סיכוני אסון עולמיים

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

סיכוני אסון עולמיים מתייחסים לאירוע היפותטי עתידי עם פוטנציאל לפגיעה חמורה באדם בקנה מידה עולמי. חלק מהאירועים יכולים להרוס או לפגוע קשות בחברה המודרנית, חלקם יכולים להכחיד חלק גדול מהאנושות או אירועים אחרים, חמורים יותר, יכולים לגרום להכחדת האדם, וכן להכחדת מינים נוספים, אירועים אלה מכונים סיכונים קיומיים.

אסונות טבע כמו התפרצות-על של הרי געש או פגיעת אסטרואיד בכדור הארץ, יכולים להוות סיכון קיומי אם הם עוצמתיים מספיק. גם להשפעת האדם על הסביבה יכולה לגרור תהליך ארוך טווח שעלולים לגרום לסיכון לאנושות בכדור הארץ. אירועים כאלה יכולים לכלול אסונות עקב התחממות עולמית, מלחמה גרעינית או טרור ביולוגי גורמי סיכון נוספים עלולים להיות בעיות בחקלאות תעשייתית מלחמות עקב אובדן משאבים מתכלים ועוד. המוסד לעתיד האנושות מאמין כי הכחדת האדם תיגרם קרוב לוודאי מאירוע מעשה אדם מאשר אסון טבע.

חוקרים מתקשים בחקר הכחדת האדם באופן ישיר, מכיוון שהאנושות מעולם לא נהרסה בעבר. הדבר אינו אומר שאירוע כזה לא יתרחש בעתיד, אך הוא מקשה על בניית מודלים להערכת סיכונים קיומיים, בעיקר בגלל הטיית הישרדות. הזרם הפוליטי והתרבותי שמודאג מפני אסון עולמי כזה נקרא קיימות והוא בדרך כלל עוסק בסיכונים בגלל השפעות סביבתיות. אם כי סיכונים אלה קשורים לפעמים לסיכונים אחרים. דוגמה לכך היא ארגון גרינפיס שהתמקד בתחילת דרכו בניסיונות למנוע מלחמה גרעינית. מחקרים על אתגרים מול סיכונים עולמיים מתמקדים לעיתים בסיכונים שהתרחשו בעבר עבור מינים אחרים (לדוגמה אירועים של הכחדה המונית) או סיכונים שהובילה להכחדה או התמוטטות של חברות אנושיות בעבר - דוגמה בולטת לכך הוא הספר התמוטטות. הספר גבולות לצמיחה והמחקרים על גבולות פלנטריים מצביעים על הקשיים לקיים צמיחה כלכלית וגידול אוכלוסין ועל הסיכונים הנגרמים מכך.

מוצעות דרכים שונות להתמודדות כדי להקטין או להתמודד עם סיכוני אסון עולמיים, חלקם דוגלים בכלכלה בת קיימא וצעדים אחרים לקיימות, וחלקם נוגעים לתכנון ארוך טווח. היבטים חשובים נוגעים לא רק להתמודדות טכנולוגית עם אתגרים אלא גם לאתגרים כלכליים, חברתיים, תרבותיים ופוליטיים. לדוגמה הצעות לפדרליזם עולמי וכן פתרונות נוספים מוצעים כדי לחזק ולקיים שלום עולמי או כדי לקדם שיתוף פעולה בינלאומי או עולמי. עולם בטוח יותר מפני סיכון לעולם כולו הוא בעל מאפיינים של מוצר ציבורי - כל או רוב האנשים יכולים להנות מקיומו אבל קשה לתמחר זאת דרך מנגנון של שוק בגלל שאדם יכול להנות מכך גם אם לא שילם - דבר דומה להנאה ממערכת הגנה מפני שיטפונות או הגנה צבאית.

מנקודת מבט כלכלית, צעדים להקטנת סיכונים לכלל האנושות או להפחתת הנזק מסיכונים כאלה הם סוג של מוצר ציבורי - שכן צעדים כאלה, לדוגמה מערכת להגנה מפני אסטרואידים או צעדים להקטנת העמידות של חיידקים לאנטיביוטיקה מאופיינים בשתי תכונות שמגדירות השתייכות למוצר ציבורי - מצד אחד אדם יכול להנות מהגנה מסיכון כזה גם אם לא שילם עליו (העדר בלבדיות) ומצד שני ההנאה של אדם אחד מצעדים אלה לא מונעת הנאה של אדם אחר (מוצר לא יריבי). דווקא היבטים אלה מקשים על הספקת של מוצרים כאלה על ידי שוק חופשי ואף מעודדים לפעמים פגיעה בהם כאשר הדבר משתלם לחברות פרטיות. מנקודת מבט של פסיכולוגיה חברתית התקלות במידע על סכנה לאסון עולמי עלולים לגרור הדחקה עקב התמודדות עם אימת -המוות - התמודדות שלרוב מתרגמת לאמונה בערך עצמי שנובע מתרומה לטוב משותף לאומי או דתי - היות וסיכון אסון עולמי מהווה סיכון, הן לחיים שלנו והן לתרבות שנותנת משמעות לחיינו, דרך אחת להתמודד איתו היא להכחיש את הסכנה מכל וכל.

סיווג הסיכונים

טבלת הסיכונים של בוסטרום

הפילוסוף ניק בוסטרום מסווג את הסיכונים בהתאם להיקפם ועוצמתם. הוא מתייחס לאירועים שהם לפחות "עולמיים" בהיקפם ו"נסבלים" בעוצמתם כאירוע אסון עולמי. אירועים שהם "בין-דורותיים" (משפיעים על כל הדורות העתידיים) בהיקפם, ו"סופניים" בעוצמתם מסווגים כאיום קיומי. בעוד שאירוע אסון עולמי יכול לפגוע ברוב החיים על פני כדור הארץ, יש סיכוי כי האנושות תוכל להשתקם. מצד שני, אירוע סיכון קיומי הוא אירוע שישמיד את האנושות כולה או ימנע כל שיקום של החברה המודרנית.

