סחר בין לאומי
סחר בינלאומי או סחר חוץ הוא חליפין של סחורות ושירותים מעבר לגבולותיה של ארץ או מדינה מסוימת. כאשר הסחורות מגיעות אליה הדבר נקרא ייבוא וכאשר המדינה מוכרת את סחורותיה למדינה אחרת הדבר נקרא ייצוא. במרבית המדינות, מהווה סחר בינלאומי חלק משמעותי מהתוצר המקומי הגולמי וככזה יש לו חשיבות רבה עבור רוב מדינות העולם.
סחר בינלאומי התקיים כמעט לאורך כל ההיסטוריה האנושית. סחר ימי ויבשתי ענף התקיים בעולם העתיק (דרך המשי ודרך הענבר), וכמה מן המעצמות והמדינות הבולטות ביותר לאורך ההיסטוריה ביססו חלק ניכר מכוחן על סחר כזה.
חשיבותו הכלכלית, החברתית, התרבותית והפוליטית של הסחר הבינלאומי נמצאת בעליה מתמדת במאות השנים האחרונות, בזכות פיתוח מערכות בנקאות וביטוח, תיעוש ותעבורה ובמאות השנים האחרונות גם חברות וארגונים רב לאומיים.
הגלובליזציה היא תהליך של התגברות הקשרים בין מדינות. סחר בינלאומי הוא אחד האפיקים המרכזיים של הגלובליזציה ותורם מרכזי לקידומה במשך מאות שנים. מגמה זו התחזקה במיוחד עם התחזקות הסחר מאז תום מלחמת העולם השנייה. אבל הגלובליזציה הכלכלית אינה מוגבלת רק לסחר, והיא מקודמת גם על ידי השקעות בינלאומיות, הגירה גדלה של עובדים, התחזקות התיירות. פרופ' יובל נח הררי מציין בספר קיצור תולדות האנושות, כי מלבד מסחר והתפשטות כלכלית, הגלובליזציה קודמה גם על ידי שני היבטים אחרים (שיש גם להם קשר למסחר): כיבוש והתפשטות של אימפריות והתפשטות של דתות (ובהמשך אידאולוגיות ורעיונות אחרים).
כדי להקל על סחר בינלאומי פותחו ושוכללו מספר מוסדות חברתיים - הללו כוללים כסף בינלאומי והמרת מטבעות לאומיים, שמאפשר מסחר בין מקומות מרוחקים. תקינה של מידות ומשקולות, הסכמי סחר והסכמים בינלאומיים אחרים המסדירים את התנאים והזכויות של עסקאות בין סוחרים הפועלים בין מדינות, כמו כן הדבר כלל הורדה של מכסי מגן ו"מחסומי סחר" אחרים (מכסות, תקינות לאומיות ששימשו כמחסומי סחר ועוד), והקמה ופעילותם הגוברת של גופים על-לאומיים ובינלאומיים כמו ארגון האומות המאוחדות, הבנק העולמי, קרן המטבע הבינלאומית ועוד. הכלכלן המוסדי דאגלס נורת' קיבל פרס נובל לכלכלה על כך שטען שקיימת מגמה ארוכת טווח של הקמת מוסדות שמקלים על מסחר בינלאומי וכי דבר זה מהווה דוגמה להורדת עלויות עסקה.
תומכים ומתנגדים לסחר הבינלאומי
התומכים והמתנגדים לסחר בינלאומי היום נחלקים בדרך כלל למחנות על פי תפישתם את הסחר הבינלאומי כמועיל או מזיק לעניינם. לרוב, התמיכה וההתנגדות אינה לסחר בינלאומי חופשי באופן עקרוני, אלא בעיקר לסחר בינלאומי באותם מגזרים ובאותן נקודות בהן הוא פוגע, לתפישתם, בבעלי העניין השונים.
התומכים הבולטים בסחר בינלאומי חופשים הם הקפיטליסטים שמציינים את היתרונות הרבים הכרוכים בסחר, בכך שהוא מאיץ התמחות כלכלית, על פי תאוריית יתרון יחסי, ובכך הסחר מביא לצמיחה כלכלית שמועילה לכל הצדדים. כמו כן, לפי תאוריית הקשתות המוזהבות סחר בינלאומי מעודד שיתופי פעולה בינלאומיים וגורר קשרי מסחר בין המדינות שמביאות להפחתת מתיחות מדינית ומקטינה את הסיכוי למלחמה בין מדינות.
