קפיטליזם

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
(הופנה מהדף קפיטליסטים)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קפיטליזם (באנגלית: Capitalism) הוא אידאולוגיה ופילוסופיה וכן מערכת כלכלית-פוליטית חברתית ותרבותית שבה אמצעי הייצור נמצאים בבעלות פרטית ומופעלים לשם השגת רווח, בדרך כלל בשווקים תחרותיים או במשק מעורב. הכנסה במערכת הקפיטליסטית מגיעה לפחות מ-2 אפיקים נפרדים שהם רווחים ושכר. יש המחשיבים את הרנטה - הכנסה שבאה כתוצאה משליטה במשאב טבעי - כאפיק הכנסה שלישי. בכל מקרה רווח הוא מה שמתקבל תודות לשליטה על אמצעי הייצור על ידי אלו אשר מספקים את ההון קפיטל) ומשתמשים בו בהצלחה כך שההכנסות ממכירת מוצרים גדולות יותר מהוצאות הייצור. בחלק מהמקרים משתמשים ברווחים כדי להרחיב יוזמה עסקית כלשהי, דבר שיכול להוביל להגדלת כמות המשרות והעושר. שכר הוא התשלום המקובל בתמורה להספקת שירותים ליזמים בעלי ההון, שירות שידוע גם בתור עבודה. בדרך כלל העובדים אינם הבעלים של היוזמה העסקית ולכן יש קשר חלש יותר בין תגמול העובדים לבין רווחי הפירמה.

אדם סמית, אשר ספרו עושר העמים נתן הסברים רבים להתפתחות הכלכלה הקפיטליסטית, ואת הסיבות להצדקת הקפיטליזם מסיבה מוסרית וכדרך לשיפור הרווחה החברתית.

אין הסכמה על ההגדרה המדוייקת של המונח "קפיטליזם", או על הדרך שבו ניתן להשתמש במונח כקטגוריה היסטורית. עם זאת יש הסכמה כי בעלות פרטית על אמצעי הייצור, הפקת מוצרים ושירותים לשם רווחים בשוק, וכן מחירים ושכר הם מרכיבים של הקפיטליזם. המונח קפיטליזם יכול להתאים למספר תקופות היסטוריות, אבל מקובל לראות בקפיטליזם מערכת שהתפתחה בזמן המהפכה התעשייתית החל מהמאה ה-18 באנגליה ולאחר מכן התפשטה לאירופה ולשאר מדינות העולם. ליברלים קלאסיים כמו מיזס, ראנד ורוטבנד מגדירים קפיטליזם כמערכת שוק שאין בה התערבות ממשלתית שוק חופשי ולפי הגדרה זו כיום אין קפיטליזם - לטוב או לרע, בעוד שמרקסיסטים, סוציאליסטים, סוציאל-דמוקרטים וזרמים אחרים שנמצאים מחוץ לקפיטליזם, מגדירים את הקפיטליזם כקואליציה בין המדינה לבין בעלי ההון - הקפיטליסטים (שם שמתאר גם את תומכי הקפיטליזם). יש המגדירים קפיטליזם כמערכת שנשלטת על ידי ההיגיון של צבירת הון, בלי קשר לשאלה של מי הבעלים החוקיים של הון זה.

המשך המאמר מתייחס לקפיטליזם בהגדרתו הרחבה - כלומר כמערכת שבה רוב מאפייני הקפיטליזם קיים, ולא לקפיטליזם של שוק חופשי שהיא ההגדרה המצומצמת יותר.

סוגים שונים של קפיטליזם

קיימים סוגים שונים של קפיטליזם והבחנות בין סוגי קפיטליזם שונים.

  • מרקנטיליזם - בצורה זו עסקי המדינה היו מעורבים באופן הדוק עם העסקים הפרטיים. המטרה של המרקנטיליזם הייתה להגביר את סחר החוץ ולשפר את הייצוא. בתקופת האימפריאליזם האירופי, היה מונופול של מדינות על צבאות והפעלת אלימות - כך כבשו תאגידים אירופאים את הודו ואת אינדונזיה באמצעות שכירי חרב וצבאות פרטיים.
  • קפיטליזם של שוק חופשי - מערכת קפיטליסטית שבה מעורבות המדינה היא מינימלית, ומבנה השוק והפירמות קובעים באמצעות היצע וביקוש את המחיר בשווקים. היוזמות העסקיות הן בבעלות פרטית ותפקיד הממשלה מצומצם לשמירה על זכויות הקניין. תומכים של קפיטליזם שוק חופשי נקראים לפעמים ליברטנים, ולרוב רואים בצורות אחרות של קפיטליזם, קפיטליזם שאינו "טהור" מספיק, ולכן מגיע לפתרונות לא אופטימליים.
  • קפיטליזם של משק מעורב - מערכת שבה יש הן בעלות פרטית והן בעלות ציבורית על אמצעי הייצור, וכן רגולציה והתערבות של הממשלה במסחר בשוק על ידי מיסים, תקנות, סובסידיות וקביעת גבולות של בעלות וקניין. רוב כלכלות העולם נמצאות כיום במצב זה.
  • קפיטליזם תאגידי - בקפיטליזם תאגידי חלק גדול מההחלטות הכלכליות נקבע לא בשווקים על ידי צרכנים ולא על ידי אזרחים או ממשלות, אלא על ידי תאגידים גדולים בעלי מבנה היררכי. לתאגידים אלה השפעה ניכרת על הממשלה, אמצעי התקשורת, מערכות החינוך, התרבות, שוק העבודה, שוקי ההון ועוד. הוגים כמו דיוויד קורטן רואים קווי דמיון בין קפיטליזם תאגידי לבין כלכלות ריכוזיות אחרות כמו ברית המועצות.

רקע

לפני הקפיטליזם והמהפכה התעשייתית המסחר היה מצומצם מאוד. סיבה מרכזית לכך היא עלויות גבוהות, מחסור באנרגיה וביקוש נמוך. רוב האנשים חיו ביחידות אוטרקיות שהתבסס על חקלאות, וניצול משאבי טבע מקומיים (כריתת עצים, חציבה, דייג וצייד) לשם קיום עצמי, ועם משאבי טבע ואנרגיה מצומצמים בהרבה מהיום. חלק גדול מהאנשים עבדו בחקלאות ורק אליטה קטנה התקיימה ממקצועות אחרים כמו סוחרים, נפחים, אומנים וכו'. במצב זה כוח הקנייה הפנוי של אנשים היה מצומצם ולכן הביקוש לכלל הסחורות, המוצרים והשירותים היה מצומצם.

מסחר במוצרים וסחורות התקיים בעיקר בקניית מוצרים של אומנים (כמו נגרים, אורגים, טווים, חייטים, נפחים, סנדלרים, קדרים, נפחי זכוכית) וכן בקניית חומרי גלם וחומרי ביניים (בד, צמר, בורסקאים, מכירת מתכות, אבן, זכוכית ועוד). הייצור היה יקר, נוצרו מעט מוצרים ואלו נועדו להחזיק זמן רב. אנשים השקיעו מאמץ גדול בשמירה על מעט הציוד שיש להם. תחום מסחר נוסף היה בייבוא סחורות מרוחקות שלא ניתן לייצר אותם באופן מקומי לדוגמה עץ ארז מלבנון, שיש מאיטליה, צמר מאנגליה, תבלינים וכו'.