בוסטרום מגדיר ארבעה סוגים של סיכון קיומי:

  • "מפצים" (Bangs) הם אסונות פתאומיים, היכולים להיות מכוונים או כתוצאה מתאונה. הוא חושב שהמפצים הסבירים ביותר הם שימוש לרעה בננוטכנולוגיה, מלחמה גרעינית והאפשרות שהיקום הוא סימולציה שתיפסק.
  • "קראנצ'ים" (Crunches) הם תרחישים בהם האנושות שורדת, אך החברה נהרסת לעד. הסיבות הסבירות לדעתו הן מיצוי המשאבים הטבעיים, ממשלה עולמית יציבה המונעת התפתחות טכנולוגית או התנוונות האינטליגנציה.
  • "צרחות" (Shrieks) הם עתיד לא רצוי. לדוגמה, אם אדם מחליט להגביר את כוחותיו על ידי מיזוגו עם מחשב, הוא יכול לשלוט על המין האנושי, דבר אשר עלול להיות רע.
  • "יבבות" (Whimpers) מתייחס לירידה הדרגתית של התרבות אנושית או הערכים הנוכחיים. הוא חושב שהתרחיש הסביר במקרה זה יהיה אבולוציה של שינוי בהעדפה מוסרית, או תרחיש פחות סביר של פלישת חוצנים.

בספרו של ריצ'רד פוזנר מצוינים אירועים המביאים להרס מוחלט בקנה מידה עולמי, במקום בקנה מידה מקומי או אזורי. פוזנר חושב שאירועים אלה נדרשים להתייחסות מיוחדת על בסיס עלות-תועלת מכיוון שהם עלולים לסכן ישירות או בעקיפין את המין האנושי. האירועים של פוזנר כוללים אירוע פגיעת מטאור, התחממות עולמית, עיסה אפורה, טרור ביולוגי ותאונה במאיץ חלקיקים.

הסתברות לאסון קיומי

להלן דוגמאות של אנשים ומוסדות שביצעו תחזיות הסתברות על אירועים קיומיים. חלק מהסיכונים, כמו פגיעת אסטרואיד, הם בסיכוי של אחד למיליון לגרום להכחדת האנושות במאה השנים הבאות. הסיכוי להתפרצות געשית בעלת עוצמה מספקת על מנת לגרום לאסון אקלים, בדומה לתאוריית אסון טובה, אשר ייתכן וכמעט גרם להכחדת המין האנושי, מוערך ב-1 לכל 50 אלף שנים. הסכנה היחסית מאיומים אחרים היא קשה יותר לחישוב. ב-2008 העריכה קבוצה של "מומחים בסיכוני אסון עולמיים" בכנס סיכוני אסון עולמיים שנערך באוניברסיטת אוקספורד, שיש סיכוי של 19% שהמין האנושי ייכחד במאה השנים הבאות.

הסיבות הן:

סיכון הסתברות להכחדת המין האנושי במאה השנים הבאות
נשק ננוטכנולוגיה מולקולרי 5%
אינטליגנציה מלאכותית מתקדמת מאוד 5%
מלחמות 4%
מגפה מהונדסת 2%
מלחמה גרעינית 1%
תאונת ננוטכנולוגיה 0.5%
מגפה טבעית 0.05%
טרור גרעיני 0.03%

ישנם אתגרים רבים בהערכת סבירות אירועים אלה. סוגי האיומים יכולים להיות קבועים, אך ייתכן שבעתיד יתגלו סיכונים חדשים. יחד עם זאת איומים כתוצאה מהשפעת האדם על הסביבה צפויים להשתנות משמעותית עם התפתחות טכנולוגיות חדשות. בעוד התפרצות געש מהווה איום לאורך כל ההיסטוריה, כלי נשק גרעיניים קיימים רק מהמאה ה-20. במבט לאחור, האפשרות של מומחים לחזות אירועים כאלה היא מוגבלת מאוד. איומים מעשי אדם כמו מלחמה גרעינית או ננוטכנולוגיה הם קשים יותר לחיזוי מאשר אסונות טבע. באופן כללי קשה להעריך את העוצמה של סיכון כזה או אחר, במיוחד בגלל שהיחסים הבינלאומיים והטכנולוגיה משתנים בקצב מהיר.

אירוע הכחדה מציב אתגרים ייחודיים לחיזוי, אפילו יותר מאירועים לטווח ארוך בגלל העיקרון האנתרופי.

פרדוקס פרמי

ב-1950, הפיזיקאי האיטלקי אנריקו פרמי תהה מדוע בני האדם עדיין לא נתקלו בתרבויות חוצניות. הוא שאל "איפה כולם?", בהתחשב בגיל היקום והמספר הרב של כוכבים, חיים חוצניים צריכים להיות שכיחים. אם כך מדוע אין ראיות לחיים חוצניים? הדבר ידוע כפרדוקס פרמי.

אחת מההסברים המוצעים (אם כי אין הסכמה רחבה עליה), שבני האדם לא פגשו צורת חיים מכוכבים אחרים היא בגלל ההסתברות של אסונות קיומיים. כלומר תרבויות אחרות נמחקו לפני שבני האדם הספיקו למצוא אותם או לפני שהם הספיקו למצוא את כדור הארץ.

חשיבות מוסרית של סיכון קיומי

חלק מהחוקרים בעד הפחתת הסיכון הקיומי בטענה שהדבר ייטיב עם הדורות הבאים. דרק פארפיט טוען שהכחדה תהיה אובדן גדול מכיוון שצאצאינו יוכלו לשרוד מיליארדי שנים לפני שהתרחבות השמש תהפוך את כדור הארץ ללא ראוי לקיום חיים. בוסטרום טוען שיש אפילו פוטנציאל גדול יותר אם בני האדם יתיישבו בחלל. אם בני האדם יעשו זאת, הם יוכלו לתמוך במספר גדול של אנשים המפוזרים על פני מספר כוכבים וכך לשרוד טריליוני שנים. לכן להפחתת הסיכון הקיומי אפילו בכמות קטנה, יכולה להיות משמעות גדולה על מספר האנשים שיחיו בעתיד.

מעט נכתב על טיעונים נגד עמדה זו, אך חלק מהחוקרים חולקים על כך וטוענים שהערך העתידי הוא הרבה פחות משמעותי.

חלק מהכלכלנים העלו את החשיבות של סיכוני אסון עולמיים, אך לא של סיכון קיומי. מרטין ויצמן טוען כי רוב הנזק הכלכלי הצפוי משינוי האקלים יכול להגיע מהסיכוי הקטן שההתחממות תעלה בהרבה על הציפיות לטווח בינוניות, מה שיגרום לאסון. פוזנר טוען כי אנחנו עושים מעט מדי באופן כללי, לגבי סיכונים בקנה מידה עולמי אשר קשה להעריך אותם.

