצאת השוק (הכמות של המוצרים שנמכרת בשוק ומחירם) אינה יעילה פארטו ומובילה ל"צריכת יתר" של המוצר. במילים אחרות חלק מהציבור "מסבסד" את המוצר עבור הצרכנים והיצרנים שמעורבים בעסקה. מס פיגוביאני אמור לתקן מצב זה על ידי לקיחת מס בגובה העלות החיצונית מאלו המעורבים בפעילות המסחרית הפוגעת, והעברתו אל אלו שנפגעים מפעילות זו. כך המס מחזיר את המצב חזרה ל"יעילות פארטו", כאילו התקיים שוק משוכלל. בדרך זו נוצרות גם פיצוי כספי לנפגעים, וגם תמריץ כלכלי עבור הפוגעים לעבור לשיטות ייצור אחרות שאינן כה פוגעניות וכך להקטין את המס שהם משלמים.

דוגמה למס פיגוביאני, היא בגרמניה, שם מוטל "מס משאיות" על בעלי משאיות. מכשירי GPS מתעדים את כמות הקילומטרים שהמשאיות נסעו, והם מקבלים מיסוי בהתאם לכמות הצמיגים שיש למשאית (הגורמים לשחיקת הכבישים ותשתיות דרך אחרות), בהתאם לכמות הפליטות של גזי חממה כפול מספר הקילומטרים שהם נסעו. הכסף מהמס עובר לשם תחזוקת הכבישים, וכן נוצר תמריץ חזק עבור חברות ההובלה לעבור למשאיות חסכוניות ו"ירוקות" יותר. [1]

במקרה של השפעות חיצוניות חיוביות, עלול להיווצר מצב של תת ייצור, כך שחלה לוגיקה הפוכה שאמורה לדרוש במצב זה "סבסוד פיגוביאני", כדי לעודד את היצרנים והצרכנים של המוצר להגביר את פעילות השוק שלהם.

מס פיגוביאני קרוי על שם הכלכלן ארתור פיגו (Arthur Pigou), שגם פיתח את המושג של השפעה חיצונית. וויליאם בומול (William Baumol) היה דמות מרכזית בהכנסת עבודתו של פיגו למסגרת הנוכחית של החשיבה הכלכלית.

מס פיגו משמש לעיתים קרובות כמס סביבתי, עקב התפיסה לפיה בעיות סביבה רבות הן השפעות חיצוניות. עם זאת, ייתכנו מיסים סביבתיים שאינם מס פיגו. במקרה וממסים את ההשפעה החיצונית אבל לא מעבירים את הכסף למי שנפגע ממנה, או לדרכים לתיקונה, העיוות בשוק אינו מתוקן. למעשה עלול להיווצר תמריץ כלכלי עבור השלטונות לעודד את הפעילות הפוגענית במטרה לגבות מיסים. טענות כאלה מושמעות לעיתים קרובות כנגד מיסוי כלי רכב ודלק בישראל. אי העברת הכספים הנגבים מכך לשם פיתוח תחבורה ציבורית או סבסוד טיפול בחולים שחלו בגלל זיהום אוויר ושאר השפעות חיצוניות של רכב פרטי עלולות לגרום לממשלות להעדיף להמשיך מצב זה כדי להנות מהכספים של המכוניות כערוץ לגביית מיסים.

מיסוי מוצרים פוגעניים בישראל

בישראל מוטל מיסוי כבד על מספר מוצרים פוגעניים בעלי השפעה חיצונית שלילית - כגון דלק (זיהום אוויר), מכוניות (תאונות דרכים, זיהום אוויר, פקקי תנועה ועוד), סיגריות ואלכוהול. סה"כ מוצרים אלה מניבים למדינה מס בשיעור של 35 מיליארד ש"ח נכון לשנת 2014. דלק 49.6%, רכב וחלקי רכב 28%, סיגריות 17.8%, אלכוהול 2.7%, ומוצרים אחרים בגובה 1.9%. ‏[1]

עם זאת לפחות בחלק מהמקרים רוב המיסוי הזה לא משמש לשם מימון פיתוח חלופות למוצרים המזיקים. לדוגמה בתחום העישון, נכון לשנת 2015, הממשלה גובה מיסים בגובה של מעל 6 מיליארד ש"ח מצרכני הסיגריות. עם זאת רק חלק קטן מהסכום הזה מגיע לתוכניות גמילה ולא ברור בכלל מה הם אם בכלל תקציבים של מניעת עישון. חברות הסיגריות מפרסמות בישראל בעיתונות ובאינטרנט ויש מגמה של הגדלת הפרסום באינטרנט כדי להגיע לצעירים - חלקם אולי קטינים. בשנת 2012 הגיעו השקעות השיווק והפרסום של חברות הטבק לשיא של 60 מיליון ש"ח. לעומת זאת משרד הבריאות טוען כי אילוצים תקציביים מונעים ממנו להשקיע בשנים האחרונות כסף בפרסום נגד עישון באמצעי המדיה השונים. ‏[1]