המסחר בסחורות ובמוצרים הוגבל גם בגלל הקושי לקיים אותו. סיבה אחת לכך היא עלויות עסקה - היה קשה ומסוכן להעביר סחורות ממקום אחד לשני. דבר זה נבע בגלל צירוף של שודדים, מזג אוויר, דרכים גרועות, מכס, מעילה של סוכנים מרוחקים, מערכות חוק ומטבע שונות ועוד.

המסחר בשירותים הוגבל הן בגלל קיום של עבדים וצמיתים והן בגלל שרוב האוכלוסייה הייתה ענייה יותר ולא יכלה לשלם תמורת שירותים. השירותים הנפוצים בתשלום היו מיילדות, מיינקות, אומנות, כובסות, משרתות ומשרתים, וכן היו זונות וחיילים. שירותים יקרים יותר לאוכלוסייה מצומצמת יותר היו רופאים, עורכי דין, כוהני דת, אדריכלים, מדענים, ונווטים. רוב השירותים האלה הוענקו לעשירים או שניתנו על בסיס כלכלת קהילה, סחר חליפין, וקשרים אישיים ולאו דווקא במסחר מסודר.

גם שווקים אחרים היו בלתי קיימים או קטנים מאוד. במיוחד הדבר נוגע ליכולת לסחור בשטחי קרקע, בעובדים בהון פיננסי וכן בידע ומידע. שטחי קרקע היו נחלת אבות, עברו כתוצאה מכיבוש או כוח פוליטי, והיו חוקים רבים שהגבילו את היכולת לקנות ולמכור אותם. רוב האנשים עבדו בחקלאות ושמרו על אדמותיהם.

החקלאות הנפוצה פירושה גם שרוב האנשים לא ידעו לקרוא, הכשרה של עובדים לקחה זמן רב ובוצעה במסגרת העבודה בחיקוי אחרים. רוב האומנים היו מאוגדים בגילדות שהבטיחו פרנסה לבני משפחה ולמוכשרים מועטים ומנעו העברת הידע והגדלת מספר האומנים כדי לשמור על שכר גבוה. היה קשה לחפש ולהשיג עובדים מיומנים. גם ההון הפיננסי היה מוגבל ויקר יותר ורתימה שלו לצרכים עסקיים התבססה בעיקר על יכולת הלוואה על בסיס הכרות אישית. זרימת המידע היתה איטית וקשה יותר לפני עידן הטלגרף, העיתונות, הרדיו, הטלפון, והאינטרנט. גם הידע היה מצומצם יותר ולא עבר על בסיס מסחר אלה בעיקר בהכשרה אישית, בקשרי משפחה, גילדות, ומסדרים דתיים, כמות הספרים היתה מצומצמת יותר והגישה אליהם היתה קטנה יותר.

מאפיינים של הקפיטליזם

צמיחה כלכלית

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – צמיחה כלכלית
קיצור תולדות האנושות
מאת יובל נח הררי

בתוקפת הקפיטליזם גדל מאוד כושר הייצור של מוצרים ושירותים וכן של צריכת מוצרים אלה. תחת הקפיטליזם עלו צריכת האנרגיה לנפש, צריכת חומרי הגלם לנפש, ושימשו לזרם אדיר של מוצרים בני קיימא ומתכלים כמו בתים, בגדים, רהיטים, מזון וכן פיתוחים טכנולוגים שאיפשרו מוצרים ושירותים שלא היו קיימים קודם כמו רכבות, מכוניות, טיסה במטוסים, מחשבים, שירותי אינטרנט, טלוויזיה ועוד. המהפכה התעשייתית שליוותה את הולדת הקפיטליזם איפשרה לספק לחלק גדול מהאוכלוסייה מוצרים ושירותים רבים שלא היו ברשותו קודם לכן, וההחקלאות התעשייתית אפשרה להאכיל חלק גדול מהאוכלוסייה ולצמצם מאוד את הרעב ראשית בעולם המערבי ולאחר מכן גם בעולם בכלל, ובמקביל גרמה גם לגידול אוכלוסין.

הגידול בתוצרת הכלכלית התאפשר תודות למספר גורמים. שני גורמים חשובים הם רתימת דלק מחצבי למנועים שונים; הפקה זולה של חומרי גלם ושל דלקים מחצביים תודות לפיתוח טכניקות כרייה וזיקוק; דבר זה לא רק הוזיל את הפקת חומרי הגלם הא-ביוטים, אלא גם הוביל לגידול עצום של חומרים אלה ביחס לאוכלוסייה ונתן בסיס חומרי לכל יתר ענפי הכלכלה.

גורם חשוב אחר לצמיחה הוא מיכון החקלאות ושיפור הזנים שאיפשר הקטנת מספר העובדים בחקלאות והעברתם לתעשייה ולמסחר. הדלק מחצבי, מחצבי מתכת והטכנולוגיות של עיבוד המתכת איפשרו הכנסת מכונות ייצור ייעודיות (הון תעשייתי) שאיפשרו ביצוע עבודות ייצור בצורה מדוייקת ומהירה מאוד, והקטינו את הצורך בהכשרה ארוכה של עובדים ובכמות גדולה של עובדים כדי לייצר מוצרי תעשייה. דבר זה בלט במיוחד בתחום של נולי אריגה שהחליפו את האורגים המומחים באנגליה בתחילת המאה ה-19, ויצרו משבר חברתי מצד אחד (ראו לודיזם) והביאו לירידה חדשה של בדים ואריגים מצד שני. לצד היבטים אלה, הגידול התאפשר עקב שורה של נוהלים חדשים בייצור כמו התמחות כלכלית, חלוקת העבודה ולאחר מכן טכנולוגיות פס ייצור וניהול מלאים איפשרו הגדלה ניכרת של התפוקה לעובד במפעלי תעשייה שאיפשרו ייצור זרם גדול של מוצרים והוזלה של מוצרים אלה, כך שמוצרים שהיו בעבר נחלתם של מיעוט קטן באוכלוסייה, הפכו כעת לנחלת רוב התושבים המערביים.

הקפיטליזם דוחף את הגדלת הייצור והצמיחה במספר רמות. ברמה האישית, הוא מעודד עובדים להגדיל את התפוקה ואת ההכנסות מעבודה, ומעודד יזמים, אנשי פיננסים ובעלי משאבים להגדיל את הרווחים מהשכרה או ממכירה של הון, הוא גם מעודד יזמים לפתח יוזמות חדשות וממציאים לחשוב על רעיונות חדשים ולפתח המצאות. ברמת הפירמות, התחרות של הקפיטליזם מעודדת הגדלת יוזמות קיימות ופיתוח יוזמות חדשות בניסיון לפתח שווקים חדשים ולהשתלט על שווקים ישנים בניסיון להגדיל את הרווח. ברמת המדינה הגדלת הייצור (שיש לו ביקוש) והוזלה שלו, מאפשרת השקעה במחקר ובפיתוח (ראו בהמשך), מבטיחה יציבות כלכלית ופוליטית, ומשפרת את הסיכוי להשיג עוצמה צבאית ומדינית.

