עמידות לאנטיביוטיקה

עמידות לאנטיביוטיקה (Antibiotic resistance) היא יכולת של מיקרו-אורגניזם לשרוד כנגד אנטיביוטיקה. עמידות זו היא מקרה מיוחד של התפתחות אבולוציונית של חיידקים בתגובה לאיומים נגדם. עמידות זו מתפתחת בקרב חיידקים על ידי ברירה טבעית שפועלת על מוטציות מקריות, או בגלל יצירת עקה סביבתית על אוכלוסיית חיידקים. מרגע שמוטציה כזו מתקיימת, חיידקים יכולים להעביר את המידע בצורה אנכית (הורשה) או אופקית (העברת פלסמידים בין חיידקים). אם חיידק הוא בעל יכולת התנגדות לכמה סוגי אנטיביוטיקה הוא קרוי חיידק מרובה תנגודות multiresistant או בצורה לא רשמית "סופר-חיידק" superbug,

ניתן לייצר עמידות לאנטיביוטיקה על ידי הנדסה גנטית, ולקשר את הגן של עמידות עם גן שרוצים להחדיר אותו, ולהרוג את שאר החיידקים שאין להם עמידות כזו. שיטה זו מכילה בתוכה סכנות של התפתחות גנטית לא צפויה שגם תהיה עמידה לחלק מסוגי האנטיביוטיקה.

מאז שהחל הטיפול באנטיביוטיקה בעולם, בשנות ה-40, החל המירוץ של התפתחות זנים של חיידקים מעוררי מחלות (פתוגניים) שעמידים לאנטיביוטיקה ומדובר בתופעה מתפשטת. ארגון הבריאות העולמי הכריז שהעמידות לאנטיביוטיקה היא אחד מהאיומים המשמעותיים ביותר על בריאות הציבור בעולם.

מגנונים ביולוגיים לעמידות

אבולוציה של עמידות

אנטיביוטיקה היא חומר שקיים בטבע או מסונתז מתרופות וגורם לפגיעה בחיידקים. קיימים סוגים שונים ("משפחות") של אנטיביוטיקות, וכל סוג אנטיביוטיקה פועל בצורה שונה על חיידקים שונים, כך שאנטיביוטיקה אחת שמשפיעה מאד על חיידקים מסוימים יכולה לא להשפיע כלל על חיידקים אחרים.

כאשר חיידקים נחשפים לתנאי עקה, כמו יובש או חשיפה לאנטיביוטיקה, נוצרת סלקציה לטובת מוטציות שלהן פתרונות שיאפשרו לחיידקים להתמודד עם עקה זו. מוטציות אלה נדירות למדי, אך כמות החיידקים היא עצומה. מסיבה זו ככלל שהחשיפה לאנטיביוטיקה היא נרחבת וחלשה מספיק כך גדלים הסיכויים לפיתוח מוטציות בעלות עמידות. לכן ההמלצה הכללית לשימוש באנטיביוטיקה היא בצורה ממוקדת וחזקה - מתן "טיפול בהלם" לחיידקים כך ש-100% מהחיידקים ימותו, בלי שיהיה סיכוי למוטציות להתפתח. במידה וכן התפתחה מוטציה.

לעומת זאת, כאשר אין חשיפה של חיידקים לאנטיביוטיקה, מתחיל תהליך אבולוציוני הפוך שבו העמידות לאנטיביוטיקה היא נטל מיותר - נשיאת פלסמידים מיותרים פרושה יעילות אנרגטית נמוכה יותר של החיידק, וחלק ממנוגני ההתמודדות עצמם דורשים השקעת אנרגיה להקמה או לתחזוקה.

במידה וכן התפתחה מוטציה עמידה, יש חשיבות גדולה לבידוד החיידקים העמידים ולמנגנוני העברה לנשאים אחרים. בתי חולים ובתי אבות הם חלק מהמקומות שמהווים "נישה אקולוגית" טובה עבור החיידקים - יש בסביבה שפע של נשאים פוטנציאלים בעלי מערכת חיסונית חלשה ומצד שני במקומות אלה יש עקה אנטיביוטית שגורמת לכך שיש המשך סלקציה לטובת עמידות לאנטיביוטיקה.