על פי הערכת משרד הבריאות משנת 2014, כ-7,670 ישראלים מתים כל שנה בגלל עישון. ‏[2] זה גורם הסיכון המרכזי בישראל ושגורם למוות של כ-20% מכלל הנפטרים בישראל עקב התרומה שלו למסרטן ומחלות לב. נכון לשנת 2015, הערכות העלות הישירה והעקיפה של נזקי העישון למערכת הבריאות בישראל הן בסביבות 1.7 מיליארד ש"ח בשנה, עלויות עקיפות נוספות הנגרמות כתוצאה מהפסדי פרודוקטיביות של אובדן כושר עבודה וימי מחלה מוערכות בכ-1.9 מיליארד ש"ח בשנה. לחישוב ההשפעות החיצוניות של השימוש בטבק, מקובל לשקלל את אובדן חיי אדם הנגרמים מעישון פאסיבי(818 איש בשנה) ומשריפות מגורים בשל סיגריות (12 איש בשנה), עלות זו מוערכת בכ-9 מיליארד ש"ח בשנה. העלות הכוללת למשק כתוצאה מעישון מסתכמת בכ-12.85 מיליארד ש"ח או 1.49% מהתמ"ג. לחישוב זה לא מוכנסים עלויות של 7,247 מקרי מוות הנגרמים כתוצאה מעישון אקטיבי. עלויות אלו מוגדרות כעלויות פנימיות. ‏[1] עם זאת דבר זה מניח כי כל המעשנים עושים זאת מרצונם החופשי בהתעלם מכך שמדובר במוצר ממכר.

מחקר שערך ארגון הבריאות העולמי באפריל 2015 טוען כי זיהום אוויר בישראל גורם לכ-2,500 מקרי מוות בטרם-עת בכל שנה, לתחלואה ולנזק כלכלי של עשרות מיליארדי שקלים בשנה.[3] לפי הערכת הארגון הנזק הכלכלי השנתי מזיהום האוויר בישראל בשנת 2010 עמד על 3.3% מהתוצר, שהם 7.1 מיליארד דולר, כלומר 27 מיליארד ש"ח בשנה.[4][3] הערכת משרד הבריאות לנזקים מ-2 סוגי מזהמים חשובים (חלקיקים נשימים ואוזון בגובה הקרקע) בשנת 2015 היא מעל 600 מקרי מוות בשנה, אובדן של מעל 27,000 שנות חיי אדם, וכן מקרי תחלואה בסרטן ואישפוז שגורמים יחד לעלות כלכלית של 22 מיליארד ש"ח בשנה. ‏[5] לא ברור מתוך סכום זה כמה הוצאות נגרמו לממשלה.

על פי הערכת משרד התחבורה בישראל משנת 2008, עומסי התנועה שנוצרים כתוצאה מפקקים בפקקים לתל אביב, גורמים לבזבוז מוערך של כ-277 מיליון שעות בשנה. עלות שעות אלה נאמדה בכ-5.5 מיליארד ש"ח בשנה.[6] מחקר אחר משנת 2015 העריך כי עלות הזמן המבוזבז בפקקים הגיעה ל-15 מיליארד ש"ח בשנה. עד שנת 2030 צפוי הנזק הכלכלי למשק עקב בזבוז זמן בפקקים צפוי לעלות ל-25 מיליארד ש"ח בשנה. חישוב זה נעשה על בסיס ההנחה כי שעת אדם שווה בממוצע 22 ש"ח. בחמישה קטעים בכביש "נתיבי איילון" מבזבזים נהגים מדי יום כ-18 אלף שעות בפקקים. מכאן שעלות פקקים אלה למשק היא כ-400 אלף ש"ח ביום, או כ-2 מיליון ש"ח בשבוע עבודה אחד של 5 ימים.[7] גם בנתון זה לא ברור כמה מפסידה המדינה עקב כך מאובדן גביית מיסים.

