משק האנרגיה בישראל

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

משק האנרגיה בישראל הוא תאור של נושא האנרגיה בישראל כולל יבוא, זיקוק, שיווק וצריכה של מקורות אנרגיה בישראל. רוב האנרגיה שבה ישראל משתמשת מגיע מדלקים מחצביים כלומר ממקורות לא מתחדשים, כמו פחם, נפט גולמי, תוצרי נפט וגז טבעי. אחוז זעיר ממנה מקורו באנרגיה מתחדשת.

סך היבוא וההפקה המקומית של אנרגיה עמדו בשנת 2006 על כ-25.06 מיליוני שווה ערך טונה נפט, שהם כ-1.04×1018 ג'אול. כמות ראשונית זו מועברת לרשות הפלסטינית (13%), משמשת להפקת תוצרי דלק (43%) (לתחבורה ולתעשייה), לשם להפקת חשמל (40%) ולחימום מים (3%).

יש לשים לב שאין מדובר בטביעת הרגל האנרגטית של ישראל, כלומר בסך כל האנרגיה שאזרחי ישראל צורכים בשנה. אלא רק את היבוא הישיר של אנרגיה. דבר זה לא כולל את אנרגיה שהושקעה בהפקת חומרי גלם, ייצור ותובלה של מוצרים ושירותים מיובאים (כמו מזון, מוצרי אלקטרוניקה, ריהוט וכו') שאזרחי המדינה צרכו בשנה. כדי לחשב את טביעת הרגל האנרגטית הכוללת יש צורך להוסיף יבוא זה, ומצד שני להוריד את כמות האנרגיה שצרכו תעשיות על מוצרים ושירותים שיועדו לייצוא.

זרימת האנרגיה בישראל

זרמי האנרגיה העיקריים שמתקיימים בישראל כוללים יבוא של נפט, הפקה ויבוא של גז טבעי ויבוא של פחם. קיים זרם קטן יחסית של אנרגיה מתחדשת בישראל שכולל אנרגיה סולארית (כולל דודי שמש) ואנרגיית רוח בכמות קטנה מאד.

נכון ל-2017 זרמי האנרגיה של ישראל נראים כך:

  • כמעט כל הנפט המיובא הוא נפט גולמי שמועבר לבתי הזיקוק והופך למוצרי נפט שונים כמו בנזין, סולר ועוד. כמחצית מכלל מוצר הנפט שמופקים בבתי הזיקוק לנפט מיוצאים למדינות אחרות. רוב הנפט שנותר בארץ משמש לתחבורה.
  • גז טבעי מופק ברובו הגדול בישראל ומשמש בעיקר למשק החשמל. כמות קטנה של גז מיובאת לשם גיבוי. חלק קטן מתוך הגז הטבעי משמש בתעשייה.
  • ישראל מייבאת גם פחם המשמש כמעט אך ורק לשם ייצור חשמל.
  • יש שימוש באנרגיה מתחדשת בישראל בעיקר לשם הפקת חשמל.

בנוסף לזרמים גלויים אלה של אנרגיה , שנמכרים במערכת הכלכלית ונמדדים על ידי המוסדות הרשמיים, קיימים מספר זרמי אנרגיה לא רשמיים:

  • זרם של אנרגיה סולארית אשר מחמם את האוויר, דואג לטמפרטורה נוחה, גורם לרוח , ירידת משקעים וכו'. זרם זה מאפשר חיים בישראל - בדומה לכלל כדור הארץ - תודות גם לאפקט החממה.
  • חלק מהאנרגיה הסולארית נכנס לתוך המערכות האקולוגיות בישראל ומאפשר לצמחים לצמוח וכך גם קיום של כלל בעלי החיים והביוספרה בישראל.
  • חלק מהאנרגיה מהשמש משמש כתשומות (חינמיות) לחקלאות בישראל.
  • זרמים נוספים של אנרגיה שנכנסים לישראל הם אנרגיה גלומה של אנרגיה הנכנסת לישראל דרך יבוא של מוצרים שונים - דרך מזונות מיובאים לישראל שבגידולם הושקעה אנרגיה, וכך דרך מוצרים או שירותים הנכנסים לישראל - היבטים אלה יחד עם צריכת האנרגיה הישירה ופחות אנרגיה שמיוצאת מהמדינה (לדוגמה יצוא מזון, יצוא נפט) מהווים את טביעת הרגל האנרגטית של תושבי המדינה.

