מפוח עלים

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מפוח עלים (באנגלית: Leaf blower) הוא כלי גינון וניקיון שנועד לסילוק עלים ופסולת גינה באמצעות זרם אוויר היוצא מפיית צינור ומונעים על ידי מנוע.

למפוחי עלים מגוון השפעות שליליות על הסביבה והבריאות כמו רעש, זיהום אוויר תרומה לסחף קרקע, שימוש מוגבר בדלק מחצבי לצורך דישון ועוד, מסיבות אלו קיימות התארגנויות של תושבים נגד מפוחי העלים, ויש רשויות בהן אסור השימוש במכשיר.

דגמים

מפוחי עלים מונעים בדרך כלל על ידי מנוע שתי פעימות, או במנוע חשמלי, ויש גם מפוחים המונעים על ידי מנוע. בתחילת המאה ה-21 החלו משווקים אף מפוחי עלים המונעים במנוע ארבע פעימות כדי להפחית מטרדי רעש וזיהום אוויר. למפוחי עלים שתי תצורות עיקריות: יחידה אחת לנשיאה ביד, המכילה את המנוע יחד עם צינור המפוח, או יחידת מנוע הנישאת על הגב בעזרת רצועות וממנה יוצא צינור פליטת האוויר הנישא ביד. מפוח עלים הנישא על הגב מתאים לשימוש ממושך יותר.

קיימים מפוחי עלים בהם קיימת אפשרות להפעלה כשואב עלים לתוך שק.

התפתחות השימוש במפוחי עלים

השימוש במפוחי עלים החל בארצות הברית בשנות ה-50 של המאה ה-20, ככלי ריסוס בעבודות חקלאות. זמן קצר לאחר התחלת שיווקו גילו היצרנים כי משתמשים רבים מסירים את מיכל הריסוס מן המכונה ועושים בה שימוש כמפוח בלבד בעבודות גינון.

בשנות ה-70 נוצרה ביפן הגרסה הראשונה של מפוחי העלים ככלי גינה והחלה משווקת בארצות הברית. התגברות המחסור במים במדינת קליפורניה והאיסור על שימוש בזרמי מים לצורך עבודות ניקיון בגינה, עודד את השימוש במפוחי עלים. בשנת 1990 נמכרו בארצות הברית מעל 800 אלף מפוחי עלים בשנה והם הפכו לכלי גינה שגרתיים‏‏[1]. בשנת 1998 שווקו בארצות הברית 1,868,160 מפוחי אוויר.

השפעות על הסביבה

זיהום אוויר

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – זיהום אוויר

השימוש במפוח גורם לזיהום אוויר משמעותי‏‏[2] וזאת משני מקורות - מנוע המפוח ופעולת המפוח עצמו.

שרפת הדלק במנוע בעירה פנימי, גורמת לפליטת מזהמים שונים הכוללים פחמימנים, ובכלל זה בנזן 1 ו-3 (חומר מסרטן), בוטדיאן, אלדהידים ופחמימנים אחרים הידועים כחומרים מסרטנים או רעילים לאדם, וכיוצרי אוזון קרקעי שגורם לנזק נוסף. בנוסף פולט המנוע לאוויר מזהמים כמו פחמן חד-חמצני, תחמוצות חנקן וחומר חלקיקי.[1] שימוש במנוע חשמלי מקטין מאוד את חומרת הזיהום שמקורו במנוע, בגלל הרחקת מקור הזיהום, הזה אבל לא מונע אותו לגמרי כל עוד מקור האנרגיה הוא בדלק מחצבי.

בנוסף, פעולת המפוח מייצרת אבק וחומר חלקיקי המרחף למרחק רב ומעודד היווצרות ערפיח. חלקיקים אלה עלולים להכיל בנוסף לאבק שמקורו בחול, אבק עירוני שכולל גם עופרת ופחמימנים, צואת בעלי חיים, כימיקלים מקוטלי חרקים ומקוטלי עשבים, שאריות מפסולת רחוב, וכן מזהמים שונים ממקורות תחבורתיים, שיש להם פוטנציאל גבוה לפגיעה בבריאות. עם אלה נמנים חלקיקים הנפלטים ממנועי דיזל, שמוגדרים כחומר מסרטן, וחלקיקים שמקורם בבלייה של צמיגי רכב. מחקר של אגודת הריאה האמריקאית מצא באבק הרחוב עופרת ופחממניים, והאגודה מודאגת בעיקר משאריות העופרת בגלל רעילותה הגבוהה, וכן מפחממנים שסופגים לעיתים קרובות חומרים מסרטנים. מחקר נוסף מצא ארסן, קדמיום, קרומיום ניקל וכספית באבק רחוב.[2]

השפעת זיהום האוויר ממפוחי עלים חמורה בהשוואה לזיהום דומה ממקורות אחרים, היות והיא נפלטת בקרבת בני אדם - בתוך מקומות ישוב, בדרכים ובפארקים - מקום בו חשופים לזיהום דיירים, הולכי רגל, ורוכבי אופניים. השפעת הזיהום חמורה במיוחד כשנחשפים אליה אנשים העוסקים בפעילות גופנית, קשישים וילדים קטנים, וכן חולים במחלות נשימתיות כמו אסתמה או מחלות לב-ריאה.

