סחר הוגן

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הלוגו של "סחר הוגן" בישראל

סחר הוגן (Fair Trade) היא תנועה חברתית ומודל מבוסס שוק של סחר בינלאומי שמקדם את התשלום של מחירים הוגנים כמו גם תקנים חברתיים וסביבתיים במגוון של מוצרי צריכה. התנועה מתמקדת בעיר בייצאו של מוצרים ממדינות עניות למדינות עשירות, בעיקר של מוצרי אומנות, ושל מוצרי מזון. זו שיטה חלופית לשיטת הסחר הרווחת היום בעולם המכונה "סחר חופשי".

הכוונה האסטרטגית בסחר ההוגן היא לעבוד עם מוצרים שבשיטת ה"סחר החופשי" של תאגידים רב לאומיים, מעניקים ליצרנים שלהם מחיר זעום ועם עובדים שנדחקו לשוליים כדי לקדם אותם מעמדה פגיעה לבטחון כלכלי ולהשענות עצמית. הכוונה היא גם להעצים אותם כדי שיהנו מבעלות על הארגונים שלהם וישחקו תפקיד רחב יותר בזירה העולמי כדי להשיג שיוויון רב יותר בסחר הבינלאומי ובין מדינות.

תומכי הסחר ההוגן כוללים מגוון גדול של ארגונים בינלאומיים, כולל ארגוני דת, פיתוח וסיוע למדינות העניות, ארגונים לשינוי חברתי וסביבתי כמו אוקספאם, אמנסטי, וצ'ריטיס אינטרנשיונל.

אידאולוגיה

בניגוד למשווקים רגילים, מטרת משווקי סחר הוגן אינה הגדלת רווחיהם. בשיטת הסחר ההוגן מצמצמים בפערי התיווך בין היצרן לצרכן ובכך ניתן להחזיר לידי היצרן 40% מהמחיר הקמעונאי למוצר. מסחר הוגן מחזיר רבע עד שליש מן הרווחים בחזרה ליצרנים. אחת מדרישות התקן לסחר הוגן הוא כי תהליך היצור יתרחש בהליך משותף, זאת כדי להבטיח תנאי עבודה הוגנים ואת השתתפותם של כל היצרנים בהחלטות הנוגעות לתהליך הייצור. ארגוני ההפצה והתקנים של הסחר ההוגן מעודדים את הקואופרטיבים של היצרנים לספק לכל חבריהם הטבות בריאות, טיפול בילדים ואפשרות להלוואות. בנוסף מעודדים את היצרנים להשקיע חלק מרווחיהם בחזרה בקהילותיהם.

לטענת תומכי שיטת הסחר ההוגן, הסחר החופשי, למרות המשתמע משמו, הוא גישה אידאולוגית הגורסת כי לשם רווחים "כל האמצעים כשרים". גישה זו, לטענתם, מתבטאת ביחס לא הוגן למגזר היצרני (החקלאים בשדות הקפה, פועלים בסדנאות היזע וכו') - החל משכר מתחת לשכר המינימום המקומי, איסור על התארגנות היצרנים באיגודי עובדים, שעות עבודה מרובות ולפעמים אף פגיעה פיזית בעובדים.

שיטת הסחר ההוגן נותנת ליצרנים אפשרות למחייה הוגנת תוך שמירה על אורח חייהם, על ידי מסחר המתקיים ישירות עם היצרן, ללא תיווך של תאגיד בעל מטרות רווח ותוך מתן כבוד ליצרן.

עקרונות מרכזיים בסחר ההוגן

תומכי הסחר ההוגן תומכים בדרך כלל בעקרונות הבאים: [1]:

יצירת הזדמנויות ליצרנים מעוטי יכולת כלכלית
פעילי הסחר ההוגן מנסים לפעול באופן שיוביל להקלה אסטרטגית של העוני ולמען פיתוח בר קיימא. המטרה שלו היא לייצר הזדמנויות ליצרנים שסבלו מחסרון כלכלי או שנדחקו לשוליים על ידי מערכות הסחר הרגילה.
שקיפות ודיווחיות (יכולת מתן דין וחשבון)
סחר הוגן כולל ניהול ויחסים עסקיים שקופים כדי לאפשר מסחר הוגן ומכובד עם שותפי סחר.
העצמה של היצרנים
סחר הוגן משמש לשם קידום העצמאות הכלכלית של היצרנים. היחסים של הסחר ההוגן מספקים תקופה ממושכת שסה היצרנים והארגונים המשווקים שלהם יכולים לשפר את כישורי הניהול שלהם ואת הגישה שלהם לשווקים חדשים.
תשלום של שכר הוגן
תנאי עבודה הולמים
שוויון מגדרי
שמירה על הסביבה