היקף חוסר הרגישות (Scope insensitivity) היא הטיה קוגניטיבית, המשפיעה על עד כמה בני אדם תופשים את אירוע ההכחדה של המין האנושי כאירוע רע. לדוגמה, כאשר לאנשים יש מוטיבציה לתרום למטרה נעלה, הסכום שהם מוכנים לתת לא גדל בצורה לינארית ככל שהבעיה גדולה יותר: אנשים מודאגים לגבי 200 אלף ציפורים שנפגעו מדליפת נפט, כפי שהם מודאגים מ-2,000 ציפורים. כמו כן, אנשים מודאגים לרוב מאיומים על בודדים יותר מאשר על קבוצות.

מקורות פוטנציאליים לסיכון

איומים קיומיים ואחרים על הציביליזציה, יכולים להגיע ממקורות טבעיים או מעשי אדם. נטען כי רבים מהאיומים הקיומיים לא ידועים כרגע.

סיכונים מעשי אדם

אינטליגנציה מלאכותית

ההתקדמות המתמדת בעוצמת החישוב ובמהירות החישוב של מחשבים מהווה קרקע פורייה לפיתוח מערכות אוטומטיות מתוחכמות יותר ויותר עד כדי פיתוח תאורטי של מערכת מחשב בעלת אינטליגנציה מלאכותית השולטת במערכות טכנולוגיות אחרות הכפופות לה. לצד היתרונות שבמערכת כזו קיים גם חשש מפני מצב שבו מחשבים בעלי אינטליגנציה מלאכותית ויכולת שליטה במערכות כפופות, ינקטו בפעולות בלתי צפויות שיגרמו נזק קטסטרופלי או שיראו בבני האדם איום, נטל או יצורים נחותים ולכן יפעלו כדי להשמידם. הרחבה של תסריט אימים שכזה עשויה לכלול גם הפעלה של רובוטים לצורך שיעבוד האנושות או השמדתה כליל והיא אחד התרחישים התאורטיים האפשריים בסינגולריות טכנולוגית.

ננוטכנולוגיה

בראשית המאה ה-21 נמצא עדיין תחום הננוטכנולוגיה בחיתוליו וביישומים מעשיים מתבטא בעיקר ביצירת חומרים חדשים המתבססים על ננו-תצורות של חומרים קיימים (לדוגמה, ננו-צינורית פחמן) ופחות על יצירת ננו-מכונות. יחד עם זאת, הפוטנציאל התאורטי האדיר הגלום בננו-מכונות, המסוגלות לבצע מניפולציה בחומר ברמת המבנים המולקולריים, יהווה מן הסתם זרז להמצאה ולפיתוח מכונות זעירות שכאלה.

האיום התאורטי המסתתר באותן ננו-מכונות נובע משלוש סיבות עיקריות: ראשית, המבנה הזעיר שלהן איננו מאפשר לכלול בהן מנגנוני בקרה או אבטחה מספקים. שנית, אחת מנקודות החוזק התאורטיות של ננו-מכונות היא יכולתן לשכפל את עצמן בכמויות עצומות בהתבסס על חומרים בסביבתן, ובכך הן למעשה בלתי תלויות במתקני יצור שעליהם ניתן לשלוט. שלישית, גודלן הזעיר מקשה מאוד לגלותן ולנטרלן באמצעים פשוטים (באותו המובן שבו אי-אפשר לחטא משטחים גדולים מחיידקים על ידי מעיכה מכנית שלהם).

סיבות אלה עלולות ליצור סיכון פוטנציאלי משמעותי לחיים על-פני כדור הארץ בכלל, ולבני-אדם בפרט. האיום הפוטנציאלי בהקשר זה הוא עיסה אפורה, מונח המתאר שכפול של ננו-רובוטים (ננו-מכונות) שיצאו מכלל שליטה והגורמים לנזק קטסטרופלי לחומרים או יצורים חיים, עקב התרבות בלתי נשלטת, השפעה על חומרים שלא נצפתה ותוכננה מראש או כשל במנגנוני הבקרה.

ביוטכנולוגיה

ביוטכנולוגיה מציבה איום עולמי במובן של פתוגנים טבעיים או מהונדסים, המשתחררים בכוונה או בטעות לביוספרה. הסיכון הרב הגלום באסון ביוטכנולוגי נובע משלוש סיבות עיקריות: ראשית, בלוחמה ביולוגית נעשה שימוש בפתוגנים אלימים ביותר, במיוחד אם עברו השבחה גנטית או הנדסה גנטית, המתאימים במיוחד להפצה קלה ולגרימת נזק. שנית, פשטות בניית מעבדה ביולוגית מאולתרת או נסתרת, שבה גדלים פתוגנים, והקלות שבהפצתם מעלות חשש אמיתי לתרחיש שבו גורמים קיצוניים ישתמשו במעבדות שכאלה לגרימת נזק מכוון או שעקב רמת בטיחות לקויה במעבדות אלה יתרחש שחרור פתוגנים בטעות. שלישית, מרגע שחרורם של הפתוגנים, באופן מכוון או כתוצאה מתאונה, קיים קושי מהותי לשלוט בתפוצתם ובפעולתם, מאחר שחיידקים אינם יודעים לזהות גבולות במפה או אויב לעומת ידיד.

החשש מביוטכנולוגיה לא נוגע רק להפצה של מחלות אלא גם מפני השפעות אקולוגיות לא צפויות לדוגמה מין פולש או גרימת נזק למערכות אקולוגיות שתומכות בחקלאות או מספקות שירותים אקולוגיים אחרים. דוגמה להשפעה לא צפויה שלקח זמן לגלות אותה הייתה שחרור של CFC שנחשב במשך זמן רב לחומר בטוח מאוד אבל בפועל גרם לדלדול שכבת האוזון.

