שבילי אופניים

שביל אופניים או נתיב אופניים הוא מסלול נסיעה מיוחד המיועד לרוכבי אופניים הנסלל לאורך כבישים או רחובות או בשטחים פתוחים כגון פארקים. בדרך כלל רכבים ממונעים או הולכי רגל מנועים מלהכנס לשבילי האופניים.

שבילי אופניים אמורים להבטיח נסיעה בטוחה ונוחה יותר באופניים, אך הדבר נתון במחלוקת.

השפעות תחבורה

שבילי אופניים מעודדים שימוש באופניים לצרכי יוממות ושימוש כללי באופניים.

במשאל "רוכבים לעבודה" של ישראל בשביל אופניים, קיום של שבילים בדרך לעבודה היה הגורם המרכזי אותו אנשים ציינו כגורם שמשפיע על החלטה שלהם האם להגיע לעבודה באופניים.

כמו כן במרכז תל אביב, היכן שיש שבילים כמות רוכבי היוממות בקרב תושבי השכונות המרכזיות עולה על 8%, בעוד שבערים אחרות בישראל נתון זה עומד על 1-2% (על פי מדגם הלמ"ס משנת 2008).

בטיחות

קיימת מחלוקת האם שבילי אופניים נפרדים מגבירים את בטיחות הרוכבים. התומכים בשבילי אופניים טוענים כי הפרדה הרוכבים מהמכוניות והולכי רגל] היא הכרחית לשם מתן סביבה בטוחה לרכיבה. בניגוד לכך, סקירה של הספרות בנושא מצביעה על כך שייתכן והפרדה כזו מובילה לעלייה שיכולה להיות משמעותית בכמות ובחומרה של התגשויות בין אופניים-רכב בעקבות הפרדה כזו.

בסיס חוסר ההסכמה בין הצדדים הוא אולי בין שני סוגים של סיכון : סיכון אמיתי וסיכון נתפס. דיוויד אינגוויצ' לדוגמה, כתב: "מידת הבטיחות תלויה בהבדל בין רמת הסיכון הממשית והנתפסת - ולא בכמות הסיכון שיש בסביבה".

מאז שנות ה-1930 הלובי המאורגן למען רוכבי אופניים בבריטניה ובאירלנד נוקט בגישה ביקורתית וזהירה כלפי השימושיות והערך של הפרדת רוכבים. בשנת 1947, בתגובה להצעות רשמיות בדבר דרכי אופניים נפרדות, המוסד התנגד לדרכים כאלה ליד כבישים. בשנת 2007 הארגון הוציא נייר עמדה שמתנגד לשבילי אופניים.

בשנת 2006 יצא דו"ח שהסיק כי קשה לנתח מידע על בטיחות בגלל שקשה לאסוף מידע על כמות הנסיעות באופניים ולכן קשה לחשב את הסיכון לק"מ או לנסיעה.

בהולנד ובדנמרק, קיימים הן האחוז גבוה ביותר של רוכבי אופניים, יחד עם שיאים של בטיחות בעולם. במדינות אלה היה נהוג לחשוב שנתיב אופניים ממלאים תפקיד מרכזי בהשגת מטרות אלה. עם זאת, המחקר הגדול ביותר שנערך בקשר לבטיחות של תשתיות הרכיבה בדנמרק מצא כי הבטיחות הממשית ירדה כתוצאה מקיום השבילים.

יש לסייג מסקנה זו בקשר למדינות אחרות. ברוב המדינות אחוז רוכבי האופניים לצרכי יוממות נמוך בהרבה מאשר בהולנד ודנמרק, דבר שגורר נעילה טכנולוגית לתכנון מוטה רכב פרטי. העדר שבילים גורר מיעוט רוכבים, שימוש רב יותר ברכב פרטי, יותר מרחב וכסף שמוקצה לרכב פרטי, לחנייה ולכבישים, ופחות מודעות של נהגי רכב פרטי לאופניים. בדנמרק לעומת זאת, הכמות הגבוהה של רוכבים, גורמת לכמות קטנה יותר של מכוניות, לקיום רב יותר של איזורי מיתון תנועה ולכך שהנהגים מודעים לקיום של אופניים ומתחשבים בכך בנהיגה שלהם.

בשנים שלאחר מכן, עיצוב של מרחב עירוני משותף במדינות אלה ובמדינות אחרות הצליחו לשפר בצורה משמעותית את הבטיחות (יחד עם הצפיפות התחבורתית ואת איכות החיים), על ידי החלפת התשתיות המפרידות לכדי מרחב משותף.

חלופות

חלופה מרכזית לשבילי אופניים היא שדרת אופניים שמשלבת מיתון תנועה, עירוב תנועה. בשדרת אופניים לא מפקיעים קטע מחתך הכביש בצורה בלבדית לאופניים, אלא גורמים לכך שכל הכביש יהיה ידידותי לאופניים ולא לרכב פרטי. כך נהגי מכוניות מעדיפים לנסוע בכבישים אחרים או לנסוע בכביש זה בצורה איטית (דבר שמתחייב מעיצוב הכביש). הדבר מאפשר לתושבי הרחוב להשתמש בכביש ולחנות בו, תוך שמירה על בטיחות הרוכבים.

קידום בישראל

ערך מורחב - תחבורת אופניים בישראל

הגורם המרכזי המקדם שבילי אופניים בישראל הוא עמותת ישראל בשביל האופניים, וכן קיום של מסה קריטית בישראל על ידי רוכבים בערים שונות. בעקבות הלחץ הציבורי החלו ערים שונות כמו נהריה, תל אביב, ירושלים, פתח תקווה, והרצליה בקידום הנושא, כמו כן משרד התחבורה החל בקידום הנושא על ידי תיקון תקנות וחיוב שכונות חדשות להקצות שבילי אופניים.

אופניים
מושגים ודוגמאות: תחבורת אופניים - תחבורת אופניים בישראל - תחבורת אופניים בהולנד - תחבורת אופניים בקופנהגן- תחבורה פעילה - אופניים חשמליים
תשתיות ומדיניות: שבילי אופניים - שדרת אופניים - עירוניות מתחדשת - עירוב שימושי קרקע - מיתון תנועה - תוכנית אב ארצית לתחבורה בת קיימא - עיר ללא מכוניות - חזון אפס תאונות דרכים
מדריכים ופעילות: כיצד ללמוד לרכוב על אופניים - טיפים ליוממות אופניים - כיצד להמנע מפגיעת מכוניות - קסדת אופניים - מסה קריטית - מסה קריטית בישראל - רכבת אופניים - ישראל בשביל האופניים