מחקרים על השפעות הסחר ההוגן

כמה מחקרים עצמאיים בוצעו בתקופה האחרונה כדי למדוד את ההשפעה של סחר הוגן על חוואים ועובדים עניים.

בשנת 2002 Loraine Ronchi ממכון המחקר על עוני באוניברסיטת ססקס חקר את ההשפעות של סחר הוגן על קואופרטיב קפדה בקוסטה ריקה. הוא מצא כי הסחר ההוגן חיזק ההתארגנויות של יצרנים, וסיכם כי "לאור משבר הקפה בתחילת שנות ה-1990, אפשר להגיד שהסחר ההוגן השיג את המטרה ששם לעצמו של שיפור הרווחים של יצרנים קטנים ושל שיפור איכות חיים וכן את בריאותם של ארגונים שמייצגים אותם באופן מקומי עולמי ומעבר לכך".

בשנת 2003 קבוצת מחקר של סחר הוגן באוניברסיטת המדינה של קולורדו ביצעה מחקר על 7 מקרים של סחר הוגן באמריקה הלטינית ומצאה כי הסחר ההוגן "שיפר בתוך זמן קצר את הרווחה של חוואי קפה זעירים ושל משפחותיהם". המחקרים השונים מצאו כי לרוב היצרנים תחת סחר הוגן נהנו מגישה טובה יותר לאשראי ולמימון חיצוני. המחקרים מצאו גם כי יחסית ליצרנים רגילים של קפה, יצרני הסחר ההוגן נהנו מגישה טובה יותר להכשרה ומיכולת מוגברת לשפר את איכות הקפה שלהם. נטען כי המשפחות שלהם יותר יציבות וכי הילדים שלהם נהנו מגישה משופרת לחינוך יחסית למגדלי קפה רגילים.

ביקורת

הפופולריות הגדלה של החסר ההוגן משכה ביקורת מכיוונים שונים של הקשת הפוליטית. מהכיוון השמרני יש כלכלנים וצוותי חשיבה שטוענים שהסחר ההוגן הוא פשוט צורה של סובסידיה וכי הוא יפגע בהתפתחות של החקלאים העניים, ומהצד השמאלי יש ארגונים הטוענים כי הסחר ההוגן הוא כלי שינוי שמרני מדי.

ניתן לחלק את הטענות כנגד הסחר ההוגן ל-4 קטגוריות ראשיות.

  • טיעון עיוות המחיר, אותו העלו מכון אדם סמית ומגזין האקונומיסט שכינו את הסחר ההוגן "ניסיון מוטעה לתקן כשלי שוק" שמעודד תופעות של אי-יעילות ושל ייצור-יתר.
  • טיעון יצירת שוק פנימי וחיצוני, שנישא על ידי המכון לענייניים כלכליים. טיעון זה לא תוקף באופן ישיר את האידאלים מאחורי הסחר ההוגן, אלא את המערכות הקיימות של מתן היתרים, של ייצור ושל תמחור.
  • טיעון הצדק בסחר, שהוצג על ידי הסופר והשדר הצרפתי Jean-Pierre Boris שתוקף את הסחר ההוגן על שהוא עוצר פעילות שנועדה להביא לשינויים במדיניות הסחר שהיו להם, לטענתו, השפעות גדולות יותר על היצרנים העניים.
  • טיעון הזרם המרכזי, שהוצג על ידי הסופר הצרפתי Christian Jacquiau שהאשים את רוב התנועה של הסחר ההוגן על שהיא עובדת בתוך המערכת הקיימת (כלומר תוך יצירת שותפויות עם רשתות שיווק המוניות, תאגידים רב לאומיים וכו') במקום להקים מערכת סחר הוגנת יותר ועצמאית לחלוטין.

