פנסיה בישראל

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

פנסיה בישראל היא החסכונות, קופות הגמל וקרנות הפנסיה במדינת ישראל. נכון לשנות 2011 מדובר על שוק שמחזיק בנכסים בעלי שווי שמוערך בכ-500 מיליארד ש"ח ומנוהל על ידי מספר מצומצם של חברות הקרויות "גופים מוסדיים".

היסטוריה

עד שנת 1995 פעלו במדינת ישראל בעיקר קרנות פנסיה וותיקות שנוהלו על ידי ארגוני העובדים הגדולים (כמו תע"ש, חברת חשמל וכו') וההסתדרות. החל מאמצע שנות ה-80 החלו החברות הוותיקות להיקלע לקשיים כספיים. הסיבות לקשיים אלה היו עליה בתוחלת החיים שהביא לכך שההוצאות גדלו אבל ההכנסות לא, מדיניות השקעות לא נכונה ועוד.[1] סיבה אפשרית להגעה למצב זה הייתה שחיתות.

בשנת 1995 הוסדרה לראשונה בחקיקה הצטרפות לפנסיה חובה לכלל העובדים במשק וכן הסדרת הקיצבה (התשלומים שמשולמים מדי חודש במסגרת הפנסיה) למבוטחים בקרנות הפנסיה. מאז נפתחו מספר קרנות פנסיה חדשות ונסגרו קרנות פנסיה וותיקות עבור מצטרפים חדשים.

בשנת 2003 העבירה הכנסת חוק נוסף שנועד להסדיר את קרנות הפנסיה הוותיקות שנקלעו למשבר. החוק מינה להן מערך ניהול שונה והלאים חלק מקרנות הפנסיה הוותיקות שצברו גירעונות. שנה לאחר מכן, מכרה המדינה את קרנות הפנסיה החדשות שהיו בניהולן של קרנות פנסיה וותיקות גרעוניות.[2]

במקביל לתהליכים אלה, שר האוצר דאז, ביבי נתניהו, העביר את קרנות הפנסיה מהשקעה בקרנות אג"ח שהנפיקה המדינה, שנחשבו סולידיות - כלומר בעלות תשואה נמוכה וסיכון נמוך, להשקעת רוב כספי הפנסיה בקניית אג"חים קונצרניים ומניות של פירמות עסקיות דרך הבורסה, באפיק שנחשב בעל תשואה גבוה יותר אך בעל סיכון גבוה יותר. דבר זה הגדיל מאד את כמות הכסף שנכנסה אל שוק המניות בישראל, והפכה את קרנות הפנסיה וגופים דומים המכונים "מוסדיים" לגופים מרכזיים בשוק ההון הישראלי.

כמו כן בשנת 2003 הוארך גיל הפרישה, כדי להקטין את הוצאות הפנסיה וכדי להעלות את הכנסות הפנסיה.

בשנת 2004 נחקק חוק הפיקוח על שירותים פיננסים. במסגרת החוק, נקבע בין היתר כי עובד יוכל לבחור את אפיק החיסכון הפנסיוני (ביטוח מנהלים, קרן פנסיה, קופת גמל) המתאים לו - כלומר לאן להפקיד את הכסף שלו ובמקרה של שכירים - לאן להפקיד את תשלומי המעסיק לפנסיה. משנת 2005 יכולים עובדים מבוטחים לנייד את כספי הפנסיה שלהם בין קרנות פנסיה שונות. משנת 2008 הם יכולים לנייד את כספי הפנסיה בין קופות גמל שונות. [3]

שוק הפנסיה היום

הגופים המנהלים את הפנסיה והחסכונות בישראל נקראים "הגופים המוסדיים" או פשוט "המוסדיים". אלו הם קופות פנסיה, קופות גמל, חברות ביטוח וקרנות השתלמות. כספי העובדים המופרשים לפנסיה מושקעים במגוון של נכסים פיננסים, בניסיון לשמור על ערך הכסף לאורך זמן ולהבטיח תשלומים בגיל הפרישה. הנכסים הפיננסים כוללים אגרות חוב (אג"ח) של ממשלות, עיריות, ותאגידים ציבוריים; פיקדונות; נדל"ן; מניות; אופציות; קרנות השקעה פרטיות וקרנות גידור.