בשנים האחרונות נחקרים תנאים של תקשורת ומגנונים מתוחכמים של חיידקים. חיידקים בתאני עקה מאיצים פי 1000 את קצב ייצור המוטציות וחיידקים יכולים לשדר אותות מצוקה לחיידקים אחרים בדבר הצורך ביצירת נבגים עמידים ושאר אמצעי התגוננות. קיימים מחקרים המנסים לנטרל יכולו אלה בקרב חיידקים כדי להקטין את יכולת ההתמודדות שלהם נגד אנטיביוטיקה.

מגנונים ברמת התא

ברמת תא החיידק, קיימים מספר מנגנונים המאפשרים לחיידקים לפתח עמידות בפני אנטיביוטיקה:

1. פיתוח של אנזימים מיוחדים שמאפשרים לחיידק להרוס או לשנות את החומר האנטיביוטי.
2. שינוי של מולקולות המטרה בחיידק, כך שאנטיביוטיקה לא יכולה לזהות ולהקשר אליה. מנגנון זה פועל לדוגמה ב-MRSA
3. שינוי מבנה מעטפת תא החיידק, כך שחומרים אנטיביוטיים לא יכולים לחדור לתוך החיידק
4. שאיבה אקטיבית של חומרי אנטיביוטיקה מתוך התא על ידי משאבות הצורכות אנרגיה (ATP)
5. שינויים במסלול המטבולי למסלול "עוקף אנטיביוטיקה" - אם אנטיביוטיקה מסוימת מפריעה למסלול חילוף חומרים A, החיידקים יכולים לפעמים לעבור למסלול B שבו האנטיביוטיקה הזו לא מפריעה.

סיבות חברתיות וכלכליות

שימוש נרחב מידי ברפואה

הדרך האידאלית לשימוש באנטיביוטיקה היא להשתמש בה לעיתים רחוקות ובצורה אינטנסיבית, כך שחולה מקבל את הטיפול בצורה מבוקרת מצד אחד, והוא ממשיך בטיפול למשך תקופה ארוכה מספיק כך שכל החיידקים מתים. לעומת זאת, טיפול שגוי באנטיביוטיקה כולל רישום יתר של התרופה, והפסקת שימוש בה לאחר שההרגשה הופכת טובה, כאשר חלק מהחיידקים אולי שרדו את הטיפול. דבר זה הוא אחד הגורמים העיקריים להתפתחות עמידות לאנטיביוטיקה, ומסיבה זו רשויות בריאות מנסות לצמצם את שימוש היתר בה ולוודא שאכן התרופה נלקחת לכל אורך התקופה.

בתחקיר שעשתה סוכנות הידיעות "אי-פי" בכמה מדינות, ושנמשך חצי שנה, נמצאו שימוש יתר ושימוש שגוי בתרופות, שהובילו ליצירת מוטציות של גורמי מחלות, שהיו בנות-ריפוי בעבר, כגון שחפת ומלריה. היום, במקרים מסוימים אין אפשרות לטפל במחלות אלה.

סיבה אחת לשימוש לא נכון בתרופות נעוצה בחברות התרופות שמעודדות שימוש גדול בתרופה. דוקטור סאטושי הורי, הממונה על מניעת זיהומים בבית החולים של אוניברסיטת ג'ונטנדו בטוקיו, יפןף, אמר שרופאים נותנים מרשמי אנטיביוטיקה רבים מדי, כי הם מקבלים תמריצים כספיים תמורת קידום תרופות בקרב חולים.

סיבות נוספת לשימוש לא נכון באנטיביוטיקה היא חוסר מודעות של האוכלוסייה. חוסר המודעות גורם לדרישת אנטיביוטיקה גם במצב שבו היא לא יכולה להועיל - כמו בהדבקות במחלה נגיפית לדוגמה, בעיה אחרת היא חולים שנוטלים אנטיביוטיקה אך מפסיקים לקחת אותה לאחר שהרגשתם משתפרת. דבר זה עלול לגרום לכך שחיידקים שנפגעו אך לא מתו יצליחו לפתח עמידות.

