פרדוקס ג'בונס

זהו מושג בסיסי בכלכלה בת-קיימא.

פרדוקס ג'בונס (Jevons Paradox) הוא פרדוקס הקשור בהתייעלות אנרגטית ובמשאבים, לפיו בניגוד לאינטואיציה ולמוסכמה הכלכלית, כאשר מגדילים את יעילות השימוש במשאב, השימוש בו עולה.

הפרדוקס קרוי על שם הכלכלן הבריטי ויליאם סטנלי ג'בונס שחי במאה ה-19. ג'בונס הבחין שצריכת הפחם בבריטניה עלתה לאחר השיפור במנוע הקיטור של תומס ניוקמן על ידי ג'יימס וואט. בגלל שהשימוש בדלק הפך יעיל יותר, הדרישה עלתה. ג'בונס הגיע למסקנה שכאשר פיתוחים טכנולוגיים משפרים את היעילות של השימוש במשאב מסויים, הצריכה הכוללת ממשאב זה גדלה, במקום לרדת.

שם כללי יותר למנגון זה הוא Rebound Effect או אפקט ההדיפה לאחור (לוחצים בכיוון אחד, אבל התוצאה היא הפוכה). זהו כינוי כללי למספר מנגנונים שיכולים לגרום להקטנת החסכון באנרגיה (ואף להגברת ההוצאה האנרגטית) בעקבות שיפור טכנולוגי להגברת היעילות האנרגטית.

אפשר להדגים את פרדוקס ג'בונס באמצעות צריכת דלק במכונית. אם מישהו קונה מכונית חדשה הצורכת פחות דלק מאשר המכונית הישנה שלו, ייתכן שהוא יקנה למעשה יותר דלק היות וכעת זול יותר לנסוע מאשר בעבר, והוא יבצע יותר נסיעות.

פרדוקס זה יכול להציב בעיות בפני הנסיונות העתידיים שלנו לחסוך באנרגיה או במשאבי טבע. לדוגמה, אם נהפוך את הבתים או את כלי הרכב לחסכוניים יותר באנרגיה (שימור אנרגיה), פרדוקס ג'בונס עלול לגרור שימוש מוגבר באנרגיה כתוצאה מכך.

ויכוח על פרדוקס גב'ונס

לאון ברוקס (Len Brookes), והנרי סטדנרטס (Harry Saunders) הוציאו מספר מאמרים שבהם הם מביאים טענות בעד פרדוקס ג'בונס. ברוקס עסק בנושא בשנות ה-70 של המאה ה-20, הן ברוקס והן סטדנרטס עסקו בשאלות האם שימור אנרגיה והתייעלות אנרגטית יכולים להגביר את הפליטות של גזי חממה ולהגביר את ההתחממות העולמית. במאמרים משנות ה-90 בעיקר ועד השנים האחרונות.

סטדנרטס פרסם ניסח בשנות ה-90 מאמר שניסה להגדיר את Khazzoom–Brookes postulate שמתייחסת לנושא של צמיחה כלכלית בתאוריה הנאו קלאסית.

מאמר של Steve Sorrell מינואר 2009 מערער על הממצאים של ג'בונס, ברוקס וסטנדרטס וטוען שיש בהם מספר חולשות אמפיריות ותאורטיות. המאמר מנסה להבהיר את השאלות שהפרדוקס ג'בונס מעלה לכלכלה הנאו קלאסית, ועל נקודות השוואה בין בית הספר הביו פיזי של הכלכלה אקולוגית לבין תומכי הפרדוקס. סורל טוען שהראיות לקיום של פרדקוס ג'בונס אינן חד משמעיות, אך הוא גם טוען שאפקט ה"ריבארונד" (הפרדקוס) משחק תפקיד מהותי ורחב יותר בכלכלה מאשר בדרך כלל נהוג לחשוב, וכי לאנרגיה יש תפקיד חשוב בשיפור היעילות ובצמיחה כלכלית - תפקיד שבדרך כלל מתעלמים ממנו. ^[1]