יבוא והפקת אנרגיה בישראל

נכון לשנת 2015 ישראל יבאה דלקים והפיקה דלקים ואנרגיה בכמות כוללת של 30.89 מיליוני שעט"ן (שווה ערך טונה נפט). הפקת גז טבעי בישראל סיפקה כ-20% מסך צרכי האנרגיה של ישראל. התפלגות היבוא וההפקה של אנרגיה היתה על פי ההתפלגות הבאה:‏[1]

סוג אנרגיה מיליוני שעט"ן אחוז מסך יבוא והפקת האנרגיה
יבוא נפט גולמי 15.06 48.8%
יבוא מוצרי נפט 1.78 5.8%
יבוא פחם 6.58 21.3%
הפקת פחם 0.04 0.1%
הפקת גז טבעי 6.75 21.9%
יבוא גז טבעי 0.13 0.4%
אנרגיה מתחדשת 0.45 1.5%
יצור אנרגיה מפסולת וגזם 0.02 0.1%
התפלגות הייבוא וההפקה של דלקים בשנת 2006, באחוזים ובמילוני שעט"ן. בשנה זו סך היבוא וההפקה עמד על 25.06 מיליון שעט"ן

בשנת 2006 יובאו לישראל בצורה ישירה 21.41 מיליוני שעט"ן. כמו כן הופק בה גז טבעי בכמות של 2.09 מליון שעט"ן. דודי שמש חיממו מים בשווי אנרגטי של 0.72 מיליוני שעט"ן. כך שסך היבוא+הפקה מקומית עמדו על כ-25.06 מליוני שעט"ן, שהם כ-1.04×1018 ג'אול.


התפלגות היבוא וההפקה של דלקים בישראל (2006)[2]
סוג הדלק מיליוני שעט"ן אחוזים מסך היבוא והפקה ראשונית
נפט גולמי 10.318 41%
פחם 7.722 31%
מוצרי נפט (בנזין, מזוט, נפטא ועוד) 4.203 17%
גז טבעי (בהפקה עצמית) 2.091 8%
חימום מים מאנרגיה סולארית (דודי שמש) 0.728 3%
סה"כ 25.06 100%


במונחים מוחשיים, בשנת 2006 יבאה ישראל באופן ישיר: 12.75 מיליוני טונות של פחם, 10.11 מיליוני טונות (74.1 מיליוני חביות) של נפט גולמי [3] ,4.25מיליוני טונות (31.15 מיליוני חביות) של מוצרי נפט. והפיקה 2.34 מיליוני מטרים מעוקבים של גז טבעי.[4]

יבוא דלקים לישראל

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - כלכלת ישראל

בשנת 2010 הוציאה ישראל 10 מיליארד דולר, או כ-40 מיליארד ש"ח על ייבוא חומרי דלק לישראל[3] יש עליה מתמשכת בהוצאות על ייבוא אנרגיה עם הוצאות של 2 מיליארד דולר בשנת 1980 עד ל 10 מיליארד דולר בשנת 2010, כששיא ההוצאות היה בשנת 2008, שבה המדינה הוציאה 12 מיליארד דולר על ייבוא דלקים.[4]. נכון ל-2009 הוציאה המדינה 4.5 מיליארד דולר על ייבוא נפט. דבר זה מהווה ירידה לאורך 5 שנים מהוצאות ייבוא של 8 מיליארד דולר ב-2008 שנבעו ממעבר מייצור חשמל מתוצרי נפט לייצור חשמל בגז טבעי.[5]

לפי Observatory of Economic Complexity, נכון ל-2009, ישראל ייבאה נפט גולמי בעיקר מאזרבייג'ן (מעל 80%) ומרוסיה[6], בשווי כולל של 2 מיליארד דולר. היא ייבאה נפט מזוקק מארצות הברית (מעל 50%) ומגוון מדינות אחרות כמו רוסיה, איטליה, רומניה והולנד. ב-2008 עלתה עלות יבוא הנפט המזוקק לשיא של 2 מיליארד דולר, וב-2010 היא ירדה ל-500 מיליון דולר. ישראל מייבאת את רוב הפחם מקולומביה (מעל 80%), כאשר תמהיל המדינות משתנה עם השנים וכולל גם את אוסטרליה, אירלנד, ואנגליה. סך יבוא הפחם על פי מקור זה עלה לישראל 312 מיליון דולר בשנת 2010. ישראל יבאה גז טבעי ממצרים בשווי 250 מיליון דולר בשנת 2010, יבוא זה נפסק בשנת 2012. יש לשים לב כי נתונים אלה, אינם עולים בקנה אחד עם נתוני הלמ"ס שכן סך הדלקים אינם מגיעים ל-10 מיליארד דולר!.

הפקת אנרגיה בישראל

גז טבעי בישראל

רקע:

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - גז טבעי בישראל

בשנים האחרונות נתגלו מאגרים של גז טבעי מול חופי עזה, לבנון וישראל. המאגרים הגדולים ביותר שהתגלו, "תמר" ו"לוויתן" צפויים להספיק לכמה עשרות שנים בקצב הצריכה הנוכחי של ישראל. כאשר רוב הגז אמור לשמש לשם הפקת חשמל.

נוסף לתגליות הגז, החלו בשנים האחרונות השקעות צנועות בהיקפן של באנרגיה מתחדשת בעיקר אנרגיה סולארית, וכך גדל היקף האנרגיה המתחדשת בישראל, למרות שהוא נותר קטן יחסית בהשוואה למדינות מערביות רבות אחרות.