הצמיחה הכלכלית היא התשובה האידאולוגית של תומכי הקפיטליזם לבעיות של עוני, אי שוויון ובעיות חברתיות אחרות ומהווה תשובה הן להצדקת האידאולוגיה של הקפיטליזם והן לשם הפחתת מתחים חברתיים בתוך המדינה ובין מדינות. בקפיטליזם צמיחה כלכלית מזוהה עם קידמה.

המערכת הכספית שהתפתחה עם הקפיטליזם, בנקאות ברזרבה חלקית, דוחפת את כלל השחקנים בשוק להשקיע או להמר בכספם ביוזמות חדשות, שכן כסף אינו מהווה מכשיר טוב לחסכון לעתיד בגלל אינפלציה שמכרסמת בערכו במהירות. ההיסטוריון פרופ' יובל נח הררי, מעיר בספרו קיצור תולדות האנושות, כי אמון במשך הצמיחה בעתיד, מהווה את לב השינוי שהקפיטליזם הביא, וכי אמון זה מאפשר אשראי רב זול לעסקים וליחידים, בניגוד למערכות כלכליות מיושנות יותר. הצמיחה הכלכלית מאפשרת את יצירת האמון בעתיד, שכן במתן הלוואה עם ריבית יש צורך להאמין שהלווה יחזיר את הקרן ואת הריבית. היות והצמיחה הכלכלית מתקיימת, פירמות יכולות למכור יותר מבעבר, הפירמות מחזירות את ההלוואות למלווים. כך נוצר בסיס לעוד אמון בעתיד, עוד אשראי להשקעות, עוד השקעות בפועל, עוד מכירות ועוד צמיחה כלכלית.

החלשות השלטון וחיזוק זכויות הקניין

אחד הסממנים החשובים של הקפיטליזם היא ההקפדה על זכויות קניין. עד לקפיטליזם היו זכויות הקניין של אנשים מוגבלות. לגבי המעמדות הנמוכים, ממשלות ואצילים יכלו להחרים רכוש בקלות, ואנשים רבים במערכות פאודליות היו חסרי רכוש, או שהיו צמיתים ועבדים. עם הזמן הפכה הזכות להחזיק ברכוש ולהגן עליו לזכות רחבה יותר ויותר כולל החזקה והגנה על רכוש על ידי שחורים, יהודים, ונשים שבעבר לא הורשו לנהל רכוש או שהיו עליהם מגבלות שונות.

היבט חשוב עוד יותר מבחינת הקפיטליזם הוא היחס בין השלטונות לבין העשירים ובעלי ההון. בעבר מלכים יכלו להטיל מס שרירותי על אצילים ועשירים או להחרים את רכושם בקלות, בעיקר כדי לממן מלחמות. דוגמה למהלך כזה הוא מלך ספרד שהחרים את רכושם של היהודים. במסגרת הקפיטליזם הדבר הפך קשה יותר בגלל שורה של סיבות פוליטיות ופיתוח של מוסדות חברתיים. סיבה אחת היא חולשתם של מלכים באנגליה שהיו תלויים במעמד רחב של אצילים ועשירים (בניגוד לצרפת לדוגמה), בהמשך חוקים של זכויות אדם וזכויות רכוש, ונורמות דמוקרטיות הקשו על השלטון המרכזי להחרים רכוש ללא סיבה. דבר זה יצר תמריץ עבור בעלי הון להגדיל את רכושם והונם בלי חשש שהשלטון המרכזי יחרים את רכושם. מחקר של הכלכלן המוסדי דרון אסמוגלו מצא כי הקפדה על זכויות קניין היה אחת הסיבות המרכזיות להבדלים בצמיחה כלכלית בין מדינות שונות.

עם זאת אין בהכרח אכיפה שווה של הגנה על זכויות קניין בקפיטליזם. במסגרת הקפיטליזם עצמו היו תקופות שבהם חלק מהאנשים נחשבו בעצמם כרכוש - עבדים, ואחד הצידוקים לעבדות היה שאסור לפגוע בזכויות הקניין של בעלי העבדים. פגיעה ברכוש של מיעוטים לאומיים, מלחמות, הקמת מפעלים מזהמים בקרבת ישובים, תת אכיפה של חוקים מצד המשטרה, פגיעה מצד ארגוני פשע, הזנחה עירונית ופליטים יכולים לפגוע בצורה קלה או קשה בזכויות קניין של תושבים עניים יותר או בעלי כוח פוליטי נמוך יותר. זהו חלק מהיבט של אי שוויון פוליטי שממשיך להתקיים גם במסגרת הקפיטליזם והליברליזם. במיוחד קיים מתח בין זכויות הקניין של תאגידים גדולים רבים ובעלי מניות שלהם לבין אינטרסים רחבים של הציבור כמו שיקולי קיימות. לדוגמה פרשת אקסון מוביל שבה החברה בחרה לכאורה להסתיר מידע על הידע שלה על התחממות עולמית, ופעלה במקום זה כדי לתרום להכחשת אקלים.

פיתוח שווקים ומוסדות אחרים

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – שוק

הקפיטליזם פיתח מאוד את כל סוגי השווקים והרחיב את השוק להיות אחד מוסדות החברתיים החשובים ביותר לצד הממשלה. בצד זה הקפיטליזם האלה ופיתח בהדרגה מוסדות שונים לסיוע במסחר בתחומים רבים. הדבר כולל מוסדות כמו זכויות קניין, זכויות אדם, בתי משפט לאכיפת חוזים ופיתוח אומנות ניסוח החוזים, ראיית חשבון, פיתוח ושכלול של הכסף, בנקאות, ביטוח, תאגיד עסקי, בורסות, בתי ספר וגני ילדים, פנסיה, הסכמי סחר ואמנות בינלאומיות ועוד.

חנות ירקות ופירות בפריז. תמונה זו ממחישה את הפער בין תומכי הקפיטליזם לבין מבקריו. האידאל של הקפיטליזם הוא שוק משוכלל שבו יש מוכרים רבים קטנים רבים, כמו חנות זו, שבה הצרכן יכול להתרשם משפע ומגוון של פירות וירקות המוצגים בצורה מושכת עין ולב. עם זאת מדובר במידה רבה ברומנטיזציה. שווקים רבים, כולל שוק המזון העולמי, נשלטים על ידי מספר מצומצם של תאגידים רב לאומיים ורשתות בשוק אוליגופולי ולא על ידי חנויות משפחתיות. בעוד השוק דואג למגוון גדול של מוצרי מזון ואחרים, יחסית לפתרונות קומוניסטים של מתכנן מרכזי, "עריצות השוק" והיבטים אחרים של ריכוזיות כלכלית יחד עם גלובליזציה של שוק המזון הביאו דווקא לצמצום דרסטי של מגוון המינים המגודלים למאכל כיום יחסית לתחילת המאה ה-20. השיווק היפה, חלק מתרבות הצריכה יכול להסתיר בעיות שונות לדוגמה חקלאות שפוגעת בסביבה או זיהום במזון.