מחנה חזק ובולט שמבקר את המסחר החופשי הוא זה של החקלאים ותומכיהם במדינות המערב. למרות שהחקלאים מהווים במערב מיעוט זעום מכלל התושבים, שוררות עדיין במערב מגמות אוטרקיות ודגש על קיום עצמי חקלאי, הגורמות במיוחד למדינות האיחוד האירופי ולארצות הברית לסבסד חקלאים ומוצרי חקלאות, להטיל מכסים על ייבוא סחורה חקלאית ובכך להפריע לסחר חופשי בינלאומי. סיבה נוספת לדבר זה נובע בין היתר מכך שבתנאי מלחמה או סכסוך, כמו גם עקב חשש מרעב עולמי מדינות ללא יכולת ייצור עצמי של מזון הן פגיעות יותר. דוגמה בולטת לכך היא המצור על בריטניה בזמן מלחמת העולם השנייה.
מחנה בולט נוסף במערב ובמידה מסוימת גם במדינות המתפתחות הוא של התנגדות לסחר בינלאומי משום שהוא גורר הכחדה של תרבויות מקומיות, עקב האצת תהליך הגלובליזציה. בנוסף לכך הכלכלה המקומית הופכת תדיר מכלכלת קיום או כלכלה מקומית לכלכלת ייצוא שהיא לרוב פחות כלכלה בת קיימא. דוגמאות למדינות שייצאו את המשאבים שלהם בזול, עד אזילת המשאב כוללות מדינות רבות באפריקה. לעיתים קרובות הדבר כרוך גם בניצול של פועלים, בסכסוכים חמושים על השליטה במשאבים, שוחד לפקידים מקומיים ועוד. דוגמה למדינה שייצא את משאביה עד כלייה וחוותה התמוטטות כלכלית היא האי נאורו.
התנגדות זו, הרווחת בתנועות כמו תנועת האנטי גלובליזציה, מעוגנת לעתים קרובות בהתנגדות לצבירת כוח בידי תאגידים גדולים ובמיוחד תאגידים רב לאומיים.
השפעות סביבתיות של סחר חופשי
סחר בין לאומי על הוא בעל השפעות סביבתיות ישירות ובולטות. הראשונה בהן היא הפצה של מינים פולשים דבר שגורר פגיעה בבתי גידול וגרר לא פעם הכחדת בעלי חיים ונזקים אקולוגיים וכלכליים. בניסיון להגן על התוצרת החקלאית ישנן כיום ניסיונות להגביל העברה של מזון ומוצרים חקלאיים שונים בין מדינות, אולם מאמצים אלה הם לרוב חלקיים ובעלי השפעה מוגבלת. בנוסף סחר בין לאומי גורר לעיתים רבות השקעת אנרגיה בהעברת המוצרים בין מדינות.
סחר בין לאומי ומשלחות מחקר לקידומו הובילו להתפשטות מגיפות שהובילו למותן של מאות מיליוני בני אדם. הדוגמאות המוכרות ביותר הן הדבר השחור שהגיע מאסיה לאירופה והרג עשרות מיליוני אירופאים, והתפשטות מגיפות עם התפשטות הספרדים ואירופאים אחרים לאמריקה שהרגו מעל ל-97% מהאוכלוסייה הילידית. גם היום קיים חשש בקרב גורמי בריאות קיימות שסחר בין לאומי ותיירות יאפשרו הפצה קלה של מחלות מדבקות והתפשטות מגפות.