שימושי ביניים

כל הדלקים שמיובאים לישראל משמשים בין היתר לשימושי הביניים האחרים. להלן הנתונים במילוני שעט"ן לשנת 2006:

  • ייצוא לרשות הפלסטינית - מועברים 3.662 מיליוני שעט"ן. (13% מהכמות הראשונית)
  • זיקוק מוצרי נפט בבתי הזיקוק - מושקעים 11.995 מיליוני שעט"ן (43% מתוך היבוא): רוב הנפט הגולמי, וכן 1 מיליוני שעט"ן של מזוט ומעט גז גולמי. כמות זו מייצרת מוצרי נפט בגודל שווה ערך של 11.893 מיליוני שעט"ן. הללו משמשים כדלקים לתעשייה, לתחבורה ולחימום ביתי.
  • הפקת חשמל. מושקעים 11.223 מיליוני שעט"ן (40%): כל הפחם 7.722, כמעט כל גז הטבעי 2.021, 0.910 מזוט, ו-0.627 דיזל. אלו מפיקים שווה ערך של 4.455 מיליוני שעט"ן של חשמל, שהם כ-1.7×1017 ג'אול, או 48,379 מיליון קילו-ואט שעה.
  • חימום מים ביתי כ-0.724 מיליוני שעט"ן (2.6%).[2]

כ-1000 שעט"ן "הולכים לאיבוד" בגלל שימוש עצמי, שינויי מלאים ותיקונים סטטיסטיים.

צריכת האנרגיה בישראל

להלן נתונים על צריכת האנרגיה הישירה של תושבי ישראל כולל אנרגיה המושקעת בייצור מוצרים (שחלקם הולך לייצוא). לא מופיעה כאן צריכת האנרגיה העקיפה של התושבים סך טביעת הרגל האנרגטית היא סך אנרגיה זו, פחות האנרגיה הנדרשת לשם הפקת מוצרים לייצוא ועוד אנרגיה המתקבלת כתוצאה מייבוא מוצרים ושירותים כמו אנרגיה המושקעת במוצרי מזון מיובאים, בהפקת מתכות, פלסטיק ושאר חומרי גלם ותוצרים מוגמרים המיובאים לישראל.

רוב הייצוא מישראל, למעט ייצוא של חומרי פלסטיק, חומרי הדברה ומינרלים, הוא ייצוא של תעשיות דלות אנרגיה (באופן יחסי) כמו מחשבים או שירותים פיננסים. לעומת זאת ישראל מייבאת מוצרים שמהלך הייצור שלהם הוא עתיר אנרגיה כמו מכוניות, חומרי בניין, מתכות ומחצבים נוספים, כך שסביר שטביעת הרגל האנרגטית של ישראל היא גבוהה יותר מצריכת האנרגיה הישירה של ישראל.

תחנת הכוח "אורות רבין". בעבר רוב ייצור החשמל בישראל התבסס על שריפת פחם. כיום כמחצית מהפקת החשמל מתבססת על פחם וכמחצית על גז טבעי. מעל 95% ממשק האנרגיה בישראל מבוסס על דלק מחצבי ולא על אנרגיה מתחדשת

צריכת החשמל

בשנת 1996 צריכת החשמל השנתית עמדה על 28,588 מיליוני קוט"ש, ובשנת 2006 היא עמדה כבר על 46,175 מיליוני קוט"ש [5]

בשנת 2006, אותם 46,175 מליוני קוט"ש התפלגו כך:[5]

  • 14,313 (31%) לצריכה ביתית
  • 13,785 (29.9%) צריכה מסחרית ציבורית
  • 10,387 (22.5%) צריכה תעשייתית
  • 1,755 (3.8%) עבור ישובים חקלאיים
  • 2,838 (6.1%) לשאיבת מים, 3,097
  • (6.7%) העברות לרשות הפלסטינית ולמזרח ירושלים.

בהשוואה לשנת 1996 הצריכה הכוללת עלתה בכ-60%, הצריכה המסחרית ציבורית עלתה ב-100%, הצריכה הפרטית ב-60%, והצריכה התעשייתית בכ-30%. [5]

מבחינת חודשים, שיא הצריכה הכללי מתרחש בחודש אוגוסט עם 4,539.5 מיליוני קוט"ש, לעומת 4,539.5 קוט"ש באפריל .4,020.9. שיא הצריכה הביתי וברשות הפלסטינים הם דווקא בחורף והשיא הקיצי מגיע בזכות שיאי צריכה בשירותים ובמסחר בקיץ וגם בתעשיה, שאיבת מים והישובים החקלאיים. [5]

צריכת האנרגיה בתחבורה

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - תחבורה בישראל

משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים מפרסם נתונים חודשיים ושנתיים על צריכת הדלקים בישראל, כולל ברשות הפלסטינית. [7]

דוח צריכת מוצרי דלק (כולל הרשות הפלשתינאית) לשנת 2016 מציין את צריכת הדלקים הבאים באלפי טונות: [8]

2012 2013 2014 2015 2016
בנזין לכלי רכב 2,712 2,783 2,844 3,027 3,169
סולר תחבורה 2,721 2,781 2,852 3,089 3,216
קרוסין לתעופה אזרחית 804 811 819 868 934
סולר הסקה לאוניות 64 37 25 34 28
מזוט כבד אוניות 210 206 96 227 126