לוחמה והשמדה המונית

העלייה בתפוצתו של הנשק הגרעיני, החשש מפני זליגת כלי נשק שכאלה לידי ארגוני טרור והנזק האדיר הנגרם כתוצאה מהפעלתה של פצצת אטום או מימן מעלים חשש לתרחיש שבו הפעלה של נשק גרעיני במקום אחד גורמת להידרדרות לכדי מלחמה גרעינית כוללת. מלחמה גרעינית שכזו, הכוללת החלפת מהלומות גרעיניות בין מדינות ומעצמות, עשויה להביא לגרימת נזק אדיר ממדים לחיים על-פני כדור הארץ, נזק העשוי להימשך עשרות שנים עקב נשורת גרעינית, וכן עקב חורף גרעיני - דברים שעלולים לגרום להכחדת האנושות. הסיכונים עקב מלחמה גרעינית הובילו מדעני גרעין בולטים כמו רוברט הופנייהמר ואלברט איינשטיין להצביע על הסיכונים העצומים מנשק זה ולקרוא לפדרציה עולמית, בחוברת עולם אחד או אף עולם. דרך התמודדות אחרת היא האמנה נגד הפצת נשק גרעיני.

התחממות עולמית

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - השפעות של התחממות עולמית

התחממות עולמית מתייחסת להתחממות כדור הארץ כתוצאה משימוש בטכנולוגיות מעשה אדם מאז המאה ה-19. ההשפעות הישירות של התחממות עולמית הן שינויי אקלים - חימום של האטמוספירה ושל האוקיינוסים ושינויים בדפוסי ירידת משקעים. שינוי זה יכול להוביל לתוצאות שונות באיזורים שונים - לדוגמה קירור של איזור בריטניה בגלל פגיעה בזרם הגולף שמביא אליה מים חמים. מתהליך זה, נובעים מגוון של תהליכים שניוניים רבים כולל הפשרת קרחונים, עליית פני הים, אירועי בצורת, השלכות על חקלאות, דלדול שכבת האוזון, עליה בתדירות ובעוצמה של אירועי מזג אוויר קיצוניים (כמו סופות או הצפות), שריפות יער, מינים פולשים, הגדלת התפוצה של מחלות, פליטים סביבתיים, מלחמות ועוד. חלק מתופעות אלה מתרחשות כבר היום, אבל מדענים רבים חוששים כי אנחנו רק בתחילתו של תהליך התחממות ורוב עלייה הטמפרטורה וההשלכות הנובעות מכך יתחרשו בעתיד בעוצמה חזקה יותר. קיימות השפעות רבות להתחממות עולמית ומידת השפעתן על החברה ועל הכלכלה אינה ידוע מספיק.

עלייה מפלס פני הים מתרחשת כבר כיום. העלייה משפיעה לא רק על קו החוף אלא גם על איזורי דלתא וביצות, וכן אפיקי זרימה של נהרות ואיזורים נמוכים ליד נהרות אלה, כולל ערים רבות שבנויות ליד נהרות. עליית מי הים גורמת לנזקים גדולים ועלולה להביא לנזקים גדולים יותר בעתיד. הנזקים כוללים: הצפת שטחים במי ים, שיטפונות גדולים יותר בשטחים הסמוכים, פגיעה במערכות אקולוגיות, פגיעה בחקלאות, פליטים סביבתיים והמלחת מי תהום. חלק משמעותי מהנזק עלול להיות פגיעה בערי חוף (כמו ניו יורק) או ערים על נהרות (כמו פאריס, לונדון, אלכסנדריה). נזק נוסף עלול להיות החרפה של בעיות חקלאות ומים. שני הדברים הללו עלולים לגרור בעיות של פליטים, עוני ומלחמות. ההשפעה הקיימת היום כוללת מדנות שונות כולל ארצות הברית, סין, בנגלדש, ויאטנם, איטליה ועוד.

התחממות עולמית נחשבת ל"מכפיל סיכונים" עבור החקלאות, כלומר מחזקת סיכונים שונים שעלולים לפגוע בתפוקה החקלאית ובכמות המזון בעולם. [1] ההשפעות העיקריות של התחממות עולמית על החקלאות הם: פגיעה בבריאות הצמחים, הגברת בעיות מזיקים, והקטנה שלמאגרי מים, שינוי בדפוס ירידת משקעים מגביר את משבר המים עוד. הגדלת תדירות של אירועי מזג האוויר קיצוניים (בצורות, סופות, הצפות), ריכוזים גבוהים יותר של פחמן דו חמצני באטמוספירה עשויים במשך תקופה מוגבלת, לגרום לדישון פחמן "טבעי" ולכן לשפר את הפריון החקלאי. טמפרטורות גבוהות יותר הולכות יחד עם ריכוזי אוזון גבוהים יותר דבר שמזיק לצמחים. דוח של ה-IPCC טוען כי בעוד שצמחים אוהבים פחמן דו חמצני הם פחות אוהבים גלי חום, בצורות והצפות. חקלאים יכולים לבצע התאמות שונות (לדוגמה לעבור מחיטה לתירס) אבל יש גבול להתאמות האלה. רוב המחקרים שנעשו בתחום חוזים כי התחממות עולמית תוביל לממוצע של ירידה ביבולים החקלאיים החל משנת 2030. [2][3]

השפעות שונות של התחממות עולמית, עלולות ליצור השפעה סינרגטית שעוצמתה חזקה יותר, דבר שיכול להתרחש השפעה סינרגטית עם תהליכים נוספים כמו גידול אוכלוסין או משבר המים העולמי. השפעה זו עלולה להיות חזקה יותר במדינות עניות או במדינות עם מתיחות חברתית פוליטית. דוגמה להשפעה סינרגטית של מספר גורמים ניתן לראות במלחמת האזרחים בסוריה. דוגמאות נוספות להשפעות סינרגטיות ניתן לראות בספר התמוטטות לדוגמה בהכחדת ההתיישבות הנורווגית בגרינלנד.