נכון לאוקטובר 2011, סך נכסי החיסכון לטווח ארוך עמדו על עמדו על 528 מיליארד ש"ח.[4]. היקף נכסי הפנסיה והגמל ארוכי הטווח גדלו בעשור שבין 2001 ל-2011 מ-180 מיליארד ש"ח, ל-500 מיליארד ש"ח.[5]. כסף זה מתחלק בין כספי פנסיות ותיקות (שחלקן הולך ויורד) קרנות פנסיה חדשות (שחלקן הולך וגדל) אשר עתידות לשלם פנסיות לעובדים לאחר גיל פרישה. במקרה ועובד מת לפני גיל פרישה משולמים לשאריו ביטוח החיים שלו (במידה ויש לו). קופות גמל שולטות על חסכונות לטווח בינוני וקצר.

לפי נתוני האוצר נכון ל-2006, היו 512 מיליארד ש"ח בשוק הפנסיה לפי החלוקה הבאה:[6].

  • 40% קרנות פנסיה ותיקות וחדשות: 204 מיליארד ש"ח
  • 34% קופות גמל: 174 מיליארד ש"ח
  • 26% ביטוחי חיים: 134 מיליארד ש"ח.

לפי "דה מארקר" סך הנכסים לפנסיה עמדו נכון ל-2012, בסך 858 מיליארד ש"ח[7]:

  • קרנות פנסיה ותיקות: 320 מיליארד ש"ח
  • קרנות פנסיה חדשות 100 מיליארד ש"ח
  • פוליסות חדשות - הונפקו אחרי 2004 - 35 מיליארד ש"ח
  • פוליסות משתתפות ברווחים (ביטוחי מנהלים): 102 מיליארד ש"ח
  • קרנות פנסיה כלליות - 2 מיליארד ש"ח
  • פוליסות מבטיחות תשואה (ללא אג"ח מיועדות)- 5 מיליארד ש"ח
  • קרנות השתלמות :112 מיליארד ש"ח
  • קופות גמל לתגמולים: 160 מיליארד ש"ח
  • קופות מרכזיות לפיצויים ואחרות -22 מיליארד ש"ח


לפי פורום החוסכים לפנסיה בישראל, סך כל החיסכון הפנסיוני בישראל, נכון לספטמבר 2011, מונה 928 מיליארד ש"ח לפי החלוקה הבאה:[8]

  • קרנות פנסיה ותיקות ובהסדר: 305 מיליארד ש"ח
  • קרנות פנסיה חדשות + כלליות: 97 מיליארד ש"ח
  • ביטוחי חיים וביטוחי מנהלים: 212 מיליארד ש"ח. סכום זה לא כולל הון עצמי נדרש.
  • קרנות השתלמות: 110 מיליארד ש"ח. קרנות אלה הן בד"כ חסכון לטווח הבינוני ולא הארוך
  • קופות גמל אישיות: 161 מיליארד ש"ח
  • קופות גמל מרכזיות לקצבה: 22 מיליארד ש"ח
  • קופות גמל מרכזיות לפיצויים: 21 מיליארד ש"ח

קרנות הפנסיה החדשות

עד שנת 2014, גדל חלקן של קרנות הפנסיות החדשות ל-197 מיליארד ש"ח.[9] 4 הקרנות הגדולות שולטות ב-90% משוק הפנסיה, ו-5 הקרנות הגדולות שולטות ב-96% מהשוק. הטבלה הבאה מציגה את גודל הנכסים המנוהלים על ידי הקרנות החדשות נכון לשנת 2014 (במיליוני שקלים), ואת שיעור דמי הניהול הממוצעים שלהם נכון לשנת 2013.[10]