רעש

מפוחי עלים המונעים במנועי בנזין שתי פעימות יוצרים בנוסף לזיהום אוויר, אף מטרדי רעש קשים. הדבר פוגע קודם כל במפעילים, במיוחד באלו שלא משתמשים בציוד מגן.

אנשים העוסקים בהפעלת מפוחי עלים באופן קבוע במסגרת עבודתם נחשפים לסיכון בריאותי חמור‏‏[3]. בבדיקות שנערכו במפוחי אוויר עם מנועי בנזין נמצא שבחלקם רמת הרעש למפעיל היא מעל 110 דציבל[4], רמת רעש שאף חשיפה קצרה לה עלולה לגרום לנזקי שמיעה קשים.

בנוסף גורם הרעש למטרד ולנזקים גם לאנשים בסביבת המפוח. שימוש במפוחים פוגע באיכות החיים של תושבים הנמצאים בפארק או בדירות ליד המפוח וחשופים לרעש. במיוחד הדבר מפריע בשעות מוקדמות של הבוקר, עת הוא מעיר את השכנים. פגיעה נוספת היא במשתמשים של בגנים קטנים ובינוניים, שצריכים לצאת את הגן מפני הרעש והאבק. בנוסף הרעש תורם להגברת המתח והחלשה של המערכת החיסונית, ועלול לגרום לנזקים בריאותיים ארוכי טווח כמו פגיעה בשמיעה.

חשיפת קרקע ונזקים נוספים

השימוש במפוח גורע את העלים שחיוניים לבריאות הקרקע ולשם תהליך קומפוסטציה. ללא העלים,חשופה הקרקע לנזקי סחף של רוח ומים ומתרחש אובדן קרקע. מי גשם היורדים על קרקע חשופה מתאדים במהירות גבוהה יותר וחודרים פחות למי התהום. ובכך פוגעים המפוחים וסילוק העלים במשק המים.

בנוסף, משמשים העלים כבית גידול ועובר תהליך פירוק וקומפוסטציה שמדשן את הקרקע. ללא העלים יש צורך לדשן את הגינות בדשן כימי שגורם לזיהום מים ולשימוש מוגבר בדלק מחצבי.

איסור והגבלות שימוש

בעולם

זמן קצר לאחר התחלת שיווקם של מפוחי עלים בארצות הברית החלו רשויות מקומיות לאסור על השימוש בכלי זה בתחומן. ראשונה הייתה העיירה הקליפורנית כרמל-שעל-הים (Carmel-by-the-Sea), בשנת 1975, אחריה באה בברלי הילס בשנת 1978 ורשויות מקומיות רבות אחרות. בתחילת המאה ה-21 למעלה מ-80 ערים בקליפורניה לבדה אסרו על השימוש במפוחי עלים בתחומן‏‏[5].

בישראל

בשנת 2007 פרסם המשרד להגנת הסביבה בישראל דו"ח "הפחתת מטרדי רעש ואבק ממפוחי עלים" הממליץ, בין השאר, לשוב ולנקות מדרכות וכבישים בציוד ידני, כגון מטאטאים, ולא להפעיל מפוחי עלים באזורי מגורים‏‏[6]. בחודש אוקטובר של אותה שנה קיימה גם ועדת הפנים דיון בנושא, וקראה להפסיק את השימוש במפוחים. [3]

בחודש יוני 2009 הגישו מספר חברי כנסת הצעת חוק לתיקון חוק למניעת מפגעים, התשכ"א–1961, האוסרת על הפעלת מפוחי עלים רועשים וכן מגבילה את השימוש במפוחי עלים באזורי מגורים, למניעת זיהום אוויר‏‏[7]. מספר רשויות מקומיות בישראל הגבילו את השימוש במפוחי עלים בתחומן. כך למשל, בתחומי עירית כפר סבא אסור השימוש במפוחי עלים רועשים ובשטחים שאינם סלולים[8].

על פי המוסד לבטיחות וגהות, בשימוש במפוח עלים יש להשתמש בנשמית (מסיכה חד פעמית לאבק), יש להשתמש בציוד מגן כנגד רעש, שמירת רדיוס עבודה של 15 מטר מאנשים אחרים, וחובה לחבוש משקפי מגן מחוסמות. [4]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ A Report to the California Legislature on Impacts of Leaf Blowers.California Environmental Protection Agency, February 2000.‏
  2. ^ Outdoor Air - Transportation: Lawn Equipment. US Environmental Protection Agency.‏
  3. ^ ‏A Report to the California Legislature on Impacts of Leaf Blowers. p. 7.‏
  4. ^ ‏שם, עמ' 34‏
  5. ^ ‏A Report to the California Legislature on Impacts of Leaf Blowers. p. 4.‏
  6. ^ הפחתת מטרדי רעש ואבק ממפוחי עלים. המשרד להגנת הסביבה, 2007.‏
  7. ^ הצעת חוק למניעת מפגעים (תיקון – איסור הפעלת מפוחים רועשים), התשס"ט–2009
  8. ^ חוק עזר לכפר סבא (מפוחי עלים), התשס"ט - 2009