הכלכלן המוסדי דאגלס נורת' קיבל פרס נובל בכלכלה על כך שהראה שהתפתחות המסחר בסחורות נבעה מהורדה של עלויות עסקה על ידי שורה של מוסדות כמו הורדת מכסים, מאבק בפיראטים ובשודדים, הסכמי סחר ועוד. סיבה נוספת נעוצה בטכנולוגיה - האוניות היו קטנות בהרבה, עשויות מעץ ותלויות ברוח, העדר חיזוי מזג אוויר וחולשת הספינות הביא לכך שרבות מהן אבדו בדרך.

מיכון החקלאות ויתרונות לגודל של חוות גדולות, וכן גירוש עניים מאדמות ציבוריות יצר מסה גדולה של עובדים שהיו זמינים לעבודה כפועלים שכירים בחקלאות ובתעשייה. שכירים אלה היו צריכים לקנות מזון ויצרו ביקוש לפיתוח שוק סחורות מזון. ההון התעשייתי, במיוחד מנועי הקיטור וידע על מכרות ולאחר מכן מטלורגיה יצרו יכולת גבוהה להפקת משאבים א-ביוטים, והמיכון החקלאי יצר שפע של סחורות ביוטיות. במקביל נוצרו והשתכללו שווקים לתחומים אחרים כמו מסחר בפיננסים, מסחר באדמות ונכסי נדל"ן ועוד. לאחר מכן השתכללו מאוד והתרחבו שווקים לשירותים - בתחומים כמו הוראה, פקידות, ראיית חשבון, עריכת דין, מחקר ופיתוח ועוד.

החלשת המשפחה והקהילה

עד הקפיטליזם הקהילה והמשפחה תפקדו כדי לספק חינוך, רווחה, פנסיה, בריאות, תרבות ועוד. הקפיטליזם לווה בחיזוק מעמדם של השוק והמדינה, חיזוק זה לווה בחיזוק האתוס של האינדיבידואליזם וכן ביכולת של פרטים בודדים ושל משפחות גרעיניות לפרנס את עצמם בלי תלות בקהילה ובמשפחה הרחבה יותר (חמולה).

היבט נוסף בהחלשות קשרי קהילה נובע מהגדלת הניידות של העובדים בעקבות הון וחיפושים אחר עבודה, וכן בגלל תהליך העיור. אם בעבר רוב האנשים נולדו ומתו באותו בית, ולעיתים קרובות לא יצאו כלל מהכפר בו נולדו, בעקבות המהפכה התעשייתית וניוד מקומות העבודה עובדים החלו לעבור מרחקים גדולים יותר ויותר בחיפוש אחר עבודה, ולשנות מקומות עבודה ומגורים באופן תכוף יותר. מהגרי עבודה הם העובדים שעוברים לעבוד במדינה אחרת והם הדוגמה הקיצוניות יותר לניידות העובדים. דבר זה משפיע בצורה קשה על היכולת ליצור קשרים חברתיים ולשמור על שלמות ובריאות המשפחה. לפי פרופ' יובל נח הררי בספר קיצור תולדות האנושות, היבט זה של הרס המשפחה והקהילה הוא אחד הגורמים העיקריים לפגיעה ברווחה של אנשים בחברה הקפיטליסטית.

פיתוח ענפי התעשייה והשירותים

לפני העידן הקפיטליסטי והמהפכה התעשייתית רוב האנושות עבדה בחקלאות. רק מגזר קטן של עובדים עבדו בתעשיות שונות (כמו בנאים, אורגים, חייטים, שענים) ובהספקת שירותים. הקפיטליזם צמח תוך כדי המהפכה התעשייתית ובמיוחד מיכון החקלאות דבר שאיפשר החלפה של עובדי חקלאות רבים במכונות המונעות באמצעות דלק מחצבי. העובדים עברו מהכפר אל העיר (בתהליך שעדיין נמשך - עיור) ואחוז העובדים בחקלאות הלך והצטמצם. נכון לשנת 2016 החקלאות מעסיקה 34% מסך העובדים בעולם. במדינות כמו הודו 49% מהעובדים עוסקים בחקלאות [1] בסין עובדים בחקלאות 33% מהעובדים. [2], בברזיל 15% [3], ביוון 12% מהעובדים [4], בנורווגיה 2.7% מהעובדים [5], בארצות הברית עסקו בחקלאות (וכן בדיג וביערנות) 0.7% מכלל העובדים [6], ובישראל 1.1% מהעובדים [7]. ניתן להעריך כי המשך המגמות הקיימות של מיכון החקלאות תוביל לכך שבעתיד 1% מהאנושות תעבוד בחקלאות (כל עוד חקלאות זו תוכל להמשיך ולהתקיים).

עובדים שנפלטו מהחקלאות עברו לעבוד בתעשייה דבר שיצר משבר חברתי משמעותי לאורך מאות השנים האחרונות, במיוחד בערים שהתקשו לקלוט את זרם העובדים החקלאים לשעבר. ענפי התעשייה הלכו וגדלו אבל במקביל הם עברו ועוברים תהליכי מיכון ואוטומציה כדי להגדיל את התפוקה ולהוזיל את העלויות. דבר זה יצר גלים נוספים של שינויים מבניים ועובדים נאלצו לעבור לעבודות בתחום השירותים כמו מחשוב, ניקיון, מסעדנות, שיווק, נהיגה ועוד. כיום יש גלים חדשים של אוטומציה וחלק מהמומחים חוששים מגל של אבטלה טכנולוגיות בעקבות רובוטים ואפליקציות שיחליפו עובדים במגוון תחומים - משרות רוטיניות או "פשוטות" כמו נהיגה או עובדים בפסי ייצור נמצאים תחת איום גבוה יחסית אבל גם עבודות מורכבות כמו רופאים או מנהלים עשויים להיות מוחלפים על ידי רובוטים ומערכות מתוחכמות. דבר זה מאיים על הקפיטליזם במתכונת הקיימת שלו, שכן בהעדר עובדים לא ישארו די קונים למוצרים השונים. כמו כן אבטלה ואי שוויון כלכלי הנגרמים עקב שינויים בכמות הההון התעשייתי ובמבנה הבעלות על ההון גורם לתסיסה חברתית.

גידול באוכלוסייה ושינויים דמוגרפים

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – גידול אוכלוסין

בתקופת הקפיטליזם האוכלוסייה האנושית גדלה בצורה חסרת תקדים והיא בעלת מבנה של גידול מעריכי או גידול סיגמואידי. ב-1750 חיו כ-790 מיליון בני אדם, ולשם הגעה לאוכלוסיה זו לשם כך כ-10,000 שנה של חקלאות. ב-1900 חיו כבר כ-1.6 מיליארד בני אדם. מספר זה זינק לכ-6 מיליארד בני אדם, וצפוי להגיע לכ-9 או 10 מיליארד בני אדם עד סוף המאה ה-21, אם לא יהיו מגבלות סביבתיות על גידול האוכלוסייה או אסון מלתוסיאני.