שם הקרן יתרת נכסים לסוף תקופה אחוז החזקות מסך הנכסים דמי ניהול מתוך ההפקדות דמי ניהול מהנכסים
מבטחים החדשה 63,590.93 35.45% 0.29% 3.38%
מקפת אישית 41,327.41 23.04% 0.32% 3.84%
מיטבית - עתודות קרן פנסיה בהתאמה אישית 31,805.20 17.73% 0.28% 3.55%
הראל גילעד פנסיה 26,384.08 14.71% 0.31% 3.33%
הפניקס פנסיה מקיפה 9,221.19 5.14% 0.34% 4.50%
איילון-פיסגה קרן פנסיה 2,428.27 1.35% 0.37% 4.08%
הראל מנוף פנסיה 2,152.39 1.20% 0.13% 2.61%
מיטב דש פנסיה מקיפה 1,226.21 0.68% 0.35% 3.06%
פסגות פנסיה מקיפה 688.27 0.38% 0.27% 4.08%
אלטשולר שחם פנסיה מקיפה 297.80 0.17% 0.36% 3.95%
הלמן אלדובי קרן פנסיה מקיפה 268.77 0.15% 0.34% 3.83%
סה"כ 179,390.52 100.00%

דמי ניהול

ב-2013 נכנסה לתוקפה רפורמה שקבעה תקרה לדמי הניהול שניתן לגבות באפיקי החיסכון הפנסיוני. בקרנות פנסיה ניתן לגבות עד 0.5% מהצבירה ועד 6% מההפקדות.[11] דמי ניהול כאלה יביאו לפגיעה כוללת בחסכון הפנסיה בשיעור של 16%. היות ופנסיה ממוצעת יכולה להגיע לסכום של מעל מיליון ש"ח, פרוש הדבר שכל חוסך משלם סכומים של מאות אלפי שקלים לחסכון הפנסיוני. ארגוני עובדים גדולים כמו חברת החשמל, הבנקים והתעשייה האווירית, זוכים בהנחה ניכרת על דמי הניהול שהם משלמים [12]

השיעור הממוצע של דמי הניהול מתוך הנכסים עמד בשנת 2013 על 3.66%. דמי הניהול מתוך ההפקדות עומדים בממוצע על 0.31%. אף כי אחוז זה נראה קטן, יש לשים לב שמדובר על אחוז על ההפקדות ולכן השלכותיו על סכום הקרן הוא גדול מאד. גבר שמתחיל לעבוד בגיל 24 ויפרוש בגיל 67[13] יוכל לחסוך באופן תאורטי במשך 43 שנה. היות דמי הניהול על הפקדות נגבים בצורה חודשית, הם צוברים ריבית-דריבית.

הבדל בין דמי ניהול על הנכסים בין 5% ל-2% על הנכסים, ודמי ניהול על ההפקדות מ-0.5% ל-0.25% יכול להגיע עבור חוסכת שמתחילה לעבוד בגיל 30 ופורשת בגיל 64 עם שכר נמוך, להפרש של 100 אלף ש"ח בחסכונות (שעומדים על כ-1.1 מיליון ש"ח) שמתורגמים להבדל של כ-700 ש"ח בתשלום הפנסיה החודשי. [14]

החל מ-2104 בביטוחי המנהלים וקופות הגמל ניתן לגבות עד 1.05% מהצבירה ועד 4% מההפקדות, בקרנות ההשתלמות מותר לגבות עד 2% מהצבירה ולא ניתן לגבות דמי ניהול על ההפקדות. [15] דמי ניהול בענפים אלה עלולים לגבות כ-30% מהחסכונות.[16]

פירמות בשוק הביטוח, הפנסיה והפיננסים

חברות ביטוח

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - שוק הביטוח בישראל

שוק חברות הביטוח בישראל הוא שוק אוליגופולי שבו 5 חברות ענק השולטות ברוב השוק: אלו כוללות את קבוצת מגדל, קבוצת כלל, קבוצת הפניקס, קבוצת הראל וקבוצת מנורה. נכון לשנת 2012 כלל חברות הביטוח בישראל ניהלו נכסים בשווי 344 מיליארד דולר, כאשר 5 קבוצות אלה ניהלו כ-90% מסך הנכסים המנוהלים. [1]