אוכלוסיית העולם ומשבר חקלאי

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - חקלאות בת קיימא

המאה ה-20 הצביעה על עלייה משמעותית באוכלוסיית העולם דבר שעלול להוביל להתפוצצות אוכלוסין. עם הזמן האוכלוסייה גדלה ודורשת יותר מזון. כמו כן אוכלוסיה עשירה יותר דורשת יותר בשר ומזון מהחי, דבר שמגדיל עוד יותר את הדרישה למזון. דרישה זו מקבלת כיום מענה בעיקר עקב גידול בפריון החקלאי, כך שהאנושות תלויה בחקלאות תעשייתית, דבר המייצר תלות של החקלאות במשאבים מתכלים. חקלאות תעשייתית תלויה בדשן כימי שתלוי בכרייה של אשלג, ופוספט וכן (אם כי בצורה פחותה יותר) - תלות בגז טבעי ליצירת אמוניה. כמו כן קיימת תלות בנפט לשם המיכון החקלאי, ובמיוחד להכנת חומרי הדברה. ומצד שני יש תהליכים של פגיעות בחוסן ובקיימות של מערכות שתומכות במערכת החקלאית - כמו פגיעה במערכות אקולוגיות ובשטחי אדמה התורמים ליציבות המערכות החקלאיות. בעיות כגון פגיעה בשירותי המערכת האקולוגית, אובדן אדמה ופגיעות נוספות.

זיהום המים ובעיות נוספות כמו מדבור ברחבי העולם מותיר פחות מים מתוקים זמינים וגוררים משבר מים עולמי. אם תימשך המגמה, המחסור במים מתוקים עלול לצמצם את היבולים החקלאיים ולהוביל למשבר חמור באספקת המזון. סיכון מרכזי נוגע להשפעות האקלים על החקלאות וכן סיכונים נוספים כמו פליטי סביבה ומלחמות, וסיכונים עקב הצפת שטחי חוף. שינויי האקלים פועלים כ"מכפיל סיכונים" שהופך את המערכת החקלאית לרגישה יותר לבעיות שונות. דוגמאות היסטוריות לבעיות בחקלאות כללו את קערת האבק בתחילת המאה ה-20 . בספר התמוטטות מופיעים מספר מקרים של תרבויות שנכחדו לגמרי או עברו התמוטטות משמעותית, בעיקר עקב בעיות חקלאות. משבר חקלאי אינו רק בעיה של כמות המזון מול כמות האנשים, אלא גם גורם לסיכונים חברתיים כמו מהומות, שביתות, מלחמות, פליטים סביבתיים ועוד.

מחלות חקלאיות

פוטנציאל איום נוסף מצד החקלאות הוא מחלות שעלולות לפגוע בצמחי חקלאות, בין היתר בגלל התרגלות לאנטיביוטיקה והתרגלות של חרקים ומזיקים שונים לחומרי הדברה, וכן עקב מינים פולשים.

האיום המשמעותי ביותר בתחום זה נוגע למחלות של דגנים ובעיקר שלושת הדגנים הגדולים - תירס, אורז וחיטה וכן מחלות של תפוחי אדמה. דוגמה היסטורית למשבר אנושי עקב מחלה חקלאית היה רעב תפוחי האדמה הגדול באירלנד באמצע המאה ה-19 שהוביל להגירה ולמוות ברעב המוני באירלנד. ספר המדע בדיוני "בכלות העשב" ("The Death Of Grass") ידי ג'ון כריסטופר (שם העט של הסופר סמואל יוד). יצא לאור ב-1956 ומתאר סכנות רעב המוני, כאוס חברתי ומלחמות עקב רעב פתאומי הנגרם עקב וירוס שתוקף צמחי עשב ובין היתר את החיטה והאורז. דוגמה אחת לסיכון מחלות בצמחים הוא Ug99 - גזע אלים במיוחד של פטריות גורמות למחלה בחיטה בשם "חילדון הקנה". Ug99 מסוגל לתקוף כ-80% מזני החיטה בעולם ולגורם להרס רוב היבול. מחלה זו מתפשטת במדינות אפריקה והמזרח התיכון בשנים האחרונות וגורמת לאובדן יבולים משמעותי של חיטה. קיים חשש מפני המשך התפשטות המחלה כך שהיא תגרור איום לביטחון תזונתי העולמי. דוגמה רלוונטית נוספת היא הפרעת התמוטטות המושבה הגורמת לפגיעה משמעותית באוכלוסיות של דבורים.

ירידה בפריון האנושי

סוג נוסף של סיכון הוא פגיעה בפריון האנושי, עקב זיהומים שונים. בעשרות השנים האחרונות יש ירידה בפוריות גברים עקב ירידה בספירת הזרע ובאיכותו. הסיבות לכך נחקרות. בעיות פוריות הן בעיה בריאותית עולמית. נכון לשנת 2017 חוקרים מעריכים כי בעיות אלה משפיעות על כ-15% מכלל הזוגות בגיל הרבייה. בעיות פוריות בקרב גברים, כולל ירידה בפוריות הזרע, נוגעות לכ-25% מכלל המקרים הללו. ‏[1] לכאורה בעיה זו מקטינה את הבעיה של גידול אוכלוסין אך יש חוקרים שחוששים כי מתחת לסף מסויים דבר זה יגרום לעקרות נרחבת בקרב גברים, וכן כי דבר זה מהווה אינדיקציה לבעיות בריאות וסביבה נוספות, הנגרמות עקב זיהום שמוביל לשיבוש הורמונלי. חלק מהמזהמים הגורמים לכך נמצאים בפלסטיק.

פרט לזיהום, יש כנראה גורמים נוספים המורידים את הפוריות, כגון: אורח חיים יושבני, השמנה, מחסור בשינה‏[2][3] וכן השפעות שונות של מציאות מדומה[4].

תאונה בטכנולוגיה ניסיונית

בוסטרום משער שבמרדף אחר ידע וקידמה, עלולה האנושות לייצר מתקן אשר ישמיד את כדור הארץ ומערכת השמש כולה.