על פי הדיווח של שנת 2016, סך צריכת הסולר לתחבורה עמדה על 3,216 אלפי טונות מתוך צריכה כוללת של סולר למשק שעמדה על 3,292 אלפי טונות שסיפקה סולר גם לשימושים אחרים - לפטרוכימיה, לחשמל ולאוניות. כך שצריכת הסולר לתחבורה מהווה 97% מסך צריכת הסולר למשק. לעומת זאת הנתונים לשנת 2010 הם צריכת סולר של 2,687 אלפי טונות מתוך צריכה כוללת של 3,045 אלפי טונות, כך שבשנה זו צריכת הסולר לתחבורה היוותה 88% מסך צריכת הסולר למשק. שינוי זה נובע ככל הנראה מהגדלת הצריכה של גז טבעי על ידי התעשייה והקטנת השימוש בסולר. בנוסף 100% מסך הבנזין שהמשק צרך הופנה לצרכי כלי רכב יבשתיים.[9]

על פי הדיווח לשנת 2016, סך צריכת הבנזין של כלי רכב יבשתיים היתה 3,027 אלפי טונות וצריכת הסולר של רכבים עמדה על 3,216 אלפי טונות, מתוך צריכה כוללת של 9,058 אלפי טונות של תזקיקי דלק - כלומר יחד רכיבים אלה היוו 69% מצריכת הדלקים המזוקקים בישראל. תוספת קרוסין לתעופה אזרחית מעלה נתון זה ל-82%. [10] דבר זה יכול ללמד משהו על תרומת התחבורה לזיהום האוויר בישראל. אם כי יש לסייג זאת - תעשיות שונות כמו מפעלים, תעשיות פטרוכימיות ומפעלי ייצור חשמל השתמשו בנוסף לכך ב-741 אלפי טונות של מזוט שהוא דלק מזהם הרבה יותר לעומת בנזין או סולר (בגלל פליטה של חומר חלקיקי), ובנוסף תוצרי שריפה ועיבוד בתעשייה יצרו סוגי זיהום נוספים עקב עיבוד של מחצבים המכילים מתכות כבדות ותהליכי עיבוד שלהם פולטים חומר חלקיקי נוסף.

סה"כ צריכת הדלקים של ישראל בשנת 2016 עמדה על 10,118 אלפי טונות, התחבורה היבשתית צרכה 60% מהדלקים במשק, וסך צרכי התחבורה (כולל תעופה) צרכו 71% מסך צריכת הדלקים.

על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אספקת הבנזין והסולר לתחבורה בישראל בשנת 2005 עמדה על כ-2.76 מיליון ליטר בנזין וכ- 2.59 מיליון ליטר סולר, או כ-5.35 מיליארד ליטרים של דלק לתחבורה, או 770 ליטר דלק לאדם. [11], לפני מרכז המחקר של הכנסת עמדה צריכת הדלק השנתית לתחבורה לאדם בשנת 2009 על 769 ליטרים מתוכם 417 ליטרים בנזין ועוד 352 ליטרים סולר. נתוני הבנזין יחסית לאירופה הם גבוהים יחסית ובמגמת עליה, בעוד שנתוני הסולר הם נמוכים יחסית ובמגמת ירידה. בשנת 2010 צריכת הבנזין עלתה ל-3.36 מיליוני ליטר, וצריכת הסולר לתחבורה ל-2.79 מיליוני ליטרים, וסה"כ התחבורה היבשתית צרכה 6.1 מיליון ליטרים של דלק נוזלי בשנה. [12]

סה"כ תוצרי נפט שזוקקו בישראל בשנת 2006, היו בנפח של 11.62 מיליארד ליטר.[13] וחלוקת צריכת הדלק לתחבורה בסך זיקוק הדלקים נותנת שתחבורה צרכה כ-46% מצריכת תוצרי הדלק. אלו כאמור צורכים 43% מצריכת האנרגיה הישירה הראשונית של ישראל, ולכן (על ידי הכפלת שני המספרים) נגיע לכך שתחבורה בארץ צרכה כ-19% מצריכת האנרגיה הישירה.

רוב המכריע של כלי הרכב בישראל הן מכוניות הפרטיות (2 מיליון נכון לשנת 2011). בנוסף נעים בישראל גם 95,000 אופנועים, 358,000 משאיות, 28,900 אוטובוסים ואוטובוסים-זעירים, 18,300 מוניות ועוד 3,800 כלי רכב ממונעים מיוחדים.

רמת המינוע (כלי רכב לכל אלף תושבים) בישראל נכון לשנת 2007 היתה כ-315, רמה זו נמצאת בעליה מתמדת, כך בשנת 2006 רמת המינוע היתה רק 306. מתוך 315 כלי הרכב, היו 246 כלי רכב פרטיים. לשם השוואה בארצות הברית יש כ-800 מכוניות לאלף תושבים (כלומר רמת המינוע בישראל עומדת על כ-40% ביחס לארצות הברית).[14] עם זאת נתון זה יכול להטעות, שכן יחסית למדינות מערביות אחרות, בישראל יש למשפחות יותר ילדים, כך שאותה רמת מינוע (הנמדדת ברכבים לנפש) יחסית למדינה מערבית אחרת פרושה כמות גדולה יותר של רכבים ביחס למשקי בית.