  • מגדל אחזקות ביטוח ופיננסים היא חברת אחזקות וביטוח מהגדולות בישראל המחזיקה בשורה של חברות הפועלות בתחום הביטוח והשירותים הפיננסיים. נכון לשנת 2012 היא קבוצת הביטוח-פיננסים הגדולה בישראל עם נכסים מנוהלים בסך 86 מיליארד ש"ח, שהם 25% מהשוק.[1] חברת בת עיקרית שלה היא מגדל חברה לביטוח בע"מ . חברות בת בולטות נוספת, המוחזקת על ידי מגדל אחזקות מאז שנת 2001, הינן בית ההשקעות מגדל שוקי הון וחברת החיתום מגדל חיתום וקידום עסקים. נכון לינואר 2011, למגדל יותר ממיליון ושבע מאות אלף מבוטחים, 1,600 סוכני ביטוח ו-4,000 עובדים. היא היתה בבעלות אסיקורציוני ג'נרלי, חברת הביטוח הרביעית בגודלה בעולם, ובשנת 2012 היא נמכרה לשלמה אליהו.
  • כלל החזקות עסקי ביטוח בע"מ היא קבוצת הביטוח, פנסיה והפיננסים מהגדולות בישראל. לקבוצה נתח שוק של כ-21% משוק הביטוח בישראל והיקף הנכסים המנוהלים על ידה עומדים, נכון לשנת 2012 על 75 מיליארד שקלים.[1] החברה נמצאת בשליטת איי די בי חברה לאחזקות המחזיקה בכ-56% ממניותיה, ודרכה קשורה אל נוחי דנקנר. בנק הפועלים מחזיק בכ-10% נוספים ושאר המניות מוחזקות בידי הציבור ונסחרות בבורסה לניירות ערך בתל אביב. הקבוצה מחזיקה בחברות ביטוח, סוכנויות ביטוח, קרנות פנסיה, קופות גמל, קרנות השתלמות, חברות למתן אשראי וחברות לניהול נכסים פיננסיים. בקבוצה, הפועלת בארץ ובעולם מעסיקה למעלה מ-3,500 עובדים והיא פועלת עם כ-2,000 סוכני ביטוח.
  • הפניקס חברה לביטוח בבעלות קבוצת דלק שבשליטת יצחק תשובה היא החברה השלישית בגודלה בתחום הביטוח. נכון לשנת 2012 היא מנהלת נכסים בסך 64 מיליארד ש"ח, שהם 18% מהשוק. [1]
  • הראל השקעות בביטוח ושירותים פיננסים היא קבוצת הביטוח השלישית או הרביעית בגודלה בישראל‏‏‏‏‏ בעלת נתח שוק של כ-16%, סך הנכסים המנוהלים על ידי הקבוצה הסתכם ב-55 מיליארד ש"ח, נכון לשנת 2012.[1] הקבוצה היא הגדולה והמובילה בישראל בביטוחי בריאות, השנייה בגודלה בענפי הביטוח הכללי (non-life) והשלישית בגודלה (בהיקף פרמיות) בביטוח חיים‏‏‏‏.
  • מנורה מבטחים החזקות בע"מ נתח השוק של מנורה בתחום הביטוח הוא כ-9% מסך הפרמיות הנמכרות בישראל, נתון המציב אותה במקום החמישי בשוק הביטוח הכללי. לרשותה עומדים כ-1,200 אנשי ביטוח. ובעלת נכסים מנוהלים ב-31 מיליארד ש"ח, נכון לשנת 2012. [1] מחזיקה את מנורה מבטחים פנסיה, מנהלת את קרן הפנסיה "מבטחים החדשה", שהיא קרן הפנסיה הגדולה בישראל המאפשרת הצטרפות של עמיתים חדשים. בעקבות רכישת מנורה את "מבטחים חדשה", הפכה מנורה לחברת הביטוח השלישית בגודלה בענף ביטוחי החיים והפנסיה, עם שיעור של למעלה מ-21% הן בנכסים והן בפרמיות. עם היקף נכסים כולל בענף הפנסיה 12 מיליארד ש"ח ומחזור פרמיות של 2.1 מיליארד ש"ח.

מלבד 5 חברות אלה יש עוד חברות ביטוח כמו ביטוח ישיר (מנהלת נכסים בסך 6 מיליארד ש"ח), איילון (7 מיליארד ש"ח), אליהו (5 מיליארד ש"ח) והכשרת היישוב (5 מיליארד ש"ח). [1]

בתי השקעות

בתי ההשקעות בישראל מנהלים השקעות קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, וקרנות פנסיה בסך נכסים כולל של 543 מיליארדי שקלים נכון לשנת 2012. [2] שוק זה הוא פחות ריכוזי משוק הביטוח כאשר 5 החברות הגדולות בשוק שולטות על 64% מהשוק. כמו כן יש לשים לב לקשרים בין חברות אלו לחברות ביטוח ישראליות שלפעמים קשורות אליהן.