במדינות מערביות רבות בהן יש זינוק בעשור האחרון במספר הקורבנות של חיידקים גורמי מחלות שפיתחו עמידות לאנטיביוטיקה.

בנורבגייה לעומת זאת, קיימת מדיניות מבוקרת יותר של שימוש באנטיביוטיקה ושיעור התחלואה שם בחיידקים אלה קטן בהרבה. (ראו בהמשך) לתוצאות דומות הגיעו גם בבתי חולים בארצות הברית שבדקו נהלים למעקב ולצמצום התופעה. [1]

אנטיביוטיקה בחקלאות של מזון מהחי

ערך מורחב - השפעות סביבתיות של מזון מהחי

גורם מרכזי נוסף להתפשטות העמידות לאנטיביוטיקה הוא שימוש באנטיביוטיקה במינון נמוך ובצורה מתמשכת, בקרב תעשיית המזון מהחי.

יש שתי סיבות מרכזיות למתן אנטיביוטיקות בצורה אינטנסיבית לבעלי חיים שונים בתעשיית המזון מהחי - בעלי חיים כמו (תרנגולים והודו), בקר, חזיקים וצאן. הסיבה האחת היא מניעה של מחלות זיהומיות. תנאי הצפיפות, הזוהמה, הפציעות והעקה הפשית והגופנית על בעלי חיים רבים החיים במשקים מתועשים גורמת להחלשת המערכת החיסונית. וללא שימוש מתמיד באנטיביוטיקה יכולות חיות המשק ללקות במגפה שתגרום להרג המוני של חיות ולפגיעה כלכלית קשה בחוואי או בתאגיד החוואות שמפעיל את החווה. סיבה אחרת היא שאנטיביוטיקה פועלת כזרז גדילה. לחקלאים יש אינטרס כלכלי לגדל בעלי חיים בצורה מהירה יותר כדי שניתן יהיה לשחוט אותם בגיל צעיר יותר ובכך לחסוך כסף.

במחקר שביצע ארגון המדענים המודאגים בארה"ב בשנת 2001 העריכו החוקרים כי הכמות הכוללת של אנטיביוטיקה שניתנת לבעלי חיים בריאים במשקים מהווה 70% מסך האנטיביוטיקה הנצרכת בארצות הברית. אם מחשיבים את כלל השימושים, כולל מתן תרופות לבעלי חיים חולים, נתון זה עולה ל-84%. בספרות הכללית, מעריכים בדרך כלל את אחוז האנטיביוטיקה שצורכת החלקאות בכ-40%. [2]

מספר מחקרים מצאו כי חיידקי MRSA עברו מחזירים לעובדים בתעשיית החזירים ולבני משפחותיהם[3], וכיום נחשבים העובדים בתעשיות המזון מהחי כקבוצת סיכון להדבקות ולנשאות של חיידק זה. בעוד שלא ידוע על מקרים של הדבקות על יד אכילת בשר מבושל, מגע עם בשר נע עלול להוות סיכון. שאריות האנטיביוטיקה שנמצאות במזון ובצואה של בעלי החיים עלולות להשטף למי התהום, או לעבור הלאה לחיידקים אחרים ואף למאגרי המזון של בני האדם דרך מי שפכים שעברו טיהור ומשמשים להשקיית שדות. באופן דומה , החיידקים שעברו עמידות לאנטיביוטיקה עלולים לעבור לפעמים לבני האדם או להעביר פסלמידים עם תכונות התנגדות לחיידקים נוספים כולל חיידקים מעוררי מחלות בקרב בני אדם.

כתוצאה מהמודעות הגוברת לסכנות , החלו בעולם התארגנויות שונות לצמצום השימוש באנטיביוטיקה בחקלאות (ראו פירוט בהמשך).

סיבות נוספות

סיבה נוספת מתחום החקלאות היא השקיית שדות במי קולחין. מי הקולחין של בתי חולים מכילים כמות גבוהה של אנטיביוטיקה וזו יכולה לעבור הלאה.