הערכת נוהל פר"ת משנת 2012 מעריכה את העלות השנתית של תאונות הדרכים ב- 15 מיליון ש"ח. את ההוצאות אפשר למיין לפי נזקי גוף: הוצאות רפואיות, ירידה בתפוקת עובדים, פגיעה ברווחה (של הנפגעים ושל משפחתם), נזקי רכוש והוצאות נלוות - עיכובי דרך (פקקים), נזקי רכוש, עלויות למוסדות המדינה ולמוסדות נוספים של מניעת תאונות ושל טיפול בתאונות. כמות התאונות בדוח היא לפי הערכת מרכזי הטראומה והרשות לבטיחות בדרכים ולא רק על סמך נתוני המשטרה -על פי הערכה זו, העלות השנתית של התאונות עם נפגעים הידועות מנתוני המשטרה בשנים 2008-2010 הייתה כ-10.7 מיליארד ₪ בשנה (במחירי 2012), אך זו אינה העלות הכוללת. אם מוסיפים לכך עלויות של פצועים שאינם כלולים בתיקי המשטרה העלות מגיעה לסדר גודל של כ-12 מיליארד ש"ח, ובהכללת הנזק לרכוש ושאר העלויות של תאונות ללא נפגעים, אומדן הנזק מתאונות דרכים בישראל מגיע ל-15 מיליארד ש"ח בשנה.[8] היות והתמ"ג של 2012 עמד על 1.3 טריליון ש"ח[2], יוצא שעלות תאונות הדרכים הייתה 1.1% מסך התוצר של המשק. גם כאן ברור שחלק ניכר מהנזק נספג על ידי הממשלה על ידי הוצאות למניעת תאונות, טיפול בנפגעים ואובדן מיסים.

סה"כ הסעיפים המופיעים כאן בביטוי כלכלי - עישון, פקקים, זיהום ותאונות - עולים למשק כ-65 מיליארד ש"ח לפחות.

בישראל לא בוצעו הערכות כלכליות נרחבות להשפעות חיצוניות נוספות של מכוניות כולל זיהום רעש, אובדן שטח עירוני לחניה, אורח חיים יושבני או השפעת מכוניות על מתח נפשי, אי שוויון תחבורתי והשפעה על הון חברתי. לדוגמה יישום של הערכת ארגון הבריאות העולמי לגבי נזק בריאותי מאורח חיים יושבני, מספק הערכה של מוות בטרם עת של כ-3,000 ישראלים בשנה כתוצאה מגורם זה בלבד.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 דו”ח שרת הבריאות על העישון בישראל 2015, משרד הבריאות באתר העין השביעית
  2. ^ הנתון נחשף: 7,670 מתים בשנה בגלל עישון ירון קלנר, ynet, 13.05.2014
  3. ^ 3.0 3.1 ארגון הבריאות העולמי: 2,500 מקרים של מוות מוקדם בשנה בישראל מזיהום אוויר צפריר רינת, הארץ, 28.04.2015
  4. ^ דווקא בחיפה: ארגון הבריאות העולמי נלחם בזיהום אוויר קארין רוזקובסקי, מעריב, 29/04/2015
  5. ^ בריאות וסביבה בישראל 2014 משרד הבריאות, הקרן לבריאות וסביבה
  6. ^ עלות הפקקים בתל אביב: יותר מ-10 מיליארד בשנה שחר הזלקורן, 31.07.2008, ynet
  7. ^ נתיבי איילון הם שיאני הזמן האבוד שחר הזלקורן, TheCar, ynet, 05.04.15
  8. ^ נוהל פר"ת 2012 פרק 4.4, משרד התחבורה 2012
זיהום

רקע וסוגי זיהום: זיהוםזיהום אווירהצטברות ביולוגיתהשפעות בריאותיות של זיהום אווירזיהום מיםזיהום קרקעזיהום במזוןזיהום רעשזיהום אורזיהום אוויר מתחבורהזיהום תעשייתיעישון פסיביחומרי הדברהמתכות כבדותדיאוקסיןכרייהדלק מחצביפחםהתחממות עולמיתגורם מסרטןטרטוגןמשבש אנדוקריניהשפעה חיצוניתחוק קואסהכחשת זיהום

זיהום בישראל: זיהום אוויר בישראלזיהום מים בישראלזיהום נחלים בישראלזיהום קרקע בישראלזיהום מזון בישראלתעשיות אלקטרוכימיותזיהום אוויר במפרץ חיפהרמת חובבזיהום האוויר בגוש דןהמשרד להגנת הסביבהאזרחים למען הסביבההקואליציה לבריאות הציבוראדם טבע ודיןצלולמגמה ירוקה

מניעת והקטנת זיהום: אנרגיה מתחדשתגז טבעי בישראלתחבורה בת קיימאתחבורה רכהעירוניות מתחדשתטבע עירוניתעשייה בת קיימאמעריסה לעריסהחקלאות בת קיימאמס פיגוכלכלה בת קיימאנתונים פתוחים