משבר המים במזרח התיכון

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

משבר המים במזרח התיכון הוא מחסור במים במזרח התיכון, אשר מהווה חלק ממשבר המים העולמי. משבר המים במזרח התיכון נובע ממספר תהליכים ארוכי טווח בינהם גידול אוכלוסין מהיר, ועליה בצמיחה כלכלית שמביאה לגידול בצריכת המים לנפש. שני גורמים אלה גוררים עליה בצריכת המים במדינות רבות. במקביל יש פגיעה במאגרים שונים עקב שאיבת יתר, המלחת מי תהום וזיהום מים. חלק ממדינות המזרח התיכון מקבלות את מקורות המים שלהם מנהרות שמוצאם מחוץ לאיזור, וייבוש או הקמת סכרים על נהרות אלה מוריד את רמת המים בהם בצורה משמעותית. תהליך שלישי שמתרחש הוא שינויי אקלים במזרח התיכון ותהליכי מדבור שגורמים לירידה של פחות גשמים, אידוי רב יותר והמלחת מאגרים. המשבר מוחמר עקב שחיתות, מלחמות ומלחמות אזרחים שמונעת טיפול ותכנון ארוך טווח. סיבה נוספת להחרפת המשבר היא מדיניות חקלאות לא מקיימת כמו השקעה בגידולים חקלאיים בזבזניים במים או העדפת חקלאות דגנים באקלים שלא מתאים לכך.

  • בשנים 2008-2011 היה של משבר מים בסוריה, עקב בצורת, הקמת סכרים על ידי טורקיה, ניהול מים לא נכון על ידי הסורים ועוד. המשבר גרם לגל של פליטים חקלאיים מצפון סוריה. דבר זה היה אחד הגורמים למלחמת האזרחים בסוריה.
  • בשנת 2018 יש משבר מים בירדן, עיראק, איראן, מצרים, ומדינות נוספות. בעירק הפרת מתייבש עקב הקמת סכרים על ידי טורקיה וכן עקב התחממות עולמית באזור. במצרים יש ירידה דרמטית באפיק הנילוס עקב שאיבת מים ממקורות הנילוס על ידי אתיופיה.

יש חשש כי מצוקת מים זו תגרור עוד מלחמות, מלחמות אזרחים ופליטי סביבה.

היסטוריה ותהליכים ארוכי טווח

איזור המזרח התיכון היה בעבר "הסהר הפורה" שבו בויתה החיטה וגידולים נוספים במסגרת המהפכה הנאוליתית מעצמות חקלאיות כללו את שומר, בבל, מצרים, פרס, סוריה ועוד.

מצוקות מים במזרח התיכון אפשר לראות בחלק מסיפורי התנ"ך כמו נדידת יעקב למצרים ו-7 בשנות הבצורת בסיפורי יוסף במצרים. כמו כן ניהול מים לא נכון והמלחה איטית של הקרקעות הובילו לדעיכת האימפריה השומרית.

שינויי אקלים ארוכי טווח במהלך אלפי השנים האחרונות הובילו להתייבשות איטית של האיזור וירידה בכמות הגשם באיזור זה כמו גם באיזור צפון אפריקה (באיזור בו שכנה קרתגו) ולתהליכי מדבור. לפי הביולוג ג'ארד דיימונד ירידה זו בכמות הגשמים היא סיבה מרכזית לירידה בחשיבותו של המזרח התיכון כמעצמה חקלאית, כלכלית ופוליטית. ‏[1]

את חוסר הטיפול במצוקת המים על רקע עויינות ומלחמות וכן פרוץ של מלחמות מים ניתן להשוות על רקע היסטורי להתמוטטות תרבות המאיה על רקע דומה.

גורמים למשבר המים

התייבשות ימת אורמיה באיראן בין השנים 1984 ל-2014. האגם ששטחו היה כ-5,000 קמ"ר, כמחצית מגודלה של לבנון, התכווץ ל-10% מגודלו המקורי. בעוד האגם עצמו הוא אגם מלוח, התייבשותו המהירה נובעת מסכירת נהרות שמובילים אליו.

גידול אוכלוסין

אחד הגורמים המרכזיים למשבר המים הוא גידול אוכלוסין מהיר שמאיץ את הביקוש למים - הן דרך הצריכה לתושבים ולתעשייה והן בעקבות גידול בביקוש למזון. במדינות מזרח תיכוניות רבות החקלאות היא ענף מרכזי וחשוב. בנוסף ממשלות רבות מנסות לשמור על עצמאות מזון ולכן מסבסדות את החקלאות ובעיקר גידולים שדורשים מים רבים כמו חיטה.