חיידקים מעוררי מחלות

MRSA

סטאפילוקוקוס זהוב עמיד למתיציליןהוא אחד החיידקים מחוללי המחלות העמידים העיקריים. החיידק המקורי, Staphylococcus aureus, נמצא ברקמות הריריות ועל העור של כשליש מהאוכלוסייה. החיידק עמיד מאוד בפני לחץ אנטיביוטי. בחיידק זה היה הראשון שבו אובחנה עמידות לפניצילין כבר בשנת 1947, 4 שנים בלבד לאחר תחילת השימוש המאסיבי באנטיביוטיקה זו. הזן העמיד של החיידק, MRSA, אובחן לראשונה בבריטניה בשנת 1961 וכיום הוא "נפוץ למדי" בבתי חולים. בשנת 1991 הוא היה אחראי ל-4% ממקרי המוות כתוצאה מהרעלת דם בבריטניה, בשנת 1999 נתון זה עלה ל-37%. כמחצית מאוכלוסיית הסטאפילוקוקוס זהוב בארה"ב עמידה בפני פניצילין, מתצילן, tetracycline ו erythromycin דבר זה הותיר את האנטיביוטיקה vancomycin כסוג היחיד שפועל נגד החיידק אך זנים עמידים לכך החלו להופיע במדינות המערביות החל מסוף שנות ה-90. סוג חדש של אנטיביוטיקות מסוג oxazolidinone פותח והזן הראשון שלו, linezolid הופץ בצורה מסחרית בשנות ה-90. עמידות לזן זה הופיע לראשונה בשנת 2003.

MRSA הוא הפתוגן המזוהה העמיד הנפוץ ביותר בבתי חולים בארצות הברית. יש גידול ושינוי בהתפשטות ההדבקה והנשאות של MRSA, והחיידק שהיה נפוץ בעבר בקרב חולים בבתי חולים בלבד התפשט גם לאוכלוסיות נוספות כמו צוותי בתי חולים, אנשים בתעשיית המזון מהחי, אסירים בבתי סוהר, בתי אבות, וילדים במרפאות לילדים. בנוסף החלו בשנים האחרונות להופיע מקרים של הדבקות בקרב אנשים שלא היו מאושפזים בבתי חולים.

מספר החולים בMRSA עולה בהתמדה ברוב המדינות המערביות. סקר משנת 2007 של ה-CDC , המרכז לבקרת מחלות, בארצות הברית העריך כי מספר הנדבקים הוכפל מ-127,000 בשנת 1999 ל 278,000 בשנת 2005. כמות התמותה הלאומית בארה"ב עלתה בין תקופות אלה מ-11,000 ל-17,000. הערכות אלה ודומות רומזות כי כיום MARSA הורג יותר אנשים בארה"ב בשנה, מאשר איידס. מספר החולים והנפטרים בבריטניה נמוך יותר בבריטניה יחסית לאוכלוסיה, אבל גם שם הוא עלה מ51 נפטרים בשנת 1993 ל-1652 בשנת 2006.

Klebsiella pneumoniae (קלבסיאלה פנאומוניה)

חיידק הקלבסיאלה חי במעיים של בעלי חיים שונים, כולל האדם. החיידק מסוגל לגרום לדלקת ריאות אך לרוב הוא מעורב בדלקת דרכי השתן או בזיהומי פצעים אשר נרכשים בבתי חולים, בפרט אצל אנשים עם מערכת חיסון מוחלשת או כושלת.

חיידק הקלבסיאלה היה מאז ומתמיד עמיד לאמפיצילין. לקראת סוף שנות ה-90 של המאה העשרים נצפתה עמידות גוברת לתכשירים בטא לקטמים. הטיפול במקרים אלו הנו לעתים קרובות באנטיביוטיקות ממשפחת הקרבפנם (לדוגמה אימיפנם).זני עמידים לרוב סוגי האנטיביוטיקה הקיימים כולל לקרבפנם, במנגנון המכונה (KpC), תוארו בהתפרצויות בבתי חולים בחוף המזרחי של ארצות הברית כבר בתחילת שנות ה-2000.