הקפיטליזם, המהפכה המדעית והמהפכה התעשייתית הביאו לשינויים טכנולוגים רבים וליכולת הכלכלית לתמוך מבחינה מבנית ולהפיץ שינויים אלה. טכנולוגיות היגיינה ורפואה הביאו לירידה דרסטית באחוז הילדים המתים לפני הגיעם לבגרות. בעבר בין חצי לשני שליש מהילדים מתו בכל משפחה, וכיום בכל מדינות העולם מספרים אלו ירדו לפחות מאחוז בודד. הדבר הביא לשינוי תרבותי עמוק וכן תרם לגידול עצום באוכלוסייה. היבט נוסף שאפשר את גידול האוכלוסייה הוא חקלאות תעשייתית שאפשרה גידול שפע של מזון, אבל במחיר של תלות של החקלאות במשאבים מתכלים והרס של מערכות אקולוגיות (כמו יערות שתומכות בחקלאות ומספקות לה שירותים אקולוגיים כמו מניעה של סחף קרקע.

הקפיטליזם הביא גם להקטנת התא המשפחתי הדרוש לשם גידול ילדים - מחמולה או קהילה, לתא משפחתי של זוג הורים ואף למשפחות חד הוריות. הדבר נבע הן מפיתוח טכנולוגיות לסיוע במשק הבית כמו אפיה, בישול, ניקיון שאיפשרו למשפחה להתמודד עם מטלות אלה עם פחות כוח אדם ופחות שיתופי פעולה, הוא גם נבע משוק עבודה משוכלל יותר שבו עובדים מחליפים מקומות עבודה ועוברים בין ערים ובכך מתקשים להישאר ליד משפחה וחברים.

היבט דמוגרפי משמעותי אחר הוא פיתוח של אמצעי מניעה כמו קונדום ולאחר מכן הגלולה והתקן תוך רחמי. טכנולוגיות אלה, יחד עם שינויים חברתיים אפשרו לנשים להקטין את מספר הילדים, וכן לשלוט על הזמן בהם מביאים ילדים ובכך להשתלב בשוק העבודה, דבר זה איפשר עצמאות כלכלית לנשים וגרם להענקת זכויות לנשים, ולשינוי במעמד האישה ולשינויים חברתיים רבים הנובעים בעקבותיו. בנוסף, התפתח מעבר דמוגרפי שבו במדינות העשירות יותר, או עם הצמיחה הכלכלית יש ירידה בפריון הילודה. דבר זה נובע הן כתוצאה מעליה במעמד האישה, והן כתוצאה מהתמחות כלכלית שהביא לדרישה ליותר שנות לימוד לפני תחילת העבודה, ובכך גם לדחיית גיל הנישואין, אם בעבר אנשים היו מתחילים להוליד בגיל 13-15, כיום אנשים, ובעיקר חילונים, מתחתנים רק לאחר סיום הלימודים באוניברסיטה, בגיל 25-30.

מהפכות טכנולוגיות

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – שינוי טכנולוגי
מהפך בסמר בגודל בניין בן 3 קומות, בעיר שפילד, אנגליה. מהפך בסמר משמש לשם הפקת פלדה מברזל בתהליכי יציקה. במהלך המהפכה התעשייתית השתכללה היכולת של יצרנים להגדיל את מכונות היציקה איתם עבדו, ובכך להנות מיתרון לגודל, להגדיל את התפוקה השנתית ולהוזיל את עלויות הייצור לק"ג. דבר זה תרם הן להוזלת המתכת ומוצרים שונים, והן לכך שנדרשו השקעות הון גדולות יותר, כך שהשוק נשלט על ידי יצרנים גדולים יותר ויותר.

הקפיטליזם התפתח עם המהפכה התעשייתית, ופיתוח המנועים המונעים בדלק מחצבי. הקפיטליזם מקדם סוגים מסויימים של חדשנות טכנולוגית בגלל תחרות בין יזמים שונים שרוצים להנות מיתרון תחרותי על פני יריבים. אדם סמית סבר כי המצאות טכנולוגיות במקום העבודה מקודמים על ידי פרטים המעוניינים לחסוך לעצמם עבודה קשה. מול גישה זו, טוען ג'ארד דיימונד כי ממציאים רבים פשוט משתעשעים עם טכנולוגיות חדשות בלי שיש להם מושג מה תהיה התועלת שתופק מהמצאות שלהם.

סיבה נוספת היא תחרות בין מדינות, שרוצות להנות מיתרון תחרותי על פני מדינות יריבות. מניע חשוב של מדינות להשקעה במחקר מדעי וטכנולוגי הוא שהן מעוניינות לקדם טכנולוגיות כדי להנות מיתרון צבאי או כלכלי על פני מדינות יריבות. מצד שני, הקפיטליזם תלוי בעודפי אנרגיה וביכולת לנצל אנרגיה כדי לאפשר התמחות של אנשים רבים למקצועות שונים, והפניית משאבי הון וכוח אדם לתעשייה ולשירותים ולא רק לייצור מזון מחקלאות.

לפני הקפיטליזם והמהפכה המדעית מדינות ופירמות לא חשבו להשקיע כסף ואמצעים במימון מחקרים חדשים בניסיון לפתח טכנולוגיות חדשות. אפילו במאה ה-18 קשר כזה, בין מדע, מחקר ועוצמה צבאית, כלכלית או פוליטית לא היה מובן מאליו. נפוליאון, לדוגמה, לא השקיע מאמצים בפיתוח טכנולוגיות חדשות לשם שיפור צבאו. עם זאת במהלך המאה ה-18 והלאה הקשרים בין עסקים, מדינות ומדע התפתחו מאוד, תחילה במדינות המערב ולאחר מכן, במהלך המאה ה-20, גם במדינות האחרות.

השינויים הטכנולוגיים הגדולים בזמן הקפיטליזם כוללים עשרות ומאות פריצות טכנולוגיות חשובות, כולל: המצאת מנוע הקיטור; נול האריגה ופיתוח מכונות לתעשייה; מכונות חקלאיות כמו מנפטת כותנה, טרקטור, קומביין ועוד; פיתוח שיטות כריה וזיקוק מתכות כמו ברזל ופלדה; פיתוחי הנדסה כמו גשרים ובתים רבי קומות; רכבות; אוניות ברזל וקיטור; פיתוח ברזים ורשתות מים שמביאים מים לבתים; בתי שימוש ומערכות ביוב; פיתוח אמצעי מניעה כמו קונדום, גלולה והתקן תוך רחמי; מנועי חשמל, טורבינות נורות חשמליות; מכשירי חשמל לבית כמו מכונת כביסה, מקרר, תנור חשמלי, מייבש כביסה חשמלי ותנור מיקרו; אמצעי חימום וקירור הבית כמו תנור גז ומזגן. מערכות חינוך והשכלה המוניות ולימוד קרוא וכתוב להמונים; שכלול טכנולוגיות הדפוס, עיתונות מודפסת רחבת היקף; טלגרף ורדיו; מנוע בעירה פנימי ומכוניות; פיתוח הכימיה כולל חומרי נפץ, מטלורגיה, דשן כימי וחומרי הדברה; המהפכה הירוקה; פיתוח חומרי פלסטיק וניילון; פיתוח מטוסים ומנועי סילון; טלפונים; רדיו-טרנזיסטור, צ'יפ, מהפכת המיחשוב, מחשב אישי ופיתוח תוכנות; רובוטיקה; פיתוח האינטרנט; טלפונים ניידים; טכנולוגיות צילום והדמיה; פיתוחי אופטיקה ואמצעי חישה כמו מיקרוסקופים, טלסקופים, סיבים אופטיים, סונאר, רדאר, ספקטוגארף; קולנוע טלוויזיה ומשחקי וידאו ורשת; מחזור; פיתוח רפואה ציבורית רחבת היקף ובתי חולים; פיתוחי תרופות, חיסונים, מחקר ביולוגי והנדסה גנטית; מנועים רקטיים, טיסה לחלל, לוויינים וניווט GPS; ננו טכנולוגיה ומיקרו טכנולוגיה; כורים גרעיניים ונשק גרעיני ומחקר ההיתוך הגרעיני. פיתוח מערכת הבנקאות, הכסף, ביטוח, בורסה וצורות אחרות של ניירות ערך. פיתוח כלי נשק כמו רובים, אקדחים, מקלעים, תתי מקלע, חומרי נפץ, פצצות, מוקשים, טנקים, מטוסי לחימה, אוניות מלחמה, נשק כימי ביולוגי ואטומי, טילים ורובוטים לוחמים.