דוגמה לגידול אוכלוסין מהיר אפשר לראות במצרים. אוכלוסיית מצרים גדלה בהתמדה במשך כ-150 שנה. במשך רוב התקופה הזו גדלה האוכלוסייה בקצב קבוע של 1% עד 2.5% בשנה, אבל בגלל הגידול העקבי במשך כל התקופה הזו האוכלוסייה גדלה פי 10. בשנת 1882 חיו במדינה 6.7 מיליון אנשים, עד 1937 גרו בה כמעט 16 מיליון אנשים ועד 1976 גרו במצרים 36 מיליון בני אדם. מאז תקופה זו חלה האצה בגידול האוכלוסייה כך שעד 2006 חיו במדינה 72 מיליון בני אדם וכמעט 95 מליון תושבים בשנת 2017. [1] כמעט כל האוכלוסייה מרוכזת ב-2% משטח המדינה (כ-20 אלף קמ"ר מתוך כמיליון קמ"ר), ולפיכך עמק הנילוס הוא אחד האזורים הצפופים בעולם עם צפיפות של 1,540 בני אדם לקילומטר מרובע. גידול כזה מדגים את הנושא של גידול מעריכי, עם כי מצרים גם עוברת ירידה בשיעור הפריון כחלק ממעבר דמוגרפי. מדינות נוספות באיזור שהאוכלוסייה שלהן גדלה במהירות כוללות את סוריה, ירדן, ישראל ועוד. יש לשים להיבט של מומנטום אוכלוסין - גם אם כל הזוגות הצעירים יחליטו היום שהם מביאים רק 2 ילדים ובכך יגרמו בעתיד לייצוב אוכלוסין עדיין האוכלוסייה תמשיך לגדול למשך עשרות שנים ואיתה גם הביקוש למים. בנוסף אם מדינה נמצאת מעל יכולת הנשיאה שלה- קצב צריכת המים שלה גדול יותר מהקצב הממוצע של המים הנכנסים עם המים המותפלים יכול להתרחש משבר מים גם אם האוכלוסייה כבר אינה גדלה ואפילו יורדת.

שאיבת מים וסכרים במדינות מחוץ לאזור

גורם חשוב נוסף למשבר המים היא שאיבה של מים והקמת סכרים על ידי מדינות מחוץ לאיזור - טורקיה שואבת את מי הפרת והחידקל וגוררת מחסור במים במורד הזרם בסוריה ובעירק. אתיופיה שואבת מים במקורות הנילוס וגורעת את כמות המים בנילוס.

שינויי אקלים

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - השפעות ההתחממות העולמית על המזרח התיכון

גורם נוסף הוא התחממות עולמית. בעוד שבמדינות אחרות התחממות זו עשויה להוביל לעליה בכמות הגשם, תחזית שינוי האקלים במזרח התיכון היא פחות משקעים והגדלת היובש והחום -דבר שמאיץ את איוד המים.

איזור המזרח התיכון מזוהה מזה כבר כאיזור רגיש שעלול להיפגע בצורה קשה על ידי שינויי אקלים עקב התחממות עולמית. זאת עקב מצוקת מים באיזור, גידול אוכלוסין ומודלים אקלימיים שחוזים עליה בסיכון לבצורת באיזור.[2] מחקר מסכם משנת 1997 של ה-IPCC העריך כי האיזור יתחמם וכתוצאה מכך יתגבר האידוי וכתוצאה מכך עלול להיווצר מחסור במים. [2]

"זרמי הסילון" הם רצועות הנמצאות בגובה רב באטמוספירה, בכיוון מזרח-מערב לכל אורך כדור הארץ, ובהן נושבות רוחות מהירות מעל 140 קמ"ש. "זרם הסילון הסובטרופי" נוצר בשל ההבדלים בטמפרטורות בין האזור הסוב-טרופי לאזור הממוזג. מחקר שנערך באוניברסיטאות וושינגטון ויוטה ופורסם במגזין "סיינס" במאי 2006 וניתח מידע שנאסף על ידי לוויינים במשך 27 שנים, טוען כי זרם הסילון התרחב לכיוון הקטבים למרחק של כ-110 ק"מ. יחד עם התרחבות זרם הסילון זה מתרחבת איתו גם הרצועה הצחיחה שלו [3]. דבר זה עלול לפגוע במדינות חקלאיות שונות. [4] כמו כן, מדינות באזור הים התיכון, ובכללן ישראל, שיושבות על גבול המדבר, עלולות לסבול ממזג אוויר מדברי יותר. הדבר תואם את התחזית מהמודלים ומחקרים שנעשו בארץ בחוג לגאופיזיקה באוניברסיטת תל אביב על ידי פרופסור פנחס אלפרט ושותפים ממדינות הים התיכון שמצאו ירידה בכמויות הגשם באזור הים התיכון. [5][6]