העברת מפעלים וייצור מזון אל מדינות עניות בחו"ל בגלל יתרונות מסחר יוצרת חשש של מרוץ לתחתית מבחינת תנאי העובדה של העובדים, היבטים של זיהום ושמירה על משאבים מתכלים ומשאבים מתחדשים. העברת מפעלים מזהמים אל מדינות עניות בעלות חקיקה סביבתית לא מפותחת גוררת הגדלה של זיהום והשפעות סביבתיות נוספות. שכן בעוד המסחר הוא בינלאומי, החקיקה הבינלאומית בתחום הסביבה אינה מתמודדת עם כל אתגרי הסביבה. דבר דומה מתרחש בהקשר של זכויות עובדים. באופן דומה, העברת ייצור המזון אל מדינות עניות, הורידה את מחירי המזון דובר שהוביל לגידול אוכלוסין ולהורדת עלויות המחיה של תושבי המערב. אלא שחקלאות תעשייתית אינה דבר מקיים ועל חקלאים מערביים שרוצים לשמור על אדמותיהם מפני סחף קרקע לדוגמה, נאלצים להתמודד עם מחירים נמוכים מאוד שנובעים משכר זול של חקלאים בעולם השלישי, ומחקלאים עניים באפריקה או באסיה שמקיימים חקלאות רעב או חקלאות כרות והבער, דבר זה מקשה על קידומה של חקלאות בת קיימא.
היבט סביבתי נוסף של מסחר בינלאומי הוא שיבוש מחזור הזרחן וכן השפעות סביבתיות של האוניות והמטוסים המשמשים למסחר זה כמו זיהום ימי מצד אוניות.
השפעות בריאותיות של הסכמי סחר חופשי
הסכמי סחר חופשי מקלים על חברות פוגעניות למנוע רגולציה וחקיקה שנועדו להגן על בריאות האוכלוסייה.
אחת הדוגמאות לכך היא תביעות של חברות טבק נגד ממשלות. עישון טבק הוא גורם סיכון חשוב - לדוגמה עישון בישראל גורם לאחד מכל חמישה מקרי מוות בישראל. עקב נזקי העישון והיותו חומר ממכר, ממשלות ופרלמנטים רבים נוקטים בצעדים בניסיון להקל על גמילה מעישון או לקדם מניעת עישון בקרב בני נוער ובכלל, ולהקטין את הנזקים הבריאותיים של עישון טבק שהם גורם הסיכון הבריאותי המרכזי לבריאות הציבור במדינות רבות. חברות הטבק משתמשות בתביעות בבתי משפט כדי לעצור מהלכים כאלה. אחד הכלים שניתן לנצל בתביעות כאלה הוא הסכמי סחר חופשי - בטענה שהגבלות על שיווק של מוצר פוגעני מהווה פגיעה בסחר החופשי.
מאז 2006 הוטלו באורוגוואי מגבלות על שיווק סיגריות. קיים איסור על עישון במקום ציבורי, הגבלות על מיתוג הסיגריות, ופרסום אזהרת הבריאות. בשנת 2010 החליטה חברת פיליפ מוריס, אחת מחברות הטבק הגדולות בעולם, לתבוע את ממשלת אורוגוואי בבנק העולמי דרך תביעה בוועדה ליישוב סכסוכי השקעות (ICSID). התביעה הייתה בסך שני מיליארד דולר, בטענה שאורוגוואי הפרה את תנאי אמנת ההשקעות שלה עם שווייץ, שכן הנהלת פיליפ מוריס יושבת בלוזאן, שוויץ.[1] זמן קצר אחרי שהתביעה הוגשה, נשיא אורוגוואי חוסה מוחיקה, טען שהוא נרתע מלשלם "1,500 דולר עבור שעת עורך דין", ואמר כי אולי צריך לשנות את החוק. הדבר גרר מחאה בינלאומית, בין היתר על ידי ארגון אוואז. רק אחרי שהקרנות הפילנתרופיות של מייקל בלומברג וביל ומלינדה גייטס הסכימו לשלם את הוצאות המשפט, המשיכה אורוגוואי בהליכים המשפטיים שהגיעו לסופם בשנת 2016. טענות פיליפ מוריס נדחו בהליך משפטי שעלותו למדינה הסתכמה ב־10.3 מיליון דולר. [1] דוגמה נוספת להסכם סחר חופשי שמקל על פיליפ מוריס לתבוע ממשלות שמנסות להעביר חוקים להגנת האוכלוסייה הוא הסכם הסחר הטרנס־פסיפי. [2]
הסכמי סחר
ראו גם
הערות שוליים
- ^ ויקי אוסלנדר, אג'יו: המאפיה של הבוררים והסעיף הסודי שמאיים על הגלובליזציה, כלכליסט, 08.12.16
- ^ ג'וזף שטיגליץ, הפארסה ששמה הסכם סחר טרנס־פסיפי, 08.10.2015