  • פסגות בית השקעות בע"מ הוא בית השקעות הגדול בישראל. החברה עוסקת בניהול קופות גמל, קרנות השתלמות, קופות מרכזיות לפיצויים, קרנות פנסיה, קרנות נאמנות, תעודות סל, קרנות גידור, ניהול תיקים וברוקראז'. החברה הוקמה על ידי בנק לאומי. בסוף 2010 עברה השליטה בה לקרן אייפקס פרטנרס. נכו לשנת 2012 החברה מנהלת כ-138 מיליארד ₪ בנכסים פיננסים, שהם 25% מכלל השוק, ומעסיקה כ-854 עובדים. [2]
  • אקסלנס נשואה החברה נוסדה בשנת 1992, בשנת 2003 נרכש בית השקעות הוותיק "נשואה זנקס" ומוזג לתוך קבוצת "אקסלנס" שבבעלות יצחק תשובה. נכון לשנת 2102 החברה מנהלת כ-61 מיליארד ₪ בנכסים פיננסים, שהם 11% מנתח השוק, ומועסקים בה כ-588 עובדים.[2] הבעלות על החברה מתחלקת בין: מייסדים ומנהלים - 10%, חברת הפניקס אחזקות - 78%, והציבור - 12%.
  • דש בית השקעות בבעלות דש איפקס נכון לשנת 2012 מנהלת כ-58 מיליארד ש"ח, שהם כ-10% משוק ההשקעות. ומעסיקה 440 עובדים [2]
  • כלל פיננסים בבעלות קבוצת כלל החזקות עסקי ביטוח שמוחזקת על ידי חברת אי.די.בי. נכון לשנת 2102 היא מנהלת נכסים בסך 49 מיליארד ש"ח שהם 9% מנתח השוק ומעסיקה 360 עובדים.[2]
  • מיטב בית השקעות נכון לשנת 2102 מנהלת כ-43 מיליארד ש"ח, שהם 8% מנתח השוק, ומעסיקה 421 עובדים. [2]

מלבד חברות אלה יש עוד חברות בינהן: [2]

  • אינפניטי בית השקעות מנהלת 25 מיליארד ש"ח.
  • אי.בי.אי מנהלת כ-25 מיליארד ש"ח שהם 4% מהשוק,
  • הראל פיננסים מנהלת 24 מיליארד ש"ח
  • מגדל שוקי הון בבעלות חברת הביטוח מגדל. מנהלת כ-19 מיליארד ש"ח שהם 3% מהשוק,
  • אלטשולר שחם מנהלת כ-18 מיליארד ש"ח שהם 3% מהשוק,
  • מנורה מבטחים פיננסים מנהלת כ-18 מיליארד ש"ח שהם 3% מהשוק,

בעיות וביקורת

תת חסכון לפנסיה

בכל העולם המערבי, וכיום גם במדינות נוספות כגון סין יש חשש מפני משבר בתחום הפנסיה. זאת בשל שילוב של ירידה בכמות הילדים למשפחה (מעבר דמוגרפי), התארכות משך החיים הממוצע, וכן אי-בטחון גובר בשוק העבודה.

הפנסיה, הונהגה לראשונה בשנת 1880 על ידי הקנצלר הראשון של גרמניה, אוטו פון ביסמרק, שרצה למשוך חיילים לצבאו. גיל הפרישה לפנסיה נקבע על ידו ל-65 שנה, אך בתקופה זו תוחלת החיים הממוצעת בלידה עמדה על 50 שנה ורק אחוזים מעטים מהאוכלוסייה הגיעו לגיל פרישה. בשנת 1958 תוחלת החיים בישראל הייתה 67. פחות מ-30% מהאוכלוסייה הגיעה לגיל 70, פחות מ-15% הגיעו לגיל 80% ופחות מ-2% הגיעו לגיל 90, קצב הילודה היה 3 ילדים למשפחה. כיום (2014) תוחלת החיים בישראל בלידה עומדת על כ-80 שנה בממוצע. 90% מהעובדים מגיעים לגיל פרישה, ומעל 20% מהם יגיעו לגיל 90%. במקביל מספר הילדים למשפחה ירד ל-2.3 ילדים. פרוש הדבר הוא שיש פחות צעירים ביחס למבוגרים יחסית למה שהיה בעבר, וכן שהאדם הממוצע באוכלוסייה מזדקן וחי שנים רבות יותר לאחר גיל הפרישה.

