נחושת

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

נחושת (Copper) היא סוג של מתכת. הנחושת מצטיינת בהולכה חשמלית והיא זולה יותר בהשוואה למתכות מוליכות אחרות כמו זהב או כסף ולכן היא משמשת באופן נרחב ליישומים חשמליים כמו הולכת חשמל בתוך דירות, גנרטורים, מנועים חשמליים ועוד.

הנחושת היא משאב מתכלה במובן שהיא נכרית מתוך מרבצי עופרת נחושת. כמו רוב המתכות ניתן למחזר נחושת שוב ושוב ללא ירידה באיכות מתכת. מחזור הנחושת מבוצע בעלות אנרגטית נמוכה יחסית לעלות האנרגטית של הפקת הנחושת מעופרת נחושת.

כרייה והפקה

עד שנת 1950 כ-2 מיליון טונות של נחושת נכרו מדי שנה, מאז קצב הפקת הנחושת גבר, ונכון לשנת 2010, נכרו מעל 16 מיליוני טונות של נחושת מידי שנה. [1]

להלן הכמות הנכרית ב-10 המדינות הראשיות, במיליוני טונות לשנה, נכון לשנת 2008. [2]

מדינה כמות
צ'ילה 3,356,600
פרו 1,107,789
סין 940,000
אוסטרליה 833,000
ארצות הברית 801,000
רוסיה 750,000
אינדונזיה 632,600
קנדה 606,999
פולין 429,000
קזחסטן 420,000

השפעות סביבתיות

מחקר שפרסם הסקר הגאולוגי של ארצות הברית ב-2005 בחן שני שליש מהתפוקה העולמית והעריך את כמות חומרי הלוואי שנוצרו בתהליך הפקת המתכת מתוך העופרה (smelting). על פי הדו"ח הפקת ק"ג אחד של מוצרי נחושת מהעופרה יוצרת טביעת רגל אקולוגית המורכבת מ-210 ק"ג של פסולת עופרה (mine waste), כ-113 ק"ג של פסולת עופרה שעברה עיבוד (mill tailings), כ-2 ק"ג של סיגים (slag), וכ-2.3 ק"ג של מוצרי לוואי המכילים גופרית.

בתהליך משתחררים 0.5 ק"ג של פחמן דו חמצני לאטמוספירה, ו- 0.2 ק"ג של גופרית דו חמצנית, שתורמים להתחממות עולמית ולזיהום אוויר בהתאמה. [3]

שיא תפוקת הנחושת

כמו כל המשאבים המחצביים, בנקודה כלשהי בעתיד הפקת הנחושת מתוך קרום כדור הארץ תגיע למקסימום שלאחריו כריית הנחושת תלך ותפחת בגלל עלויות הפקה עולות. לפני שלב זה תגיע הנחושת ל"שיא תפוקה", דבר שצפוי הרבה לפני סוף כריית מרבצי הנחושת. דבר זה נובע מכך שמרבצי עופרת הנחושת שעוד לא נכרו הם מרבצים עניים יותר שבהם ריכוז הנחושת בעופרה נמוך יותר ויש צורך ביותר אנרגיה ומאמץ כדי להפיק את המתכת, ונוצרת בתהליך גם יותר פסולת. גם גידול אוכלוסין וצמיחה כלכלית תורמים לעליה בביקוש לנחושת, כאשר קשיי ההפקה הופכים משמעותיים יותר, קשה להגדיל את ההיצע ביחס לביקוש ומחיר הנחושת עולה.

עם זאת, בניגוד לדלק מחצבי ניתן למחזר נחושת, ועל הערכה אחת לפחות 80% מהנחושת שהוצאה מבטן האדמה אי פעם בהיסטוריה נמצאת עדיין בשימוש לאחר מחזורים רבים של זיקוק, ויציקה מחדש.

שימושים

הנחושת היא אחת המתכות הנפוצות והחשובות ביותר לתעשייה בגלל יכולת הולכת החשמל הגבוהה שלה ובגלל גמישותה הרבה. נחושת משמשת בכבלי הולכת חשמל, כבלי נתונים, ציוד חשמלי, רדיאטורים במכוניות, צינורות קירור במקררים, מחליפי חום, תרמילי תחמושת לפגזים וכדורים, צינורות מים ותכשיטים. האדם משתמש בנחושת מעל ל-10,000 שנה, אבל מעל 95% מהכרייה וההפקה של נחושת נעשה מאז שנת 1900, עקב שכלולים טכנולוגיים בכרייה, עלייה בביקושים ויכולת להשקיע בכרייה די אנרגיה תודות לדלקים מחצביים.

עליית הצריכה בהודו ובסין הובילו לעלייה בביקוש והדבר הוביל לעלייה בביקוש ולכן עלייה חדה במחירים ובמקרים של גניבת נחושת. [4] עד שנת 2004 נסחרה הנחושת במחירים של 1500-3000 דולר לטון, מאז שנה זו עלו המחירים והם נעים ברמה של 7000-10,000 דולר לטון.[5]

קישורים חיצוניים