מגמות ביבוא ובצריכת האנרגיה לישראל

מגמות סך היבוא וצריכת האנרגיה בישראל. רואים עליה מהירה עד שנות ה-2000 ומאז התמתנות. בין היתר הדבר נובע מהתייעלות אנרגטית בעיקר בדלקים, ויתכן שגם בגלל האטה בגידול אוכלוסיית ישראל

במונחים ארוכי טווח יש עליה בסך האנרגיה שבה משתמשים על פני שנים. במונחים של צריכה לנפש ניתן לראות התייעלות אנרגטית. מלבד זאת ניתן לראות מגמה של עליה בבזבוז האנרגיה. בשנות ה-1970 69%-70% מהאנרגיה שיובאה נצרכה על ידי הצרכן הסופי, יחס זה ירד בשנות ה-90 והמשיך לרדת גם בשנים הבאות, כבשנת 2006 הוא עמד על 63%-61%.

הנתונים הבאים הם - עבור נתונים לנפש - בשווה ערך טונה נפט (שעט"ן) לשנה, ובאלפי שעט"ן בנתוני כוללים. [15]

שנה, יבוא לנפש, צריכה לנפש
1970 - 1.7 - 1.2
1980 - 2.0 - 1.4
1990 - 2.4 - 1.6
2000 - 3.1 - 2.0
2003 - 3.0 - 2.0
2006 - 3.0 - 1.9
שנה יבוא כללי צריכה כללית
1970 5,032 3,495
1980 7,906 5,427
1990 11,036 7,236
2000 19,499 12,808
2003 20,015 13,217
2006 21,417 13,431


מאז שנת 2000 יציבות מסויימת בסך צריכת האנרגיה הישירה לנפש שעומדת על כ-110% מצריכת האנרגיה שהייתה בשנת 1995. צריכת החשמל לנפש עולה ואילו צריכת הדלק לנפש יורדת. [16]

צריכת האנרגיה הסופית לנפש בישראל משנת 1990. בצריכת החשמל יש עליה איטית והתייצבות מאז שנת 2000. בצריכת הדלקים לנפש יש ירידה החל משנת 1995

התייעלות אנרגטית משנה את המגמות בצריכת האנרגיה הסופית לנפש (כמות נמוכה מסך האנרגיה המיובאת, שכן אינה כוללת אנרגיה שבוזבזה בדרך בזיקוק הנפט או בהפקת החשמל). עד אמצע שנות ה-90 היתה עליה בצריכת האנרגיה לנפש, ומגמה עלייה זו נמשכה בתחום החשמל אם כי בצורה איטית יותר ובמגמת התייצבות. משנת 1996 יש ירידה בצריכת הדלקים (לתעשייה ולתחבורה) משיא של 1.4 שעט"ן, ל-1.065 שעט"ן ירידה של 25%. דבר זה הוביל לשיא צריכת האנרגיה הכוללת לנפש בשנת 2000 של 2.037 שווה ערך טונה נפט לנפש לשנה נכון לשנת 2013 נתון זה עמד על 1.675 שווה ערך טונה נפט (ירידה של 17% ביחס לשיא).[6] בשנת 1995 מוצרי הנפט היוו 73% מתוך הערך האנרגטי של צריכת האנרגיה הסופית לנפש, עד שנת 2013 נתון זה ירד לרמה של כ-66% אחוזים.

חלוקת צריכת האנרגיה לפי ענפי כלכלה

נכון לשנת 2003, צריכת האנרגיה הכללית השנתית עמדה על 1,467,986 שווה ערך טונה נפט (שעט"ן). מתוך כלל הענפים יש כמה ענפים בעלי צריכת אנרגיה גבוהה, במיוחד תעשיית הכימיקלים שצורכת כשליש מהדלק הנצרך בישראל, הרבה מעל צריכת הדלק הביתית. הנתונים בשעט"ן בשנה (וכנראה לא כוללים צריכה של פחם לחשמל): [17]

  • תעשיית כימיקלים ומוצרים כימיים- 519,188 (בעיקר מזוט ונפטא).
  • כריה וחציבה - 362,117 (בעיקר מזוט).
  • משקי הבית - 157,987 (בעיקר קרוסין, כלומר דלק מכוניות וסולר הסקה)
  • זיקוק נפט ומוצריו ודלק גרעיני- 76,226.
  • תעשיית מוצרי מזון, משקאות וטבק - 64,173.
  • תעשיית נייר ומוצריו - 62,469
  • תעשיית מוצרים מינרליים אל-מתכתיים - 50,877 שעט"ן.
  • מכירה, אחזקה ותיקון של כלי רכב מנועיים ואופניים ומסחר סיטוני - 26,971.
  • תעשיית טקסטיל, מוצרי הלבשה, נעליים, עור ומוצריו 19,489
  • שירותי בריאות 18,535
  • חקלאות 16,640.
  • בניה ועבודות הנדסה אזרחית 14,095.