בישראל, היה ידוע על מקרים בודדים משנת 2006, אך רק לקראת סוף שנת 2006 התברר שמדובר בהתפרצות שכוללת בתי חולים בכל רחבי ישראל. במרץ 2007 עלתה בעיית עמידות החיידק לכותרות העיתונים בישראל. בתחילת 2007, אובחנו מדי חודש 185 מאושפזים בבתי החולים בישראל שנדבקו בחיידק. כעבור שנה של פעילות נגד החיידק, צומצמה ב-75% ההידבקות בחיידק.[4]

GAS

קיימים סוגים של סטרפטוקוס A או Streptococcus pyogenes (Group A Streptococcus: GAS) שעמיד בפני כמה סוגים של אנטיביוטקות.

חיידקים נוספים

קיימים זנים נוספים של חיידקים שמגלים עמידויות שונות לחומרים אנטיביוטים. ביניהם:

• סלמונלה ואי-קולי
• Clostridium difficile
• Acinetobacter baumannii
• Pseudomonas aeruginosa

התמודדות

בעולם קיימת יותר ויותר מודעות לבעיה ומוקמים גופים ממלכתיים למעקב אחריה ולהצעת פתרונות. כמו כן מבוצעים ניסויים בעיקר בבתי חולים בניסיון להקטין את החשיפה וההתפשטות של סוגי חיידקים עמידים.

הקטנת השימוש באנטיביוטיקה ובידוד חולים

כלי המאבק העיקרי כנגד העמידות הוא צמצום השימוש באנטיביוטיקה. מנגנוני העמידות השונים גובים מהחיידקים מחיר היות והם דורשים השקעה אנרגטית גבוהה יותר, או שימוש במנגנונים מטבוליים יעילים פחות. אי לכך, בהעדר הלחץ האבולוציוני של השימוש המתמיד באנטיביוטיקה, החיידקים העמידים נמצאים בנחיתות מול אלו חסרי העמידות ובטווח הארוך אוכלוסיית החיידקים העמידים תצטמצם ואף תעלם לחלוטין.

לפני 25 שנה, החליטו רשויות הבריאות בנורווגיה להאבק בעמידות החיידקים. התוצאה היא שתרופות אנטיביוטיות רבות שלא יעילות במקומות אחרים יעילות במדינה, ושיעורי החיידקים העמידים בה נמוכים מאוד יחסית למדינות אחרות. מזה שנים ששיעור הזיהומים מ-MRSA בנורווגיה הוא פחות מ-1%, זאת בהשוואה ל-80% ביפאן (המובילה בעולם), 45% בארצות הברית ובבריטניה, 44% בישראל ו-38% ביוון.

הצעדים שנקטה נורווגיה כללו

• רישום של פחות תרופות אנטיביוטיות בהשוואה למדינות אחרות. כתוצאה מכך העמידות לתרופות הופכת נדירה ואיטית יותר וניתן להשתמש בתרופות ישנות יותר ביתר יעילות.
• עובדים מקבלים תשלום מלא על ימי מחלה בביתם. דבר זה מקטין את התמריץ של אנשים לקחת תרופה בכל מחיר.
• חולים שהתגלה אצלם MRSA מוכנסים לבידוד.
• עובדי מערכת הבריאות שנדבקו מתבקשים להישאר בבית.
• בכל מקרה הידבקות בחיידק, הרופאים חוקרים את החולים לגבי המקומות ששהו בהם והאנשים שפגשו, ובודקים כל מי שהיה בקשר אתם.

