ניר גלעד

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ניר גלעד (נולד ב-6 באפריל 1957) הוא מנהל ישראלי, כיהן כיושב ראש דירקטוריון כימיקלים לישראל (כיל), כנשיא ומנכ"ל החברה לישראל. שימש בתפקידים רבים במשרד האוצר, מרפרנט ועד החשב הכללי. בתחילת שנת 2019 מונה ליו"ר חברת הביטוח מגדל. [1] באפריל 2020 הודח גלעד מתפקידו כיו"ר מגדל על ידי דירקטוריון החברה, ובהובלת בעל השליטה שלמה אליהו. המהלך הוקפא לאחר לחץ מצד משה ברקת, הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון. ברקת ציין כי הדחתו לפני סוף שנת 2020 תוגדר כפעולה הפוגעת בניהול התקין של החברה. ברקת איים למנות מנהל מורשה ולהרחיק את אליהו מהדירקטוריון אם לא יחזור בו. [2] [3] [4] [5]

פעילותו במגזר הציבורי ובמגזר הפרטי

בשנת 1986 החל לעבוד במשרד האוצר ושירת במגוון תפקידים באגף התקציבים במשרד האוצר עד למשנה לראש אגף התקציבים. בשנים 1999 עד 2003 כיהן כחשב הכללי. בתקופתו כחשב הכללי, ביצעה המדינה שתי עסקות עם החברה לישראל: רכישת 26% ממניות בז"ן תמורת 568 מיליון שקל (למרות שהמדינה הייתה בפועל הבעלים של החברה), ומכירת יתרת אחזקות המדינה ב"צים" לחברה לישראל. העסקות האלה ספגו ביקורת רבה,[1] והביקורת התעצמה לאחר שגלעד הצטרף לחברה לישראל ב-2006.[2]

בשנים 2004 עד 2006 כיהן כמשנה למנכ"ל מגדל אחזקות ביטוח ופיננסים, ולאחר מכן מונה למשנה למנכ"ל החברה לישראל, וביוני 2007 מונה למנכ"ל החברה, וכיהן בתפקיד זה עד ל-7 בינואר 2015.

בשנת 2006 הצטרף לדירקטוריון של חברת כימיקלים לישראל (כיל), ובשנת 2008 מונה ליו"ר הדירקטוריון.[3] משמש גם דירקטור בבז"ן. במרץ 2016 פורסם שבכוונתו לפרוש מתפקיד יו"ר דירקטוריון כיל תוך כחצי שנה.[4]

כיהן גם כיו"ר דירקטוריון צים, איי.סי פאואר ואיי.סי. גרין אנרג'י שבשליטת החברה לישראל.[5] כמו כן שימש דירקטור בחברת "קורוס" שבשליטת הקבוצה.[6]

לגלעד תואר ראשון בכלכלה ומינהל חקלאי עם התמחות במתמטיקה וסטטיסטיקה מטעם הפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית בירושלים; תואר שני במינהל עסקים עם התמחות במימון מאוניברסיטת בר-אילן.

פעילותיו כדוגמה לדלת מסתובבת

אחת הדוגמאות המפורסמות מישראל לשיטת הדלת המסתובבת היא פרשת ניר גלעד שתועדה בסרט שיטת השקשוקה. גלעד, שהיה בעברו החשב הכללי לשעבר במשרד האוצר, מונה לאחר מכן לתפקיד מנכ"ל החברה לישראל[7] וזאת לאחר חתימת הסכם זיכיון של המדינה עם האחים עופר, המוכר גם כ"הסכם ניר גלעד", שעורר מחלוקת ציבורית ניכרת וספג גם ביקורת חריפה מצד מבקר המדינה עד כדי כך שחברי כנסת ואחרים ביקשו לפתוח בחקירה דקדקנית של פשר העניין[8] ואפילו לפתוח בחקירה פלילית נגד ניר גלעד[9]. בעקבות פרשת ניר גלעד נחשף שפקידי מדינה רבים לשעבר, ואף שרים וחברי כנסת עבדו לאחר מכן בחברה לישראל.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ראו בערך שיטת השקשוקה
  2. ^ סמי פרץ, איך נהפך ניר גלעד לחזיר הבכיר בשוק ההון?, באתר TheMarker‏, 22 באוגוסט 2013
  3. ^ אתר כיל, חברי דירקטוריון
  4. ^ יורם גביזון, ניר גלעד עוזב את כיל של משפחת עופר - עם 85 מיליון שקל, באתר TheMarker‏, 5 במרץ 2016
  5. ^ מאי"ה, דיווח לבורסה
  6. ^ אתר החברה, ביוגרפיה של ניר
  7. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet

    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    ניר גלעד מונה למנכ"ל החברה לישראל, באתר ynet, 3.6.2007
  8. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet

    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    ח"כ פינס: לחקור מתן ההטבה החריגה לאחים עופר, באתר ynet, 8.10.2003
  9. ^ המדינה לבג"ץ: עתירת התנועה לאיכות השלטון נגד מינוי ניר גלעד בחברה לישראל - לא מן העניין, באתר TheMarker‏, 18.9.2006
Stub general.png ערך זה הוא קצרמר. אתם מוזמנים לתרום לאקו-ויקי ולהרחיב אותו.