לפי המשנה למפקח על הביטוח במשרד האוצר, ניר כהן, הציבור בישראל חוסך פחות מידי כסף לפנסיה. הדבר נובע משני גורמים. הגורם הראשון הוא שגובה אחוז החיסכון נקבע בשנות ה-80 כך שההפרשות המקובלות לפנסיה עומדות על כ-17.5% מהשכר. אחוז זה מהשכר נקבע כאשר תוחלת החיים הייתה נמוכה יותר (והחלו לעבוד בגיל צעיר יותר), כך שהוצאות הפנסיה היו נמוכות יותר. הגורם השני הוא שהנחת החיסכון לפנסיה מניחה תקופת עבודה של 40 שנות חיסכון רצופות, אלא שכיום שוק העבודה הוא נייד יותר - עובדים עוברים בין יותר משרות במהלך חייהם וכתוצאה מכך יש תקופות של ביטוח נמוך או העדר ביטוח. להערכת ניר כהן, הפנסיה הממוצעת שתשולם תעמוד על 50% מהשכר האחרון ולא על 70% מהשכר כפי שמקובל להניח.[17]

היבטים אחרים שעלולים להקשות על מבוטחים הם דמי ניהול גבוהים, והתנהלות לקויה של הגופים המוסדיים שגורמים להקטנת שיעור הפנסיה, וכן נושאי קיימות (ראו בהמשך). בנוסף תמריצים להקטנת החיסכון הפנסיוני כגון תרבות הצריכה ופרסום ללקיחת הלוואות גורמים להקטנת אחוז החיסכון בקרב משקי בית.

דמי ניהול גבוהים

לטענת פורום החוסכים לפנסיה, הגופים המוסדיים, שמנהלים את ההשקעות, מושכים דמי ניהול גבוהים מקרנות הפנסיה. מבדיקה שערך הפורום נמצא שאין קשר בין גובה דמי הניהול לבין תשואות הקרנות. כאמור חלק מדמי הניהול מצטברים בשיטה של ריבית-דריבית ולכן מגיעים לסכומים של מאות אלפי שקלים ובין 10-30% מסך החיסכון.

לטענת מירב ארלוזורוב, דמי הניהול בחברות הביטוח גבוהים יותר בהשוואה לדמי הניהול בקרנות הפנסיה. גם כשמדובר בהפרשים קטנים באחוזים, מדובר למעשה בסכומי כסף גדולים כשאלה מצטברים על פני שנים. [18]

לטענת עירן פאר מהעיתון גלובס, דמי הניהול בקופות הגמל ובקרנות ההשתלמות התייקרו מאז רפורמת בכר. חברות הביטוח קנו את הקרנות והעלו את דמי הניהול. בין 2006 ל-2010, עלו דמי הניהול בקרנות בכ-73%.[19]

ניגודי אינטרסים של סוכני ביטוח

סוכן ביטוח הוא מוסד שאמור לייצג את האינטרסים של המבוטח מול חברת הביטוח. תפקיד זה נחשב כחשוב בעולם הביטוח משום שהמוצר הנמכר הוא מסובך להבנה (לדוגמה להבין אילו מקרים מכוסים על ידי פוליסת הביטוח).