זו רשימה חלקית של המצאות וטכנולוגיות שקודמו במסגרת הקפיטליזם. היא אינה מכסה שינויים טכנולוגים רבים כגון הפיתוחים הרבים בתחום הזכוכית, ואינה מראה את ההתקדמות הגדולה בתוך תחומים שאינם "מהפכה". לדוגמה השינויים הרבים שהוכנסו בטלפון קווי (מעבר מטלפון חוגה עם טלפניות למרכזיות אוטומטיות, חיוג דיגיטלי, שיחה מזוהה, מזכירה אוטומטית כמכשיר ולאחר מכן כשירות ועוד). שינויים דומים התרחשו ומתרחשים בכל תחום טכנולוגי.

ישנם סוגים מסויימים של טכנולוגיות שהקפיטליזם אינו מקדם ואף עשוי להפריע בקידומם על ידי נעילה טכנולוגית. בעיקר מדובר במקרים בהם שימוש בטכנולוגיה יכול לחסוך כסף לציבור רחב, אבל הדבר יגרום אובדן הכנסות עבור ציבור מצומצם של בעלי עניין (בדרך כלל מוכרים של טכנולוגיה מתחרה). אם הכנסת הטכנולוגיה החדשה יכולה להיחסם על ידי אותם בעלי עניין היא יכולה להתעכב במשך זמן רב, ללא קשר כמה ביקוש יכול להיות לאותה טכנולוגיה. ספרו של מנסור אולסון, הלוגיקה של פעולה קבוצתית מדגים כי דווקא קבוצה קטנה ומגובשת שלכל אחד מחבריה יש הרבה מה להפסיד משינוי כזה יהיה קל יותר לגבש קואליציה למניעת שינוי כזה. באופן כזה, חסימה של בניית שבילי אופניים או תחבורה ציבורית יכולה לגרור עודף שימוש ברכב פרטי ומניעת הספקה של שירותי רפואה מונעת גוררת לעודף תחלואה ושימוש מוגבר בתרופות. בדרך כלל חסימה טכנולוגית כזו כרוכה בקיום של תשתית ציבורית או מוצר ציבורי שקשה לנהל אותו בצורה של בעלות פרטית.

פערים כלכליים, צבאיים ופוליטיים

פערים גדולים התקיימו גם בשיטות כלכליות מסורתיות כמו בסין ובהודו ובאירופה של ימי הביניים, אולם פערים אלה הוצדקו בזמנו על ידי "הסדר הטבעי" - השליט והאליטה שולטים בחסדי האלים, שמחבבים אותם ומעניקים להם את היכולת להיות יותר עשירים וחזקים מרוב הציבור. כוח כלכלי היה במשך רוב הזמן תוצאה של כוח פוליטי (גביית מיסים, יכולת אכיפת מונופול) ולא להפך. בתקופות קודמות חשבו שעוני, גם כזה שמוביל למוות בתוך כמה ימים בגלל רעב או קור הוא בלתי נמנע. עם עליית הקפיטליזם והזמינות של מוצרים ומזון, השתנתה גישה זו וחברות ציפו יותר ויותר כי היות ויש שפע רב כל כך לא ייתכן שיהיו אנשים שיגוועו ברעב.

המהפכה המדעית, הגידול המהיר בעושר הכלכלי, ואידאולוגיה לפיה כדאי לחקור את העולם הן המדעי והן הגאוגרפי כדי לצבור עוד כוח יצרו את תקופה של אימפריאליזם אירופאי שהגיעו לשיא במאות ה-18 ו-19. בריטניה, צרפת, הולנד, ספרד ופורטוגל השתלטו החל מהמאה ה-16 על חלקים גדולים של העולם, תוך שהם דוחקים ולפעמים משמידים עמים ילידים באמריקה, אפריקה, אסיה, איי אינדונזיה, ואוסטרליה. כתוצאה מכך יוצאה האידאולוגיה של הקפיטליזם, כמו גם עקרונות אחרים של מערב אירופה אל שאר העולם.

האימפריאליזם יצר פערים גדולים בין אומות, כאשר העמים הכובשים ניצלו את כוחם כדי להשתלט על משאבי טבע של העמים הנכבשים וכן כדי לקיים הסדרים של עבדות וניצול מול העמים הילידיים. כך לדוגמה ציד כושים מאפריקה והעברתם לעבודות מטעים באמריקה (בעיקר למטעי קנה סוכר, טבק וכותנה) הוביל להרג של עשרות מיליוני שחורים. עוד קודם לכן הפלישה האימפריאליסטית הובילה לייבוא מחלות מאסיה אל היבשות האחרות ושיטות של מיסוי, דחיקה משטחי קרקע, ומלחמות הובילו להכחדה של עמים רבים בצפון ובדרום אמריקה. עם זאת, התיעוש יחד עם תהליכים של הרחבת המוסר, וליברליזם הביאו גם להשפעות הפוכות - כך התנועה לביטול העבדות פעלה מתוך מעוזים קפיטליסטים להספקת העבדות בעולם.

המשך אי השוויון בין אומות במסגרת הקפיטליזם נמשך עד היום. כך שבעוד כמיליארד אנשים במערב חיים עם רמות צריכה ואיכות חיים גבוהות בצורה חסרת תקדים היסטורי, כמיליארד אנשים החיים באפריקה ודרום מזרח אסיה סובלים מתת תזונה, מגפות, מלחמות על משאבים, זיהום ועוד.