יצוא אנרגיה מישראל

נכון לשנת 2015, ישראל מייבאת נפט גולמי בכמות של 15 מיליון שעט"ן, שעוברים אחר כך זיקוק לתוצרי נפט בבתי הזיקוק לנפט לכמת של 14.7 מיליון שעט"ן, מתוך כמות זו, 8.2 מיליון שעט"ן הולכים לצרכי המשק (בעיקר לתחבורה) ועוד כ6.2 מיליון שעט"ן מיוצאים למדינות שונות. גורמי סביבה מוחים על כך שחלק ניכר מזיהום האוויר בחיפה מקורו ביצור תוצרי נפט שמיועדים לייצוא.

ישראל מתכוונת לייצא גז טבעי למדינות שונות. נכון לשנת 2017 יש יצוא של כמות קטנה של גז טבעי לירדן. היו דיונים על אפשרויות יצוא למזרח הרחוק (על ידי הנזלת גז) או בצינור לטורקיה, מצרים, יוון, או למתקני הנזלה למצרים ומשם למדינות נוספות. וועדת צמח לבחינת ייצוא הגז קיימה דיונים במהלך השנים 2011-2012 בשאלה האם להתיר לייצא את הגז באמצעות הנזלת הגז, או לשמור את הגז כעתודת אנרגיה עבור אזרחי ישראל. הוועדה המליצה לאפשר לייצא את הגז בטענה שהדבר יעודד תחרות על הפקת הגז ויעודד יזמים נוספים לחפש ולהפיק גז. על סמך המלצות הוועדה החליטה ממשלת ישראל ליצא כמחצית מכמות הגז של ישראל.

קיימת מחלוקת ציבורית לגבי ההגיון הכלכלי, סביבתי, בטחוני והמדיני הנוגע לייצוא הגז, דבר שבא לידי ביטוי במחאה סביב ועדת צמח ובמחאה על מתווה הגז. ההעמותה לכלכלה בת קיימא יחד עם הפורום הישראלי לאנרגיה הגישה לוועדה נייר עמדה ובו התנגדות לייצוא הגז וקריאה לתכנן את משק האנרגיה של ישראל לטווח ארוך. עמדה זו באה לידי ביטוי גם על ידי מנכ"לית משרד הסביבה, מנכ"ל משרד האנרגיהומומחים נוספים. מאוחר יותר הצהיר גם השר להגנת הסביבה גלעד ארדן כי יש לשקול שוב האם כדאי לייצא את הגז וכי יש לשריין 75% אחוזים מהגז לטובת שימושם של תושבי ישראל[18]. גם הארגונים אדם טבע ודין וצלול הגישו לוועדה ניירות עמדה המתנגדים לייצוא הגז. ולאחר מכן הצטרף למאבק נגד ייצוא הז גם ארגון מגמה ירוקה.

השפעת משק האנרגיה על זיהום מים ואוויר

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים - זיהום מים בישראל, זיהום אוויר בישראל

רוב גורמי הזיהום המרכזיים בישראל קשורים להפקה או שימוש באנרגיה - גורמים מרכזיים לזיהום האוויר בישראל הם תחנות הכוח הפחמיות, זיהום אוויר מתחבורה ובתי זיקוק לנפט. בנוסף לגורמים אלה קיים זיהום גם זיהום תעשייתי במיוחד מריכוזי התעשייה הכבדה - בחיפה וברמת חובב וכן זיהום משריפה של גז טבעי וסולר. בתי זיקוק לנפט המפיקים תוצרי נפט מנפט מיובא, תורמים חלק מהותי מזיהום האוויר בחיפה. תוצרי נפט (סולר ומזוט) נשרפים במפעלי תעשייה שונים, ובנזין וסולר שנשרפים בתחבורה בישראל תורמים במידה רבה לזיהום האוויר שהוא בין הגרועים שיש בעולם המערבי, דבר שתורם לנזקי בריאות מזיהום אוויר שגורמים למוות מוקדם של אלפי ישראלים בשנה.

זיהום זה חמור במיוחד במרכזי הערים, בהקשרים של זיהום חלקיקי, תחמוצות גופרית ותחמוצות חנקן ואוזון בגובה הקרקע. תחנות הכוח בישראל עבדו בעבר על מזוט וסולר ולאחר מכן עברו לפחם כיום כמחצית מייצור החשמל מבוצע בגז טבעי, והזיהום מהן ירד בצורה משמעותית. חלק מהתחנות ישארו לעבוד על פחם כדי לשמור על יתירות בדלקים ולא להסתמך על מקור אנרגיה בודד. שריפה של פחם מתחנות הכוח תורמת כמות גדולה של תחמוצות חנקן, תחמוצות גופרית וכן פולטת זיהום חלקיקי וכספית.