לטענת פורום החוסכים לפנסיה, ולטענת גורמים נוספים, לסוכני הביטוח בישראל יש אינטרסים מנוגדים לחוסכים היות והם מרווחים מדמי הניהול הגבוהים. לטענת המשנה למפקח על הביטוח באוצר, ניר כהן, סוכני ביטוח נהגו עד שנת 2008 כסוכני מכירות של חברות הביטוח ופחות כמייצגים של האינטרסים של הלקוחות. לטענתו, חקיקת חוק הייעוץ יאלץ את סוכני הביטוח לתפקד יותר כסוכנים של הלקוחות שלהם. [20]

התנהלות לקויה של הגופים המוסדיים

חלק מהגופים המוסדיים נשלט על ידי בעלי הון שלהם יש גם חברות ריאליות, כמו חברות נדל"ן, חברות דלק חברות תקשורת וכו', בעלי ההון הבולטים בכך הם יצחק תשובה דרך קבוצת דלק ונוחי דנקנר דרך קבוצת אי.די.בי.

הטענה היא כי הגופים המוסדיים קונים אגרות חוב ללא ערבויות מתאימות מהחברות הריאליות, ואם יש בעיית החזר על אגרות חוב אלה, מי שסופג את ההפסד הוא ציבור המבוטחים. כמו כן, בעלי ההון שהם בעלי השליטה בחברות ציבוריות ריאליות מחלקים את רווחי החברות כשכר לעצמם ולמנהלים קרובים להם ולא לבעלי המניות והאג"חים, ובכך פוגעים פגיעה נוספת בציבור החוסכים.

תת מימוש של ביטוחים

מספר גורמים כמו מירב ארלוזורוב מעיתון דה מארקר, החשב הכללי לשעבר ירון זליכה והמשנה למפקח על הביטוח באוצר, ניר כהן טוענים כי קיימת בעיה במימוש תביעות של מבוטחים במקרים של תאונה או מחלה קשה. במקרים רבים חברות הביטוח מקשות על מתן הפיצוי לנפגע. הנפגעים הם רק אחוזים בודדים מתוך האוכלוסייה, הם מנסים להתמודד מול חברות הביטוח לבד, הם במצב נפשי או משפחתי או כספי קשה, אין להם היכרות עם המוצרים הביטוחיים ועם זכויותיהם, חברות הביטוח לא מנדבות מידע למבוטח על זכויותיו, ולעיתים ללקוחות אין סוכן או גורם מקצועי שמייצג אותם מול חברות הביטוח, במיוחד בשלב הקניה. זהו מקרה פרטי של כשל שוק מסוג מידע א-סימטרי, שאמור לקבל מענה על ידי סוכני ביטוח, אלא שגם בתחום זה קיימת בעיה (ראו סעיף).

חברות הביטוח משקיעות בשיווק בהקשר של מכירת הביטוח, אבל אין בהן תחרות בהקשר של מימוש זכויות המבוטח, ובהעדר לחץ צרכנים, רובן מנסות להקטין למינימום את התשלומים למבוטח או מנסות להתחמק מביטוח בכלל.[21]

לדוגמה, מי שרכש פוליסה של אובדן כושר עבודה לעיסוק ספציפי ועבר תאונה, יכול לצפות לקבל את הביטוח שלו, אלא שקיים סעיף בפוליסות שמחייב אותו לעבור תהליך שיקום כתנאי לתשלום הביטוח. הדרישה לשיקום מכוונת לכך שהמבוטח יוכל לעסוק בכל מקצוע, ולא רק במקצוע שלו, דבר שפרושו אובדן הכנסה ניכר.[22]

קופות הפנסיה נוטות להיות נדיבות יותר כלפי המבוטחים שלהם ולשלם בקלות רבה יותר במקרה של תביעה מוצדקת [23]

אי התחשבות בהיבטי קיימות

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - פנסיה ירוקה

תהליכים ארוכי טווח עלולים לגרור התייקרות של שירותים ומוצרים בעתיד בהשוואה למחירם בהווה, כך שתידרש פנסיה גבוה עוד יותר ממה שמקובל לחשוב. גידול אוכלוסיית ישראל עלול להוביל להתייקרות הדיור, המזון, החשמל, הדלק והמים, ושל שירותים ומוצרים אחרים (שמושפעים מהתייקרות הוצאות הדיור, החשמל והדלק). באופן דומה שיא תפוקת הנפט והתייקרות אנרגטית עלולים לייקר מוצרים כמו דיור, מזון, תחבורה, מוצרי צריכה, ביגוד ועוד גם בהנחה של ייצוב אוכלוסין. גם הידלדלות חומרי גלם עלולה לגרור התייקרות דומה.

