נדידת חומרי הדברה

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

נדידת חומרי הדברה (Pesticide drift) הוא זיהום לא מכוון שגורמי חומרי הדברה לישובים, שדות ומערכות אקולוגיות על ידי נדידת רסס חומרי ההדברה ברוח, וסחף של חומרי הדברה בזרמי קרקע עיליים, נחלים ובתנועה של מי תהום. דבר זה יכול להשפיע לרעה על בריאותם של בני אדם, ולהיות זיהום סביבתי להשפיע על מערכות אקולוגיות, על איכות מי השתייה ועל היכולת של חוואים אורגנים לגדל מזון אורגני ונזקים נוספים בדמות נזק לרכוש.

מטוס מרסס שדה בקליפורניה. חומרי ההדברה עלולים לנדוד ולהגיע לבתים הנמצאים סמוך לשדה.

שמות אחרים לנושא זה ונושאים קרובים הם זיהום חקלאי לא ממוקד (Agriculture Nonpoint Source Pollution) , זיהום מי נגר חקלאי (Agricultural Runoff). זיהום מים חקלאי (Agricultural wastewater) וטיפול בשפכים חקלאיים (Agricultural wastewater treatment)

נדידת חומרי הדברה יכולה לבוא לידי ביטוי כזיהום אוויר (חומרי רסס שעפים ברוח), כזיהום מים (חומרי הדברה שנשטפים בגשם לשדות סמוכים או אל נחלים) או כזיהום קרקע (חדירה למי התהום ונדידה בתוך האקוויפר).

השפעות בריאותיות

פרקינסון

מספר מחקרים מצאו קשר אפשרי בין חומרי הדברה שונים לבין פרקינסון. הפרקינסון נגרם עקב מות תאים בגזע המוח. כתוצאה מסיבות שונות. אחת הסיבות היא כנראה חשיפה לחומרי הדברה שפועלים נגד בעלי חיים על ידי פעילות נגד תאי עצב. בקרב תושבי ישובים כפריים שחשופים יותר לחומרי הדברה יש שכיחות גבוהה יותר של פרקינסון.[1]

בשנת 2010 מצאו חוקרים ישראלים כי בכפר בקע אל גרביה, יש שכיחות גבוהה פי 2 לחלות בפרקינסון יחסית לישובים ערביים אחרים באיזור. לטענת החוקרים הדבר נובע מזיהום בארות מקומיות על ידי נדידה של חומרי הדברה [2]. מחקר מ-2010 מצא כי לחולי פרקינסון יש ערכים גבוהים של חומר ההדברה beta-HCH (hexachlorocyclohexane) בדם יחסית לאוכלוסייה רגילה.

ריסוס נגד מזיקים, בדומה לסוגים אחרים של חלקיקים וסוגי זיהום אוויר אחרים, יכול לנדוד עם הרוח ולעבור מרחק של לפחות 300 מטרים. בתנאים מסויימים הריסוס יכול ולהיות בעל השפעה על צמחים. [3].כך שגם יישוב מרוחק למדי משדה שעובר טיפול בחומרי הדברה יכול להיות מושפע מהם. לא ברור כיצד, אם בכלל, משפיעים חומרי ההדברה על פרקינסון בקרב כלל האוכלוסייה דרך חשיפה לשאריות חומרי הדברה במזון.

השפעות חברתיות וכלכליות

לפי התאוריה הנאו-קלאסית, ניתן להתייחס אל זיהום באופן כללי (ולכן גם אל זיהום מחומרי הדברה) כאל סוג של השפעה חיצונית משום שהיא פוגעת באנשים שלא היה להם חלק בקניה או במכירה של התוצרת החקלאית שיצרה את הזיהום. הפתרון הנאו-קלאסי לדבר זה הוא הפנמת עלויות כלומר תשלום מס פיגוביאני מצד המזהמים (בין אם מדובר בצרכנים או ביצרנים) כדי לפצות את מי שנפגע מהזיהום, בדרך זו אמורים להגיע ל"זיהום אופטימלי" - רמת זיהום שמאזנת בין התועלת שנוצרה עבור החברה ממוצרים שהכנתם יצרה את הזיהום, לבין הנזק שמנגרם למי שנפגע מהזיהום. בשוק משוכלל, דבר זה אמור להוביל ליעילות פארטו.

פתרון כזה הוא בעייתי בכל מקרה בקרב חומרי הדברה רבים, שכן קשה להוכיח את הנזק מחומרי הדברה בשל הזמן הרב שעובר בין שחרור החומרים להגעתם אל בני האדם, הזמן שעובר בין הגעה לבין האדם לבין פיתוח תסמיני מחלה (כמו סרטן, או פגיעה בעוברים, וכן קשה לדעת מה מקור הזיהום שיצר כל בעיה, במיוחד כאשר יש מגוון של חומרי הדברה המפוזרים על ידי מגוון של חקלאים ומדבירים. הדבר עוד יותר בעייתי בשל הצטברות ביולוגית שיכולה להעביר את חומרי ההדברה מהאוויר אל הקרקע או מאגרי מים ומשם במעלה שרשרת המזון להגיע למזונות אחרים וליצור זיהום במזון.

נדידת חומרי הדברה היא סוג של נדידת זיהום - היכולת של חומרי מזהמים לנדוד על פני המרחק והזמן ולפגוע באיזורים אחרים, בקהילות שלא בחרו להחשף לזיהום או להשתמש בחומרי הדברה, ובבעלי חיים ובאנשים שיכולים לחיות זמן רב לאחר שמקור הזיהום בוצע. דבר זה מסבך עוד יותר את הרעיון של הפנמת עלויות. שכן חומרי הדברה ממדינה אחת יכולים להגיע למים או לאגם לים של מדינה אחרת, ואז להצטבר שם במזון. קשה מאוד באופן כזה להבין מה מקור הזיהום או להשית את העלויות של הזיהום על המזהם עצמו.

ראו גם

קישורים חיצוניים