בשנת 2014 חשף ערוץ 10 כי חוות מיכלי הנפט שחיפה, שנבנתה בזמן הבריטים, נמצאת במצב תחזוקה ירוד, וכי הקרקע במקום מזוהמת לעומק בכמות גדולה של נפט גולמי. יש חשש כי נפט זה חדר למי התהום וזיהם אותם, וכי דבר זה תורם לתחלואה גדולה בסרטן שקיימת בשכונת קריית חיים. [7] בנוסף לכך התקיימו מקרים רבים של זיהומי מים נקודתיים, עקב דליפות נפט בתחנות תדלוק מקומיות ומיכלי נפט ברחבי הארץ.

זיהום אוויר מייצור חשמל

להלן פירוט כמויות זיהום האוויר בטונות לשנה, מ-19 מתקנים לייצור חשמל על ידי שריפת דלקים כפי שפורסמו על ידי המפל"ס - רישום הזיהום של מפעלים על ידי משרד הגנת הסביבה לשנת 2013.

שם תחנת כוח תחמוצות חנקן תחמוצות גופרית חומר חלקיקי PM10 פחמן חד חמצני תרכובות אורגניות נדיפות פחמן דו חמצני
משאב - יזום ופיתוח בע"מ - נשר רמלה 0 0 0 34 5 61,995
תחנת כוח אי פי פי דלק אשקלון 168 0 0 18 4 393,306
אתגל אשדוד בע"מ 59 0 0 11 0 10,827
אלון תבור 442 102 54 54 1 802,199
תחנת הכח רוטנברג 22,873 34,402 533 612 0 11,728,293
תחנת הכח באתר אורות רבין 60,980 48,829 1,202 299 2 15,979,227
תחנת הכח חיפה 532 52 78 117 0 1,598,072
תחנת כח - טורבינות גז אילת 0 0 0 0 0 5,151
תחנת כח טורבינות גז -איתן 0 0 0 0 0 0
טורבינת גז עטרות 0 0 0 0 0 6,963
הר טוב 0 0 0 0 0 0
קיסריה - טורבינות גז 0 0 0 0 0 3,514
טורבינת גז כינורות 0 0 0 0 0 2,898
תחה"כ ט"ג רמת חובב 594 154 73 232 0 906,278
תחנת כוח צפית 479 94 41 41 2 790,845
מחז"מ גזר 826 165 90 82 0 1,733,551
חגית - טורבינות גז 851 181 109 308 0 1,747,507
תחנת הכח רדינג 825 0 0 104 0 652,356
תחנות הכח אשכול 2,204 166 22 391 3 2,541,991
סה"כ 90,833 84,145 2,201 2,303 17 38,964,974

ניתן לראות כי רוב הפליטות של מזהמי אוויר נובעות מ-2 תחנות הכוח הפחמיות הגדולות - אורות רבין בחדרה ורוטנברג באשקלון. פליטת פחמן דו חמצני הגיע ל-39 מיליוני טונות בשנה, פליטת תחמוצות חנקן ל 90 אלף טונות בשנה, ותחמוצות גופרית הגיע ל-84 אלף טונות בשנה.

התחנות הפחמיות הן אחד המקורות החשובים ביותר בישראל לרוב הפליטה של מתכות כבדות מסוכנות לאוויר כולל ארסן, עופרת וכספית שנמצאות בכמויות קטנות בפחם - לפי הדיווחים לרשם הפליטות של המשרד להגנת הסביבה, בשנת 2014 תחנת הכוח אורות רבין פלטה לאוויר 532 ק"ג ארסן ו-32 ק"ג של כספית, תחנת הכח רוטנברג פלטה 427 ק"ג ארסן, 72 ק"ג עופרת, ו-7 ק"ג כספית [19]

לפי מכתב של השר להגנת הסביבה, אבי גבאי, לחברת החשמל מדצמבר 2015, השימוש בפחם בתחנת הכוח בחדרה גורר תמותה עודפת של 155 אנשים בשנה באיזור, ותחנת הכוח הפחמית באשקלון גוררת תמותה עודפת של 59 אנשים- סך של כ-214 מקרי מוות עודפים בכל שנה. הערכות אלה מתבססות על מחקרים שנעשו בעולם ולא אל נתונים בארץ עקב מחסור במחקרים בנושא. [20]

על פי לוחות משרד הגנת הסביבה להערכת גודל ההשפעה החיצונית של פליטות זיהום אוויר(לשנת 2014), והדיווחים של תחנות הכוח למפל"ס (לשנת 2013), עלות זיהום האוויר מייצור חשמל בשנת 2013 הגיע ל-9.5 מיליארד ש"ח. מתוך סכום זה מעל 5 מיליארד נבעו מנזקים בריאותיים - בעיקר מתחמוצות גופרית ותחמוצות חנקן ועוד כ-4 מיליארד ש"ח השפעות חיצוניות של פליטת פחמן דו חמצני. רוב ההשפעה נובעת מ-2 תחנות הכוח הפחמיות הגדולות.