העדר חובת פנסיה על עצמאים

העדר חובת פנסיה על עצמאים גוררת מצבים שבו חלקם חוסכים פחות מידי כסף ומגיעים לגיל פרישה ללא פנסיה מספקת. הסיבות לתת השקעה בביטוח פנסיה בהעדר חובת פנסיה מנותח במאמר מפורסם מאת הכלכלן דיוויד לייבסון על היוון היפרבולי בשם "גולדן אגס".

זהו מצב דומה למצב שבו אנשים הקרובים לגיל הפרישה בוחרים אפיק פנסיה בסיכון גבוה, כך שחלקם נותרים עם כמות פנסיה בלתי מספקת בהתקיים הסיכון. למצב זה קיים פתרון של "המודל הצ'יליאני בביטוח" שמגביל את מידת הסיכון לפי גיל המבוטח ומצבו הכספי.

פיקוח לקוי על תחום הביטוח

ירון זליכה טוען כי יש בעיה בתחום הפיקוח על הביטוח. בעוד שהפיקוח על הבנקים הוא ענף, עמוק ואפקטיבי, הפיקוח על הביטוח הוא קטן יותר ובעל השפעה חלשה יותר.

ראו גם


קישורים חיצוניים

פעילות ומידע

כלי השוואה

כתבות

הערות שוליים

ישראל

נושאים: אוכלוסיית ישראל - משאבי טבע בישראל - משק האנרגיה בישראל - גז טבעי בישראל - משק המים בישראל - חקלאות בישראל - כלכלת ישראל - חוק ההסדרים - לובי פוליטי בישראל - משפחות ההון בישראל - הפרטה בישראל - אי שוויון בישראל - בנקאות בישראל - פנסיה בישראל - תחבורה בישראל - תחבורה ציבורית בישראל - פרבור בישראל - זיהום מים בישראל - זיהום אוויר בישראל - אנרגיה מתחדשת בישראל - מערכת החינוך בישראל - מערכת הבריאות בישראל - כלכלת המחר - צמיחה ירוקה לישראל - תוכנית אב ארצית לפיתוח מקיים


ביזור וריכוזיות

רקע: שוק חופשי - שוק תחרותי - כשל שוק - מונופול - אוליגופול - מונופסון - תאגיד - תאגיד רב-לאומי - יתרונות לגודל - מינוף פיננסי - חברת פירמידה - סיכון מוסרי - מונופול טבעי - קשרי הון שלטון - קפיטליזם של מקורבים‏ - שחיתות - לובי פוליטי - תעמולה - הפרטת המחקר - תרבות הצריכה - גלובליזציה - תביעת השתקה - התיישנות מכוונת - עוני - אי שוויון כלכלי - מלכודת עוני - ניידות חברתית

Movie poster the corporation.jpg

דוגמאות: שוק הרכב העולמי - חברות הטבק - משפחות ההון בישראל - בנקאות בישראל - פנסיה בישראל - איי.די.בי. - האחים עופר - מונסנטו - נסטלה - משפט מקלייבל - חוק ההסדרים - גז טבעי בישראל

כלים לשינוי: הגבלים עסקיים - כלכלה דמוקרטית - כלכלה מקומית מקיימת - קואופרטיב - בנק שיתופי - מטבע משלים - מטבע קהילתי - כלכלה שיתופית - מכפיל מקומי 3 - מס טובין - פשטות מרצון - נתונים פתוחים - כנסת פתוחה - קוד פתוח - חומרה פתוחה

אישים וארגונים: אדם סמית - ארנסט פרידריך שומכר - יוזף שומפטר - ג'ון קנת גלבריית - אמרטיה סן - הא-ג'ון צ'אנג - דייוויד קורטן - ג'ושוע קארלינר - ונדנה שיווה - לואיג'י זינגלס - החלום האמריקאי החדש - SourceWatch

ספרים וסרטים: קטן זה יפה -הדינמיקה של הקפיטליזם - כשתאגידים שולטים בעולם - סופו של הליברליזם המפסידני - אומת המזון המהיר - מכונת הארגון (ספר) - הלוגיקה של פעולה קבוצתית - נו לוגו - בולו'בולו - התאגיד - הפרסומת והאגו - סיפורם של הדברים