דוגמא מוחשית ל"כמעט תאונה" היא הידלדלות שכבת האוזון שנבעה משחרור של חומרים כמו תרכובות CFC ששימשו כחומר קירור במקררים ובמזגנים, כממסים וכחומרים לניקוי תעשייתי, כחומרים מקציפים, כחומרים לכיבוי אש וכתרסיסים. שכבת האוזון משמשת כמגן נגד קרינת UV מהשמש. ללא שכבה זו היו נוצרות מוטציות בקצב גבוה מידי שלא היה מאפשר שמירה על תהליך האבולוציה בקרב בעלי חיים יבשתיים. הגדלת הקרינה פוגעת באדם (מגדילה את שכיחות סרטן העור, פוגעת במערכות חיסוניות, גורמת לנזקים בראייה), וכן פוגעת בצמחים, בבעלי חיים ובחומרים פלסטיים. לקח זמן משמעותי עד לגילוי הבעיה ולמרבה המזל היא נעצרה בזמן. הידלדלות שכבת האוזון והתגובה אליה מצד מוסדות המדע, התקשורת הפוליטיקה ומצד התעשייה מאפשרים בחינה מעשית של פערי הזמנים אפשריים ביחס להשפעות סביבתיות. קיימים לעיתים פערי זמנים גדולים בין התחלת קיום הבעיה, הזיהוי שלה, נקיטת הפעולה על ידי החברה ומשך הזמן הנדרש עד לשיקום. במקרה של דלדול שכבת האוזון, ההשהיה בין התחלת קיום הבעיה לבין זיהוי שלה וקבלת החלטה לגביה לקחה כ-40-50 שנה, השהיות נוספות מרגע לקיחת הפעולה ועד גמר התגובה עליה יקחו עוד כ-50-70 שנים, כך שסך כל ההשהיה בנושא התדלדלות האוזון צפויה להיות 120-140 שנה.

דוגמה מתחום המדע הבדיוני לתאונה בטכנולוגיה ניסויית מופיעה בספר "עריסת חתול" של קורט וונגוט. בספר קיימת המצאה בשם "קרח תשע" שגורם לקפיאה מיידית של מים בתגובת שרשרת. במקור הדבר נועד למנוע סבל לחיילי מארינס שהולכים בביצות. נגיעה של החומר במי האוקיינוס גורמת לקפיאת כל המים, וכתוצאה מכך להכחדת כל החיים בכוכב. הספר מתייחס גם לסכנות של נשק גרעיני לאנושות. וונגוט וסופרים אחרים מדגישים את הקושי שלנו לצפות את ההשלכות של טכנולוגיה על החברה ועל הסביבה.

סיכונים שאינם מעשי אדם

פגיעת אסטרואיד

אסטרואידים פגעו בכדור הארץ במהלך ההיסטוריה. אחד מהם גרם למכתש צ'יקשולוב אשר על פי מחקרים הביא להכחדת קרטיקון-שלישון לפני 65 מיליון שנים. בהכחדה זו נכחדו כ-50% מן המינים שחיו על פני כדור הארץ באותה תקופה, ויותר מ-80% מכלל היצורים, בהם גם הדינוזאורים. אם אסטרואיד דומה יפגע בכדור הארץ, הדבר ישפיע קשות על האנושות כולה ואף ייתכן כי האנושות תושמד לחלוטין. סיכונים אפשריים הם גלי צונאמי ענקיים, רעידת אדמה, חורף גרעיני, פגיעה קשה ביבולים ועוד.

בניגוד לסיכונים רבים אחרים ידוע כי פגיעה כזו של אסטרואיד התרחשה בעבר - הן בכדור הארץ והן בפלנטות וירחים אחרים. אין סיבה שאסטרואיד לא יפגע בכדור הארץ שוב. הקושי הוא להעריך מתי הדבר יתרחש בעתיד וכן מה אפשר לעשות בנושא - לדוגמה פגיעה כזו יכולה להתרחש בשנים הקרובות או רק עוד כמה מיליוני שנים. בספרות המד"ב מתוארת השלכות של פגיעת אסטרואיד בכדור הארץ בספר "פטיש השטן" (Lucifer's Hammer) מאת לארי ניבן וג'רי פורנל משנת 1976. פגיעה כזו מייצרת גלי צונאמי שמציפים את ערי החוף ומביאים להרס נרחב, גלי פליטים וביזה והרס נרחב של הכלכלה בגלל קשיים לקיים מסחר בינלאומי. הסרט ארמגדון משנת 1998 בכיכובם של ברוס ויליס, ליב טיילר ובן אפלק מתאר אפשרות תאורטית אחת להתמודדות עם אסטרואיד כזה - שיגור חללית שתציב בו פצצה אטומית חזקה שתפוצץ אותו או תסיט אותו ממסלול התנגשות בכדור הארץ. בגלל שיקולים של תנע זוויתי ככל שניתן לאתר אסטרואיד כזה מוקדם יותר כך קל יותר להסיט אותו ממסלול התנגשות בכדור הארץ שכן שינוי של כמה שברי מעלות פירושו סטיית מסלול של מיליוני קילומטרים.

פגיעה מחור שחור או סופרנובה

יש מספר אירועים קוסמיים שעלולים להרוס את השמש ו/או לשבש את מסלולי כוכבי הלכת סביבה בצורה שתסכן את החיים בכדור הארץ. כניסת עצם בעל כבידה גבוהה למערכת השמש, כמו חור שחור, או התפוצצות סופרנובה בכוכב מספיק קרוב עלינו עלולה להיות דבר הרה אסון.

מול איומים כאלה אין למין האנושי מה לעשות כרגע מלבד תוכניות ארוכות טווח מאוד להתיישב בכוכבים אחרים. כמו כן מחקר אסטרונומי יוכל אולי בעתיד להזהיר את האנושות מפני איום כזה מבעוד מועד (אם כי מסע לכוכבים אחרים עלול לקחת אלפי שנים).

מגפה עולמית

מניין ההרוגים ממגפה שווה לקטלניות הפתוגן כפול מספר האנשים שנדבקו. ההשערה היא שיש גבול עליון לקטלניות של פתוגן שהתפתח בצורה טבעית. הסיבה לכך היא שפתוגן ההורג את הגוף המארח שלו במהירות גדולה מדי, לא יצליח להתפשט ולהדביק אנשים נוספים. יחד עם זאת, ההיסטוריה מראה דוגמאות רבות למגיפות אשר השפיעו על קבוצות אוכלוסייה גדולות מאוד, ולכן האיום של מגפה עולמית אשר תאיים על עתיד האנושות הוא אפשרי. איום זה הוא לא לגמרי טבעי, היות ויש לו מאפיינים רבים הקשורים לטכנולוגיה ולהיבטים חברתיים.