בעשורים האחרונים, עם התפשטות הקפיטליזם והגלובליזציה, יש מגמה של צמצום הפער בין המדינות העניות לעשירות. תוחלת החיים הממוצעת עולה בכל מדינות העולם, ואיתה גם רמות הייצור והצריכה. הדבר ניכר בעיקר במזרח אירופה, דרום אמריקה, סין והודו. עם זאת, קיימים עדיין פערים גדולים בין עניי העולם לתושביו העשירים ומגבלות משאבים וסביבה, כמו גם לחצים פוליטיים וכלכליים משאירים את העוני והפערים הגדולים כתופעה משמעותית. כמו כן, לצד הירידה בפערים בין אומות, יש עליה בפערים כלכליים בתוך מדינות.

קולוניאליזם

הגידול המהיר בעושר כלכלי, יחד עם פיתוחי הטכנולוגיה, הגידול המהיר באוכלוסייה, הגידול בהשכלה וביכולות להשפיע בצורה מהירה על התודעה של המוני אנשים על ידי תקשורת ההמונים. אפשר למדינות קפיטליסטיות להנות מעוצמה צבאית חסרת תקדים ולכונן עידן של קולוניאליזם, כך שמדינות אירופה וארצות הברית הקפיטליסטיות כבשו בצורה ישירה או השפיעו בצורה חזקה על שאר מדינות העולם.

לאחר מלחמת העולם השנייה, החלה נסיגה בקולוניאליזם. עם זאת, המדינות העשירות והחזקות נהנות עדיין מהשפעה גדולה על מדינות עניות יותר. דפוסים אלה משתנים עם הזמן כאשר חלק מהכוח הפוליטי והצבאי זורמים אל מדינות עניות יותר, וחלק מהכוח הפוליטי עובר ממשלות לידי תאגידים מצד אחד ולאזרחים מצד שני.

הקולוניאליזם, יחד עם אי השוויון הכלכלי והפוליטי שקיימים בקפיטליזם. הביאו לעליית הסוציאליזם, האנרכיזם והסוציאל-דמוקרטיה - תנועות אלה היו מרכזיות בהתנגדות לקפיטליזם ובשינוי פנימי שלו (לכיוון משק מעורב), כאשר הדגש העיקרי שניתן בהם הוא רצון להגדלת השוויון וכן לפעמים רצון להגדלת החופש הפוליטי והדמוקרטיה כתוצאה מכך.

הרס סביבתי ובעיות קיימות

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – השפעה סביבתית

מאפיינים רבים של הקפיטליזם - הגידול הכלכלי והתעשייתי, הגידול באוכלוסייה, פיתוח השטחים החקלאיים ושטחי ההתיישבות על חשבון שטחי בר וטבע, הגידול בביקוש למשאבי טבע מתכלים ומתחדשים, השינויים הטכנולוגים, וכן התסיסה החברתית והפוליטית, אי השוויון ומבנה מערכת הכספים בקפיטליזם, תורמים כולם להשפעות סביבתיות חסרות תקדים בהיקפן.

הקפיטליזם הביא לניצול גדל והולך של משאבים מתכלים והעלה חשש של דלדול משאבים מתכלים והרס של משאבים מתחדשים כמו כריתת יערות ודייג יתר. הייצור רחב-ההיקף גרר גם בעיות גדולות של זיהום והשפעות גדלות על המערכות האקולוגיות ועל המחזורים האקולוגיים שהביאו לפגיעה בשירותי המערכת האקולוגית ולהכחדה המונית. עם התפתחות הקפיטליזם במאה ה-20 התפתחו הזרמים של סביבתנות וקיימות שמצביעות על הבעיות הסביבתיות שיש בקפיטליזם וכן על הבעיות החברתיות שקשורות לבעיות אלה, מזינות אותן וניזונות מהן.

השפעות סביבתיות של תרבות הצריכה נוגעות לכך שקפיטליזם מקל על הצרכנים להתעלם מהשפעות של מעשיהם, במיוחד על רקע גלובליזציה - שכן אם בעבר מפעל נעליים זיהם, הצרכנים שגרו באותה מדינה יכלו לראות זאת ולהימנע מלקנות במפעל זה. כאשר התעשייה היא כלל עולמית קשה לדעת על הזיהום. תרבות הצריכה - מדגישה את חווית הצרכן ואת ההשפעה המובטחת של המוצר על הצרכן וכיצד האדם ירגיש או יחווה את עצמו לאחר הקניה או הצריכה - ומנסה להתעלם ככל האפשר מהשפעות סביבתיות או חברתיות או בריאותיות של המוצרים. הדבר יכול להיות לדוגמה הכחשת זיהום של מפעל אבל גם בעיה של הכחשת זיהום במזון או בעיה אחרת כמו סוכר סמוי שעלול לפגוע בבריאות הצרכנים עצמם.

לתרבות הצריכה יש גם השפעות על נורמות חברתיות ועל מדיניות פוליטית- כך לדוגמה תמיכה בחברת הפירות המאוחדת במרכז אמריקה על ידי הממשל האמריקאי, תמיכה בהכחשת אקלים מצד גופי תקשורת ופוליטיקאים ימניים ותרבות כללית של הכחשה והתעלמות מהמשבר הסביבתי או בעיות חברתיות אחרות. דוגמאות לשינוי נורמות נוגעות גם לתחומים של התמכרות.

הכחדה ושינוי של תרבויות מסורתיות

שינויים רבים שכרוכים בקפיטליזם גורמים לשינויים בתרבויות מסורתיות ולהכחדת תרבויות.

הקפיטליזם מביא שינויים טכנולוגיים רבים שמשנים את הדרך בה חברה מתקיימת. תקשורת המונים ובידור המונים מחליפים את הקהילה באספקת תרבות, ואמצעי בידור. תבניות המחשבה והתרבות נקבעות פחות על ידי מסורות, דתות וקהילות ויותר על ידי תקשורת המונים ותרבות הצריכה. החופש הכלכלי שהקפיטליזם מאפשר גורם להקטנת התא המשפחתי מחמולה למשפחה זוגית ואף למשפחות חד הוריות. כמו כן שוק העבודה גורם למשפחות לנדוד וגורם להפרדה גאוגרפית בין בני הזוג ומקשה על חיי המשפחה ועל בניית קהילות יציבות. הגלובליזציה תורמת להתפשטות האנגלית כשפה אוניברסלית ומקטינה את החשיבות של שפות מקומיות ויוצרים מקומיים. כל אלה תורמים להכחדה של שפות, דתות ותרבויות בכל הגלובוס. התרבויות שנשארו בקפיטליזם משתנות בהתאם לערכים שקיימים בקפיטליזם ומתאימות את עצמן עליו. לדוגמה החברה הדתית היהודית שבמקור מדגישה היבטים של מיסוי והתערבות למען החלשים בחברה (בחוקים כמו שמירת שבת, שחרור עבד לחופשי) הולכת לכיוון של שמרנות-קפיטליסטית שבה אין מחוייבות של המדינה כלפי הפרט והחלשת ערכים כמו נחלת הכלל, פשטות מרצון או סולידריות.

תרבות הצריכה משפיעה לא רק על הרמה של צריכה אישית, אלא גם על המבנה הנפשי של אנשים ועל המטרות התרבותיות של כלל החברה. השפעה נפשית כוללת לדוגמה הגדרה של אנשים לפי העבודה שהם עובדים בה (ולא לדוגמה לפי שיוך לעם או לדת מסויימים) וכן לניסיון של הגדרה עצמית על ידי קניית מותגים. השפעה אחרת היא בטקסים כמו בלק פריידי וכן חגים שונים (כמו חג האהבה, כריסמס) שבהם צריכת מוצרים פרטיים הולכת ומקבלת חשיבות גדולה יותר ויש החלשות של פעולות חברתיות או משפחתיות לציון החג.