בספר "אומה של מורדים - איך תרבות הנגד נהפכה לתרבות הצריכה" מציגים חוקרי התרבות קנדים ג'וזף הית ואנדרו פוטר, ביקורת על האסטרטגיה הצרכנית של תרבות הנגד. הטענה היא שסחר הוגן הוא בעצם חלק מתרבות הצריכה והקפיטליזם - הסחר ההוגן הופך להיות עוד מותג בדומה למותגים אחרים ולצידם. מדובר בשכלול של שוק חופשי שבו חלק קטן מהמכירות מבוצע בתנאים הוגנים ובשאר המקרים הניצול ממשיך. כאשר צרכנות משמשת ככלי היחיד להתנגדות, היא בעצם סגנון חיים מרדים או מרוק מצפון. הפתרון לדעת הית ופוטר הוא בשימוש בכלים אחרים שיכולים לקדם שינוי מהותי כמו ארגון עובדים או חקיקה שאוסרת מכירה של קפה שגודל או נוצר על ידי עבדים. [1]

סחר הוגן בישראל

הגוף המוביל לסחר הוגן בישראל, והיחיד שהוא גם חבר רשמי באירגון הסחר ההוגן העולמי, היא עמותת סינדיאנת הגליל אשר פעילה מראשית שנות התשעים. סינדיאנת הגליל פועלת על פי עקרונות הסחר ההוגן ומשווקת לשוק המקומי והעולמי מוצרי מזון מסורתיים וסלים מסנסני תמרים. משערי המפעל בכפר כנא שבגליל (ליד נצרת) נשלחים במשך השנה עשרות אלפי בקבוקי שמן זית, צנצנות זעתר, סבונים, תבלינים ואלו נמכרים בהצלחה בארהב, יפן, אוסטרליה ואירופה. הרווחים מפעילות מסחרית זו מושקעים במיזמים חברתיים התואמים את מטרות העמותה. לעמותה מרכז מבקרים בכפר מנדא שבגליל התחתון.

כמו כן בשנת 2002 החלה עמותת פעולה ירוקה לפעול בשני מישורים לקידום סחר הוגן בארץ: קמפיין חברתי ושיווק מוצרי סחר-הוגן. מטרת הפרויקט היא העלאת מודעות הציבור ליחסי הכוחות בסחר העולמי והשלכותיהם על זכויות-אדם, זכויות עובדים והאיזון האקולוגי, תוך הצעת אלטרנטיבה משמעותית, באמצעותה כל אחד יכול לקחת חלק בשינוי. הקמפיין מיועד ללוות את שיווק המוצרים, שחלקם מיובאים וחלקם מקומיים. בשלב ההתחלתי תציע 'פעולה ירוקה' קפה קולומביאני ושמן זית מהכפרים מסחה, יאסיף וא-סאוויה.

מעצב הלוגו הישראלי וממציא השם סח"ה הוא המעצב אמיר דוידי.

ראו גם


קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ International Fair Trade Association (2007). The 10 Standards of Fair Trade
תרבות הצריכה

מושגים: התיישנות מכוונת - שיווק - פסיכולוגיה שיווקית - האדם הכלכלי - השלכות בריאותיות וחברתיות של טלוויזיה - קפיטליזם כתרבות - מיתוס - סדר מדומיין - פסיכולוגיה חיובית - כלכלה התנהגותית - כלכלת אושר - הון חברתי - שביעות רצון מהחיים - מרוץ הנאה - אשראי - צמיחה כלכלית - I=PAT - טביעת רגל אקולוגית

תרבות הצריכה

סרטים וספרים: הפרסומת והאגו - מחלת השפע - המאה של העצמי - סיפורם של הדברים - אומת המזון המהיר - בלי לוגו - האוטופיה הרומנטית - שיבוש תרבות - הכסף או החיים - לא רציונלי אבל לא נורא - כשתאגידים שולטים בעולם - כסף כחוב

חלופות: פשטות מרצון - שבוע כיבוי הטלוויזיה - יום ללא קניות - יום לתקשורת דמוקרטית - אדבסטרס - עירוניות מתחדשת - סחר הוגן - מזון איטי - עשה זאת בעצמך - פרמקלצ'ר - שגשוג ללא צמיחה - כלכלת מצב יציב - חמש דרכים לרווחה - צרכים אנושיים בסיסיים - כלכלה בודהיסטית - רוחניות חילונית