סוג המזהם כמות פליטות מפל"ס 2013 (טונות) עלות הזיהום לטונה (ש"ח לטונה) 2014 סה"כ העלות בשנה (מיליוני ש"ח)
תחמוצות חנקן 90,837 21,617 1,964
תחמוצות גופרית 84,145 37,326 3,141
פחמן חד חמצני 2,303 לא ניתנה -
חלקיקים PM2.5 ??? 74,736 לא מדווח
חלקיקים PM10 2,201 53,277 117
פחמן דו חמצני 38,964,974 110 4,286

גורמים מעורבים במשק האנרגיה

  • חברות הדלק (למכירת תוצרי דלק כמו בנזין - סונול, פז, דור אלון, דלק
  • חברת החשמל
  • חברות זיקוק והפקה - בתי זיקוק לנפט
  • חברות הגז כמו פז-גז
  • חברות לחיפושי גז טבעי
  • צרכני אנרגיה גדולים וחברות שיש להן אינטרס בנושא - חברות יבואני המכוניות, נשר מלט, תעשיות כימיות כמו מפעלי ים המלח.
  • משרד התשתיות והאנרגיה, משרד התחבורה, משרד הפנים (השפעה על תקני בנייה), משרד האוצר (תמריצים כלכליים לצרכנים ולגורמים אחרים)
  • צבא ההגנה לישראל
  • חברות זרות העוסקות בחיפושי דלק מחצבי כמו גז טבעי, דוגמת נובל אנרג'י, המפעילות לובי פוליטי ישיר ודרך מדיניות חוץ של ארצות הברית. דוגמה ללחץ כזה, לטענת יובל שטייניץ התערב הממשל האמריקאי בשנת 2002 כדי למנוע את העלאת תמלוגי הגז בישראל.

ראו גם

קישורים חיצוניים


מוסדות חברתיים בשוק האנרגיה
קישורים נוספים

הערות שוליים

  1. ^ דיאגרמת Sankey של ישראל באתר ה-iea
  2. ^ 2.0 2.1 משרד התשתיות הלאומיות, מאגר נתוני האנרגיה בישראל 2006, לוח 2 - מאזן האנרגיה של ישראל באלפי שעט"ן [1]
  3. ^ טונה אחת מכילה 7.33 חביות
  4. ^ משרד התשתיות הלאומיות, מאגר נתוני האנרגיה בישראל 2006, לוח 1 - מאזן האנרגיה של ישראל באלפי טונות [2]
  5. ^ 5.0 5.1 5.2 5.3 דין וחשבון סטטיסטי לשנת 2006 חברת החשמל
  6. ^ אספקת אנרגיה ראשונית, יחס אנרגיה וצריכה סופית של אנרגיה לנפש הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לוח 21.2, שנתון 65
  7. ^ דלק מסרטן בקריות דב גלהר, ערוץ 10, יוני 2014
אנרגיה

מושגים: אקסרגיהאנטרופיההחוק השני של התרמודינמיקההחזר אנרגיה על השקעת אנרגיהאנרגיה גלומהיחידות מידה לאנרגיה

אנרגיה

אנרגיה כלכלה וסביבה: משק האנרגיה העולמימשאבים מתכליםדלק מחצביפחםנפטגז טבעיאנרגיה גרעיניתבסיס אנרגטי לכלכלהייצור ראשונישיא תפוקת הנפטשיא תפוקת הפחםהתחממות עולמיתזיהום אווירעקרון העוצמה המקסימליתחקלאות ואנרגיה

אנרגיה מתחדשת: אנרגיה סולאריתאנרגיית רוחאנרגיה גאותרמיתייצור ראשוניאנרגיית יםביו דיזלאנרגיית גלי יםדלק אצותמשאבת חוםתנור שמשכבשן סולאריתאורת אור יוםכלי תחבורה מונעי רוחאנרגיה בת קיימא - ללא האוויר החם

שימור אנרגיה: פרדוקס ג'בונסBedZEDתחבורת אופנייםעירוניות מתחדשתבנייה ירוקהתאורת אור יוםצמחונותהתייעלות אנרגטית

אנרגיה בישראל: משק האנרגיה בישראלגז טבעי בישראלאנרגיה מתחדשת בישראלאנרגיה סולארית בישראלמוסד שמואל נאמןבתי זיקוק לנפטהחברה לאנרגיה מתחדשת אילת-אילות



ישראל

נושאים: אוכלוסיית ישראל - משאבי טבע בישראל - משק האנרגיה בישראל - גז טבעי בישראל - משק המים בישראל - חקלאות בישראל - כלכלת ישראל - חוק ההסדרים - לובי פוליטי בישראל - משפחות ההון בישראל - הפרטה בישראל - אי שוויון בישראל - בנקאות בישראל - פנסיה בישראל - תחבורה בישראל - תחבורה ציבורית בישראל - פרבור בישראל - זיהום מים בישראל - זיהום אוויר בישראל - אנרגיה מתחדשת בישראל - מערכת החינוך בישראל - מערכת הבריאות בישראל - כלכלת המחר - צמיחה ירוקה לישראל - תוכנית אב ארצית לפיתוח מקיים