מוצרים ציבוריים

כאשר הקפיטליזם קם ובמשך זמן רב במשך קיומו במאה ה-20 נראה שהקפיטליזם מבטיח אושר או רווחה גדולים יותר. במקום חברה פאודלית של המוני איכרים עניים שעובדים בשדות ובקושי מתקיימים, שמעליהם שכבה דקה של אצילים, עוברים לחברה שבה לכולם יש מוצרים רבים (לרבות מכוניות, בתים), יש שפע מזון, מוצרי חשמל, מחשבים ויישומי מחשב שמקלים על החיים, תרופות לריפוי מחלות ועוד. כל הדברים האלה הובילו רבים בזרם של ליברליזם, אופטימיזם טכנולוגי ומודרניזם להאמין כי החברה תצעד לקראת עתיד טוב יותר שבה אנשים הם חופשיים, מאושרים יותר ואופטימיים יותר.

במשך המאה ה-19 הייתה הביקורת של הסוציאליזם לפיה אי שוויון עמוק ותנאי חיים נוראיים של מעמד הפועלים, יביאו לקיצו של הקפיטליזם, אבל דברים אלה לא התרחשו. למרות ניצול של פועלים ולמרות שהמעמדות העשירים ניצלו לא פעם את כוחם כדי לגרוף עוד כוח, הייתה עליה ברמת החיים - שלפעמים הייתה עלתה בקצב משמעותי - במיוחד לאחר שתי מלחמות העולם.

בסוף שנות ה-50 ובהמשך גם בשנות ה-60 והלאה צמחה ביקורת חדשה על הקפיטליזם. ג'ון קנת גלבריית כתב את חברת השפע לפיו השוק מוצלח בהספקת יותר ויותר מוצרים פרטיים כמו לחם, מכוניות או בית, אבל הוא לא מוצלח במיוחד בהספקת מוצרים ציבוריים. מוצרים אלה - כמו אמון, שמירה על מערכות אקולוגיות ועל הסביבה הטבעית, הוגנות ובריאות הציבור יכולים לתרום לרווחה. כלכלני והוגים - כמו לדוגמה קרל סייגן חששו כי עליית החדשות כבידור והתרחבות של תאוריות קונספירציה יובילו גם לשינוי המשטר והתרבות.

במאה ה-21 יש ביקורת וחשש מפני משבר המוצרים הציבוריים. דבר זה נכון לגבי השפעות סביבתיות וחשש מפני משבר אקלים הכחדה המונית בימנו, ומשבר המים העולמי. אבל הוא גם נכון ביחס לנושאים אחרים כמו אמון (כלפי הממשל, מערכת המשפט, העיתונות, חברות רבות) או קושי של אנשים להבין מה בעצם אמת ומה לא (אמת כמוצר ציבורי).

השפעות נפשיות

ביקורת אחרת ודומה היא שהקפיטליזם צריך להמציא צרכים חדשים, שכן הצרכים הקיימים כבר - נניח מספיק מזון - כבר מולאו. חברות עשירות יכולות לא רק למכור מוצרים בצורה זולה יותר אלא גם להשפיע על הצרכנים לרצות לקנות יותר. דבר זה בוצע בין היתר על ידי שכנוע של אנשים שאין להם כיום מספיק. כמו כן החלה להתפתח כלכלת התמכרות שכן בין מוצרים לא-ממכרים לבין מוצרים ממכרים יותר למוצרים הממכרים יש יתרון משמעותי. אחת הביקורת על הקפיטליזם הוא חשש מפני עולם חדש מופלא שבו רוב הציבור חי במעין מכונה סכרינית של ריגושים וסמי פנאי שונים, כך שהשליטה בו היא לא על ידי פחד (כמו בקומוניזם או פאשיזם) אלה על ידי שילוב של תעמולה, והתמכרות.

הקפיטליזם כמערכת צריך להמציא צרכים חדשים, שכן הצרכים הקיימים כבר - נניח מספיק מזון - כבר מולאו. חברות עשירות יכולות לא רק למכור מוצרים בצורה זולה יותר אלא גם להשפיע על הצרכנים לרצות לקנות יותר. דבר זה בוצע בין היתר על ידי שכנוע של אנשים שאין להם כיום מספיק. כמו כן החלה להתפתח כלכלת התמכרות שכן בין מוצרים לא-ממכרים לבין מוצרים ממכרים יותר למוצרים הממכרים יש יתרון משמעותי.

היבטים רבים בקפיטליזם המאוחר גורמים כנראה לירידה באושר, ולפגיעה בתחושת הרווחה, ודווקא במדינות עשירות רבות יש ירידה באופטימיות ותחושת דכדוך. דוגמה לכך היא התחושה של אנשים בארצות הברית כי היא כבר לא מדינה "גדולה" ויש צורך לחזור לעבר לשם כך. היבט אחר של דבר זה הוא עליה בדיווח על תחושות של בדידות, ריקנות, דיכאון ומתח נפשי עודף. היבטים אלה יכולים לנבוע מתוך מספר תהליכים בקפיטליזם כמו החלשות קהילות, התגברות ההרגשה שהכל מסתכם בקניית עוד מוצרים, הפיכת כל הדברים לסוג של סחורה, מגמות עיור, מעבר של עובדים בצורה תכופה יותר, אורח חיים יושבני ועוד אפשרויות. החשד הוא שהרס של מוצרים ציבוריים שחשובים לבריאות ולרווחה הנפשית גורם בסופו של דבר לפגיעה ברווחה החברתית - כך שלמרות כל הצריכה הרבה, ואולי בגלל צריכה עודפת, יש אומללות במקום אושר, והרגשה כללית של עליבות או צביעות במקום הרגשה של קידמה ושגשוג.

ראו גם

קישורים חיצוניים

פרופ' יובל נח הררי, קיצור תולדות האנושות, 2011 הרצאות בווידאו, Youtube:

  • הדת הקפיטליסטית שעור 20: אגואיזם הוא אלטרואיזם, הדיבר הראשון של הדת הקפיטליסטית, צמיחה הולכת וגוברת מימון האימפריאליזם על ידי משקיעים פרטיים • חברה בע"מ • עסקי הביטוח • השוק ההולנדי מנצח את מלך ספרד • מעגל הקסמים של אשראי ומלחמה • בועת המיסיסיפי • אימפריה של חנוונים • בשם ההון • צמיחה מבוקרת
  • המהפכה התעשייתית שעור 21: סחר העבדים האטלנטי, המהפכה התעשייתית, מהפכת המרת האנרגיה, תעשיית השניצלים, צרות של עשירים, הדיבר השני של הדת הקפיטליסטית
  • סדר במהפכה מתמדת שעור 22. זמן לאחר המהפכה התעשייתית, קהילה ומשפחה מול מדינה ושוק