על פי מחקר של "הסוכנות הלאומית לאוקיינוסים ולאטמוספירה" של ארצות הברית (NOAA) שפורסם בשנת 2011, מגמת ההתחממות העולמית כבר הובילה לשינוי אקלים במזרח התיכון. על פי המחקר, מאז החלו המדידות באיזור בשנת 1902, 10 מתוך 12 החורפים היבשים ביותר התרחשו במהלך 20 השנים האחרונות. על פי החוקרים התחממות עולמית מעשה ידי אדם מסבירה כחצי מהיובש המתגבר באיזור בתקופה שבין 1902-2010 ויתר היובש נגרם מסיבות אחרות שטרם זוהו[2] [7] גם נייר המחקר AR5 של ה-IPCC משנת 2013 צפה הגברת אירועי בצורת ויובש באיזור המזרח התיכון, יחד עם איזורים נוספים בעולם כולל ברזיל, אוסטרליה, מרכז אמריקה ודרום אפריקה. [8]

דוגמה מישראל לחשיבות אידוי המים - בממוצע יורדים בישראל כ-7 מיליארד קוב בשנה, אבל רוב המים מתאדים ממקורות מים עיליים או מהקרקע, ולכן נותרים רק 1.5-2 מיליארד קוב של מים שפירים לשימוש משק המים בישראל.

התחממות עולמית עלולה להרע את מצב המים דרך מנגנון נוסף שבינתיים השפעתו קטנה יותר והוא עליית מפלס מי הים דבר שמוביל להמלחת מאגרי מי תהום.

העדר טיפול מצד השלטונות

גורם חשוב נוסף למשבר המים הוא חוסר התייחסות מספיק מצד השלטונות. בחלק מהמדינות החלו להקים מפעלים נרחבים של התפלת מים לדוגמה התפלת מים בישראל והתפלה באיחוד האמירויות. עם זאת גם להתפלה יש בעיות, בין היתר התלות שהיא יוצרת בין מים לבין שימוש רב באנרגיה ובמיוחד אנרגיה מחצבית.

מדיניות השלטונות וההנהגה לעיתים קרובות מחריפה את המשבר, בעיקר בגלל עידוד תרבותי ולפעמים גם כלכלי של גידול האוכלוסין, בנוסף יש העלמת עין משאיבת יתר שמובילה להמלחת בארות. דוגמה לשני התהליכים הללו מתקיימת ברצועת עזה. היבט נוסף הוא העלמת עין מהנזקים של זיהום מים.

ראו גם

מים

מושגים ורקע: משבר המים העולמי - טביעת רגל מימית - מים אפורים - מחזור אקולוגי -מדבור - בליית קרקע - התחממות עולמית - שינויי אקלים וקרחונים - שינויי אקלים ומדבור

זיהום מים: זיהום קרקע - מתכות כבדות - תרכובות אורגניות נדיפות - PCB - חומרי הדברה - גשם חומצי - כספית - עופרת - קדמיום - זיהום קרקע - הפלרת מי-שתייה

מים בישראל: משבר המים במזרח התיכון - משק המים בישראל - גידול אוכלוסין בישראל - חקלאות בישראל - השפעת שינוי האקלים על המים בישראל - בצורת בישראל- התפלת מים בישראל - זיהום מים בישראל - זיהום קרקע בישראל - פרבור בישראל - זיהום נחלים בישראל


קישורים חיצוניים


משבר המים בעיראק
משבר המים באיראן
משבר המים במצרים
משבר המים בירדן
מדינות נוספות
מחסור במים בישראל

הערות שוליים

  1. ^ הפרקים המסכמים את הספר רובים חיידקים ופלדה.
  2. ^ 2.0 2.1 NOAA study: Human-caused climate change a major factor in more frequent Mediterranean droughts ,The National Oceanic and Atmospheric Administration (NOAA), October 27, 2011