מגפות מסוכנות במיוחד יושבות בשני תחומים של הסקאלה - מצד אחד יש מחלות המתפשטות במהירות רבה, כך שעוד לפני שמבינים שיש מחלה היא כבר הספיקה להתפשט בקרב חלק גדול מהאוכלוסייה. דוגמה למחלות אלה היא דֶבֶר, שפעת, אבעבועות ועוד. מחלות מסוכנות אולי יותר הן מחלות כמו איידס שבהן יש תקופת נשאות ארוכה (של שנים) שבה האדם יכול להדביק אחרים בלי שיש סימנים גלויים למחלה. היות ואיידס היא מחלה קטלנית כמעט ב-100%, אם היה לה ערוץ הפצה מהיר יותר - לדוגמה אפיק נשימתי במקום אפיק מיני, היא הייתה עלולה להדביק את כלל אוכלוסיית העולם לפני שהיו מגלים את עובדת קיומה.

דוגמה לפגיעה קשה בציביליזציה מתקדמת על ידי מגפה היה "המוות השחור" או המגפה השחורה, שהכתה באסיה ובאירופה בכמה גלים במשך כחמש שנים (1347–1351) וקטלה, לפי הערכות שונות, כ-35 מיליון בני אדם בסין לבדה, ובין 20 ל-25 מיליון בני אדם באירופה. האומדנים נעים בין רבע לחצי מאוכלוסיית אירופה. בכפרים מסוימים נספו עד 80% מהאוכלוסייה. זהו האסון הדמוגרפי הגדול ביותר אשר פגע באירופה הקדם-מודרנית. נוסף לנפגעים מהמחלה עצמה, היו בעיות חברתיות רבות שנבעו ממנה כגון מרידות, כתות דתיות, מלחמות ועוד. דוגמאות נוספות למגיפות המונית הייתה השפעת הספרדית שקטלה בסוף מלחמת העולם הראשונה עשרות מיליוני בני אדם. דוגמה קיצונית לכוחן של מספר מגיפות חדשות יחד הייתה המפגש בין תושבי אירופה לבין תושבי דרום מרכז וצפון אמריקה. הערכה היא שצרוף של 3 מגיפות לוותה במוות של כ-97% מהאוכלוסייה. במקומות כמו צפון אמריקה יש דיווחים של כפרים ואיזורים שהתרוקנו לגמרי מיושביהם.

בספר רובים חיידקים ופלדה מקשר המחבר ג'ארד דיימונד בין מגיפות לבין חקלאות ועיור וכן בין מגיפות לבין מזון מהחי שכן גורמי מחלות רבים נודדים בין חיות המשמשות למאכל לבין בני אדם. בשנת 1994 הוציאו 3 מחברים Farrar, Straus ו-Giroux ספר מקיף על סכנות של מחלות מדבקות בעולם בשם "המגיפה המתקרבת" (The Coming Plague) שהפך לרב-מכר בארצות הברית. הספר סוקר היסטוריות של מחלות שונות כולל המוות השחור, אבולה, איידס ועוד, וכן גורמים חברתיים וכלכליים המשפיעים על מגיפות ועל ההתמודדות איתן - לדוגמה עיור, טיסות ועוד.[4] תרחיש למגפה שמכחידה את כלל בני האדם מובא בסדרת הסרטים "עולם הקופים".

בעיה מרכזית במגיפות ובמחלות זיהומיות בכלל היא עמידות לאנטיביוטיקה - יכולת של מיקרו-אורגניזם לשרוד כנגד אנטיביוטיקה. עמידות זו מתפתחת בקרב חיידקים על ידי ברירה טבעית שמעודדת שרידה והפצה של חיידקים שיש להם עמידות לאנטיביוטיקה. רוב סוגי הדבר (החשוד המרכזי כ"מוות השחור") מטופלים היטב על ידי אנטיביוטיקה, אם כי עקב מוטציה מתגלים זנים שעמידים לרוב סוגי האנטיביוטיקה, [5] ולאחרונה אותר במדגסקר זן של חיידק הדבר שהיה חשש שיש לו עמידות גבוהה, דבר שתרם למגפת דבר שהייתה במקום. [6] אחד הגורמים המרכזיים לעמידות של חיידקים הוא שימוש נפוץ באנטיביוטיקה בתעשיית המזון מהחי, בעיקר שימוש במינון נמוך ולאורך זמן. חברות מזון מהחי וחברות תרופות מקיימות לובי פוליטי בניסיון לטשטש את הקשר בין שימוש כזה לבין סיכון להתפתחות עמידות בקרב פתוגנים.

התמודדות עם מגיפות מורכבת ממחקר רפואי, פיתוח תרופות חדשות וכן ניסיונות למנוע עמידות לאנטיביוטיקה על ידי שימוש מבוקר יותר באנטיביוטיקה. קיימים היבטים חברתיים רבים להפצת מחלות. ואחד הפתרונות הוא בידוד וצמצום התחבורה בין איזורים שונים. פתרון זה של הסגר מיושם בחקלאות כדי למנוע העברות מחלות חקלאיות אבל קשה ליישם אותו עקב מערכת התעופה והספנות העולמית שמעבירים סחורות ואנשים ממדינה למדינה במהירות רבה.

שינוי האקלים

שינוי האקלים מתאר באופן כללי את השינויים בטמפרטורה הממוצעת המתרחשים במשך תקופות זמן שונות. ההשערה היא שייתכן שינוי אקלים משמעותי (קר יותר או חם יותר), אשר יסכן את האנושות.

עידן הקרח

בהיסטוריה של כדור הארץ התרחשו 12 עידני קרח. עידני קרח נוספים אפשריים כל 40,000-100,000 שנים. לעידן קרח יכולה להיות השפעה נרחבת על הציביליזציה, בעיקר כיוון שאזורים שלמים עלולים להפוך ללא ראויים למגורים. מדענים אינם חוזים שעידן קרח טבעי יתרחש בעתיד הנראה לעין.

התפרצות געשית

אירוע גאולוגי כמו התפרצות געשית או התפרצות-על, יכול לגרום לנזק ניכר בגלל פיזור של גזים רעילים, מפולות לבה ובוץ. הסיכון העיקרי לכלל האנושות היא חורף געשי אשר דומה במהותו לחורף גרעיני, ונגרם כאשר ענן נרחב של אפר געשי הנפלט בהתפרצות געשית בעוצמה גבוהה מחזיר את קרינת השמש בחזרה לחלל ומוריד את הטמפרטורה על פני השטח.