יש מקומות אחרים בעולם שאימצו את הצעדים שבוצעו בנורווגיה והגיעו לתוצאות דומות:

• המיקרוביולוגית ד"ר לין לייבוביץ ביצעה צעדים דומים בבית חולים בבריטניה והדבר הוביל לירידה מ-47 חולים בשנה לחולה אחד בשנה.
• ד"ר סאטושי הורי, הממונה על מניעת זיהומים בבית החולים של אוניברסיטת ג'ונטנדו בטוקיו, הצליח להוריד את התחלואה ב-MRSA בשני שליש.
• תוכנית למיפוי נדבקים שיזם ה-מרכז לבקרת מחלות (CDC) בבית חולים לחיילים משוחררים בארצות הברית, פועלת כיום בכל 153 בתי החולים לחיילים משוחררים, ועד כה הצטמצמו מקרי הזיהום ב-50%.

צמצום השימוש באנטיביוטיקה בחקלאות

בשנות ה-90 של המאה ה-20, החלו גופים כגון ארגון הבריאות העולמי והתאחדות הרפואה האמריקאית לקרוא להפסקת השימוש באנטיביוטיקה למטרות לא-רפואיות במשקים חקלאיים. הדבר נעשה בגלל שנאספו עוד עדויות שקשרו בין שימוש אינטיסיבי באנטיביוטיקה בחקלאות לבין התפתחות חיידקים עמידים פתולוגיים בקרב בני אדם.

אירופה, ובמיוחד שבדיה, החלה בהטלת איסורים הדרגתיים על שימושים לא רפואיים באנטיביוטיקה. ב-1.1.2006 נכנס לתוקפו איסור על שימושים לא רפואיים בארבעת החומרים האנטיביוטיים האחרונים, שהיו מותרים לשימוש עד אז. מתאריך זה אסור להשתמש באירופה באנטיביוטיקה לצרכים לא רפואיים. [5]

ב-24.1.2006 הודיעו ארבעה תאגידי ענק אמריקאיים, כי הפסיקו את השימוש באנטיביוטיקה כזרז גדילה וכאמצעי למניעת מחלות בעופות שהם מגדלים. על פי הערכה, דבר זה גרם לירידה צריכה של כ-2000 טונות אנטיביוטיקה בשנה. ככל הנראה, חברות אלה נקטו בצעדים אלה עקב לחץ של חברות כמו מקדונלדס, שמשווקות את הבשר לצרכנים, ושעברו למדיניות של עופות ללא אנטיביוטיקה. [6]

בישראל

העדר גוף בקרת זיהומים ממלכתי היתה אחת הסיבות לאחור בזיהוי התפרצות של חיידק הקלבסיאלה פנאומוניה בשנת 2006. בעקבות המלצות האיגוד הישראלי למחלות זיהומיות ובלחץ התקשורת - הוקם במרץ 2006 גוף כזה שמטרותיו לעקוב ולאתר זיהומים בחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה ולקבוע ולאכוף כללים למניעת התפשטות זיהומים אלו.

בנוספים קיימים צוותי מחקר וניתוח בבתי חולים שונים שמנסים להבין את מקור הבעיות ולהקטין אותן.

דו"ח של משרד הבריאות שפורסם בפברואר 2011, קבע כי לאורך שנת 2010, אובחנו 3,700 מאושפזים בישראל שפיתחו זיהומים בדם בעקבות הדבקת חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה. 1,500 מתוכם מתו לאחר מכן בבתי החולים, שיעור גבוה של 40% תמותה. הנתונים רוכזו על ידי היחידה הארצית למניעת זיהומים במוסדות רפואיים.[7]

על פי הדו"ח, תנאי הצפיפות ותשתיות מניעת הזיהומים בבתי חולים ובמוסדות מקשים על התמודדות עם חיידקים עמידים. החיידק היחיד העמיד לאנטיביוטיקה בו נצפתה ירידה משמעותית, של כ-20% לעומת שנת ,2009 הוא חיידק הקלבסיאלה, שהתמודדות עמו מנוהלת על ידי היחידה הארצית.