ההתפרצות הגעשית הגדולה ביותר המוכרת בהיסטוריה היא ההתפרצות של הר טמבורה (Tambora) באי האינדונזי סומבאווה. ב-1815 אירעה בטמבורה ההתפרצות החזקה ביותר בזמנים המודרניים, במדד התפרצות געשית 7. התפרצותו שהתחילה בתחילת אפריל ושהמשיכה באמצע יולי, השפיעה על אזור נרחב כולל איי מלוקו, ג'אווה, חלקים מסולאווסי, סומטרה ובורנאו. גשמי אפר געשי השפיעו גם על האיים באלי ולומבוק. כ-92,000 בני אדם מתו כתוצאה מזרמים פירוקלסטיים, רעב ומחלות. 1816 נודעה כ"שנה ללא קיץ" בשל תנאי מזג אוויר קיצוניים שגרמה ההתפרצות שהשפיעו אף עד צפון אמריקה. דבר זה יחד עם תנאים חברתיים ומדיניים הוביל לשנים של בעיות יבולים, רעב, מחלות ותסיסה חברתית באירופה.

התפרצויות גדולות יותר התרחשו לפי ההיסטוריה האנושית כולל 4 התפרצויות גדולות במיליון השנים האחרונות, [7] קשה להתמודד עם סכנה של התפרצות גדולה כזו - מלבד אולי מושבות חלל.

מגה צונמי

מגה-צונמי הוא גלי ים עצומים, בסדרי גודל של מאות מטרים, שנובעים מהתמוטטות חלק מאי או חוף של יבשת אל תוך הים, או נפילת מטאוריט ענק אל תוך האוקיינוס. המגה-צונמי החזק ביותר שתועד הגיע לגובה של 524 מטרים, והוא אירע ב-9 ביולי 1958.

היפוך מגנטי של כדור הארץ

מדידות פלאומגנטיות מראות שהיפוכי השדה המגנטי של כדור הארץ מתרחשים במהירות רבה יחסית, כהרף עין. תוך מספר אלפי שנים, לכל היותר, מחליף השדה המגנטי את כיוונו. אין הסכמה בקרב החוקרים לגבי הסיבות להיפוכי השדה. התאוריה היא שבזמן תהליך היפוכי השדה, השדה המגנטי סביב כדור הארץ יהיה חלש או לא יהיה כלל, ובכך מאיים על החשמל או מיני בעלי חיים בכך שיתאפשר לקרינה מהשמש או לקרינת הרקע הקוסמית להגיע אל פני כדור הארץ. יחד עם זאת אין הסכמה רחבה לתאוריות אלה.

פלישת חוצנים

חוצנים יכולים לפלוש לכדור הארץ במטרה להשמיד את בני האדם, לשעבד אותם, לקצור את משאבי הטבע או להשמיד את כדור הארץ עצמו.

על אף שאין ראיות מתועדות לחוצנים, מדענים כמו קרל סייגן קבעו כי קיומם של חיים מחוץ לכדור הארץ אפשרי בהחלט. ב-1969 "חוק החשיפה לחיים מחוץ לכדור הארץ" התווסף לתקנות הפדרליות בארצות הברית, בתגובה לאפשרות של זיהום ביולוגי כתוצאה מתוכנית אפולו. התקנה בוטלה ב-1991. הסיכון של פלישת חוצנים או השמדה על ידם מופיע במספר רב של ספרי וסרטי מדע בדיוני. ביניהם: "מלחמת העולמות" (The War of the Worlds) רומן בדיוני שחיבר ה. ג'. וולס ושראה אור בשנת 1898; השליטים (The Puppet Masters) ספר מאת רוברט היינליין מ-1951. הנוסע השמיני - סרט אימה ופעולה מאת רידלי סקוט; היום השלישי (Independence Day) -סרט משנת 1996; המפגש (באנגלית: Arrival) סרט משנת 2016 בבימויו של דני וילנב; "הקיסם בעינו של האלוהים" ועוד. מספר רב של פרקים מהסדרה "מסע בין כוכבים" עוסקות באיומים מצד חייזרים. הנושא הפך נפוץ כל כך עד שהפך לא אחת לפרודיה כמו בסרט "גברים בשחור" (Men in Black) או "הפלישה ממאדים" (Mars Attacks!‎). הפופולריות של תיאורי פלישות כאלה בתרבות היא שקל לתאר במקרים כאלה מלחמת טובים ברעים וכן סיכונים וצורות חשיבה המוכרות לנו מקונפליקטים אנושיים. כמו כן קל לייצר בז'אנר זה את תרחיש "דוד המנצח את גוליית". כמו כן תרבות הקומיקס, הערצת הטכנולוגיה והאמונה בתצפיות וחטיפות של חייזרים שהייתה רווחת בארצות הברית תרמה מאוד להתפתחות ז'אנר זה.

הסיכון מפני פלישת חוצנים נראה נמוך מהסיבה שלפי המדע הידוע לנו כיום קשה להגיע מכוכב אחד לכוכב שני ללא מסע ארוך מאוד של עשרות או מאות אלפי שנים. מאמץ כביר כזה של מסע מחייב משאבים עצומים ואם יש משאבים כאלה אין סיבה להשקיע אותם דווקא בהגעה לפלנטה אחרת כדי להשמיד את תושביה. אם יש ציביליזציה שהיא מספיק מתקדמת כדי ליישם מסע כזה, או כדי להחזיק במדע או טכנולוגיה שמאפשרים מסע במהירות גדולה ממהירות האור אין סיבה שהם יתעניינו במיוחד בציביליזציה האנושית המפגרת מבחינה טכנולוגית ואולי גם תרבותית. ואם הם יהיו מעוניינים בהשמדה שלנו הסבירות שנוכל לעשות משהו בנושא קלושה.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ [Albert Salas-Huetos, Mònica Bulló, Jordi Salas-Salvadó; Dietary patterns, foods and nutrients in male fertility parameters and fecundability: a systematic review of observational studies, Human Reproduction Update, Volume 23, Issue 4, 1 July 2017, Pages 371–389, https://doi.org/10.1093/humupd/dmx006]
  2. ^ נטע אחיתוב ספירת הזרע של הגבר המערבי צונחת ומסכנת את עתיד האנושות 16 לנובמבר 2017, הארץ
  3. ^ Madeline R. Vann, MPH 6 Ways You’re Ruining Your Testosterone23 ליולי 2015
  4. ^ Dr. David Friedman Low Testosterone – Could Your Cell Phone or Laptop Be to Blame?Changing life-for the health of it!