"תנאי מערכת הבריאות בארץ ותשתיות מניעת הזיהומים בבתי החולים ובמוסדות מקשות על ההתמודדות עם גורם מוות חשוב זה". החיידק היחיד העמיד לאנטיביוטיקה בו נצפתה ירידה משמעותית של כ-20% לעומת שנת 2009 הוא חיידק הקלבסיאלה, שההתמודדות עמו מנוהלת על ידי היחידה ברמה ארצית מאז התפרצות שדווחה לפני שלוש שנים. [8]

צעדי הבלימה בהם נוקטים בתי חולים בישראל כוללים:[9]

• נוהל לבידוד מאושפזים המאובחנים כנשאי חיידקים עמידים, או אשפוזם יחד בחדרים נפרדים במחלקות, בעיקר במחלקות הפנימיות.
• לפי נוהל שהופץ ביולי 2007, הוחלט להגביל את סוגי המזונות המותרים להכנסה במחלקות על ידי המבקרים
• דרישה לרחצת ידיים על ידי מבקרים לפני כניסה לחדרים בהם מאושפזים חולים שנדבקו בחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה.

קישורים חיצוניים

מידע כללי

• עמידות לאנטיביוטיקה בוויקיפדיה האנגלית
• מדריך אנטיביוטיקה להורים קידס-פדיה
• מדריך קצר לאנטיביוטיקה ד"ר דנה פלורנטין, ד"ר שמואל גבעון, קופת חולים כללית, על הנחיות מתי לא כדאי לקחת אנטיביוטיקה והנחיות נוספות לחולים.
• אנטי אנטיביוטיקה צבי עצמון, "גליליאו" גיליון 7, עמ' 23-18, נובמבר 1994.

בעולם:

• בדיקה בארה"ב: כ-50% מברזי המשקאות הקלים מזוהמים בחיידקים חלקם בעלי עמידות לאנטיביוטיקה, דן אבן, הארץ, 10/01/10
• כמה אנטיביוטיקה יש בסטייק שלך? וחיידקים עמידים? יוסי וולפסון, על שימוש באנטיביוטיקה בתעשיית המזון מהחי בארה"ב ובישראל
• מלחמה בחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה השפעות חומרים אנטי-בקטראילים ואנטיביוטיקה בתעשיית המזון מהחי
• תעשיות התרופות ותעשיות החי אריאל צבל וחגי כהן, אנונימוס
• זהירות: מה אחד המקומות הכי מזוהמים בביה"ח? חיידקים עמידים על וילונות במחלקות האישפוז,Ynet 25.09.11

בישראל:

• סכנה בפתח: חיידקים עמידים ואללה, 25 ביוני 2007
• חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה מתפשטים בישראל שרית רוזנבלום, Ynet, 10.01.10
• מיטה חולה ורד קלנר, nrg, 13/1/2006
• אנטיביוטיקה: ידיד או אויב? דר גלעד אסיאו, 18/1/2006,nrg בעקבות הסדרה "אנטי אנטיביוטיקה" בערוץ 2
• האנטיביוטיקה משפיעה פחות על הישראלים דוח של האיחוד האירופי מדרג את ישראל במקום הרביעי במידת העמידות לפניצילין, דן אבן, 20/5/2009 nrg (יש שם כמה אמירות מעניינות נוספות).
• דו"ח: 1,500 מקרי תמותה בישראל מדי שנה מחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה דן אבן, הארץ, 28/02/11.

התמודדות:

• כך הצליחה נורווגיה לצמצם את תפוצת הזיהומים שקוטלים עשרות אלפים במערב, לשיעור הנמוך בעולם מרתה מנדוסה ומרג'י מייסון, אי-פי, הארץ, 08/01/10
• רשת מוס"ר - MOSAR - רשת מחקר אירופאית שנועדה לקדם שליטה על עמידות לאנטיביוטיקה במוסדות בריאות ובקהילה
• מלחמה בעמידות לאנטיביוטיקה אתר הידען, סיינטיפיק אמריקן ישראל,‏ יום שני, 12 בפברואר 2007
• הנגיפים הטובים - נגיפים התוקפים חיידקים על האפשרות לשימוש בטיפול בוירוסים לטיפול, במקום באנטיביוטיקה, המכללה לרפואה הוליסטית
• אתר פרויקט האיחוד האירופאי לניטור צריכת אנטיביוטיקה - ESAC